ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 27/02/1989

תכנית לקליטת יהודי ברית-המועצות

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 10

מישיבת ועדת העלייה והקליטה

יום שני, כ"ב באדר אי התשמ"ט (27 בפברואר 1989). שעה 12:00
נכחו
חברי הוועדה: מי קליינר - יו"ר

נ י ארד

אי גור

י' פרח

י' צידון

י' שפרי נצק
מוזמנים
אי גורדון - ראש מח' חעליה, הסוכנות היהודית

א' לשם - משרד הקליטה

לי סלובינה - ראש מדור לקליטת עולים מבריה"מ, הסוה"י

נ' פרדים

שי בן-צבי - מזכ"ל המועצה הציבורית למען יהודי בריה"מ

ל' אייזקס - פעילה ועוזרת בענייני קליטה, " "

י' שטרול - מנהל מחי הקליטת, הועד הפועל של ההסתדרות

ני בן-צבי - שירות התעסוקה

עי כץ - משנה למנכ"ל שירות התעסוקה

אי כהן - המרכז לתעסוקת אקדמאים, שירות התעסוקה

אי פיינבלום - יו"ר התאחדות עולי ברית-המועצות

אי נודל - הפורום הצי וני

א' אסאס - חבר בהנהלת הפורום

י' פרנקל - רכז קליטה, הפורום הציוני
מזכירת הוועדה
ו י מאור

רשמה: ע' הירשפלד
סדר-היום
תוכנית לקליטת יהודי ברית-המועצות.



תוכנית לקליטת יהודי ברית-המועצות
היו"ר מ' קליינר
אני פותח את ישיבת ועדת העליה והקליטה. אני רואה שאנשי השירות

הציבורי-ממשלתי-סוכנותי התיצבו כולם ואילו ארגוני המתנדבים רק חלק מהם הגיעו.

מנכ"ל משרד הקליטה, שאמור היה לבוא לישיבה זו, התנצל שמסיבות אישיות של הרגע

האחרון הוא לא יוכל לבוא ובמקומו יגיע מר לשם.

נושא הישיבה הוא הקליטה, כולל כל ההיבטים שמטרידים את העולה מרגע נחיתתו

בארץ, ואולי עוד קודם. כלומר, יצירת אותו שידוך שהוא חיוני לתהליך קליטה תקין,

שבנוסף למקום מגורים כולל גם מקום עבודה.

הזדמן לי להיפגש עם הרבה מאד ארגוני עולים שלכולם יש טענות מטענות שונות

והצעות רבות, לעתים צודקות, כשכל זה מיתעל אל תוך תקופת המעבר שבה אנחנו נתונים;

מעבר מקונספציה של קליטה באמצעות מרכזי קליטה, לקונספציה חדשה של קליטה ישירה,

שספק אם היא מיושמת כדבעי בתקופת המעבר הזו.

לנוהל הדיון אני מציע שנשמע את נציגי ארגוני העולים ואחר-כך נציגי המשרדים

השונים יגיבו. נשמע תחילה את הגב' אידה נודל, שתדבר הפעם באנגלית ואני אתרגם את

דבריה בקיצור.
א' נודל
(הדברים תורגמו ע"י יו"ר הוועדה)

גבי נודל התייחסה לנושא הקליטה הישירה ולשיחה המקדימה שהיתה בינינו ואומרת

שגם אם נלך לקליטה ישירה, זה מחייב להסביר לעולים בדיוק לאן לפנות ושההסברה הזאת

צריכה להינתן גם לאלה שנמצאים היום בברית-המועצות.

גבי נודל נגעה בכמה נקודות שאינן שייכות בדיוק לנושא שעליו דיברנו קודם. בעיה

אהת היא המתנה של 4 חודשים של מי שמקבל בקשה ליציאה בישראל, עד שהבקשה מתאשרת,

והמתנה נוספת בבריה"מ של 6 - 7 חודשים לויזה, בגלל כל מיני בעיות טכניות של

יציאה, לפעמים בעיות כרטיס טיסה וכדומה, שלדבריה זה כמובן מפריע לגל העליה שקיים

היום בבריה"מ.

היא גם התייחסה לבעיות ספציפיות שמקשות על הקליטה כאן, כמו בעיית

העולים-יחידים, כמו בעיית אמא עם ילד ובעיית הקשישים.

גבי נודל מציעה קרן חירום למקרים מיוחדים כמו מחלות, קשיים מיוחדים ששום

מסגרת קיימת לא יכולה להציע להם פתרון. היא מדברת על הדרכה והכשרה לעובדים

סוציאליים כדי שיגלו גישה חיובית וסימפטית יותר לעולים, כאשר בשדה התעופה הם

נתקלים פעמים רבות ביחס קר. אותו דבר לגבי מרכזי הקליטה.

רמתם התרבותית של העולים מברית-המועצות היא גבוהה. כלכלת ישראל איננה ערוכה

לקלוט מדענים ולנצל את כישוריהם והיא חושבת שצריכה להיעשות פעולה דרך

אוניברסיטאות או דרך מכונים מיוחדים.

היו"ר מ' קליינר;

אנחנו נמשיך בדיון ואני מזכיר שהנושא הוא בעיות קליטה, והוא פוזל גם לבעיות

של עליה, כי לקליטה יש השלכה על העליה. אנחנו רוצים שמהארץ ייצאו מכתבים

חיוביים, ובינתיים הם לא טובים לא למרכזי הקליטה ולא לכל אלטרנטיבה אחרת.

השתדלנו להזמין לישיבה כל ארגון שקשור לעולי בריה"מ שידענו על קיומו, כולל

ארגונים של יהודי בריה"מ או ארגוני מתנדבים שפועלים בקליטת יהודי בריה"מ, כמו

ארגון ה-35.



רשות הדיבור לשמואל בן-צבי, מזכ'יל המועצה הציבורית למען יהודי בריה"מ, שנודע

לנו שהיא הקימה גם גוף ארגוני לקליטה. אני מבקש שתתאר לנו מה אתם עושים בפועל

לקליטת העליה ואם אתם מגייסים מתנדבים לקליטת עליה.
ש' בן-צבי
המטרה היא קליטה ישירה, אבל אם זו בלבד תהיה הדרך לקלוט את העולים, היא לא

יכולה להיות מוצלחת אם יעשו אורנה רק משרד הקליטה, הסוכנות היהודית או ארגונים

רשמיים אחרים. אם מחליטים ללכת לקליטה ישירה, חשוב לעשות אותה עם ארגונים

וולונטריים כמו בני-ברית, נעמ"ת, ויצ"ו ואמונה, כי בלעדם לא נוכל להרים את הענין

הזה בכלל. חשוב לציין שכל מי שטיפל עד עכשיו בקליטה נכשל. אם אנחנו מדברים על

משרדים רשמיים או על ארגונים וולונטריים, הם פתרו בעיות של אנשים פה ושם, אבל

הבעיה בכללותה לא נפתרה. לכן אנחנו חייבים כולנו יחד לחשוב באיזו דרך ללכת.

המועצה הציבורית למען יהודי בריה"מ מעולם לא עסקה בענייני קליטה. בגלל המצב

שנוצר כעת אנחנו נאלצים להיכנס גם לענייני קליטה ולכן הקמנו במועצה תא לענייני

קליטה.

הדרך הנכונה של קליטה, לדעתנו, היא שהעולה צריך להרגיש מהרגע הראשון שהוא

מטופל, כפי שגבי נודל אמרה. פקיד רשמי לא יכול אחרי 200 - 300 קבלות פנים לעולים

לחייך אל העולה ולהיות ידידותי כפי שיכול לעשות זאת כל נציג של ארגון וולונטרי

אחר. ברגע שהעולה ירגיש שהוא מטופל בצעדיו הראשונים בארץ, בשדה התעופה או במרכז

תקליטה, אם מישהו יילך יחד אתו לבנק או יעזור לו לפתור בעיות, הוא ירגיש שדואגים

לו ושהוא לא נופל בין הכסאות, ואז יכול להיות שהמכתבים שייצאו מהארץ לבני המשפחה

שעדיין נמצאים שם יהיו אחרים.

היום יש כמה כוחות שפועלים בשטח כל אחד בנפרד. כל אחד עושה את עבודתו ותמיד

הוא אומר שהעבודה שהוא עושה היא מוצלחת וטובה, אבל לפתור בעיה של כל עולה בנפרד

זה לא אומר שאנחנו פותרים את הבעיה בכללותה. אם יש לנו בעיה עם עולים בודדים,

אנחנו לא יכולים לפתור את בעייתו של בודד אחד בצורה אחרת מזו של עולה בודד אחר.

למרות ההסכמה הקיימת בענין המאבק למען יהודי ברית-המועצות, בממשלה, ואולי גם

בכנסת, אין ולא היינה בין הארגונים התאמה במאבק הזה. כל אחד מהם משך לכיוון שלו

וכל אחד מהם חשב שיש לו מונופול על כך. היו לכך סיבות אובייקטיביות

וסובייקטיביות וכל אחד השב שהדרך שהוא בחר בה היא הנכונה.

בענייני קליטה אסור לנו ללכת בדרך זו. אם לא נהיה מאוחדים לפחות בנושא

הקליטה ולא ננסה לפתור את הבעיה הזו יחד ובהבנה שכל אחד יכול לתרום בלי שהוא יהיה

המוביל, המחליט או מציע ההצעות, שלדעתו הן הנכונות ביותר, זה לא י ילך.

אורי גורדון ניסה כבר לאחד יחד כמה גורמים במשרדו. אנחנו חייבים לאחד את כל

מי שפועל בשטח, כי הידברות עם כל אחד בנפרד לא תועיל לענין. ועדת העליה והקליטה

יכולה להיות הגורם המכריע בענין הזה, כי עד עכשיו זה לא מורגש בשטח. אם נצליח

לאחד את כל הארגונים ואת האנשים הפרטיים שתורמים הרבה לקליטה, אני חושב שנוכל

להצליח במשימה.

היו"ר מ' קליינר;

האם בשלב זה אתם עוסקים ישירות בהפעלת מתנדבים?
ש' בן-צבי
כן, בתל-אביב ובסביבה.
היו"ר מ' קליי נר
אני הבנתי שבתל-אביב פועלת קבוצת ה-35. האם אתם מתואמים אוונה, או מקבילים

לת?

