ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 13/02/1989

תקציב משרד הקליטה

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 6

מישיבת ועדת העלייה והקליטה

יום שני, חי באדר אי התשמ"ט (13 בפברואר 1989). שעה 00;12

נכחו;

חברי הוועדה; מ' קליינר - יו"ר

י' הורביץ

י' שפרינצק

מוזמנים; אי לפידות - מנכ"ל המשרד לקליטת עליה

אי בן-עמי - עוזר המנכ"ל, משרד הקליטה

יי שוורץ - מנהל אגף איכלוס, משרד הבינוי והשיכון

שי צימרמן - מנהלת אגף נכסים ודיור, " "

אי וויל - רפרנט לענייני קליטה, משרד האוצר

בי מנצורי - משנה למנכ"ל המה' לעליה ולקליטה וממונה

על מרכזי הקליטה במחלקה

א' קצב - משרד הקליטה

די טופז - משרד הקליטה

א' לשם - משרד הקליטה

מזכירת הוועדה; ו' מאור

רשמה; עי הירשפלד

סדר-היום; תקציב משרד הקליטה.



תקציב משרד הקליטה

היו"ר מ' קליינר;

אני פותח את הישיבה. אבהיר תחילה את מטרת הישיבה הזו וגם את מטרת הישיבה

שנקבעה למחר. בתחילת עבודת הוועדה, שמענו את שר הקליטה, את ראשי הסוכנות וראשי

מוסדות אחרים שעוסקים בנושא, היות ואנחנו נמצאים היום בעיצומה של רפורמה גדולה

בתחום קליטת העליה, ובעצם הנושא עובר מהסוכנות היהודית לממשלה. ב. תוך כדי זה

מתבצע מהפך מהותי, כאשר ההחלטה היא לעבור משיטת מרכזי הקליטה לשיטת הקליטה

הישירה, וודאי כולנו חרדים להצלחת העניו, כאשר התנאים לכאורה נוחים כי אין עליה

גדולה וכולנו מקווים שהיא תהיה גדולה יותר.

היות ואנחנו מכירים את המערכות, המטרה של שתי הישיבות הללו היא לקבל תמונה אם

תוך כדי המעבר הנושא חלילה לא מקופח מבחינת הקצאת המשאבים. אולי אשם בזה קצת

הרקע שלי, שבא גם מתחום הניהול, ואני יודע שלפעמים נוצר פער בין הכוונות, שהן

יכולות להיות הטובות ביותר בעולם, ואם הנושא איננו מכוסה כדבעי מבחינה תקציבית,

עלולות להתעורר בעיות.

אנחנו רוצים ללמוד ולשם כך הזמנו לכאן את כל הגורמים שיכולים לצייד אותנו
במידע לגבי המשאבים המוקצים
איזה סכומים הסוכנות מקציבה לנושא מרכזי הקליטה,

שלכאורה פועלים ברמה זו או אחרת עד אפריל 1990 וכמה הממשלה מקצה לנושא הקליטה

הישירה שכל-כך מדברים עליה. כי אם היא לא מקצה מספיק, כל הענין הזה ייכשל.

קראתי פרוטוקולים של ישיבות הוועדה הקודמת, מהם למדתי שלשי- יעקב צור היה

רעיון שאומר במקום לתת לפקידים ולאלף דברים אחרים, אני אתן לעולה שיק בסכום של

2,000 שקל ועם הסכום הזה הוא יסתדר. זה היה ביולי 1988. אני רוצה לדעת אם זה

אכן 2,000 שקל, לכמה עולים זה מתוקצב, מה קורה אם באים פתאום עולים מארגנטינה,

מברית-המועצות או מכל מקום אחר, על כמה עולים מדברים, ומה קורה אם מגיעים יותר

עולים. את כל הדברים האלה אנחנו רוצים ללמוד מהיסוד. היינו רוצים לשמוע מאנשי

משרד הקליטה לכמה עולים, לדעתם, מספיק הסכום הזה. אני מבין שגם עליה נמצאת

בתקציב משרד השיכון והיינו רוצים לשמוע את התייחסות אנשי משרד השיכון ומשרד האוצר

על כך.

כידוע, ועדת הכספים מאשרת את תקציב המדינה, אבל כחברי ועדת העליה והקליטה

אנחנו מרגישים חובה לתת דעה מהותית בענין, להבהיר תמונה, ואם יהיה צורך נצטייד

באישור יו"ר הכנסת לפנות לוועדת הכספים כוועדה של הכנסת ונעביר אליה המלצות, או

נביע את דעתנו, או שנעשה זאת במליאת הכנסת, מפני שאנחנו רואים בנושא הזה סדר

קדימויות ראשון במעלה ואנחנו רוצים לדעת אם לעם ישראל יש תשובות לקליטת עליה, או

לא. האם תוכניתו של השר צור, שעד לרגע זה היא התוכנית הרשמית של משרד הקליטה,

מתממשת או שהיא ננגסת.

אני מציע שנשמע כעת סקירה מפי מנכ"ל משרד הקליטה, או התייחסות לשאלה המרכזית

אם חוברת התקציב הכחולה שבידינו פותרת את הבעיות ומאפשרת לממש את הקליטה הישירה,

ואם לא - מה הן הבעיות.

אי לפידות;

אני אלך לפי סדר הדברים של היושב-ראש - הרפורמה הצפויה ואם היא ברת-ביצוע.

כשמדברים על הרפורמה יש לחלק את הנושא לפחות לשני חלקים. יש לנו את תקופת

המעבר, כי הקליטה הישירה בהיקף מלא צריכה להתבצע החל מאפריל 1990, ואחר-כך יש לנו

את התקופה החדשה. אנחנו צופים קשיים בשתי התקופות. הרעיון של קליטה ישירה

כרעיון נראה לנו. נוכחנו לדעת שמרכזי הקליטה מלאים עד אפס מקום. היעד הראשוני

שלהם היה מסגרת מעבר לתקופה של חצי שנה. בינתיים העולים נמצאיחם שם שנה, שנתיים

ושלוש שנים. אני מבין שהסיבה לכך שהם לא יצאו משם איננה אחת. העולה צריך לצאת

למסגרת קבע, הוא צריך דירה. ענין הדירה שוב מתחלק לשנים: דיור ציבורי, והיו גם

קשיים מסויימים. יש ענין של משכנתא, ואולי פערים מסויימים בין גובה המשכנתא



וסדריה לבין היכולת של העולה לעמוד בתשלומים. מעבר לזה, אין ספק שזו חממת, שמצד

אחד מסייעת מאד למשפחת העולים בראשית דרכה, אבל מצד שני אולי זו חממת טובה מדי,

שבסופו של דבר אולי גם מעכבת את קליטתם. יכול להיות שאם העולה היה נאלץ לעמוד

מול המציאות הישראלית מוקדם יותר, הוא היה נקלט ומתאקלם. העובדה שמרכזי הקליטה

מלאים, עם הקשיים הידועים לנו, גם היא מעידה על כך שבחממה הזאת יש גם חסרונות.

