ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 14/02/1989

תקציב משרד הקליטה

פרוטוקול

 
הכנסת השתים עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 7 מישיבת ועדת העליה והקליטה

מיום ג' ט' באדר א', תשמ"ט - 14.2.1989)1 בשעה 12:15

נפחו;

חבלי הוועדה;
יושב ראש
מ. קליינר

א. גור

ש. דיין

א. מזרחי

י. שפרינצק

מוזמנים; א. כהן - סמנכ'יל משרד הקליטה

א. לשם - מנכ"ל האגף לשירותי קליטה

ד. טופז - מנכ"ל המחלקה לתיכנון ותיקצוב

י. בלום - מי'מ מנכ"ל מחלקת התעסוקה

א. בן-עמי - עובד המשרד

א. וייל - נציג האוצר

מזכיר הוועדה; ו. מאור
נרשם ע"י
חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום; תקציב משרד הקליטה.
היו"ר מ. קליינר
אני פותח את הישיבה. הישיבה נפתחת

באיחור, וזאת בשל פגישה אצל שר המסחר

והתעשיה, שממנה חזרתי זה עתה, שהתעכבה בגלל פגישה, שהתארכה, עם

השגריר האמריקאי, שבה השתתפו אידה נודל וקבוצה של פרופסורים

ודוקטורים עולי ברית המועצות. פרט לבעיות קליטה, שאני הצגתי בפני

השר, שגם הביע את נכונותו להופיע בפני הועדה באחת הפגישות הקרובות,

עלה גם הנושא, שמדענים רבים מביאים אתם ידע רב מברית המועצות; ידע

זה, לא מנוצל, גם אם הם מוצאים תעסוקה ולמדענים הללו. סוכם שתצא

הודעה מטעם משרד המסחר והתעשיה, שיוקם בירושלים מרכז למדע ולמחקר

במטרה לנצל את הידע. מדובר בסדר גודל של כ-200 איש בהמשך.

נתחיל בוודאי בגרעין יותר קטן, שיהיה מורכב מעולים מברית המועצות,

במטרה לנצל את הידע שרכשו בתחומים מסויימים שבהם הרוסים חזקים, שלא
נוצל עד היום
תחומי אקולוגיה, טכנולוגיה, כימיה, פיסיקה

ואלקטרוניקה. בנוסף לכך, השר הבטיח באופן אישי, למנות איש קשר מיוחד

שידאג לשילוב עולים במפעלים. הוא יטפל בזה באופן אישי ובעזרת איש

מיוחד שימונה לתפקיד זה, שכמובן, נוגע לאחת הבעיות המרכזיות שלנו

במסגרת נושא הקליטה, והוא נושא התעסוקה.

א. גור; מאיפה יבוא המימון להקמת המרכז?
היו"ר מ. קליינר
חלק ינתן ע"י המשרד, וחלק מהמדענים האלה,

שהם בעלי שם וגם אידה נודל, שינסו לגייס

כספים. גם הוא ינסה לגייס משקיעים פרטיים, ואולי גם לחלק מהתעשיות

יהיה ענין, אבל ברור שהמשרד יכול לתת רק איזשהו מימון התחלתי אבל הם

בעצמם אמרו שאם יתנו להם מספר אנשים, הם יוכלו לעבור מתוכנית מנהלית

לתוכנית אופרטיבית מפורטת יש תקציבי פיתוח, מו"פ מה שנקרא, אז אם

ינתן להם הגרעין הזה, הם גם לוקחים על עצמם לגייס את היתר. הבעיה

היתה בעצם, הסכום ההתחלתי.

א. גור; ומשרד הקליטה לא יסייע?
היו"ר מ. קליינר
אני בטוח שכל גורם ממשלתי ישמח אם מישהו

אחר יעזור לו במימון, אז ודאי שישמחו
לשתף פעולה. אני חוזר לנושא הישיבה
אתמול דנו בעיקר בנושא השיכון

ואני בקשתי מאנשי משרד להציג את יתר הבעיות, כאשר נושא הישיבה, היה

בעצם לברר עם משרד הקליטה, האם במסגרת תוכניות הקליטה, או צפיות

הקליטה לשנה הקרובה, קיימות בעיות מיוחדות בתחום התקציבי, ואנחנו

נמצאים בעיצומו של הדיון על תקציב המדינה.
ד. טופז
אסקור בקצרה את תקציב משרד הקליטה בשנים

האחרונות, מה שאירע בשנה התקציבית שמסתיימת ב-31

למרץ, והציפיות לשנה התקציבית המתחילה ב-1 באפריל. תקציב משרד

הקליטה מבוסס על מספר העולים. שמגיעים לארץ; אנחנו מטפלים בעולים

שהגיעו לארץ ב-3 שנים האחרונות. זכאויות בתקציב המשרד, פרט לנושא

גיור שלא נמצא בתקציב של המשרד אלא בתקציב של משרד השיכון, הן ל-3

שנים. לכן כאשר בונים את תקציב המשרד, אנו לוקחים בחשבון את העליה

בשלוש השנים האחרונות. סוגי סיוע מיוחדים ניתנים בשנה ראשונה, סוגי



סיוע אחרים ניתנים בשנה שנה וחצי מיום העליה. סוגי סיוע אחרים

ניתנים יותר מאוחר. תקופת הזכאות מגובלת לשלוש שנים.

לפניכם הדף הראשון של המסמך שחילקנו, שכתוב תקציב משרד העליה

והקליטה לעומת מספר עולים שהגיעו לארץ. פה רשמנו את התקציבים שהיו

בשנת התקציב 86', 87' 88' ו-89'. לפני שנה, תוקצבנו לעליה של

10,000 עולים. למה 10,000 עולים? כי בשנה הקודמת ב-86' הגיעו

10,989, קרי כ-10,000 עולים, וב-87י, קיבלנו תקציב של 49,000,000,

תקציב דומה לתקציב השנה הקודמת. ואז חל הגידול בעליה מברית המועצות.

היה גידול בעליה מאמריקה הלטינית מארצות אחרות ואנחנו סיימנו את

השנה עם 14,181 עולים. במשך השנה, קבלנו תוספות עבור עדכון בגידול

בעליה של כ-10,000,000.2. גמרנו את השנה עם 59,000,000,6 מיליון

שקלים. את השנה שהתחילה ב-1.4.88, התחלנו שוב עם תקציב נמוך..
א. גור
תקציב המשרד הוא פונקציה של מספר העולים?
ד. טופז
תקציב המשרד הוא בעיקרון פונקציה של מספר

העולים. וכל שנה הוא מתוקצב בהתאם למספר עולים

שהגיעו וצפויים להגיע.
ש. דייו
המשרד מטפל רק בעולים.
ד. טופז
המשרד מטפל בעולים ובתושבים חוזרים. עולים ועולים

בכח.
א. כהן
אנחנו מופקדים אך ורק על טיפול בקליטת העליה. לא

בעליה, רק בקליטת העליה.
א. גור
כלומר, אם במקום גידול בעליה בשנה מסויימת, תהיה

ירידה, תקציב המשרד יקטן?
ד. טופז
התקציב יקטן, כי הוא מבוסס על מספר העולים

המגיעים לארץ וזכאים לקבל סיוע. אם יגיעו פחות

אנשים, אז יש לצפות שהתקציב יהיה יותר קטן.
היו"ר מ. קליינר
אבל זו אפשרות היפותטית; אנחנו יודעים

שהעליה תגדל ולא תקטן.
א. כהו
נקוה. במיוחד כשיש לנו הסכם עם האוצר, ככל שהעליה

תגדל נקבל יותר כסף, אנחנו שואפים ליותר עליה, כדי

שנקבל יותר תקציב.
ד. טופז
השנה שהתחילה ב-1/4/88, זו השנה שמסתיימת בעוד

כחודש ימים, היתה 'שנה קשה במיוחד בשבילנו, כיוון

שתוקצבנו על בסיס נמוך מאד, וזה גרם לנו בעיות מימון. החשב הכללי

נותן מימון למשרדי ממשלה בהתאם לתקציב המאושר. אמנם, קבלנו הבטחה

ממשרד האוצר, אבל בהבטחות אין אימון מבחינת המקדמות למימון, והתקשנו

מבחינת הסיוע הישיר לאנשים. אנחנו אמורים לקבל תקציב נוסף במשך השנה



חזו, ונגיע להערכתנו לכ-76,000,000.8 בסוף השנה התקציבית הזו שנגמרת

בעוד חודש. תחזית העליה היא כ-200,14 עולים עד סוף מרץ, מספר העולים

המשוער שיגיעו עד 31.3.89 לשנה הבאה.

ש. דיין; בשנת התקציב 86/ יש 10,989 עולים, ותקציב של

48,000,000. בשנת 1988, יש 14,200 עולים ואתם מקבלים

76,000,000. אתה מביו מהו ההפרש בין מספרי העולים לבין הפרשי

התקציב?
א. גור
חסר לך הפרשי הצמדה.

ד. טופז: ישנם כמה גורמים: א. אינפלציה. יש נושאים נוספים

שלא היו קיימים, למשל, הנושא של קליסה ישירה לא

היה קיים ב-86י. יש החרפה במצב התעסוקה, ואנחנו נתייחס לנושא זה, יש

תשובות חלקיות בתוך התקציב הזה. לשנה שמתחילה, ב'1/4/89, לפי הצעת

התקציב שאושרה בממשלה ומונחת על שולחן הכנסת, תקציבנו מופיע

כ-68,000,000 שקלים; מה שמופיע בספר התקציב זה 81,000,000. הסכום של

68,000,000 הוא הסכום הנומינלי. הסך של 81,000,000 כולל כבר את

תוספת ההתיקרות - מעבר מתקציב 88' ל-89'. זאת אומרת, צריך להשוות את

ה-76.8 שאיתו אנחנו גומרים את השנה, עם ה-68.

זה לגבי התמונה הכללית של התקציב. לגבי כוח אדם, על פי החלטות

הממשלה, הוחלט על קיצוץ של 10% בתקציב משרד הקליטה. מצבת כוח אדם

שלנו היא 378. קיצוץ של 10% על שנתיים, ז"א 5% כל שנה, זה 19 משרות.

יש לנו 359 עובדים השנה, ומחוייבים לשנה הבאה לקיצוץ נוסף של 19

משרות.
א. כהן
בשנת 1989,יהיו 359 משרות במשרד הקליטה. זה כל

המנגנון, על כל הפריסה. שלו, מקרית שמונה ועד אילת.