ש' בן-צבי;

לינדה אייזקס חברה במועצה הציבורית למען יהודי בריה"מ. היא היתה בזמנה

בקבוצת ה-35 יחיא זו שמאחדת את הארגונים האלה.
היו"ר מ' קליינר
אולי את יכולה להוסיף כמה מלים על הנושא הזה ספציפית?
ש' בן-צבי
היא דוברת אנגלית.
היו"ר מ' קליינר
אז אולי אתה יכול לתת לנו רקע טכני קצר מה אתם עושים, איך אתם פועלים ובאיזה

היקפים.
ש' בן-צבי
אנהנו קיימנו כמה פגישות עם הארגונים שפועלים בהתנדבות בתל-אביב למען הקליטה,

(הם: קבוצת ה-35. ויצ"ו, אמונה, נעמ"ת, בני-ברית ובנות-ברית. הודענו להם שאנהנו

החלטנו ללכת לקליטה ישירה. אחרי הפגישות האלה התברר לנו שכל ארגון עוסק בקליטה

ישירה, בצורת טיפול בכל משפחה בנפרד, אבל זה היה בעצם חובבני ופרטיזני.

המטרה שלנו עכשיו היא לאחד את כל הארגונים יחד, שיטפלו בעולים שמגיעים לשדה

התעופה.
היו"ר מ' קליינר
זאת אומרת שאתם פועלים באמצעות הארגונים. לא ישירות.
ש' בן-צבי
אנחנו פועלים ישירות ברגע שאנחנו אוספים כמה אנשים יוצאי בריה"מ שכבר התאקלמו

בארץ, והמטרה היא להניע את 170 אלף העולים שבאו למדינת ישראל, לקלוט עולים.
היו"ר מי קליינר
הבנתי. המגמה שאנחנו מדברים עליה היא לנסות להגיע לפעולה מתואמת. אנחנו

רוצים לחתור למצב שנוכל לפנות למשרד הקליטה כדי לקבל רשימה אחת, כדי שבסופו של

דבר לכל עולה יוצמד מתנדב, כאשר המטרה היא לגייס, לרתום, את כל מי שרוצה, מסוגל

ועוסק בנושא הזה.
י' שפרינצק
אני רוצה לקבל אינפורמציה ביחס לארגונים. על קבוצת ה-35 אני יודע כבר הרבה

שנים. נדמה לי שהיא הוקמה בלונדון.



היו"ר מ' קליינר;

נכון, אבל בקליטה היא עוסקת רק לאחרונה.
י' שפרינצק
כמה אנשים מונה היום הארגון הזה?
היו"ר מ' קליינר
היות ונציגת הקבוצה לא באה לישיבה אני אענה בשמה. זו קבוצה שעסקה בעבר במאבק

למען עליה בלבד. בעת האהרונה הם התחילו לעסוק גם בקליטה בהיקפים ניכרים למדי,

בעיקר באזור המרכז. הבעיה המרכזית שהם דיווחו עליה היא שהם צריכים לחפש את

העולים במעונות, כי לא נותנים להם רשימות.

לגבי ירושלים, אני עצמי עדיין לא רואה את התמונה בצורה הבהירה ביותר, אבל קם

גוף שנקרא "הפורום הציוני", שמנסה גם כן לאגד כמה גורמים בתוכו. נשמע כעת את

אליהו אסאס, הבר בהנהלת הפורום.
א' אסאס
אנחנו מנסים לאחד את כל הארגונים תחת גג אחד. זו בעיה פנימית שלא אדבר עליה

עכשיו. אני אספר לכם מה אנחנו עושים בשטח.

אנחנו עוסקים בענייני תעסוקה, עוזרים למצוא מקומות עבודה. יש לנו עזרה

סוציאלית לגמלאים וגם ליוצאי צבא ששירתו בברית-המועצות, והם רכים. רבים מאתנו

מנסים למצוא דירות בכל מיני דרכים, כי הבעיה של הקליטה הישירה מתחילה עם דירה ולא

עם עבודה.

היו"ר מ' קליינר;

האם אתם מקבלים את שמו של כל עולה שמגיע לירושלים ומנסים ליצור אתו קשר,

או אתם מחכים שהוא יפנה אליכם?

א' אסאס;

עד היום לא קבלנו מהמשרדים את רשימת העולים, אלא השגנו את הרשימה באופן פרטי

באמצעות חברים שלנו.

היו"ר מ' קליינר;

האם אתם מסוגלים להצמיד בירושלים לכל משפחת עולים משפרה מתנדבת שתלווה אווזה

ותטפל בבעיות התעסוקה, בבעיות הקליטה החברתית ובבעיות הדיור שלה?

א' אסאס;

אנחנו לא מסוגלים לעשות את זה עם כל משפחה, אבל עם רוב המשפחות.

היו"ר מ' קליינר;

יש ארגונים נוספים עליכם שפועלים באזור ירושלים?
א' אסאס
כולם חברים בפורום הציוני.



היו"ר מ' קליינר;

תודה רבה. בשלב ראשון אנחנו שומעים מי עושה מה בתחום הקליטה. רשות הדיבור

למר אפרים פיינבלום, יו"ר התאחדות עולי ברית-המועצות.
אי פיינבלום
אי-אפשר לקבל ממשרד הקליטה רשימות עולים שבאים ארצה. אנחנו פנינו לא פעם אחת

וקבלנו תשובה חד-משמעית מהיועצת המשפטית של המשרד שזה חסוי. גם לא התאפשר לנו

לגשת אל העולים אחרי שהם כבר הועברו למקום כלשהו. באולפן אין בעיה. אנחנו באים

לשם ומנסים לעזור. אבל לגבי העולים שנמצאים בדירות, רק קרובי משפחה או חברים

שמכירים אותם יכולים לגשת אליהם.

אני רוצה לציין שכבר הייתי בוועדה זו פעמים רבות, וגם במשרד הקליטה ולצערי

אין כל תועלת בכל הדיונים האלה. למרות שהוחלט להעביר את נושא הקליטה למשרד

הקליטה, אני לא מסוגל לקבל מהם שום עזרה.

להתאחדות עולי ברית-המועצות יש 51 סניפים ברחבי הארץ שהוקצב להם סכום של

7,500 שקל לשנה. אמנם האנשים עובדים בהתנדבות ואין לנו הוצאות שכר, אבל יש לנו

הוצאות חשמל, מים, שכ"ד וכו'. שלחתי את מנכ"ל ההתאחדות למלא טפסים במשרד הקליטה,

וכששאלתי מה עם הכסף, השיבו לי: לא ניתן לכם גרוש אחד, כי לא מילאתם נכון את

הטפסים.
היו"ר מ' קליינר
אולי נייחד ישיבה לענין יחסו של משרד הקליטה לארגונים. אני מבקש להתמקד כעת

בשאלה אם אתם מפעילים מתנדבים ואם אתם מגיעים לעולים, למרות שאינכם מקבלים את

הרשימה. האם יש לכם מאגר מתנדבים, שאם תקבלו רשימות תהיו מסוגלים לטפל בחלק מהם

ובאיזה אזורים בארץ?
אי פיינבלום
אני הבנתי את השאלה. אם אתה רוצה להגיע לשורש הבעיה, אני בכוונה אומר שאנחנו

מקבלים כסף מהסוכנות, אמנם לא סכום גדול, אבל בלי שנמלא טפסים.

הבעיה קיימת כי גם למתנדבים צריך להיות איזה שהוא תמריץ. היום אני שומע

לראשונה שקם גוף נוסף. אינני יודע אם הוא יעזור, אבל הוא בוודאי לא יפריע. אני

משוכנע שהפעילות הנכונה לקליטת העולים היא דרך העיריות. אין דרך אחרת. באשדוד,

בבאר-שבע ובעוד כמה מקומות העיריה נותנת כסף ומשרדים, שם הפעילות היא נורמלית

ואנחנו מגיעים לאנשים שנמצאים במרכזי הקליטה. במקומות שבהם העיריות לא מעוניינות

בזה, המצב לא טוב.

דבר שני שצריך לדבר עליו כאן ולמצוא לו פתרון הוא שלאחד ממשפחת העולים תהיה

עבודה, גם במצב הנוכחי של המשק, אחרת נבקש את גורבציוב שיעצור את העליה

מברית-המועצות לפרק זמן מסויים. אם המצב הנוכחי יימשך עוד שנתיים - שלוש שנים,

גם אנחנו נצטרך לרדת לארצות-הברית.

דיור. המדיניות של משרד הקליטה בנושא הדיור היא קטסטרופה. אין לה כל בסיס,

כי בשנות ה-70, כל עולה שהגיע ארצה קיבל דירה בשכירות ממשרד הקליטה ו-95% מהעולים

קנו את הדירות. למה להחריף את המצב ולגרום לכך שאנשים יעזבו את הארץ?
היו"ר מ' קליינר
רשות הדיבור למר יואל שטרול מהסתדרות עובדי המדינה.



י' שטרול;

לנו יש 72 מועצות פועלים ובכל מועצת פועלים יש רכזי קליטה שמוכנים בכל עת

לעזור לקלוט את העולים. גם לנו יש בעיה עם הרשימות. בקליטה ישירה אין לנו מושג

לאן העולים נשלהים. הם נשלחים לבית-מלון, לכל היותר לחודש, ואומרים להם: תחפשו

לכם דיור. אנחנו לא יודעים איפה לחפש אותם. במשרד הקליטה לא מטפלים בהם כי
אומרים לעולה
קודם תמצא לך פתרון דיור ואחר-כך נדבר אתך. זאת אחת הבעיות, כי לא

מבטיחים לו אולפן ולא מטפלים בו עד שהוא עובר לדירה. קשה לנו להתמודד עם זה.

אני מזמין את כל הארגונים ואומר שרכזי הקליטה שלנו יתנו עזרה, יתנו מתנדבים,

ולפעמים יתנו גם כסף לקליטה חברתית. איננו יכולים לתת דירות, אבל אנחנו יכולים

לעזור במציאת מקומות תעסוקה פה ושם.
היו"ר מ' קליינר
ובפועל מגיעים אליכם?
י י שטרול
יש לנו מדור לעולי רומניה, פרס, מדור לדוברי אנגלית, ועוד.
היו"ר מ' קליינר
ורשימות מתנדבים?
י י שטרול
וגם רשימות מתנדבים.
אי גור
בכל הסניפים יש רכז קליטה במישרה מלאה?
י י שטרול
לא. זה תלוי במקום. אין טעם להחזיק רכז קליטה ביבנאל, כשאין שם קליטה בכלל.

יש לנו מאגר עצום של אנשים שמוכנים לעזור. יש לנו גם קרן קטנה לעזרה ראשונה. אני

מוכן למסור לארגונים פרטים על הקרן הזאת, איך הם יכולים לקבל ממנה כסף, ומהר.
היו"ר מ' קליינר
טוב מאד.