לעומת זה, הקליטה הישירה מזרזת את תהליך הקליטה של העולים בארץ. היא מאפשרת

לעולה לקבל את מה שהוא צריך לקבל בשלבים. אם זה קליטה ראשונה בבית-מלון, אם זה

דירה שכורה כעבור שבוע, שבועיים או חודש, וכך הלאה.

כדי שהקליטה הישירה תהיה מעשית, צריך לבדוק את הנתונים. סל הקליטה, שאיננו

מתבצע כסל, כי הוא תוכנית מגירה, לא פועל בצורה של מתן שיק ביד העולה שיעשה בו מה

שהוא רוצה. זה היה אחד הרעיונות: תלך לקרובים או למי שתלך ואז יהיה לך קל יותר

בהמשך הסידור. אלא שזה מתבצע כך: הנה סכום לשכר-דירה, לקיום ראשוני, להוצאות

וחשמל, מים וכו'.
היו"ר מ' קליינר
ללא רהיטים.
אי לפידות
נכון. כל הדברים שהזכרתי עומדים היום על סכום של 18,000 שקל. לעולים די קשה

להתמודד עם זה, במיוחד בסעיף שכר-הדירה. קיים פער בין שכה"ד בשוק לבין התעריפים.

אמנם דיברנו עם אורי וויל, איש האוצר, שלא נסתמך על כל הדיווחים שמגיעים אלינו

ונעשה בדיקה מעמיקה יותר, אבל עד לאורנה בדיקה, הקולטים בשטח מדווחים לנו שקיימים

קשיים. ברור שאם העולה בוחר לגור במרכז הארץ ועולה לירושלים, הקושי גדל והולך.

יש גם פערים בין שכה"ד בירושלים, שהוא הגבוה ביותר, ואילו בבאר-שבע שכה"ד הוא

הנמוך ביותר.

הקושי המרכזי בנושא סל הקליטה הישירה הוא גובה שכר-הדירה. כדאי גם להזכיר

שהסיוע בשכ"ד יורד באופן משמעותי בשנה השניה. אם שכה"ד הוא 500 או 560 ש"ח, הוא

יורד באופן משמעותי ולפי הסקרים שראינו רוב העולים עדיין אינם בשלים להיכנס

למסלול של משכנתא כבר בתחילת השנה השניה לשהייתם בארץ, ובוודאי שעדיין לא מדברים

אתם על דיור ציבורי. בכל אופן, בתחילת או באמצע השנה השניה לא תמיד משפחת העולים

בשלה לעבור לדיור קבע, היא צריכה להישאר לפחות בשנה השניה בשכ"ד ואז הסיוע בשכה"ד

פוחת ומגיע ל-375 ש"ח, ובשנה השלישית - 180 ש"ח.
היו"ר מי קליינר
כשאתה מדבר על 18,000 ש"ח, זה בניגוד ל-2,000 ש"ח לחודש שעליהם דיבר יושר צור,

שהם 24,000 ש"ח לשנה.
אי לפידות
אין ספק שיש מרחק גדול בין ניירות העבודה שהיו בחדרי-חדרים כשישבו על התוכנית

לבין השורה האחרונה כשיצאו עם התוכנית לשוק.

בהמשך הדרך, ככל שהמשכנתא תהיה קרובה יותר למציאות של שוק הדירות מצד אחד ושל

רמת ההכנסה מצד שני, יש סיכויים סבירים יותר שהעולה ימצא את דרכו.
י' הורביץ
מה קורה למעשה? או: מה היית אומר לנו, על מה להיאבק בוועדת הכספים או באוצר?



אי לפידות;

צריך לשפר את סל הקליטה כדי שהעולה יוכל באמת להיקלט ולא ייכנס להתמודדויות

קשות, לעתים קשות מנשוא, שמכבידות מאד על קליטתו בארץ. ככל שסל הקליטה יהיה

מציאותי יותר בהתאם למחירי השוק - אם זה בשכר-דירה, במכולת או בהוצאות אחרות - כך

אנחנו מגדילים את הסיכויים שהמסלול הזה יהיה מסלול משמעותי.

היו"ר מ' קליינר;

כשוועדת הקליטה בזמנה סמכה את ידה על המהפיכה, היא עשתה זאת על-סמך עובדות

שהובאו אליה על-ידי השר יעקב צור. הוא הצליח לשכנע, אחרי מאבק, שהסכום של 2,000

ש"ח בא במקום לשלם לדברים רבים אחרים והוא פתרון טוב. אורי גורדון בירך על זה,

הסוכנות קיבלה את זה כפתרון והכל היה טוב ויפה.

אנחנו עוד נקבל תמונה שיש שחיקה. אילו הוועדה היתה יודעת בזמנה שתהיה שחיקה

כזאת, אולי היא לא היתה מתלהבת כל-כך מהרעיון. אנחנו שמענו מאורי גורדון שיש

מיושבות שניות שהן לא על רקע העקרון, אלא על רקע אותה שחיקה שמדברים עליה.

י י הורביץ;

אני שמעתי על התוכנית הזאת בעיקר דרך ועדת השרים שהייתי חבר בה, כשהשר צור

הביא את ההצעה לוועדה, אמר מה שאמר והיא נתקבלה. בא לכאן אורי גורדון ואמר שיש

לו הרהור שני על התוכנית. לאחר הנסיון שצברנו, אני לא בטוח שצריך לוותר או

להתיאש מענין מרכזי הקליטה אלא להיפך.
אילו היינו אומרים
לא סוגרים את מרכזי הקליטה, לא מתייאשים, אלא להיפך, אולי

אפילו צריך להגביר אותם למרות שחשבנו אחרת, למרות שהיינו רוצים שהם יעזבו ולא

יהיו סמוכים על שולחן הרשויות - זה בסדר גמור. אבל זה לא הולך כך. באים אלינו

ואומרים שזה לא 18,000 שקל אלא זה 24,000 שקל או 27,000 שקל. מהנסיון שלנו, מאחר

שאנחנו לא בזבזנים ואיננו רוצים לכרסם בקופה הריקה, מתברר שאם רוצים לקלוט באמת,

צריך זה וזה וזה.

אני שואל אותך באופן גלוי: האם זו בעיה רק של התוספת הזו? אולי זה לא רק

ענין של עוד 2,000 או 3,000 שקל במשך חצי השנה או השנה הקרובה? הבעיות הן כל-כך

עמוקות וקשות שהן מעבר לכוחה של הוועדה הזו. יש בעיה קשה של תעסוקה, יורדים

מהנגב, יורדים מהגליל, החיילים לא נקלטים, העולים לא נקלטים וכוי, ואתה מנסה

בענין צדדי, פעוט, לנסות לפתור בעיה שהיא מעבר לכוהנו. שאלתי היא מה אינם מציעים

לנו עוד לעשות?
אי לפידות
אני ארחיב את התשובה ברצון. אף אחד לא אמר שכל הבעיות של העליה וקשיי הקליטה

עומדות על סל הקליטה. חבר-הכנסת הורביץ הזכיר את ענין התעסוקה. בעיית התעסוקה

קיימת בין אם הם מופנים למרכזי קליטה ובין אם הם הולכים לקליטה ישירה. אני לא

רואה כל קשר בין בעיות התעסוקה לבין נושא הקליטה.

