הכנסת השתים-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 11

מישיבת ועדת העלייה והקליטה

יום שני, כ"ט באדר אי התשמ"ט (6 במרץ 1989). שעה 12:00

נכחו;

חברי הוועדה; מ' קליינר - יו"ר

אי גור

א' מזרחי

י' שפרינצק

מוזמנים; מי נחום - נשיא הפדרציה העולמית להצלת יהודי תימן

י' בן-יצחק - ראש המועצה בני עי"ש

ע' ויטמן

פרופ' ניני

הרב צדוק - נציג המשפחות החצויות, בני עי"ש

א' מסווארי - אזור גוש תל-מונד

נ' ישעיהו - אזור פתח-תקוה והמרכז

הרב י' נחום - אזור הדרום

י י חובב - ראש המועצה הדתית בני עי"ש

י' מטארי - אזור כרכור-פרדס-חנה

יונה - דוברת העמותה

ז' קוטאי - אזור המרכז

ו י מאור

רשמה; ע' הירשפלד

סדר היום; מצב היהודים בתימן. דיווחו של משה נחום, נשיא הפדרציה העולמית

להצלת יהודי תימן.



מצב היהודים בתימן

היו"ר מ' קליינר;

אני פותח את ישיבת ועדת העליה והקליטה. הוועדה קיימה בקדנציה הקודמת מספר

דיונים בנושא יהודי תימן, בישיבות סגורות. נדמה לי שזו הישיבה הראשונה בנושא

יהדות תימן בכנסת הנוכחית, שהיא ישיבה פתוחה לנציגי התקשורת שפנו ביוזמתם וביקשו

להשתתף בה, מכיוון שכאן אנחנו דנים במישור הציבורי, למרות שמוקד הנושא שיידון פה

הוא עובדתי.

במדינת ישראל רווחה התפיסה שמבצע "על כנפי נשרים" הצליח להביא ארצה את רוב

מניינה של יהדות תימן, שרבים מהם היו מראשוני הציונות פה, וכל מי שנותר עלה במבצע

"מרבד הקסמים". יהודי תימן נקלטו בארץ, הם תורמים את תרומתם והם נדבך חשוב של

החברה הישראלית,

תמיד ידענו שיש איזה שהוא מיעוט, קטן מאד, שלא עלה ארצה באורנה תקופה, אבל

ההערכה היתה שמדובר במאות, לא באלפים, ושזו יהדות מצוקה חמורה מאד. ואמנם, מדי

פעם קבלנו ידיעות בצורה זו או אחרת שזו יהדות שסובלת. ברור שבגלל אופי המשטר

מדינת ישראל והיהודים עצמם לא יכלו לעשות הרבה, למרות שהיו נסיונות לסייע להוציא

את מי שרצה לצאת. בעת האחרונה אנחנו שומעים דברים שמטילים ספק בגירסה זו. אולי

לא מדובר במאות, אולי מדובר ביותר אנשים, ושהסבל, המצוקה והרדיפות, לא רק

התרבותיות, גוברים.

לישיבה זו הזמנו את מר משה נחום - חוקר, לומד ומציע הצעות, אשר עוסק בענין זה

בהתנדבות ורואה בו יעוד, כדי שיציג את הדברים בפני הפורום המוסמך הזה. הזמנו גם

את פרופ' יהודה ניני, שהוא חוקר את הענין מן הצד המדעי ובקיא בו, שגם הוא יביא את

השקפתו. בזמן הקרב ביותר תהיה לנו ישיבה נוספת שבה ננסה לבדוק את הדברים עם מי

שצריך לבדוק, לאמת עם מי שצריך לאמת, ולהגיע למסקנות.

היות ויש לנו הרבה אורחים, מקובל אצלנו שהם מציגים את עצמם. חברי הוועדה

שנמצאים כאן כעת הם חברי-הכנסת אפרים גור, יאיר שפרינצק ואליעזר מזרחי, מר נחום,

אבקשך להציג את האנשים שבאו אתך,

נמצאים אתי חברי הפדרציה הארצית, שהיא שלוחה של הפדרציה העולמית של יהודי

תימן, מנהריה ועד הדרום.

אני מטפל בקונגרס ביהודי ארצות ערב שבמצוקה, בוועדה שנקראת "גיואיש קומיטי",

ולכן שילבתי בה את כל העבודה בקשר לתימן, אתיופיה, רוסיה וסוריה. נמצאים פה

נציגים של משפחות חצויות בין תימן לבין ישראל, חלק מהם ב-30 השנים האחרונות וחלק

מהם ב-40 השנים האחרונות. יושב אתנו הרב צדוק - נציג המשפחות החצויות בבני עי"ש

וראש המועצה יציק בן-יצחק, גם כן מבני עי"ש; אליעזר מסווארי מאזור גוש תל-מונד,

נחמיה ישעיהו מאזור פתח-תקוה והמרכז, הרב יחיאל לוי נחום מאזור הדרום, יוסף חובב

- ראש המועצה הדתית בבני עי"ש, יוכבד מטארי מאזור כרכור-פרדס-חנה, היה אמור

להגיע גם הנציג מנהריה, ונמצאים אתנו גם יונה - נציגת המרכז ודוברת העמותה,

וזמירה קוטאי ,

אני מציע שארנה תציג את המצב לפי ראות עיניך. אם האנשים שבאו אתך ירצו להוסיף

כמה נקודות נשמע גם אותם, ואחר-כך ניכנס לדיון.



מי נחום;

בשנת 1978 היתה קריאה והצהרה של הקונגרס היהודי העולמי, בראשות יעקב צור,

יו"ר המועצה הציבורית למען יהודי ארצות ערב, על מצבה הטראגי של הקהילה היהודית

בסוריה, שבה הוא טען שיש כמה משפהות בנקודות מסויימות במדינות ערב. לגבי סוריה

הוא דיבר על 4,500, בזמן שלנו יש מספרים גדולים יותר.. כשהוא הגיע ליהודי תימן

הוא אמר שהיום אין עוד יהודים בתימן, וזאת לאחר שהרב שלום מנצור, י ו "ר מועצת ראש

העין, כתב לי שהוא השאיר בתימן 6,000 יהודים. בהמשך אספר איך הם נותרו שם, כי

היה לי ויכוח עם מר גולדמן, יו"ר הגיוינט ועם נציגי הקונסוליה הישראלית נפתלי

לביא והרב שינדלר, ועם כמה יהודים תימנים שהיו באותה ישיבה.

תרשה לי לכוון אותך לעובדות של היום. המספר הרשמי המקובל שאותו גורסים הוא

אלף, ואתה מדבר על 6.000, תנסה להבהיר על מה אתה מסתמך.

מי נחום;

אני אפריך את המספר אלף. מנצורה טען שבשנת 1950 נותרו שם כ-6,000 יהודים.

העליה הופסקה באופן פתאומי. ביררתי את זה עם הגיוינט והאשמתי אותם בצורה חמורה

מאד שהם סגרו את העליה. העליה לא הופסקה מפני שהיהודים לא רצו לבוא, כי איך

נוצרת בעיה של 380 משפחות חצויות, שחציין מצויות במדינת ישראל וחציין נותרו

בתימן? אלה שהיתה סבלנות לחכות שהשערים ייפתחו עלו לארץ בשנת 1962. אלה שלא

הצליחו להיקלט בעדן, שבאותה תקופה היונה במצב קטסטרופלי, חזרו למקומם באזור הצפון,

יש לציין שכמה יהודים היו קצת יותר קטנוניים וחיכו למכור את הרכוש, אבל אלה

יוצאים מן הכלל, לא הכלל.

נותרו כ-4,000 יהודים. בשנות השבעים המאוחרות חסידי הרבי מסטמר החלו להגיע

לתימן והם נתנו תצהיר לעתונות שיש בתימן כ-6,000 יהודים, והם מספקים להם תשמישי

קדושה וכו', עד שבשנות השמונים המוקדמות חסידי סטמר עלו על עקבותיהם וטענו שאין

בעיה של יהודים,

באחד הוויכוחים שלי עם חסידי הרבי מסטמר אמרתי להם שהם עושים דבר מאד-מאד

נבזי, ואת זה גיליתי בביקורי הראשונים. התברר שהם טענו שיהודי תימן בישראל יצאו

לתרבות רעה. יש להם את מעשה העגל, הם לא שומרים מסורת, מראים להם תמונות ערווה

וכו'. הדברים האלה נאמרו באמצעות מתרגמים של אנשי הממשלה, שלא מבינים את שפתם,

כי יהודי סטמר לא יכולים לדבר תימנית והתימנים לא מבינים אידיש, ולכן הערבים

מתרגמים מה שנוח להם.

אני התחלתי לפעול בשנת 1978 כשגיליתי יהודים בתימן. בתחילת שנת 1979 הודעת-

מיד לנשיא המדינה יצחק נבון שגיליתי יהודים בתימן, ושאלתי; מה עושים? הוא אמר לי:

תשאיר את זה בשקט, יטפלו בענין.

