ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 28/03/1989

גזבר הסוכנות היהודית על סולם העדיפויות בתקציב הציוני; ש' דיניץ. יו"ר הסוכנות היהודית - סקירה כללית

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב ראשוז



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 14

מישיבת ועדת העלייה והקליטה

נ כ ח ו-.
חברי הוועדה
מ' קליינר - היו"ר

ש' ריין

אי מזרהי

י' עזרן

י' צידון

י' שפרינצק
מוזמנים
שי דיניץ - יו"ר הסוכנות היהודית

מ' שטרית - גזבר הסוכנות היהודית

מזכירת הוועדה; ו' מאור
ר ש מ ה
ש' צהר
סדר_היום
א. מ' שטרית, גזבר הסוה"י על סולם העדיפויות בתקציב הציוני.

ב, שי דיניץ, יו"ר הסוכנות היהודית סקירה כללית.
היו"ר מ' קליינר
אני פותח את ישיבת ועדת העלייה והקליטה.

לפני שמר שטרית יגיע לכאן הייתי רוצח לבטא את התחושה הקשח שהתעוררה אצלי,

ואני מניח שגט אצל חברי ועדה נוספיט, אחרי הדיון שהתקיים באן אתמול, תחושה

שנושא הקליטה הוא אבי כל חטאת. חיתה לי פגישה עם כמח גורמים במחלקה שאחראית על

עליית יהודי רוסיה, והם סיפרו שלפני מספר ימים הגיעו בטיסה עולים מרומניה

ומברית המועצות, ופשוט אין לאן לשלוח אותם.

מענין הקליטה הישירה לא יצא דבר. האמת היא שאפילו העתונות די שבעה

מהנושא הזה. יודעים שאין עלייה, יודעים שאין קליטה, ומתחילים להתייחס לזה כאל

גזירת טבע, וזח כבר נראה בנושא לא אקטואלי.

הכנסת קיבלה בשעתו החלטות האומרות שצריך לתת לנושא הקליטה קדימות גבוהה

מאד. הדברים נאמרו במפורש, שצריר לתת עידוד לנושא הקליטה והתעסוקה, שצריך לתת

עידוד לנושא קליטה חברתית ופרטנו שורה ארוכה של נושאים. הכנסת קיבלה . את

ההחלטות האלה פה אחד, על דעת כל סיעות הבית. ועדת הכספים קיבלה העתק של

ההחלטות הללו, אבל היא איגנה מתייחסת לנושא הזה בכלל.

בכנסת יש שדולה לעניו האנרגיה, שדולה של הקיבוצים, שדולה של הבנקים,

שדולה. של פועלים ושדולה הקשורה למשרדי ממשלה שונים, ורק לנושא הקליטה אין

שדולה. את קולו של משרד הקליטה אין שומעים בנושא הזה, אף שהוא בוודאי מעוניין

בהגדלת תקציבו. הוא הגיש את הדרישות שלו, השיבו לו בשלילה, ובזה נגמר הענין.

למשרד ממשלתי אין בדרך כלל שדולה, אבל יש משרדים שנוהגים בתחכום ושולחים

כל מיני שדולות להגדלת התקציב שלהם. אתן לבם דוגמה בנושא שלנו. משרד השיכון

מעוניין בוודאי לעשות יותר, כמו כל משרד, אבל הוא לא מדבר על תוספת של 40

מיליון ש"ח לתקציב שלו, אלא השדולח היא שעושה זאת, במקרה הזה שדולת יו"ש,

וכתוצאה מזה יש הצעה להוסיף כסף למשרד השיכון. למשרד הקליטה אין שדולה כזאת.

זה לא נושא פוליטי, ודווקה מפני שהוא בקונצנזוס אין גורם אחד המרגיש שהוא צריך

להלחם בעד זה. המחנה הלאומי לוחם בעד ההתיישבות, המפלגות הדתיות לוחמות למען

המוסדות שלהן, המערך והשמאל נלחמים למען הקיבוצים, בנק הפועלים וקופת חולים,

ולנושא חקליטה איז שדולה. דווקה לנושא שהוא לאומי ממדרגה ראשונה שכולם מסכימים

לו ושלגביו יש קונצזנוס, אחרי שכולם מבינים ומציינים שללא שינוי המאזן

הדמוגרפי מצבנו יהיה רע וכו' וכוי, לנושא הזה אין אבא, ואף אחד לא מתייחס

אליו. הגישו תקציב, והוא יעבור כפי שהוגש. וכאשר נבוא מחר אל משרד הקליטה
ונשאל מדוע לא עושים תמיכה מפעלית, ישיבו לנו
אין כסף. אם נשאל מדוע יאן
קורסים להסבה מקצועית בשביל עולים, תהיה התשובה זהה
אין כסח. ואם נמשיך ונשאל
למה לא הולכים לקליטה ישירה. התשובה גם הפעם תהיה
איך כסח. ומיותר לשאול מדוע

לא פותחים מרכזי קליטה חירום, כי גם על השאלה הזאת תהיה התשובה: אין כסח.

השאלה היא מה אנחנו כוועדה צריכים לעשות ואיך עושים? אנחנו קוראים

בעתונות שהסוכנות היהודית פתחה במגבית אלטרנטיבית לאיסוח 75 מיליון דולר עבור

קליטת יהודי ברית המועצות בארצות הברית, למרות שהכנסת הביעה דעתה חשילית על

כך, בעקבות הצעה לסדר היום של חברי הכנסת גור ופרוש. כאשר יהודי ברית המועצות

לא עולים ארצה מפני שאין פותרים את בעיות התעסוקה והקליטה שלהם, מה עושה

המגבית היהודית המאוחדת? היא אוספת כספים כדי שאפשר יהיח קללוט אותם בארצות

הבירת. מדוע לא תאדוח כספים בשביל לקלוט אותם בארץ? יש לי ההרגשה כאילו הדברים

נשמטים לנו מהידיים. אנחנו מקבלים החלטות, אבל בפועל אינני רואה מח יוצא מהן.
י' שפרינצק
אולי כדאי שנזמין אלינו באופן דחוח את שר הקליטה, ואם דבריו לא יספקו

אותנו אנחנו ניזום דיון מיוחד בכנסת על מחדלי הקליטח.
י' צידון
זו אפשרות אחת, אבל יחד עם זאת נראה לי שכראי היה לנו לנקוט באיזה שהוא

צער הפגנתי. אני מציע שווערת הקליטה תזמן ישיבה, ותוריע על כך נם בכלי

התקשורת. ותזמין אליה את יושב-ראש הכנסת, את ראש הממשלה, משום שלקליטה אין

שרולה, משום שלקליטה אין תקציבים ומשום שאנחנו לא מסוגלים לקלוט נם את מעט

העולים שכבר ישנם ובווראי לא את אלה שעתירים להניע, ומשום שהכלים המצויים בידי

משרר הקליטהל, ואינני מרבר על כוח ארם, אינם רלבנטיים כלל לקליטה ישירה של

עולים.

הוועדה הזו צריכה ליזום פעילות דרסטית רווקא בתחום הממשלה. אינני מתייחס

לסוכנות ברגע זה, כי לי נראה שלהבות את הסוכנות זה להכות סוס מוז. ישנה ממשלה

בישראל, והיא זו שצריכה לדאונ לעניינים של ישראל, כולל קליטת העולים, ולא צריך

שהסוכנות תראנ לעניינים של ישראל. אני יכול להצביע על אלף ואחד דברים שאפשר

היה להוריד מהם. אני בהחלט בעך הצלת הקיבוצים, אבל אם במקום מיליארד ש"ח היו

נותנים שם מיליון אחד פהות, אפשר היה בכסף הזה לפתור תא בעיית הקליטה. ויש

דוגמאות רבות לסעיפים בהם ניתן היה לקצץ 10% ולהקצות את הכסח הזה למטרות

קליטה. אם היו מקצצים 10% מכל התמיכות השונות לנופים השונים אפשר היה בכסח

הזה לפתור את בעיית הקליטה, ועוד היה נשאר עודף. זאת צריכה להיות הדרישה של

הוועדה הזאת מהממשלה.

נראה לי שצריר להיות זימון של יושב ראש הכנסת, ראש הממשלה ושר האוצר

לישיבת הוועדה, וצריך לתת פירסום פומבי לזימון הזה בכלי התקשורת שילוו את

המפנש הזה, ולשטוה בפניהם את המצב כפי שהוא, תור ציון העובדה שלנושא הזה אין

שדולה, ואין גם קליטה, אין כסף לקליטה, ויתכן ומשרר הקליטה לא יודע בכלל מה זו

קליטה כי עד היום לא עסק בזה הלכה למעשה, והענין נפל בין הכסאות, והניע הזמן

לקחת את הנושא הזה לידיים. אני לא מתרגש מזה שוועדה שתפקידה אמנם לחוקק, תיקח

לידיה אד-הוק את הארגון העסקי של הנושא הזה, אם אין לה תחליף.
י' עזרן
מכל הישיבות שהיו לנו עד היום בנושא הזה עם כל הגורמים שהופיעו בפנינו

אכן נוצרה תחושה קשה מאד ככל הקשור לקליטה של עולים. כולנו מדברים על זה שאין

אנשים שיקלטו את העולים החדשים. אני חושב שלא רק המחסור בכסף גורם לזה, אלא גם

הבירוקרטיה מבבידה מאד על הענין הזה.

אסור לנו להסתפק בהזמנת המשרדים השונים כדי לשמוע מהם דיווח כללי על

הנעשה. אנחנו צריכים להיות יותר מעשיים; לצאת לשטה, הן ,לשדה התעופה והן למקום

ריכוז עולים חרשים, לצאת גם אל התקשורת ולעורר רעש על הנעשה בענין הזה. אסור

לנו להסתפק בדיבורים על כך בין קירות החדר הזה, אלא לעשות רעש נם מחוץ לקירות

האלה כי בלי רעש לא ניתן להשיג רבר במדינת ישראל של שנת 1989.
היו"ר מ' קליינר
זה נכון, ולא מספיק. כי בסופו של דבר אתה רוצה לראות גם איפה באמת אתה

עוזר. העתונים הירבו לכתוב על הנושא הזה, אבל מאהר ואין בו שום חידוש הם נלאו

מלהוסיף ולכתוב עליי, עם כל החשיבות שהם אולי רואים בו. הירבו לקונן על בעיות

קליטה ועל מרבזי קליטה סתומים וכוי, והירבו לכתוב על זלה. אין רעיון, מחשבה

או שיטה שלא כתבו עליהם. שלא דיברו עליהם ולא חזרו עליהם במאמרים ובעל פה. זה

גם נושא שבהזדמנויות חגיגיות כולם מסכימים שיש לעשות בנושא הזוז. כולם ציינו

זאת, החל בנשיא המדינה, דרו ראש הממשלה, שר הקליטה, ראש הסוכנות היהודית, ראש

מחלקת העלייה, יו"ר ועדת העליה וחברי ועדת העליה ואף הכנסת בעצמה. ולמרות כל

הדברים האלה, ולמרות ההכרה בחשיבות הענין, שום דבר לא נעשה.
_י' צידון
לדעתי אנחנו צריכים לדרוש באופן פומבי הורדה של 10% מכל התמיכות, לאורך

הלוח, ושיריון הכסף הזה לקליטת העלייה בלבד. ברגע שאנהנו נעלה דרישה קונקרטית

וברורה גם התקשורת תתמקד בזה,
היו"ר מ' קליינר
הקונצנזוס סביב עניו העליה מגיע ל- 95% בלבד, כי תמיד יש השואלים: האם כבר

דאגנו למשוחררי צה"ל? האם דאגנו לצעירים שלנו על מנת שישארו בארץ? לכן הייתי

מציע להרחיב את שיריון אותם 10% שחבר הכנסת צידון מציע להפדוית מכל התמיכות

וכו' לא רק לקליטת עלייה, אלא גם למניעת ירידה, עזרה למשפחות מרובות ילדים

ועידוד ילודה. סביב הדברים האלה יש קונצנזוס מלא.
י' צידון
במקרה כזה אנחנו צריכים להגדיל את ההפחתה ל- 12% או 15%. הייתי דורש במקרה

כזה להפקיע את הקצאת המשאבים מידי ועדת הכספים, כי היא נתונה יותר מדי ללחצים

פוליטיים. ואילו הכספים האלה צריכים להיות בידי ועדה שזה תפקידה, וועדת העליה

והקליטה היא הוועדה המתאימה. הפיקוח, הבקרה של הכנסת על ההוצאה הזאת צריכה

לדעתי להיות נתונה בידי הוועדה שלנו. כאשר הכסף הזה מיועד להקצאות שתאושרנה על

ידי הכנסת באמצעות ועדת העלייה והקליטה.
היו"ר מי קליינר
אני מבין שאהת הסיעות הגדולות מציעה לאשר את התקציב כפי שאושר בממשלה,

וכל הנושאים היחודיים הנוספים שאינם כלולים בתקציב, כולל הרזרבה של 1988,

יגיעו לכלל הסדר תוך 30 יום. איד אנחנו יכולים להציע שיורידו 15% ממה שעוד

לא אושר ויתנו זאת למטרה של קליטת עלייה, מניעת ירידה, עזרה למשפחות ברוכות

ילדים ועידוד ילודה?
י' צידון
ישנה הרזרבה של 1988 והרזרבה של 1989, ומזה צריד לקהת את הכסח הזה. אני

בדעה שמאחר והרזרבה הזאת כבר מובטחת, אנחנו נגיד שוועדת העליה והקליטה מקבלת

סמכות לבקר את ההוצאה הזאת באמצעות המשרדים הנוגעים בדבר, שיפנו אלינו כמו

שפונים אל ועדת הכספים, ואת הכסח הזה נוציא רק על נושא הקליטה, מניעת ירירה

ועזרה למשפחות מרובות ילדים. הכסח הזה יופקע מוועדת הכספים.