רעיון הקליטה הישירה אף פעם לא אמר שהוא יהיה מסלול בלעדי. היה מדובר על שני

מסלולים. יש לנו השגה על הפרופורציות. התוכנית שאותה קבלנו מקודמינו אומרת

שייווצר מצב שאל הקליטה הישירה יופנו 70% מן העולים, ואילו למסלול הקודם של מרכזי

קליטה יופנו 30% מהעולים. אנחנו לא משוכנעים שזו פרופורציה נכונה.

הרעיון הוא בריא והוא אומר שיישארו מרכזי קליטה בפריפריה. זה יביא לחיזוק כל

הישובים מסביב. כלומר, לעולה לא תהיה בחירה אלא באחד משני מסלולים. אם הוא ירצה

מרכז קליטה - בבקשה, זה יהיה לא בתל-אביב, לא בירושלים ולא בחיפה, אלא יותר צפונה

ויותר דרומה. אם הוא ירצה מסלול של קליטה ישירה - בבקשה, אלה הם התנאים.



אנחנו בעצם מציעים לעולים שני מסלולים. יש עולים במצוקה שאולי הם לא

מתאימים לקליטה ישירה. יש עולים שמתאימים יותר לקליטה הישירה - שיבחרו במסלול

הזה.

בצורה כללית מאד וגסה מאד, אילו זה היה עומד על שני מסלולים פחות או יותר

שווים, התוכנית היתה הרבה יותר בריאה בעינינו. הברי מספרים שבתוכניות העבודה עד

לרגע האחרון הפרופורציות היו שונות. היה מדובר על 11 מרכזי קליטה שיישארו, ולא

על 7. ברגע האחרון נולד ניר עבודה חדש.

אנחנו עדיין סבורים שיש מקום לשנות את הפרופורציה כך שבמרכזי קליטה יוכלו

להיקלט יותר עולים והמסלול של הקליטה הישירה יכסה 50% עד 60% כלל העולים. זו

השלמה לתשובה. אנחנו לא שוללים את מרכזי הקליטה. אנחנו שוללים את הרעיון שהוא

תורה שבעל-פה, קרי - מרכזי קליטה כלכליים במרכז הארץ. אנחנו חרדים מזה. אנחנו

חושבים שתיווצר כאן אפליה. אנחנו צופים קשיים בנושא הזה, אבל בתפיסה הבסיסית

אנחנו בהחלט חושבים שלגבי חתך גדול של העליה, הקליטה הישירה יכולה לזרז ולהיטיב

אינם בקליטתם בארץ ולהכניס אותם מהר יותר למעגל החיים, שהחברה הישראלית תקלוט אורנה

לא כעבור שנתיים, שלוש, ארבע או חמש, אלא בין השנה הראשונה לשניה. כאשר הם

מגיעים לדירה השכורה, מערך הקליטה עובר לחברה הישראלית, בזמן שבמרכזי הקליטה הם

סגורים בחממה שלהם ויש עיכוב בתהליך קליטתם.

ברור שיש גם קשיים נוספים, אבל הם לא נוגעים לסעיף הספציפי של קליטה ישירה

לעומת מרכזי הקליטה.

הנסיון הקצר של הקליטה הישירה, שעדיין לא נבחן באופן מדעי, הוא די מוכיח את

עצמו. בשלב זה הוא אמנם מיועד לעולים מארצות המצוקה, ונכון שירדו כאלף משפחות,

אבל למשרדי לא הגיעו תלונות בנושא הזה. ביקשתי מהמחלקה המתאימה אצלנו לבדוק

בצורה מעמיקה יותר ולעקוב אחר המשפחות שנקלטו. יכול להיות שתוך 2 - 3 הודשים

נוכל להביא לוועדה את ממצאי הסקר. אני מצטער שזה לא נעשה לפני-כן, אבל ברגע

שנכנסתי לנושא הרגשתי שיש חוסר בנתון הזה, שיכול היה קצת להאיר את עינינו.

היו"ר מ' קליינר;

אני רוצה לשאול כמה שאלות עובדתיות לפני שנתקדם הלאה. על כמה עולים מדובר

בתיקצוב לקליטה ישירה?

אי לפידות;

בהסכם שבין הסוכנות היהודית לבין הממשלה - משרד הקליטה, היה מדובר על תקופת

מעבר נסיונית לאלף משפחות לשנה. בענין זה יש פרשנות אם זה לאלף משפחות לכל תקופת

המעבר שהיא כשנה וחצי, או שזה אלף משפחות לשנה. בכל אופן, בספר התקציב מופיע

המספר 550 משפחות, שהוא השלמה ל-450 שנקלטו לפני-כן. בסך-הכל אלף משפחות, אבל

במגעים עם האוצר יש נכונות להגדיל את מספר המשפחות לתקופת המעבר שייקלטו בקליטה

הישירה. מדובר, כמובן, על עולים מארצות המצוקה. לגבי עולים מארצות הרווחה בהסכם

צריך להיקבע סל מצומצם יותר, והוא טרם נקבע.

היו"ר מ' קליינר;

זה מעלה שאלה. הרי אנחנו אומרים שבמשך השנה הזו הסוכנות צריכה לכווץ, לפנות

את מרכזי הקליטה. ההנחה היא שלמעט סוג מסויים במרכזי קליטה פריפריים ובמרכזי

קליטה לא פריפריים לא ייקלטו יותר עולים חדשים. כלומר, ברור שאם תהיה עליה

במספרים, אותם עולים לא יכוונו למרכזי קליטה, כי אני מבין שזה כבר לא מתוקצב

בסוכנות, אלא צריך בעצם לבקש תקציב נוסף, או נגיד להם לחכות.



בי מנצורי;

אני רוצה להוסיף כמה משפטים כרי להבהיר קצת את התמונה. כשלקחתי את מספר

העולים שהגיעו לארץ ב-3 השנים האחרונות מול הפנייתם למרכזי קליטה ולקליטה שלא

במסגרת מרכזי קליטה, אני חייב להדגיש שכמעט 50% מהעולים שהגיעו בשנים האחרונות

הופנו לא למרכזי קליטה ומצאו את דרכם בדרך זו או אחרת. בשנים 1986, 1987 ו-1988

האחוזים האלה נשארים. אני מדבר על 13,000 - 14,000 עולים, שמחציתם, דרך קבע,

נכנסו למרכזי הקליטה ומחציתם דרך קבע מצאו לעצמם פתרונות אחרים שהמשרד לקליטת

העליה העמיד לרשותם.

אם בשנת 1986 הגיעו 10,000עולים, 5,300 מהם נכנסו למרכזי קליטה. בשנת 1987

הגיעו 13,700 עולים ולמרכזי קליטה נכנסו 6,800. בשנת 1988 הגיעו 13,700 עולים

ו-6,400 מהם נכנסו למרכזי קליטה.

היו"ר מ' קליינר;

ארגה אומר שהשנה נקלטו 6,300 עולים. בכמה משפחות מדובר?

