ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 06/02/1989

סקירת השר לקליטת העלייה על מדיניות משרדו, ודיון

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 4

מישיבת ועדת העלייה והקליטה

יום שני, אי באדר אי התשמ"ט (6 בפברואר 1989)ו שעה 00;12
נכחו
חברי הוועדה; מי קליינר - יו"ר

אי גור

שי דיין

אי ולדמן

אי מזרחי

י' שפרינצק
מוזמנים
השר לקליטת העליה י י פרץ

אי לפידות - מנכ"ל משרד הקליטה

מי בר-לוי - עוזר שר הקליטה

אי כהן - משנה למנהל הכללי, משרד הקליטה

אי גנני - משרד הקליטה

אי בלוט - מ"מ מנכ"ל המה' לעליה ולקליטה, הסוה"י

אי בן-שטרית - לשכת דובר משרד הקליטה

מזכירת הוועדה; ו י מאור

רשמה: עי הירשפלד

סדר-היום; סקירת השר לקליטת העליה מר י י פרץ על מדיניות משרדו, ודיון.



סקירת השר לקליטת העליה על מדיניות משרדו, ודיון

היו"ר מי קליינר;

אני פותח את ישיבת הוועדה. אני שמח שנמצא אתנו השר לקליטת העליה. בשבוע

שעבד היה בוועדה ראש מחי העליה של הסוכנות היהודית. כמי שקצת מכיר את הרקע, את

מערכות היחסים ואת ההסטוריה, שמחתי לשמוע את ראש המחלקה אומר שהוא מעוניין

בשיתוף-פעולה מלא עם שר הקליטה, והוא מאמין שספורי העבר לא יישנו הפעם, ואני שמח

על כך.

אינני יודע אם נושא קליטת העליה, לפחות כפי שהוצג בתקשורת, היה משאת-נפשם של

מרבית שרי הממשלה. אבל אני כאזרח, כחבר-כנסת וכמי שמתמצא בנושא, שמח שנפל בחלקו

של הרב פרץ לעסוק בנושא הזה, שאני רואה אותו בסדר חשיבות שונה לחלוטין מכפי

שהציבור בטעות רואה אותו, אולי הנושא החשוב ביותר שהוא בנפשנו. אני מקווה שאנחנו

נתראה הרבה ושוועדה זו תצליח לקדם את הנושא בצורה הראויה לו.

כמקובל, אני רוצה להציג תחילה את חברי הוועדה. יושבים אתנו חברי-הכנסות

אפרים גור, יאיר שפרינצק, שלמה דיין, אליעזר מזרחי ואליעזר ולדמן, שאני מברך אותו

לישיבה ראשונה שלו בוועדה בקדנציה זו.

אני מבקש מהאורחים, בראשות מנכ"ל משרד הקליטה - שגם אותו מברך עם כניסתו

לתפקיד - להציג את עצמם.

אהרן לפידות - מנכ"ל משרד הקליטה

משה בר-לוי - עוזר שר הקליטה

אפרים כהן - משנה למנהל הכללי, משרד הקליטה

אמנון גנני - משרד הקליטה

אפרים בלוט - ממלא-מקום מנכ"ל המה' לעליה וקליטה, הסוכנות היהודית

אי בן-שטרית - לשכת דובר משרד הקליטה

בישיבה הקודמת, מלבד הנכונות לשיתוף-פעולה, צויירה על-ידי ראש מחי העליה

תמונה די קודרת בנושא הקליטה ובנושא מצבם של מרכזי הקליטה. הוא העלה אפילו מספר

סימני שאלה ביחס להצלחת התוכנית שאנחנו נמצאים בעיצומה, והיא המעבר לקליטה ישירה.

קראנו בעתונים וגם שמענו מפי אורי גורדון בשבוע שעבר שבשלב זה קליטה ישירה היא

טובה, אבל בינתיים הוא מבקש עוד מרכזי קליטה, כי מרכזי הקליטה הקיימים גדושים

ועמוסים, ואין לו פתרונות אחרים.