אני מעריך שאם הכל יסתדר על הצד הטוב ביותר, הרפורמה תתקיים וההסכם

יבוצע - משרד הקליטה מתואם עם משרד האוצר בתוספת של 100 משרות בלבד,

מתוך כל המנגון העומד היום לרשות הסוכנות היהודית. כי העברת נושא

הקליטה מהסוכנות היהודית למשרד הקליטה, יביא לכך שנקבל תוספת של 100

עובדים בלבד, ולא מאות העובדים שהיו מועסקים במחלקת העליה והקליטה.
א. גור
כמה היו מועסקים שם?
א. כהן
אני לא מוכן להתחייב על המספר, אבל להערכתי,

כ-850-900 איש היו מועסקים במחלקת העליה של

הסוכנות היהודית. בתוך מחלקת העליה היום, מדובר על 450 עובדים.

אנחנו מתכוננים לקלוט מאה משרות, שמהן, כמעט כולן עובדים של אגף

שירותי הרווחה של הסוכנות היהודית, שיעברו למשרד הקליטה. אני מדבר

על תקנים. כי יתכן שיהיו כאלה שלא ירצו להיות עובדי . מדינה, אלא

יעדיפו להיות עובדים. של השירות הציבורי. התקנים יהיו בעצם הבסיס

לבנייה ושינוי המבנה הארגוני של המשרד, כולל הקמת לשכות.
ד. טופז
בהצעת התקציב של המשרד, הסכום שעומד לרשות

הנושאים שאנחנו מטפלים בהם, הוא קטן ביותר



בהשוואה לתקציבים אחרים במשרדים אחרים, בנושאים יותר ופחות חשובים

במסגרת נושא קליטת העליה. בתוך תקציב המדינה, 81 מיליון שקלים זה

סכום מינימלי, שלפעמים מאפשר ולפעמים לא מאפשר, לתת את הטיפול

שלדעתנו אנחנו צריכים לתת, בנושא של העליה וקליטה. הסיוע הישיר

לעולים הוא כ-85% מה-81 מיליון. ז"א, מזה אני מוריד את המשכורות, את

אחזקת הבית, את ההוצאות הקבועות. את הסיוע הישיר לאנשים, אנחנו

מחלקים למספר תחומים. תחום אחד הוא התארגנות ראשונית. מרגע שהעולה

יורד מהמטוס, יש לנו מחלקה קבועה בנמל תעופה בן גוריון, שמאויישת על

ידי עובדי משרד הקליטה, מקבלים את העולה, מפנים אותו לדירה או

בקליטה ישירה, למרכז קליטה, לקרובים. מרגע זה האנשים מקבלים סיוע

להתארגנות ראשונית, להסעה, דמי כיס. נושא שני הוא סיוע בחינוך.

הנושא השלישי זה תחום התעסוקה. על זה יש לנו סקירה בנפרד. אנחנו

נותנים סיוע, במסגרת מינהל הסטודנטים, לסטודנטים עולים.

ש. דיין; זה כלול בסל הקליטה?

ד. טופז; לא. לסל הקליטה נתייחס עוד מעט. זה כלול בתקציב

משרד הקליטה. אני כרגע מדבר על חלוקת הסכום של 81

מיליון לנושאים השונים. סיוע לסטודנטים עולים, באמצעות יחידה משותפת

לסוכנות היהודית ולמשרד הקליטה - מינהל הסטודנטים - סטודנטים

שלומדים באוניברסיטאות, במוסדות אקדמאיים אחרים וגם סיוע לתלמידי

ישיבות. פעולות קליטה חברתית ותרבותית, סיוע למדענים עולים, שזה גם

קשור בתעסוקה, אבל תעסוקה לאוכלוסיה מיוחדת מאד, ותוכנית קליטה

ישירה. יש סל של קליטת ישירה שנקבע והוא קיים כרגע, הוא סל של

כ-18,511 שקלים לשנה למשפחת עולים ממוצעת המונה 3 נפשות. הסיוע הזה

מורכב ממספר סעיפים, א,ב,ג עד האות ל', ומדובר כאן על סיוע ממוצע.

הנושא היחידי שכרגע עדיין לא מופעל, ובימים הקרובים נפעיל אותו

ישירות, זה נושא בתי מלון. היום השיטה היא, שמשרד הקליטה מפנה עולים

לבתי מלון. משרד הקליטח מתחייב בפני המלון לשלם את ההוצאות, לעולה

אין שום מחוייבות כלפי בית המלון.

הגענו למסקנה, גם לטובתו של העולה, שניתן את הכסף לעולה ישירות ביד

והוא יוכל לעשות עם הכסף מה שהוא חפץ; ללכת לבית מלון, ללכת

לקרובים, לאכסניה, ויוכל להיעזר בכסף הזה לשלם או להשלים הוצאות

נוספות שיהיו לו בתקופת ראשונית. כרגע זה לא מתקיים, אני מקווה שתוך

כמה ימים נתארגן מבחינה זו כדי שנוכל לתת לאנשים את הכסף הזה, 3,000

שקל, ישירות. אנו שומעים גם מהשטח שיש בעיה מסויימת בנושא שכר

הדירה; הרי המסלול הזה צריך להיות מסלול שבעצם נותן לעולה את אותן

ההכנסות, את אותם הכספים שהוא היה מקבל אילו היה גר במרכז קליטה. זה

מסלול חלופי למרכז קליטה, ולכן אתם רואים פה ארנונה וחשמל, מים וגז

וועד הבית כדי שלא יהיו לעולה הוצאות נוספות. יש את המסלול של שכר

דירה, שמופעל על ידי משרד השיכון, שנותן סיוע ושכר דירה ותו-לא.

היום זה 375 שקל לשנה ראשונה.

מ. קליינר; זה המסלול שעושים עולים מארצות הרווחה?
ד. טופז
זת המסלול הרגיל. עולים שרוצים, אחרי תקופה שהיו

במרכז קליטה, לקבל סיוע בשכר דירה, פונים לבנקים



למשכנתאות, ומקבלים את הסיוע בשכר דירה לתקופה של עד 60 חודש. לאחר

שקיימנו דיון ראשוני עם אורי וייל באגף התקציבים, אנו מבצעים בדיקה

משותפת לגבי העלויות של שכר דירה בשוק הפרטי.

הסיוע בשכר דירה שאנחנו משלמים היום, הוא, למשל, בירושלים 318 דולר

ובשאר חלקי הארץ 276 דולר. הבעיה המיוחדת היא העלויות של שכר הדירה

בשוק הפרטי. כרגע אנחנו רוצים לעשות בדיקה להגיע לישיבה עם האוצר

בנושא הזה לגבי עדכון בשכר דירה שיתאים ראלי יותר למציאות. זה נושא

הקליטה הישירה.
מ. קליינר
לגבי הקליטה הישירה, אם, מתוך 14,000 שבאו בשנה

שעברה, 7,000 נקלטו במרכזי קליטה, מה קרה עם

ה-7,000 האחרים?
ד. טופז
יש אנשים שהם סטודנטים, במסגרת מינהל הסטודנטים-,

הם כבר באים מראש למה שנקרא סידור מוקדם. חלק
מהאוכלוסיה מסתדרת בכוחות .עצמה
בוחרת בסידורים פרטיים, משכנתאות,

שכר דירה, לא נכנסת בכלל למערכת הזו. חלק מהאוכלוסיה שפונה

להתיישבות; אמנם, לא במספרים גדולים, אבל גם הם חלק מהאוכלוסיה.

חלק מהאוכלוסיה הם קשישים, ומופנים למסגרות שונות בסוכנות היהודית.
א. גור
האם יש לכם נתונים היום לגבי היצע הדירות לשכירות

בארץ? האם מספר הדירות שקיימות היום עונה על

התחזית של העליה לשנה הבאה?

ד. טופז! יתכן שיעלו 15,000 עולים, אבל מספר הדירות להשכרה

שיש בשוק בכל מרכז הארץ הוא כ-5,000.
ד. טולדנו
קליטה ישירה יותר קיימת, וכידוע, הלכו למרכזי

קליטה 300/0-250/0 מכלל העולים וכל היתר הלכו

לדירות שלהם כך שתמיד היו דירות בארץ. עכשיו קלטנו במחוז המרכז קרוב

ל-800 משפחות בקליטה ישירה; הקליטה הישירה מבוצעת רק לגבי יוצאי

ארצות מצוקה. עד עכשיו, כל העולים שבאו לבית מלון שהו בין שבועיים

לשלשה שבועות בבית מלון, ומצאו דירה במהלך התקופה של שלושה השבועות.

יש מספיק דירות להשכיר, אבל הבעיה היא גובה שכר הדירה שאנו מציעים

לעולים. אנחנו נותנים סכום מסויים, אבל הוא קטן מהסכום שנדרש בשוק.

בסכום שאנו מציעים, אנחנו מכוונים את העולים לאיזורים לא כל כך

טובים וגם לשכונות לא כל כך טובות ואת זה אנו לא רוצים. אם יעודכן

סכום שכר הדירה בצורה ריאלית, אני מניח שזה יהיה בסדר.
ש. דיין
בירושלים, למשל, כל חדר עולה מאה דולר.
ד. טופז
מה שאנחנו נותנים כרגע בירושלים זה 318 דולר.
א. כהו
מה יעשה משרד הקליטה במידה ותבוא עליה המונית? פעם

היה פתרון; לוקחים בית מלון, לוקחים מרכז קליטה,

ופותרים את הבעיה. אין לנו תשובה היום. כל עוד העליה מגיעה בקצב של

השנה שעברה, בין 10,000 ל-14,000 עולים, מוצאים פתרון, כל עוד שכר

הדירה הינו ריאלי. אם הוא לא יהיה ריאלי, אז יש בעיה. אז העולים



יתקעו בבית מלון. ועלות של בית מלון היא גבוהה מאד. לכן הפתרון הוא

לתת יחד עס האוצר 3,000 למשפחה בת 3 נפשות, כדי שהם יחליטו בעצמם אם

ללכת לבית מלון ולא יהיו תלויים בביורוקרטיה של פקידים, כי אז נוצר

מצב לא נעים, כי לעובד מדינה לא נעים להוציא עולה לאחר שבוע ימים או

עשרה ימים בכוח מהמלון וכבר נתקלנו בבעיה, עולים שהו חודש בבית מלון

ויותר מזה וקופת המדינה שילמה על כל יום שהייה בבית מלון. כך שאם

אתה נותן לו את הטל של 3 נפשות של 3,000 שקל, זכות הבחירה בידיו.
היו"ר מ. קליינר
היתה לנו שנה קשה מאד. זו שנת מעבר.