כשראיתי שדבר לא זז נתתי תצהיר לעתונות. דיברתי אז עם כמה חברי כנסת שאמרו

לי שהם יטפלו בענין, וכלום לא קרה. כשנתתי את התצהיר בתחילת שנות ה-80 היתה לנו

בעיה עם יהודי אתיופיה ואז נפגשתי עם מר זייגרמן באתיופיה, שנשלח לשם על-ידי מנחם

בגין באופן אישי כדי לראות מה קורה. בעולם היהודי היו תגובות קשות מאד לגבי

יהודי אתיופיה ואני שילבתי יחד את שני הדברים. כישראלי לא רציתי להצטרף לא אל

נתן שפירא, לא אל הוורד לנהרד ולא לשמחה יעקובוביץ, שיצאו בפרסום אנטי-ישראלי ממש

כדי לעזור ליהודי אתיופיה, אבל מר יעקובוביץ אמר לי: אם אתה תלחץ יותר מדי על

השלטונות, יעשו אתך בדיוק מה שעושים לנו. יוציאו נגדך עסקנים חשובים מבני העדה

שיכפישו את שמך, כדי להתעלם מהבעיה. ולצערי הרב, בשנת 1989 עלי לומר שהוא צדק,

כי איך יכולים להתעלם מבעייתן של 380 משפחות חצויות? הווה אומר, אמא עם 3 - 4

בתימן והאב עם 3 - 4 ילדים בארץ, או שההורים בתימן והילדים בארץ, וכדומה.



אחרי ההצהרה שלי בשנת 1984 מטיסים לקונגרס את משה גלבוע, שהיה בזמנו מנהל מהי

התפוצות, והוא ביקש מהקונרס לשכנע אותי לא לצאת לתימן. אמרתי לו: הבל מאד שאתה

יצאת לשליהות זו לשווא. סיימת את תפקידך, עכשיו ניסע לג'וינט. אני עמדתי על

דעתי שאם הם לא יוציאו את היהודים מתימן ויגרמו לאיחוד משפחות, זו תהיה קטסטרופה.

אני גם מאמין שיהודי תימן, שבמשך 1,100 שנה הגיעו לארץ טיפין-טיפין, מגיע להם יחס

קצת יותר טוב מאשר להתעלם מהבעיה ולומר שאין יהודים בתימן, או שיש אלף יהודים.

ואם היו שם אלף יהודים, רצו להציל אותם?

נוסף על הצרות האלה, שלחו לשם את אמנון קפליוק כדי להפריך את דברי והוא טען

שמצב היהודים בתימן טוב. אילו הוא היה קורא את מכתביהם של יהודי תימן הוא לא היה

מדבר שטויות. וכשאני כבר מתחיל להקים רעש בתוך הבית, כדי שאנחנו נדע לאזן בינינו

את החשבונות, מוציאים את ז'אק אונגר לתימן. אנחנו נראה בהמשך מה שאונגר צילם,

ולדעתי זו אחיזת-עיניים של שוטים. צילמו זקן עיוור יחד עם ילד שאני שלחתי אותו

אליו כדי שיטפל בו. יהודי תימן יודעים דבר אחד, שיש יהודי אחד בקנדה שדואג להם

ומנסה להעלות אותם לישראל ולאחד אותם עם משפחותיהם. אני באתי אליהם כמו שאני,

ללא פיאות וזקן, אבל לבוש כמוסלמי, ואז ראיתי את אותו זקן כשהוא נראה טוב.

הראיתי לפרופ' ניני את הפקסימיליה שקבלתי משו יצריה על מצבו העגום של אותו

זקן, כשהוא יחף ובגדיו קרועים, מחפש מדי יום אוכל בפחי הזבל. זו בושה וחרפה

שיהודי ייצא נגד יהודי בנוגע להצלת נפשות. אני מאמין שהם יקבלו את דברי כיהודי

בעל לב חם, שנאבק בשליט ברית-המועצות והצליח. והעליה אומרת "דרשני", והצלחנו .

להביא לארץ גם את יהודי אתיופיה.

בכתביו של בן-גוריון "בטרם מדינה" הוא אומר: עוול גדול נעשה לעדה היהודית

ולעדה התימנית בזה שהורידו מהם את ההסטוריה של 500 שנה. אגב, הורידו גם את 500

השנים לפני-כן, של רבנו יהודי אלחריזי. אבל אני מסתפק גם ב-500 שנה, וכולנו

עוסקים רק בעליה של תרמ"ח וזה מאד מצער. ליהדות תימן היוגה תמיד הסטוריה

עשירה.

לכן אני אומר שזה לא מעניין אותי אם יש בתימן אלף או 3,000 יהודים. ההתאסלמות

שם איומה, ואלה לא שמועות. לפני החגים הייתי אצל יהודי בשם לייזון שיושב היום

בקנדה ואמרתי לו שאני רוצה לנהל משא-ומתן אינטנסיבי, וזאת לאחר שהייתי

בסטטיט-דפרטמנט. לצערי, עלי לומר שמאד התאכזבתי מהפגישה ומהוויכוח אצל של בוש

אתו ועם מקס גרין, יועץ הנשיא, ועם פיט וילסון - יו"ר הארגון העולמי לזכויות

האדם. בבית הלבן דיברתי על זכויות האדם, לא רק של יהודי ברית-המועצות, אלא גם על

זכויותיהם של יהודי תימן לאיחוד משפחות.

הדבר שחרה לי ביותר הוא ששיפטר אמר לי: אתה מעמיד את כולם על הרגליים בסטייט

דפרטמנט, אבל תראה לנו בקשה אחת לאיחוד משפחות בין תימן לישראל. נפגשתי גם עם

ג'ק הילי, שאנהנו לא כל-כך אוהבים אותו בישראל, ואמרתי לו: אתה תמיד מתקלף אותנו

בענין הפלישתינאים והאינתיפאדה, אבל האם ידעת שיש יהודים בתימן שאין להם אפילו

בית-כנסת אחד, אין להם גן ילדים ולא בית-ספר והם אינם יודעים קרוא וכתוב? בזמן

שבארצות-הברית ובאירופה יש 100,000 סטודנטים ערבים, אין אפילו סטודנט תימני אחד

עם פיאות. בענין זה מצבם של יהודי סוריה ועיראק חרבה יותר טוב, כי יש להם

בתי-ספר ואת כל השירותים המינימליים. יהודי תימן חיים כמו לפני אלפיים שנה,

יש להפסיק עם כל המשחקים האלה, כי אחרת לא תיוותר בידי ברירה אלא לכנס מסיבת

עתונאים בינלאומית שבה אני אחשוף את האמת המרה. עד עכשיו הייתי סבלני ואני מקווה

שהפעם תקחו את דברי ברצינות ולא תשלחו לתימן שליחים כדי להראות לי שליהודים שם

טוב ויש להם בית-כנסת בהיכל. אין שם בית-כנסת. יש שם ספר תורה אחד. הבעיה של

העדה התימנית היא תרבותנו, אמונתנו, הלימוד שלנו, שפיצל והפריד אותנו ובינינו.

מישהו כאן מנצל את הפירוד וזורע בתוך העדה הנפלאה הזאת פירוד עוד יותר גדול.

מנסים לאסלם אותנו, ואם נשתוק עוד שנה אחת, לא יהיה לנו כבר את מי להציל.

עמוס נבו דיבר עם ז'אק אונגר וניסה להפגיש אותנו. אונגר מפהד להיפגש אתי , כי-

הוא יודע שאני מכיר היטב את תימן ואת המציאות בה, ולכן אף אחד לא יספר לי שמצבם

של יהודי תימן הוא בכי טוב. עוד מעט נראה בשיקופיות את מצבם העגום, וגם בסרט



וידאו. לא צריך לחפש את האשמים למצב הזה. ההסטוריה לעולם לא תסלח לנו כיהודים,

פעם ישראל וכמדינת ישראל. תודה רבה.

היו"ר מ' קליינר;

אני מסכים אתך בכמה דברים. קודם-כל, זו לא שאלה אם יש בתימן אלף או 5,000

יהודים. כל המציל נפש אחת מישראל כאילו הציל עולם מלא. שנית, אנחנו יודעים שיש

שם מצוקה נוראית שאין כמוה בשום מקום אחר. יש בעיות אובייקטיביות, שאתה בוודאי

מודע להן, לא עם מחנות אש"ף הקרובים או הרחוקים. הבעיה היא הפיזור, הריכוזים

הקטנים, הקושי להגיע אליהם, אופי המשטר, ואפילו התועלת שאותם יהודים מביאים

לשייחים שלהם, נותני החסות, שבהחלט מתעללים בהם, כי הם צריכים את היהודים שם ולא

רוצים שהם ייצאו. אולי זו גם בעיה כספית.

השאלה שמטרידה אותנו היא מה ניתן לעשות. למדינת ישראל אין הרבה מנופי לחץ על

המשטר בתימן. ברור שאומות העולם, היהדות הבינלאומית, הם אלה שיכולים לפעול. גם

להם זה לא קל, וגם היהודים שם מפחדים. לפעמים כל מגע שנוצר יכול להזיק. דעתי

בשנות השבעים כיו"ר הסטודנטים היתה שצריך כן לעשות וכן להרעיש עולמית, כאשר

המדיניות הרשמית בענין יהודי ברית-המועצות היינה הס-הס.

ברור שאם היה ניתן לעשות משהו בענין יהודי תימן, ולא משנה האמצעים והעלות, מי

שרוצה להינצל צריך להציל אותו.