אני רוצה להבהיר שאני מדבר על אותם אחוזים שיורדו מכספי התמיכות שעליחן

הוסכם עקרונית, ולא איכפת לי אם נצטרך לחכות 30 יום. ברגע שיש כסח במערכת זה

כבר ענין של חשבונאות. לדעתי אין שום אפשרוךת להעביר את הכסח הזה לוועדת

הכספים בגלל הלחצים והאינטרסים השונים הקיימים בוועדה ההיא. להעביר

היו"ר מי קליינר;

נדמה לי שזו הצעת תיקון לחוק התקציב. ואילו הוועדה בי יזמתה יכולה להציע

. חוק.אנחנו לא יכולים להציע תיקון לחוק.
יי צידון
מאחר וכל ההקצאות הנוספות והיהודיות אינו במסגרת חוק התקציב, ברור שכל

מיליארד השקלים שישנתנו לקיבוצים, 88 מיליון השקלים לקופות הולים, ו-64 מיליון

להתישבות, 10 מיליון למוסדות הדתיים וכוי וכוי, אלה דברים מיוחדים.



עושים מר הכל הסכומים שעליהם הוחלט עקרונית, נדרוש להפחית מזה 15%, בתקנווה

שנקבל 10%. והכסף הזה יהיה מיועד לנושאים שהזכרנו כאן. ולא באמצעות הסוכנות

והפקידות, אלא באמצעות הוועדה שלנו שלענין זה תהיה מעין ועדת כספים.

אגב לפי סעיף 17 של תקנון הכנסת יש סמבות להקים ועדות אד-הוק, הוץ

מהיותנו ועדת העלייה והקליטה אנהנו יכוטלים להיות ועדת אד-הוק להקצאת כספים

למטרת עלייה וקליטה.
היו"ר מ' קללינר
על זה צריכה כמובן להחליט ועדת הכנסת. איר למעשהם רשאית ועדת הכספים

לההליט ללא אישור הכנסת על כספים יחודיים? כי היא מוסמכת להעביר כספים מסעיף

לסעיף. היא מעבירה מסעיף רזרבה לסעיף פלוני את הסכומים היהודיים האלה. ההקצבות

לדתיים עוברום דרך משרד הפנים, בעוד שההקצבה להתנחלויות עוברת דרך תקציב משרד

השיכון, ההקצבות לקיבוצים דרו משרד החקלאות וההקצבה לקופת הולים דרך משרד

הבריאות.

אנחנו יכולים לקבל החלטה עקרונית האומרת שיש להפחית 15% מכל ההקצבות

היהודיות שבאות מהרזרבה.

אנחנו יכולים לקבל החלטה עקרונית על אחת משני הדברים הבאים. הראשון, לצאת

בדקלרציה לגבי הענין הזה, אבל אני מבין שאין זה מקובל כל כר על הוועדה. הדרן

השניה היא להחליט שאנחנו פונים בדרישה להעביר 15% מהרזרבות למשרד הקליטה. גם

זו למעשה פעולה הצהרתית, וספק אם תכיא תועלת.
יי צידון
משרד הקליטה איננו משרד, זאת כולנו יודעים, זה משרד של אנשים שעושים

סטטיסטיקה. אם אתה רוצה לעשות את המלאכה, תפוס פיקוד, וסעיף 17 של תקנון הכנסת

מאפשר לנו לעשות זאת. אנהנו נפנה בדרישה אל יו"ר הכנסת, אל ראש הממשלה ואולי

נם אל יו"ר ועדת הכנסת. נציג בפניהם את הדבירם האלה בצירה מוחשית ביותר. נסביר

כי 40 ראלף עולים נמצאים בדרד, והם לא יהיו עולים אם לא נקלטו את הראשונים

שיגיעו, בעיקר שגם את 14 אלף העולים שהגיעו השנה אנחנו לא מצליחים לקלוט.

ההצעה שלנו היא איפוא להקצות למטרה הזו 15% מהסכומים היהודיים למטרות

השונות. ועדת העליה והקליטה מתמנה לפי סעיף 17 לתקנון לוועדה אד-הוק שתפקידה

לבקר את חלוקת הכספים לקליטת העולים, למניעת ירידה ולעזרה למשפחות מרובות

ילדים. ועדת הכספים תקבל line of credit בוועדת הכספים. או בבנק ישראל. והיא

תחלק את הכספים לפי הבנתה למשרד השיכון, למשרד הבריאות וכו'. ותעקוף את

הסוכנות. את משרר הקליטה ואת הבירוקרטיה המסורבלת.
.היו"ר מ' קליינר
צריו לבדוק את הדרו החוקית לביצוע הדבר. ועדה של כנסת מקבלת סמכויות

במאצעות חוק אד באמצעות תקנון של הכנסת והיא יכולה ליזום דברים שהם כעלי

שיניים באמצעות חוק. יש לה יתרון שהיא יכולה להגיש הצעת הוק בלי קריאה טרומית.

אגב, זה דכר שקיים בחוק אכל אין משתמשים בו. ואינני יודע מדוע. הוועדה מגישה

הצעת הוק מיוזמתה. והשאלה היא מה אומרת הצעת חוק זו.

הכנסת אף היא יכולה לעשות זאת. יכולים הברי כנסת להחליט לבוא בפנייה

ליזום הצעת חוק. ועדת הכספים, למשל, פועלת באמצעות חוק ותקנון הכנסת. אם אתה

רוצה לשנות את זה, חייכ לדאוג לשינוי תקנון הכנסת, או לשינוי החוק.

ועדת העלייה והקליטה
י' צידון
אני טוען שלא חייבים לעשות זאת. סעיף 17 של תקנון הכנסת מאפשר לוועדת

הכנסת להקים וערות אר-הוק. אנחנו מקבלים מעמר של וערת אר-הוק מסונ3ת לווערת

הבספים, הפועלת בשם וערת הכספים בכל נושא העליה. הווערה שלנו תהיה קבלן משנה

לנושא העלייה. לווערת הכספים אין שום הלק בזה, והכל מתבשל בווערה שלנו. אנחנו

מקבלים את הקצאת הכספים ואנחנו באים אל המשררים השונים ומבררים את הצרכים וכו'

ומחליטים כמה מהכסף הזה לתת להם.
היו"ר מי קליינר
על זה מבחינה משפטית צריכה להחליט וערת הכספים.

ועות הכנסת צריכה להחליט בענין זה. אף שנכון שעור לא היה תקרים כזה.
היו"ר_מ' קליינר
ועדת הכנסת לא יכולה להקנות לוועדה יותר סמכויות מכפי שיש לכנסת להקנות.

יכולתה של הכנסת להשפיע על מצב משפטי קיים הוא רק באמצעות חוקים. כך שלהחלטה

כזו אין שום ערן מעשי, אף שיהיה לה ערר הצהרתי וציבורי רב ביותר.

ועדת הכנסת יכולה אמנם להקים וערת אר-הוק, אבל איזה סמכויות היא יכולה

להעניק לה?

יי צירוו;

אם תזמין לישיבת הווערה את ראש הממשלה, את יו'יר הכנסת ואת יו"ר וערת

הכנסת ותציג בפניהם את הרברים בצורה ררמטית. שהנה הסוכנות הולכת ורועכת ומשרר

הקליטה רחוק מלמלא את המשימות ואפילו אינו יודע מה הוא רוצה לעשות, ואילו פה

יש גוף שתפקירו לבקר את נושא העלייה והקליטה. אנחנו רוצים הקצבה של כך וכך,,

הפחתה לאורר כל הקו של 15% מההקצבות השונות, ואנחנו מוכנים לעבור באמצעות

המשררים הנוגעים ברבר, לנתח בצורה מהירה את הצרכים לקליטת העולים ולחלק את

המשאבים בהתאם.
י' שפרינצק
במשר הזמן הופיעו בפנינו נציגים של מוסרות שונים, הופיע גם שר הקליטה,

מנכ"ל משרר הקליטה, נציג הסוכנות, נציג משרד השיכון ועוד. ובפגישות האלה שמענו

על כוונות טובות ועל תכניות יפות במונחים קונקרטיים. הייתי רוצה שאנחנו נקיים

מעקב, גם בריעבר, על מה שנעשה במשר הזמו לאור הדברים ששמענו. אני מבקש שיאספו^

מהפרוטוקולים הרלבנטיים את הקטעים המדברים על תכניות המשררים השונים לקידום

נושא העליה, ואנחנו נראה מה מהדברים נעשה בינתיים, ונבקש הסברים לסיבת העיקוב

של הרברים שלא נעשו.

לפני שאנחנו מגבשים ררישה קונקרטית להקצבת כספים, חשוב שנרע מה קרה

בינתייט. מרוב פרטים ותכניות אין לי תמונה כל כר ברורה על המצב. השר אמר לנו

של3ל משפחה יתנו אלפיים שקלים כמקרמה או לחולרש, שכר וכך דירות ימסרו לעולים

וכוי. חשוב על כן שנראה את הפרוטוקולים כרי שנדע מה בדיוק הרברים שעליהם רובר,

ובקש לדעת מה מהדברים נעשה ומה גרם לעיקוב ביצוע הדבירם שלא נעשו.
היו"ר מ' קליינר
תפקידה של ועדה פרלמנטרית להזמין ולשמוע את הגורמים השונים, לאסוף

נתונים, לקבל אינפורמציה, להביע דעה, לעקוב אחר ביצוע דברים, למתוח ביקורת,

אנחנו נוח מבקר, לא גוף מבצע.

בפועל, ראינו את השדולות שיש לנושאים שונים בעוד שלנושא העלייה והקליטה
איז שדולה. אתמול אמר כאז נציג מוסד
אנהנו מתעסקים בלרוץ בףאופן פרטני כדי

למצוא פתרון ולתת תשובה לעולים. המצב היום הוא כזה שלא רק מאמירקה לא מגיעים

אלינו עולים מפני שלא טוב בארץ, ולא רק היוצאים מרוסיה מחפשים פתרון אחר ולא

רוצים לעלות לארץ, אלא אפילו יהודים מסוריה מעדיפים להשאר שם אם האלטרנטיבה

היחידה העומדת בפניהם היא עליה לישראל, כי הם לא רוצים לבוא לישראל בגלל

סיפורי הזוועה על קליטה שהם שומעים.

וכר אתה שומע על פרופסור מסוריה שוויתר על רכושו שם. עלה לארץ , ואין לו

עבודה כאן. ואתה שומע על נהג מונית שעלה משם ואין לו עבודה, ואנשי המוסד

לבטהון מתרוצצים כרי לסדר לו רשיון למונית כדי שיוכל לעבוד. במקרה שמעתי

שבאים עולים מרומניה ורוסיה ואין לאן לשלוח אותם.

השאלה היא מה אנחנו יכולים לעשות. האם אנחנו כוועדת העלייה והקליטה צריכים

לעשות משהו יוצא דופן, מעבר לתפקידים המקובלים של ועדה פרלמנטרית, או לא.
א' מזרחי
מח כוחה של ועדה פרלמנטרית, אם אין לא כוח ביצוע? היא יכולה לללחוץ על

האוצר להגדיל את התקציב של משרד העלייה והקליטה, שהרי זה המפתח לכל הבעיה.

