ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 03/04/1989

דיון עם הנהלת רשות השידור על מערכת השידורים לעולים בארץ והשידורים בחו"ל

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 15

מישיבת ועדת העלייה והקליטה

יום שני. כ"ז באדר בי התשמ"ט (3 באפריל 1989). שעה 00;12
נכחו
חברי הוועדה; מ' קליינר - יו"ר

יא' גור

אי ולדמן

י' צידון

י' שפרינצק

מוזמנים; עי נרקיס

א' נדב - מנהל "קול ישראל" - רשות השידור

וי גרייבסקי - מנהל חטיבת שידורים לחוץ-לארץ

אי אורימיאן - מנהל השידורים לברית-המועצות

אי ולק - לשכת הקשר

מזכירת הוועדה; ו י מאור

רשמה: עי הירשפלד

סדר-היום; דיון עם הנהלת רשות השידור על מערכת השידורים לעולים בארץ

והשידורים בחו"ל.



דיון עם הנהלת רשות השידור על מערכת השידורים לעולים בארץ והשידורים בחו"ל

היו"ר מי קליינר;

אני פותח את ישיבת ועדת העליה והקליטה. הנושא על סדר-היום הוא: השידורים

לברית-המועצות. אני מציע שהאורחים, שתיכף אני אציג אותם, ידווחו לנו מה קורה

בענין הזה ואנחנו נשאל שאלות. יש בנושא עניו מיוחד היום, היות ואנחנו מדברים על

עליה גדולה. ראש הממשלה מדבר על 50,000 עולים שיעלו השנה. הגורמים שתפקידם

להעריך מדברים על חצי מיליון יהודים בעשור הקרוב. השאלה כמה מהם יבואו לארץ וכמה

מהם יילכו למקומות אחרים. כולם אומרים שגורם משמעותי לסיבה שיהודים לא באים לארץ

הוא דימוי לקוי של ישראל בעיניהם. נראה להם שהתעבורה מתנהלת כאו באמצעות אורחות

גמלים, שרובם נוטפי דם, כי כל 5 מ' מתפוצצת פצצה; שאורח החיים במדינה הוא כמו

בימי הביניים, וכיוצא באלה דימויים שונים. באופו טבעי זה מביא אותנו לשאול: הרי

יש שידורים לברית-המועצות ומה תרומתם בעניו? האם השידורים מגיעים לשם והאם

מאזינים להם או לא? מאמינים להם או לא? מי מממו את השידורים לחו"ל?

בשלב ראשוו היינו רוצים לקבל אינפורמציה על כמות השידורים, איפה, מטרות,

שידורי, תעמולתי, וכדומה.

נמצאים אתנו מנהל הרדיו אמנוו נדב, ויקטור גרייבסקי - מנהל חטיבת השידורים

לחו"ל, אהרו אורימיאו - מנהל השידורים לברית-המועצות, ומר ולק מלשכת הקשר, לשעבר

עובד בחטיבת השידורים לחו"ל. בשעה 1 יבוא לכאו מר עוזי נרקיס.

אני מציע שמנהל הרדיו יפתח.
אי נדב
אני רוצה לפתוח ב-2 - 3 משפטים ולומר במת היינו מצפים להיעזר בכם, לאחר

שתשמעו את הסקירה. היום, לאחר הרבה שנים של מדיניות לא מוגדרת בנושא של שידורים

לחו"ל, קול ישראל משדר במספר גדול מאד של שפות, ובדיונים שקיימנו לאחרונה בוועדה

מיוחדת של מליאת רשות השידור, שעדיין לא סיימה את דיוניה, בגלל ההתפרסות הזאת על

מספר גדול של שפות, אנחנו לא מצליחים להקצות את המשאבים הנדרשים כדי להתמקד במספר

המוגדר של שפות, שהוא הרבה יותר קטן, שאחת מהו היא רוסית. לאחר שתשמעו את הסקירה

ותקיימו דיון היינו רוצים להיעזר בכם כדי לנסות ולהשיג את המטרה של קביעת מדיניות

על-ידי הגורמים המוסמכים, שאתם אחד מהם, שצריכים להתוות לנו מדיניות כלשהי, באיזה

שפות להתרכז. אנחנו מניחים שהרוסית תהיה אחת מהן, במקום שכל המשאבים יהיו פרוסים

על 18 שפות שאנחנו משדרים לחו"ל, היינו מעדיפים לראות את עצמנו משדרים

באינטנסיביות, ובהתאם לזה גם הקצאת המשאבים, ב-4 - 5 שפות, שאחת מהו היא רוסית,

ואז אולי היינו יכולים להגיע לתוצאות הרבה יותר טובות.

זה באופו כללי. הבקשה אליהם היא לנסות להתמקד על זה בהמשך, ואת הסקירה עצמה

אני אפנה למר גרייבסקי.
היו"ר מי קליי נר
כשאתה אומר רוסית, זה כולל גם את הבוכרית, הגרוזית והטאטית? כי אני רואה

בחומר שהגשתם לנו שאתם משדרים בשפות הבוכרית, גרוזית וטאטית - 15 דקות כל אחת.
א' נדב
את זה אני כולל באותו 18 שפות. אני מעדיף שמר גרייבסקי, שבקיא בחומר הזה,

יתן את הסקירה.



היו"ר מי קליינר;

השאלה שלי היא איך צריכה להיות החלוקה. כמה אנשים מבינים רוסית לעומת מביני

בוכרית, גרוזית וטאטית.

ו' גרייבסקי;

"קול ישראל" משדר, כאמור, ב-18 שפות. אנחנו אחת התחנות הגדולות בעולם המערבי

המשדרות לחו"ל. לפי סקרים בינלאומיים אנחנו נמצאים במקום חמישי או ששי בין תחנות

אלה, אחרי "קול אמריקה", "בי.בי.סי.", "דויטשה וולה", "ליברטי" ו"רדיו אירופה

החופשית". הודות למשדרים שנמצאים ברשותנו, המרכז לגלים קצרים ביבנה שהוקם במיוחד

בשנת 1971-72 כדי להתגבר על ההפרעות לשידורים שלנו, אנחנו מגיעים היום עם

שידורינו בגלים קצרים לכל מקום בעולם, בקליטה סבירה, טובה או טובה מאד.

מה שנוגע לברית-המועצות, אנחנו משדרים היום כ~6 שעות ביממה, בעיקר ברוסית,

וכ-15 דקות בבוכרית ובגרוזית, ובטאטית פעמיים בשבוע.

אפשר לומר שהשידורים לברית-המועצות הם תחנה בפני עצמה. במחלקה עובדים כ-70

איש, עתונאים, רובם עולים חדשים מבריה"מ אשר עבדו גם שם בעתונות הסובייטית

וברדיו.

לשידורים אלה יש תפקיד מכריע בכל מה שקשור בקשרים בין מדינת ישראל לבין

יהודי בריה"מ, מהתחלה ועד היום.

אי ולדמן;

יש לכם סקרים על האזנה?
ו' גרייבסקי
מיד אגיע לזה. אפילו בתקופת ההפרעות הקשות לשידורינו, כ-30% עד 40% מתוכן

השידורים . הגיע ליהודי בריה"מ, שהיתה להם מוטיבציה לחפש אותנו. ההפרעות לשידורים

נפסקו בליל ה-29 בנובמבר 1988, ומאותו לילה שידורינו נקלטים שם היטב. אין מקום

בבריה"מ שבו אי-אפשר לקלוט את שידורינו, כי גם בבריה"מ כבר לא מייצרים מקלטים בלי

גלים קצרים.

השידורים לבריה"מ עברו משברים רבים במשך 30 שנה. כשהגיעו לארץ 180,000 עולים

מבריה"מ לא פעם נאמר לנו שהשידורים טובים והם הביאו לעליה. כאשר הופסקה העליה

והתחילה הנשירה אמרו שהשידורים לא טובים, ועובדה שהיהודים לא מגיעים ארצה.

עכשיו, כאשר אין הפרעות וכולם מתחילים להאזין לשידורים שלנו, האחריות שלנו לעליה

או לאי-עליה תלויה בשידורים שלנו.

לשאלתו של חבר-הכנסת ולדמן אם יש האזנה לשידורים. תחנות כמו "קול אמריקה",

"בי.בי.סי" ו"אירופה החופשית" עושות כל 3 חודשים סקרים על ההאזנה בברית-המועצות

כדי להוכיח לממשלות שלהם כמה מאזינים יש להם שם. מסקרים אלה מתברר שלשידורי "קול

ישראל" יש יותר מאזינים מאשר ל"אירופה החופשית" או ל"רדיו ליברטי". בין 24 תחנות

רדיו במערב המשדרות לבריה"מ אנחנו במקום שני או שלישי. אני מדגיש שהסקר ים לא

נעשו עבורנו, והתברר. שיש לנו כ-4 מיליון מאזינים בשבוע בברית-המועצות. כלומר,

אחד מתוך 4 מיליון איש מאזינים לשידורי "קול ישראל" לפחות פעם בשבוע.

כעת מבקר בארץ ד"ר אלכסנדר .... הוא ביקר במחלקה שלנו ואמר שהשידורים הם

אמינים ואפילו יותר מזה, עד כדי כך שמאד התרגז נו עליכם בתקופת ההפרעות, כי היתה

להם האזנה. עכשיו הנמכתם את הטון. לדבריו, לא רק הוא, אלא כל פטריוט רוסי שרוצה

לדעת מה מתרחש במזרח התיכון, מאזין לשידורי "קול ישראל". אנחנו מגיעים לשם

לא רק ברוסית, אלא גם באנגלית, עברית, אידיש, ולפעמים גם בצרפתית.