בי מנצורי;

זה סדר-גודל של 2,400 משפחות.

י' הורביץ;

האם המספרים האלה כוונו על-ידכם או שזה מקרי?
בי מנצורי
זה מקרי. זאת הסטטיסטיקה של 3 השנים האחרונות.

היו"ר מ' קליינר;

כמה מתוך 2,400 המשפחות הלכו למרכזי קליטה פריפריים וכמה מהן הלכו למרכזי

קליטה במרכז הארץ?
בי מנצורי
קשה לי לומר. הנתון ישנו אבל אינני יכול לתת אותו עכשיו. צריך לעבד אותו.

היו"ר מי קליינר;

תצטרכו להתרגל לבוא לוועדה זו עם נתונים.

בי מנצורי;

המספרים קיימים.

אני רוצה לומר עוד כמה משפטים. לצורך קליטת העולים האלה ואותן משפחות

ש"נתקעו" במרכזי הקליטה מאותן סיבות שהמנכ"ל ציין אותן, הסוכנות היהודית מפעילה

היום 36 מרכזי קליטה. אני מוציא מכלל זה את המשפחות מאתיופיה, שעבורן אנחנו

מחזיקים היום 8 מרכזי קליטה, ויוצא שאנחנו מחזיקים 28 מרכזי קליטה.

אענה כעת ספציפית לשאלתך. בכוונת הסוכנות לממש את ההסכם ב-1 באפריל 1990.

המגמה היתה צריכה להיות שתמורת כל משפחה נוספת שהולכת למסלול של קליטה ישירה,

הסוכנות היהודית, לצערנו, תסגור מרכז קליטה. מתברר שאנחנו מפעילים את אותם מרכזי

קליטה בתפוסה מלאה, כפי שהיה לפני שנה וכפי שהיה לפני 3 חודשים, ולהערכתי נצטרך

להפעיל אותם באותו היקף גם בחצי השנה הקרובה.



פירוש הדבר שהסוכנות היהודית מפעילה את כל המסגרות שלה כאילו לא היוזה קליטה

ישירה ואובייקטיבית לשנת התקציב 1989/90, שמבחינת הסוה"י היא מתחילה ב-1 באפריל

ולא ב-1 בינואר, היא תיקצבה את התקציב שלה כאילו המוסדות האלה פועלים עד 1.4.90.

היו"ר מי קליינר;

במלואו.

בי מנצורי;

כן, במלואו.

י' הורביץ;

מדוע? כי העולה רוצה להיות מוגן?

בי מנצורי;

לא. יש עולים שרוצים להיות מוגנים ובוחרים במסלול הזה. להערכתי, וגם הרב

לפידות אמר את זה, המסלול השני הוא מסלול טוב שצריך לקדם אותו, אבל הוא הולך

בקושי רב. הסיבות לכך הן רבות. אם זה בגלל סל הקליטה, אם זה בגלל חוסר מצאי

דירות פנויות להפנייה ישירה, וכדומה.

כפי שידוע לכם, חבר הנאמנים של הסוכנות היהודית מתכנס השבוע. יש דרישה

חד-משמעית של ראש המחלקה ושלנו לחבר הנאמנים, שאם המצב יהיה כפי שהוא ברגע זה,

ועל-מנת לא להשאיר עולים רבים בבתי-מלון או חס-וחלילה בנמל התעופה, נצטרך לפתוח

מרכז קליטה נוסף, אם לא יותר.

היו"ר מי קליינר;

במרכז הארץ.

בי מנצורי;

אינני יודע.

היו"ר מי קליינר;

אני מנחש כך. אולי זה בניגוד לרעיון, אבל זה מעודד לשמוע שאתם מתקצבים את

מרכזי הקליטה.

אני הושב שזה השלב לחזור למשרד הקליטה בתחום התעסוקה, אבל לפני-כן אני מבקש

לשמוע מאנשי משרד השיכון מה יש לכם בספר התקציב לצורך האתיופים או לצורך המבצע

לפינוי מרכזי הקליטה. נניח שלא שמענו כעת את נציג מחי העליה. שמענו את שר

הקליטה ואת ראש מחי העליה שאמרו שצריך להיות מבצע לפינוי מרכזי הקליטה כדי

להביא לסגירתם עד אפריל 1990.
אי לפידות
צריך לזכור שהמבצע מתבקש בלי קשר לרפורמה. מרכזי הקליטה באו לענות על קליטה

ראשונית והם צריכים להתפנות עבור עולים אחרים. זה לא פועל-יוצא של הקליטה

הישירה, כי היא רק מתחילה ותקופת הביניים היא נסיונית ומוגבלת במספר העולים. אין

לקשור את מרכזי הקליטה המלאים בסיבה שהקליטה הישירה אינה פועלת.
היו"ר מ' קליינר
ברור. זה מקובל עלי. אני מבין שכ-2,400 עולים מאתיופיה עדיין נמצאים

במרכזי קליטה. רובם פונו. האם משרד השיכון ערוך ומתוקצב לפינוי שלהם, או שיש

קשיים אחרים, ומה לגבי כלל נושא הדיור של עולים, קרי - פינוי מרכזי הקליטה או

קליטה ישירה?

שי צימרמן;

אנחנו נחלק את זה בינינו. אני אענה על השאלה בקשר לאתיופים ומר שוורץ יענה

על השאלה בקשר לפינוי מרכזי הקליטה.

לפני-כן אני רוצה להעיר שבוודאי יש קשר בין מרכזי הקליטה לבין הקליטה הישירה.

זה לא נוח כרגע, ולכן מדברים על שני המישורים, אבל כל עוד יהיו מרכזי הקליטה

פתוחים לקליטה הישירה, המסלול של הקליטה הישירה לא יעבוד טוב. כרגע לא מתנים אחד

בשני, אבל בלוגיקה ודאי שהאחד קשור בשני.

לגבי האתיופים, בהתאם לסיכום שהושג בין הסוכנות ובין משרד הקליטה ומשרד

השיכון, תוקצבנו בתקציב לרכישת 1,000 יחידות דיור, שלפי התחשיבים דאז של משרד

הקליטה הן היו צריכות לענות על כל הבעיה של מרכזי הקליטה שעתידים להתפנות, משום

שיש כמה מרכזי קליטה שנקראים מתקפלים, שלא התפנו ויישארו בהם האתיופים. אין לנו

טענות, אנחנו מקבלים את זה בשלבים, והיתרה תבוא בשנה הבאה.

יש לנו כרגע בעיה שאנחנו מוגבלים בממוצע. התקציב הוא לפי ממוצע של 50,000

דולר לדירה. הסכום הזה לא מספיק. זה ניתב אותנו לרכוש דירות עוד פעם באזורים

פריפריאליים, בקריות, שם הדירות יותר זולות, באשקלון, קרית-גת ובקרית-מלאכי, בשעה

שהכוונה היתה להביא את העולים האלה ממש למרכז הארץ על-מנת לא לחזור על שגיאות

העבר, ואם אנחנו מוציאים אותם היום אל אזורי הפיתוח, להוציא אותם לא למקומות

החלשים אלא למקומות החזקים.