ההתאסלמות היא דבר נורא, וזה בכלל לא מעניין אם ההתאסלמות ברובה היתה אחרי

בשנות החמישים אחרי "מרבד הקסמים". היא נמשכת גם היום. האם אלף היהודים או

5,000 היהודים שנמצאים שם ימשיכו לקיים את היהדות, זה פחות רלבנטי.' אנחנו נשמע

נתונים ואנחנו בהחלט רוצים לשמוע ולדעת, אבל השאלה המרכזית שעליה אנחנו מצפים

לקבל תשובה ממך ומחבריך היא מה ניתן לעשות? מה מדינת ישראל יכולה לעשות? מה

ועדת כנסת יכולה לעשות? מה ארגונים יהודיים בינלאומיים שאנחנו יכולים לפנות

אליהם יכולים לעשות?

מעבר ללימוד האינפורמציה היינו רוצים גם להרים תרומה לענין. ברור שכדי לדעת

איך ובאיזה כלים, חשוב גם שהאינפורמציות שיהיו בידינו תהיינה בדוקות. פרופ'

ניני, אולי ארנה יכול לתת לנו סקירה על המצב, ממה שאונה יודע.

רציתי רק לדעת איך זה שעד עכשיו הממשלה לא פנינה וביקשה עזרה מארצות-הברית? זו

שאלה יסודית. ארצות-הברית היא מעצמה שיכולה לעזור הרבה, ויש לה הכלים לכך.

זו באמת שאלה שנצטרך לבדוק אווזה. אם ממשלת ישראל לא פנתה, אני אהיה מאד תמה.

אנחנו נרשום את השאלה לפנינו ונבדוק אווזה היטב.

יש לי תשובה לשאלה הזאת.

אולי עוד שאלה טכנית. האם יש רישומים? כלומר, בהתייחס למספר, אני מניח שפחות:

או יותר יודעים מי הם אלף היהודים. אם יש 380 משפחות חצויות, אפשר ללקט מידע מי

הם קרוביהן, וזה כבר צריך לתת יותר מאלף. אוזה נוקב במספר 6,000. האם בארגון

שלך, בסטמר או במקום אחר יש רישום מי הם, מה שמותיהם ומה תולדותיהם מאז 1952 עד

עכשיו?

מה בעצם ניתן לעשות? נניח שאתה יושב כאן עם נציגי הכנסת, עם

נציגי הממשלה הישראלית. מה אנהנו כישראלים, ומה לדעתך ארגונים בינלאומיים צריכים

לעשות כדי לחזק את הפעולה? נכון שבנושא 300 הרווקות בסוריה היו קשיים, אבל

בכל-זאת הזעקנו עם ועולם. צרפת וארצות-הברית טיפלו בענין והגענו לפתרונות - לא

מספיק טובים, אבל לפהות נעשה מאמץ. יכול להיות שבנושא תימן נעשה פהות ואולי צריך

לעשות יותר. היינו רוצים לדעת מה אפשר לעשות.

א' גור;

בלי להיכנס לוויכוח כמה יהודים יש בתימן, אני שואל כמה מהם, לפי דעתך, רוצים

עזרה, שיוציאו אותם? האם יש ביניהם כאלה שהיו רוצים להישאר שם בשל מעמדם

הסוציו-אקונומי, חברתי או אחר, הטוב, כפי שטוענים גורמים מסויימים שמצבם טוב?

המספר 6,000 הוא המספר שיהודי סטמר נקבו בו בהתחלה לפני 10 שנים. הבעיה היא

שההתאסלמות הפכה להיות כל-כך חזקה, שאני לא מאמין שנותרו לנו למעלה מ-2,000 -

2,500. ה"סטייט דפרטמנט", "אמנסטי" ו - - - הבטיחו לי שכל יהודי שהתאסלם ורוצה

לחזור ליהדות, בקשתו תמולא. ב"סטייט דפרטמנט" אומרים לי שעל היהודים להגיש בקשה. .

אני שואל: איך יהודי בסעדה, בריידה, או במקום אחר, יילך לצנעא להגיש בקשה

בשגרירות האמריקאית בזמן שהוא אינו יודע קרוא וכתוב ערבית? לא כל שכן אנגלית.

הסברתי להם את זה והם אמרו לי : לא היתה שום בקשה כזאת, בזמן שאני הבאתי לארץ

ערימה של בקשות מכל העולם.

בשנת 1963 התמנה חבר-הכנסת אבא אבן ליושב-ראש הוועדה להצלת יהודי תימן, שבה

השתתפו גם יגאל אלון, רפאל קוטלוביץ ואריה דולצ'ין, ובשנת 1985 הוא שאל אותי אם

נותרו עוד יהודים בתימן. זה מראה באיזו צורה הוועדה טיפלה בענין. במשרד של

הקונגרס הציוני אומרים שאין יותר יהודים בתימן, לאחר כל הרעש שהיה ב-1987 כשאני

כבר דיווחתי לקונגרס, לאלן רוז, לזינגר, לברונפמן ולמוריס אברם,ודיברתי עם

סנטורים שונים. לאחר-מכן קבלתי דו"ח של הקונגרס היהודי בקנדה, בו נאמר שעתונאי

שביקר בתימן בשנת 1985 טוען שיש שם 40 - 50 יהודים. זה מסמך של הקונגרס.

אנהנו צריכים לתת לכם אור ירוק להציל יהודים? נפגשתי עם מר פרס כשכיהן כשר

החוץ והוא היפנה אותי אל אישים שונים שאמרו לי: עסקני העדה מתנגדים לעבודה שלך.

אני שואל כאן את הכנסת הנכבדה ואת אנשי העדה שלי: האם יש מישהו מטורף בינינו

שמינה אותי לעשות למען הצלת הנפשות האלה? הרי אני מממן הכל מכספי. אף אחד לא

מינה אותי ואף אחד לא אמר לי מה לעשות. אני עושה הכל לשם שמים בהתנדבות ובכספי.

עזבתי את העסקים, את ביתי ואת משפחתי ואני משוטט בעולם כמטורף כדי להציל את

היהודים האלה. אבל תודה לאל, מקנדה התקשרו אלי ואמרו לי שהעולם היהודי ד היום

תוסס והוא יתסוס עוד יותר.

לשאלותך, אדוני היושב-ראש. ההתאסלמות היא מצווה אצל המוסלמים. היהודי רואה

בגר ספחת. לכן, כל יהודי שהמוסלמי מאסלם הוא זכאי.

לפני 8 הודשים נפגשתי עם הייה מנדל קפלן ושמחה דיניץ ועם כל אנשי ההנהלה

הציונית שלנו, ועד היום לא קבלתי מהם כל תשובה. זו בושה. כשהמברק על מצבו של

הזקן הגיע אלי לפני כ-4 חודשים יהודים גורשו מבתיהם. קבלתי אז שיחה טלפונית

דרך הסוכנות הצרפתית, שקישרה ביני לבין אל-ברקה, שם הפנים התימני, שאמר לי לא

לדאוג ושהכל בסדר אצל 100 המשפחות היהודיות שגרות בסעדה. אני זוכר שבריידה היו

למעלה מ-280 נפש והיום יש שם שתי משפחות.

קריגר מה"סטייט דפרטמנט" היה מעורב במבצע הצלת יהודי אתעיופיה. נפגשתי אתי:

תן לי אור ירוק ותקציב ונעבוד יחד. אנחנו כבר מנוסים

בהברחת יהודים. כמה פעמים נתפסתי בסודאן בעת שהברחתי יהודים, שאינם קרובים שלי .

פה מדובר ביהודים תימנים שיש להם הסטוריה, שבניהם משרתים בצבא, יש ביניהם נכים,

ויש ילדים שאינם יודעים מי הם סבא וסבתא שלהם. האשה השויצרית נסעה לחפש את הסבא

והסבתא בתימן והיא לא ידעה איך הם נראים.



כפי שאמרתי, ב"אמנסטי" הבטיחו לי שכל יהודי שירצה להזור ליהדות, הוא יתקבל.

יש אפשרות להוציא אותם מתימן. שולץ אמר לי: תן לי אור ירוק, תן לי טלפון. אם

ממשלת ישראל רוצה שאנחנו נפעל, עליה להיות מעורבת בזה. אחרת לא נוכל לפעול. אבל

אם ממשלת ישראל עסוקה בבעיות הפנימיות, יש לנו יהודים המים שיטפלו בענייני ההוץ

ואני מוכן להיות מעורה בזה אישית.

יש לנו היום שגריר טוב, אקולבי, בן יהודים שהתאסלם והיום הוא נמצא באוטבה. גם

מוחסיין אל-עיני היה מוכן לשדר אתי על אותו גל בקאהיר. אין לנו בעיה לדבר על

ליבם. יש עוד אפשרות שאינני שש כרגע ליישם אותה, אבל בחוסר ברירה אעשה זאת. ידוע

שאש"ף והעולם הערבי מפעילים להץ על תימן לא להיכנע. אדם בשם יעקב קדמי, שאינני

מכיר אותו, התהיל להפיץ דברים שלא היו ולא נבראו, כאילו ישראל "רותחת" בשביל

להוציא את היהודים מתימן. הלוואי וזה היה כך.