ביקרתי בשדה התעופה בזמן הגעתם של עולים, וההתרשמות שלי ממה שראיתי שם לא

היתה טובה. אני חושב שכדאי היה שהוועדה לערוך סיור בשרה התעופה בזמן הגעתם של

עולים לשם, ואז אפשר היה לעמוד מקרוב על הצורה בה נעשית שם ראשית פעולת הקליטה

שלהם. יש להם בעיות בגלל מחסור בעובדים, והס טוענים שאין להם מחשב מתאים ושעד

שהם מקבלים את האינפורמציה הדרושה להם במחשבים העומדים לרשותם עובר זמן רב

מדי. וישנם עולים המתעכבים שם שעות רבות. אין לאן מקום שאליו יוכלו להפנות

אותם, בתי מלון לא רוצים לקבל אותם, ומרכזי הקליטה סתומים. צריך להתחיל את

העבודה עם שער הכניסה לארץ.
י' צידון
זו פעולה במיקרו, שהיא טובה מאד בשביל למנוע את היאוש המוהלט של המערכת

כל הענין הוא בזה שאין בכלל מערכת. כל המערכת הקיימת היא מסכנה ממש. אלה

פקידים חסרי ישע וחסרי רצון טוב שכבר מזמן חוסנו מפני הצרות האישיות של

העולים. הם ראו כל כר הרבה צרות עד שיזם כבר מחוסנים.

משרד הקליטה אינו קיים, הסוכנות הולכת ונעלמת מהאופק, והיא גם כן משרד

מסורבל. בנושא העלייה יש לעשות צעד שונה מכל צעד שעשו בעבר, ואין לפחד מיצירת

תקדימים בתחום הזה. יושב ראש הוועדה הינו עורך דין, ואני מציע שיעיין בסעיף 17

כדי לבדוק איר ניתן למצות את הסעיף הזה עד תום. מכל מקום הוועדה הזאת צריכה

להזמין בצורה הפגנתית וחגיגית, ובידיעת התקשורת, את ראש הממשלה ואת יושב ראש
הכנסת, ולומר להם
רבותי, בצורה הזאת זה לא יילד. אנחנו מבקשים לתת לנו לבקר

את האמצעים ואת המאמצים הנעשים. כלומר, באמצעות הקצאת האמצעים יהיה לנו מעמר

אופרטיבי אד-הוק.

אנחנו נעשה סדר בבלגן הקיים. אם יהיה צורך אנחנו נטפל במשרד הקליטה. אם

לא יהיה צורף, לא נטפל במשרד הקליטה. מבחינתי משרד הקליטה זה חצי פינת קבלה

במליון הילטון. משרד השיכון צריד לטפל בבעיית השיכון, הגופים הוולונטריים יעשו



את המוטל עליהם, וצרלר גם למצוא בשביל העוללם עבורה, אפילו אם מדובר בעבודת

דחק ואם שולחים פרופסורים לשתול עצים, אבל יעשר זאת תמורת משבורת, ומישחו

כמובן צריך לתאם את הדברים. את הדברים האלה אפשר בההלט לעשות, ועשו אותם

לפנינו, אלא שאז לא היו בל בד הרבה אנשים שעסקו בעבודה הזאת ולבן גם עשו

דברים, והיום יש יותר מדי אנשים ולבן העבודה לא נעשית.

הייתי מציע דבצורה אקסטרה-קוריקולרית לדרוש סמבויות. קודם בל הקצאת

אמצעים, אותם 15% שעליהם דיברנו, שיעמדו לרשות הוועדה, והוועדה הזאת תמונה

בהסבמת הממשלה לוועדה אקסקוטיבית שצריבה לתאם בין בל הגופים ולהקצות כספים

למשרדים השונים הנוגעים בדבר, ואז תראה כיצד בולם רצים אל הוועדה ומבצעים את

היטב את העבודה שהם צריבים לבצע.
היו"ר מ' קליינר
אני מודה שאני בדויפוש דרד. אני מרגיש הסר אונים בשל העובדה שמהר עומדים

לאשר את תקציב המדינה העוסק בבל מיני בעיות, ולענין הקליטה הוא מקדיש, באמצעות

המשרד הממונה על זה, סבום של 70 מיליון שקל בלבד. באשר לקיבוצים למשל נותנים

סכום כולל של 4,6 מיליארד שקלים ל- 5 - 4 שנים, בעוד שסכום נוסף של 100 מיליון

שקל למטרת הקליטה היה פותר את הבעיה.

אני מקדם בברכה את מר שטרית, גזבר הסוכנות. אני מבין שהתעכבת במשרדד בגלל

הפגנה של תנועות. הנוער. ניצלנו את האיחור שלד כדי לדבר על תקציב המדינה

שמתעלם מבעיית הקליטה, שמתעלם מבעיית העלייה ומתעלם מהבעיה הדמוגרפית. בי

קליטת עלייה, מניעת ירידה ותמיבה במשפהות מרובות ילדים זה לגבי דידי אותו סל

שמבחינה לאומית עומד בראש סולם העדיפויות, וחשוב אולי יותר מאשר נסיעתו של ראש

הממשלה אל נשיא ארצות הברית, בי לטווח הארוך יחסי הכוחות בארץ במספרים הוא

הדבד שיקבע.

מדברים על מיליארדים של שקלים לקיבוצים. ולנושא הקליטה, כולל משרד

השיכון ומשרד הקליטה והגורמים האחרים - אפס. יכול להיות שאנחנו צריכים לצאת

בצורה דקלרטיבית בפנייה אל נשיא המדינה, ראש הממשלה ושר האוצר ולדרוש להקצות

אמצעים לנושא הזה. יכול להיות שחברי ועדת העליה והקליטה צריכים להכריז על

עצמם בשדולה לנושא הזה, ולהגיד שבאופן הפגנתי אנחנו נצביע היום נגד תקציב

המדינה אם לא יתן תשובות ברוח החלטת הכנסת שהתקבלה פה-אחד על-ידי כל סיעות

הבית והמדברת על דברים קונקרטיים. אם חברים יסכימו, אני מציע שנצא בקריאה

בזאת.

א. גזבר הסוכנות היהודית על סולם העדיפויות בתקציב הציוני.
.היו"ר מ' קליינר
אדוני גזבר הסוכנות, אני מבקש שתתייחס למספר שאלות שאני רוצה להעלות באן.

קבענו כעובדה שקליטת העלייה קרסה. דיברו על קליטה ישירה, אבל בפועל אין קליטה

ישירה כפי שהשר צור ראה אותה. מדברים על מרכזי קליטה, והם מלאים ומתפוצצים,

וגם נסגרים. יש הסכם שלא ברור כלל מה אתו. אנחנו נמצאים בתקופת מעבר שאיננו

יודעים לאן ולמה היא מובילה, מפני שלכל המערבת שהחליטה לפני חצי שנה פה אחד

על קליטה ישירה יש היום מחשבות חדשות, מחשבות שניות. כתוצאה מזה לא ברור מה

אתה מציע לעולה המגיע היום לשדה התעופה,

סיפר לנו חבר הכנסת מזרחי שהוא ביקר בשדה התעופה כאשר הגיעו לשם עולים

מרוסיה, ולא היה מה להציע להם. חיה כאן אתמול נציג המוסד והוא אמר לנו שיש לו

בעיה עם יהודים שאפשר להוציא עכשיו מסוריה ועירק, אבל אחת הסיבות לכד שאינם

מוכנים ללכת לפלטפורמות המוצעות להם זה מפני שהם שומעים כי מי שעולה לארץ לא

נקלט כאן. שמענו על נהג מונית שעלה לארץ ובמשד שנה וחצי לא יכול היה להשיג

רשיון למונית, עד שנציג המוסד התרוצץ כדי להשיג זאת עבורו. שמענו גם על רופא





שהיה מחלקה בבית חולים בסוריה, שעזב את עבודתו, השאיר שם את כל רכושו

ועלה לארץ איש המוסד היה צריו לרוץ ולהתרוצץ בין הגורמים השונים כדי למצוא

עבורו סידור כי פשו אין לו ממה לחיות, בעוד ששם היה בעל מעמד כלכלי הזק. ברור

על כן שהאהרים לא רוצים לעלות בעקבותיו.

ומכאן אני עובר לסוגיה שניה. אומרים שהסוכנות עוסקת בדברים לא רלבנטים.

יש נושא אחד רלבנטי שבו צריכה הסוכנות להתמקד בשם העם היהודי, וכוונתי לעידוד

הילודה. זה הדבר היחידי שהסוכנות יכולה לעסוק בו, ושהמדינה לא יכולה לעשותו

בגלל הבעייה הערבית. היא צריכה לעודד את הילודה, על ידי הגשת עזרה לזוגות

שרוצים להגדיל את המשפחה ולא עושים זאת בגלל העדר חדר, או בגלל בעיה של עבודה

לאם מפני שאין מעון ילדים וכוי. זה לדעתנו הדבר הראשון בסדר העדיפויות הלאומי,

וחשוב לנו לשמוע מה עושה הסוכנות בענין הזה.

הענין הבא הוא ביקורתי יותר. הכנסת הבהירה בהחלטה שלה את עמדתה הברורה

נגד המגבית המיוחדת שנועדת לקליטת עולים בעלי ויזה ישראלית בארצות הכרית, כשחם

מגיעים לשם כפליטים. והנה שמעתי שבכל זאת הוחלט על מגבית מיוחדת של 70 מיליון

דולר לצורך קליטת העולים המגיעים לארצות-הברית. מר קושרובסקי אמר שאילו היתה

בארץ קליטה טובה ואפשר היה להציע פתרונות קליטה גם לאלה הנמצאים כרגע

בלאדיספולי ורוצים לצאת לאמריקה, כי אז 70% מהצי מיליון היהודים העומדים לצאת

מברית המועצות בעשור הקרוב, לפי הערבה של רבים, היו מגיעים אלינו. אילו רק

נמצאו להם פתרונות בארץ. אז איך זה שבמקום ליצור את הפתרונות עבורם בארץ,

יוצרים את הפתרונות עבורם בארצות הברית.

האם אחרי שנגמרו 20 מיליון הדולרים לצורר המשכנתאות המוגדלות לעולים

הסכום הזה חודש? דובר גם על מציאת פתרונות לבודדים. אנחנו מבינים שזה לא מומן

ולא תוקצב אלא נופל בין הכסאות. כמי שמופקד על נושא הכספים, אנחנו מבקשים

לשמוע ממך מה עושה הסוכנות היהודית בתחום בו היא צריכה למלא את יעודה ולהשיג

את המטרה המרכזית שלשמה היא קיימת.
מ' שטרית
ראשית אני מתנצל על שאיחרתי לבוא לישיבה. נבצר ממני להגיע במועד בגלל

הפגנה שנערכה ליד הסוכנות.

נושא הקליטה הוא נושא מאד אקוטי ומאד קרדינלי לגבי רצון העולה להגיע או

לא להגיע לארץ. העובדה שעד היום יש שני מוסדות שאחראים לקליטה, משרד הקליטה

והסוכנות היהודית, חיתה לדעתי לרועץ לעולים. במקרים רבים נופלים העולים בין

הכסאות בגלל הכפילות הזו שבטיפול בהם. בגלל זה צץ הרעיון שלנו להעביר את

הקליטה לידי הממשלה.

בכל הדיונים שהיו ביו חבר הנאמנים ובין הממשלה אמרנו שאנחנו רוצים באחת
מהאלטרנטיבות
או שהממשלה תפסיק לטפל בקליטה ותעביר את כולה לידינו; או שאנהנו

נפסיק לטפל בקליטה, ונעביר את כל הטיפול בה לידי הממשלה. הוחלט שכל עניין

הקליטה יועבר לידי הממשלה, כל הדיונים שנערכו עד היום בין הסוכנות היהודית

לממשלה היו על הדרד בה יש להעביר את הקליטה לממשלה. בסופו של דבר נחתם הסכם

בין הממשלה והסוכנות המדבר על העברת הקליטה לממשלה החל מה-1 לאפריל 1990,

כלומר בערך שנה מהיום, ואז תהיה כתובת אחת לטיפול בקליטה. ההסכם מדבר גם על

שינוי בשיטת הקליטה.