למעשה, התוכנית, כפי שהוצגה, תתבצע רק

באפריל 90'. מה שאותי מטריד זה קליטה. קליטה היא אחד הגורמים לעליה

או לאי-עליה, ואם השנה הזו ישלחו עולים מכתבים רעים לברית המועצות

או לארגנטינה אז הנזק הוא ארוך טווח. אגב, זה לא כל הסכום. זה אותם

מרכזי מידע שצריכים להחליף את מרכזי הקליטה. זו תוכנית רחבה

ומגוונת.

הייתי רוצה לעבור לחלק השני ולשמוע על יתר הנושאים, למשל, בנושא

התעסוקה. אותם נושאים מרכזיים, שהם קריטיים לנושא קליטת העולים, או

שיש להם מגע ישיר לעולה, האם אנחנו בנויים לטפל בהם? למשל, במסגרת

הקליטה תעסוקתית, יש איזו השתתפות של המשרד לתשלום המשכורת לעולים.

האם זה גם מוסדות פרטיים וממשלתיים, והאם אתם מתוקצבים לזה? על כמה

אנשים מדובר פה?

למעשה, אנו רצינו עד אמצע השנה והסוכנות היהודית אמרה שצריכים לתת

דוחו"ת. זה מוזר מאד בעיני. זה בטח לא על דעתו של ראש מחלקת עליה.

אני מציע שבהזדמנות הראשונה, שראש מחלקת העליה יהיה כאן, נשאל אותו

אם יש לו טענות כלפי הממשלה שהתוכנית לא מתבצעת בדיוק כפי שתוכנן.

ש. דייו; לו הממשלה היתה נותנת להם מה שהם דורשים,זה היה

מקל עלינו מאד.

היו"ר מ. קליינר; אתם הרי נמצאים במשא ומתן עם חבר

הנאמנים. אני הייתי מציע להם להציג את

השאלה הזו גם לועדת העליה, וכן לנציג האוצר. אם זה 2,000 שקל או

1,800, זו לא השאלה, אלא למה לא ליישם כבר בשנה הזו את העיקרון של

מתן סכום גלובלי חודשי. אני מבקש שהנושא יעלה בדיונים האלה בשם

הועדה.

ד. טולדנו; הרי גם הסוכנות וגם הממשלה אומרים שנושא הקליטה

צריך להיות ביד אחת ולא בשתי ידיים, כפי שזה

היום.
היו"ר מ. קליינר
אומרים לי שזו שנת מעבר, אז לא מפריע

לי שבשנה הזו העולים יקבלו שתי המחאות.

זה נראה לי תמוה, אבל שיקבלו שתי המחאות ובתנאי שזו תהיה המחאה

גלובלית שבאים פעם בחודש לקחת אותה.
א. לשם
הבעיה היא בעיקר, האס ניתן שכר דירה בלווי חוזה,

או שניתן את הסכום בהתאם לנורמה שנקבעה, ללא הצגת

חוזה. זה הסכום המשמעותי, הרי בדברים אחרים אין ויכוח כמעט, ולמעשה,

מצידו של משרד השיכון, או מבחינת האגף של ישראל שוורץ, יש נכונות

מלאה שהאדם יגש עם בואו ארצה אל הבנק למשכנתאות ויקבל את שכר הדירה

ללא הצגת פתק. ברגע שהוא מופנה למסלול לקליטה ישירה, הוא יקבל את

המקדמה אף ללא הצגת חוזה שכירות. את הדברים האלה אנחנו מעלים במשא

ומתן.

א. גור; מה זה מקדמה?
א. לשם
הוא יכול לקבל 3 חודשים. יש טבלת שכר דירה. כלומר,

אם הוא מקבל 560 ש"ח לחודש, בירושלים הוא יקבל 3

חודשי שכר דירה מראש, אף אם הוא לא הציג חוזה. וכאשר הוא מציג חוזה,

הוא יכול לקבל את 12 החודשים מראש בבת אחת, כדי לאפשר לו עמדה יותר

נוחה במשא ומתן. זאת" אומרת, יש אפשרות לאדם לתמרן; להקלט אצל

קרובים, ולקבל את הסכום בבת אחת. הבעיה נעוצה בעמדת הפרטנרים שלנו,
ולא בעמדת משרד השיכון. לנושא התעסוקה
התקצוב שלנו, כפי שהוצג גם

על ידי האחראי לתקצוב המשרד בתחום התעסוקה, למעשה אינו שונה במהותו

מהתקציב שאושר לנו בשנה שעברה, וכוונתי לסעיפים שמאפשרים לנו פעולות

יזומות, ולא לסעיפים שמשתלמים בצורה רגילה כמו דמי קיום, שמותנים

במספר הנפשות. ואם נסתכל על המצב במשק בתחום התעסוקה בכלל, ובתעסוקת

העולים בפרט, נראה שחל שינוי משמעותי והחרפה בלתי רגילה בשוק הכולל,

ואני מפנה את תשומת לבכם למסמך שנמצא לפניכם. אם עמדנו בלוח הראשון

על 20,192 מובטלים (אינני מדבר על דורשי עבודה אלא על מובטלים ממש)

בחודש ינואר 1988, הרי אנו עומדים על 35,296 מובטלים בחודש דצמבר

88'.

אלה נתוני שירות התעסוקה הכללי. כלומר, אנו רואים עליה מדהימה במספר

המובטלים וגם במספר דורשי העבודה. כיצד הדברים האלה מתבטאים אצל

עולים? בחודש ינואר היו לנו 92 מובטלים - עולים שנמצאים עד שנה

בארץ. בחודש דצמבר יש לנו 283 מובטלים. נעבור לתחום האקדמאים,

ואנחנו לוקחים את הפרופורציה של כמה מובטלים או לכמה דורשי עבודה

מוצעת משרה אחת בשוק. למעשה, בחודש דצמבר 87/ לכל 3.2 מהנדסים

דורשי עבודה הוצעה משרה אחת. בדצמבר, לכל 6.7 מהנדסים יש היצע של

משרה אחת. והדברים האלה חוזרים גם במדעי הטבע וגם במדעי הרוח.

כלומר, החרפה אדירה בתחום האבטלה, צימצום המשרות המוצעות וצריך

לזכור שמצבם של העולים הוא קשה יותר. כושר התחרות שלהם ממילא נמוך.

כאשר נוצרת מתיחות בשוק, העולים הם הראשונים שמסרבים להם, הם

הראשונים שנפלטים; הם הראשונים שלגביהם צריך להפעיל מכשירים מתקנים,

על מנת שהם יזכו להזדמנות שווה בשוק העבודה. אם תשימו לב לתשלומי

האבטלה לעולים שמגיעים, מסתבר שלעומת חודש ינואר, שבו שילמנו ל-473

איש תשלומי אבטלה, יש לנו בחודש דצמבר 773, תשלומי אבטלה. אם אנחנו

מסתכלים על עומק האבטלה, יש כאלה שמתקבלים חודש ראשון, חודש שני,

שלישי, הרי יש לנו בחודש ינואר 46% שקיבלו תשלומים מעל לחודש. יש

לנו נתונים חמורים מאד, ולא צריך לשכוח שאנחנו לא מטפלים רק בעולים;

שירותי התעסוקה של המשרד מוצעים גם לתושבים חוזרים. זכותו של תושב



חוזר לקבל את המילגות או את הסיוע שהמשרד נותן בתחום התעסוקה בתקופה

מסויימת, ולכן האוכלוסיה שאנחנו משרתים היא גדולה הרבה יותר ממספר

העולים שמגיע לארץ, ולמעשה, יש לנו לעומת כוח עבודה ב-86', של 7,100

איש, 87-2', 9,700 איש, יש לנו ב-88י 9,677 אנשים מגיל 18 ועד 65,

והם פוסנציאל לתעסוקה. ואם נקח את האקדמאים, הרי חלקם של האקדמאים

בעליה הוא אדיר; אנחנו מדברים למעשה על 42% אקדמאים ואקדמאים למחצה,

לעומת 23% באוכלוסיה הכללית. זה כמעט כפול. יש לנו כאן בעיה מבנית

יסודית של כח עבודה. לרשותנו כוח עבודה עם פוסנציאל תרומה פנסססי

למשק הישראלי. למשק הזה אנו מביאים כמויות של אנשים שמחייבים, שככל
שההשכלה גבוהה, יותר כך הסיוע
הזמן הנדרש להכנסתו ולשילובו בתעסוקה

הספציפית, חייב להיות גדול יותר. לעומת 86/ שבה הגיעו 3,132

מהנדסים, השנה יש לנו 4,003 מהנדסים, כלומר דרישה גוברת, מתיחות

גוברת. חודש אחר אבסלה זה אבסלה חיכוכית, זה דבר רגיל, שלא . צריך

להתייחס אליו. השאלה מה קורה מעבר לזה. ומה גודל הקבוצה שמקבלת

מ-4-2 תשלומים. אם לא נתוקצב בהתאם, אנחנו עשויים בשנה הבאה, אם

ראיתם את המצב בדצמבר, להכנס לצרה בלתי רגילה. שירות התעסוקה הכללי,

שירות התעסוקה הרגיל, האקדמאי והמחלקה לתעסוקה, עושים פעולות

בלתי רגילות, אבל מעבר לשילוב במשק, חייבים להיות גם המכשירים

הכספיים הנדרשים, על מנת שיאפשרו לפתח פעולות.

א. גור; אלה שקיבלו דמי אבטלה 8 חודשים ומעלה מספרם ירד

באופן משמעותי. מה קורה אתם לאחר מכן. הם מועסקים,

ולא מקבלים כל סיוע משוס מוסד, לא ממשרד הקליטה ולא מביטוח לאומי?
י. בלום
משרד הקליטה מופקד על תשלומים לעולה ל-24 חודש

לכל היותר. על פי החוק, ביטוח לאומי נכנס לתמונה

רק לאחר 24 חודש לשהותו בארץ של העולה. עקב הטיפול, אין לנו

בטיפולנו עולים שהגיעו לפני למעלה מ-7-8 חודשים. במצב כזה, העולה

נכנס למסגרת אחרת או קורס להכשרה מקצועית, או איזה טיפול אחר, ויוצא

ממעגל אבטלה. אנחנו לא מרשים לעולה להיות מובטל עד 24 חודש.