אני מבקש להוריד מעלינו את המספר. מה שחשוב כעת הוא איחוד המשפחות ובזה

אנחנו צריכים להתמקד. איחוד המשפחות באמריקה הוא דבר שעובד וזה הצליח עם יהודי

ברית-המועצות. העמותה שלנו בצרפת מטפלת בענין הזה ואפשר לנצל גם את הקשרים

הטובים שלנו עם צרפת. אם צרפת תבקש את ממשלת תימן לאחד משפחות, תימן לא תתנגד.

ממשלת צפון תימן תלויה היום מאד באמריקה והיא לא תתנגד לאיחוד משפחות.

פניתי אל חבר-הכנסת פלדמן, לפני נסיעתו לחו"ל, ובקשתי ממנו לבקש מה"סטייט

דפרטמנט" שידאגו קודם-כל לצרכי הדת. לגבי יהודי סטמר אתם יכולים להיות בטוחים

שהם כבר לא ייכנסו לשם והם לא יקהו את הספרים הטובים. הפעלתי כבר את השרים

עריאני וברקאת, שלא יתנו להם לבוא ולקהת ספרי תורה עתיקי-יומין.

אם יהיו לכם שאלות נוספות, אשיב עליהן ברצון.

מר נחום, באינפורמציה שלך חסר לי פרט קטן אבל חשוב. אמרת שהאנשים שיכולים

לפעול מבקשים לקבל אור הירוק מממשלת.ישראל. מה לדבריהם מעכב את ממשלת ישראל?

מפני שלכאורה ממשלת ישראל היתה צריכה להגיד להם: "גו אהד". למה לא אמרו להם את

זה?

זו שאלה שאין לי שום תשובה עליה.

אני מציע שנראה כעת סרט קצר שצולם בתימן. מר נחום, אבקש שתסביר לנו מה אנחנו

רואים.

הסרט שנראה כעת צולם שלא מרצון. מיד תראו שבין האנשים משוטט איש בטחון

מוסלמי עם ג'מביה.

בקטע הבא נראה ילד יהודי שר, שמשפחתו התאסלמה. לפני כן הוא אמר פסוקים

מהתורה, מהם ניתן להבין שהעתונאי הזה שנמצא אתנו הוא לא זה שהכרנו קודם. "ואלוהי

אבי היה עמדי ואנחנו נשמרים, ואתם ידעתם כי בכל כוחי עבדתי את אביכם". כלומר.

בשניות האחרונות אנחנו עוד מחזיקים מעמד.

יהודי תימן הם אנשים מלומדים. יש להם שפת תורה הפוכה שהם מומחים בה, והם

שולחים לנו שידור הפוך על מצבם החמור. כך הם גם אמרו לאמנון קפליוק: מי שאינו

מתפלל הוא כלב. כשהוא שאל מה שם הילד ואמרו לו: מנחם, רצו לרצוח את הילד. בכתבה

של קפליוק נאמר שמנחם זה לא על שם מנחם בגין אלא על שם מנחם אב.



כפי שאתם רואים, הילד הזה הוא מוסלמי חדש. בשיקופיות נראה אותו כילד יהודי

קצת יותר צעיר שקורא בתורה.

הכתבה הזאת היא כתבת צבע שבאה לטשטש את מצבם החמור של יהודי תימן. יהודי

מסתובב היום בכל הארץ, מצלם את היהודים ועושה עסקים מהמצוקה שלהם. הגענו לכך

שיהודי נוסע לתימן לצלם בשם עסקנים של בני העדה שלנו ולא בשם ממשלת ישראל, ובדקתי

את זה. אני מוכן להתנצח אתו בכל מקום.

מר נחום, אנחנו הזמנו אותך כדי ללמוד את הבעיה. אני מציע שנתמקד כרגע במצב

של יהודי תימן ומה אפשר לעשות למענם.

כמעט שנה אני עוזר למר משה נחום, הנשיא שלנו שנבחר כחוק. אינני יודע למה הוא

אומר שאף אחד לא מינה אותו. הוא שכח שהוא נבחר על-ידינו כנשיא הפדרציה להצלת

יהודי תימן בישראל. אם קטון אתה בעיניך, ראש שבטי ישראל אתה. אנחנו מאמינים

שבעזרתך תבוא הגאולה. ראינו שמאז שמר נחום נכנס לתמונה הוא העלתה לכותרות את

בעייתם של יהודי תימן ואת מצוקתם. לפני-כן כל הדיבורים היו בחדרי-חדרים,

ואשרינו עכשיו שזכינו שיישמע קולם האילם של יהודי תימן כאן בתוככי הכנסת.

אדוני היושב-ראש, חבר-הכנסת מיכאל קליינר, יהודי תימן אומרים בשעת הנעילה,

מיכאל, שר ישראל, אליהו, גבריאל, בשרו נא הגאולה בשעת הנעילה.

לפי דעתנו זוהי שעת הנעילה ממש, שאם לא נגיע אליהם עכשיו, לא יהיה את מי להציל.

ואם זה על-ידי מיכאל, הלוואי שזה באמת יתקיים ואשריך שזכית לעמוד בראש הענין הזה.

דבר נוסף. למה חבר-הכנסת מיכאל קליינר עשוי באמת לעזור בישועה הזאת? כי

עולי תימן, בדיוק, ובעזרת ה' אנחנו נראה את הישועה.

מר נחום לא פרס את כל היריעה. יש לנו מכתבים בהם אחינו זועקים אלינו מתימן,

והם שמים את כל 'הבם על ממשלת ישראל. אם זכינו שתהיה ממשלה לישראל, שיהיה שלטון

יהודי לישראל, לא ייתכן שהם ימשיכו להינמק בגלות ללא שום קשר עם הארץ. קבלנו

מכתב מיהודי שזועק שלקחו את אשתו יפת התואר בערב החופה והעלימו אותה זה 5 חודשים

והוא לא יודע מה אתה. כשהוא שואל את השלטונות עליה, משטים בו, מכים אותו ונוקמים

בו. ויש לנו מקרים אחרים של נשים עגונות.

לבסוף, ברשותכם, אני רוצה למסור משהו למר נחום. (קורא ומוסר למר נחום קלף

תודה והוקרה). חזק ואמץ.

תודה רבה. בסיום הישיבה אומר כמה מלים שיבטאו את דעת חברי הוועדה על פועלו

של מר משה נחום, שהוא מאלה שעוד עושים דברים לשם שמים, ועל כך יהיה מבורך.

אני רוצה להראות לחברי הוועדה שיקופיות של הילד שהתאסלם, שבא לבקר את הסבתא

שלו. כפי שאתם רואים, הילדים האחרים הם עם פיאות, והוא כבר בלי פיאות. זה אותי

ילד-זמר שהתאסלם והוא בא לבקר את הסבתא שלו. זו חרפה שאשה תימניה צריכה לראות את

נכדה בא אליה כמוסלמי בלי פיאות.



היו"ר מ' קליינר;

קבלנו את התמונה. היות ובדרך-כלל אנחנו מקבלים רק מידע מצנורות מסויימים,

אולי אפשר לשמוע מפרופ' ניני, על-סמך החומר שאספת, איך אתה רואה את התמונה.

אני עוסק בחקר תימן המוסלמית ובחקר תימן היהודית במשך הרבה מאד שנים.

האינפורמציה שיש בידי היא בדרך-כלל אינפורמציה משני מקורות. מקור אחד הוא חומר

גלוי שמתפרסם, בין על-ידי עמיתים בחו"ל שעוסקים במקצועות כמו אנתרופולוגיה,

גיאוגרפיה, הסטוריה וכיוצא בכך, שלהם יש כניסה יחסית חופשית לתימן; בייחוד אלה

שעוסקים באנתרופולוגיה וגיאוגרפיה, כי הם במידה מסויימת גם עובדים בשיתוף-פעולה

עם השלטונות המקומיים, בייחוד במיפוי של תימן.

לי ידוע על מציאותם של יהודים בתימן כבר מ-1966. לא ידעתי אף פעם את מספרם.

הפעם הראשונה שקבלתי מספר מדוייק - אני רוצה תמיד לסייג את הדברים, מפני שלומר

מספר מדוייק בתימן זו למעשה כמעט משימה בלתי-אפשרות, לא רק לגבי יהודים אלא בכלל

- היתה ב-1978 כאשר חזרה עמיתה שלי, חוקרת תימן, והיא הביאה הערכה שיש כ-800

יהודים בצפון תימן. היא חזרה לשם ב-1979 ומסרה לי על מציאותו של יהודי -זקן

בצנעא, יחיד.

מאז למעשה התחילה ההתעניינות שלי ביהודים שנמצאים בתימן.

היו"ר מ' קליינר;

איפה נמצאת משפחתו של אותו זקן יהודי מצנעא?

פרופ' י' ניני;

משפחתו נמצאת ברייבא.

מי נחום;

זו משפחתו של יחיאל צברי?

פרופ' י' ניני;

כן. צברי ישב בבית-סוהר תקופה מסויימת כיוון שהוא בא במגע עם כושי-יהודי

שהתגייר בארצות-הברית והיום הוא נמצא באיטליה.