אני מבין שמהבחינה התקציבית, כפי שהשר צור הציג זאת בזמנו, במסגרת הקליטה

הישירה יינתן מענק של 2,000 ש"ח לכל עולה, בינתיים זה מוגבל מאד ולא מתיישם

כהלכה, כי הסכומים אינם סכומים ולמעשה אנחנו נמצאים בתקופת מעבר שיוצרת בלבול

אפילו מעבר לצפוי. היינו רוצים לשמוע מכבוד השר, אם כי אנחנו מודעים לכך

שההתרשמות היא קצרה והשר עדיין לומד את הנושא, כמונו, אבל היינו רוצים לקבל את

הרשמים הראשונים כיצד מתנהלת התוכנית, המעבר לקליטה ישירה, האם משרד הקליטה רוצה

לדחות את הרפורמה והאם הוא ערוך מבחינה תקציבית לקבל בינתיים את מרכזי הקליטה

כפתרון זמני מידי הסוכנות היהודית.

הדיון בשבוע הבא יוקדש לתקציב משרד הקליטה. אמנם ועדת הכספים היא שעוסקת

בתקציב באופן פורמלי, אבל אני חושב שאנחנו כוועדת העליה והקליטה צריכים לתת את

הדעת, מלבד לדבר גבוהה-גבוהה על חשיבות הנושא האם החוברת הכחולה, שעברתי עליה

ואין לי מספיק כלים לנתח אותה, עונה על צרכי קליטת העליה. אני ראיתי את המספרים

הקטנים של קליטה ישירה ולא ברור לי אם זה מתוך הנחה שהרפורמה מתבצעת, או מתוך

הנחה שאין רפורמה. על כל הדברים האלה היינו רוצים לשמוע מפי יושר ולהקדיש את

הישיבה בשבוע הבא, בעזרת מנכ"ל המשרד, ללימוד הנושא, ולסייע בכל צורה שהיא במקום

שיש ואפשר לסייע.



רשות הדיבור לכבוד יושר.

השר לקליטת העליה י"ח פרץ;

ברשות ידידי יושב-ראש הוועדה מר מיכאל קליינר, ברשות עמיתי וידידי מנכ"ל

המשרד הרב לפידות, ברשות חברי הוועדה ידידי הרבנים, הרב ולדמן, הרב דיין, הרב

מזרחי, ידידי חברי-הכנסת גור ושפרינצק, ציבור נכבד. כשר חדש לקליטת העליה וגם

כוועדה חדשה בנושא זה, חשבתי שמן הראוי לינת סקירה מתומצתת על הרפורמה, שעומדת

במרכ-ז הדי ו נים בנושא הקליטה.

לפני-כן אומר כמה משפטים כרב בישראל ולא כשר הקליטה. כשם שבחיי הפרט יש

תקופות עליה ותקופות שפל, כך בחייה של אומה יש תקופות זוהרות י ותר ותקופות זוהרות

פחות. דומני שכולנו מרגישים שעם ישראל ככלל ומדינת ישראל כפרט לא נמצאת בפרק

הזוהר שלה. אם היינו מציירים גרף, הרי העקומה היא לא במסלול שמשרטט עליה אלא

במסלול של איזו שהיא ירידה.

אבל מן הראוי לדעת שיש הבדל מהותי בין תולדות עם ישראל לבין תולדות שאר

העמים. מי שהתבונן בתולדות העמים יודע שבדרך-כלל הגרף אצל אומות העולם הוא גרף

קבוע. יש מסלול של עליה, עליה, עליה, מגיעים לשיא ומתחילה לירידה ואז הירידה

מתפתחת בצורה איטית יותר או בצורה מהירה יותר, עד לשקיעה מוחלטת ולהיעלמות.

זה מה שקרה למעשה לעמי קדם, למצרים הקדומים, לבבלים, לפרסים, ליוונים

ולרומאים. הגרף אצל אומות העולם הוא בדרך-כלל עליה וירידה.

מה שאין כן בעם ישראל, שם הגרף שונה לחלוטין. יש עליות ו ירידיות, אבל תמיד

תמיד, גם לאחר ירידה ואפילו לאחר הרגשה של היעלמות, מתחילי? עליה מחודשת, מפתיעה

ומלהיבה, ששוברת את כל מה שמקובל אצל אומות העולם. את הסוד הזה מקפל הפסוק

"כי עת צרה היא ליעקב וממנה ייוושע". פעמים שהירידה עצמה תופכת למנוף רב-עוצמה

לעליה. למעשה, הסוד הזה מקופל בתהליך הנביטה. זורעים גרעין באדמה וכשהוא מגיע

לדרגת ריקבון גבוהה, או אז נוצרת ריאקציה של תחיה מחודשת.