היות ונציגת קבוצת ה-35 לא באה, נעשה סבב ראשון סביב הארגונים. אני חוזר

ואומר שקבוצת ה-35 פעילה בעיקר באזור תל-אביב. הפורום הציוני פעיל באזור

ירושלים וביתר המקומות הוא פעיל חלקית. גם קבוצת ה-35 התלוננה על העדר רשימה,

אבל הם טענו שהם מעסיקים צוות לאיתור ובילוש. הם יודעים פחות או יותר באיזה

בתי-מלון נמצאים העולים והם משתדלים לחפש בבתי המלון ולנצל כל מיני אינפורמציות

פורמליות או חצי-פורמליות כדי לאתר את העולים ולעזור להם.
י' פרנקל
מאחר שלא תיאמנו בינינו, הרב אסאס ואני, על מה נדבר, אני אוסיף על מה שהוא

כבר אמר. בנוסף לשירות התעסוקה שכבר קיים על בסיס עזרה של עולה ותיק לעולה חדש,

אנחנו מעוניינים, למשל, שעולה חדש כימאי ייקלט על-ידי עולה ותיק כימאי, מהנדס

בנין ייקלט על-ידי מהנדס בנין, קליטה מקצועית וחברתית. זה נראה לנו כאופטימלי

ביותר.



אחד מחברי חפורום עשה סקר בנושא הקליטה הישירה, ואני מעוניינת שהוועדה תדון

באחת בישיבותיה בממצאי הסקר ותשמע את המסקנות שהגענו אליהן.

אמנם אנחנו ארגון צעיר ואני פעילה בשטח רק חודש-ימים, אבל כבר יש לנו מתווכת

דירות שדוברת רוסית, שנכנסת לבתי-מלון ומציעה את עזרתה בחיפוש דירות. זה דבר שלא

היה קיים לפני-כן ולדעתנו הוא חיוני מאד. העולה שנזרק לים של עצמאות, בלי ידיעת

השפה ובלי מטפלים שמגיעים לבית-מלון, הוא פשוט הולך לאיבוד. נראה לי שאנחנו כאן

יכולים להגיע לבתי המלון ולעזור לעולים.

היום נפגשתי עם מר לשם ומצאנו פירצה חוקית איך לקבל מידע על העולים שמגיעים

לשדה התעופה. נוסף לכך, שמחתי לשמוע ממזכ"ל המועצה הציבורית למען יהודי בריה"מ

שיש כבר קשר עם הארגונים המתנדבים. בירושלים כבר יצרנו קשר עם הארגונים השונים

ואני חושבת שבמאמץ המשותף לרכז מתנדבים לא תהיה בעיה להתאחד.
היו"ר מ' קליי נר
אני רוצה לעשות סיכום ביניים ולעבור לנושא המרכזי שלנו. יש תחושה שהדברים

אינם מסתדרים בתקופת המעבר שאנחנו מצויים בה. אני מאמין גדול שבמסלול הקליטה

הישירה הצלחת הקליטה תקום או תיפול על נושא ההתנדבות. אני גם שוחחתי עם הגב'

גאולה חבקין, אחראית על ארגוני המתנדבים מטעם המרכז להתנדבות, וחשבנו איך ליצור

פעולה מתואמת כדי להגיע למטרה שהיא מתנדב לכל עולה, או משפחה מתנדבת-אומנת לכל

עולה.

אני שותף לדעתו של מר פיינבלום שריכוז הקליטה הישירה, הטוב ביותר והמוצלח

ביותר, הוא באמצעות הרשויות המקומיות. הרשות המקומית יכולה לנצל את הכלים שיש

בידי מועצת הפועלים כאשר צריך לתאם ובלי כללים נוקשים. אם ארגון מסויים חזק בחלק

מסויים של הארץ, הוא יעזור יותר בחלק הזה, וארגון אחר יעזור בחלק אחר. זו מטרה

קדושה שכולם צריכים להתאחד סביבה ושום נושא אחר איננו חשוב. הנושא היחידי שחשוב

הוא קליטת העולים בהצלחה.

כפי שדווח לוועדה, בימים אלה היתה ישיבה משותפת של הסוכנות היהודית ומשרד

הקליטה, תוך מאמץ לפתור כמה בעיות יסוד ולהוציא ממרכזי הקליטה את אותם אלמנטים

שתקועים בהם הרבה שנים. לפתור את בעיות היסוד פירושו למצוא תשובה לנושא הדיור של

בודדים ושל קשישים. לפתור את בעיות היסוד פירושו לעזור בתשלומי המשכנתאות במקום

לעזור בתשלום שכר-דירה, ובוועדה היתה אווירה מאד אופטימית לקראת הדיונים האלה.

אני מציע שנשמע מה"ה אורי גורדון ואלי לשם מה התקדם, מה נפתר ומה לא נפתר, מה

תוקצב ומה לא תוקצב. למרות שנציגי משרד השיכון לא נמצאים כאן היום, אתם ודאי

יודעים אם נמצא פתרון לבעיית הבודי ים, אם ניתן פתרון לפינוי מרכזי הקליטה, אם

נפתרה בעיה עקרונית של ההקצבה למשכנתאות מוגדלות עבור עולים ואם היינה התייחסות

ונכונות לשלם עבור העולים את המשכנתאות שלהם במקום שכר-דירה.

שלהם.

מר גורדון, בבקשה.
אי גורדון
אני חושב שאנחנו עומדים להחמיץ את מטרת הפגישה שלנו. קודם-כל, אני לא

אופטימי.

י' שפרינצק;

כששר הקליטה היה בוועדה הוא יצר אווירה אופטימית.



א' גורדון;

כיוון שיש לו יחסים יותר טובים עם בורא עולם, אולי הוא צודק. אבל אני רוצה

שנהיה מציאותיים, משום שהענין רציני מאד. אני לא אופטימי. אני הייתי בפגישה

שאתה מתבסס עליה, אבל לא בפגישה ארזת מביאים את המשיח. אני אומר לך שהמצב לא טוב

ושלא נהיה באשליות. אני רוצה להעלות ולנמק מה הן הבעיות האמיתיות. אני מראש

אומר שאנחנו לא עוסקים באידיאולוגיה אלא בדברים פרקטיים ומבחינה זו הקליטה קורסת.

אני מצטער שאין כאן נציגות של משרד השיכון. אני גם מצטער שמחי העליה הביאה

דף של בעיות שהצגנו בפניכם, ואין כאן דף עמדה של משרד הקליטה. אנחנו שלחנו דף

עמדה למשרד הקליטה אבל לא קיבלנו דף עמדה ממשרד הקליטה. הייתי בוועדת העליה

והקליטה ואמרתי שאין לי בעיה לעבוד עם השר ועם המנכ"ל, אבל אם לא נעלה את הבעיות

האמיתיות, לא יהיה דבר.

מה הן הבעיות האמיתיות? השאלה היא פשוטה: האם המדינה מסוגלת לקלוט את

העולים והאם המדינה מתכוננת לנקוט באמצעי חירום לאומיים שדרושים להצלת המצב. אני

אומר שהמדינה לא עושה את מה שהיא צריכה לעשות.

הדחף לעזוב את ברית-המועצות הוא גדול והכניסה לארצות-הברית מתחילה להיות

פרובלמטית, לפחות לחלק מהעוזבים. הפעילות היהודית הגלויה בבריה"מ מקלה על המרכיב

הישראלי, זרם התיירים שבא לארץ פותח אופציות, ובמצב הזה אנחנו לא על סטטוס-קוו,

אלא מיום ליום המצב נעשה יותר גרוע.

מה הן הבעיות? קורת-גג, שיכון; תעסוקה; הבעיה שאנחנו מגדירים אותה

כסוציו-כלכלית בתקופה הראשונה, ולפעמים היא ממושכת לאחר שהעולה הגיע למדינה. אני

מצפה מוועדת העליה והקליטה שתבדוק כיצד מחי העליה והקליטה של הסוכנות היהודית

מתפקדת, מה הן החולשות שלי - ויש לי חולשות, כולל ביורוקרטיה אצלי - ומה אנחנו

עושים במשרד הקליטה. עם כל הכבוד לארגונים הוולונטריים, והם עושים עבודה קדושה,

הם לא יפתרו את הבעיות האמיתיות.

מר פיינבלום צדק. הדרך הזאת אינה טובה, אנחנו תקועים בה, ואנחנו צריכים

להעביר את ענין הקליטה לרשויות המוניציפליות. לפני חודשיים אמרתי בוועדה זו את

אותו הדבר. אני יודע שזאת מהפכה, אבל בלי משרד הקליטה אני לא יכול לעשות את זה.

לי יש תקציב מהסוכנות. אני חושב שצריך יהיה להעביר יותר תקציבים לרשויות

מוניציפליות, שלהן יש מתנדבים עם נשמה, שלביורוקרטיה ולסוכנות אין נשמה ולמשרד

הקליטה אין נשמה. אם לא נלך כאן על מהפך, אני אומר לכם שאנחנו במצב רע.

הפרובלמטיקה היא קשה ביותר וצריך ללמוד אווזה. אני נאבק כעת לא רק על פתיחת

מרכזי קליטה נוספים, אלא על התיזה שיהדות ברית-המועצות, אוטומאטית, קליטה ישירה,

זו טעות גדולה מאד ולא צודקת. אני מסכים שיהיו שתי אופציות: גם קליטה ישירה וגם

מרכזי קליטה, אבל לא ייתכן שנאמר שיש קליטה ישירה ונפחד לעסוק בפרה הזאת, ואני

אומר שצריך לשחוט אותה. לא שהקליטה הישירה היא לא טובה, אלא שמה שיש היום זה לא

קליטה ישירה. אז מה אם שלהו אותו לבית-מלון, ואין לו לא אולפן, לא גנון ולא

כלום? עברית הוא לא יודע, את הסביבה הוא לא מכיר. גם אני, כישראלי, לא מסוגל

למצוא דירה תוך שבועיים או חודש, על אחת כמה וכמה עולה חדש מברית-המועצות.

אני מצטער מאד ששר הקליטה ומנכ"ל משרד הקליטה לא נמצאים כאן. יש מקרים

חריגים בהם אנשים פנו משדה התעופה לקליטה ישירה ופתאום הם מבקשים לשנות את הסטטוס

שלהם, כי הם גילו שבקליטה הישירה אין להם תשובות. לגבי נודל יש רשימה של מקרים

חריגים, שהיא הראתה לי אותה. גם לפורום הציוני יש רשימה של מקרים חריגים, למועצה

הציבורית יש רשימה, ולי יש רשימה. אבל אומרים לי: אני לא יכול לעשות את זה, כי

אני צריך לזה את אישור משרד הקליטה.

אני בעד פישוט הליכים, כי אי-אפשר להסדיר דברים עם ביורוקרטיה כזאת. אם אני
רוצה לעזור למישהו, אומרים לי
לא, לזה דרוש אישור של משרד הקליטה. אנחנו דרשנו

סידורים מוקדמים של עולי ברית-המועצות, וכדאי שנלמד מה זה סידורים מוקדמים של

עולי בריה"מ. עד היום טענו שכיוון שהעולים מבריה"מ חייבים לעזוב את בריה"מ תוך



זמן קצר ביותר שמוקצב להם על-ידי השלטונות, ומכיוון שאין לנו קשר עם היהודים שם,

יותר נוח הענין של הקליטה הישירה.