הידיעות האחרונות שיש לי על יהודי תימן הן מאפריל 1988. אני מקווה שבנסיעתי

הקרובה לאירופה אפגש שוב עם עמיתים שעובדים שם ויהיו לי יותר פרטים. כל העמיתים

הם נוצרים, פרט לאחת שהיא חצי יהודיה. כולם יודעים את הרגישות שלי, לא רק מפני

שאני ישראלי ולא רק מפני שאני עוסק ביקר תימן, אלא מפני שאני גם תימני.

יש לחלק את מצבם של יהודי תימן שנשארו שם, להערכתי, על-סמך אינפורמציה מצליבה

של קולות שונים, של עמית משבדיה שעבד שם הרבה מאד, עמיתים מגרמניה, מצרפת,

מאנגליה ואחד מארצות-הברית. ברשותכם, אני לא אזכיר שמות, וזאת מסיבה אחת: כבר

אירע שבגללי ישב אחד העמיתים שבוע-ימים בבית-סוהר מפני שבטעות הוא ביקש ממני לברר

על משפחות כאן בארץ, כדי להשלים מחקר שהוא עשה במנחה, וכתוצאה מכך הקשר שלו עם

ישראל גרם לו אי-נעימות בתימן.

לכן אני אחלק את הידוע לי כיום על יהודי תימן לכמה נושאים. מבחינת המספר,

על-פי האינפורמציה המצליבה, יש בערך 1,000 עד 1,200 יהודים בתימן. אגב, השלטונות .

התימניים עצמם מוסרים על כ-2,000. בעתון "אל ביאן", שבועון חשוב מאד שיוצא לאור

בלונדון בשפה האנגלית מטעם ארגון סעודי, יש כתבה חשובה מאד על היהודים בארצות

ערב, ואף הוא מוסר את המספר 2,000, אבל זה ממקורות ממשלתיים תימניים. אני לא



הייתי סומך על המספר של הממשלה התימנית, מפני שהיא איננה יודעת בדיוק בין ימינה

לשמאלה גם באשר לאזרחיה שלה, קל וחומר באשר לאזרחים אחרים.

אני עדיין מחזיק באינפורמציה שיש בידי, שבתימן יש בין 1,000 ל-1,200 יהודים.

כמובן, אני אשמח מאד לדעת שיש שם 5,000 או 6,000 יהודים, ואפילו 15,000. כי זה רק

לברכה, זה נכס בלתי-מבוטל. זה באשר למספר.

מצבם הכלכלי בדרך-כלל טוב עד טוב מאד, אם כי מסתמנת הרעה. ההרעה שמסתמנת היא

כתוצאה משינוי די מהפכני, אמנם אטי, אבל מאד-מאד יסודי, בכך שהאוכלוסיה המוסלמית

עוברת לרכישת תכשיטי זהב במקום תכשיטי כסף. המצב הכלכלי המשופר של האוכלוסיה

המוסלמית מביא אותם לכך, וכתוצאה מכך יש להבין שמתקפחת פרנסתם של יהודים שהם

צורפי כסף מצד אחד, ומצד שני גם מיעוט תיירים הבאים מחו"ל, בייחוד לאזור העירוב

היהודיים המצויים בתימן מרוכזים באזור של סעדה, אם כי בסעדה עצמה יש משפחה וחצי

בלבד - משפחת צברי ומשפחת קובני. זו משפחת ובן למשפחת קובני שנשוי לבת ממשפחת

צברי.

יבוא של מוצרים מוגמרים לתימן מקפח גם הוא את פרנסתם של היהודים. מעט מאד

עוסקים בקדרות. זה המצב הכלכלי .

הדבר הנורא שמדאיג אותי אישית, ואני שמח לשמוע את זה גם מפי מר נחום, הוא

מצבם הרוחני. צריך לומר שפרט לריידה, לחיידן ולחמלה, וקצת סגאן, שאר היהודים

מפוזרים בכפרים שבהם נמצאים 2 - 3 - 4 משפחות, דבר שאיננו מאפשר חיים

תרבותיים-רוחניים נאותים. עד כדי כך, שאני זוכר שבראשית שנות השמונים היתה קיימת

סכנה שחלק מהם יאבדו את הלוח העברי, כי הוא לא היה מצוי בידם.

עם כל התנגדותי האידיאולוגית העמוקה מאד לחסידי סאטמר, מטעמים שאין צורך לפרש

אותם, מן הבחינה היהודית חסידי סאטמר עשו עבודה גדולה מאד, וניתן היה לראות את זה

בסרט שראינו - אספקתם של תשמישי קדושה, של לוחות שנה וספרי קודש כמו משניות,

תלמוד וכיוצא באלה, שיפר את המצב. פגשתי בלונדון אפילו רפרנט קבוע שישמור על

חסידי סאטמר, בשם יוסף בכר, שמקדיש את כל זמנו ואת כל מירצו ליהודי תימן. לא

שהוא עושה ויכול לעשות גדולות, אבל הוא משתדל לעשות.

הדבר הנורא מבחינתנו כציונים - ואני מדגיש: מבחינתנו כציונים - הוא שהתעמולה

הסאטמרית בתימן היא אנטי-ציונית ואנטי-ישראלית במובהק. עד כדי כך שהם הפיצו

אגרות מודפסות בתימן שבהן הם מתארים בצורה נוראה את החיים הרוחניים והתרבותיים של

ארץ-ישראל, את הידרדרותה של העדה התימנית בא"י להפקרות, את גזילת הילדים התימנים

ואת לקיחתם בקנדה. ברור שכל זה כהוא בחזקת שקרים. אבל השקר הנורא ביותר שהיה שם

הוא לקיחתם של הנערים והנערות התימניים בכוח לצבא. אין צורך לומר שהם מוסיפים שם

דברים שאין הפה רשאי להביעם בפרהסיה. יש צד זכות, אבל החובה בעיני היא גדולה

יותר.

ידוע בפירוש שהם ניסו, אינני יודע באיזו מידה של הצלחה, לשלוח גם סיוע חומר

ליהודי תימן.

מצבם הבטחוני של יהודי תימן. אני יכול לומר במידה אחראית ביותר שעד

מארס-אפריל שנה שעברה, כמה חודשים לאחר תחילת האינתיפאדה, מצבם הבטחוני של יהודי

תימן היה בפירוש מניח את הדעת. הם חסו בצל החוק של השבטים ותנועתם היתה חופשית

בתימן. הם יכולים להגיע לצנעא ולכל מקום בתימן ללא שום בעיה. יש לי עדות

מעניינת ביותר על אנשים אשר מגיעים לרגל מסחר או מעשה כלשהו לעיר צנעא. היה מקרח

מאד מעניין, שבו יהודי שאיחר לצאת מצנא ביום ששי לא יכול היה להגיע לשבת אל כפרו ,

והוא קיבל חדר בבית מוסלמי, שם סיפקו לו את כל הצרכים עד למוצאי-שבת. כלוכמר ,

מבחינה בטחונית, עד לראשית האינתיפאדה המצב היה מניח את הדעת. אינני אומר טוב,

אבל אי נני יכול לומר רע.

ענין ההתאסלמות הוא בפירוש ענין שצריך עיון מטעמים שונים. אני מדגיש

שהאינפורמציה שבידי איננה אינפורמציה ישירה אלא אינפורמציה שאני מקבל בונה-פידה

מעמיתים, שאין לי שום ספק במידת המהימנות של ההעברה. הם מספרים לי גם דברים לא



סימפטיים על תימן. יש בעיה של חוסר איזון בין בחורים לבחורות, דבר שיכול להביא

לסכניז של התבוללות, סכנה של התאסלמות ושל טמיעה, לצערי הרב, לא שהיתי מספיק זמן

באותו מקום כדי שאוכל לאמת את הדבר, אבל יש לפחות מקרה אחד של אשה צעירה

שהתאסלמה. הדבר נעשה כאות מחאה על משהו שהיה בתוך המשפחה עצמה, שרצו להשיא אותה

לאדם מבוגר ממנה בהרבה מאד שנים ואב להרבה ילדים.

הבעיה שנראית לי החריפה ביותר זו הבעיה התרבותית-רוחנית. אני הושב שיותר

מאשר שמד פיזי מאיים על יהדות תימן שמד רוחני, אם לא נמצא דרכים מתאימות לעמוד

בפרץ הזה ולספק להם את הצרכים הדתיים כפי שצריך.

אני שמח לומר שחבר קרוב ויקר מאד שלי, לא יהודי, הצליח בשנה שעברה להעביר

הרבה מאד משניות והרבה מאד ספרי תפילה באופן מאד פרטיזני. בהתע"צות אתי אמרתי

לו: אל תעז להביא ספר אשר נדפס בישראל, כי זה יכול לסכן גם אותך וגם אותם. עד

כמה שהדבר עצוב, תמצא דפוסים אחרים בשויצריה ובמקומות אחרים בעולם.

כיוון שאני עוסק בחקר תימן בכלל ולא רק ביהדות תימן, אינני כל-כך אופטימי כמו

ששמעתי כאן מפי הדוברת הנכבדה של העמותה. אין כל סיכוי שלחץ מצד ממשלת

ארצות-הברית יוכל להשפיע בתימן. כיוון שאני עוסק בחקר תימן וכיוון שאני יודע..,

שוב, כאיש אקדמיה אין לי שום נגישות לחומר שאיננו גלוי. אגב, זה חוק ברזל

באקדמיה. מה שאנחנו מפרסמים זה מה שכל בן-אדם יכול לבקר.