כבר כמה חודשים שמתקיים על כך דיון בין נציגי האוצר, הסוכנות היהודית משרד

השיכון ומשרד הקליטה, ויש לנו בעיה עם משרד האוצר בנושא הזה. האוצר אומר

שהסוכנות תתן את הכסף. הסוכנות בינתיים לא אמרה כן או לא, אבל הנושא שוב עולה

במסגרת הוועדה שהקים שר הבינוי והשיכון ואני מקווה שהענין ייפתר שם, יעלו את

הממוצע ונוכל לרכוש את אותן 1,000 הדירות במחיר גבוה יותר.

היו"ר מ' קליינר;

אלף הדירות הן לפינוי האתיופים שמצויים כרגע במרכזי הקליטה?

שי צימרמן;

מסתבר שממשיכים להגיע עולים מאתיופיה, ובמסגרת הוועדה הזו אנחנו מדברים גם על

העולים הנוספים שבינתיים הגיעו, שגם את בעייתם צריך לפתור באותה דרד.

היו"ר מי קליינר;

עם תחזית הגעה בשנה הקרובה?

ש' צימרמן;

אינני יודעת אם יש תחזיות. אף אחד גם לא דיבר על כך שיהיה לזה המשך ופתאום

יש שם עוד 70 משפחות. אני יודעת שכרגע מדובר על מה שיש.



י' הורביץ;

האם הסוכנות היהודית קונה את אלף הדירות שדיברת עליהן?

שי צימרמן;

משרד השיכון קונה דירות יד שניה בכל מקום. עד היום קנינו 500 דירות. בתהילת

המבצע קנו גם דירות הדשות. השבו אולי לקנות בתים שלמים, כי זה יותר קל ויותר

מהר, אבל מבחינת הפתרון זה רע. הכוונה היא לפזר את העולים יותר ככל האפשר. עד

היום קנו 500 דירות, איכלסו 100 - 150 דירות והיום משרד הקליטה התחייב להאיץ

במקצת את קצב האיכלוס שלהן.

אם תהיה קצת יותר גמישות במהיר, אפשר יהיה לפתור את הבעיה הזו יותר מגהר.

י' הורביץ;

50,000 דולר לא מספיקים?

שי צימרמן;

אם רוצים לקנות דירה בפתח-תקוה, בכפר-סבא, ברעננה, בהולון או אפילו בבת-ים,

הסכום הזה לא מספיק.

היו"ר מי קליינר;

אני מבין ש-70% - 80% מכלל האתיופים כבר פונו ונקלטו. האם בשביל 20% הנוספים

אתם צריכים פי 2 דירות?

אי לפידות;

התקציב שגבי צימרמן מדברת עליו הוא לאלף משפחות. מתוך אלף הדירות נרכשו כבר

כמחצית, שלא כולן אוכלסו.

היו"ר מי קליינר;

מדובר על עוד 500 דירות.

א' לפידות;

כן. אבל באהוזים זה שליש. אני מבין ש-2,400 משפחות עברו לדיור קבע. אם

תוסיף לזה את מרכזי הקליטה המתקפלים, זה משלים את התמונה הכוללת של האתיופים.

בי מנצורי;

אני רוצה להוסיף על הדברים שאמרה גבי צימרמן. ברגע זה נמצאים עדיין במרכזי

הקליטה כ-840 בתי-אב אתיופים. כ-500 דירות נרכשו וחלקן אפילו נמסרו לעולים

ואוכלסו. המספר הזה כולל גם את העולים שהגיעו עד לפני שבוע. אם יגיעו עולים

נוספים מאתיופיה, במסגרת זו או אחרת, זו פרשה אחרת.

באשר להיבט התקציבי, הסוכנות היהודית השתתפה ב-50% מעלות הדירות האלה. היתה

פניה של משרד השיכון ושל אגף התקציבים לעוד 10 מיליון דולר. הנושא הזה נדון

בימים אלה בישיבת הבר הנאמנים. אני מעריך שלא יהיה פער גדול בינינו בעניו הזה.



י' שוורץ;

אקדים כמה מלים על סדר הגודל של הסיוע שניתן לעולים לעומת ותיקים, כי כשדנים

על סיוע למיגזר זה או אחר, תמיד צריך לראות בצורח פרופורציונלית את כל התמונה ולא

רק, קטע ממנה. אני מתעלם לצורך העניו מהלוואות משלימות שקיימות גם לגבי זוגות

צעירים וגם לגבי עולים חדשים.

הסיוע למשפחת עולים חדשים הוא 60,000 שקל, שבערך חצי מהסכום הזה היא סובסידיה

גלומה. כאשר מול זה הסיוע שניתן לזוגות צעירים ישראלים ששירתו בצה"ל הוא הלוואה

של 26,000 שקל, צמודה עם 6%, והסובסידיה הגלומה בה היא בערך בין 3,500 ל-4,000

שקל. כלומר, נכון להיום מקבלת משפחת עולים פי 8 ויותר מזה בסובסידיה גלומה לעומת

זוג צעיר ישראלי. צריך לזכור את זה, כי לדעתי אנחנו הולכים פה בשביל די דק

ואנחנו לא רוצים לחזור למצב שהיה בעם של אנטגוניזם, שהביא לוולוו וכיוצא באלה.

במקביל לכל הפתרונות שניתנו לאתיופים ושהוצגו כאן על-ידי גבי צימרמן, נתנו

סיוע מוגדל ומסובסד מאד לעולים אתיופים. מלבד הפתרונות שהוזכרו כאן, בשנה שעברה

150 משפחות אתיופיות לקחו משכנתא וקנו דירה.

היו"ר מי קל" נר;

זה סימן חיובי מאד לקליטה.

י י הורביץ;

והם עומדים בתשלומים?

י' שוורץ;

עד עכשיו אין בעיות. אנחנו עוקבים ורואים מח הם קונים. הם קונים דירות

בסדר. בהתחלה היו ספיקות, הם לא ידעו, והסתבר שזה בסדר.

הסיוע הנוח של 60,000 שקל התאפשר- על-ידי הסכמה שהושגה לפני 3 שנים בין הממשלה

לבין הסוכנות, שתסתיים ב-1 באפריל שנה זו. באותה הסכמה נאמר שההלוואות יוגדלו

והסוכנות תממן עד 20 מיליון דולר מתיך ההגדלה הזאת. הענין הזה עבד 3 שנים והסיוע

המוגדל התאפשר. ב-1.4.89 הוא ייפסק ואנחנו נמצאים היום בדיון עם הסוכנות היהודית

לגבי המשך השתתפותה בתיגבור הסיוע לעולים. מבחינת העיתוי של הוועדה אנחנו נמצאים

היום בעיתוי לא כל-כך מוצלח, כי אילו היינו יושבים אחרי גמר ישיבת חבר הנאמנים,

היינו באים אליכם עם התשובות של הסוכנות למשאלות של הממשלה.

י י הורביץ;

אולי זה טוב שהם עוד לא נתנו תשובות. בזמני הם נתנו לי תשובות לא טובות.