א. לשם! משתדלים לא להעביר מקרים לטיפול המערכת הכוללת של

המדינה. שימו לב למה שיש לנו במקצועות כמו

מהנדסים: ב-86', היו 465, ב-88' היו 736; טכנאים: 236 טכנאים

והנדסאים ב-86/ ו-340 ב-88'. זאת אומרת, גידול אדיר, ולמעשה,

דרישות יותר גבוהות מהמעסיקים, ירידה של כושר התחרות, ואנחנו רואים

למעשה רוויה בחלק ניכר מענפי המשק, כי אנו נמצאים במצב של סטגנציה

במשק. אנו מדברים על צמיחה, אבל למעשה, נמצאים במצב של קיפאון

ורוויה בחלק ניכר מהסקטורים. יש סקטורים שלמעשה, בגלל בעיות של

ריבית, של מימון, בעיות של תחזיות יצוא, נמצאים בקשיים ולא קולטים;

יש מפעלים שלא נמצאים בקשיים, אבל התחזיות, שלהם בעייתיות - בגלל

הסכמים בשוק האירופי ובעיות אחרות, ולא לוקחים סיכון. כלומר, הם
אומרים
לקחת סיכון, בבקשה, המוסדות הציבוריים - אם אתם רוצים לתת

לעולה הזדמנות שווה, אנחנו נבחן, אנחנו נקלוט, ואנחנו מצליחים בזה.

יש לנו נתונים ברורים מאד, שהסיוע שלנו מאפשר לעולה להיקלט והופך

לחלק אינטגרלי מכח העבודה.
י. בלום
דרישות המעסיקים יותר גבוהות, וזה במיוחד בנושא

העברית. היום מעסיק דורש מהעולה ידיעת העברית

יותר מאשר בתקופה מסויימת, כאשר היה זקוק להרבה עובדים ולא שם על זה

דגש. הוא היום דורש יותר נסיון ומיומנות. אנחנו חייבים להרחיב את

מסגרת הלימודים בעברית. והיום זה לא מתוקצב, ואין לנו אפשרות לבצע.

יש לנו רק את המסגרות הקבועות. את החמישה חודשים הרגילים שמקבל

העולה.
היו"ר מ. קליינר
למה כוונתך בהרחבה? יותר שעות, יותר

זמן?
א. לשם
600 שעות לימוד עברית -זוהי המכסה שאותה מקבל

עולה במרכז הקליטה. הרמה וההישגים שאליהם הם

אמורים להגיע לאור הדרישות היום, מחייבת תיגבור ניכר ברמת המתקדמים

כולל טרמינולוגיה מקצועית במקצועות השונים. לזה אנחנו לא מתוקצבים.

י. בלום: לגבי איבוד כושר התחרות של העולה: אנחנו היום

מעוניינים להכנס יותר לתחום של הכנת העולה לקראת

כניסתו לעבודה. היום עולה צריך לעסוק יותר מבעבר בחיפוש עבודה.

רוצים להפוך כל עולה ללשכת עבודה של עצמו. היום יש אפשריות ללמוד

בסדנאות, בלימוד מיומנות, איך לחפש עבודה. זה מכשיר שהיום מנסים

אותו גם עם ישראלים, עם סטודנטים באוניברסיטאות. ישנה אפשרות גם

לנסות זאת עם העולים. כבר שנה שלמה מאז שחדלנו להפעיל את מערכת

היועצים התעסוקתיים, שהיתה מערכת שפעלה במשך 4 שנים יחד עם שירות

התעסוקה. בעקבות מחסור בתקציב, הופסקה התעסוקה של כל היועצים. היום

העולים כמעט ולא מקבלים ייעוץ. וזה אחד הכלים החשובים דווקא לאנשים

שיש להם צורך בשינוי המגמות שלהם בתעסוקה. התמחות במשהו.

א. גור-. גם שירות התעסוקה הפסיק?
י. בלום
לא. לשירות התעסוקה הישראלי יש.
א. לשם
מדובר על 4 משרות ספציפיות" בלבד בכל הארץ.
היו"ר מ. קליינר
ועולים מופנים ליועצים של שירות

התעסוקה?
י. בלום
היום כמעט לא, בגלל התור הארוך שישנו שם. שם התור

הוא ארוך וזה לפי שיטה של לשכות עבודה. העולה

נכנס שם לתור והוא יכול לחכות שם שלשה חודשים. ישראלים מחכים היום

.3-4 חודשים.
א. לשם
והיועץ אינו מומחה. אנחנו צריכים אדם שיבין בדיוק

מהן בעיות התעסוקה של עולי אירו, למשל.
י. בלום
אנחנו קיימנו מערכת משולבת לאתיופים ולעולים

אחרים, וזה הופסק. היום מדברים על השלמת הידע

המקצועי של העולים. עולים אקדמאים, גם מברית המועצות וגם מארצות



אחרות, צריכים להתאים את המקצוע שלהם לצרכים של המשק הישראלי.

לצערנו, לא כולם באים מארצות הברית או דרום אפריקה. כאשר מגיע מהנדס

מברית המועצות (אני לא מדבר על המדענים) הם צריכים להשלים את

ידיעותיהם. היו מדענים מארצות הברית ואפילו מדרום אמריקה, שלא ידעו

מיחשוב, באים למפעל ולא יודעים להפעיל מחשב.

אנחנו מדברים על קורסים לעידכון מקצועי שבעבר הפעלנו - והיום, מחוסר

תקציב, אין לנו יותר. לא מדברים על הרחבת הקורסים בהסבה והכשרה

מקצועית. אנחנו לא מעוניינים להעביר אנשים ממקצוע למקצוע, אבל

נוכחנו לדעת שהעולה לפעמים מעונין בזה. שתי סיבות מאד נפוצות הן,

שבארץ מוצאו הוא עסק במקצוע כי, (זה היה במיוחד בקרב עולי

ברית-המועצות). למשל, היתה לו אפשרות ללמוד רק הנדסת בנין. אם

מדברים על עולי המערב, לפעמים רמת המשכורת, או השתלבותו במקצוע

מסויים בחוץ לארץ, שונה מהשתלמותו באותו מקצוע פה. הוא מעדיף לעבור

למקצוע אחר או להתמחות בתוך המקצוע במשהו אחר. אני רוצה לדבר על

פיתוח מקורות תעסוקה חלופיים. היום יש לנו שני מכשירים שאנחנו
מפעילים כבר 12 שנה, וגם שירות התעסוקה מפעיל
קידום העסקה, מימון

חלקי או מלא של משרות בשירות הממשלתי או במוסדות ציבור והכשרה

פנים-מפעלית. אלו שני מכשירים שמאפשרים לנו להכניס עולים.

היו"ר מ. קליינר; מה זה הכשרה פנים-מפעלים?

י. בלום י. היום יש מפעלים שמעוניינים לקלוט כוח עבודה

וצריכים ללמוד אותם עיסוק מיוחד. למשל, ב"עלית"

מגדל העמק, הפעלת המכונות שלהם זה קורס של שנה. הכל ממוחשב. צריך

לקחת עולה מדרום אמריקה או מאתיופיה, שהיה בעל מקצוע אחר, ובקורס של

שנה ללמד אותו איך מפעילים ב"עלית", שהוא מפעל מאד פשוט, הכל

ממוחשב....

היו"ר מ. קליינר; והוא נמצא במפעל תקופה, ואתם מממנים את

התקופה הזו כולל הלימודים.

א. כהן; בתנאי שהמפעל מתחייב לקבל אותו.

י. בלום; הבעיה שלנו בשני הנושאים האלו, במיוחד בהכשרה

פנים מפעלית, היא שמספר העולים נמוך מאד. בהכשרה

פנים מפעלית, סידרנו 191 עולים. זה מספר זעום. הסכום שאנחנו

מתוקצבים לתת למפעל זה 200 שקל לחודש לפועל. למהנדס אנחנו נותנים

400.

א. כהן; המפעל מסייע!
י. בלום
יש מפעלים, בעקבות הרבה הסכמים, חייבים לשלם

לאותו עובד שכר מינימום או את המינימום שמחייב

לפי ההסכם הקיבוצי באותו מפעל או מוסד. זאת אומרת שאין עולה שמקבל

פחות מ-800, 900 או 1,000 שקל לחודש. אם אנו באים לאותו מפעל

ואומרים לו תקבל 200 שקל, הוא לא מעונין בזה. היום, שרות התעסוקה,

שהתחיל באותה שיטה לפני שלוש שנים, כבר נותן 300 ועומדים להעלות את



הסכום הזה ל-400-500 שקל. הס למדו מאיתנו שהשיטה טובה ואפשר להכשיר

אנשים לטובת המשק.

א. כהן; אני מופתע מהמספר הזה של 200 שקל. הלא אם העולה לא

ילד לאותה הכשרה, וילך לקבל את דמי האבטלה, אני

מחנך אותו לא טוב. גם לא עובד וגם מקבל כסף יותר ממה שאני משלם עבור

הכשרה פנים-מפעלית.

היו"ר מ. קליינר; במספרים האלה, האם ההקצבות מנוצלות, או

שאתם מגיעים במהלך השנה למצב שבא אליכם

מישהו ואומר, אני רוצה הכשרה פנים-מפעלית או סכום משלים לקידום

העסקה?

י. בלום י. אני רוצה להודיע לחברי הועדה שכבר חודשיים מאז

שהפסקנו להפעיל את הועדות שמאשרות, כי אין לנו

תקציב. מכל מיני סיבות והתייקרויות ונעשה ניתוח על זה. אנחנו לא

מאשרים יותר, עד ראשון לאפריל.
היו"ר מ. קליינר
היום הציג האוצר הנמקות ענייניות לכך, כי

באמת נראה לי שמדובר פה ב-Peanuts, ביחס

לגודל הבעיה. אם אתה משלם את הסכום הזה כדמי אבטלה, אז אתה מפסיד

כסף; אם תגדיל את זה ל-400 או 500 שקל, תרויח. לגבי הייעוץ, האם

ארבעת היועצים האלה, יועצי הכוונה בתעסוקה, במציאת עבודה, זה דבר

שיכול למוטט את המשק הישראלי? האם לא כדאי להפוך את זה, כמו בתחומים

אחרים, לתקציב פתוח?
א. וייל
התקציב נבנה בהנחה שיגיעו 12,000 עולים כאשר

צופים שיגיעו בין 13 ל-14 אלף עולים. התקציב נבנה

על סמך נתונים מוקטנים, בשל הבעיתיות של משרד הקליטה, שסובל

מאי-וודאות לגבי היקף העלייה בעתיד. אין רצון לתת תקציב ל-14,000

עולים, ואז יתברר שיש פחות עליה והכספים יצאו מכלל שליטה. הועלתה

הבעיה של שכר הדירה ובית מלון. אני אישית מברך על המגמה לעבור לנוהל

לתת כסף ביד. אני רק חושב שמשרד הקליטה צריך להיערך היטב בנמל

התעופה. זאת אומרת, לא מספיק לתת את הכסף; זה התפקיד של האוצר.