איר קולטת היום הסוכנות עולים חדשים? הסוכנות מקבלת את העולים המגיעים

ארצה באמצעותה ומעבירה אותם למרכזי קליטה. יש לנו עשרות מרכזי קליטח, בהם כ-14

אלף מיטות. במרכז הקליטה אמורים העולים ללמוד עברית, להתאקלם ולהכיר את תנאי

הארץ, ואחרי תקופה מסויימת הם אמורים לעבור לדיון הקבע שלהם. אבן הנגף של

התכנית הזאת היא העובדה שהרבה עולים נשארו תקועים במרכזי הקליטה, ולא יכלו

לצאת משם בשל סיבות שונות, אבל הסיבה המרכזית חיתה המחסור בפתרונות דיור



על ירי הממשלה. הממשלה חילבת לתת פתרונות דיור לעולים, שאם לא כן אין להם

לאוללכת. אינני יכול לומר שלממשלה אין דירות עבור העולים, אלא שהדירות שבידי

הממשלה נמצאות במקומות בהם העולים לא רוצנים לגור. אם העולים היו מוכנים לעבור

למצפה רמון, למשל, זר היתה ללא ספלו פעולה ציונית ממררגה ראשונה. הם היו

מקבלים שם דירות, והמקום היה מאובלס ומתפתח., בר המצב לגבי רימונה, ירוחם,

הגליל ועוד מקומות.
היו"ר מי קליינר
האם תימצא תעסוקה לעולים המגיעים למצפה דמון או לדימונה? אם תובטח להם שם

עבודה, הלק מהם יסבים ללא ספק לעבור לשם,
מי שקרית
נושא התעסוקה הוא בידי הממשלה. אבל בעיית הדיור היתה באה על פתרונה. האמת

היא שרוב העולים רוצים לגור במרבז עירוני, ואני מסבים שהלק מהשיקול שלהם הוא

ששם יש להם סיבוי יותר גדול למצוא תעסוקה. ולבן נשאר העולה במרבז הקליטה, ואי

אפשר לגרשו משם בכוה. למעשה נוח לו לגור במרכז הקליטה, כי הייו שם קלים יותר,

אנחנו מכסים את כל ההוצאות שלו שם. והוא משלם שכר דירה מאד סמלי. ולכן הוא

מעדיף להמשיד לגור במרכז הקליטה שהוא מעין הממה בשבילו, ואין לוחצים עליו לצאת

משם. והבעיה היא בבד שלממשלה אין פתרונות דיור עבור העולים במקומות בהם הם

נמצאים.

בתוצאה מזה יש במרכזי הקליטה עולים, כמו יוצאי אתיופיה, שנמצאים שם זה

ארבע שנים. מהצית העיליים שנמצאים במרכזי הקליטה נמצאים שם כבר למעלה משנה.

לדעתי זה תהליך הדסני לקליטתו של העולה. כי כאשר העולה מתרגל להיות בחממה קשה

לו לצאת משם. לכן נקבע בהסכם שנערר בינינו ובין הממשלה שיש לשנות את שיטת

הלוליטה, והוחלט לעבור לקליטה ישירה.

אני רוצה להסביר ייבם את מגמת הקליטה הישירה. הכוונה היא לסגור את מרכזי

הקליטה, פרט ל.-7 מרכזי קליטה. מרכזי הקליטה יאוכלסו אז לתקופה קצרה ביותר,

לחודש או חודשיים בלבד, עד שיימצא עבורו פתרון דיור. פתרון הדיור יכול להיות
באחת משתי הדרכים הבאות
או שיקבל משכנתא, יהפש לעצמו דירה ויעבור לגור בה, א

שישבור דירה ויקבל סל קליטה, הכולל איקס שקלים לנפש. הכסף הזה אמור לכסות את

הוצאות שכר הדירה להצי השנה הראשונה, וכן את הוצאות המהייה שלו להצי השנה

הראשונה, כדי לתת לו הזדמנות לחתאדגן. תאודתית יתכן מצב בו העולה ישכור לעצמו

דירה שבועיים אחרי שהגיע לארץ, יקבל את דמי הקיום שלו ושל משפהתו לתקופה של

הצי שנה, ואחר כד יש המשר של עזרה לעולה ער לתקופה של שנה, מתוד תקווה שתור

השנה הוא יתאקלם בהברה.
היו"ר_מ' קליינר
אני מקדם בברכה אח יושב ראש הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית; מר שמחה

דיניץ, שזו הפעם הראשונה שהוא משתתף בישיבת הוועדה בקדנציה הנוכחית.
מ' שטרית
אנחנו מאמינים שבקליטה ישירה העולה יקלט יותר מהר בחברה הישראלית,

והממשלה תהיה הכתובת היחידה המטפלת בקליטתו, היא תאלץ לתת פתרון דיוד לעולה,

או לשאת בהוצאות של החזקתו עד לפתרון בעיית הדיור שלו. המצב כיום הוא אבסורדי

ממש, כאשר מצד אהד הממשלה לא נותנת לעולה דיור, וכל עוד העולה נמצא במרכז

הקליטה אנהנו נושאים בעול הוצאותיול. נוח לממשלה, כי היא לא נותנת להם

פתרונות דיור ואנחנו נמצאים בבעיה תקציבית קשה. כאשר הקליטה תהיה בידי הממשלה,

והממשלה בלבד, יהיה לה ענין להוציא את העולה מהר ככל האפשר ממרכז הקליטה

ולמצוא לו פתרון דיור.



ההסכם הזה שריר וקיים. לא ידוע לי על דיון עקרוני בו נאמר שאנחנו או

הממשלה הוזירם בנו מההסכם הזה.

כאשר ראש מחלקת העלייה של הסוכנות היהודית היה בוועדה הוא מתח ביקורת

חריפה ביותר על ההסכם הזה.
מ' שטרית
נם אצלנו הוא עשה זאת. כי זו דעתו.
היו"ר מי קליינר
קראתי את כל הפרוטוקולים מישיבות הוועדה בקדנציה הקודמת,. ומצאתי כי היתה

הסכמה כללית סביב הענין הזה. בישיבת הוועדה לפני מספר שבועות הוא אמר כי לאור

המציאות הוא הוזר בו מתמיכה בהסכם הזה.
מ' שטרית
באף אחד מהדיונים בהם אנחנו השתתפנו לא התקבלה ההלטה לחזור בנו מההסכם

הזה עם הממשלה. אנהנו עדייו עומדים על העיקרון שהטיפול בקליטה צריכה להיות

בידי רשות אחת, או בידי הממשלה או בידי הסוכנות.
ש' דיניץ
בהסכם האחרון בינינו ובין הממשלה קבענו תקופת ביניים של שנה והצי לנסיון

ולבדיקה, עד ה-1 באפריל 1990. לאורי גורדון יש הרהורים והוא ביטא אותם. למעשה

יש לכולנו הרהורים, נם לממשלה ונם לשר האוצר יש הרהורים בענין זה. אבל לא

קבענו החלטה נוספת אהרת. בשלב זה אנחנו בודקים את האפשרויות. לי אין שום ספק

שאם נעמוד במצב בו נשאר עם מרכזי קליטה סתומים, שאי אפשר יהיה להעביר את

העולים היושבים שם לפתרונות דיור, והענין יפוצל שוב בין הרשויות כאשר אנהנו

נלחץ על הממשלה לתת פתרונות דיור, והממשלה תניד שיש לה עדיפויות שונות א1 שאין

לה כסף, למרות הכספים שאנחנו מעבירים אליה, אנחנו לא נפתור את הבעיה.

אנחנו משוכנעים שהקליטה צריכה להיות בידי רשות אחת. אנחנו היינו מוכנים

שתהא זו הממשלה. אנחנו מוכנים לומר נם שאם הממשלה לא יכולה לעשות את זה אנחנו

ננסה לקחת זאת על עצמנו. לא בחדווה אלא מתור הוסר ברירה. לא יתכן שהטיפול

בקליטת העולה ימשיר להיות מפוצל, והעולה יהיה קורבון למצב הזה.
היו"ר מי קליינר
הצגתי בפני הגזבר מספד שאלות. אנהנו נמצאים בתקופה קשה מצטברת. אני נם

יודע שעייפים קצת מלשמוע שהקליטה קורסת, אבל מה לעשות וזה המצב. היה אצלנו

נציג המוסד שאמר שהם עושים מאמצים להצלת יהדות המצוקה, יהדות ממדינות ערב, והם

נתקלים בבעיות בשל אי נכונות היהודים שם לעלות ארצה בנלל הסיפורים ששמעו על

קליטת העולים בארץ, והמוסד הפר להיות גוף שתדלן המהפש פתרונות לבעיות של

העולים משם, כמו השגת רשיון למונית בשביל עולה אהד ומקום עבודה לעולה אחר.

חברי ועדה שביקרו בשדה התעופה כאשר הניעו לשם עולים התרשמו שאין מה להציע להם

מיד בהגיעם.

אני תומו בקליטה הישירה. בזמנו הציע השר צור הצעה בענין זה הצעה שכללה

המון אלמנטים. מה שנעשה בתקופת המעבר הנוכחית אינו דומה כלל למה שהציע השר

צור. השר דיבר, בין היתר, על סכום של אלפיים שקל שינתן לעולה, ואחר כר דיברו

על מרכזי מידע, על מערכת תומכת, גיוס ארגוני מתנדבים וניוס רשויות מקומיות.



היתה קונצפציה, והקונצפציה הזאת לא נבחנת. אם הקליטה הישירה צריכה להתבצע כפי

שהיא מתבצעת חיום לגבי אותן אלף משפחות שמתוקצבות, אז ברור שזה לא יילך. ולכן

מוטב שנחזור בנו בבר עבשיו. והבתובת אליה יש להפנות דברינו אלה היא זו של

הממשלה.

באחר הבירורים היו כאז נציגי משרד השיכון והם אמרו שהם הולכים לחבר

הנאמנים ושם צריך לקבל החלטות שחם חלק מהסיכום שסוכם עם השר צור, ושם נאמר

למשל שצריר לחדש את הסכום של 20 מיליון עבור משכנתאות שכבר נגמר. בלי הכסף הזה

לא יהיה דיור, כמו שאמר גזבר הסוכנות. דובר על הקצאת סכום מסויים לקליטה של

בודדים. האם זה אושר? האם הולכים על זה, או לא?

אם רוצים לסגור את מרכזי הקליטה במרכז הארץ, האם יש הקצבה כספית מתאימה

למטרה זו? לפי גירסת הממשלה, הסוכנות היהודית חיתה צריכה לתת את הסכומים בשביל

מבצע פינוי מרכזי הקליטה. נשמח לשמוע את תגובתכם על זה. בתקציב משרד השיכון

זה לא מופיע. האם הכתובת לענין הזה הוא חבר הנאמרים שצריד היה להקצות סכום כסף

למטרה זו, או שמדינת ישראל היא זו שצריכה להקציב את הסכומים הדרושים?

יש לנו ביקורת לגבי הסכום שממשלת ישראל מקציבה לנושא, בין אם למשרד

הקליטה וביו אם למשרד השיכון. אז אומרים לנו שעל 3י ההסכם יש איזו שהיא

התחייבות של הסכונות לממן דברים אלה ואחרים.

עניו נוסף שמאד מטריד אותי, אף שאינו קשור במישרין לנושא הזה, זה גיוס

הסכום של 70 מיליון דולר לקליטת יהודי ברית המועצות בארצות חברית.הכנסת, על

דעת כל סיעות הבית, קיבלה החלטה שהתייחס לשורה של שאלות. חלק מהן נצטרך

להעלות מחר בדיון על התקציב, כי הן קשורות לתקציב המדינה, וחלק מהן מתייחס

לנושא הקליטה של יהודי ברית המועצות, בעקבות הצעה לסדר של חברי הכנסת אפרים

גור ומנחם פרוש. אנחנו מאד הופתענו בגין ההחלטה שנתקבלה לאסוף כספים 70 מיליון

דולר, אם אינני טועה, לקליטת יהודי ברית המועצות המגיעים לארצות הברית. מר

קושרובסקי אומר שאילו היינו יכולים להציע פתרונות קליטה סבירים ליהודי ברית

המועצות עוד בהיותם שם או בהיותם כבר באיטליה, חלק גדול מהם חיה עולה ארצה.

שמענו כאן הרצאה מבריקה על מספר שאלות מרכזיות שמעסיקות את העם היהודי

היושב בציון ואת כל יהדות העולם. האם רוצה שאתייחס לכל השאלות?
היו"ר מ' קליינר
בחחלט. זה המפגש הראשון בינינו בקדנציה הנוכחית, ואחרי שגזבר הסוכנות

יסיים את דבירו, נשמח מאד לשמוע את התייחסותד לשאלות האלה.
מ' שטרית
אני חייב לומר שאני מתפלא על נציג המוסד שאמר כי יש בעיה עם קליטת עולים

מסוריה ומעירק, אם יש לו בעיה קונקרטית של יהודי שלא עולה לארץ מפני שאינו

יודע איפה תימצא דירה עבורו. שיפנה אלי ואני אישית מוכן אהיה לפנות אל משרד

השיכון ושאר המשרדים כדי לטפל בזה.

הוא התרכז במיוחד בנושא התעסוקה.

מי שטרית;

אנחנו לא אחראים לנושא התעסוקה, אבל עוד אדבר על זה בהמשד דברי.