אי שוורץ;

אולי אנחנו אופטימיים.

זו נקודה אחת שצריך לזכור ברקע, כי המשך ההשתתפות של הסוכנות היהודית בהפרשי

המשכנתא יאפשר לנו השתתפות ברמות האלה ואי-השתתפות יכריח אותנו לעשות - - -

נכון להיום, למעלה מ-3,000 משפחות עולים רכשו בשנה האחרונה דירות על-ידי

משכנתאות, דבר שמבחינתנו חייב הוצאה של 160 מיליון שקל, שהם כ-20% מתקציב השיכון.

אני מדבר על כל הסיוע שניתן לעולים.

במקביל לזה, 4,500 יחידים ומשפחות מממשים סיוע בשכר-דירה, מה שמחייב אותנו

להוצאה של 25 מיליון שקל. עד כאן התמונה הכללית.



לצורך המבצע של פינוי מרכזי הקליטה, מה שתוקצב במשרד השיכון על-ידי האוצר זה

125 דירות ואותו מספר של הלוואות מסובסדות ומועדפות שמכוונות להינתן למשפחות

עולים במרכזי הקליטה שמצבן הסוציו-כלכלי יותר קשה והיום הן התנדנדו על גבול דירה

לשכירות. אנחנו מקווים שבהלוואות אלה אפשר יהיה לפתור להם את הבעיה על-ידי רכישת

דירה. זה מה שתיקצבנו עד היום על-ידי האוצר. אין ספק שזה לא מספיק כדי לעשות את

המבצע המפואר של פינוי שבו אנחנו רוצים ובכך לפתור את בעיות העולים במרכזי

הקליטה. יש להניח שהעולים שיושבים שם שנה או שנתיים יותר הם העולים היותר חלשים,

היותר מפונקים, או היותר תובעים, כל אחד לפי הלקסיקון שלו, אבל הם העולים שיותר

יקר לפתור להם את בעיית הדיור.

לרגל התכנסות חבר הנאמנות ישבנו עם אנשי הסוכנות היהודית כדי לעבד יחד תוכנית

שבה הגדרנו מה יהיה הסיוע של הסוכנות בנקודה של פינוי מרכזי הקליטה. ישבה ועדה,

שפהות או יותר הגיעה להצעות שבהן דובר. הרעיון של התוכנית הוא, כמובן, שבמקביל

לסיוע המיוחד ייסגרו מרכזי הקליטה, כי אחרת לא עשינו שום דבר, אלא להיפך, לעולה

יהיה אינטרס להיכנס למרכז קליטה, כי מי שנכנס יודע שהוא יקבל יותר, ומי שלא נכנס

- כולם יעמדו בתור בשדה התעופה כדי להיכנס למרכזי הקליטה. לכן, הפעלת התוכנית

מותנית בסגירה הדרגתית של מרכזי קליטה. הרעיון הוא שחלק ממרכזי הקליטה יהפוך

לפתרונות קבע לעולים קשישים, שזו אוכלוסיה שדי קשה לנו לפתור את בעיות הדיור שלהם

כי הם חסרי יכולת החזר, וכן לעולים יחידים, ואותם פתרונות יהיו משועבדים לשאר

מרכזי הקליטה.

מלבד ההעמדה של מרכזי הקליטה לרשות העולים הקשישים היחידים, מדובר על כך

שבמשך 3 שנים יינתן לעולה במרכז הקליטה סיוע בהחזרי משכנתא. על-ידי כך העולה

יוכל לחתום היום על משכנתא, ואם הוא מאמין שתוך 3 שנים הוא ימצא את מקומו ואת

העבודה, אז יוטל עליו העול. הדבר הזה מקל על העולה ומאפשר לו להחיש את קניית

הדירה, כי הבעיה של ההחזר החודשי בהתחלה, כאשר העולה עדיין לא מצא מקום קבוע,

מכבידה עליו.

דובר גם על מתן הלוואות מוגדלות, מסובסדרות, לעולים יותר חלשים, אלה שנמצאים

בגבולות השלמת הכנסה, לא בנפחים שדיברנו עליהם לגבי עולי אתיופיה, אבל בנפחים

יותר גדולים מאלה שהיינו רגילים להם. הכוונה היא לתת אותן 3 שנים השתתפות בהחזרי

משכנתא ועל-ידי כך אנחנו מקווים להגיע לאוכלוסיה של אותם עולים שהיום הם מתנדנדים

על גבול דירה בשכירות. אין ספק שהסיוע הזה הוא טוב גם למדינה וגם לעולה להיות

בעל דירה ולא להיות דייר בשכירות.

דובר גם שהסוכנות תעמיד לרשותנו תקציב לשיפוצים כדי שנוכל לרות לעולים דירות

מתפנות עם שיפוץ טוב ולהגביר את האטרקטיביות שלהן. וכמובן, דבר שהוא תנאי לכל

הענין - המשך ההשתתפות של ה-20 מיליון דולר, אולי קצת פחות, לצורך המשך רמת

המשכנתאות הנוכחית.

כל המספרים האלה בעצם כומתו על-ידי הסוכנות. אנחנו הצגנו את העלויות.

מכיוון שאיננו יודעים מי יושב במרכזי הקליטה ומה הם הרכבי האוכלוסיה של מרכזי

הקליטה, אנחנו הצגנו כמה פתרונות. הסוכנות היהודית בדקה את העלויות. ההבנה היתה

שזה יועלה בישיבת חבר הנאמנים ואם וחבר הנאמנים יתקצב את זה, נוכל להכריז על

תחילת המבצע של פינוי מרכזי הקליטה.

אני רוצה להגיד שמשרד השיכון לקח על עצמו, בלי שהוא תוקצב, עול לא קטן, כי

ברגע שיהיה גם פינוי מרכזי הקליטה בנוסף למשכנתאות הרגילות, ברור שהעומס התקציבי

עלינו יגדל. באותה שנה יהיו יותר פתרונות אנחנו מוכנים לקחת על עצמנו

כדי לתרום ולפתור את הבעיה של פינוי מרכזי הקליטה, שאנחנו מאמינים שזו בעיה שאינה

תורמת לקליטת עליה.

אני רוצה לומר לסיום שתנאי הכרחי להצלחה? של הדבר הזה הוא העברת המסר על-ידי

עובדי הסוכנות לעולים, שזה הסיוע לגמר דירבון חיובי ולא אדישות, אפילו ההיפך מזה.
י' הורביץ
אני מבין שאנשי האוצר צריכים לדבר עכשיו, אבל לצערי אני חייב ללכת. אני אשמע

את הדברים אחר-כך מפיך.

היו"ר מי קליינר;

אני רוצה להביע את שמחתנו על כך שהנושא נדון במטרה למצוא לו פתרון ויש נאמנות

לעניו. אני רוצה לשאול את נציג האוצר שאלה כפולה. אם הסוכנות היהודית תתקצב, זה

יתו תנופה לענין. אפשר יהיה לפנות את מרכזי הקליטה, כמו שגבי צימרמן אמרה,

ובמקרה כזה יהיה מבתו יותר אמיתי לנושא הקליטה הישירה. אנחנו חיים בתוך עמנו

ויודעים שכל זמו שמרכזי הקליטה קיימים, באופו זוחל יותר או זוחל פחות, יחזרו

למרכזי הקליטה.