בתוך תימן עצמה יש יריבות קשה מאד בין השייח' אל-משייח נקיב אל מוטרה

אל-אחמר, שהוא ראש הקונפדרציה של יושב, לבין הנשיא עלי עבדאללה שראח. אגב, כמעט

כל היהודים, חוץ מאשר בעיר סעדה, שהיא שריפית ואיננה שייכת לקונפדרציה, בעצם

נמצאים בשטח השיפוט של אל-אחמר. המתח ביניהם גדול. שניהם אמנם שייכים לאותה

קונפדרציה, אבל שניהם אינם שייכים לאותם שבטים.

מתח פנימי נוסף שקיים בתימן הוא בין הכוחות שהם כביכול פרוגרסיביים ורוצים

להיפתח למערב, לבין הכוחות השמרניים. מתח שלישי הוא השפעה זוחלת של יסודות

האיסלאם הפונדמנטלי, שניכר בצפון תימן בעיקר באזור שבו חונים יהודים. עמיתה שלי

שהיתה בתימן בקיץ של השנה שעברה אפילו שמעה דרשה פונדמנטליסטית שבה הוזכרה ישראל

לגנאי. זה מבחינת המצב הפנימי.

מבחינת המצב של תימן כלפי חוץ, תימן מספיק משוחררת או יכולה להיות משוחררת

מלחצים של מזרח ומערב, ועד היום הזה היא מיטיבה לשחק את המשחק שבין מזרח למערב.

היא שיחקה את המשחק הזה יפה מאד כל השנים ובשנים האחרונות עוד יותר טוב. היא

יכולה לשחק בין ברית-חמועצות, בין סין ובין ארצות-הברית ולאף אחת משלוש המעצמות

הללו למעשה אין השפעה מכרעת בתימן. אני אומר את זה בקונטקסט היהודי, אבל אני

יכול לומר את זה גם בקונטקסט הפנים-תימני, שלשום מעצמה מערבית או מזרחית אין

השפעה מכרעת בתימן והן לא יכולות לעשות שם הרבה. מה עוד שבשנתיים האחרונות נתגלו

מרבצי נפט לא קטנים בתימן וממשלת תימן בכוונה איננה מנצלת את העובדה הזאת מטעמים

מאד חכמים של לא להיכנס לשפע מדומה שיכול לגרום לאחר-מכן למפולת, כפי שאנחנו

מכירים במקומות אחרים.

מה ממשלת ישראל עושה, או מה היא יכולה לעשות. לצערי הרב, אינני יכול להגיד

כי אינני יודע. חזרתי משהיה של שנה וחצי באוקספורד ואינני בקיא במה שהתרחש כאן

בזמן הזה.

האם ממשלת ישראל יכולה לעשות משהו? הנסיון ההסטורי שלי עם גלויות אחרות אומר

שממשלת ישראל ודאי יכולה לעשות משהו, אבל אם היא עושה או לא עושה, אני מניח שמר

נחום בקיא בענין הזה הרבה יותר ממני כי הוא בקשר אתם.

אני מודה לפרופ' ניני על המידע המאלף שהוא מסר לנו. גם אנחנו כבר מתחילים

לעשות את ההצלבות שלנו ונוכל ללמוד עוד. אני התחלתי להתעניין בנושא באופן טבעי

ושמעתי מידע קצת אחר, ממקורות מהימנים, לגבי שני אלמנטים: 1. חופש התנועה, שלטענת



המקורות האלה חופש התנועה מוגבל. אולי זו התפתחות של השנה האהרונה, כתולדה

מהאינתיפאדה, ואילו אתה מדבר עד אפריל 1988. 2. היות והיהודים באמת מפוזרים

ונתונים חזק מאד לחסות השי יחים, ויש מקומות שממשלת תימן לא מגיעה אליהם, למעשה

לממשלה אין השפעה עליהם. זו בעיה שבצדק העלית אורנה, אם אנחנו מחפשים דרך פרקטית

לפתרון.

אני אולי בא מאסכולה שתמיד מכוונת את עצמה לשאלה מה לעשות. כלומר, אני לא

רק חסיד של קבלת אינפורמציה ודיונים אקדמאי ים אצלנו - וחלק מוועדות הכנסת עושות

את זה - אלא באמת לנסות לראות לאן זה מוביל ומה ניתן לעשות ולקדם, וכבר ברור לי

שצריך לעשות יותר. אני כן מאמין גדול ביוזמה חופשית ובעבודה משולבת בין ממסדים

ובין יהודים שעושים את המלאכה הזאת כי זה איכפת להם, אתה כאיש אקדמיה ציינת את

הענין של משלוח ספרי קודש, כי אני מבין שהיהודי והקרוב לענין התערבב עם הענין

האקדמי, וזה טבעי, אנושי ומבורך.

הסדר הטוב מחייב שמר נחום יאמר כמה מלים, ואני אומר כמה מלות סיכום ובזה

נסיים. אלא אם כן לחברי הכנסת יש בשלב זה שאלות.

אני מבין שיש כאן נציגים של התקשורת. האם פרסום הדברים שנאמרו כאן לא יכול

להזיק לענין?

זו שאלה טובה. א. יש צנזורה. ב. יש לי רושם שנצי גת התקשורת שנמצאת כאן היא

כבר גם כן על הגבול בין מעורבות אישית לבין תקשורת ואני בטוח שהיא תעשה את

הצנזורה לבד. אנחנו בכל אופן מבקשים לקחת בחשבון שמדובר ביהודים שחיים במשטר

שהוא אולי מהגרועים ביותר ולהתייחס בהתאם לאותם דברים שיש בהם שמות או זיהויים,

אנחנו מקווים שכל מיני צנורות ודרכים ינוצלו ביום מן הימים כדי להוציא את היהודים

שנמצאים שם. כפי שמר נחום אמר בצדק, זה לא משנה אם מספר היהודים בתימן הוא 1,000

עד 1,200, 3,000 או 4,000.

ני ישעיהו;

קטונתי מלתת תשובות לפרופ' ניני. אני מתאר לעצמי שמר נחום יתייחס לדברים.

אני רוצה להתייחס לדברים עובדתיים.

היו"ר מ' קליינר;

זה לא ויכוח בין אורחים בוועדה. אנחנו רוצים ללקט אינפורמציה.

נ' ישעיהו;

אני מקווה שאני לא אשאל שאלה סודית. יושב-ראש הוועדה שאל מה ממשלת ישראל

מסוגלת לעשות בענין הזה. אני אשאל את השאלה בצורה הפוכה;

כמה מבין חברי ועדת העליה והקליטה נוכחים כאן?

היו"ר מ' קליינר;

אני מציע שתאמר את ההערה שרצית להשמיע.

נ' ישעיהו;

כנציג אני מרגיש עצמי נפגע. אני מניח שחברי ועדת העליה והקליטה הם לא 4 ולא

5 אלא הרבה יותר. אני מצטער לומר שההתייחסות אולי איננה נכונה. אנחנו מפסידים

ימי עבודה ומשקיעים מאמצים, וייתכן שחברי הכנסת אינם מוצאים לנכון לקבל את



האינפורמציה, וממילא כל מה שאנחנו דנים כנראה שהוא לא כל-כך חשוב, ועל זה אני

מבקש תשובה.

יונה - דוברת העמותה;

עם כל הכבוד לחלק ההסטורי, הדברים נשמעים כאילו לא עשו כלום. אני כואבת את

כאבן של הרבה מאד משפחות שפנו אלי וסיפרו לי שהם הגיעו לממשלה עם הכאב שלהם, וכל

מטפלים בעניו, מטפלים בענין. מהדברים שנשמעים כאן מסתבר שהענין

לא טופל כלל, שבעצם מצבם טוב ואין בעיה. לדעתי זה לא נכון, יש כאן בעיה. יש כאן

כאב של משפחות רבות שזועקות וכתבו מכתבים. אני שואלת: מה הן הפעולות שהממשלה

עשתה ?

אני לא חושבת שזה נכון שארצות-הברית לא יכולה לעשות משהו, וממשלת ישראל לפחות

היתה יכולה לפנות אליה. אם ארצות-הברית תפעל או לא תפעל, זו כבר בעיה אחרת שאפשר

לטפל בה, אבל איפה היתה ממשלת ישראל עד היום?

תודה. גם הטון הכואב של הדברים נרשם. מאחר שבמדינות נאורות אי-אפשר לתקן את

העבר, בואי נראה איך אפשר לתקן את העתיד.

לאור השמועות הסותרות על טיפולה של ממשלת ישראל בענין, רציתי לדעת מה באמת

נעשה עד עכשיו?

מדברי פרופ' ניני לא הבנתי איך נותרו רק שתי משפחות בסעדה, אם יש לנו רשימה

של עשרות משפחות בסעדה שזועקבות, ואני מדבר על התקופה האחרונה. אנחנו יודעים,

על-סמך רישומים, שבין 5,000 ל-6,000 יהודים תימנים נותרו בתימן בשנים 49 - 1948.