הנושא הבא הוא חלקנו במשכנתאות לדיור. היה הסכם שאנחנו נותנים לממשלה 20

מיליון דולר בשביל הגדלת המשכנתאות הניתנות לעולים למטרת רכישת דירה. בשנה

שעברה נתנו לממשלה סכום של 20 מיליון דולך. בגלל קשיים תקציביים שלנו, מאחר

ויש נפילה צרינית בהכנסות מהמגבית, ביקשנו שידחו את התשלום של השנה עד לחודש

מאי. אבל אין ספק בזו שאנחנו ניתן לממשלה את הסכום של 20 מיליון דולר למטרה

הזאת, ובשנה הנאה נשלם את היתרה. לא חזרנו בנו מההתחייבות: שלנו בענין זה.

התחייבנו לתת 20 מיליון דולר לשנה לתקופה של שלוש שנים. 20 מיליון דולר שולמו

בשנה שעברה, 20 מיליון דולר ישולמו בחודש מאי הקרוב, ו-20 מיליון דולר נוספים

ישולמו במהלד השנה הבאה, אנחנו נעמוד כמובן בהסכם שעשינו עם הממשלה בנושא זה.

אני רוצה לציין עוד שגם כאשר נעביר את נושא הקליטה אל הממשלה, אנחנו נשלם

לממשלה את הסכום שעולה לנו לקלוט את העולים כיום. אנחנו מקווים שאם הממשלה

תרכז בידיה את הטיפול בקליטת העולים היא תוכל לעשות זאת בצורה יותר טובה, יותר

מהירה דגם במחיר יותר נמוך.

ועכשיו לבעיית העולים הבודדים. הסוכנות מכינה בדרר כלל את העלייה מראש.

עולה בדדד ששליח בהו"ל מטפל בו יודע בדרד מראש לאן הוא יופנה בארץ, אם; למרכז

קליטה, אם לקיבוץ או לאולפן קיבוץ וכוי. . הבעיה מתעוררת כאשר אדם בודד מגיע
לארץ ומודיע שהוא עולה,
הדברים ששמעתם על עולים שעושים שביתה בשדה התעופה אינם

מתייחסים לעולים שאנחנו הבאנו לארץ. אלה עולים שמשרד הקליטה צריו לטפל, בהם.

- שדה התעופה לוד הוא באחריות משרד הקליטה, ולדעתי צריד משרד הקליטה להעביר עולה

כזה, מיד עם הגיעוללוד, לבית מלון ולאפשר לו לשהות שם שבוע או שבועיים. ובזמן

הזה למצוא את הפתרון המתאים לבעיה שלו. זי הדרר היחידה לטיפול בעולה שהגיע

ואין לו סידור מראש.

ללב העולים המגיעים היום ארצה באים מארצות מצוקה, ושם אין לנו שליחים

שיכולים לטפל בעלייה מסודדת שלהם.
מ' שטרית
לא קורה שעולה שאנחנו מביאים, אפילו מארץ מצוקה, ישאר תקוע בשדה התעופה.

אין מצב כזה. אנחנו יודעים מתי הפו באים ולאן הם יועברו. אנחנו מתכננים מראש את

הקליטה שלהם. אנחנו גם מביאים אותם. העובדה שמרכזי הקליטה סתומים אכן יוצרת

בעיה, ואין לנו מקום לקלוט את העולים המגיעים עכשיו. לכן דובר בישיבה האחרונה

של חבר הנאמנים על האפשרות למצוא בבתי מלון 400 מיטות נוספות כדי לקלוט את

העולים המגיעים בהפתעה, מבלי שידענו על כד מראש.
ש' דיין
השר ציין כאן שאין לו פתרון לעולים בודדים.
מ' שטרית
יש לי הרגשה שהקליטה נמצאת בהידרדרות. אני הושב שהממשלה איננה מתיייחסת אל

הקליטדה בצורה די רצינית. את הממשללה מעניינת הקליטה כקליפת השום. לממשלה יש

כתובת אחת לנושא הקליטה, זו הכתובת של הסוכנות היהודית, וכל בעיה שמתעוררת היא

מפנה אל הסוכנות היהודית. הייתי מאד ריצה לראות את הממשלה מקיימת דיון בנושא

הקליטה, האם לא ידוע לממשלה שבמרכזי הקליטה תקועים כיום מאות ואלפי עולים,

ושהם נמוצאים שם למעלה משנה, שלא לדבר על העולים שנמצאים שם כבר שלוש ואף 4

שנים ויותר? לכמה זמן זקוקה הממשלה כדי לתכנן בניית בתים עבור העולים האלה?



לפני מספר חודשים העלינו בפני חבר הנאמנים את העצה, שבא תם 20 מילין

דולר שאנחנו נותנים לממשלה בשביל משכנתאות מוגדלות לעולים, אנחנו נבנה 1500

יחידות דיור, ואז נדע שפתרנו בעיה של 1500 משפחות עולים. למשמע ההצעה הזאת

נכנסה הממשלה ללחץ ואמרה שהיא תבנה בתים וכו'.

האם בנייה של דיור לעולים מהווה בעיה בשביל הממשלה? אני טוען שאם רוצים

ואם מוכנים לתקצב את הדבר, כי אז אין בעיה לשלים תוד שנה בניית דירות בארץ.

אני תמהה על שמוצאים עשרות מיליוני של,לים בשביל כל מיני ארגונים וגופים, ואילו

בשביל הקליטה אין כסף. הלוליטה היא בבחינת יתום. כמו שמוצאים כסף לנושאים אחרים

אפשר למצוא כסף גם לענין הקליטה, אם אמנם נושא הקליטה נראה חשוב בעיני

המנהיגים. כל הנושאים האחרים, שהם חשובים מאד, נמצאים לדעתי בעדיפות שניה

אחרי נושא הקליטה ונושא החינוך, לפי הסדר הזה, ואם תרצו - אחרי נושא החינוד

ונושא הקליטה.

אם הממשלה רוצה באמת לטפל בקליטת העולים היא צריכה לדון בזה ברצינות והיא

חייבת להקצות לזה את המשאבים הדרושים, הממשלה כולה צריכה לדון בזה. הבעייה של

הבאת עולים לארץ אינה קשורה רק בסכום הכסח שמקציבים למטרה הזו. ואם לשר הקליטה

אין פתרון לבעיה של העולים הבודדים, הוא צריד לבוא אל הממשלה ולדרוש שתעמיד

דירות לרשות הבודדים, ובינתיים ישכור עבורם חדרים בבתי מלון עד שיימצא פתרון

לבעיית הדיור שלהם.

אין דבר שאי אפשר לעשותו אם באמת רוצים לעשותו, ואם נותנים את הדעת על

כך. עובדה היא שהסוכנות כן מוצאת פתרונות לבעייה של העולים הבודדים. כשהיא

יודעת שהם צריכים להגיע היא מתכננת מראש את הקליטה שלהם.

אני מאמין שהעברת הקליטה מהסוכנות לממשלה תיצור דבר חיובי אחד לפחות:

הממשלה תהיה אחראית על הענין הזה, והיא לא תוכל להפנות את כל הבעיות אל

הסוכנות. אנחנו כמובן נמשיך להעביר לה בסף, ואנחנו נמשיך לעסוק בעידוד העלייה

בחו"ל, פעולה שעולה עשרות מליוני דולר. תקציבה של הסוכנות היהודית קטן השנה ב-

40 מיליון דולר מהתקציב שלה בשנה שעברה. ולמרות זאת, הסעיף היחידי בתקציב

הסוכנות היהודית שתקציבו גדל השנה הוא סעיף העלייה שעלה מ-76 מיליון דולר

בשנה שעברה, ל-81 מיליון דולר השנה. ועוד 12 מיליון דולר בהסתדרות הציונית.

זאת אומרת שהתקציב שלנו לעלייה ולקליטה מגיע השנה ל-93 מיליון דולר. בכל שאר

הסעיפים חל קיצוץ רציני. זה מוכיח כמובן את העדיפות העליונה שאנחנו נותנים

לנושא העלייה. אינני רואה שהממשלה נותנת לנושא העלייה והקליטה את אותו סדר

העדיפויות. אינני רואה את מקומן של העליה והקליטה בראש סולם העדיפויות של

הממשלה.

מתור אותן עשרות מיליוני דולר שאנחנו משקיעים היום בקליטת העלייה נעביר

חלק נכבד לידי הממשלה. ובנותר להמשיך לפעול בחו"ל למען עידוד העלייה.

אני סבור שאם רוצים להגדיל את מספר העולים לארץ צריך להפוך את הארץ

לארץ טובה יותר בכל הקשור לקליטת העולים. ובהקשר זה לא צריך לשכוח שהירידה

מהארץ היתה השנה בהיקף העולה על היקף העלייה אליה. אז קודם כל צריך למנוע

ירירה מן הארץ, ולשם כך צריך להפוך את הארץ לארץ שטוב לחיות בה. ועל הממשלה

לפעול ברצינות בתחום הזה, ולעשות פעולה דרסטית אם אמנם הנושא הזה כואב לה,

והיא צריכה להכניס שינוי ממשי בסולם העדיפויות שלה ובדרך הטיפול שלה בבעיות

החשובות באמת.
.ש' דיניץ
אני רוצה להעלות בפניכם הצעה לסדר. אין שום טעם לזמן לדיון בוועדה הזאת

את יושב-ראש מחלקת העלייה של הסוכנות, ולדיון נפרד את גזבר הסוכנות, ולהזמין

את יושב ראש הנהלת הסוכנות היהודית לדיון נפרד באותו נושא. אנחנו לא נוהגים

כאן. יש לנו יושב ראש והוא אחראי לכל הנושאים, ויש אצלנו ראשי מחלקות ואגפים



האחראים תקציבית לנושאים השונים. אם אתם רוצים לקיים ריון רציני בנושא העלייה

והקליטה תפנו אל היושב ראש, והוא יזמו את ראש המחלקה ואת הגזבר, וכולנו נהיה

נוכחים ונשתתף בדיון. אין טעם לקיים פעם אהת דיון בן שעתים ראש המחלקה, ולקיים

דיון נפרד בן שעתיים עם גזבר הסוכנות, שקטע ישיבה עם ועדת הכספים של הוועד

הפועל כדי להיות כאן, וישיבה נוטפת עם היו"ר כשכולם בוחשים באותם דוברים. שהרי

הבעיה כאן איננה בדוברים, אלא בנושאים, ולכל הנושאים האלה יש אחריות

מיניסטריאלית אצלנו. כשם שלא תזמינו את שר האוצר לדיון נפרד, את מנכ"ל משרדו

לדיון נפרד, את החשב לדיון נפרד ואת ראש אגף התקציבים לדיון נפרד, כך אתם

צריכים לנהונ נם לגבינו. אתם מקיימים דיון בנושא שנוגע לסוכנות, תפנו אל יושב-

ראש הנהלת הסוכנות ותגידו לו במי אתם רוצים. ויכול להיות שהוא יציע להוסיף עוד

מישהו, ואז הוא יבוא ביחד עם אנשיו ובצוותה תקיימו את הדיון. אין טעם לעשות

זתא בנגלות, כאשר כל אחד יחזור על דברים שאמר השני. אני שלם עם כל מלה שאמר

כאן הגזבר, ואני מניח שהוא יהיה שלם עם כל מלה שאני אומר. אז למה צריר להלאות

אתכם וגם את עצמנו, כאשר אפשר לעשות זתא בצורה מסודרת.

באשר להזמנה לישיבה של היום, הסברתי שלצערי אוכל להגיע לכאן רק בשעה 1, כי

היה לי סימפוסיון עם ברית המועצות שהייתי חייב להשתתף בו, אחרי שאיש מיוחד

ממוסקבה הגיע כדי להשתתף בו, אבל אין ספק שאפשר למצוא זמן מתאים לכולנו ביחד

כדי לשבת ולקיים דיון.

בכנסת הזאת, כמו בקודמות, אנחנו עובדים באופן שוטח עבו הסוכנות היהודית

כמו גם עם משרדים אחרים של הממשלה. בהתאם לענין הנדון, משקלו ומידת העקרוניות

שלו אנחנו מחליטים איזה דרג אנחנו מזמינים. טבעי הוא שלמחלקת העלייה יש ענין

בנושאים בהם אנו דנים,והם פנו אלינו וביקשו להיות מוזמנים הן בדרך הפקידותי

והן בדרג ראש המחלקה.
ש' דיניץ
דאיתי שראש מחלקת העלייה היה בישיבה של הוועדה הזאת, ואחר כר פירסמתם

החלטות. ליו"ר לא היתה הזדמנות להופיע. אם אתם רוצים לדעת כמה שליחים יש

בלאדיספולי ומה הם עושים שם, תזמינו לישיבה את מר אורי גורדון. אבל אם אתם

רוצים לדעת פרטים בדבר העברת נושא הקליטה לממשלה, איר מטפלים בנושרים, מה היא

הקרן המיוחדת וכוי, פנו אל יושב ראש הנהלת הסוכנות. הוא בוודאי יביא תאו

לישיבת הוועדה את ראש מחלקת העלייה וראשימחלקות אחרים רלבנטים לנושא שיהיה

נדון כאן.
.היו"ר מ' קליינר
הענין שלנו זחה. נושא העלייה והקליטה הוא ענין מוסכם וחשוב לכולנו,

ולצערי פשוט לא נעשה בו מספיק. אנחנו בוודאי נתגבר על ענין הפרוצדורות.