לאחר שההפרעות הופסקו היתה דילמה אם להגביר את השידורים, להקטין אותם או

להשאיר אותם באותה רמה, וה"ה שמיר, פרס וארנס החליטו שנמשיך לשדר 6 שעות ביממה,

עם שינוי בתוכן. התוכן לטווח הארוך הוא יהדות וציונות. כפי שהדגשת, אדוני

היושב-ראש, זה שידור תעמולתי. אנחנו לא יודעים מה זה הסברה. במשך 6 שעות אנחנו
אומרים ליהודי ברית-המועצות
תבואו ארצה, פה מקומכם. אם אנחנו עושים את זה מספיק

"סופיסטיקייטד" או לא, על כך ידבר מר אורימיאן, וכן על תיכן השידורים.

השידורים שלנו אף פעם לא התערבו בענייני הפנים של ברית-המועצות. זה היה

ההבדל בינינו וביו "קול אמריקה", "אירופה החופשית" או ה"בי .בי.סי.". אנחנו

דיברנו אל היהודים עם המסר הציוני. אני חייב להדגיש שהאנשים שעושים את העבודה

הזאת עושים את זה כעבודה קדושה.

אנחנו באמת הבאנו לארץ 180,000 יהודים. אנחנו היינו לארק אינפורמציה. במשך

שנים היינו אינספירציה. היום אפשר לגלות שכל המאבק של יהודי בריה"מ תודרך

על-ידינו. היהודים במוסקבה לא ידעו מה שמתרחש באודיסה ובאודיסה לא ידעו מה

שמתרחש בקייב, ובוודאי לא מה מתרחש בלנינגרד, אנחנו ידענו ועשינו מזה ידיעות

קומפקטיות והדרכנו אותם איך לנהל את המאבק.

באשר למימון, השידורים היו ממומנים על-ידי האוצר, באמצעות לשכת הקשר

בתל-אביב. לפני כמה ימים נודע לי שהסעיף הזה לא נמצא בתקציב שהוגש לכנסת. אינני

יודע אם האוצר החליט לא לממן יותר את השידורים לבריה"מ. השידורים לחו"ל בכל

השפות מומנו כל השנים על-ידי הסוכנות היהודית ולפני שנה הסוכנות הפסיקה לממן

אותם. הסוכנות כנראה החליטה שאין יותר צורך בקשר רדיו בין ישראל ובין התפוצות.

איך רשות השידור תצר מזה ומי יממן את השידורים להו"ל - אינני יודע.

אני מציע שמר אורימיאן, מנהל מח' השידורים לברית-המועצות, יפרט מה אנחנו

משדרים ליהודים בברית-המועצות.
הי ו "ר מ' קלי י נר
לפני-כן אני מבקש לברר מה היה תקציב השידורים בשנה שעברה.

ו י גרייבסקי ;

הסכום למימון השידורים ברוסית בשנה שעברה היה 2.8 מיליון שקל.

א' נדב;

לזה יש להוסיף עוד 20 מיליון שקל עבור החזקת המשדרים לשידורים לחו"ל בגלים

קצרים.

היו"ר מ' קלי י נר;

וגם זה היה ממומן תמיד על-ידי הסוכנות היהודית.

אי נדב;

לא. בשנה שעברה הסוכנות היתה צריכה להשתתף בכ-6 מיליון שקלים והיא לא עמדה

בהתחייבות.

היו"ר מי קליינר;

אתה מדבר על תקציב 1987/88. סעיף השידורים לבריה"מ היה 6 מיליון והממשלה

הוסיפה עוד 14 מיליון שקלים.



אי נדב;

לא. רשות השידור מתקציבה מכסה את המשדרים, או חלק מהם, והסוכנות היתה צריכה

להשתתף בשידורים להו"ל בסכום של 6.8 מיליון שקלים, והיא לא העבירה את הסכום הזה,

והאוצר העביר בשנה שעברה 2.8 מיליון שקלים.

ו י גרייבסקי;

האוצר העביר את הסכום של 2.8 מיליון שקלים, אבל השנה לא הכניס את זה בתקציב.
היו"ר מי קליינר
אולי זה קשור לפרסומים שלרשות יש עודף של 100 מיליון שקלים. מר אורימיאן,

בבקשה.
אי אורימיאן
אני אמשיך בענין התקציב. על כ-70 עובדי המחלקה מאד מעיק ענין התקציב, דווקא

בתקופה שבה נפתהו אופקים חדשים ואפשרויות חדשות. אני חושב שהפסקת ההפרעות

לשידורים הוא הדבר החשוב ביותר שקרה לנו ב-20 השנים האחרונות, ודווקא עכשיו בא

ענין התקציב. אנחנו בכל אופן עושים את עבודתנו ואיננו מעורבים במדיניות. עם זה,

זה מאד מעיק עלינו ולפעמים יש הרגשה שלא בכל מקום ולא בכל רמה יש מודעות לחשיבותם

של השידורים.

היו"ר מי קליינר;

מה מעיק עליכם? מה חסר לכם?

אי אורימיאן;

זה מעיק עלינו קודם-כל מבחינה פסיכולוגית. בינתיים השידורים לא הופסקו, אבל

הלחץ הזה קיים כבר הרבה זמן וזה יוצר הרגשה לא נעימה.

בחומר שחילקנו לכם פירטנו מה אנחנו עושים וגם הכנסנו קטעי מכתבים שאנחנו

מקבלים מברית-המועצות.

היו"ר מי קלי י נר;

באיזה שעות ביום אתם משדרים?

אי אורימיאן;

השידור הראשון מתחיל בשעה 5 בבוקר ומשתרע על פני היממה עד השעה 12 בלילה, ב-4

שפות. השידורים הם ברשת הי, גלים קצרים. גם ללדינו מאזינים בברית-המועצות.

לגבי תוכן השידורים ואיך אנחנו משדרים. אם דובר כאן על הדימוי הלקוי של

מדינת ישראל, אני רוצה להוסיף שבוודאי לא השידורים שלנו יוצרים אותו. השידורים

מכסים בעצם את כל התחומים האפשריים, החל מחיי היום-יום של מדינת ישראל, שהוא חלק

האקטואליה של השידורים, חדשות, סקירות, פרשנויות וכו', ועוברים דרד תולדות עם

ישראל, דת, תרבות, כלכלה, תעשיה, ועוד.

אנחנו משתדלים להיות ראי של המציאות של מדינת ישראל, לא ראי עקום. אנחנו לא

מסתירים דבר והשידור שלנו אמין. עם זה, השידורים לברית-המועצות, מבחינת תוכנם

והמבנה שלהם, שונים במידת-מה מהשידורים בפנים הארץ, וזה מובן, כי האיכות והבסיס

של השידורים הם ציוניים, וגם אם אנחנו מוסרים מידע שלילי על דברים שמתרחשים בארץ,

הדגש הוא בהחלט על הישגים ועל דברים חיוביים בחיי המדינה.



היום, לאור מה שמתרחש בברית-המועצות, אנחנו שמים דגש מיוחד על תרבות יהודית

ועל תולדות עם ישראל, ובקרוב נתחיל לשדר שיעורים בעברית, שיש להם ביקוש רב.

אנחנו מקדישים הרבה מאד מקום לנושאי עליה וקליטה. אין כמעט יום שאצלנו לא מופיע

בשידורים עולה חדש שמספר על דרכו בישראל, על קליטתו, על בעיותיו ועל פתרונן.

יש לנו מוסף מיוחד שמוקדש לקליטה מקצועית של העולים ומוסף מיוחד שעוסק בהסבה

מקצועית ורעיונות מיוחדים לעולים חדשים מרגע שרגלם דורכת בשדה התעופה ועד לקליטתם

הסופית. ברור שאנחנו לא מסתירים את הקשיים שבדרך, כי אז לא נהיה אמינים וזה גם

לא יעזור;.

לסיכום, אני רוצה להפנות את תשומת-לבכם לקטעי מכתבים שהגיעו אלינו לאחרונה

וצירפנו אותם לחומר שמסרנו לכם. מאז שהופסקו ההפרעות בשידורים קבלנו מכתבים רבים

ממאזינים, יהודים ולא-יהודים, בכמות שלא קיבלנו ב-20 השנים האחרונות, ואני מצפה

שזרם המכתבים יגבר ויילך. המכתבים מגיעים מכל שטחי ברית-המועצות והייפידבק" הוא גם

מרגש, גם מעניין וגם נותן לנו מוטיבציה להמשיך בעבודתנו, כי במשך 20 שנה אנחנו די

גיששנו באפלה.

הי ו "ר מ' קליי נר;

תודה רבה. לפני שנשאל שאלות אולי תגיד לנו למה הסוכנות היהודית והממשלה

החליטו לא לתקצב את השידורים. שנית, אם הכל כל-כך טוב, למה 90% מהיוצאים

מברית-המועצות נושרים? אינני אומר, חלילה, שזה בגללכם. אני שואל למת אנחנו לא

מצליחים באמצעות הכלי הזה בכל זאת למנוע נשירה?