המצב השתנה מהקצה אל הקצה. לרשות העולים שבאים מבריה"מ לישראל יש חודשיים עד

שלושה חודשים, אחרי שקיבלו היתר יציאה. אין היום בעיות של קשר עם יהודי בריה"מ.

אני מקבל טלגרמות מאנשים מלנינגרד ומקייב, שאומרים: אנחנו רוצים מרכז קליטה.

לאור המצב החדש כתבתי מכתב למשרד הקליטה, בו אני מציע להתחיל לעבור לשיטה זו

גם לגבי העולים מברית-המועצות. קבלתי תשובה ממנכ"ל משרד הקליטה, שאינני מתנגד

לה, אבל היא לא פותרת את הבעיה. וזה לשונה: "אני רואה לנכון לקיים בהקדם דיון

משותף של משרדי הסוכנות והקליטה לגבי הסידורים המוקדמים בכלל ועולי ברית-המועצות

בפרט. עד לקיום הדיון אבקשך לא להרחיב את מעגל הסידורים המוקדמים לגבי עולי

ברית-המועצות". אני ציפיתי לקבל תשובה אחרת, כמו: אנחנו רואים בחיוב את התיזה

החדשה. תתחילו לעבוד. יחד עם זה, בואו נשב ונדבר. כעת ידי קשורות ואני לא יכול

לעזור. אני יודע מתי תהיה הפגישה הבאה?

כל המיתוס של הקליטה הישירה, שמבוסס על דירות שכורות, הוא עסק לא רציני.

במציאות הישראלית אין פתרונות לדיור קבע. דירה שכורה לעולה מהווה פצצת זמן, משום

שבדמי השכירות שלהם זכאית משפחת עולים כמעט ולא ניתן להשיג דירה. גם כשיש מאגר

של דירות לשכירות, שהוא מצומצם, יש עליה בסיוע לדמי שכירות, שהוא רק פתרון זמני,

משום שתוך זמן קצר יש לנו תוספות בשכר-הדירה ואנחנו לא מדביקים את זה. אנחנו

מכניסים אותם לפרובלמטיקה.

המדינה קלטה 170,000 יהודים מברית-המועצות והיו מרכזי קליטה. אינני אומר שלא

היו בעיות, אבל אין להשוות את זה למה שקורה היום. כדאי להיכנס לעומק הבעיה של

הקליטה הישירה. אתן לכם דוגמא. דירות ציבוריות צריך לשפץ אותן. הסכום עבור

שיפוצים הוא בדרך-כלל 370 שקל.
היו "ר מי קלי י נר
הסכום הזה הוגדל והיום הוא עומד על 2,000 שקל.
אי גורדון
הסכום עדיין לא הוגדל. בלוד הופנה עולה מברית-המועצות לדירה בלי חלונות, בלי

דלת, בלי בוילר ובלי כיור. הסכום הדרוש לשיפוצים האלה הוא 10,000 שקל. מה הוא

יעשה קודם עם 2,000 שקל? וממה הוא מתקיים?
אי פיינבלום
אבל הכניסו אותו לאותה דירה גם בלי 2,000 שקל.
אי גורדון
כן. בפגישה הראשונה שלי עם שר הקליטה אמרתי לו: אני רוצה לעבוד אתך. לי יש

מאבק בסוכנות לפתיחת מרכזי קליטה, כי אני מאמין שצריך לפתוח מרכזי קליטה. משרד

הקליטה בשלטון הקודם היה נגד המגמה הזאת. הצעתי לשר הקליטה יצחק פרץ לכתוב מכתב

לסוכנות היהודית, שבו הוא כאחראי לענין דורש פתיחת מרכזי קליטה, ובכך הוא יעזור

לי במלחמה שלי. עד היום לא קיבלתי מכתב כזה, כי הם עוד לא החליטו.

הקליטה הישירה היא לא התשובה במקרה הזה. צריך לתת לעולים מברית-המועצות

נחיתה רכה, וזה אומר לפתוח מרכזי קליטה. המדיניות עד היום היתה שהכריחו אותי

לסגור מרכזי קליטה בגלל מה שהיה בעבר, ואינני רוצה להיכנס לפרטים האלה.

לכן, אינני מבין את המכתב הזה. יום יום אנחנו מקבלים מכתבים עם בקשות לעזרה.

אני רוצה לעזור ואילו הם אומרים לי פשוט: אל תעזור.



היו"ר מ' קליינר;

מר גורדון, אתה מערבב בין הדברים. נושא הישיבה היום הוא הקליטה. הדברים

האלה ידועים. היתה תוכנית מסויימת של השר צור, שהוועדה הזו אימצה אווזה ובירכה

עליה, וגם אתה בירכת עליה בוועדה זו בקדנציה הקודמת.

אי פיי נבלום;

לא נכון. היו התנגדויות.

היו"ר מ' קליינר;

מר גורדו ו, אני רוצה לשמוע ממך דברים ברורים, למרות שזת לא עומד על סדר-היום

אבל זה השוב. האם אתה קובע שאתה שינית את דעתך? אתה חושב: שזו היועץ טעות וצריך

לרדת מהענין שנקרא קליטה ישירה? כי המציאות היא שהקליטה הישירה עוד לא הועמדה

במבחן, לא שהיא לא עמדה במבחן.

אי גורדון;

תסלח לי, זה לא נכון. אני לא התלהבתי מהקליטה הישירה ואמרתי שאני בעד העברת

הקליטה לידי הממשלה. אני טענתי שצריך מרכזי קליטה. היתה ויכוח על התפיסה. גם

היום אני בעד קליטה ישירה - תלוי למי. אי-אפשר לעשות הגדרות. שנית, אם אין

קליטה ישירה, כפי שאתה אומר, מדוע משרד הקליטה לא מאפשר לי לקחת יהודים

מברית-המועצות ולהכניס אותם למרכזי קליטה? אם יש קליטה ישירה, אני טוען שהיא לא

טובה.

אנחנו התכנסנו היום לדון לא בארגוני העולים שעוזרים לנו, אלא בקליטת יהודי

ברית-המועצות, ופירוש הדבר שיכון, בתים, תעסוקה, בודדים - עם כל הפרובלמטיקה

שקשורה לקליטה ישירה-לא קליטה ישירה - ואז אני מגיע לדבר נוסף. מוכרחים להקים

ועדה מיוחדת של משרד הקליטה ושל הסוכנות היהודית למקרים חריגים, כפי שגבי נודל

אמרה. כי יש מקרים חריגים שלביורוקרטיה אין תשובות להם. אני מציע שתהיה ועדה

משותפת כזאת, ואני גם בעד זה שישתתפו בה גם נציגי התאחדו י ות העולים בוריאציות

השונות שלהן.

אי גור;

הצעת להקים אותה?

אי גורדון;
ודאי, כתבתי מכתב
רשמי. אני רוצה את עזרתכם בדברים קונקרטיים. יש הרבה מאד

מקרים חריגים ולכן צריכה להיות ועדה שתחליט שזה נגד הכללים, אבל זה אנושי, זה

צודק.

יש עובדי רפואה ועניינם הוא חמור. יש תיקון לפקודת הרופאים ומכאן מתחיל כל

הספור. בקרב יהודי ברית-המועצות יש אחוז לא מבוטל של רופאים, או אנשים שקשורים

לרפואה. הנושא הזה מחייב טלטול. מוכרחים להביא את שר הבריאות החדש לענין הזה

ולראות איך מפשטים תהליכים, מפני שאני לא מצליח. כי אם הכל נעשה לפי החוק

הנוקשה, במלחמה, לעזאזל החוק הנוקשה, אם זו ארץ קולטת עליה. אם ענין קליטת העליה

איננו חשוב, אני אשאר בארץ לפי חוקים נוקשים.

עולים מדענים. מעל ל-130 עולים מדענים, כולל עשרות פעילי עליה מברית-המועצות

צריכים להתחיל לעבוד, ובגלל הפרובלמטיקה של חוסר תקציב: הענין לא מתקדם. הם

שואלים, ובצדק; מה פירוש הדבר שלמשרד הקליטה אין תקציב? בבקשה, תזמינו לוועדה זו

את אנשי האוצר. זו בעיה רצינית מאד, שאפשר להביא לארץ את מיטב המוחות ואנחנו לא

נקלוט אותם. לצורך מימוש הרעיון הזה צריך להעמיד סכום כסף וצריך לפשט אותו. אם



יש מוסדות שמוכנים לטבל אותם - תממן אותם במשך חצי שנה - שנה. תוך שנה האיש ימצא

את מקומו והענין יזוז.

אני יודע שאין תקציב לצרכים האמיתיים. כל פעם יש סכום כסף מסויים, אבל זה לא

במבט המקיף.

אינני רוצה לדבר כעת על כל מה שנקרא הבעיות הסוציו-כלכליות של דמי קיום.

אי גור;

האם התקנה לגבי רופאים-עולים מברית-המועצות כבר מיושמת?
אי פיי נבלום
כן. זו לא תקנה, זה הוק. שר הקליטה הקודם, יעקב צור, התנגד לרווק הזה

ועכשיו בתפקידו כשר הבריאות יש לו הזדמנות לבטל אותו.

אי גור;

האם יש מקרה של רופא-עולה שלא הצליח בבחינה?

אי גורדון;

כן. אם רוצים עליה, צריך להראות לעולים מברית-המועצות שרוצים אותם ושיש

גמישות. יש להם בעיות קיום, והלק מהם חיים מתחת לקו העוני. לכן אני מוטרד.

אנהנו הכנו דף למשרד הקליטה, שגבי סלובינה הקדישה לו הרבה מאד מחשבה. יכולים

להגיד שזה לא רלבנטי, זה לא טוב -שיציגו תיזות נגדיות, שיתנו דף נגדי. אין דף

נגדי לבעיות האלה. אנהנו נתנו לכם את הדף הזה, ואני דורש שוועדה זו תדרוש דף

נגדי .

אי גור;

גבי סלובינה, הרופאים שמגיעים לארצות-הברית או לכל מדינה אחרת לא חייבים

לעבור את אותן בחינות, או יותר קשות מאלה שדורשים מהם לעבור כאן בארץ?

היו"ר מ' קליינר;

אחר-כך נגיע לבעיות ספציפיות וגבי סלובינה תוכל לענות על שאלות.