מאחר וזו הופעתך הראשונה בוועדה, והיות וישנם נושאים בוערים שהזכרתי על

קצה המזלג, ויש גם אחרים, אולי תוכל להתייחס אליהם וכן גם לענין המגבית

המיוחדת.

אני מסכים עם הדברים שאמר הגזבר, ואני מניח שאני מסכים גם לדברים שאתם

חשים שאנחנו נמצאים במצב פסיכולוגי ומעשי קשה בנושא הקליטה. לכולנו יש הרגשה,

ואמרו זאת כבר גודלים ממני. שבמדינת ישראל יש אהבה לעלייה, ולא לעולה! אהבה

לקליטה, ולא לנקטלים. יש איזה שהוא פער בין תרגום האידיאולוגיה הציונית החדורה

אצל כל אחד מאתנו ובין המעשים.



אמרתי את הדברים בהזדמנויות שונות, ולא איכפת לי לחזור עליהם גם בפורום

הפוליטי הזה. בזמן הרכבת הקואליציה לא ראיתי מתמודרים רבים שרצו להיות שר

הקליטה רווקה. וזה מלמד כמובן על סרר העריפויות הלאומי קולנו. יכולתי להגיר את

אותו הרבר גם לגבי המאבק על ראשות הוועדות השונות בכנסת, כאשר בין המועמדים

לראשות וערות לא ניכרה התלהבות גרולה במיוהר להתמנות יושב-ראש ועדת העלייה

והקליטה רווקה. וגם שמענו ששר הקליטה הוריע ששר הקליטה יהיה שר ברוטציה.

זה מצביע על כך שלצערי הרב יש הוסר מורעות יסורי שהוא ריסנרופוורציונלי

אפילו מהבחינה הלאומית. יש לנו שתי מפלגות ראשיות במרינה, ליכור ומעמרר. אז

הליכוד מאמין בארץ ישראל שלמה, והמערך מוכן לפשרה, אבל שתיהן חושבות שללא

חיזוק הרמוגרפיה היהורית במדינת ישראל אי-אפשר יהיה להשיג דבר. אז אפילו

מבחינה זו, אח שאינני אומר שזו צריכה להיות הבחינה היחידה, איפה אנחנו בתפיסת

העולם, ואיפה אנחנו במעשה.

תמונת העלייה העולמית מצביעה היום על כמה אפשרויות פוטנציאליות שיכולות

לשנות את מאזן ההגירה שלנו לחיוב. באמריקה הלטינית, ובמיוחד בארגנטינה, יש

קשיים שהופכים את סיכויי העליה משם ליותר גרולים. הלוואי ויכולתי להגיד

שההתפתחות הזאת נובעת מהגברת התודעה הציונית וכו', אלא שאין זה כך, בארגנטינה

יש משבר כלכלי וגם משבר פוליטי, וזה הגביר את קצב העלייה משם, ואני מניח שקצב

העלייה משם בשנה הבאה יהיה עוד יותר גרול.

יש ארצות מצוקה, שדיווח עליהן שמעתם מנציג המוסד, ואין צורר לחזור על

הדברים. גם שם יש סימנים של התעוררות ושל עלייה יותר גרולה. ואשר לעלייה

הצפוייה מברית המועצות, ההערכה שלנו היום היא שבשנה הבאה עשויים לצאת משם בין

45,000 ל-50,000 יהודים. ישנם סימנים המצביעים על הכיוון הזה, וניתן ללמוד

עליהם מהמספרים של שלושת החודשים הראשונים של השנה. אם מדובר ביציאה של עד so

אלף יהודים מברית המועצות בשנה הבאה, ואפילו נניח שרק 10% מהם יגיעו ארצה, כפי

שניתן ללמור מהגרפים של השנה האחרונה ושל החודשים הראשונים של השנה, גם אז

אנחנו מרברים על 5000 עולים מברית המועצות, וזה מספר לא מבוטל לעומת מה שהיה,

בנוסח לעולים מארצות אחרות. אלב יש לי יסור להאמין שבשנה הקרובה נצליח להגיע

לאחוז יותר גבוה של עולים מבין היוצאים מברית המועצות, בתנאי שאנחנו נעשה את

הדברים הנכונים, וגם בגלל הקשיים ההולכים ונערמים בקבלת אשרות כניסה לארצות

הברית כמהגרים.

אני חושב שאם היום אנחנו נמצאים במצב בו 50% מהבקשות להגר לארצות הברית

נענות בשלילה, אנחנו עשויים למצוא את עצמנו במצב בו אחוז גרול יותר של יהורים

ירצה להגיע לישראל. אנחנו גם פועלים בכיוון זה בכמה מישורים, והייתי רוצה

שהווערה תרע זאת.

המישור הראשון הוא בברית המועצות. כי שם נעשית ההחלטה היסודית של

היוצאים. כשהם מגיעים כבר לווינה הדבר קצת יותר קשה, וגם מאוחר ברוב המקרים.

ער היום לא עשינו את הדברים האלה משום שלא ניתן היה לעשותם. ואילו היוטםם.

בגלל הפריסטרויקה ובגלל הגלסנוסט יש פתיחות יותר גדולה, ויש לנו הזדמנות טובה

יותר לפעול.

בביקורי שם לפני מספר חודשים רציתי לראות באיזו צורה יכולה הסוכנות

היהודית להכנס לפעולות תרבות וחינוך יהודי, אם בעקיפין ואם במישרין. ירידי

שטרית הזכיר את נושא החינוך בנושא מרכזי, והוא אכן נושא מרכזי במדינת ישראל

והוא נושא מרכזי גם בחינוך יהורי במדינות העולם. וכשאני מדבר על חינוך יהודי

אני מדבר כמובן על חינוך יהודי ציוני. בברית המועצות אי אפשר לקרוא לזה בשם

הזה, אבל אם אנחנו יכולים להביא מורים מישראל למרכזי התרבות המוקרמים שם

עכשיו ולבתי הכנסת שם, ויכולים להביא לשם אפילו זמרים ואומנים מישראל, אנחנו

יוצרים שם תשתית של קשר עם ישראל שלא היתה קיימת קודם לכן.



בשנות ה-70 עלה לארץ גדול מהפעילים בברית המועצות כלומר, אלה

במהירות גדולח מאד. חיק מחם פונה ישירות למיטיונים שם.

שלהם בתוספת זיקה לישראל. זה נמצא עדייו בשלבים הראשונים, גם בבמות החומר

שאנחנו שולחלם לשם. אבל אנחנו בבל זאת שולחים לשם מאות אלפי ספרים ופירסומים

בשפה העברית ובשפה הרוסית. היום קל יותר להחדיר לשם את הדברים האלה.
היו"ר מ' קליינר
נציג נתיב שהיה כאן סיפר לנו שבגלל מחסור ב-50 אלף דולר לא יכלו לתת

ספרים לבל התיירים מברית המועצות המבקרים בארץ כדי שיקחו עמם את הספרים האלה

בשובם לארצם.
ש' דיניץ
מיד אגיע לנושא התיירים. ואסביר את הדברים.

הגברת המודעות לישראל בקרב יהודי ברית המועצות זה תהליך שנמצא עכשיו

שבתחילתו, ועדיין הדרד לפנינו ארובה. זה גם לא יתן פירות מידיים. זה תהליך

חשוב אבל לטווח יותר ארוך. הקונגרס היהודי העולמי וגורמים יהודים אחרים

מעורבים בזה. לצערי יותר מדי גורמים יהודים מעורבים בזה, ולפעמים על חשבון

הציונות. כי לרוסים הרבה יותר נוח לעשות עיסקה עם איזה רב מסויים שאיך לו זיקה

לישראל ולציונות, ובצורה כזאת יכולים להצביע על העובדה שהם עובדים עם יהודים,

אבל לא עם ישראל ולא עם הציונות. לצערי הרב ישנם יהודים רבים העומדים בתור

לעשות עיסקה עם הרוסים, ואין זו הפעם הראשונה בהיסטוריה שדבר כזה קורה לנו.

מכל מקום, זה מסוג הבעיות שנצטרך להתגבר עליהם.

אני רוצה לגעת עכשיו בנושא התיירות. בחודשים האחרונים הגיעו אלינו כ-

10,000 תיירים מברית המועצותת. ומעניין לציין שהתיירים מברית המועצות לא באים

רק ממוסקבה או מאודיסה או קיוב, אלא גם מערי שדה. בין התיירים יש רבים שלא

ידענו כלל שיש להם איזה שהוא קשר או זיקה לישראל וליהדות. ההתרשמות שלהם מאד

חיובית. לתכניות שאנחנו עושים עבורם, עם כל היותן צנועות, יש תוצאות טובות

מאד. אנחנו מקבלים הדיט חיוביים מאד, ורואים גם תוצאות מעשיות של פניות

לעלייה לישראל. ולא לאמריקה. צריך כמובן להרהיב את הפעולה הזאת. התיירים

מקבלים בארץ חומר רב בכתב, ואם למישהו חסר כסר בשביל חוברות כאלה או אחרות שלא

יבוא להתלונן על כך בפני יושב ראש ועדת העלייה והקליטה, אלא יבוא אלינו.
היו"ר מ' קליינר
מר ברטוב דיבר אתנו על הענין הזה, וסיפר לנו כי בגלל מחסור ב-50 אלף דולר

שלא מתוקצבים אצלם לא יכול היה לצייד בספרים מתאימים את כל התיירים שהיו כאן.

ונניח שאין לו תקציב כזה, האם אי אפשר למצוא 50 אלף דולר בשביל מטרה כזו?
.מ' שטרית
אני מוכן להראות לו מאיפה בתקציב שלו הוא יכול לקחת 100 אלף דולר, ולא רק

50 אלף דולר.



לפני זמן מה קיבלתי החלטה להתחיל לפעול בלאדיספולי לעידור העלייה, ובגלל

זה כמעט וניהלו נגדי מסע צלב בהסתדרות הציונית. האנשים שהיום קופצים על הנושא

הזה בעל מוצא שלל רב, ומגזימים בכיוון השני, כאשר העליתי את הרעיון הזה כמעט

וצלבו אותי. אמרו לי שזה לא ציוני, ושאלו איך אני יכול בכלל לדבר על זה. אמרתי

שאני לא לודע מה לותר ציוני מאשר לנטות עד לרגע האחרון להבלא אנשלם ללשראל. אם

הללנו מחנכלם לציונות ק במקומות נהם קל לעשות זאת, כל אז הילנו נראלם הלום

אחרת מכפל שאנחנו נראלם.

בלאדלספולל ובנותלה מרוכזים הלום כ- 8,000 יהודים, והתנועה הצלונלת לא

תוכל לעמוד בדין ההלסטורלה אם לא תעשה מאמצלם עליונים להבלא לישראל מספר גדול

ככל האפשר מבלן הלהודלם האלה. את דלן ההיסטוריה נלתן רק אם לא ננסה להבלאם

ארצה. אחרי מאבק בתוך התנועה הציונית ושיחות עם אנשי הג'ולנט, ששלנו את דעתם,

התחלנו לעבוד בלאדיספולל. לא לקחנו מהג'ולנט את האחריות להם, ואני גם לא מצלע

שנעשה זאת, אלא שהתחלנו לעבוד בקרבם באמצעות שללחלם, על לדל שלגור חומר בכתב

ובולדאו לשם בדל לפתוח בפנלהם את האופצלה הלשראללת.

עד הלום הצלחנו להבלא משם ארצה בלן 20 ל-30 מקופחות. זה אמםנ לא הרבה, אבל

זו בכל זאת התחלה. קללמת עכשו גם נכונות של חלק לותר גדול מהאנשלם לבוא

ולראות את הארץ שלנו, ובקרוב אנחנו עומדים להבלא ארצה כתילרלם להודים הנמצאלם

בלאדיספולל כדי שיבואו ויראו את לשראל.

איננל רוצה לטעת בנו תקוות שוא, כל אלנני חושב שנוכל במטה קסמים להפוך

את המחנה בלאדיספולל למחנה מעבר לישראל, אבל אני חושב שנצליח להביא משם כמה

עשרות אנשים, ואולי לותר. אבל אנחנו בוודאי מתכוונלם להביא לסגירת המקום הזה.