אי ולק;

אמנם לשכת הקשר שייכת בצורה מסויימת גם לסוכנות היהודית וגם לממשלה, בכל אופן

מבחינת מימון, אבל לא אני האיש שיכול להגיד לכם למה הסוכנות התנערה בשנה שעברה

מהענין הזה. , בחדר זה היה דיון על כך ועוזי נרקיס ניסה להצדיק את זה, וגם למה

הממשלה פתאום מרקה את הסעיף מהתקציב.

אי גור;

להצדיק את מה, את ההתנערות?
אי ולק
כן. עוזי נרקיס ניסה לפני שנה להסביר למה הסוכנות לא מעבירה את הכסף. אבל

אני מציע שנחכה למר נרקיס ונשמע מה יש לו לומר.

הייתי כעת 3 חודשים בוינה ועבדתי עם יהודים שיצאו מברית-המועצות. זה היה

לפני הפסקת ההפרעות. כעובד רדיו לשעבר לא יכולתי שלא לשאול אויש אם שומעים ומה

שומעים. הם ענו לי שלא שומעים דבר, מסיבה פשוטה, כי הם לא התעניינו לשמוע.

בחומר שמר גרייבסקי חילק לכם תוכלו לראות, שלפי משאל שנעשה בין המהגרים, המספר

הגבוה ביותר, 819 מהגרים האזינו ל"קול אמריקה".

אני מקווה שעכשיו תהיה תזוזה. עד עכשיו הם היו מתוכנתים לאמריקה ואי-אפשר

היה לעשות הרבה. אנשים ששמעו רדיו התכוונו ל"קול אמריקה". אני רוצה שתדעו שיש

לנו תחרות קשה עם תחנות רדיו אחרות. כששאלתי יהודים טובים אם הם מאזינים ל"קול
ישראל", הם השיבו
בוודאי, פעם בשבוע. בשבילם ישראל ויהודי הם אחד והם התכוונו

לתוכנית היהודית "קול אמריקה".

עד שהתעוררה הבעיה עם המסורבים החדשים בלדיספולי יהודי אמריקה רצו ביהודים ,,

אלה והם הרחיבו את השידורים היהודיים שלהם מרבע.שעה עד לשעה שלמה. בכל יום

רביעי, יהודים בעי ירות קטנות, שבהן אי-אפשר היה להאזין ל"קול ישראל" ול"קול

אמריקה" כן אפשר היה להאזין, הם האזינו במשך שעה לשידור היהודי ואחר-כך גם לשידור



החוזר. לצערנו, משם הם למדו על החגים היהודיים ועל קליטת יהודי ברית-המועצות

בארצות-הברית וכמה טוב בארה"ב.

הפסקת ההפרעות בשידורים הקלה עלינו ועכשיו שומעים שם גם אותנו- אבל מי שמחפש

"די גולדנה מדינה" באמריקה, מאזין ל"קול אמריקה". משום כך יש לנו תחרות בכל, לא

רק בתנאים שאנחנו נותנים ליוצאי ברית-המועצות בהשוואה לתנאים שאמריקה נותנת להם,

ולא רק בטיפול שהם מקבלים, אלא גם במאבק על אזנו ועל ליבו של היהודי.

אני רוצה להסביר למי שאינו יודע למה לשכת הקשר, ששייכת למשרד ראש הממשלת,

כל-כך מעריכה את שידורי ישראל. במשך כל השנים, מהתחלה וגם כש"קול ישראל" שידר 5

שעות ביום, זה כלי קשר עיקרי שנועד לא לפעילי עליה מוכרים כמו אידה נודל, שרנסקי,

ואחרים, אלא נועד להגיע גם לאותם אנשים בנובוסיבירסק שכתנו לנו.

אנחנו השקענו מיליוני דולרים בשיגור שליחים ותיירים לברית-המועצות. הם לא

היו מגיעים למקומות רחוקים מאד, כמו באוקראינה, למשל, ו"קול ישראל" כן מגיע לשם.

בתקופה שהיו הפרעות בשידורים לא היה טעם כמעט לשדר את לימוד השפה העברית, ועכשיו

הרדיו משדר אותם בהמלצתנו.

אגב, לישראל מגיעים 10,000 יהודים מברית-המועצות לביקור והם מוכנים לקחת אתם

כל ספר שהוא חזרה, ללא פחד. בעתונים שלהם כתוב שמותר ליזם ללמוד עברית, ואנחנו לא

יכולים לתת להם את זה. מארגן הטיולים אמר לי שהמחסנים ריקים, וגם אנחנו לא

יכולים לתת להם.

תפקידו של "קול ישראל" בניהול המאבק לעליה. אנחנו לא שידרנו הוראות מוצפנות

לפעילי עליה, על סוג הפגנה ביום מסוים, אבל אתן לכם דוגמא מהזמן האחרון. במוסקבה

פועל ארגון מורים לעברית שמונה כ-100 איש - 50 במוסקבה ועוד 50 ברחבי

ברית-המועצות - שיצאו מהמחתרת והם מפרסמים ביולטין שלהם. יש להם גם מזכירה

אוטומטית שמקבלת פניות ומשגרת מורים.

ארגון המורים פנה אלינו באמצעות שליחים ואמר.' אין לנו קשר עם הפרובינציה,

תשדרו על קיומנו ותאמרו גם את מספר הטלפון שלנו. אני פניתי למר אורימיאן, העברתי

אליו חומר וגם את הביולטין שיצא במוסקבה. הם מסוגלים להפיץ את הביולטין הזה ב~50

או ב-100 עותקים, כשכל עותק נקרא על-ידי 50 איש נוקפים. ברגע ש"קול ישראל"

ברוסית קורא קטע מהביולטין הזה, שומעים אותו מיליונים. ואמנם, שבוע לאחר ששידרו

את מספר הטלפון האמור, התחילו להגיע אליהם פניות, עד שתם אמרו שהם כבר לא עומדים

בלחץ הפניות של אנשים שרוצים ללמוד עברית. זו דוגמא אחת.

אינני בטוח שזה הפורום המתאים להיכנס לוויכוח בשאלה מה בכל-זאת לא טוב

בשידורים. במשך כל השנים שמענו גם תגובות טובות וגם לא טובות, לפעמים קטלניות.

את התגובות הקטלניות אני קוטל,מאחר שבדרך-כלל הן באות מהפעילים ביותר שכבר אין

להם זמן להאזין ל"קול ישראל". הם זוכרים מה שהם שמעו כשהם היו פחות פעילים ורק

דבריהם היו מגיעים לכלי התקשורת.

עם כל הכבוד לאידה נודל, כשהיא הגיעה לארץ היא ידעה על ישראל הרבה מאד,

והשידור נראה לה רדוד. לעומת זה, ליהודים בנובוסיבירסק או בעיירות קטנות אחרות

אי-אפשר לשדר יותר. עמיתי שיושבים היום במוסקבה שומעים את התגובות, מעבירים אותן

אלינו ואנחנו משתדלים להעביר אותן הלאה. אני בטוח שזרם המכתבים שמגיע עכשיו

יסייע לאנשי "קול ישראל" לשנות את עבודתם.

לקראת הישיבה היום האזנתי במשך שבוע לשידורי "קול ישראל", ולא עבר יום ללא 2

- 3 ראיונות עם עולים חדשים ששודרו לברית-המועצות. אני חושב שזה דבר חשוב ביותר.

היו"ר מ' קליינר;

תודה רבה. נעבור כעת לשאלות של חברי הוועדה.



אי גור;

קודם-כל אני רוצה לברך את רשות השידור, את "קול ישראל", את המחלקה לשידורים

לחו"ל ואת המחלקה לשידורים בברית-המועצות על המלאכה המסורה, הטובה והמועילה מאד

שהם עושים במשך כל השנים. מלאכה שללא ספק תרמה בכל השלבים, גם בשלב זה,

שלדאבוננו שיעור העולים לארץ הוא כה קטן וכה מאכזב, הם תרמו תרומה של ממש לעניו

העליה ולהתעוררות המאוויים הלאומיים-ציוניים בקרב קהל המאזינים בברית-המועצות,

כפי שאמנם כתוב במסמך שהוגש לנו.

אני סבור שדווקא בימים אלה כאשר שלטונות ברית-המועצות הסירו את ההפרעות

לשידורים מהמערב, וגם מישראל, עלינו לעשות הכל כדי להרחיב את מערך השידורים הללו

עד כמה שאפשר. אולי זה לא המקום, אבל אני חושב שמן הראוי לבחון את סך-הכל

התוכניות המשודרות לבריה"מ, מתוך כוונה להתאים אותן לרוח השוררת היום שם

ולאפשרויות החדשות שנפתחו בפנינו, כדי שהשפעתן תהיה אפקטיבית יותר מזו שהיתה בעבר

וגם היום.