הרב ולדמן בקיא בכתבי הרב קוק והוא ודאי יודע שהרב קוק מדמה את תולדות עם

ישראל לנביטה ולזריעה. כשנוצר מצב של ירידה, דווקא במצב של ירידה נוצרת פעמים

ריאקציה ומשם שואבים כוחות בלתי-מובנים, מופלאים, לעליה מחודשת. זה מה שקרה בעצם

בשואה, כאשר העשן במחנות ההשמדה עדיין לא נעלם ודגלה של מדינת ישראל כבר התנוסס

בין אומות העולם.

זה הרעיון שמקופל במנהג היהודי הקדוש של ברכת הלבנה, שמקורו עוד בתלמוד. פעם

בחודש, בדרך-כלל במוצאי-שבת, יהודים יוצאים מבתי-הכנסת, עומדים מול הלבנה

בהתחדשותה ואומרים דברי תפילה. מובא בספרים הקדושים מה הענין של המנהג הזה. עם

ישראל נמשל ללבנה. הלבנה גדלה והולכת ומתעצמת עד שהיא מגיעה לשיא עוצמתה

ולאחר-מכן חל פיחות, הצטמקות, עד שהלבנה נעלמת. אלמלא נסיוננו בעבר היינו
חושבים
אבוי, איבדנו את הלבנה, שוב היא לא תזרח. ופתאום היא שוב מופיעה, מתחילה

לזרוח, להתעצם ולהאיר. וזה גורלו של עם ישראל.

אני אומר את הדברים האלה כי יש לי הרגשה, כרב בישראל שאינו מסתגר במגדלי שן,

שהרגשה קשה ממלאת את ליבו של האזרח בישראל בקשר לכל מה שקורה בארץ, אם בתחום

הפנימי, אם בתחום החוץ, הבטחון, אם זה קשור לאינתיפיאדה, לאירועים ביהודה

ובשומרון, אם זה קשור למיפלס המוסר של הנוער, לעליה או לירידה מהארץ.

כאן אני מגיע לנושא העליה והירידה. אומרים שאין עליה, ובאמת יחסית לשנים

שהיתה עליה גדולה אפשר לומר שאין כמעט עליה, גם אם יש עליה מסויימת. אבל אסור

לנו להתייאש ולהסתובב עם הרגשת דכדוך. אנחנו צריכים להיות מודעים למה שקורה, אבל

עם אמונה פנימית עמוקה שבעזרת ה' יתברך הכל יכול להשתנות, צריך להשתנות וישתנה.



מאחר שאני יושב כאן עם אנשים שהם מנהיגי ציבור ומנהיגי העם, הרי העם צריך

לשאוב את האמונה ואת האופטימיות דווקא מהמנהיגים. למשל, כאשר המנהיג מדבר בכלי

התקשורת ומוסר נתונים ומספרים, פעמים המספרים האלה יוצרים דמורליזציה בעם, ומזה

צריך להיזהר. ארגה צריך להיות מקור שממנו שואבים אנרגיה ולא מקור שממנו שואבים

תיסכול ואובדן עשתונות.

כרב בישראל אני תמיד אופטימי, מאמין בעתידו של עם ישראל ומאמין שאין עתיד לעם

ישראל אלא בארץ-ישראל. כל אותו גלויות שהיום הן פורהות ושוקקות היים, ומצבם של

היהודים שם טוב ויפה, אלה הן גלויות שאנהנו קוראים להם "מקלטי לילה", מפני שלא

לעולם חוסן.

במסיבת עתונאים שנתתי ציטטתי מאמר הז"ל. כתוב בתורה: "וישבתם לבטה בארץ".

בארץ-ישראל אתם יושבים לבטח ואי אתם יושבים לבטח בחוץ-לארץ. לכן אני מאמין

שעתידו של עם ישראל הוא רק בארץ-ישראל. עלינו להתגייס ולעשות את כל המאמצים

האפשריים כדי שארץ-ישראל תיהפך להיות אבן שואבת לעם ישראל בארץ-ישראל.

מכאן אני מגיע לרושיבותו של משרד הקליטה. כפי שאמר ידידי היושב-ראש, שהוא

רואה את משרד הקליטה כמשרד אולי החשוב ביותר. נכון, משרד הבטהון הוא חיוני באשר

הוא דואג לקיומנו היום-יומי, אבל במכלול אין ספק שמשרד הקליטה חייב להיות ראשון

במעלה מבחינת סגולתו.