אי גורדון;

אני רוצה לסיים בדבר נוסף שמטריד אותי. קבלתי מכתב מרופא-עולה שהגיע

מרומניה, אבל מכתבים דומים קבלתי גם מעולים מברית-המועצות, וכך הוא כותב: אני בן

33. עובד כרופא בבית-הולים תל-השומר, 3 שנים בארץ, עולה הדש מרומניה. ההורים שלי

הגיעו ארצה ב-26.8.86 מבוקרשט. ההורים אקדמים, אבא רופא בן 69, אמא מהנדסת בת

64. בנמל התעופה בן-גוריון הם קיבלו בית-מלון. כעת ההורים גרים זמנית ברמת-אביב

בבית-מלון. הם לא יודעים עברית ואני לא יכול לעזור להם בקליטתם. אני גר במעון

הרופאים בתל-השומר עם שותף בחדר, ואני הקרוב היחידי בארץ, אין לנו יותר משפחה.

אני מבקש להכניס את ההורים למרכז קליטה, לכמה חודשים לפחות, שיתחילו ללמוד את

השפה העברית ולאט-לאט להיכנס לחיים. בתקוה שתעזור לי, אני מודה מראש, ושמו.

במשרד שלי כותבים לי כך; אורי, צריך לדבר עם לפידות שיאשר להם את זה. האם

על כל דבר כזה אני אפנה למר לפידות? אני רוצה לעזור להם. צריך לפשט את

התהליכים.



הוועדה הזאת צריכה ליצור לובי בין-מפלגתי חזק בחברה הישראלית על-מנת לנקוט

צעדים יעילים ומהירים להצלת הקליטה בארץ. אני מבקש שאתם תהיו קטליזטור לכך שאני

אקבל דף נגדי ממשרד הקליטה, ובו תשובות לגבי קונספציה, לגבי מדיניות ולגבי בעיות

שמעיקות על העולים בחיי היום-יום, והמצב קשה מאד.

היו"ר מ' קליינר;

אנחנו כוועדה משתדלים לפעול בסדר מסויים וגם בהמשכיות מסויימת. בניגוד לעבר

אנחנו גם משתדלים לטפל ולפתור בעיות ספציפיות של הפרט. למשל, ברגע זה אושרה לי

שאילתה בעל-פה שמתייחסת לפרט מאד פרוזאי: ניתוק אנטנות. בירושלים ניתקו אנטנות

לעולי ברית-המועצות, שבשבילם זה כנראה דבר חשוב, וזה יתרון יחסי שלנו שמכאן אפשר

לראות שידורים מברית-המועצות. פנו אלי אנשים מירושלים, הגשתי שאילתה והיא אושרה

לי.

משרד הקליטה הציג את הדברים. אנחנו קיימנו ישיבה מיוחדת עם אנשי האוצר

והעלינו את כל הנקודות שאתה העלית כאן לגבי עזרה בקליטה ובתעסוקה. עברנו על

תקציב משרד הקליטה, השתדלנו לגעת בנקודות הרגישות וקיבלנו תשובות מהרפרנטים.

קיבלנו החלטות והעברנו את החומר לשר האוצר, ליו"ר ועדת הכספים ולחברי הוועדה כדי

לטפל בנקודות אלה.

מר גורדון, מטרת הדיון היום היתה לשמוע את הבעיות שמציקות לארגוני העולים,

היות ויש קונסנסוס שצריך לחזק את נושא ההתנדבות, ובדקנו פתרונות חוקיים וחצי

חוקיים, כמו הקמת מועצה ליד שר המשפטים, כדי שנוכל לתת את העזרה בצד הביצועי.

בשלב זה, בגלל ייחודו של הנושא, אנחנו משתדלים ללמוד אותו בצורה מסודרת. לכן

אנחנו מנסים ללכת מן הכבד אל הקל. היתה לנו ישיבה גם עם נציגי משרד השיכון,

שלצערנו לא השתתפת בה אבל נציגים שלך השתתפו, ושלחנו אותם עם מנדט ברור להביא לנו

תשובות, ואנחנו קיווינו לקבל את התשובות.

המטרה היום היא לבדוק נושא מסויים ולהתמקד בנושא התעסוקה, שעליו, לדעתי, לא

קיבלנו תשובות מספיקות. על המצב בנושא הדיור ואיפה יש דירות אנחנו פחות או יותר

יודעים. היום רצינו ללמוד בצורה מסודרת: א. מה קורה בנושא ההתנדבות; ב. מה

קורה בנושא התעסוקה.
אי גורדון
תסלח לי אדוני היושב-ראש, אני הוזמנתי לישיבה שהנושא שלה הוא לא ארגוני

העולים אלא קליטת יהודי ברית-המועצות. אני חושב שמה שעשית לגבי ארגוני העולים

הוא נכון, אבל בעיית הקליטה היא הבעיה היום. הבעיה היא לא ארגוני העולים, שכל

אחד מהם בנפרד כואב את זה, אבל הבעיה שלנו היא תוכנית לקליטת יהודי ברית-המועצות.
היו"ר מי קלי י נר
אני מציע שלא נהפוך את זה לוויכוח אישי. תחת הכותרת "קליטת עליה" עוד

יתקיימו הרבה דיונים. אנחנו מנסים לעשות את זה בצורה מסודרת.

אני רוצה לתת את רשות הדיבור לנציג משרד הקליטה, כי זה מה שמתבקש כרגע, ואולי.

נקבל אינפורמציה מה קרה בוועדה המשותפת ואיפה אנחנו עומדים מבחינת הדיור.
א' לשם
תודה. אני מתנצל בשם השר שיש לו חום גבוה ולמנכ"ל יש משהו בלתי-צפוי. אני

חושב שמקומם בהחלט ליד השולחן הזה. אני אשתדל במיטב יכולתי להציג את הדברים כפי

שהם מתרחשים במשרדנו ולעדכן אתכם בהתפתחויות האחרונות. אצטמצם לעובדות בלבד.

ראשית, הנושא שהועלה על-ידי ארגוני העולים - כתובות ואינפורמציה לגבי העולים

שמגיעים לנמל התעופה בן-גוריון ויוצאים לבתי-מלון במסלול הקליטה הישירה. אינני

צריך להוסיף שידינו כבולות על-ידי חוק צנעת להפרט. הנושא הוצג בוועדת הקליטה.



יושב-ראש הוועדה הציע את עזרתו לתיקון מתאים בהוק, אבל התהליך הוא ארוך. ניסינו

למצוא את הדרך החוקית המתאימה על-מנת לאפשר מיד לארגונים להבל את הנתו נים

המתאימים. משום שכאשר הופענו בפני מנכ"ל משרד המשפטים ורשם מאגרי המידע, שהוא

הפורום המתאים לנושא, הסתבר לנו שהדרך שההוק נותן לנו לרשום את הארגונים ולהכיר

בהם כארגונים מוכרים לצורך קבלת מידע, כופה על כל ארגון תנאים קשים ביותר.

נראה לי שבמה שקשור לנמל התעופה בן-גוריון, נוכל להגיע בקרוב לנתינת מספר

פרטים. אנחנו לא ניתן את כל הפרטים שאנחנו קולטים מהעולה כי אנחנו צריכים לשמור

על זכותו לפרטיות. צנעת המידע הפרטי חשובה בעולם ויש לכבד אותה. אבל נוכל לתת
מספר פרטים
שם ומספר נפשות. נשתדל לתת גם את עיר המוצא, כי חשוב לדעת אם האדם

הגיע מטשקנט או מחארקוב ואז אנחנו צריכים לתאם עם ארגון העולים שיישלח האדם

המתאים לקשר עם אותה משפחה. לכן נשתדל לספק את מינימום הפרטים האלה לארגוני

העולים, כאשר הנקודה היא שכל עולה למעשה יצטרך לאשר בחתימת ידו את שחרור הפרטים

האלה לארגוני המתנדבים. אנחנו נסביר לו מה הם השירותים והסיוע שהוא יקבל

מהארגונים האלה, אבל הוא יצטרך לאשר בחתימת ידו את נכונותו למסירת הפרטים הללו.

הפרטים יועברו לארגונים על-מנת שניתן יהיה לקבל טיפול מקדים ולסייע למערכת שלנו.

אנחנו איננו רואים אפשרות שמסלול הקליטה הישירה יתבצע באורח חד-צדדי על-ידי

המשרד בלבד ללא סיוע של הרשויות המקומיות ושל ארגוני המתנדבים. המסלול הזה מחייב

מעורבות של כל הגופים האלה גם יחד. זה מסלול שפותח את העולה לחברה, שנותן פחות

הגנה ממסדית, ולכן הוא קורא להשתתפות של גורמים וגופים שונים שישלימו, יעזרו

ויסייעו באותן פונקציות שהמשרד איננו מספק ואיננו יכול לספק. נראה לי שהדרך הזאת

תושלם בקרוב וניתן יהיה לבצע אותה.

באשר לקליטת יהודי ברית-מועצות. באפריל 1986, בקדנציה הקודמת, המשרד הציג

בפני ממשלת ישראל, ולאחר-מכן בפני ועדת השרים לעליה וקליטה, תוכנית-אב לקליטת

יהדות ברית-המועצות. התוכנית לקחה בחשבון את המימדים של עליה צפויה עד 50,000

איש.

י י צידון;

לאיזה תקופה?

א' לשם;

לשנה, במספר אלטרנטיבות. לקחנו אלטרנטיבה של 10,000, 15,000 וכ-דומה.
י י צידון
ברצף של כמה שנים?
א' לשם
אנחנו עבדנו על 5 שנים, באופציות שונות. התוכנית אושרה עקרונית על-ידי ועדת

השרים והשלב הבא היה הוצאתה לדיונים עם כל אחד ממשרדי הממשלה המעורבים בנושא,

כאשר כל אחד מהמשרדים עבר על התוכנית, בדק אותה ונערך על-פיה. נראה לי שכאשר

תשמעו ממשרד העבודה, שבו פעל צוות בראשות הסמנכ"ל אלי פז, ובחן את הנושא - כולל

ביצוע עבודת פיילוט רצינית בענין - נראה לי שקיים תיק ותרשים זרימת מדוייק בקשר

לתהליך הטיפול, ומי כאנשי שירות התעסוקה יכולים למסור פרטים בנושא.

נעשתה עבודה מצויינת על-ידי האגף להנחלת הלשון במשרד החינוך והתרבות על-מנת

להבטיח שלרשות העולים יעמוד אולפן מרכזי שמציע שירותים מסועפים לאוכלוסיה

הטרוגנית ברמות שונות של ידיעת השפה, ברמות שונות של השכלה, לימודי בוקר וערב,

יכולת לסיים את מסלול האולפן של 600 שעות שניתן היום במרכזי קליטה באופציה של 48

שעות לשבוע, 32, 24 ו-12 שעות, בוקר וערב, כולל במסגרת התוכנית טרמינולוגיה

מקצועית ואפשרות לפעולות חברה ותרבות. לכל הנושא הזה קיים צוות בראשות ריבה פשין



במשרד החינוך והתרבות. אני מציע להזמין את העוסקים בזה לוועדה כדי שיציגו את

תוכנית האולפן המרכזית. דברים דומים התבצעו גם במסגרות אהרות.