היות ואני חושב שצריך לחזק ולהרחיב את השידורים לברית-המועצות, ולא לצמצם

אותם, נשאלת השאלה אם העובדה שהסוכנות היהודית וממשלת ישראל באמצעות משרד האוצר

הפסיקו השנה להעביר את הכספים שהם התחייבו להעביר, אם הדבר הזה עלול לפגוע בשלב

המיידי בהקטנת השידורים בצורה זו או אחרת? האם רשות השידור, לאחר מגעים ולאחר

סיוע שאני מקווה שאנחנו ניתן לה, תהיה מסוגלת לספוג את ההוצאה הזאת במסגרת

התקציבים שלה כדי שהשידורים הללו לא ייפגעו? אני חושב שיש לעשות הכל כדי

שהשידורים לא ייפגעו, ןלצורך הענין לא משנה לנו מאין יבואו התקציבים ובלבד

שהמערכת תמשיך לתפקד ושהעובדים בה לא ייפגעו. מדובר בעובדים מסורים. אני מכיר

חלק מהם ויודע באיזה תנאים הם עובדים ואיזה שכר הם מקבלים, שכר שאינו עומד בשום

יחס להשקעה ולמסירות שלהם לעבודה. אינני רוצה שהם יסתובבו שם מתוסכלים וחסרי

בטחון לגבי מתכונת השידורים בעתיד, אם חלק מהם ייפלט מהעבודה וכו'.

אגב, היום התקיים דיון בוועדת הכספים של הכנסת בענין אגרת רשות השידור. לא

הוחלט דבר והענין נדחה לשבוע הבא כדי לבחון את סך-הכל התקציב של רשות השידור ואז

להחליט ביחס לאגרה בכפוף לתקציב ולתוכניות של רשות השידור, ואולי נעשה משהו כדי

להביא את דברנו לוועדת הכספים בקשר לקטע הזה של שידורים לחו"ל ולברית-המועצות.

אסתפק בדברים אלה ולא אכנס כעת לפירוט של זמני השידורים לכל אחת מן

הרפובליקות. אינני שבע-רצון ממספר הדקות של שידורים לבוכרה, לגרוזיה ולקווקז.

אינני יודע אם באופן מעשי אנחנו יכולים לעשות משהו, אבל אני חושב שמן הראוי לקיים

על כך דיון.

היו"ר מי קליי נר;

צריך לשאול מה השיקול, אם יש הרבה מאד אנשים שמדברים רק גרוזית. אני יודע

שיש 50,000 גרוזינים בבריה"מ, אבל אינני יודע כמה דוברי בוכרית יש שם.

אי גור;

אינני רוצה לעורר את הענין הגרוזיני, אבל אני בהחלט לא שבע-רצון ממספר הדקות

של השידורים.

י י שפרינצק;

מדוע צריך להיות שידור בשפה הגרוזית? האם יש גרוזינים שאינם יודעים רוסית?



א' גור;

כן. גרוזינים רבים יודעים היום רוסית, יותר מאשר לפני 17 שנים, אבל בכל

גרוזיה, כמו בהרבה רפובליקות, יש טנדנציה לא לאפשר הושפעה רוסית בתוך גרוזיה.

כלומר, יש התעוררות לאומית. הגרוזינים קנאים לשפתם ולכן חשוב שהשידורים יהיו

בשפה זו באופן ישיר.
י' צידון
בדיונים קודמים שמענו על ההתעוררות הלאומית בין עממי רוסיה ושמענו גם שכתוצאה

מהתעוררותם של האחרים לאט-לאט היהודים מתעוררים ליהדות. אני מבין שהיהודים

פזורים לאו-דווקא בפריפריה המערבית של ברית-המועצות, ומתקבל על הדעת שהדיווח של

אנשי "קול ישראל" הוא על הפעולה המעשית ביותר להגיע לאותם 2.5 מיליון יהודים שהם

"המחסן" שעומד, לפי ההערכה, ליצור כחצי מיליון מהגרים בעשור הבא.
המסקנה המתבקשת מאליה היא
א. שיפור התוכניות; ב. הגברת התוכניות. לי נראה

שחלק אינטגרלי מהמלחמה על העליה מברית-המועצות צריך להיות שמוש בנשק הזה ששמו

"קול ישראל", ככלי נשק ראשי. אני מסכים ששום שליה ושום איש קונסוליה במוסקבה לא

יכול להגיע לטשקנטים למיניהם. לכן נשאלת השאלה אם אי-אפשר לדרוש בשם הוועדה משר

החינוך, הממונה על "קול ישראל", דו"ח מדוייק על המאמצים ש"קול ישראל" עושה לקראת

אפשרות של תיגבור העליה, וכמסקנה מהפסקת ההפרעות בשידורים, איך "קול ישראל" נערך

עכשיו לנצל את הפירצה של הפסקת ההפרעות, והגלאסנוסט, ומה הם האמצעים הדרושים לכך.

ייתכן מאד שכדאי לנסות להעביר החלטה בכנסת שמהעודפים של 50 מיליון שקל שיש לרשות

השידור, יקדישו קודם-כל לשיפור כלי הנשק הזה, שהוא כלי נשק לכל דבר.

אינני מכיר את החשבונאות של הדבר הזה, אבל אני משוכנע שאם אנחנו מדברים על

להיטיב את התוכניות, הכוונה היא להיטיב את הרמת ואת מספר האנשים. להרבות את שעות

השידורים ולהגדיל את איכותם זה שוב כרוך בהוצאה. לכן הייתי רוצה לשמוע מאנשי
"קול ישראל" תשובה לשאלה
אילו היה לי כסף, מה הייתי עושה בשפות השונות של

האימפריה הרוסית. מה הייתי רוצה לשפר וכמה זה עולה, כדי שנוכל לבוא בצורה יותר

משכילה לשר החינוך ולהגיד לו שאולי בכל זאת ניתן לעשות משהו. כי כמו בנושא

הקליטה, אני סבור שאנחנו קמים ונופלים בנושא הזה.
היו"ר מי קלי י נר
גם אני רוצה לשאול כמה שאלות ולהתייחס לשאלה שחבר-הכנסת צידון הציג אווזה
נכון, והיא
לוא היו לנו משאבים נוספים, כיצד היינו מנצלים אותם? אני שותף לכל

הדברים שנאמרו כאן ואני מייחס חשיבות רבה לדיון הזה. זה נראה לי כלי שיכול להגיע

לאנשים רבים ואני רוצה קצת לפרט.

אני רוצה להבין ממנהל הרדיו כמה דברים. ראשית, כשישבתם עם הרפרנט באוצר הוא

הרי אמר לכם משהו. היות והוא איננו כאן, אני מבקש לדעת באיזה סוג של נימוקים

השתמשו במשא-ומתן.
שאלה שניה
האם עוצמת המשדרים היא אופטימלית? האם אפשר להגביר את העוצמה?

האם זה כרוך בעלויות רבות, וכדומה.

אתה לא התייחסת לשאלתי על העודפים בשיעור 50 מיליון שקל. אולי יש כאן ענין

עקרוני, האם משלמי האגרה צריכים לשלם בעד השידורים, או היות וזו פונקציה ממשלתית

או סוכנותית, מישהו אחר צריך לשאת בזה? כשמר נרקיס יבוא אני אשאל אותו מדוע

הסוכנות הפסיקה את ההשתתפותה.

האם יש גם שידורים על יהודים שלא נקלטים בארצות-הברית, או שאתם מרגישים שזה

נושא רגיש מדי?



לארץ באים אלפי תיירים בשנה. פה אפשר היה לעשות סקר אמין, והשאלה היא אם

מכינים פה שאלון מפורט ומקצועי לכל אחד, כמה אנשים מאזינים לשידורים, למה, מה

מוצא יון בעיניהם ומה לא, איך עומד "קול ישראל" מול "קול אמריקה" וכדומה.

שראש הממשלה, שר האוצר ושר החוץ החליטו לא להגדיל את מספר שעות השידורים

בעקבות הפסקת ההפרעות, האם השיקול היה כספי טכני, או אולי -זה היה שיקול פוליטי לא

להרגיז את הרוסים? הושאלה היא לנגה לא לעשות את זה באופן זוחל וכל כמה חודשים

להגדיל במקצת את זמן השידור.

האם יש נסיון להגביר את המודעות בקרב היהודים באמצעות כלים אחרים? אני מניח

שבין 2-5 מיליון יהודים יש מיליון או שני מיליון יהודים שכלל אינם יודעים שיש

שידורים של "קול ישראל" ברוסית, ומי שלא שומע אתכם גם לא יודע על הפסקת ההפרעות

בשידורים. האם יש דף הסבר של התדרים והשעות של שידורי ישראל בחו"ל, שאפשר היה

לחלק אותו לכל אחד מהתיירים שבאים לארץ כדי שהם יפיצו אותו בין חבריהם? האם נעשה

משהו בכיוון הזה? זה גם מתקשר לשאלה ששאל חבר-הכנסת צידון מה ניתן לעשות לוא היה

לכם יותר כסף.

י' צידון;

אני קצת מודאג מענין עוצמת השידורים. אינני יודע איך זה מתבטא בכסף, משום

שבמקומות רבים אתה אפילו לא יודע שיש משהו שמפריע, ואז הבעיה של העוצמה היא

שמעייפת את האדם מלשמוע, או מאפשרת לו לשמוע בצורה חופשית, או אם יש לך עוצמה

מתאימה אתה יכול לקחת קוורטט של עולים מברית-המועצות ולהגיד שהם הגיעו שלשום והנה

הם מנגנים עכשיו ב"קול ישראל".

היו"ר מי קליי נר;

אולי קיים עדיין פחד. אני יודע שרשת ב' עלתה לי הרבה, כי אני מאלה שמכורים

ל"קול ישראל" וכשהייתי בחו"ל החלפתי רדיו כדי לקלוט את הרשת.