א. כהן; נתקלנו בבעיה שיש עולים (גם היום) שהיו חודש בבית

מלון, וקופת המדינה שילמה על כל יום שהיה בבית

מלון. אם אתה נותן לו את הסל של 3,000 שקל ל-3 נפשות זכות הבחירה

בידו. הוא צריך לשקול כמה זה יעלה לו כי משלב מסוים זה מתחיל להיות

מכיסו ולא מכספי המדינה. מה שכן מחייב, הוא שקליטת הנוסעים וקליטה

יהיו תחת קורת גג אחת. לא יהיה מנוס למשרד אלא להכין את עצמו לקראת

קליטה המונית, אם מברית המועצות, מאתיופיה, או מכל ארץ אחרת. היום

אין בעיה של שכר דירה. יש בעיה של המחיר שצריך לשלם העולה, בגובה

שכר דירה.
א. גור
עולה שנמצא בבית המלון, האם הוא מחפש לבד את הדירה

לשכירות, או שאנשי המשרד מסייעים לו?
ד. טולדנו
ברגע שהעולה מגיע לבית מלון, נוצר קשר בינו

לביו המטפלים שלנו. לכל בית מלון יש מטפל משלו.

בדרך כלל, לכל העולים שמגיעים לבתי מלון יש קרובים. אז יש גם

קרובים וגם המטפלים שלנו. אנחנו גם מציעים להם שורה של מתווכים, גם

בית מלון בעצמו מביא שורה של מתווכים, וכולם יחד מוצאים. בדרך כלל

האנשים מחפשים דירות בקירבת הקרובים שלהם. ואני רוצה לציין שאשדוד

קולטת הרבה מאד עולים בגלל ההיצע של דירות שיש בה.
א. כהן
משרד הקליטה חייב להיערך בהתאם לתוכנית החדשה. כי

המבנה הנוכחי של המנגנון, ביחידות מטה רחב ויחידות

שדה מצומצם - לא יכול להמשיך להתקיים. המגמה היא, כמה שפחות פקידים

ביחידות המטה ויותר אנשי שדה. המשרד מופקד על 4 נושאים בצעדים
הראשונים של העולה
מתן מידע אמין וטוב ככל האפשר; ליווי העולה- האם

הוא יחכה בבית-מלון למושיע, או שתהיה לו כתובת של מישהו שילווה

אותו. הנושא השלישי, מתן סיוע והסבר-מה הוא צריך לעשות במשרד

הקליטה, שידע את זכויותיו, והדבר הרביעי התערות בקהילה, קליטה

חברתית מהירה מאד בחיי ישוב שיימצא בו. כי חשוב מאד שהוא יתחיל בשלב

מוקדם ככל האפשר להרגיש שהוא מתחיל להיקלט ולא נמצא בחממה.

מה מחייב אותנו, כמשרד, זה לשנות את המבנה הארגוני, להקים יותר

לשכות, לעבות את הלשכות הקיימות ולתת אוטונומיה לעובדי השדה. בלי

אוטונומיה לעובדי השדה, העולה תלוי במחוז, המחוז תלוי במשרד הראשי,

מתחילה הביורוקרטיה והתלות של העולה תהיה יותר גבוהה. ככל שאתה נותן

יותר אוטונומיה לדרג השדה, התלות פחותה יותר כתוצאה מהקשר היעיל בין

העולה לבין המטפל.

צריך לתת יותר אוטונומיה לדרגי השדה, כשתפקידי המחוז יהיו פיקוח,

בקרה, פרויקטים ייחודיים, מדיניות, מנהלי האגפים במשרד הראשי ובעלי

התפקידים הבכירים יצטרכו להאציל מהסמכויות שלהם כלפי המחוז מהמחוז

כלפי השדה כדי שתהיה אוטונומיה ופחות תלות.
ד. טופז
יש לנו בעיה רצינית ביותר עם המדענים העולים. יש

לנו אוכלוסיה של כ-250 עד 300 מדענים עולים, אחוז

גדול מהם זה עולי ברית המועצות. ישנה בעיה תקציבית רצינית. כרגע

אנחנו נמצאים בדיון עם משרד האוצר לגבי הנושא הזה. התקציב נמוך.

להערכתינו, חסרים כשני מיליון שקלים לשנה הבאה. התקציב הוא 6

מיליון. על פי התחזיות וההתחייבויות הקיימות, מדובר על צורך בעוד

כ-2 מיליון שקלים. נושא נוסף זה הסיוע בחינוך. הסכומים אנחנו

מסוגלים לתת לפעמים, הם קטנים. יש פה סיוע להוצאות לימוד, וההוצאות

גדלו במשך השנתיים האחרונות. עם הקיצוצים בתקציב משרד החינוך לעולים

חדשים, רובם באים ממשרד הקליטה ואומרים, אין לנו כסף לשלם את

ההוצאות האלה. נושא אחר שכן קיבל פתרון יפה לדעתי, יש לו קשר עם

הדירות לעולי אתיופיה, שלא מתוקצב אצלנו. התקציב לרכישת דירות לעולי

אתיופיה הוא כ-40 מיליון דולר, שמתוקצב על ידי משרד השיכון, לצורך

פינוי עולי אתיופיה ממרכזי קליטה. לאחר פניה של המשרד ואגף

התקציבים, התקבל אצלנו תקציב לציוד "כבד" לעולי אתיופיה, כלומר,

כיריים, גז, מקרר, כדי שיוכלו להכנס לדירותיהם. זה התעכב בחודשים

האחרונים, מאחר שהתקציב שהיה מיועד למטרה זו מהג'וינט, הופסק, ואגף



התקציבים נאות לבקשתינו. אנחנו מתוקצבים לשנה הבאה ב-1,260,000

שקלים. זה יאפשר לנו להתחיל בפינוי, ואני מקוה שנוכל להגדיל את

הסכום הזה.

י. שפרינצק; בשנות ה-70', ארצות הברית היתה נותנת בכל שנה

מענק לקליטת עולים מברית המועצות. האם הדבר

הזה קיים גם כיום?

ד. טופז; הסכום הזה, למיטב ידיעתי, לא היה מגיע ישירות

לתקציב משרד הקליטה, אלא לתקציב הסוכנות היהודית,

וזאת משום שלפי חוקי המס של ארצות הברית, אסור להעביר כספים ישירות

לממשלת ישראל, ולכן זה נעשה דרך תקציבי הסוכנות היהודית, ולא דרך

התקציב של משרד הקליטה.

י. שפרינצק; האם המענקים האלה שימשו במשך כל השנים, למטרה

של קליטת עליה על ידי הסוכנות?

ד. טופז; אני חושב שכן, כיון שהסוכנות היהודית, יחד עם

האוצר, ישבו ודנו בנקודה הזאת. זה לא- שייך

אלינו.

ש. דייו; האם היתה מעורבות של משרד הקליטה בתקציב הזח?
ד. טופז
לא. אנחנו ידענו שזה קיים וזה שימש לסוכנות

היהודית להוצאות קליטה ראשוניות (כל הטיפול

והסיוע הראשוני במרכזי קליטה) כשזה היה בתיאום עם משרד האוצר.

י. שפרינצק; וזה נמשך עדיין, המענקים האלו?

ד. טופז; לא ידוע לי.

א. גור; מה עלה בגורלם של ה-40 מיליון דולר, לרכישת דירות

למשפחות איתיופיות?
א. לשם
מתוך ה-40 מיליון דולר, שתוקצבו לרכישת 1,000

יחידות דירות עבור העולים, מתוכם נרכשו 500 יחידות

דיור. מתוך ה-500 יחידות דיור שנרכשו, יש כבר עד 300 משפחות שעברו או

חתמו חוזים והדירות הן כבר שלהם בצורה זו או אחרת. חלקם כבר עבר

בפועל. ניתן טיפול ליתר משפחות העולים שנמצאות במרכזי קליטה, על מנת

שיקבלו את הדירות האלה לרשותם. כלומר יש לנו עוד רכישה של מחצית

מהיחידות, שתתבצע במשך השנה.

א. גור; כלומר, אין בעיה כספית שמעכבת את התהליך.

א. לשם; הכספים משותפים לסוכנות היהודית ולממשלה. הבעיה

כרגע היא אחת, והיא גובה מחיר יחידת הדיור שמאושר

לרכישה. המחיר המאושר הוא 50,000 דולר, וסכום זה לא איפשר רכישת

דירות באיזורים מסויימים בארץ. אנחנו לא מוכנים לדחוק את עולי



אתיופיה לשכונות עם בעיות חברתיות וכלכליות חמורות. אנחנו רוצים לתת

לאוכלוסיה הזאת הזדמנות שווה לזנק למעלה, ולכן אנחנו מעונינים לפזר

אותה בריכוזים שבהם הם יכולים לקבל אינטגרציה מתאימה. כתוצאה מכך,

אנחנו חייבים להעלות בסכום משמעותי את גובה הרכישה הממוצעת. ואנחנו

מדברים על סכום בסביבות 60,000 דולר לדירה של 3 חדרים. זה עניין של

דיונים משותפים של הסוכנות היהודית, משרד האוצר ומשרד הקליטה, והוא

בא לידי ביטוי בימים האלה בדיונים ברמה של שרים ומנכ"לים.
היו"ר מ. קליינר
הובהר לנו, שבעיצומם של אירועים אלה,

מתנהלים מגעים עם הסוכנות היהודית, שמטרתם

לבדוק את המימון של כמה וכמה נושאים, שהכבד מכולם זה נושא המשכנתאות,

כלומר, המשכנתא של 60,000, ניתנה על ידי משרד השיכון הודות להשתתפות

של הסוכנות בסך של ,20 מיליון דולר, שנסתיימה, וצריך לחדשה. מבקשים

מהם גם לממן את הפתרון ליחידים. שלגביו בינתיים אין מענה. חלק גדול

מתמונת המצב נוכל לדעת רק כשיסיים חבר הנאמנים לדון בנושא.