התוכנית הזאת מדברת בהיקפים גדולים. כרגע נראה לי שאנחנו אמורים לבדוק היכן

אנחנו מצויים לגבי שנת 1989. לגבי שנת 1989, כאשר אנחנו עומדים עם קליטה ישירה

בהתאם לחוזה בין הממשלה לבין הסוכנות היהודית בהיקף של אלף משפחות בלבד, כאשר

נושא הבודדים איננו סגור, כאשר נושא קליטת העולים מהמערב, שקיים בחוזה כנספח,

איננו מכוסה, וכאשר כספים להקמת אותה רשת שירותים אקוויולנטית לשירותים שנמצאים

במרכזי הקליטה, להקים אותם במסגרת מסלול הקליטה הישירה, איננה מתוקצבת למשרד -

למעשה אנחנו נמצאים בהתחלת מסלול הקליטה הישירה ברמה של תיקצוב, של סיוע לפרט

וליחידה משפחתית, כאשר השירותים המשלימים אינם מתוקצבים.

יושב כאן ידידי אברהם כהן, מנהל שירות התעסוקה לאקדמאים. כאשר ישבנו עם

מנכ"ל שירות התעסוקה דוד מנע ולאחר-מכן עם מנהל מרכז לתעסוקת אקדמאים, דיברנו על

כך כיצד יינתנו שירותי התעסוקה שיעברו ממרכזי הקליטה, היכן יישב פקיד ההשמה וכיצד

יוקם האולפן המרכזי הנסיוני. כל זה עדיין איננו מתוקצב. הנושא הזה חייב להיות

ברור והדברים האלה נמצאים היום בשיקול מחודש על-ידי ההנהלה החדשה.

אתמול ישבנו עם מזכירות הממשלה בקשר לאותו מסמך מקביל שמר גורדון מתייחס

אליו, והוא קיים. ההנהלה החדשה למדה את הנושא וניסחה את עמדותיה. היא עדיין

מתלבטת בנושאים מסויים. בימים הקרובים ייפגש שר הקליטה עם ראש הממשלה. הנושא

יעלה בממשלה בחודש אפריל, במגמה להגיע לקראת מוסד לתיאום בחודש יוני בערך, לקראת

ההתכנסות הבאה של חבר הנאמנים. עם כל ההיסוסים, עם כל סימני השאלה ועם כל

הדגשים, העמידה היא אחרי העקרון של שני מסלולים: מסלול קליטה ישירה ומסלול מרכזי

קליטה, בפרופורציה המתאימה, באזורים המתאימים ועם המערכת התומכת המתאימה, על-מנת

לא להפיל את העולה בין הכסאות.

אני חוזר לשנת 1989. אתמול חידשנו את הפורום שליווה אותנו בשנים קודמות והוא

ישיבה שבועית של הנהלה מצומצמת של המשרד עם הנהלה מצומצמת של מח' העליה. לאחר

לימוד הנתונים נפרשה תוכנית של קליטה ראשונית לעולים שיגיעו מארצות הרווחה

ומארצות המצוקה במהלך שנת 1989. במסגרת התוכנית הזאת, בהתבסס על קצב פינוי קיים

של מרכזי הקליטה, ללא תמריצים וללא פעולות נוספות שנכנסות עכשיו לפועל - ואני

מניח שעל כך תשמעו ממר גורדון - קצב הפינוי עומד על 135 יחידות בממוצע לחודש.

כלומר, על 1,450 יחידות זמינות לשנה במרכזי קליטה, כאשר אנחנו מוסיפים לזה 350

יחידות בסידור מוקדם שנמצאות כבר היום, ועוד 450 בסידור מוקדם לעליה שתהיה השנה -

ובעיקר לזאת שמגיעה מדרום-אמריקה - למעשה אנחנו מדברים על רמה של 1,650 פתרונות

במסגרת מרכזי הקליטה. אני מדבר על קליטה ראשונית. אל המסגרת הזאת אנחנו מוסיפים

אלף משפחות בקליטה ישירה ו-350 משפחות שייקלטו בקליטה ישירה בדירות ציבוריות בערי

הפיתוח השונות. גם זה נעשה בהנהלה משותפת של פרוייקט משותף לנו ולמח' העליה

באמצעות מר קלמן גרוסמן.

למעשה אנחנו מדברים על מכלול שנותן פתרונות לקרוב ל-10,000 נפש עולים, וזה

מתחזית של 15,000 נפש, כאשר 5,000 הנותרים הם סטודנטים, עליית-הנוער, אולפניסטים

למיניהם ופתרונות אחרים שלא נקלטו עד היום במערכת לסוגיה אלא מוצאים לעצמם

פתרונות בסידור פרטי אחר.

כלומר, בשלב זה של שנת 1989 יש בהחלט פתרונות מתאימים. אנחנו חייבים למצוא

את התשתית הארגונית ואת שיתוף הפעולה. הדברים אינם בלתי-ניתנים להשגה. משום שאם

נסתכל על מספר המגיעים מברית-המועצות במסלול הקליטה הישירה מ-1 בינואר, ויש בידי

הדו"ח, הרי שנכון ל-20 בפברואר למעשה אנחנו מדברים בסך-הכל על 462 נפש שמהווים

215 יחידות משפחתיות. 215 יחידות משפחתיות עם פיזור ארצי אני חושב שבכוח ארגוני

המתנדבים בהחלט להרים את אותם שירותים משלימים, אם זה בבית המלון או בדירה שכורה,

ולתת את אותו סיוע שהעולה והמערכת כה נזקקים לה.

אני חושב שאנחנו לומדים הרבה מארגוני המתנדבים. אנחנו מקיימים קשר יום-יומי,

אם זה עם הפורום הציוני, אם זה עם קבוצת ה-35 ואם זה עם קבוצות אחרות, ומשתדלים

שהעולה לא ייפול בין הכסאות. תקופת המעבר היא תקופה קשה, תקופה שלצערי לא תוכננה



בצורה שאיננה מאפשרת מעבר חלק וצריכים להתגבר על כך. אני חושב שכל הגופים, גם

מחי העליה וגם המשרד שלנו עושים את רוב המאמצים כדי שהעולה יגיע לפתרון במערך

מינימלי של מאמצים. זה כולל את נושא החריגים שעליהם דיבר מר גורדו ן, ואתמול סוכם

עם מר מנצורי מסלול מסויים לטיפול בחריגים.

אי גורדון;

מה זה מסלול מסו י ים?

א' לשם;

דובר על בדיקה של הנושא על-ידי המשנה למנכ"ל של המשרד ועל-ידי המנכ"ל.
אי גורדון
הבעיה קיימת. צריכה להיות ועדה משותפת.
א' לשם
הדברים נעשים במשותף על-ידי מר מנצורי ועל ידי.

לגבי משרד השיכון. אנחנו נמצאים במצב של סיום סקר בכל מערך מרכזי הקליטה,

סקר משותף לסוכנות היהודית, למשרד הקליטה, לאוצר ולמשרד השיכון, אשר יקבע את זכאי

הדיור הציבורי בכל מערך מרכזי הקליטה. הסקר למעשה הסתיים בשדה. יש עוד תיקונים

קלים שמתבקשים כרגע. תוצאות ראשונות יהיו בערך ב-8 במארס. ב-14 במארס נקבעה

ישיבה עם מר אונגר, מנכ"ל משרד השיכון. אני מקווה שתהיה ישיבה עקרונית קודמת לכך

על-מנת לדון בתשובות, כי היו מספר מחוייבויות של מנכ"ל הסוכנות היהודית, שלקח על

עצמו לברר את זה עם חבר הנאמנים והגיש דף תקציבי מסויים לתיקצוב מערכת משלימה של

פתרונות דיור לעולים, אם זה בתחום רכישת דירות, אם זה בתחום כיסוי שכר-דירה,

שיפוץ דירות וכדומה. התשובות היו צריכות להינתן לאחר מושב חבר הנאמנים. אני

מקווה שבישיבה הבאה מנכ"ל הסוכנות יוכל להביא את התוצאות. בכל אופן, בישיבה הבאה

שתיערך בעוד ימים מספר נעמוד כבר בפני תוצאות מעשיות ונוכל לדבר על העומס

התקציבי, על המחוייבות של ממשלת ישראל ושל הסוכנות היהודית, ונראה לי שנוכל

להתחיל בתוכנית פינוי משותף לכל מערך הגורמים שמעורבים בזה, פינוי הדרגתי של

צוואר הבקבוק שנוצר במרכזי הקליטה.

אני רוצה לציין שנכון ל-1 בפברואר אנחנו מדברים למעשה על 2,600 נפשות מתוך

10,490 נפשות ששוהות בהם למעלה מ-24 חודשים. זה מצב חמור שחייבים לפתור אותו

מיד, על-מנת להביא לכך שלמערך מרכזי הקליטה יופנה רק אותו מספר מדי שנה של קליטה

ראשונית, ויפנה אותם לאחר חצי שנה או שנה. השנה, לדוגמא, הופנו למרכזי הקליטה

1,600 משפחות וכ-900 בודדים. המספר הזה יכול לענות על הצרכים במידה שהמיחזור

מתאים, אבל כשיש פגיעה בשנתיים הבעיה מאד קשה.

י' צידון;

אני מצטער שאני אשמע קצת בוטה ואולי בוטה מאד. מה שמדאיג אותי הוא המספרים,

הדיוקים, האנשים והמוסדות שאנחנו שומעים עליהם. כשאני שומע את הדברים האלה

לפעמים אני שמח שהגעתי לארץ בתור עולה חדש שאף אחד לא טיפל בו ואז אני ישראלי לכל

דבר.

בצורה כזאת אי-אפשר להגיע לקליטת עליה. אני מדבר על-סמך נסיון גם של קליטה

וגם של שיחה עם עולים. חזרתי אתמול מדרום-אפריקה, שם היו לי 11 פגישות עם גורמים

יהודיים שונים בנושא העליה. שמעתי שם את אותו פזמון: בירוקרטיה אין-סופית, לא

יודעים לאן ללכת, אין מרכזי קליטה, וכל שאר הדברים שעליהם אנחנו שומעים כאן.



כשתיכננו את מלחמת ששת הימים עבור חיל האויר ציירנו איפה אנחנו רוצים לעשות

בורות, ומשם הלכנו אחוריו אל מבנה הכוח, התחמושת, הפריסה וכו'. לדעתי, אנחנו

צריכים להסתכל על העולה כיעד ולהפסיק עם כל העניינים האלה שיש לנו אלוהים אחד

ושבע מפלגות דתיות, ויש לנו עולה אחד ואין-סוף מוסדות.

לדעתי, ועדת העליה והקליטה של הכנסת צריכה למצוא פתרון תחיקתי לדברים הבאים:

העולה צריך להיקלט פסיכולוגית ופיזית, וכל המספרים שקיבלנו לא מעניינים אותו.