אי נדב;

במשך 9 ודחשים שבהם אני מכהן כמנהל הרדיו, זה הדיון הרציני הראשון, עם השאלות

הרציניות הראשונות בנושא של שידורים לחו"ל ובאופן ספציפי לנושא הזה. אחד הדברים

הראשונים שבהם נתקלתי והוא משך את תשומת-לב' היה השידורים לחו"ל ב-18 שפות,

כשבעצם לא ראיתי שמישהו נתן דעתו על כל השאלות הבסיסיות מה צריך להקדיש לזה, כמה

צריך להקדיש לזה, באיזה סדר עדיפות וכדומה. מה שקרה הוא שאני מצאתי שכבות

ארכיאולוגיות של כל מיני החלטות, שאף פעם לא עצרו ואמרו; רגע אחד, זאת החלטה

שהתקבלה בשנות הארבעים או החמישים, בואו נבחן אווזה לשנות השבעים או השמונים ונראה

מה עושים עם זה.

הפורום הזה שיושב כאן כחלק מוועדה ודיונים שמנסים לקיים בגוף הציבורי שאחראי

עלינו - ובאמצעותו אותה ועדה שבראשה עומד עוזי נרקיס, שמונתה מטעם הוועד המנהל

לנושא השידורים לחו"ל - עד היום לא זכינו לשאלות ולדיון רציני כדי לקבל את

התשובות. נשמח מאד אם זו תחילה של דיון שיוליך להחלטות בנושא הזה וגם להנחיות

לנו, ובהתאם לזה גם ההקצאות והמדיניות.

אנחנו כל הזמן רוששנו. אחד הדברים שעשיתי כמנהל הרדיו הוא להקים ועדה שתבדוק

את נושא השידורים לחו"ל, ואת כל השאלות שנשאלו כאן, וחששנו לקבל את ההכרעות על

דעת עצמנו אם לצמצם את זה מ-18 שפות ל-9 שפות, או להגדיל, או למה בהונגרית ולא

בפולנית, ולמה בטאטית ממשיכים לשדר וכו'.

נושא הכספים. אנחנו יושבים פה כזרוע של רשות השידור במוסד מאד-מאד צנטרליסטי

ואנחנו יכולים לרצות את כל הדברים שבעולם, אבל הרבה מהשאלות ששאלת, כמו; למה

הרשות מקציבה או לא מקציבה, או מה הם הסדרים, אלה דברים שבדרך-כלל אנחנו מבקשים

ברשות השידור ובדרך-כלל לא זוכים לקבל אותם, כי המדיניות היא שמקצים לך חצי ממה

שאתה מבקש, או פחות מזה, בהתאם למה שנהוג במשרדים ממשלתיים במדינה. בעצם גם



להנהלת רשות השידור לא נאמר מעולם נגה המדיניות בנושא הזה. אני מודה ומתוודה

שהעליתי את הדבר הזה לדיון ברשות השידור והם היו המומים לשמוע שיש דבר כזה, שאף

פעם לא היה דיון רציני, ולא עלה על דעתם שצריכה להיות איזו שהיא מדיניות של

שידורים לחו"ל.

מצד אחד דובר כאן על מה היינו עושים אילו היה לנו כסף, ומצד שני דובר על

אווירת מועקה. הלוואי והיינו יכולים היום להתרווח כדי לשדר את מה שאנחנו משדרים

כבר, מפני שאנחנו תחת לחץ של הנהלת רשות השידור. לדוגמא, בגלל הפסקת ההקצבה של

הסוכנות, באופן אוטומאטי הם משליכים את זה לשידורים בחו"ל ואומרים לנו: אתם

צריכים לעמוד בתקציב הזה.

אנחנו מדברים על מה היינו עושים אם היה לנו סכום כסף כזה, כשכל הבקשה כרגע,

בנושא הזה, היא לאפשר להם בשידורים הנוכחיים קצת להתרווח בנוחיות, ואין שום דבר

רע בזה אם לא כל אדם מנוצל עד לשניה האחרונה של שעת העבודה שלו והוא מרגיש שהוא

חייב כל הזמן דיווח על כל תזוזה שלו או על כל שעה שלו.

א' גור;

אני מכיר ארבעה אנשים שעובדים בחדר אחד שגודלו 10 ממ"ר.

י' צידון;

הייתי רוצה שוועדת העליה והקליטה של הכנסת תקבע לעצמה מדיניות והיא תנסה

"למכור" אותה לכנסת, שזו תוציא אווזה כתקנה, כחוק או כהנחיה לממשלה, ואז אתה תקבל

מה שאתה יכול לקבל. יש לי התרשמות מהבעיות, אבל אני לא יודע קונקרטית כיום מה

אני צריך כדי שהענין הזה יעבוד כהלכה, למעט העובדה שהסוכנות והממשלה לא העבירו את

הכסף שהיו צריכות להעביר ושלרשות השידור יש 50 מיליון שקלים עודף. אין לי היום

מספיק נתונים על-מנת לקבוע מדיניות ממשלה לאור ההתעוררות הלאומית של 2.5 מיליון

יהודים, ששאלה גדולה היא כמה מהם יבואו ליהדות.

אני שמח לשמוע שיושב-ראש הוועדה וכולנו רואים ב"קול ישראל" כלי נשק עיקרי,

אולי כלי ההבקעה העיקרי שלנו בנושא היהדות. לכן אני שואל אם אפשר לראות איזה

שהוא דו"ח האומר שכדי להפעיל. את זה בצורה סדירה אני צריך היום כך וכך. אידיאלית

אני רוצה כך וכך. אילו היה ניתן לי, מדיניות השידור שלי על-מנת לחטות מהגרים

לעליה, אני יכול לעשות מקסימום ומעבר לזה לא כדאי לי לעשות. מה אני צריך לעשות?
א' נדב
אני מקבל את האתגר שנתת לי. אנחנו נעמוד בזה.

י' צידון;

תוך כמה זמן?

אי נדב;

תוך שבועיים.
י' צידון
אם זה יגיע לקראת סוף הפגרה באמצע מאי, זה יהיה טוב.



אי נדב;

השידורים לחו"ל הם חשובים מאד למדינת ישראל. הבעיה היא שזה לא ברור לאף אחד.

כל הנושא של השידורים לחו"ל, ובתוכם הנושא של שידורים ברוסית, הם "בנים חורגים"

מבחינת רשות השידור.

י' צידון;

ברגע שיהיו לי הנתונים שלך, אנחנו נאמר שהשידורים חשובים, ולכן... וכו'. אם

נאמר שהשידורים רושובים, כולם יגידו כן.

א' נדב;

קיבלנו את זה על עצמנו.

בענין המשדרים אני רוצה להוסיף שלרשות השידור אין כל נגיעה לזה. זה נמצא

בתחום שליטה של "בזק". נכון שיש מה לשפר, והייתי ממליץ לוועדה לערוך סיור

במתקנים של "בזק" ביבנה, שמשדרים לחו"ל. יש שם דברים שפועלים מתקופת המנדט, עם

תצרוכת חשמל של פי 50 ממה שצריך להיות בגדר הוצאות. כלומר, אם מישהו היה מבצע

השקעה חד-פעמית בתוך תקופה לא ארוכה, הוא היה מחזיר את כל ההשקעה הזאת. גם שם יש

הזנחה. עד שכל המערך הזה לא יתמוטט יום אחד והשידורים לחו"ל לא ייפסקו, ימשיכו

עם זה איך שהוא.

ו' גרייבסקי;

אני רוצה להרחיב בכמה נקודות. בכל מדינה בעולם המשדרת לחו"ל, אם זה במזרח

ואם זה במערב, שידורים לחו"ל לא שייכים לרשות השידור אלא למשרד החוץ. כך זה

באנגליה, בברית-המועצות, בפולין ובארצות-הברית. משום-מה, כתוצאה הסטורית של "קול

ציון לגולה" אנחנו שייכים לרשות השידור. היה לנו אבא עשיר, הסוכנות, אבל לפני

שנה היא הפסיקה להעביר לנו כספים.

היו"ר מ' קליינר;

האם אפשר לקבל על זה נתונים שה-C.B.B "קול אמריקה" ממומנים על-ידי הממשלה?
ו י גרייבסקי
"קול אמריקה" ממומן על-ידי הקונגרס במישרין ולא על-ידי משלם המסים.

מדוע אנחנו משדרים 6 שעות ולא 5 שעות או 6.5 שעות? אנחנו לא קובעים את

מדיניות השידורים. בלשכת הקשר יש ועדה לשידורים לחו"ל שהיא כביכול קובעת כמה

שעות לשדר. פעם זה היה רבע שעה, אחר-כך שעה, 4 שעות, והיום הגענו ל-6 שעות.
היו"ר מ' קליינר
מתי היתה ההגדלה האחרונה?

ו' גרייבסקי;

ההגדלה האחרונה היתה לפני כ-10 שנים. אותה ועדה קבעה לשדר רבע שעה בשפה

הגרוזית ורבע שעה בשפה הבוכרית.

מנהל הרדיו אמר שאנחנו בנים חורגים, וזה ביטוי לא בדיוק נכון. אני חושב ש-6

שעות שידור הן זמן מספיק. תחנה המכבדת את עצמה לא יכולה לשדר יותר לחוץ-לארץ.