לא ייתכן שהיום יש שם רק 1,000 או 1,200 יהודים.

אתה אומר שהמצב שם מניח את הדעת. איך המצב מניח את הדעת כשאין שם בתי-ספר,

לא לומדים את השפה ולא יודעים קרוא וכתוב? הם יודעים את שפת התורה, ואני בעד זה,

אבל יש עוד דברים שצריכים לשמש להם קשר עם העולם בחוץ, עם ארץ-ישראל שהם קשורים

אתה בקשרי משפחה. אפילו מכתב לא מגיע ואיך אתה אומר שהמצב מניח את הדעת? האב לא

יודע מה עם בנו בארץ והאשה לא יודעת אם בעלה חי או לא. יהודי כתב לנו ושאל: איך

זה שהרב יעבץ חיתן את אשתי ואני עדיין בחיים בתימן? האם זה מצב מניח את הדעת?

אנחנו יודעים שנעשים מאמצים אדירים כדי להביא את יהודי ארצות-הברית

ודרום-אפריקה, שמצבם טוב, לארץ. מדוע לא נעשים מאמצים כדי להביא את יהודי תימן

לארץ? קבלנו מכתב שאין מספיק מוהלים בתימן. יש שם מוהל יחיד שעובר ממקום למקום

ומגיע כעבור חודש-חודשיים למול את הילד. האם זה מצב מניח את הדעת? יש לנו

תמונות של דגלי אש"ף שמונפים שם. הם לא יכולים לזעוק ואנחנו כאן צריכים לפעול

למענם.

יש בארץ אנשים שמוכנים לפעול למען יהודי תימן. אנחנו עוסקים בזה כבר שנה

תמימה. אם פרופ' ניני אומר שהכל טוב והמצב מניח את הדעת, אז אין מה לעשות.

אנחנו לא צריכים לכעוס על המראה אלא על המצב. פרופ' ניני אמר בפירוש שהוא

מביא בפנינו את התמונה המשתקפת בעיני אותם אנשי מקצוע שעוסקים בנושא. ודאי שיש

בליבנו ספיקות. יכול להיות שמאיזה שהן סיבות התמונה אינה נכונה ומר ניני חיה

מספיק , ער ומספיק אקדמי לומר את כל ההסתייגויות לפני שהוא הציג את הדברים. לכן,

אל נא בזעמנו ואל נא בזעפכם. אנחנו נלמד את הנושא ונטפל בו.



אני נותן את זכות התשובה לפרופ' ניני, ומבקש בין השאר שיתייחס לשאלה

בסערה יש שתי משפחות ואילו לנו יש רשימות של הרבה יותר. האם יש לזה

איזה שהוא הסבר, או יכול להיות שאין לזה תשובה.

אחר-כך אבקש ממר משה נהום להיות מאד אופרטיבי ולומר לנו מה הוא מצפה מאתנו,

ובזה נסיים.

אף פעם אינני תופס אדם על צערו ולא על כעסו, אבל אני חושב שלא הקשבת לדברי

ולא הבנת אותם. כדי להתייחס לדברים צריך קודם-כל להקשיב ואחר-כך להבין. אמרתי

שמצבם מניח את הדעת, אבל בפירוש אמרתי שמצבם מניה את הדעת מבחינה כלכלית. לא

אמרתי שמצבם מניח את הדעת לא מבחינה רוחנית, ולא אמרתי שמצבם מניח את הדעת מבחינה

פוליטית. הדגשתי נקודה אחת, שב-1963 חם יכלו לעזוב את תימן, והיו כאלה שבאותה

שנה עזבו את תימן. אבל שוב, אין תופסים אדם על צערו.

כדי להצליח במשהו קודם-כל צריך להיות אמיתי ומדוייק ולא להפריח דברים שלא היו

ולא נבראו. אני אחראי למה שאני אומר. אין בסעדה יותר משתי משפהות. יש בידי

תמונות שצולמו בדיוק לפני 8 חודשים.

יכול להיות שכל משפחה מונה אלף איש.

לא, אדוני. כל הנפשות מצולמות כאן.

נשאלה פה שאלה מה עושים להצלת יהודי תימן. יש לנו איש כמשה נחום שהיה שם

והוא מסר את כל האינפורמציה. מדוע הממשלה לא מתייחסת לזה? יש לנו גם עצומות

שעליהן חתמו כ-3,000 איש במשך 10 ימים ועוד ידנו נטויה. אני חושב שעל משרד

הקליטה לתת את הדעת לכל האינפורמציה המצויה בידי מר נחום.

היו"ר מ' קליינר;

מר נחום, אם יש לך הצעות אופרטיביות, בבקשה.

אין לי שום ספק היום, יותר מכל יום אחר, שחוות הדעת של פרופ' ניני המכובד באה

להטעות אותנו. אני הראיתי לחברי הוועדה שיקופיות איך משפילים יהודי בתימן . איך

ייתכן שאתה אומר לי שאם אמריקה הגדולה שיכנעה את רוסיה - ואני הייתי השותף הראשון

לפתיחת מסך הברזל וזה מופיע בכל הארכיונים - ועל יהודי תימן ארנה אומר לי שממשלת

תימן לא תיכנע לממשלת ארצות-הברית? אגב, עבדאללה סאלח הוא חסיד טוב של יהודי

תימן .

אין להם ברירה אחרת בתימן אלא להתייחס לעולם הערבי ולאש"ף, ואש"ף היום נמצא

שם בהמוניו.

שנית, אתה מדבר על יהודי סאטמר כאילו הם גואלים של יהודי תימן. הם לא נוסעים

לשם מאהבת המן למרדכי אלא כדי לקחת את כתבי הקודש העתיקים שלנו ששווים מיליונים,

במוזיאון בגרמניה יש סידור תפילה בן 1900 שנה ונאמר שם שהוא נכתב בהונגריה, והרי



הונגריה לא היתה קיימת לפני 1900 שנה, זה סידור תפילה שנוסח בידי יהודי תימן עם

הכתב הצבעוני שבא מצמחי בר, ורק יהודי תימן ידעו לעשות את זה.

ג. אמריקה היא אם העולם ואילו תימן מדינה עניה. אל-ברקאת שלה לי דרישת-שלום

באמצעות הסוכנות הצרפתית. הוא כתב לי ששר הפנים התימני מודה לי על הדברים החמים

שאמרתי עליו בצרפת, ושנית, שלא אדאג ל--100 המשפחות שנמצאות בסעדה. איך יכול

יהודי תימני כמוך לומר שבסעדה יש רק שתי משפחות? קודם-כל, בסעדה יש למעלה מ-100

משפחות. בריידה היו למעלה מ-250 נפש ואנחנו אומרים 800 עד 1,200 איש. האם זו לא

הרפה לשקר ולהוסיף מצוקה ע.ל מצוקרנם של חברי המשלחת ונציגי המשפחות החצויות, לומר

להם היום שתימן לא תיתן לתוציא את היהודים? האם זו התקווה שכנסת ישראל יכולה לתת

לנו?

מרגע זה ואילך תקחו את דברי איך שאתם רוצים. 10 שנים אני כבר עוסק בנושא הזה

ונכנסתי לתימן 8 פעמים. הסתכנתי כמוסלמי, כחאג', כשיעי, כסוני, ולמדתי את הקוראן

בעל-פה. אף אחד מכם לא יכול ללמד אותי פרק מהעולם המוסלמי, כולל האוניברסיטה

ששלחה אותך לעשות מחקר על 100 שנות תרבות של יהודי תימן.

אני כבר מתאפק הרבה זמן, אבל פרופ' ניני הוא אורח שלנו ואני מבקש אותך

להתייחס לעובדות.

מ' נחום;

גם אני התאפקתי . האם חוות-דעתו של פרופ' מכובד מהעדה התימנית באה לסתור את

מצבם הקשה של יהודי תימן? האם לשם כך התכנסנו היום? האם זו התודה שלנו לעדה

נפלאה, מכובדת, תרבותית ומלומדת, בעלת מסורת של 1,100 שנות עליה מתימן לארץ

הקודש? בארץ גם לא תהיה להם בעיה של קליטה, כי בני משפחותיהם יקלטו אותם. הרי

הראיתי לך את תמונת הילד המוסלמי שבא לבקר ארנ סבתו. ראיתם גם את תמונת הילד

כשהוא עם פיאות ואהר-כך כשהוא שר כמוסלמי. לדעתי, זו חרפה בשבילנו שממשלת ישראל

נוהגת בענין יהודי תימן כאילו הם בקר. הרי אנחנו מדברים על נפשות שאנחנו רוצים

להחזיר אותם ליהדות.

אני רוצה לצאת מכאן היום עם תשובה משכנעת. לא היה איכפת לי לסכן את חיי

בשביל יהודי אתיופיה, אבל בענין יהודי תימן יש לכם שתי ברירות: לחסל אותי היום

בתוך הכנסת, ולא - אני אזמן היום מסיבת עתונאים בינלאומית. אני רוצה לקבל היום

תשובה בדוקה ולא להסתמך על דברים בעלמא כמו: אמרו, הוא אמר. אני לא מקבל את זה

כיהודי וכציוני. שירתי בצבא ונפצעתי. שירתי במלחמת ששת הימים, במלחמת יום

הכפורים ובמלחמת לבנון. אני ציוני ואני לא מוכן לקבל בושה וחרפה של פרופסור

תימני אשר מטעה את הכנסת - - -

סליחה, פרופסור ישראלי.