בקליטה פסיכולוגית אין יותר טוב מארגוני מתנדבים, מהיחס האישי והחם שמביע כל אחד

שמקורב אליו, ואין תחליף לארגוני המתנדבים בנושא הזה. באשר לקליטה הפיזית,

ארגוני המתנדבים יכולים למלא מעט מאד, כמו למשל, שמיכה פה ווילון שם, אבל זה לא

הפתרון הגדול.

אנחנו צריכים לשאוף להגיע ליעד כזה שעולה יראה פקיד אחד של הממשלה-סוכנות,

והוא לא צריך לדעת כלל את מי הוא מייצג. הוא מייצג את ישראל, את היהדות. אני

יודע שזה קשה מאד וקיימים הרגלים, אבל לדעתי זו צריכה להיות שאיפתנו - להגיע

לתחיקה שהעולה פוגש איש אחד שמייצג עבורו את ישראל ופותר לו את הבעיות, אם זה

דיור, חשמל או דבר אחר - במידת היכולת של מדינת ישראל. לפעמים יש אילוצים קשים,
אז הפקיד יגיד לו
חביבי, אין, אתה צריך ללכת לבאר-שבע במקום לכרמיאל, או להיפך.

אבל יש לבטל את הביורוקרטיה ושרק אדם אחד יטפל בדברים האלה.

אנחנו צריכים להפעיל גמישות, מחוץ לנושא הביורוקרטי, כדי לתת לכל אחד את

הטיפול האישי. אם העולים לא יקבלו טיפול אישי הם לא ירצו לשבת כאן, משום שהעולים

מברית-המועצות מביאים אתם את התיסכול שלהם נגד המשטר הסובייטי ושופכים אותו פה.

הם מביאים אתם מגבלות, שגבי נודל התבטאה פעם ואמרה שזו נכות. לדבריה זה

ההומו-סובייטיקוס, ואני חושב שההומו-סובייטיקוס הוא יהודי יקר שאפשר להפוך אותו

להומו-ישראליס טוב מאד, אם רק עושים את זה כמו שצריך.

לפקיד יש תיסכולים משלו. אין לו קומוניקציה עם העולה. העולה הוא איש קשה,

דרשני. בנו לו ציפיות מעבר למה שצריך לעשות. אגב, אני רואה את בניית הציפיות

הזאת נמשכת גם בארצות מערב שונות, כי מי שירצה לבוא יבוא גם כך. הפקיד עומד

בלחצים, קשה לו, ובסופו של דבר הוא הופך לאדם נוקשה כלפיהם בדיוק כמו אדם שמטפל

בפצועים רבים.

לדעתי, אין פתרון אחר אלא קולט אישי, ואת הבעיות של תקציב, סעיף, ועדה או

תיאומים, שתגמור מדינת ישראל בתוך עצמה. הבאתי דוגמא של עולים שבאו עם עבודה, עם

שיכון ועם משפחה, והביורוקרטיה הצליחה בטובה לחסל להם כל אהבה לארץ-ישראל תוך 6

שבועות.

מדינת ישראל צריכה ללמוד לפתור את הבעיה אחת ולתמיד הזאת בתוך עצמה ותפקידה

של ועדת העליה והקליטה לגרום לכך. אני מבין היטב את חוסר הסבלנות של אורי

גורדון, כי הוא "אוכל" את זה כל יום. צריך להיות איש ממשלה, או איש ישראל אחד,

לראות מתנדבים, ולתת לעולה הרגשה שהוא רצוי כאן.
היו"ר מ' קליינר
מר פיינבלום אמר בהתחלה שגם את המתנדבים צריך לארגן.
י י צידון
לא איכפת לי שיהיו 85 מתנדבים ושהעולה יראה 5 מהם. מה שאיכפת לי הוא שהעולה

לא יראה יותר מפקיד אחד.
היו"ר מ' קליינר
בחלק הראשון אני מאמין. בחלק השני צריך יהיה לעבוד קשה.



אני מציע שנשמע בקצרה את איש שירות התעסוקה. אני יודע שיש מקומות בחם יש
ריכוזי דירות
עפולה, נצרת עלית, כרמיאל, מגדל העמק, דימונה, ערד, מצפה-רמון

ובאר-שבע. אני מבקש לדעת איך אפשר לדאוג שתהיה תעסוקה במקומות שבהם יש דירות.
ע' כץ
אני מוכרה לענות ישירות לשאלה שלך?
היו"ר מ' קליינר
לא, אבל תשתדל לענות עליה איך שהוא.
ע' כץ
כי אז התשובה שלי היתה: לא, ובזה הייתי מסיים.

ברשותך, אני רוצה לפתוה בשתי הערות אישיות. אמא שלי ודודתי נפרדו לפני 66

שנה ברוסיה. מאז לא היה ביניהן קשר. בחודש הבא צריכה דודה שלי להגיע לארץ בתור

תיירת. היא לא מתכוונת להישאר כאן, אבל אני רוצה להניח ולקוות שאם חדברים שהיא

תראה כאן ימצאו חן בעיניה, אולי מישהו מהנכדים שלה יעלה לארץ, ואולי מישהו

מהבנים.

המצב די קשה. אני חי באיזו שהיא תקוה שאולי המשפחה שלי פה בארץ תגדל קצת.

אני לא יודע מה יהיה.

הערה שניה. אנחנו יושבים באיזה שהוא צומת שבו מטפלים באנשים, ולא פעם תוצאות

המצב הכלכלי בארץ גורמות לנו קשיים בשינה בלילה. כאשר טיפלנו בעובדי התעשיה

האווירית, שחלק מהם נמצאים כעת בחו"ל, ההרגשה שלנו היא לא כל-כך נותק ולא כל-כך

טובה, אבל אנחנו מקווים שתתחיל איזו שהיא צמיחה כלכלית שתאפשר לאנשים להיקלט

בתעסוקה, ויכול להיות שלפי הנתונים של השקעות שכבר ישנן ושאולי יהיו בעתיד הקרוב,

ייפתחו עוד מקומות עבודה. כרגע המצב קשה.

לפני שאני מדבר על עולים, ברשותכם אני רוצה לתת 3-2 נתונים. כבר מספר שנים

יש מצב תעסוקה שהולך ונחיה קשה. , מראשית 1988 התופעה הזאת בולטת מאד אצלנו

בלשכות. מ-40,000 ומעלה דורשי עבודה לחודש הגענו לכך שבהודש ינואר יש 65,000

דורשי עבודה. אם אתם רוצים להקטין קצת את המספר, בתוכם יש 5,000 אנשים שאנחנו

קוראים להם דורשי עבודה - תובעי הבטחת הכנסה. כלומר, אלה דורשי עבודה שבאים

אלינו, ואו שהם מוצאים עבודה או שהם מקבלים הבטחת הכנסה כי לא מגיעים להם דמי

אבטלה. לעומת זה, מספר המשרות שאנחנו יכולים היום להציע לאותם 65,000 דורשי

עבודה בהודש ינואר עמד על 22,500. בתוך המשרות האלה יש פועלי נקיון, יש קוטפי

תפוזים, משרות ארעיות לתקופות קצרות; יש סיידים וגננים, ויש כמובן גם משרות של

מהנדסים, כימאים ואחרים, שאנחנו לא מוצאים בתוך האוכלוסיות של דורשי העבודה תשובה

למשרות חאלו שמבקשים אותם. הצלחנו לאייש 14,500 משרות. חלק מהמשרות הועברו

ליש"ע כדי לקלוט משם דורשי עבודה שאנחנו לא מצליחים מתוך חעובדים שלנו לאייש את

המשרות. מדובר בערך ב-2,900 משרות שהועברו ליש"ע ו-5,000 משרות נשארו לא

מאויישות בלשכות.
היו"ר מ' קליינר
כשאתה אומר יש"ע אינה לא מתכוון למתישבים היהודים ביש"ע.
ע' כץ
לא. 5,000 הזמנות נשארו לא מאויישות. כלכומר, יש עבודה, אם כי 5,000

ההזמנות נשארו בערך ל-45,000 דורשי עבודה שלא מצאו פתרון.



זאת התמונה הכללית של המצב כפי שהוא נראה במשקפיים של שירות התעסוקה.

בלשכות שלנו אנחנו לא יודעים בדיוק מיהו עולה מדרום-אמריקה או מצרפת ומי עולה

מברית-המועצות.

היו"ר מ' קליינר;

איך מתהלק המספר של 45,000 דורשי עבודה מבחינת אזורי הארץ?
ע' כץ
באופן גס, כולנו יודעים שבאזור חיפה ועיירות הפיתוח של הצפון המצב קשה.

גם בבאר-שבע ובעיירות הפיתוח של דרום הארץ המצב קשה. במרכז הארץ פחות, אם כי גם

שם חלה עליה גדולה. מ-6,000 ומשהו דורשי עבודה המספר עלה קרוב ל-12,000 דורשי

עבודה, ויש העמקה בענין הזה.

בזמננו עשינו בדיקה על שנת 1979. דורש עבודה היה נכנס ללשכה, היה מקבל עבודה

ולא ראינו אותו יותר. היום הוא צריך לעבור דרכנו 14 - 15 פעמים, שזה 3. 4 ו-5

חודשים כדי שיימצא לו פתרון.

איננו יודעים בדיוק מיהו כל עולה ועולה, כי על-פי סדרי הרישום שלנו ועל-פי

הכללים שבהם אנחנו חייבים לעבוד, אנחנו צריכים להיות אוניברסליים. אבל מיד אומר

לכם את מספר העולים שהם ממזרח אירופה.

צריך לדעת שלגבי עולים הקושי למצוא עבודה הוא הרבה יותר גדול, מפני שכשאנחנו

מסתכלים על עולים חדשים לא כיחידים אלא כקבוצה, כקבוצה זו אוכלוסיה חלשה שיוסרה לה

ידיעת השפה, חסרה לה ידיעה של תנאי הארץ, הם תלויים בפקידים ובכל מיני

ביורוקרטיות ומצבים שהם לא בשליטתם. מכל הבחינות האלו יש לעולים חדשים יותר קושי

להיכנס למציאות.

לפני מספר שנים אירע כמקרה שעולה חדש ואשתו נכנסו והרביצו לפקיד הלשכה, בלי

שדיברו, ורק אחר-כך התברר שאותו פקיד שלח אווזה לפני 11 חודשים לעבוד והיא עבדה

יפה מאד, אבל אחרי 11 הודשים פיטרו אווזה כדי שהיא לא תהיה קבועה. ההנחה של העולה

ואשתו היתה שאם הוא סידר אותה בעבודה, הוא גם נתן הוראה לפטר אותה, כי הוא

הממשלה. קשה לאנשים ללמוד את התנאים של הארץ ובגלל זה יש קשיים בסידורים בעבודה.