אנחנו מתחילים לעבוד ב-5 בבוקר וגומרים ב-12 בלילה. במשך היום החדשות והיומנים

משודרים שוב. י
היו"ר מ' קליינר
כמה שעות נטו אתם משדרים חומר מקורי?

ו' גרייבסקי;

4 שעות ושעה איות שידור חוזר. עכשיו, כשאין הפרעות, כל אחד יכול למצוא לעצמו

את הזמן המתאים כדי להאזין לנו.

"קול אמריקה" משדר 8 שעות לברית-המועצות ברוסית. אני חושב ש-6 שעות מספיקות.

תן לי 50,000 שקל ו,ראה איזה שידורים אנחנו נעשה. היום אני לא יכול להזמין מרצה,

פרופסור, מומחה. מחלקה שעולה מיליונים מקבלת תקציב של 5,000 שקל לשנה כדי להזמין

אורחים לאולפן. אני מתחנן בפני מנהל הרדיו שיתן לי 100 שעות נוספות בחודש

לשידורים ברוסית, שמתחלקות בין 70 עובדי המחלקה, והוא לא נותן לי.

המשדרים הם טרגדיה לאומית. אנחנו הקמנו את המשדרים ביבנה בשנת 1972. שידרנו

והיו הפרעות. עכשיו אין הפרעות ואין עם מה לשדר. "בזק" קנה משדר של 500 קילווט,

אבל אין לו כסף לאנטנה ולכן המשדר עומד כך כבר שנתיים.

היו"ר מ' קליינר;

המשדר מושבת לחלוטין?
ו' גרייבסקי
הוא מושבת לחלוטין.

היו"ר מ' קלי י נר;

כמה עולה אנטנה כזו?

ו' גרייבסקי;

שני מיליון דולר.

היו"ר מ' קליינר;

אם היתה אנטנה למשדר, מה זה היה נותן?

ו י גרייבסק;

היינו משפרים את הקליטה בברית-המועצות ב-200%.

י' צידון;

בגלים קצרים זה ענק. אני יודע מדברים אחרים שכשהשידור חלש, אנשים עוזבים את

התחנה.

ו' גרייבסקי;

כשאין הפרעות מספיק משדר של 100 קילווט, דרושים לנו כמה מאות אלפי דולרים,

ואם לא נחדש את המשדר ביבנה, הוא יתמוטט.
היו"ר מ' קליינר
האם 500 הקילווט האלה היו משפרים גם את השידורים בעברית לארצות-הברית, או שזה

לא שי יך?

ו' גרייבסקי;

בשעות אחרות, בשעות חופשיות אתה יכול להפנות את המשדר לאן שארגה רוצה.

היו"ר מי קליינר;

אני מציע שנשאיר את הפרטים הטכניים לסיור שנעשה ביבנה.

ו' גרייבסקי;

מה ניתן לעשות? בגלים קצרים קשה להאזין גם במכשירים המשוכללים ביותר. היום

לא משדרים בגלים קצרים, אלא עם תחנות ממסר. אם מקימים בפינלנד, בתורכיה או ביוון

משדר, אז גם במכונית אנשים יוכלו להאזין לשידור. מדובר בהשקעת של כמה מאות אלפי

דולרים, אבל אל מי אני אפנה?
היו"ר מ' קליינר
אני מבין שתחנת השידור לארצות-הברית בנגב עולה עשרות מיליוני דולרים.

ו י גרייבסקי;

הם בונים 16 משדרים, כל משדר 500 קילווט. ההחלטה בענין זה התקבלה בתקופה

שהיו הפרעות בשידורים, כדי להתגבר על ההפרעות. אני במקומם הייתי מזמן מבטל את

הפרוייקט, כי לשם מה הוא נחוץ כשאין היום הפרעות? אבל זה עניינם.

היו"ר מ' קליינר;

גם בענין המשדרים אני מציע שתתנו לנו חומר כתוב. אנחנו נבקש גם מאנשי "בזק"

את חוות-דעתם על כך.
א' ולך
אני רוצה להוסיף בכמה נקודות שהועלו כאן. אנחנו משוחחים עם אנשים שבאים

מהפרובינציה ואומרים לנו שההפרעות פסקו במוסקבה ובלנינגרד, אב:ל אצלנו עדיין קשה

לקלוט את השידור. אנחנו יודעים שאין הפרעות, אבל עוצמת המשדרים לא מאפשרת להם

לקלוט את השידור.

, אני יודע שייקול ישראל" משדר לחו"ל ב-16 שפות, חלקן לפי בקשה של לשכת הקשר.

הונגרית ורומנית הן שפות חשובות מאד לנו, לא פחות משפות אחרות שבהן אנחנו משדרים.

למשל, בהונגריה יש 80,000 עד 100,000 יהודים ואני חושב שזה חבל מאד שאנחנו

משדרים רק רבע שעה ביום בגלים קצרים. ברומנית אנחנו משדרים 25 דקות לחו"ל.

השידור לא נמדד לפי מספר היהודים שיש באותה ארץ. השידור חשוב גם מבחינה פוליטית,

הרבה מאד רומנים מאזינים לו, ואם מדי שנה באים לארץ כ-1.500 עילים מרומניה, חשוב

שהשידור הזה יתקיים.

יתר-על-כן, עד לביטול ההפרעות, השידור הזה היה חשוב גם באזורים הסמוכים

לרומניה ולברית-המועצות. במולדביה האזינו לו.

עשיתי הישוב ואני רואה שהממוצע היומי של שידור ברוסית הוא בסך-הכל 3.14 שעות,

ויש עוד חצי שעה שידור בבוכרית ובגרוזית יחד. נוסף לכך יש עוד שעה ורבע באידיש.

היום חשיבותה של האידיש גדלה לאו-דווקא משום שמספר דוברי האידיש גדל. בתקופה זו,



כאשר משקמים ומשפצים את שפת האידיש, צמצום השידורים בשפה -זו יפגע במאמץ ההסברתי

שלנו בברית-המועצות. זה באשר למספר השפות שבהן אנחנו משדרים.

בשעות השידור, יש, כידוע "פריים טיים", שפירושו הזמן הטוב ביותר להאזנה. אם

הזמן הטוב ביותר הוא בין השעות 11-9 בערב, אנחנו לא יכולים לשדר למעלה משעתיים

ומדוע לא תוסיפו על השעות האלה?

כשאנחנו מדברים על כך שהשידורים פרוסים לאורך 24 שעות, הם מתחילים בשעה 5

בבוקר. השידור בעצם מתחיל בשעה 4 אחה"צ.

אני רוצה לשאול את אנשי "קול ישראל". כשאצלנו מזיזים את השעון, למה אנחנו לא

משאירים את השידור שלנו, לפחות ב-G.M.T באותו מקום?

ו' גרייבסקי;

אי-אפשר, כי השעון זז.
א' ולך
עד כמה שאני יודע, "קול אמריקה" מתאים את השידור שלו לשעון מוסקבה.

הוזכרה כאן השפה הטאטית. יש הערכות שונות כמה יהודים רואים את השפה הטאטית

כשפתם. אצלם המצב הוא לא כמו אצל יהודי גרוזיה. שם אין כמעט אדם שאינו מבין

רוסית, אבל בגלל המנטליות חשוב להם מאד לדעת שמדינת ישראל משדרת בשפתם-הם. לכן

ביקשנו מ"קול ישראל" לחדש את השידור בשפה הטאטית. אני אישית לא פגשתי בארץ יהודי

טאטי אחד, ברמה כלשהי, שאינו יודע רוסית, אבל אומרים שיש חשיבות לשדר

לברית-המועצות גם בשפה הטאטית, כי חלק מהם עוברים לאיסלאם וחלק אוחזים ביהדותם.

היו"ר מי קלי י נר;

אני שמח לארח את עוזי נרקיס, שהוא גם חבר ההנהלה הציונית המופקד על תיק

ההסברה וגם חבר מליאת רשות השידור ויו"ר הוועדה לשידורים בחו"ל. אני זוכר שלנו

היה מובן מאליון שהסוכנות היהודית היא בעצם הגוף הדוחף, המממן, המכסה, המכוון

במידה מסויימת את נושא השידורים לברית-המועצות, וכאן שמענו שהופסקה ההקצבה,

ואפילו סכום של 6.8 מיליון שקלים שכבר תוקצב והובטח, לא עבר. אני רוצה לדעת מה

גרם לשינוי במדיניות של הסוכנות בענין הזה. אנחנו מבינים שגם הממשלה לא הקציבה

2.8 מיליון שקלים לנושא הזה.

אני מציג כעת שאלה כאינפורמציה, אבל אתה ודאי תוסיף לה אחר-כך התייחסות

ערכית. האם רשות השידור חושבת שהיא צריכה לתקצב את זה? ב. האם הנושא הזה נופל

בין הכסאות?

עי נרקיס;

אני מודה לכם שהזמנתם אותי לישיבה. אומר כמה דברי הקדמה לפני שאענה על

השאלות. בדרך-כלל ראש מחי ההסברה, מאז לפני שתי קדנציות, הוא אשר נקבע על-ידי

ההנהלה הציונית להיות נציגה במליאת רשות השידור. מתוך ההיגיון שבדברים נקבע אותו

אדם להיות יושב-ראש הוועדה לשידורים לחו"ל, לעם היהודי. זו ועדה שבמליאת רשות

השידור היא איננה ועדה סטטוטורית אלא ועדה רגילה והסמכויות שלי, או של הוועדה, הן

לא לאכוף אלא קודם-כל לדעת ואחר-כך להנחות, להעיר הערות,וכו'.