איננו רוצים לעשות המשכיות או הנצחה של התופעה הזאת. המגמה שלנו היא להביא

לסגירת לאדיספולל, ואנל חושב שזאת גם המגמה המצטללרת בקרב ארגונלם להודיים

אחרלם. אבל לא אנחנו פתחנו את לאדלספולל, ולכן גם לא אנחנו לכוללם לסגור אותה.

מי שפתח את לאדיספולי הוא זה שצרלר לסגור את המקום. לכן ההכרזות של מי שאומר

"אני עומד לסגור את לאדיספולל" מצביעות על בורות. אנחנו לבולים להגיד שאנחנו

לא רוצים קומקום כזה יהיה קיים, ואנחנו יכולים לנסות להשפיע על הגורמים שפתחו

את לאדיספולל להסתלק מזה עכשלו. ואנל חשוב שאנחנו נמצאלם בדרך הנכונה בענין

זה. אני מאמין שתור מספר חודשים התופעה הזאת תגלע לסלומה, אבל כל עוד היא

קיימת אנחנו צרלכלם לפעול בקרבה.

אין ספק שללא קליטה טובה שום דבר לא לעזור, ועולים לא לבואו. כפל שאני

מונה בפניכם את הנושאים לעידוד העלילה מברלת המועצות לישראל, הנושא הבא הוא

שיפור תנאי הקליטה בארץ. כל אם כל הדברים האחרים ייעשו, ולא תהיה קליטה יותר

טובח של עולים בארץ, שום דבר אחר לא יעזור.
ש' דיין
האם אינו חושב שקליטה טובה זה תנאי ראשון לעלייה?
ש' דיניץ
אין ספק שזה תנאי חשוב ביותר לעלייה.

ומכאן אני עובר לנקודה האחרונה, המגבלת המאוחדת, כל חשוב שנדע במה מדובר,

באמריקה יש לנו יהדות שמתהלכת עם רגשי אשמה כמו כל יהדות גלותית, וכבר אמר

הנשיא וללצמן המנוח, כל אפשר להוציא את היהודים מן הגלות יותר מהר משאפשר

להוציא את הגלות מהיהודים. ואם הדברים נכונלם לגבל יהדות ארצות הברית, הם עוד

יותר נכונלם לגבל להודלם בארצות גלות אחרות.



התבלעה לקיום המגבית המיוחדת באה בשל לחץ הקהילות היהודיות באמריקה. הן

טענו: אנחנו קולטים היום 90% להיחודים היוצאים מברית המועצות, אין זה עוד

טפטוף כפי שזה היה בעבר, אלא היום הם מגיעים במספרים גדולים. מהכספים שאנו

מקצים לעצמו בשביל פעולות חינוכיות בקרב הקהילות היהודיות וכוי איננו יכולים

לממן את קליטת היהודים האלה, ולכן אנחנו זקוקים למגבית מיוחדת, ובינואר השנה

הובא הענין לדיון בישיבת הנהלת הסוכנות היהודית. בתור יושב ראש הנהלת הסוכנות

היהודית קיימתי ישיבה של כל הגורמים היהודיים, כולל הג'וינט והפדרציות וה-

.C. J.F, וקיבלנו החלטה המחייבת קיום מגבית נפרדת כדי לספק משאבים נוספים

לישראל לקליטת העליה מברית המועצות.

בוודאי תשאלו אותי בשביל מה היה צריד את כל ההתכנסות הזאת שקיבלה את

ההחלה הזאת. הנימוק שנתתי אז היה שאם מדינת ישראל תוכל לשפר את תנאי הקליטה

שלה, הרי מטבע הדברים זה יפחית אל הלחץ של אותם יהודים שלא באים לישראל בגלל

תנאי קליטה לא כל כד טובים. ליהודים שלא באים לישראל בגלל חוסר אידיאולוגיה זה

אמנם לא ישנה. אבל זה עשוי לשנות לגבי יהודים אחרים. וכד נתקבלה ההחלטה

האמורה.

אני מוכרח לומר שכבר אז ידעתי שההחלטה הזאת היא יותר מדי יפה, כמו הביטוי

האידישאי האומר שהחסרון הוא בכלה שהיא יפה מדי. כשראיתי את ההחלטה שהתקבלה

ידעתי שהכלה יפה מדי, וחששתי שלא יסכימו להיות עד כדי כר אלטרואיסטים. אבל

חשבתי שבכל זאת טוב שהתקבלה החלטה עקרונית כזאת, שהסוכנות לא נותנת ידה לשום

מהלד שמשמעותו קליטת יהודים באיזה שהוא מקום מחוץ לישראל. ואם ירצו מאוחר יותר

לשנות את ההחלטה יהיה להם הבסיס של ישראל, ואם ירצו להפריש חלק מהכספים למטרות

הקליטה שם, ההחלטה הזאת תעזור,

וכר אמנם היה. כעבור מספר שבועות התאספו במיאמי נציגי הפדרציות והמגבית,

וקיבלו החלטה שהיתה שינוי להחלטה הזאת, בה דיברו על מגבית מיוחדת לקליטה

בישראל ובארצות הברית, ודיברו על 50%-50%. אבל למעשה אין מדובר ב-50% לקהילות

ו-50% לישראל, אלא 50% לקהילות ו-50% למטרות חוי'ל, והחו"ל כולל את הג'וינט ואת

הסוכנות בעיקר. היות והג'וינט הוא זה שנכנס עכשיו לחובות גדולות בגלל

לאדיספולי ובגלל האחוז הגבוה של הנושרים, יוצא שאם יחליטו על מגבית של 75

מיליון, ו-35 מיליון דולר להו"ל, אז את החלק הארי של 35% מיליון דולר אלה יקח

הג'וינט. זאת המציאות.

הודענו ל- .A.I.U שהוא חגוף שמפריש ונ?קצה כספים שאנחנו לא נשחק את המשחק

הזה, לא ניתן את שמנו ולא ניתן את ברכתנו למגבית שמיעוטה מגיע לישראל. ב-28

לחודש, היום, יושב הגוף הזה של הפדרציות והמגבית בנלו-יורק, ואנחנו הודענו שלא

נסכים שהם יקבלו החלטות לגבי חלוקת הכפסים ללא הסוכנות. כד שהיום לא יקבלו

החלטה על חלוקת הכפסים, אלא ידונו כיצד להוריד את ההוצאות העצומות של הג'וינט,

כי הסיוע שלו ליהודים הנושרים ברומאמתבטא בסכום שהוא גובה מהמשכורת המינימלית

בישראל או באמריקה. הוא נותן 8 דולר לנפש ליום, ונדמה לי שהיום רק 7 דולר לנפש

ליום, כד שמשפחה בת 4 נפשות מקבלת 32 דולר ליום. תכפילו זאת ב-30 יום לחודש,

ותכפילו זאת במספר המשפחות שם ותגיעו לסכום לא מבוטל כלל וכלל.

מגמת הישיבה היום היא להוריד באופן דרסטי את הוצאות הג'וינט. אבל את

ההחלטה על חלוקת הכספים יקבלו רק ביחד אתנו, כאשר אנחנו נשב באקסקוטיבה של

הסוכנות היהודית ב-12 לאפריל השנה, ולאור הדברים שייאמרו נחליט אם אנחנו חלק

מהמערכה הזאת, או לא. אם ישראל תקבל נתח ראוי לצרכי קליטה, אנחנו נהיה חלק

מזה. אם לא תקבל נתח ראוי, לא נהיה חלק מזה. זה פחות או יותר המצב לגבי הקרן

המיוחדת. אני חושב שעדכנתי אותכם באשר למצב היום.
י. צידון
לי נראה שכל הצרות מתחילות כשיש שתי רשויות שפועלות בנושא אחד.וכשיש

ממשלה עט אחריות קולקטיבית כד נראים הדברים. ומכאן כל מיני מסקנות בקשר למשטר.



אני רוצה להתייחס לקליטתו קול עולה. נראה לי שבתהליך הזה יש בנייה גדולה

מרי של ציפיות. בנסיעותי בעולם המערבילמרתי שבקרב העולים בפוטנציה בוניםה

ציפיות גבוהות מרי לגבי ישראל. לי נרמה שבתניאם מסויימים היינו צריכים לומר
להם רברים פשוטים וברורים
תשמעו, אתם רוצים לעלות? יש רירות במצפה רמון.

השאלה היא אם תהיה עבורה במצפה רמון, ועור אגע בזה.

ועכשיו אני עובר לתהליך הקליטה עצמו, שצריך למעשה להיות תהליך פשוט. מגיע

עולה לפקיר, ומיר הוא נתקל בבירוקרטיה. אני יכול לספר לכם מנסיוני כאשר העליתי

150 עולים מצרפת, לשם באו מצפוון אפריקה, והבאתי אותם ל"ציקלון" שבכרמיאל.

ראגתי שכוח ארם יהיה בנמל, ועל האוטובוסים היה כתוב "ציקלון כרמיאל", ובמקום

חיכו להם רירות וגם אולפנים ללימור השפה העברית וגם עבורה היכתה להם, אפילו

עבורה של נטיעת עצים ובלבד שלא יישבו באפס מעשה. כל הרברים האלה משנים את

הפסיכולוגיה של העולה.

אבל מכאן אני מגיע לדבר הרציני יותר. כל זמז שמרינת ישראל תהיה במצב בו

היא נמצאת היום אנהנו מרברים על אספרין, ולא על תרופה ממש. כי פני המרינה כפני

הלוליטה שלה. אבל גם האספרין נחוץ, והאספרין הוא ריור, אולפן ועבורה. לרעתי אין

שום אפשרות להפריר ביו שלושת הרברים ההשובים האלה להפריד בין מסכויות. אני

סבור שאילו לנושא הזה היה מפקר אהר והוא היה עף אם הרבר לא היה מתבצע, הוא היה

יכול לעמור בזה, עם תקציב גבוה או יותר צנוע. אבל כל זמן שהדיור הוא רבר

נפרר, האולפן אף הוא נפרד, וכן גם העבורה, שום רבר לא יעזור. כל זמן שהענין

הזה לא נמצא תהת כנפי ארם אחר וגוף אחר, זה פשוט לא עובר. זה נכון לגבי כל

דבר. לא יתכן לבצע איזו שהיא אופרציה אלא אם כן הכל נתון תהת כנפי רשות אחת.

לרעתי אנחנו עומרים בפני מלחמה על 40 אל 50 אלף היהודים היוצאים מברית

המועצות. המצב כרגע הוא ערב 67. והשאלה היא מה אנחנו עושים בענין הזה חוץ

מריבורים וקבלת ריווחים, אף שאני יודע שהכנסת אימננה גוף אקסקוטיבי. אז מה

אנחנו עושים. לדעתי הסוכנות כבולה. בפתק ששלחתי למר שטרית הצעתי לו לקרוא מה

היה כתוב במנדט הבריטי על מה שהסוכנות צריכה להיות. לרעתי צריך להפוך את

הסוכנות לעסק ישראלי, כי הקליטה זה עסק ישראלי ואינטרס ישראלי. לכן צריך להפוך

את הסוכנות לגוף ישראל שיכול למלא פונקציות שלא טוב למלא מבחינה ממלכתית כשאתה

רוצה להתעסק עם יהורים בלבד. הגוף הזה צריך לקבל על עצמו יעד: לבצע מאלף ועד

תו את קליטת היהודים. הגור הזה נוח לי מאד דווקה מפני שאיננו גוף ממלכתי.

השאלה היא אלך עושים זאת. אני חושב שיהודים מושפעים יותר מצערים ררמטיים.

לדעתי,אנחנו צריכים לקיים דיון משותף, ביוזמת יו"ר הנהלת הסוכנות או ביוזמתו

של יו"ר הוועדה שלנו, ובלשיבה המשותפת הזאת ישתתפו ראש הממשלה ויושב ראש

הכנסת, ישראלים בלבד כי זה נושא ישרלאי, עם כלי התקשורת, ונאמר אז לכל
הנוכחים
רבותי, דעו לכם שאנחנו נמצאים ערב מלחמה. חצי מיליון יהורים עומדים

לצאת מברית המועצות בעשר השנים הקרובות. כמה מהם יעלו ארצה תלוי במספר רברים.

התקציב צריך להינתן לגוף אחד שיחלל; את זה כר שהוא יוכל לקלוט את העולים עם

ריור, אולפן ועבורה. בנושא העברלה שהוא מאד מסוכר, וההשקעה פר קפיטה גבוהה

מאד, אם עושים זאת בצורה מתוחכמת אז כעבור שנתיים או שלוש שנים זה הופך למחזור

שכבר מפרנס את עצמו.