אני רק מזהיר ואומר שאני לא אוותר, או שאנחנו יוצאים לקראתם. אם אתם לא

מסוגלים לעשות את זה, אני אעשה את זה. יש לי שותף בממשל ארצות-הברית. הנשיא בוש

מכיר אותי אישית. קבלתי עידוד רב ב"מבצע משה", למרות ההתנגחויות עם ממשלת ישראל,

כי אני מכבד, מעריך ואותב את מדינתי, אבל אל תביאו אותי למצב שבו אהיה נגד

מדינתי. כל המציל נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא, ואני לא ארד מזה. לא

וחשוב מה המחיר שאני אשלם, אבל אני נשבע לכם שאת יהודי תימן אני אביא לארץ, ולא

מעניינים אותי כל העסקנים התימנים שמוציאים אנשים מהארץ כדי לקבל השערות מוטעות.



אני עוד לא נכנעתי לכתבתו של ז'אק אונגר שהיום עושה עסקים ממצוקתם של

האנשים. הוא מספר לי ששלחו ששה סדרי-משנה דרך גוי. קשה מאד לעבור היום גבול

בתימן. תימן מהולקת ל-7 הלקים, וכדי לעבור היום משבט לשבט אתה צריך לקבל התימה

בצנעא, ויש יהודים בצנעא. מי שלא ראה אותם, סימן שלא רצו שהוא יראה אותם. יש אתי

כתבה של יהודי בשם דייר לאו, שעבד בסטייט דפרטמנט ויצא לבקר את יהודי צנעא. הרב

של יהודי צנעא הוא מורי יוסף הלוי.

איזה שטויות אנחנו שומעים היום? אני מתפלא עליך. אתה מסתמך על דברים לא

בדוקים. אני מביר את תימן כמו את כף ידי. אני נתתי לך רשימה ואתה אפילו לא ידעת

איפה הם גרים. אז איך הם מסתמכים על סעדה ורייבה? איפה ארחה, אמלה, ומקומות

אהרים? אני העברתי שתי משפחות לשהדרה, קרובי משפחה שלי שחיו שם בתנאיהם איומים,

ללא כל שירותים סניטריים.

תסלחו לי על שאני מרים את קולי מפני שאני מתרגש, אבל אין לי ברירה. הפעם

אנחנו חייבים להקים קול זעקה אמיתית וכנה ולא להסתמך על חוות-דעת של אנשים לא

מהימנים.

היו"ר מ' קליינר;

תודה רבה. אנחנו עוברים לסיכום הישיבה בין חברי הכנסת. אני יודע שיש רגעים

שהנושא הופך להיות רגשי, ואני מבין שהוא רגשי ויש הצדקה שהוא רגשי. אני רק מביע

צער על כך שאנחנו מרכזים את כל האנרגיות במלחמות היהודים בכל התחומים ולא במטרה

החשובה לכולנו. אבל זה לא בא להפחית כהוא-זה מההערכה שיש לנו לבעיה, לפעלו של

משה נחום ולכם, שכל אחד מכם בוודאי מסייע במידה זו או אחרת. הנושא כואב, מרגש

ואמיתי, וכמו שמציל נפש אחת מישראל כאילו הציל עולם מלא, ודאי שמקרה של נער אחד

שהתאסלם פשוט קורע את הלב.

כיושב-ראש הוועדה אני חייב להתנצל בפני אורה מכובד שהציג את הידוע לו. הוא

לא יצר מצב, אבל ביושר האינטלקטואלי שלו הוא הציג את הידוע לו. הוא אמר: אולי

אני טועה. שמו של פרופ' ניני הולך לפניו, ואם הוא יקבל נתונים אחרים הוא בוודאי

יציג תמונות אחרות. הוא בא לכאן לא כפעיל אלא כמציג חוות-דעת אובייקטיבית. יכול

להיות שחלק מהבעיה הוא שזאת התמונה שרואה הקהילה האקדמית הבינלאומית שמשפיעה על

ממשלות. אולי כולם טועים, וכבר היו מקרים בעולם, אבל אי-אפשר לכעוס על מי שאומר

מה שידוע לו. אבל אני מציע שנניח לזה.

אני חייב תשובה על שאלתו-קובלנתו של נחמיה. אתה התלוננת על מיעוט ההשתתפות

של חברי הכנסת כאן. מאחר שבתוך עמי אני יושב, אני חושד שברקע של שאלתך יש איזה

רמז עדתי. אם כך, אני יכול להרגיע אותך.

נ' ישעיהו;

חלילה.

אני שמח שלא. מכל מקום, אני רוצה להרגיע אותך שגם כשהוועדה הזאת דנה בקליטה

ובעליה של יהודי תפוצות אחרות, כולל יהודי ברית-המועצות, ההשתתפות של חברי הכנסת

לא עולה על זו שראית היום. לדעתי זה לא מתוך חוסר יחס אלא בעיקר בגלל העומס

הגדול. אני, למשל, באתי היום ב-11.30 במקום ב-11 ולולא הישיבה הזאת התאחרה אני

הייתי מאחר, מפני שישבתי בוועדת העבודה והרווחה שדנה בנושא נכבד מאד שהתקשיתי

להתנתק ממנו.



חבר-הכנסת אפרים גור הלך מכאן לישיבה של ועדת הכספים, שהוא הבר גם בה, והיום

נדון שם, בין השאר, תקציב הקליטה. חשבתי שעדיף שיישב בוועדת הכספים ולכן ביקשתי

זאת ממנו ממנו, ובכך הוא יעזור לנו כלובי של קליטה בנושא הזה.

אני רוצה לומר כמה מלים לסיכום. באהת הישיבות הקרובות נזמן את כל הגורמים

האהראים שמהם נוכל לקבל מידע עדכני ביותר על המצב ממקורות נוספים. פרופ' ניני

ציין שכאיש אקדמיה הוא מוגבל למקורות מסויימים. אנהנו נשתדל לקבל מידע ממקורות

נוספים, להצליב את כל המידע שקיים בידינו ולדחוף את הנושא.

יש נקודה אהת שעליה אין כמעט מחלוקת. יש יהודים בתימן. יש יהודים שמצבם

קשה, יש יהודים שהיינו רוצים לעשות למענם הכל, ואני תמיד מאמין שיש עוד תקוה. גם

בנושא יהדות רוסיה אמרו שאין תקוה, ואם יש תקוה, התקוה היא בפעולה שקטה, והוכח

שדווקא פעולה גלויה היא זו שפרצה את השערים. מצבים מדיניים משתנים גם אם הסיכוי

קלוש. נניה שאין למעצמות אותו מנוף מספיק כלפי הממשלה. גם אם נניח שלממשלה עצמה

אין אפשרות מספקת להגיע אל אותם שייחים שהם הקובעים, איש לא מעלה על הדעת שלא

צריך לנסות. גם כשבדקו את הציונות בדיקה מדעית, אני מניח שרוב המדענים היו

אומרים שזה לא ריאלי לקחת יהודים מ-70 תפוצות ולהביא אותם לארץ-ישראל וליצור כאן

מיזוג גלויות ולבנות פה מדינה, וזה קרה.

מישהו אמר פעם שאצל היהודים לפעמים הנס הוא יותר סביר שיקרה מאשר אי-קיומו של

הנס. זה לא ענין של סיכויים. מדובר בחיי אדם. הוועדה הזו תקרא לכל הגורמים,

לכל מי שיכול לעזור. לא רק תקרא, אלא גם תלחץ, כדי לראות פעולה. הוועדה הזו

מעודדת פעולה, בוודאי בשלב הזה שלא קורה כלום. ודאי שאם נקבל איזה שהוא מידע

ו נשתכנע שפעולה מסויימת יכולה להזיק או לסכן את חיי היהודים שם, לא נעשה אותה,

אני משוכנע שאף יהודי ואף פעיל לא יעשה דבר שיכול לסכן יהודי. לאף אהד אין כל

החוכמה, גם לא לוועדה זו, אבל ננסה ללמוד, כי ככל שאיזה לומד יותר אתה יודע יותר,

אתה שומע יותר דעות, כך הסיכוי שתעשה פחות טעויות קטן יותר. כך הסיכוי שתעשה את

הפעולה היעילה ביותר הוא טוב יותר.

אנחנו מראש מקבלים שכל האורהים שלנו היום יותר מלומדים מאתנו. אנחנו באנו

ללמוד. אנהנו נלקט את כל העובדות, ואם נמצא מקום, כגורם ציבורי שמופקד על הנושא

מטעם כנסת ישראל, נשתף פעולה עם הגורם הציבורי החשוב הזה שהתוודענו לו היום

ושוודאי יתן יותר מכל ממסד, וניתן לו גיבוי.

בעקבות מידע נוסף שנקבל נעמוד אתך בקשר ובהחלט נעדכן אותך במה שניתן לעדכן

ונחשוב איך לשתף פעולה בהמשך. אני חושב שהכנסת הזו תשתדל לתרום את תרומתה לנושא.

אני מודה לכל אורחינו. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:30