אמרו לי שאני הייתי הראשון שזימנתי את הוועדה הזאת לדיון. מצאו חן בעיני שני

דברים בתקופה הקצרה שאני חבר במליאת רשות השידור. דבר ראשון, היה דיון על הרדיו.

מנהל הרדיו אמר שבמשך כך וכך שנים, משנה לשנה התוכנית היתה פחות או יותר כמכו

בשנה שעברה, והנה הם הגישו הצעה לשינוי רדיקלי, כי עברו כבר 40 שנה מאז קום

המדינה והגיע הזמן להכוונה כלשהי. זה מאד מצא חן בעיני, וגם הספר שהוגש לנו שם.



לאחר-מכן הרשות כולה הגישה הצעת תקציב. אני אף פעם לא ראיתי הצעת תקציב

מוגשת בצורה מכובדת כזאת. ויש דבר עוד יותר יפה, שהם מחזיקים את עצמם. הלוואי

שכל הגופים הציבוריים בארצנו, עם השפעה ממשלתית או פוליטית, יהיו גופים הנושאים

את עצמם. אני חושב שזה כבוד גדול לרשות השידור.

היתה ישיבה אחת ואני ביקשתי מהרדיו לתת לנו דו "ח. עד היום לא קיבלנו דו"ח

מסודר מה קורה באימפריה הזאת שקוראים לה שידורי חו"ל. לאחר שנקבל את הדו"ח נבקר

באולפנים ברחוב מליסנדה ולאחר-מכן רשות השידור התחייבה להגיש לנו הצעה ולהגיד לאן

הולכים. כי מאז 1949 הדברים מתנהלים פחות או יותר אותו דבר, עם או בלי הפרעות

בשידורים. לכן ביקשתי לקבל תוכנית. קבענו שאחרי פסח נקבל תוכנית כדי לראות במה

מדובר ולאן אנחנו הולכים.

יש כמה גופים אינטרסנטים שאני גם מזמין אותם לישיבות הוועדה, והם: משרד

החוץ, משרד הקליטה, משרד החינוך והתרבות והסוכנות היהודית. כמה פעמים אמרתי

במליאת רשות השידור שיזמינו את גזבר הסוכנות היהודית וישאלו אותו מדוע הוא לא

מעביר את הכסף. אני ביקשתי גם מיו"ר ההנהלה הציונית וגם מיו"ר רשות השידור שלא

יראו בי אחראי על התקציב, כי בדרך-כלל כששולחים נציג למועצת מנהלים, הוא גם אחראי

על הכנסות מהגוף הזה. אבל אינני מכחיש שבסוכנות היחודית אני עושה מה שניתן.

כנראה שבינתיים לא ניתן לעשות יותר כדי שהסוכנות ונתן מה שהיא מבטיחה. אבל אני

רוצה לומר שלא רק הסוכנות אלא גם גופים אחרים ממשלתיים לא עומדים בהבטחותיהם. עם

זה, אני חוזר ומציין, כשאתה מסתכל על התקציב של רשות השידור, הוא יותר מאוזן, יש

לו עודפים.

היו"ר מי קליינר;

האם הסכום מתוקצב?
עי נרקיס
הסכום לשנה הקודמת תוקצב, ואם אינני טועה הוא לא הועבר. אני חושב שהסכום

תוקצב במחי העליה.
היו"ר מ' קליינר
כהעברה לנתיב או ישירות?
עי נרקיס
זו הקצבה ישירה דרך תקציב מחי העליה לרשות השידור, שלא הועברה.

אני צופה בתקווה לתהליך הזה שהתחלנו בו ואני מאמין שבעוד כמה חודשים אפשר

יהיה להניח על שולחן מליאת רשות השידור את ההצעה להתארגנות מחדש כלפי הנסיבות

שבהן אנחנו חיים היום, שהן שונות לחלוטין מאלה שהיו לפני שנתיים או לפני שנה. הכל

השתנה. הפתיחה בהונגריה, המצב בברית-המועצות, הפסקת ההפרעות בשידורים, עליית

היהודים מאתיופיה וכו'. עם זה, יש שאלות שמציקות אבל הן שאלות ציבוריות מדרגה

ראשונה. במליאת רשות השידור אמרתי שאני לא אהיה זה שאציע לחסל את השידור

במוגרבית, כי כל המוגרבים יתנפלו עלי. לכן, לפני שאני אציע לחסל, נשמע מה אומרים

חברי הכנסת ואחר-כך נחשוב מה להחליט.

השידור בשפה הטאטית הוא מאד פרובלמטי. אני רוצה שהוועדה שאני עומד בראשה

תלמד היטב את כל הפרטים ולאחר-מכן תועלה הצעה בתיאום ובשיתוף כל הגורמים, והיא

תובא גם לידיעתכם.



אי נדב;

ברשות היושב-ראש, אני מתנצל שעלי ללכת.

היו"ר מי קליינר;

בסדר. אנחנו נודיע לך על הסיכום שלנו.

אי גור;

מר נרקיס, האם ביררת עם גזבר הסוכנות מה הסיבה לאי-העברת הכסף שהסוכנות

התחייבה להעביר לרשות השידור? האם זה קשור לקיצוצים שהסוכנות מבצעת לאחרונה יחד

עם חבר הנאמנים?

ב. בהנחה שכן ביררת את הדברים האלה, האם אינכם חוששים שרשות השידור תפגע,

בגלל הקיצוצים, ברה-ארגון שהיא צריכה לבצע בתוכה, דווקא בשידורים לחו"ל? כפי

ששמענו, המה' לשידורים לחו"ל עובדת בתנאים בלתי-סבירים ובלתי-אנושיים, שפוגעים

באיכות השידורים. מנהל המח' אמר לנו שאם היו לו עוד כמה מאות אלפי דולרים זה היה

משפר ב-200% את איכות קליטת השידור בתוך ברית-המועצות. לפי דעתי גם זה לא הרבה

ביחס לתועלת שתופק מהמשדר ביבנה, אם הוא יחודש.

י' צידון;

אני מבקש להתייחס לנקודה ארגונית אחת שחוזרת על עצמה בדברים שונים, וגם בנושא

"קול ישראל". מוטב להיות יתום מאשר יהיו לך יותר מדי אבות. יש לי רושם שהנושא

הזה נופל בין הכסאות, מפני שהסוכנות היהודית אומרת; יש לך עודפיםף, ובצדק, ולכן

לא אעביר לך את הכספים. אבל אתה אומר שהסוכנות כן צריכה להעביר את הכסף ולכן אני

לוקח את ה-50 מיליון שקלים, וכוי.

אני מכיר בצרפת סידרה שלמה של חברות ממשלתיות שהן כל-כך מבודדות מהתנודות

הפוליטיות היום-יומיות, עד כי לממשלה אין כמעט כל השפעה שם, אלא לטווח ארוך בלבד.

ממשלה סוציאליסטית או לא סוציאליסטית יכולה לעשות מעט מאד ב"רנו", שלא לדבר על

חברות אחרות.

אני מבקש לבחון את הסטטוס היורידי של "קול ישראל" בכלל ושל שידורים לגולה

בפרט; ליצור מצב שבאיזה שהוא מקום יש למתקן הזה אבא אחד בלבד ושהוא לא צריך

לשנורר אצל הגזבר, או אצל הממשלה, ומצד שני הממשלה לוקחת את הכסף וכו'. לדעתי זו

בירוקרטיה בלתי-נסבלת שהדברים נופלים בין הכסאות. הדבר הזה חייב להימצא בצורה

ארגונית אוטונומית מסודרת, ניזונה ממקור שאיננו יכול להגיד; אני כן נותן או אינני

נותן. צריך לשים קץ לכל הענין הזה.

היו"ר מי קליינר;

אולי באמת תשכילו אותנו ותאמרו לנורמה מעמדכם בהשוואה ל"קול ישראל" בערבית?

האם הם אוטונומים יותר מכם?
ו' גרייבסקי
הם מדיה נפרדת, כפופה למנכ"ל הרשות. אנחנו לא מדיה, אנחנו כפופים למנהל

הרדיו.
י' צידון
אבל מנהל הרדיו עצמו מקבל הנחיות כמנהלת רשות השידור. הנהלת רשות השידור

בעאצמה ניזונה מהסוכנות, מהממשלה ומאחרים. כל העסק הזה איננו מסודר. אני הייתי

רוצה לראות איזה רז'ינסיונל בתוך העסק הזה. אני חוזר ואומר; הנושא של "קול

ישראל" בעת הזאת של ה"גלאסנוסט" ושל ההתעוררות הלאומית, של פתירות מחסן פוטנציאלי



של 2.5 מיליון מהגרים, שחמישית מהם יהגרו, אני רואה את זה נופל בין האצבעות, כי

אני לא מתארגן לענין.
היו"ר מ' קליינר
אני מציע שמר נרקיס ישיב לשאלות ואחר-כך נסכם את הדיון.

ע' נרקיס;

הסוכנות היהודית סובלת היום משני דברים; 1. קיצוץ אובייקטיבי בתקציב; 2.