הנושא שמטריד אותי בקשר לקליטה הישירה הוא, שאנחנו התרשמנו מהדברים

של אהוד גורן, שיש היסוס נוסף, בדיעבד, לגבי כל תתכנית, שנובע לא

מגישה עקרונית (כי עקרונית, הוא שותף לדעת כולנו, שרק הממשלה צריכה

לעסוק בקליטה) אלא מהשאלה, האם ממשלת ישראל באמת נותנת לנושא הקליטה

את אותו מקום בסולם הקדימויות שהסוכנות היהודית נותנת. אצל הסוכנות

היהודית הקליטה היא המטרה העיקרית, מעצם הגדרתה. וזה למעשה אחד

הדברים שאנחנו רוצים ללמוד כאן. האם לדעתכם החוברת הזו נותנת תשובה?

אנחנו לא יודעים, כי אנחנו מחכים לתוצאות המגעים עם חבר הנאמנים.
ברור שאם לא תהיינה משכנתאות, אין תשובה. והשר יעקב
צור דיבר בזמנו

על סל לקליטה של 2,000 שקל, שמקבלים אותם ביד, ואם לא צריך מתווך -

הרווחנו. כלומר, אם אתה לא צריך מתווך, כי מצאת דירה בלי מתווך,

הרווחת. בועדה עיקר הויכוח היה, שחלילה לא ינסו לחסוך את הסכום

לאולפן, כי זה אנחנו ניתן ישירות לאולפן, כדי שלא ינסה לחסוך את זה.

עכשיו, האם כל הסכומים האלה יינתנו לו בצורה כזו, או שאם הוא לא מביא

את הפתק מהמתווך - לא קיבל. או שהסכום הזה הוא גלובלי, ומתחלק

באיזשהם שיעורים.

ד. טופז; היתה תוכנית, שדיברה על העברת הנושא הזה החל מחודש

אוקטובר שעבר. לא היתה מגבלה של 1,000 משפחות וגם

לא דובר שם רק על ארצות מצוקה. ההסכם שנחתם ב-22 לנובמבר בין הסוכנות

היהודית למשרד האוצר למשרד הקליטה, מדבר על 1,000 משפחות מארצות

מצוקה במתכונת הקיימת עד לאותו יום, שהיא אותו סל קליטה, אבל פחות

מעודכן. אבל זה אומר, שאם אנחנו צריכים לתת שכר דירה, הרי שהואיל

והסוכנות היהודית שותפה לתוכנית הזו מבחינה תקציבית, אז נדרש מאיתנו

ומהעולה להציג חוזה שכירות. התכנית המקורית היתה שהעולים יקבלו את

הסכום שייקבע במשותף בין הסוכנות לממשלה ומשרד הקליטה, והוא יוכל עם

זה לעשות מה שחפץ; אף אחד לא יבקש ממנו קבלות ולא פתקאות.

אנחנו מקווים שאחרי אותה תקופת מעבר, שזה עד 31.3.89, נוכל לחזור

לתכנית המקורית. הסוכנות היהודית תעביר כספים לממשלת ישראל עבור

הנושא הזה, למשרד לקליטת העליה. מה שמופיע היום בתקציב משרד הקליטה,

אותה תוכנית קליטה ישירה 3,211,000, רק חלק מזה של משרד הקליטה.



הסוכנות היהודית משלמת ישירות לעולים את שכר הדירה ואת דמי הקיום

בתקופת ה-5 חודשים, ואין לזה ביטוי פה. כך שאנחנו כרגע כבולים ע"י מה

שנקבע ב-22 בנובמבר, כשהתוכנית שלנו היא להגיע אחרי אותה שנה זו לסל

קליטה, שנקבע בזמנו והוצג על ידי שר הקליטה צור. לי נראה שהוא התייחס

ל-2,000 שקל לחודש, כפול 6 חודשים. בדרישות של משרד הקליטה מהאוצר לא

נכללה דרישה של 2,000 שקל לחודש. לסל הזה יש כמה מרכיבים שמתעדכנים

בצורה כזו. כל נושא שכר הדירה והוצאות נלוות, מתעדכן בשלב זה לפי

העדכון של שכר הדירה של משרד השיכון. נושא דמי הקיום מתעדכן בשלב זה

לפי העדכון של שכר הדירה של משרד השיכון. נושא דמי הקיום מתעדכן

בהתאם לקצבאות של הביטוח הלאומי. כל פעם שהביטוח הלאומי מעדכן

קצבאות, הבטחת הכנסה - אנחנו מעדכנים את הסכומים.
היו"ר מ. קליינר
אני מניח שבנובמבר צור היה עדיין שר

הקליטה. מי היה הגורם שבעצם התנגד לכך

שינתן סכום גלובלי בצורה ישירה?
ד. טופז
בהסכם שנחתם ב-22 בנובמבר כתוב! "הסוכנות היהודית,

במשותף עם ממשלת ישראל, תעודד קליטת עולים באמצעות

קליטה ישירה. מתכונת המימון של הקליטה הישירה תהיה כפי שהיתה בתוכנית

הנסיונית שבוצעה בשנה שעברה על ידי הממשלה והסוכנות היהודית. באופן

המפורט ביותר. הסוכנות היהודית תשלם הוצאות קליטה ישירה לחצי שנה

ראשונה והממשלה תשלם את ההוצאות שלאחר מכן. התוכנית תהיה נסיונית

לקליטת 1,000 משפחות עולים לשנה. רמת המימון שהיתה בשנה שעברה תמשיך

להיות גם בשנה זו". מצד הסוכנות היהודית היתה דרישה חד-משמעית שאנחנו

נמשיך בשיטה של הצגת ההסכם. לפי טענתם, הכספים לנושא הזה מתקבלים

מממשלת ארצות הברית, והם חייבים רשימות ושמות של עולים, לצורך תשלום

ישיר לעולים ועוד במסמכים כאלה או אחרים. ברגע שכל התקציב יהיה במשרד

לקליטת עליה וזה אני מקוה שזה יהיה החל מ-1.4.90, אז נוכל להתארגן

בצורה אחרת. כרגע אנחנו כבולים לאותו הסכם שנחתם.

היו"ר מ. קליינר: אנחנו אומרים דבר פשוט: במקום לממן

מערכות, תן לעולה את האפשרות לנהל את חייו

הוא. משפחת עולים עם שני ילדים תקבל בשנה הראשונה סכום של כ-2,000

שקל לחודש נטו. עד לדרגה מסויימת, גם לא חשוב אם הוא עובד או לא.

הסכום של 2,000 שקל חושב לפי השכר הממוצע במשק, שהיום עומד על 1,500

ש"ח לחודש אז חבל שהענין נשחק, כי אם היתה השיטה פועלת ברוח הדברים

האלה, אז גם קל היה לשכנע עולים ללכת למסלול הזה. בפועל, מרכזי

הקליטה מלאים. בגלל השיטה, זה מספיק קשה לעולה להיזרק למלון ולהתחיל

לנהל את חייו לבד. התוכנית מספיק נועזת ומהפכנית גם כך אז אם עוד

צריך להוסיף לו את כל המירוץ אחרי הפתקאות אז הוא רוצה את החממה.

בלאו הכי היה קשה להוציא אותו מהחממה. ואז, אורי גורן מבקש לפתוח עוד

מרכזי קליטה. כלומר, צריך לחתוך, אנחנו לא מיליארדרים, אנחנו לא

יכולים לממן גם מרכזי קליטה וגם קליטה ישירה. בפועל אני מפחד, אין

לכם תחושה שהמהפיכה הזו מאבדת את המומנטום שלה?

א. כהן! אני מודאג מתקופת המעבר. 1.4.89-31.3.90 שבה עלולים

נציגי הסוכנות להגיד ככה ונציגי משרד הקליטה יגידו

דבר אחר והתאחדויות עולים יגידו דבר אחר. זו התקופה הקשה ביותר



שיכולה לחיות לעולים ולקולטים כאחד, עד שכל תחומי האחריות והסמכות

יאוחדו תחת קורת גג אחת. אחד ירצה להוכיח שמרכז קליטה טוב יותר,

והשני ירצה להוכיח שהקליטה הישירה יותר מוצלחת. וכולם מתחרים על מה

שהעולה צריך לחשוב עליו ברגיעה בשקט. זו גם בעיה של השליחים, שעדיין

לא מבינים מה להגיד לעולה לפני שהוא בא ארצה עכשיו עשינו סקר בקרב

800-850 משפחות, איך הם מרגישים עם קליטה ישירה. אולי זה בכלל לא

טוב. האם מישהו מבקר אותם? האם מישהו דואג להם לחינוך, לאולפן? וזה

מחובתו של משרד הקליטה, שהוא, יחד עם משרד האוצר, קיבלו את ההחלטה

להריץ את השלב הניסיוני על 1,000 משפחות. אנחנו רוצים לקבל תמונה

אמיתית על 850 המשפחות האלה. כל עוד סל הקליטה יהיה ריאלי ועניני, זה

יכול להיות אטרקטיבי לקליטה.

אם תהיה אינפלציה, והסל ישחק ועד שהמערכת תינתן את התגובה לעדכונו,

אז שוב הקליטה לא תהיה טובה. כי אם המערכת תגיב מהר, ותעדכן את הסל

בזמן, אז נוכל לנהל את הנושא הזה בהצלחה או בפחות הצלחה. ללמוד. שנת

ההרצה היא שנה קשה מאד, גם למערכת הקליטה ולכן מערכת הקליטה חייבת

להתארגן, גם מבחינת מבנה ארגוני, לצרכים אלה, לא רק במתכונת הנוכחית,

ולהגיד שעוסקים בקליטה ישירה. קל מאוד להשמיע את הסיסמה הזאת, "נרוקן

את מרכזי הקליטה", אבל להוציא מהם אלפים, על ידי תמריצים, שיכנוע

והידברות, ועל ידי תעסוקה מתאימה, זה לא דבר פשוט, ואם לא יצליח בזה,

לא נוכל להתקדם לקראת הרפורמה ב-1/4/90, ולא נוכל לדבר על קליטה

אטרקטיבית לשנות ה-90, כפי שצריכה להיות.
א. וייל
הועלתה הבעיה של שכר דירה בבית מלון, ואני אישית

מברך על המגמה לעבור לנוהל של לתת כסף ביד. אני רק

חושב שמשרד הקליטה צריך להערך היטב בנמל התעופה, זאת אומרת, לא מספיק

לתת את הכסף. לגבי שכר דירה: הוא עודכן ב-1.1.89 ב-25%. עכשיו, הוא

לא רחוק מתנאי השוק. אני לא מסכים עם מה שנאמר כאן. ב-318 דולר אפשר

להשיג דירה של 3 חדרים או שניים וחצי חדרים בירושלים. אז שכר הדירה

שניתן בוודאי לא רחוק ממחירי השוק. אין פער גדול. אז עולה שיש לו

מוטיבציה, ויכול להיעזר בקרובים, יכול לחסוך את הכסף מבית המלון,

ולהוסיף אותו לשכר הדירה. יש אפשרות לשכור לעולים האלה דירה חודש

מראש וישולמו 13 חודשים שכר דירה, ואז העולה חוסך את כל הכסף על בית

מלון, את ה-3,000 שקל, וגם מקבל את החודש ה-13. אני מסכים שישנה

ביעיתיות חלקית עם עליה מארצות מצוקה, או שקשה לדעת מראש מתי כל עולה

ועולה יגיע. אני משוכנע שהקרובים יודעים מתי העולים מגיעים. אותם

קרובים יכולים לשכור להם חודש מראש והם מגיעים כבר לדירה מוכנה.