אם תגיעו או לא תגיעו לפתרון עם הסוכנות, הכל יישאר כפי שהוא ולמעשה תוכנית
צור קרסה. שאלתי היא
מה גרם לזה שכבר היום מורגשת שחיקה מסויימת בסל, שמפריעה
לקליטה הישירה? ושאלה אחרונה טכנית
אם יהיה הסכם, איך הוא יתבטא מבחינת ספר

התקציב? חוק התקציב עבר בקריאה ראשונה והוא נמצא כעת בוועדת הכספים לקראת הכנתו

לקריאה שניה ושלישית. אם יהיה הסכם, אני מביו שבמקרה כזה אתם תשנו את תקציב משרד

השיכון בהתאם להסכם עם הסוכנות.
א' וויל
יש לי קצת בעיה כי אינני מכיר את תקציב משרד השיכוו.
היו"ר מ' קליינר
אני מדבר באופן עקרוני.
אי וויל
קודם-כל אני חייב להגיד שאני לפחות מרגיש שבתקופה הקצרה שאני בתפקיד יש האצה

גדולה בטיפול בנושא של הקליטה הישירה, אבל ברור לכל הצדדים שהסכם הקליטה הישירה

לא ייצא לפועל ללא הסכמה ושיתוף-פעולה מלא עם הסוכנות היהודית.

אנחנו תיקצבנו את משרד הקליטה לשנה הקרובה ב-550 משפהות, תוך אמירה מפורשת

שאם הדברים יתחילו להתבהר ולהסתדר, תהיה הגדלה של התקציב הזה. כלומר, שנת המעבר

לא תהווה בעיה מבחינת תיקצוב הממשלה בנושא, כל עוד משרד הקליטה, לאחר גמר סקר

הדיור, ייכנס בתנופה לסקר קליטה ישירה וללימוד המצב הקיים. כי בסך-הכל נקלטו כבר

קרוב לאלף משפחות בקליטה ישירה. אנחנו נוכל לדווח לוועדה כאשר נדע מה קרה

למשפחות אלה, איך העולים רואים את המסלול הזה, איפה הם המכשולים העיקריים ואיפה

ניתו לשפר אותו. הקצוות האחרים ייסגרו הו לגבי גיבוש סל קליטה של עולים מארצות

הרווחה וסל קליטה של עולים יחידים, שלא הוזכר כאו אבל הוא סל קליטה נוסף שצריך

לגבש אותו והוא עדיין לא מופעל.
היו"ר מי קליינר
יש תלונות קשות מאד בענין הזה. למעשה שר הקליטה אמר שלעולה היחיד אי ן פתרון.
אי וויל
במשרד האוצר יש נכונות להיכנס לדיון כבר עכשיו על סל קליטה לעולים יחידים.

איו לנו רצון לעכב את זה. כלומר, יש נכונות מלאה ללכת במהירות הלאה כל עוד יהיה

שיתוף-פעולה מלא מצד כל הגורמים שצריכים לשתף פעולה.



צריך לזכור שהחלטה לסגור את מרכזי הקליטה היא לא החלטה כשלעצמה. בשנה הקרובה

אנחנו צריכים לקלוט כ-14,000 עולים במרכזי הקליטה ובקליטה ישירה. אם סוגרים מספר

מסויים של מרכזי קליטה, צריך לדאוג להם לפתרונות אלטרנטיביים. כל הדברים האלה

נמצאים עכשיו, להערכתי, בדיונים מואצים עם כל הגורמים.

היו"ר מי קליינר;

זה מסוג הדברים שאם מאבדים את המומנטום, גם הדיונים מאבדים את המומנטום. אני

חשתי פה בוועדה שיש שחיקה פסיכולוגית - אינני יודע אם בקרב כל הסוכנות היהודית,

ייתכן שיש דעות שונות גם בתוך הסוכנות - אבל לפחות ראש מחי העליה, שהיה מאד

נלהב, כפי שהבנתי מקריאת הפרוטוקולים של הקדנציה הקודמת, כאן בוועדה כבר דיבר
מתוך היסוס. הוא אמר
אני חושב שבעקרון הדרך הזו היא נכונה, רק מה שמדאיג אותי

הוא שבסוכנות נושא העליה והקליטה הוא בראש סדר העדיפויות. אינני יודע אם בממשלה

נושא הקליטה הוא לא האחרון בסדר העדיפויות.

אם הביטוי של התחושה הזאת יהיה נכון, זה בהחלט עלול לגרום למחשבות שניות

הולכות וגוברות בסוכנות. מצד שני, אין ספק שהיות והסוכנות משתחררת לטווח ארוך

מהוצאה מסויימת, בהחלט צודק שהם יטו כתף מבחינה כספית במבצע לפינוי מרכזי הקליטה

לתקופת המעבר הזו .

אני מקווה שהדיונים לא יתמשכו, כי סחבת מזיקה מכל היבט ומכל כיוון. מה גם

שצריך לזכור שהעולים סובלים בתקופת המעבר. יש דברים ביורוקרטיים שהם לא לדיון

הזה, ולא אפרט. אני רק מעלה את זה מפני שיושבים כאן כל הגורמים הנוגעים בדבר.

אלה דברים בלתי-נמנעים. עולה שמגיע לשדה התעופה, איננו מכיר את השפה ויושב

בבית-מלון, הוא בהחלט איננו ער לכל הדברים האלה, ולפעמים הפקידים בשטח, בגלל

תקופת המעבר, לא תמיד יודעים מספיק טוב את התשובות. כלומר, חלילה לנו להיכנס

לסחבת דיונית ובגלל חסחבת הזאת תקופת המעבר הקשה והלא-נעימה תימשך, כי הימשכות

שלה פירושה שליחת מכתבים של אי-שביעות רצון לקרובי המשפחה ברוסיה ובארגנטינה,

וכשהבעיה תיפתר אחרי חצי שנה, הוא כבר לא יכתוב מכתבים.

אני מבין שתשובות ברורות בנושא הדיור לא נוכל לקבל, לא היום ולא מחר, כי

הענין נמצא באמצע הדיון. אני שמח לשמוע שיש מגמה להתמודד עם הבעיה. הוועדה תהיה

מעוניינת להתעדכן ואני מקווה שזה יהיה לפני אישור תקציב המדינה בקריאה שניה

ושלישית.

הייתי רוצה לשמוע בישיבה מחר על ההיבטים האחרים בתקציב משרד הקליטה. כלומר,

אם יש לכם תשובות בנושא התעסוקה. אני מציע שמחר נמשיך את הדיון עם אותם גורמים,

למעט נציגי משרד השיכון שלמעשה סיימו את תפקידם בנושא.