ההכנסות קטנו, וזו, לצערנו, אינדיקציה למעמדה של ישראל כגוף מרכזי ליהדות

העולמית. בשבוע הבא תתקיים בוושינגטון ישיבה של כלל מרכיבי העם היהודי

בארצות-הברית, כאשר הפדרציות היהודיות המקומיות שצריכות את הכספים דורשות יותר

כסף לקליטת יהודים מברית-המועצות שאינם רוצים לבוא הנה. לכן אנהנו סובלים.

אני מעריך שאי-העברת הכסף לרשות השידור אינו נובע מרוע-לב אלא בגלל מצב נתון.

אבל אני מעדיף שגזבר הסוכנות יענה על כך.

ברגע מסוים רצה מישהו ברשות השידור לטרוף את הטרף הקל, והשידורים לחו"ל הם

טרף קל. אני נכנסתי לענין, ובעצה אחת עם מנהל הרדיו, שהבין את הענין, לא טרפו

אותם.

חבר-הכנסת צידון, הם לא נופלים בין הכסאות. רשות השידור היא גוף ממלכתי

ציבורי, אבל הוא לא נתון לפקודתו של אף אחד. יש לו מליאה, ועד מנהל, מנכ"ל

ויושב-ראש רשות, ואי-אפשר לתת לו מהחוץ פקודות. הרבה אנשים יודעים את זה וזה גם

נראה.

במסגרת הרדיו יש גוף שנקרא שידורים לחו"ל. אצלם טרם נעשו כל שינויים מאז 40

שנה, פרט להוספת השידור באמהרית, מפני שהמצב דרש הוספת השידור בשפה זו. אנחנו

מנסים עכשיו, בעצה אחת אתם, לראות מה מתאים לזמן המודרני שבו אנחנו חיים.

דבר נוסף. כמו גופים רבים במדינתנו התקציב אינו מספיק, ואז אותו גוף מנסה

לקבל כסף במקומות אחרים. זה נכון כמעט לגבי רוב הגופים הציבוריים שאינם ניזונים

מתקציב קבוע מאיזה שהוא מקום. היום זה פחות מורגש, כי יש להם עודף כסף. אני

חושב שהם עשו דברים רבים בשכל, כמו הכנסת מודעות בטלוויזיה, והאגרה מכניסה להם

כסף. הממשלה לא מתקצבת אותם.
י' צידון
עכשיו זה שלילי, הממשלה באה ולוקחת מהם 50 מיליון שקל.
עי נרקיס
זה דבר אחר. טוב שיש לממשלה מאין לקחת כסף. נאמר שהם משלמים מס, אבל זה לא

מענייני. אני רק מציע לעצמנו לציין את זה לשבח, שאם אפשר, שהם יפסיקו לחזר על

הפתחים. אם מר גרייבסקי צריך 50,000 שקל כדי לקוחת קריינים יותר טובים, או להטיל

על מישהו להביא תוכניות יותר טובות, או כל דבר אחר שצריך לעשות מכיוון שהרמה

בחו"ל לא עומדת על המקום אלא כל שנה היא גבוהה יותר, צריך לברך אותו על זה. אבל

לא ייתכן שגוף מסויים, מרכזי, ברשות השידור יגיד; הטרף הקל ביותר זה הם, אני טורף

אותם. אני נלחמתי בזה.

אדוני היושב-ראש, אני מקווה שאחרי פסח תהיה לנו תוכנית, ואז, אם תהיו

מעוניינים, נביא אורנה בפניכם.



א' אורימיאן;

רציתי להוסיף ולחזק מה שכבר נאמר כאן. מר גרייבסקי דיבר על 50,000 שקל.

הדברים הגיעו עד כדי גיחוך. אני התלבטתי אם לשלוח כתב לנמל התעופה כדי לראיין את

קושרובסקי שהגיע מברית-המועצות, כי לא ידעתי אם יהיה בידי לשלם לכתב עבור 3 שעות

נוספות, או לא.

יושב-ראש הוועדה שאל אם הכנו שאלון כדי להעביר אותו בין התיירים, כסקר

מקצועי. על-מנת להכין סקר מקצועי צריך כסף ועם תקציב של 15,000 שקלים בשנה

לפעולות שאני מקבל מהמחלקה, זה בלתי-אפשרי. אני אמנם הכנתי שאלון חצי מקצועי

והעברתי מאות טפסים באמצעות המה' הרוסית של הסוכנות. אני אקבל חזרה את השאלונים

ואני מניח שהם יתנו לנו תמונה כלשהי. כדי לעשות סקר מקצועי- צריך תקציב. דווקא

היום, כשיש אפשרויות רבות יותר ודלתות נפתחו, אנחנו במיטת סדום מבחינה זו.

היו"ר מי קליינר;

אינני נכנס לענין המימון של רשות השידור, כי הוא באמת מורכב מאד. לא אמעיט

מערך הברכות שמר נרקיס הרעיף על רשות השידור על שהיא עצמאית בתקציבה, אבל בכל-זאת

זה משהו ביניים, כי היא גובה סכום מסויים שנקבע על-פי חוק ועם גושפנקא של המדינה.

כלומר, זה משהו ביניים. אבל אם החוק הקים רשות עצמאית, ודאי שתפקידם של הוועד

המנהל ושל המנכייל הוא קודם-כל לשרת את משלמי האגרה.

ו י גרייבסקי;

בסעיף 7 של חוק רשות השידור כתוב: רשות השידור תקיים שידורים לחוץ-לארץ

ולתפוצות.
היו"ר מי קלי י נר
המדינה בעצם מחייבת את רשות השידור. אילו היתה מודעות לענין ומישהו היה דוחף

אותו, הוא היה זז. אני מניח שהיום יש בגזברות רשות השידור אנשים שמצרים מאד על

כך שלא מצאו שמוש לכסף העודף שהצטבר, כי אם היו מוצאים לו שמוש הוא לא היה נלקח.

אולי, אם היו קונים את האנטנה והיו מתקינים עוד כמה אנטנות בפינלנד, יכול להיות

שהטענות האלה לא היו נשמעות.

ברגע שתהיה מודעות לענין, העטיפה הטכנית איננה משנה. אצלנו זה יקה זמן עד

שנעשה סדר. לפני שאנחנו עושים סדר אנחנו צריכים להביע את דעתנו עד כמה אנחנו

רואים חשיבות בשידורים, כי אולי בציבור הישראלי אין מודעות לכך. פה זה כבר לא

תעמולה כללית כמו "קול ישראל" בערבית. פה מדובר על תעמולה ספציפית ייחודית

שאנחנו מצפים שתוביל לתוצאות בתחום שכולנו אומרים שהוא החשוב ביותר לנו - אם יהיו

כאן יותר יהודים, או לא. זה אולי המאגר האחרון שנותר.

מדיניות לא מבטאים על-ידי הצהרות. זה חשוב ומועיל לתת הצהרות, אבל הכלי של

הרשות המבצעת לבטא מדיניות הוא התקציב. בינתיים ממשלה זו אינה רוצה בעליה והיא

לא בעד עליה. כל השרים רוצים עליה, אבל כשזה מגיע לתקציב, הממשלה עוד לא ביטאה

את רצונה, ואנחנו צריכים להיות אלה שנעזור לדחוף ולהסב את תשומת-לבה.

בתחום השידורים יש לי הרגשה שמדובר בכסף קטן. אם אפשר לשפר את איכות השידור

בעזרת כמה מאות אלפי שקלים, ואם אנטנה בתורכיה או בפינלנד תעזור, זה הרי פשע

לאומי לא לעשות את זה. אני בטוח שמקבלי ההחלטות לא יודעים את זה.

אין מנוס מלבטא את פליאתנו איך הסוכנות היהודית לא מקציבה לנושא כזה כספים.

הרי לסוכנות יש מחי עליה והיא כל הזמן טוענת שזה ה"רזון דיאטה" שלקיומה. אם

מקצצים מהסכום שמיועד לנושא כזה, שיכולה להיות לו השלכה ישירה על הסברה שתביא

לעליה, אז כנראה שגם יש יש ליקוי מאורות.



אני מציע שננסח את זה באופן זהיר ונאמר שהוועדה מביעה פליאה על כך שהסוכנות

לא מעבירה את הכספים, ולא נשתמש בנוסה יותר הריף, מפני שלא היתה לנו הזדמנות

לשמוע את יושב-ראש ההנהלה, את גזבר הסוכנות היהודית ואת ראש מחי העליה. אני הושב

שההגינות מחייבת שנשמע אותם לפני שנגיד הרבה יותר מאשר להביע פליאה, כי לאור מה

ששמענו עד עכשיו זה נראה בעיני כליקוי מאורות.

אנהנו מברכים על היוזמה שננקטת בוועדה של רשות השידור לחשוב על הכל מהדש אהרי

40 שנה ומקווים שבמהרה תוכלו לגייס לזה את כל המומחים, על בסיס קריטריונים

שתקבעו, ובאומץ לב תגישו הצעה ומליאת רשות השידור תאשר אותה.

אנהנו מבקשים להגיש בהקדם הצעה לחיזוק השידורים לעולים בחוץ-לארץ, כי יש לזה

חשיבות רבה, ולבדוק גם מציאת דרך, כפי שהציע חבר-הכנסת צידון, שגורם אהד יהליט

ויאשר את נושא השידורים, כדי שהוא לא ייפול בין הכסאות.

תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:05

קוד המקור של הנתונים