הנתונים האחרונים שבידינו אומרים שבערך 2,300 עד 2,500 עולים מכל הארצות

מטופלים על-ידינו מדי חודש בלשכות. בלשכות התעסוקה הכלליות, שהן לא לא לאקדמאים,

אנחנו מטפלים בכ-160 עולים ממזרח אירופה, מתוך כ-650 עולים שמגיעים ללשכות - לא

כולל אתיופים.

במרכז לתעסוקת אקדמאים אנחנו מטפלים בערך ב-1,800 עולים, כשמתוכנם 730 - 750

- 715. תלוי בחודש, הם ממזרח אירופה.

חוק שירות התעסוקה מחייב אותנו להפלות עולים חדשים לטובה. החוק אומר

שלנו, כפקידים בשירות התעסוקה, אסור שיהיו לנו העדפות בסידורים בעבודה. אם בני

יבוא ללשכת התעסוקה, הוא צריך להיכנס לתור ולא לקבל פרוטקציה מפני שאביו עובד

בשירות התעסוקה. לא כך הדבר לגבי קבוצות מיוחדות שבראשן העולים ואחריהם באים

חיילים משוחררים. החוק אומר שמי שבא לארץ במשך שנה הוא מקבל העדפה של סידור

בעבודה מחוץ לתור.

במשך השנים למדנו ששנה לא מספיקה לעניו הזה, מפני שבמשך שנה או שהעולה נכנס

למרכז קליטה, או לאולפן. הוא לא מספיק לעשות משהו וכבר חלפה שנה, ובהסדרים

פנימיים שלנו קבענו שזה יהיה 3 שנים. אני מטפל עכשיו בעולה חדש שנמצא 17 שנה

בארץ.



בכל לשכה יש לנו אדם שאחראי לטפל בעולים חדשים. במרכז לתעסוקת אקדמאים

הסידור עוד יותר כפוף לעניו הזה, מפני ששם יושבים אנשים במרכזי קליטה ובסניפים

שלהם יש סידור מיוחד לגבי טיפול בעולים חדשים. אני חושב שהפקידים שלנו עושים את

העבודה די עם לב, למרות כל הלחצים, אבל זה לא מספיק, מפני שלביורוקרטיה יש

מגבלות. היא לא יכולה לעשות כל מיני התייחסויות אישיות ואינדיבידואליות, בעיקר

לא כאשר כ-400 פקידי השמה צריכים לטפל ב-60,000 אנשים בחודש, שכל אחד מהם מגיע 6

- 7 פעמים אל אותו פקיד בלשכה.

יש שיתוף-פעולה בינינו לבין ארגוני העולים. אינני בטוח שהוא נוצר עם

הארגונים של ברית-המועצות, ואולי זו ההזדמנות לקרוא לכם ליצור את הקשר הזה כדי

להרחיב את הפעולה, להעמיק אותה ולאפשר לעשות דברים מעבר למה שהביורוקרטיה עושה.

בסך-הכל אני יכול להגיד שבמרוצת בל שנות שירות התעסוקה מאות אלפי עולים חדשים

סודרו בעבודה. בשירות התעסוקה יש עובדים גרוזינים, אתיופים, יש יוצאי

ברית-המועצות, מרוקו ואחרים, ויש לנו גם אנשים שיודעים לדבר בשפות אלה, ואולי גם

להבהיר את ההבדלים ביו שם לכאן. צריך פשוט להיעזר בהם.

אלת הדברים שיש לי לומר. אם אפשר לעזור במשהו, נעשה זאת ברצון.
י' צידון
יש מצב תעסוקה אקוטי נוכחי. אני לא אתייחס לצד של פיתוח הכלכלה בארץ, אף כי

אני מתיימר להיות אחד מאלה שמנסים לדחוף את זה, כי זה פתרון לאורך-ימים. הבעיה

שלנו היא איך פותרים את זה עכשיו. האם לאור תחזיות של מספר העולים נעשו על-ידכם,

או על-ידי צירוף כלשהו של משרדים, מחקרים של עבודות יזומות, כולל תקציב בתעסוקה,

משהו שיעמוד באיזה שהוא יחס לצפי של עליה שאנחנו שומעים עליו?

ע' כץ;

לא מדובר רק בתחזיות של עבודות יזומות. יש תוכנית. אנחנו מצויידים בכל מיני

חוברות וספרים שמוכנים במגירה, ויש ספר מגירה שמונח שהזכיר אותו מר לשם ממשרד

הקליטה, שעבר בין המשרדים והוא אומר מה יקרה אם יגיעו 30,000, 40,000 או 15,000

עולים חדשים. אבל לא מדובר היום בזה. כאשר הנהיה בעיה שיגיעו 20,000 עולים

בחודש, אני בטוח שאחרי שהשיטפון הזה יהמם אותנו לרגע, אנחנו נחזור למצב הרגיל

שלנו ונעשה כל מה שאנחנו עושים כשאנחנו מותקפים באיזו שהיא בעיה.

היום לא מדובר בזה. היום מדובר במאות האנשים שתובעים טיפול. אני חייב להגיד

שיש לנו סיוע ממשרד הקליטה לגבי מקרים בודדים. הרי יש להם שיטה של תמיכה בתעסוקה

אינדיבידואלית ואנחנו מסייעים במימון של משרד הקליטה שהעולה יעבוד פה ושם. הצרה

היא שהמצב הכלכלי לא פותר את זה. אתם זוכרים ודאי את ענין פיטורי העובדים מרשות

השידור, שתעסוקתם מומנה שנה ועוד שנה עד שנגמר המימון.

יש בעיה אמיתית של מצב התעסוקה.
היו"ר מ' קליי נר
הענין הזה עלה באחת הישיבות הקודמות, שם ביקשנו להגדיל את הסכומים גם לנושא

של עזרה בקליטה במוסדות וגם תוכנית של עזרה למפעלים לקלוט עולים בתקופת החניכות

שלהם.

י י צידון;

הייתי רוצה לראות אם יש דבר כזה כמו פרוייקט, עם אנשים ועם תקציב.



היו"ר מ' קליינר;

אנחנו עוד נחזור לזה באחת הישיבות הקרובות, כי נצטרך לקבל דיווח כאשר נדון

בשאלה מה שונה ומה השתפר בתקציב משרד הקליטה.
אי פי יבלום
בתמונה שתלויה בחדר הזה יש צילום של פרופ' לרנר, בן 76, שהוא מס' 1 בעולם

בתחום שלו. הוא בא עם רעיון של לב מלאכותי, שיכול להכניס למדינת ישראל

מיליארדים, וחבל יהיה אם האיש הזה לא יישם את הרעיון שלו. אם אנחנו מדברים על

פרוייקטים, תעזרו לפרופ' לרנר למצוא את הכסף כדי להגשים את הרעיון שלו.

הייתי אתו בפגישה אצל ראש עיריית ירושלים, טדי קולק. מר קולק אירגן לו מטעם

מכון וייצמן נסיעה לארצות-הברית כדי לקבל כסף. אין לי כל ספק שהוא עזר למכון

וייצמן לקבל את הכסף הזה, אבל הכסף הלך לפרוייקט אחר לגמרי, ומצבו של פרופ' לרנר

בענין זה לא השתנה.

שנית, לא דיברנו כאן על תנאים סוציאליים של עולים שלא יכולים להעביר את

התנאים הסוציאליים מהמדינות שמהן באו. לפני שנה הוגש לכנסת חוק קליטה, לפיו כל

שנת עבודה בחו"ל תהיה שווה חצי אחוז לצורך הפנסיה בחישוב של משכורת ממוצעת בארץ.

אם זה לא יהיה, אנחנו נדבר הרבה על עליה אבל לא יבואו עולים.

יש כאן תמונה נוספת של אדם שיש לו בארץ בת ובן נשואים, עם משפחות. לאחר 15

שנות סירוב הוא הגיע לארץ. הוא מהנדס כוח וחום מעולה, עבד כמהנדס ראשי בבניית

ארמון בקרמלין. כעת אין לו עבודה וגם אין לו תקוה לקבל פנסיה.

אנחנו דיברנו על דיור ועל תעסוקה, אבל בעיית הפנסיה של העולים שבאים מארצות

המצוקה היא לא פחות כואבת וצריך לפתור אותה.

היו"ר מ' קליינר;

אני רוצה להעיר הערה אחת לסיום, בלי לסיים את הוויכוח. באחת הישיבות הקודמות

הזכרתי את הפגישה לגבי יוזמה של אידה נודל עם שר התעשיה והמסחר, והוא כרגע בודק

להקים בירושלים מכון מחקרי פרקטי כדי ליישם רעיונות וטכנולוגיות שבלימוד שלהם

הושקעו הרבה מאד רובלים, ובאוינה הזדמנות זה גם יתן תעסוקה לאותם אנשים בתחום

שלהם, ולא כפי שהם מועסקים היום בתחומים אחרים.

אנחנו עוד נשוב לדון בהיבטים העקרוניים של הקליטה. לי יש תחושה שאם בחרת

כיוון צריך ללכת בו עד הסוף כדי להצליח. למרות ששר הקליטה לשעבר הוא היום שר-

הבריאות, אבל התוכנית היתה לא של השר אלא של המשרד וצריך לבחון אותה. אם היא לא

טובה, אני אהיה הראשון שאטיח בה בקורת.

אנחנו ועדה שעדיין לומדת את הנושאים. יש לנו שר שהוא עדיין בתקופה של 100

ימי חסד. אורי גורדון לא רוצה ימי יוסד, וגם אם היו רוצים לתת לו הוא לא היה לוקח

אותם. אבל גם מחי העליה מתחבטת, כי אנחנו בתקופת מעבר. אני מבין שהסוכנות אמרה

שהיא תעביר את הקליטה לממשלה, אבל ברור שתקופת המעבר היא תמיד תקופה עצבנית,

מכיוון שאנשים סובלים, ואני באופן עקרוני לא מוכן שעולה יסבול יום אחד. אני לא

מוכן להפסיד אפילו חודש.

גם אני הייתי קצר-רוח באותו חלק של הדיווח שאמרת שמשרד השיכון צריך לקבל

תשובה, המנכ"ל צריך לחכות לחבר הנאמנים ואז נדע. בחלק הזה של הדברים הרגשתי

הזדהות עם התחושות של אורי גורדון.



אנחנו עוד נמצאים בשלב הלימוד וגם מנסים לסייע. אם יבוא שלב הבקורת, הוא

יבוא לוועדה זו בצורה מאד מאד חריפה ובוטה. אבל המטרה בסופו של דבר היא שבקורת

תהיה בונה ותנסה להזיז את הדברים בכיוונים שאנחנו מאמינים בהם באופן מציאותי, כי

רק מבקורת אנחנו לא נבנה מדינה.

תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14.15

קוד המקור של הנתונים