אי לפידות;

אני רוצה להוסיף בענין המעבר לשיטה החדשה וגם בענין תקופת המעבר. התוכנית

בנויה על כך שבמרכזי קליטה יישארו 1,800 מטות. התוכנית אומרת שאם עולה ישהה

בתקופת המעבר כחצי שנה, זה אומר 3,600 מטות לשנה. זו הערכה לא נכונה, כי

במציאות, במבט לאחור, העולים שוהים במרכזי הקליטה למעלה מחצי שנה. לכן מציגים

כאן תוכנית לא ריאלית. אם מדברים על 1,800 מטות ומתכוונים לזה שבעצם נתנו לך

3,600 פתרונות לשנה, זה לא מדוייק.

אני חוזר ואומר שבתחילה דובר על מספרים אחרים וברגע האחרון הקלפים נטרפו ועלו

מספרים חדשים.

באשר לדברי מר שוורץ על מרכזי קליטה מיובשים, שמחתי לשמוע את המלה הדרגתי,

אבל פה צריכה להיות עירנות מאד גבוהה. אם אומרים שביום שמתחיל המבצע סוגרים

מרכזי קליטה, עלינו לשאול את עצמנו לאן העולים הולכים בינתיים. גם מר וויל הזכיר

זאת. אתה אומר שיש לך 7 מרכזי קליטה על הנייר - 3,600 מטות, וגם הם הרי מלאים.



אתה רוצה, בצדק, לייבש אותם, כי אחרת מה עשינו? והקליטה הישירה היא נסיונית בשנת

המעבר.

אם נהבר את שלוש הנקודות הללו אנחנו נשארים במצב שאין לנו לאן להפנות את

העולים. אני מבקש מכל הגורמים, במסגרת מבצע הייבוש, להיות ערים לכך שדרושים

פתרונות לתקופת המעבר.
י י שוורץ
רוב התשובה מצויה בסל הריאלי.
אי לפידות
כן, אבל מדובר על הפעלה בהיקף רהב באפריל 1990. אינך יכול לדבר באפריל 1989

על סל רחב, על הפעלה רחבה. המשרד צריך להיערך. התוכנית נותנת לו פסק-זמן עד

אפריל 1990. יש שירותי רווחה שצריך לקלוט, יש לשכות וסניפים חדשים שצריכים

להיפתח בהתאם לשיטה החדשה, וזה תהליך הדרגתי.

היו"ר מי קליינר;

אינני מבין למה זה שייך למשרד השיכון ולמשרד האוצר.

אי לפידות;

זו חבילה. יש פורום משותף עם הבנה ועם רצון טוב לפתור את הבעיות. זו איננה

תלונה. אני רוצה לחדד גם באוזני חברי הוועדה שלא ניכנס למילכוד מסויים. אי-אפשר

לדבר על הסכם יבש אלא צריכים להיות ערים למספר העולים המגיעים, ליכולת של משרד

הקליטה להפנות לקליטה ישירה בתקופת המעבר, עם הרצון הטוב של האוצר, ושאר העולים

צריכים למצוא לעצמם פתרון. אנחנו צריכים לחשב בדיוק את ההדרגתיות של חודש ראשון,

שני ושלישי, מה ייסגר וכמה ייסגרו, עם חשבון של מספר המטות. זו נקודה מאד השובה.

באשר לעולים היחידים, עד שנשב ונדון בעניינם, הם בינתיים די אומללים.

היו"ר מ' קליינר;

אבל שמענו מנציג האוצר שהם מוכנים בכל רגע לשבת ולפתור את בעיית העולים

היחידים.

אי לפידות;

זו בינתיים פניה לסוכנות היהודית לעשות כל מאמץ ולתת פתרונות דיור ליחידים,

כי הסוכנות היא הכתובת לנושא הזה עד שמשרד הקליטה ייכנס לתמונה. אם בהסכם מדובר

על תקופת המעבר בלי יחידים, נכון להיום זה בלי יחידים וצריך למצוא להם פתרון. זה

מצב מאד לא נכון שמשאירים את העולה בנמל בן-גוריון חסר-אונים. האיש שלנו אומר;

אני לא מרשה לך לשלוח לבית-מלון עולה בודד, כי אין לי תקציב לזה. הסוכנות אומרת;

אין מקום, קשה וכו'. קליטה ישירה " אין, וכפי ששמעתם בסקירה הקודמת העולה היחיד

נופל בין הכסאות.

בהזדמנות זו אני מבקש פעם נוספת לעשות כל מאמץ אפשרי כדי לפתור את הבעיות

הללו, עד שנפתח להם מסלול חליפי או מסלול מקביל.

היו"ר מי קליינר;

לדבריך, היחיד שיכול לפתור את בעיית העולה היחיד עד אפריל 1990 זו הסוכנות?
בי מנצורי
בפי שאני מבין זאת התמונה.
א' לפידות
אני לא חושב שיש מקום לפרשנות אחרת. הרי הסוכנות קולטת את העולים קליטה

ראשונית. מדברים על העברה למשרד הקליטה. בינתיים ההעברה היא חלקית בערבון-מוגבל

לארצות מצוקה, לאיקס משפחות ולא ליחידים.

היו"ר מי קליינר;

אם הגיעו למסקנה שסל הקליטה צריך לגדול, אני מניח שהדברים האלה עוד יבואו

לידי ביטוי בתקציב השנה. האם אני צודק?
אי וויל
יהיו דיונים על סל הקליטה. אני אישית הייתי נזהר לחשוב שכל הפתרון טמון

בהגדלת סל הקליטה. אני חושב שגם עובדי משרד הקליטה בנמל התעופה זקוקים לזמן נוסף

עד שהם יבינו את היתרונות שגלומים בשיטה ועד שהם ישווקו את הרעיון. יש כאן רעיון

שצריך לשווק אותו. לא הכל נעוץ בהגדלת סל הקליטה.

היו"ר מי קליינר;

אבל אני מבין שכשהשר צור דיבר על 2,000 שקל, הוא אמר זאת אחרי שיחות שהיו לו

אתכם. הוא לא המציא את המספר הזה.

אי וויל;

צר לי, אני לא מכיר את המספר הזה.

היו"ר מ' קליינר;

אולי מחר תוכל לומר לנו מה קרה ל-2,000 שקל האלה, כי אני בטוח שהיו לכך

נימוקים הגיוניים והיינו רוצים לשמוע אותם.

אי לפידות;

אין ספק שבענין סל הקליטה יש גורם פסיכולוגי חזק. העולים בפועל, חבריהם ואלה

שמתעניינים יודעים שיש מרכזי קליטה. אין ספק שקשה למכור דבר חדש ואין ספק שצריך

להעמיד את העולים, או חלק גדול מהם בפני עובדה שזה מה שיש, ועל כך באה התשובה של

הפריפריה. אם העולה רוצה לגור במרכז הארץ, הוא ממילא נאלץ לבחור במסלול של

הקליטה הישירה, וכפי שאמר מר וויל דרוש פרק-זמן ארוך יותר כדי לעכל את השיטה הזאת

ולבחון אותה גם בשוק.

היו"ר מ' קליינר;

תודה רבה לכולכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה (13:30)

קוד המקור של הנתונים