לצערי הרב, המסלול הזה מופעל בצורה מצומצמת ביותר.

דבר נוסף שמשרד הקליטה התחיל לקדם, זה נושא ארגוני המתנדבים. השהות

בבית המלון יכולה להתקצר בצורה משמעותית, אם ארגוני המתנדבים יכנסו

לפעולה מיד עם הגעת העולה. להם יש את המידע על השוק; יש להם אולי

דירות פוטנציאליות, והם מדברים בשפה המתאימה. הטענה של ארגוני העולים

שהם לא מקבלים בזמן את הרשימות השמיות של העולים. אין שום סיבה,

שבבוקר שלאחר הגעת העולה, ארגוני העולים הרלוונטיים יתחרו על העולה.

א. גור; יש סיבה חוקית, חוק צנעת הפרט.



א. וייל; נאמר לי שיש איזו תקנה. אני מבקש למסור לי את

התקנה הזאת ואני אציע, אולי אפילו על דעת הועדה,

תיקון בחקיקה. לגבי תעסוקה ומדענים עולים, אלו שתי בעיות שכרוכות זו

בזו. הפתרון הקל הוא להעלות את התשלומים, אבל הישראלי עומד בין

העולים. צריך לעשות איזון אינטרסים בין שניהם. אי אפשר להגדיל את

המשכנתאות לעולים, כאשר המשכנתאות לישראלים מקורקעות. זה יוצר

התמרמרות גדולה מדי. צריך ליצור איזון ביניהם. אותו דבר בתעסוקה. על

כל מקום עבודה מתחרה העולה והישראלי. ועל ישראלי שנגרום לו לרדת, אנו

מפסידים הרבה יותר כסף (אני מדבר רק במונחים כלכליים אני לא מדבר

עכשיו במונחים ערכיים). אנו מפסידים את כל שנות עבודתו. צריך לזכור

שסיכויי הירידה עדיין הרבה יותר קטנים מאשר הסיכויים שעולה שמגיע ירד

בחזרה. אז צריך לעשות איזון אינטרסים בין הירשאלי לעולה, כאשר המטרה

בסיוע לעולה, היא לגרום לו ליישר קו עם הישראלי, ולא יותר מזה. היות

ויש לו קושי של שפה, של הכרת מנטליות, של הכרת מקומות עבודה, צריך

לתת לו איזשהו סיוע שיישר קו עם הישראלי ואח"כ הוא צריך להתחרות אתו

בתנאים שווים. מה החכמה לדאוג לכל העולים לתעסוקה ולגרום ליותר

מובטלים ישראלים, שגדלו כאן ושירתו כאן? כלומר, בעיות אינן מנותקות,

הן קשורות זו בזו.
ש. דיין
אבל צריך לתת לעולים תמריץ. מהו התמריץ שאנחנו

נותנים לעולים החדשים?

א. וייל; אין שום מדינה שנותנת את אותם תמריצים ליהודים.

שום מדינה לא מתקרבת לזה. המספרים שהם מקבלים בחוץ

לארץ הם הרבה הרבה יותר קטנים, ואף אחד לא נותן להם סיוע בתעסוקה.

מדינה מתוקנת דואגת גם לבניה, שגדלו כאן ושירתו כאן, כך שהשיקול הוא

לגבי עולים וישראלים ביחד. לא יתכן, לדעתי, שניתן סיוע לתושב חוזר,

שהיה שלש שנים בחוץ-לארץ, ויתכן שנסע לשם רק לעשות את הדוקטורט

באוניברסיטת הרווארד, שכשהוא יחזור לכאן, לא רק שהוא יהיה פחות טוב,

אלא הוא יהיה יותר טוב מהישראלי. אז הוא נסע לשלש שנים לעשות דוקטורט

שם וחוזר ומקבל מלגה של מדען חוזר. את השפה הוא מכיר, את המנטליות

הוא מכיר, הוא בא עם תעודה יוקרתית, ועוד אנחו נותנים לו סיוע. בהנחה

שהמקום באוניברסיטאות מוגבל, זה יבוא על חשבון מישהו שלמד כאן. קליטה

של תושבים חוזרים במוסדות מדע זה דבר שמפר את האיזון בצורה מאד

משמעותית, ואנחנו נכנסים בנושא זה לדיונים במשרד הקליטה. לגבי בעיות

התעסוקה, אני מסכים שזה נושא ששווה בדיקה. עכשיו אנחנו נכנסים לסדרת

דיונים.
היו"ר מ. קליינר
נניח שלאחר דיונים, תגיעו למסקנה שבאמת

צריך קורסים נוספים בעברית. איך זה נעשה

על ידי תקציב נוסף?
א. וייל; יכולות להיות שתי אפשרויות
שתהיה הקצאת משאבים

יותר רציונלית במשרד הקליטה, כלומר, על חשבון

החמרה בקריטריונים, למשל, על תושבים חוזרים, אפשר יהיה לקחת את אותו

כסף ולהפנות אותו לדברים אחרים. זו הקצאת משאבים פנימית, של משרד

הקליטה. יכולה להיות אפשרות אחרת, שיהיה צורך בהגדלת התקציב. אלה שתי

האפשרויות. אנחנו, כלכלנים במשרד האוצר נרתעים מהלתערב בשוק העבודה.



אבל אנחנו מכירים בצדקת הטענת שלעולח יש חסרון יחסי. אבל אנו פשוט

נזהרים לא להגזים בדחיפה שנותנים לעולה, כדי שהוא לא יעבור ביתרון

היחסי שלו את הישראלי.

בעבר, באו למקום עבודה, בגוף מדעי, ואמרו לו, תיקח את העולה, וניתן

לך את כל עלות ההעסקה. זה כסף חינם לארגון. למה שהוא יתנגד? מאז

הושגה התקדמות, והיום, האוניברסיטאות צריכות לשאת ב-20% מעלות העסקת

המדען, ולו רק שהכסף לא יהיה חינם כי ברגע שהכסף הוא חינם - יש נטיה

לפזר אותו. אותו דבר עם משרדי ממשלה. אם נותנים למשרד ממשלתי את רוב

הכסף למשרה, לשנה או שנה וחצי, יתכן שזה גורם למשרד הממשלתי להגיד

למה שלא ניקח אותו, אז יהיה לי עוד עובד. ואז אנחנו מפרים את האיזון

של שוק העבודה. לגבי הכשרה פנים-מפעלית, אני חש באינטואיציה שזה

מסלול טוב. זה לא מסלול עם ביורוקרטיה, זה מסלול שעולה נכנס למפעל

והמפעל מתחייב לקלוט אותו. ואם המפעל צריך לשלם לעולה הזה, וזה לא

כסף חינם, אז כנראה שהמפעל באמת זקוק לעובד הזה, וזו אינה התרחבות

סתם. הנושא הזה של הכשרה פנים מפעלית ישקל בהקדם באהדה.

ד. טופז; למיטב ידיעתנו, הממשלה החליטה לפני מספר שבועות על

הקצאה של כ-60 מיליון שקלים לטיפול בבעיות האבטלה

במשק. אני רוצה לבקש את עזרתם של חברי הכנסת וועדת עליה וקליטה, שגם

בעיות שהועלו פה יהיו באותה המסגרת, כך שגם אנחנו נהיה גם שותפים

ונוכל לפתור ולהעזר באותם מתכונים.

היו"ר מ. קליינר; ידוע לך באיזה מקום בחבילה הגדולה זה מופיע?
א. וייל
לא, זה לא נכנס לתקציב. זהו סכום שהוחלט עליו

עכשיו, אבל עדיין לא הוחלט על חלוקתו. כך שבמשרד

הקליטה זה לא נכנס, אבל גם במשרדים אחרים לא.

א. גור; מדוע יקטן התקציב השנה ביחס לתקציב של השנה שעברה,

בעוד שמספר העולים המצופה לא ירד? אם היו קובעים

מסגרת, שמותנית במספר העולים שמגיעים, והיא מוסכמת מראש, אז אין צורך

לפנות במהלך השנה מספר פעמים למשרד האוצר. כמובן, תוך בקרה, כך שיתרת

הכסף, במידה והיא אמנם תשאר, לא תנוצל לצרכים שלא יועדו להם.

שנית, מי קבע וכיצד, שהתוספת בכח אדם, כתוצאה מהעברת הנושא למשרד

הקליטה, היא בשיעור של 100 תקנים, בשעה שבאותו ציבור טיפלו מאות מאות

עובדים במערכת אחרת? האם הירידה החדה הזו במספר התקנים לאנשים שיטפלו

באותם העולים דרך משרד הקליטה, לא תיפגום באיכות הטיפול לעולה החדש

באמצעות או מטעם משרד הקליטה?

שלישית, האם יש לכם פתרון מעשי לשאלת הקליטה של עולים בודדים? אם כן,

מה הפתרון ואם אין, מתי זה בסופו של דבר יסתיים, כי אי אפשר להשאיר

את הפירצה הזאת פתוחה לאורך זמן. רביעית, האם ידוע מה אחוז העולים

שירדו בשנת 87', או 88/ מסך כל היורדים מן הארץ?

חמישית, אני שואל את אנשי משרד הקליטה, מדוע לא תטילו על מספר עובדים

במשרד הקליטה, היות והולכים למסלול של קליטה ישירה גם מארצות מצוקה,



לרכז בידו את המידע על ההיצע של סך הכל הדירות בשכירות באמצעות

מתווכים, משרדי תיווך מוכרים וידועים.