אני חושב שאנחנו חייבים לקיים משותפת כזאת לכן אני מציע ליושב

ראש הוועדה וליושב ראש הסוכנות יהוהידת לתאם את הענין ביניהם. מה יכול להיות

יותר דרמטי מזימון מפגש נזה בו תוכרז מלחמה על הנושא הזה, כאשר במפגש יהיו

נוכחים ראש הממשלה ויושב ראש הכנסת וכמובן כל אמצעי התקשורת. ויש לעשות זתא

מהר ככל אפשר, פן נמצא מאוחר מדי בשטח.
היו"ר מ' קליינר
הדברים ברורים. מה ש"הורג" את הנושא הוא הקונצנזוס. לכל מיני נושאים

שלגביהם אין קונצנזוס יקי שרויות פעילות ורעשניות. ואילו סביב הנושא הנדון כאן



יש קונצנזוס. על נושא שאין לגביו קונצנזוס אנשים נלחמים בלהט. יש לו אבא.

ובנושא בו אגו דנים יש כאילו הסכמה כללית. אבל אם תיקח את תקציב מחלקת העלייה

של הסוכנות היהודית ותוסיף לזה את תקציב משרד הקליטה של מרינת ישראל, תמצא

ששני התקציבים בידוד אינם מגיעים לעלות ההחזקה של לאדיספולי. או שהסכומים

קרובים. אבל העיקרון ברור. אין ספק שמשהו פה מעוות.

הענייז המדיני, לעניות דעתי, הוא כקצף על 3ני המים לעומת הנושא שעליו

מופקדת הסוכנות היהודית, מכיוון שבנושא המדיני אתה מתרגם יחסי כוחות מסויימים

ומנסה לתת תרגום טוב, להוציא את המקסימום מנתוני יסוד. אבל התחום בו עוסקת

הוועדה הזאת והסוכנות היהודית הוא תחום של נתוני היסוד.

הדבר שיוצר את תחושת חוסר האונים סביב הנושא הזה זו העובדה שיש הסכמה

מצד כולם שהנושא הזה אכן חשוב, אבל דבר לא נעשה בענין זה. מבחינתנו הסוכנות

היהודית מייצגת את העם היהודי. יש ממשלה ויש עם יהודי. ואנחנו שואלים את עצמנו

אם העם היהודי לא צריד להיות זה שירים את הנושא הדמוגרפי. כבר הסכמנו עם

העובדה שהוא אינו עולה ארצה, ובוויכוח הזה נסוגונו צעד אחד אחורה, אבל אנחנו

אומרים שהיות והעם היהודי אינו עולה הוא עושה הכל למען המדינה חוץ מלעלות. הוא

עוזר לנו לקלוט את אלה שרוצים לעשות, או את אלה שעולים מאין ברירה.

אני חושב שאתם צריכים לעשות צעד מהפכני ולהתמודד עם כל ההיבטים, אולי גם

עם הנושא של הגשת עזרה למשפחות ברוכות ילדים. יכול להיות שזה הנושא שהעם

היהודי צריך להתגייס אליו. זה אולי הנושא היחידי שמדינת שיראל לא יכולה לפעול

בו אם אילו רצתה לעשות זאת. מדינת ישראל חייבת לדאוג לכלל אזרחיה, והעם היהודי

יכול וצריו לדאוג ליהודים בארץ.

היות ולנושא הקליטה איו לובי, אנחנו לא נסתפק בשמיעת דיווחים של הסוכנות

היהודית ושל המשרדים השונים הנוגעים בדבר, אלא נעשה מאמץ להיות שדולה רצינית

לקידום הנושא הזה. אנחנו צריכים להיות לא רק מבקרים של משרד הקליטה, אלא

הלובי של משרד הקליטה מאחר ואין לו לובי. נשתדל שיעמדו לרשותו תקציבים

מתאימים, כי בלי כסף דבר לא ייעשה. אילו היה די כסף לקלוט עולים בעבודה, לאפשר

להם לקבל הכשרה מקצועית והסבה מקצועית איפה שזה נדרש, ולתת להם את אותם אלפיים

השקלים שהשר צור דיבר עליהם, אין ספק שזה היה עוזר לקליטת העולים בקליטה

ישירה, ויתכן וזה היה עומד גם במבחן. הקליטה הישירה לא הועמדה במבחן.

הבל מאד שאין לנו דעת קהל בענין זה, ואין לנו דעת קהל מפני שהיא כבר

התייאשה, וכבר נמאס לה לעסוק בזה. דעת הקהל בישראל יודעת שזה נושא חשוב, אבל

אינה רוצה לשמוע יותר על זה כי באיזה שהשוא מקום היא כבר התייאשה ואינה מאמינה

שאפשר לשנות משהו. אני חושב שאסור לנו להשלים עם זה, ואנחנו צריכים לעשות מאמץ

כדי לשנות את הדברים, ולקראת הצבעה על התקציב מחר אולי גם לעשות איזו שהיא

פעולה אחרי בדיקת ההלבטים המשפטיים השונים.

אשר לסוכנות היהודית, אנחנו מצפים לאיזו שהיא התמקדות מצדה. שמענו כל

מני דברים בדבר נסיון להקצות 100 מיליון דולר כארצות הברית, ואיננו יודעים מה

עלה בגורל הדבר. היינו רוצים מאד לקבל אינפורמציה שוטפת. אבל אני מבקש מכם

שלא תראו בנו רק מוסר שאתם צריכים למסור לו דין וחשבון באיזו שהיא קונסטרוקציה

משפטית או בהתנדבות, אלא תראו בנו נוף שרוצה מאד לעזור.
י' צידון
הייתי רוצה לראות את הסוכנות היהודית כסוכנות ישראלית.



אני רוצה להתייחס להערה האחרונה של חבר הכנסת צידון. אני מציע לא לערבב

מין בשאינו מינו, ההתייחסות לשאלה ש מה הסוכנות צריכה לעשות, מה יעודה ומה

תפקידה זו שאלה הרבה יותר רחבה מהנושא בו אנהנו עוסקים כאן היום, וכיוון

שאינני רוצה לפתור אותה בהערת אגב, לא אתייחס אליה עכשיו. ? .

אני רוצה להתייחס לנושא שלפנינו. אנחנו צריכים לזכור שקשה מאד למי שהוא

חדש בעבודה, וגם מאיר שטרית וגם אני הננו חדשים בעבודתנו, לזכור שלא הוא

המציא את הנלגל. לקח לי הרבה זמן להבין שהסוכנות עשתה דברים רבים עוד לפני

שהתחלתי את עבודתי בה. ישנו מוסד לתאום, שהוא מוסד חשוב ביותר ותפקידו לעשות

בדיוק את אשר הציע כאן חבר הכנסת צידון, לדאוג לתאום בין ממשלת ישראל והסוכנות

היהודית וההסתדרות הציונית בנושאים כמו קליטה כמו עלייה.

למוסד הזה היו תקופות זוהר לגם תקופות שקיעה, והדבר תלוי בשני- אנשים

בלבד; בראש הממשלה וביו"ר הנהלת הסוכנות. ואני' אומר כאן בחדר הזה, ולא כדי

לנגח. שיש לי קושי רב עם ראש הממשלה הנוכחי לכנס את המוסד הזה. ולמה? מפני

שהוא אומר-. דלתי פתוחה לפניד כל אימת שאתה רוצח לבוא ולדבר אתי. בוא מתי שאתה

רוצה. ונכון שדלתו פתוחה בפני. אבל לא זה הענין. מוסד זה מוסד, והמוסד הזה

הוקם לא מפני שראש הממשלה ויושב ראש ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית אינם

יכולים לדבר האחד עם השני, אלא שבמוסד יש דרד מסויימת לקבלת החלטות, וההחלטות

המתקבלות בו מחייבות.

איני רוצה להכנס לשאלה מדוע אליקים רובינשטיין, שבתור מזכיר הממשלה אחראי

גם על הפעלת המוסד הזה, טוען שאין לו צוות וכוי. אני אומר שצריר להחיות את

הגוף הזה. כי לא יכול להיות מצב שראש הנהלת הסוכנות יהיה היחידי שמתייצב מול

כל העם היהודי במאבק על המגביות, וממשלת ישראל היא צופה בענין זה. וכאשר

ניסיתי לעניין בענין הזה גם את ראש הממשלה וגם את ממלא מקומו, הם הביטו עלי

בקצת רחמנות בשל הדברים שבהם אני עוסק. מתי הם כן מתעוררים? מתי תתעורר

ממשלתנו? כאשר פתאום אנחנו חייבים לסגור מוסדות של עליית נוער. ולמה זה עורר

אותם? מפני שהענין הזה יפול על משרד החינוך, ואז הם מתעוררים ושואלים: איר אתם

עושים דבר כזה? לו תסביר להם שאנחנו סובלים מקיצוץ של 40 מיליון דולר מפני

שחלק מהכסף הולד לצרכים מקומיים של היהדות בגולה.

אינני טוען שחסר לנו הגון" המתאים, אלא טוען שחסרה הנכונות להפעיל את

הגוף שכבר קיים.

אני קונה את הרעיון של חבר הכנסת צידון, אבל אני לא חושב שצריך לעשותו על

ידי יצירת נוף נוסח של יושב ראש הוועדה הזאת וכוי. ישנו גוף כזה, אבל צריך

להפעיל אותו. לוועדה הזאת יש תפקיד חשוב בהמרצת התהליכים האקסקוטיביים. כי

אצלכם אין סמכות, כמו שיש לוועדת הכספים, להקנות כספים, יש לכם בכל זאת כוח רב

להעלות את הנושא הזה בראש סדר העדיפויות הלאומי שלנו. אתם יכוים לעשות זאת על

ידי זה שתציקו גם לנו, וגם לממשלה. ולממשלה בוודאי שאתם צריכים להציק בענין

זה, כי אתם הגורם המפקח עליה בענין זה.

גם מבחינת דעת הקהל, גם מבחינת הלחצים והצרכים אתם צריכים להעלות את

הנושא הזה למקום הראוי לו. אנחנו עומדלם היום בפני אפשרות חיובית גדולה מאד של

אשר לקליטה ישירה, חשוב להניו שהנושא הזה מאד מורכב. אני חושב שעשינו

איזו שהיא טעות, שהיא די טבעית כאשר הולכים מקיצוניות אחת לקיצוניות שניה.

שנים רבות חיינו על הקונצפציה של מרכזי קליטה, וחשבנו שהם התשובה לכל. אחר כך

הגענו למסקנה הפוכה, שהם אשמת הכל. ומסתבר שזח לא כך, ואח לא כך. לפי דעתי יש

רכזי הקליטה בישראל תפקיד נכבד וחשוב בקליטת עולים אבל אסור להפוך את מרכזי

הקליטה לקליטה. הם נוסדו וחייבים להיות תהליכי מעבר, לחלק מהעולים יותר זמן



ולאחרים קצת פתוח זמן. ומי שלא זקוק למרכז קליטה יכול ללנת מיד לקליטה לשירה

לא צריר להפור את מרכזי הקליטה לחממות המונעות קליטה, המפריעות לקליטה. מרכזי

הקליטה צריכים להיות אביזרי העזר הניתנים הן לעולה שבא מארץ מצוקה והן

לעולה שבא מארץ רווחה למשר התקופה הראשונה כרי להקל עליו את חבלי הקליטה.

אסור להגיע למסקנה חד משמעית וקיצונית, שמרכזי הקליטה חם תשובת הפלא לכל,

כשם שלא צריך להגיע למסקנה שהם נ?קור הרע. אני חושב שצריך לעודד קליטה ישירה,

אבל יחד עם זה צריך שתהיה לנו גם תשחית מסויימת של מרכזי קליטה. כל זה נכון

בתנאי שרשות אלות תהיה אחראית לזה. היום הכלים שלובים, וכל סתימה בצינור במקום

אחד יוצרת שיטפון במקוט אחר. אנחנו אחראים לזה שמרכזי הקליטה הולכים

ומידרדרים, מפני שהממשלה לא נותנת פתרונות דיור ולכן אי אפשר לפנות אותם. את

האופרה הזאת צריר להפסיק. היא לא טובה. לא איכפת לי שזה יהיה באחריותה של

ממשלת ישראל, ואף הצבעתי בשביל זה, ואנחנו לא רק נמשיך לתת כספים. אלא ניתז גם

שירותים מסל יעים על ידי התאחדויות העולים וגורמים אחרים, ובלבד שיקלו על

קליטת העולים, או שלחלופין יטילו הכל עלינו ביחד עם התקציב המתאים, כי לא נוכל

לשאת בזה לבד. אבל אז יהיה ידוע שיש רשות אחת, ואז גם אפשר יהיה למצוא את

המפקד שאותו אפשר לזרוק אם לא יתן את התשובה המתאימה.
היו"ר מ' קליינר
אני מודה לכולכם. ישיבה זו נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 14,20)

קוד המקור של הנתונים