המידע הזה יכול להיות מעודכן מידי יום, יועבר לאותם בתי מלון באמצעות

אותם מטפלים ואנשי הקשר שיש למשרד, וזה יפשט את ההליכים ויקל על אותו

עולה או על קרובי משפחתו. אני מציע להקים מרכז מידע כזה בתוך משרד

הקליטה, וזה יעזור גם לעולה לפשט את ההליכים אולי יחסוך גם הלק

מהוצאות בית המלון. שאלה נוספת, מה מצבן של דירות ציבוריות. לאלה שלא

בחרו במסלול של קליטה ישירה, ואלה שלא בחרו את המסלול הרגיל, מה

המצאי של דירות ציבוריות ובאיזה מקומות והאם זה בשכונות שאינן

מבוקשות? מה האחוז של המקבלים או המשתמשים בדירות ציבוריות מסך

10,000 או 14,000 העולים הצפויים להגיע השנה לארץ? ומדוע הסכום של

שכר דירה במסלול רגיל, לאחר שהעולה יוצא ממרכז הקליטה, נמוך בצורה כל

כך משמעותית משכר דירה במסלול של קליטה ישירה? יש כאן הפרש גדול,

ואתם בעצמכם ציינתם שגם בסכום הגבוה יש בעיה להשיג דירות בשכ"ד. אז

קל וחומר בסכום הנמוך, הרי מדברים על אותה אוכלוסיה פחות או יותר

מבחינה סוציו-אקונומית.

יש כאן עיוות רציני מאד; מישהו יצטרך למצוא פתרון. נניח שהעולה מצא,

באמצעות משפחתו או באופן ישיר, את הדירה השכורה, או אפילו באמצעות

מרכז מידע שהצעתי קודם שיוקם במרכז הקליטה. בטווח של חודש ימים,

המטען שהוא שלח מחו"ל, רהיטים, ציוד ראשוני, עדיין לא הגיע לארץ. מה

קורה מבחינת ריהוט הדירה, כי הרי רוב הדירות לא מרוהטות? ציוד

ראשוני, אלמנטרי - מקרר, תנור, כיריים. מה קורה מי מספק את זה לאותה

משפחת עולה, כי אני מבין שהיא לא קונה בחודש הראשון את כל מה שהיא

צריכה לקנות. יש כאלה שיש להם את היכולת הכלכלית לעשות זאת בעזרת

פטור שהמדינה נותנת. ויש כאלה שאין להם. אז מה, הם נכנסים לדירה

ריקה? ולנושא פרסום זכויות העולים. משרד הקליטה, הסוכנות, המדינה,

כולם עושים מאמצים לפשט את ההליכים כדי להיטיב עם העולים. אני יודע

שבמדינות מצוקה, יש דיסאינפורמציה מוחלטת, או חוסר באינפורמציה

אמיתית ונכונה ועדכנית לגבי אפשרויות הקליטה כאן בארץ, ולגבי הזכויות

שניתנות לעולים חדשים. לא תמיד היהודים או העולים הפוטנציאליים

יודעים לאשורן את זכויותיהם בנושא קליטה כאן בארץ. אני יודע שמנפיקים

חוברות בשפות שונות, זכויות העולה וכוי. (א). אני הייתי מציע להרחיב,

ז"א, לא לתחום את זה להסברים כלליים. למשל, עולה הופתע לגלות שהסכום

לקליטה פנים-מפעלית הוא 200 שקל. (ב). להעביר את החומר הזה, חומר

כתוב, לאלפי התיירים שמגיעים ממדינות קומוניסטיות, כולל בריה"מ,

לארץ. לתת את זה לאנשי סוכנות, לעולים, כדי שכל יהודי, גם אם הוא

תייר, יקה את זה אתו. יחזור עם זה לבריה"מ יקרא את זה מתישהו ויכול

להיות שזה עוד אמצעי לגירוי כדי שיחליט לעלות למדינת ישראל בכלל.

א. מזרחי! אני חושב שכל עולה פוטנציאלי יש לו משפחה, וכמה

חוברות לא יכולות לשנות את הידיעות או הדעות שיש

להם מקרובי משפחה, מידידים שעלו או שאתם שמה או שירדו כבר.

א. גור; אני מסופק מאד אם קרובי המשפחה שלהם יודעים כל מה

שניתן להם ואת כל השינויים שמתחוללים מעת לעת. ואני

גם לא בטוח שקרובי משפחה שנמצאים בארץ שנוסעים להו"ל או שולחים להם

מכתב לחו"ל, מעדכנים אותם לגבי זכויות הקליטה ואפשרויות החיים כאן



בישראל בכלל. לכן זח בודאי לא יזיק. אני חשוב שאחד חדברים שיקלו על .

חקליטח של חעולח בעיקר בנושא של קבלת התחושח שחוא רצוי כאן בארץ, זח

גיוס מתנדבים. אימוץ משפחתו עולים על ידי משפחות ישראליות ותיקות. זח

יכול לחיות מחעדח שלו, מחארץ שממנח חוא בא. זח יכול לחיות גם תלמידי

בתי ספר מכתות מסויימות ומעלח, במסגרת מחוייבות בבית ספר, או במסגרת

חתנדבותית אחרת, תלמיד בי"ס ילווח את אותח משפחח במשך ששח חודשים או

שנח. חוא צריך לכתוב עבורו מכתב, ללוות אותו למשרד חקליטח או לביטוח

לאומי או למס חכנסח וכוי.

ש. דיין! ילדים מסביב לעולם. חיח פעם איזשחי תכנית בין

חנוער לבין חעולים.

א. גור! אני חושב, שמשרד חקליטח, טוב יעשה אם יצא באיזשחו

פרסום - לחעלות את קרנח של חעליח וחקליטח כאן בארץ,

משום שאם חיחס של חממשלח וחכנסת לנושא חוא כזח, אז מח לנו כי נלין על

הציבור שמגלח אדישות מסויימת כלפי חנושא של חעליח, וזח גם בגלל

חתחרות, וגם בגלל חעיוות, שנדמח שלעולים נותנים יותר ולותיקים פחות,

כולל לזוגות צעירים. כדאי שנצא עם פרסום לציבור חרחב בישראל לגבי

חחשיבות חערכית, ואולי גם חכלכלית, כי בסה"כ אנחנו מקבלים, מבלי

לחשקיע כמעט אגורח, אלפי מחנדסים ובעלי מקצועות אחרים, כלכלית, אפילו

אחרי כמח שנים, זח בחחלט תורם למשק ולכלכלח של מדינת ישראל. ואם זח

נכון, שכושר חתחרות של מחנדס עולח, נמוך מכושר חתחרות של מחנדס שלמד

כאן בארץ, זח נכון גם לגבי חילדים של חעולים בנושאי חינוך. עד שחוא

לומד את חשפח, עד שחוא יוצא מן חמשבר שעבר, שחפסיק את ביה"ס בארץ

מוצאו, וחנסיעח וחקליטח כאן. לכן אני חושב שזח יחיח פשע לחפסיק את

חסיוע דווקא בסעיף חזח, מפני שאם חוא יפגר אחר רמתו של חברו בגיל שלו

שנולד כאן, וחתחנך כאן, וגדל כאן - אני חושש מאד שכעבור שנח שנתיים

של חתמודדות בקליטח בביח"ס - אם לא תחיח לו עזרח - חוא פשוט ינשור

מביה"ס וינדוד לאן שינדוד. אני מבקש בשם חועדח, לקרוא לממשלת ישראל,

חיות ועדיין לא חילקו את ח-60 מיליון שקל לפתרון בעיות חאבטלח, שחלק

מן חכספים חללו יוקצו לקליטת חעולים חמובטלים.
היו"ר מ. קליינר
אני מציע שאנו נקיים בחקדם חאפשרי דיון

נוסף עם נציגי משרד חקליטח שיוקדש

לנושאים שחועלו כאן. לדיון חזח צריך לזמן שוב את נציגי משרד חשיכון.

אני חייתי מציע לסיכום שנקבל חחלטח: אנו פונים לועדת חכספים לפעול

למצוא פתרון, בין במסגרת ח-60 מיליון שקלים, בין במסגרת אחרת, לבעיות

חחכשרח חמקצועית וקליטתם בעבודח של חעולים. אנחנו גם מקבלים בסיפוק

את חודעת חאוצר, שבתחום של חחכשרח חתוך מפעלית וחאולפנים, בקרוב

יפתחו במגעים עם משרד חקליטח כדי לפתור את חבעיח. אני מציע שאנחנו

נביע את תקותנו, שבמשא ומתן חמתנחל בימים אלח, יתוקצבו חסכומים

חדרושים לצורך פתרון בעיות חדיור. שיחדשו את מח שחיח בעבר, וגם ימצאו

סכום למבצע לכינון מרכזי קליטח, שחוא בכל מקרח חיוני, גם אם לא חיתח

רפורמה, כי חמרכזים מלאים, אי אפשר לחביא עולים. אני מציע שנקרא

לגורמים חעוסקים בדבר, לבחון מחדש (אם אנחנו בלאו חכי חולכים לרפורמח

ב-4/90) מתן חסכום באופן גלובלי וללא צורך בקבלות, לבחון אם אפשר

לחתחיל ליישם את חנושא במסגרות חתקציביות חקיימות כבר בשנח זו, שהיא

תקופת נסיון, כי מח ערך בתקופת ניסיון אם לא מתחילים לתרגל את זח.



ד. טולדנו; למעשה, החודש ה-13 שהועלה פה, זה ידוע ואנו

מפרסמים את זה ברבים, ומעט מאד מנצלים את זה

ועניו המתנדבים פועל, גם מבלי למסור את שמות העולים, כי לאותם

ארגונים יש את שמות בתי המלון אליהם מגיעים העולים, מופקדים שם ובאים

לשם.

א. גור; אני הצעתי בדיון במליאת הכנסת, להוציא משלחת רמת

דרג לאיטליה, למחנות המעבר של הנושרים, בהרכב של שר

וחברי כנסת ופקידים בכירים, כדי שהמעמד של האנשים האלה יעורר אימון

וישכנע אולי בצורה יותר בולטת ובצורה יותר מעשית מאשר שליחי העליה.

אני שומע ששר הקליטה אכן מתכוון בעוד כ-10 ימים או שבוע לצאת לשם

ואני מציע שאנחנו נבקש מהשר לכלול בנסיעה זו גם נציגים של ועדת העליה

והקליטה כדי שנעמוד מקרוב גם בשיחה עם הנושרים וגם בשיחה עם אנשים

שמטפלים בהם על הבעיות שקשורות בכלל לסוגיה זו של נשירה והפוטנציאל

שקיים אולי לעליה לישראל.
היו"ר מ. קליינר
אני מציע שתעבירו את הענין לשר.

הישיבה ננעלה בשעה 14:20

קוד המקור של הנתונים