לכן אמרתי לידידי היושב-ראש שהייתי מאד רוצה שיהיו קשרים הדוקים בין המשרד

לבין הוועדה. כשכיהנתי כשר הפנים לא אמרתי את הדברים האלה לוועדה, כי לא ראיתי

צורך מיוחד להיות בקשר עם הוועדה בכנסת. אבל בנושא הרגיש והפרובלמטי של עליה

וקליטה, דומני שכדי להוציא את העגלה הזאת מהבוץ דרושה התגייסות של כל הגורמים
הנוגעים בדבר. על זה ייאמר
טובים השניים מן האחד והחוט המשולש לא במהרה יינתק.

כאשר נפגשתי עם ידידי ראש המח' לעליה בסוכנות, אורי גורדון, שנינו אמרנו

שנעבוד במשותף, כי יש לנו אני מאמין אחד, אתגר אחד ויעד אחד - להעלות את אחינו

בני ישראל לארץ-ישראל. השאלה הזאת היא גורלית לעם ישראל כולו ולמדינת ישראל.

ברצוני לתת לכם כעת סקירה בנושא הרפורמה. ב-22.11.88 נחתם הסכם בין ממשלת

ישראל לבין הסוכנות היהודית, האומר שנושא הקליטה הראשונית יעבור מידי הסוכנות

לידי הממשלה, קרי - משרד הקליטה. אני חושב שמחשבה זו היא ישרה ביסודה ונכונה.
כבר ציטטתי מאמר חז"ל שאמרו
קדרה של שותפים היא אף-פעם לא חמה ולא קרה. ציטטתי

גם פיתגם ערבי שהיו אומרים אותו יהודים במרוקו, האומר שכאשר שתי מיילדות מיילדות

תינוק אחד, הוא ייוולד עיוור.

המחשבה המונחת ביסוד האמרות הללו היא שאם נושא צריך להיות מטופל היטב, הוא

צריך להיות תחת קורת גג אחת. צריכה להיות כתובת אחת ויחידה שתישא באחריות. לכן

אני חושב שהרפורמה ביסודה היא נכונה, היא צריכה להתבצע ואני עומד על כך שהרפורמה

שנחתמה תתבצע.

מהי הרפורמה? למעשה, עולים שהגיעו עד כה לארץ בדרך-כלל הופנו למרכזי קליטה.

שם הם היו צריכים לשהות 6 חודשים ולמעשה הם שהו הרבה-הרבה מעבר לכך. הם שהו-

במרכזי הקליטה שנה, שנתיים, שלוש ואפילו ארבע שנים. מרכזי הקליטה הפכו מצד אחד

לחממות לעולים, אבל הם גם הפכו למלכודת לעולים. במקום שהעולה יתמודד עם המציאות

הישראלית החדשה, עם החברה החדשה על כל הקשיים שבכך, ועל-ידי כך יתחסן ויתערה

בארץ, למעשה הוא נשאר באינקובטור, כשהוא מוגן מפני הסביבה שהוא צריך להתערות בה.

שלא לדבר על הנטל הכספי שהפכו מרכזי הקליטה לאלה שנשאו באחריות הכספית.

כשהייתי בן 5 לקח אותי אחי הבכור לבריכת שחיה ללמד אותי לשחות. הוא לא הביא

אותי לבריכה קטנה של ילדים אלא לבריכה של המבוגרים וזרק אותי, פשוטו כמשמעו, למים

העמוקים. אני איבדתי את העשתונות. היה נדמה לי שאני טובע ושותה מים, אבל מהמפגש

הזה עם המים הפכתי איך שהוא לשחיין לא גרוע. אני מאמין בתפיסה הזאת שצריך לקפוץ

למים.



כשנכנסתי למשרד הקליטה היו שהציעו לי להשאיר אולי את המנכ"ל הקודם., שאני

מוקיר אותו, מחבב אותו ומעריך אותו, שיעזור לנו, כי אמרו לנו שמצב הקליטה קשה,

הרפורמה בפתה, לא נשתלט עליה וכו'. אמרתי: אני מאמין בקפיצה לבריכה. לכן אמרתי

שאני מאד מעריך את המנכ"ל הקודם ואשמח לקבל ממנו יעוץ, אבל אני רוצה מנכ"ל חדש

מסקטור אחר, ואני חושב שהמנכ"ל כבר שוחה היטב.

אני מאמין ברפורמה ורוצה שהיא תתבצע. הרפורמה אומרת שבמקום להפנות עולים

למרכזי הקליטה, יש להפנות אותם למסלול של קליטה ישירה. ואכן, בהסכם שנחתם

ב-22.11.88 בין הסוכנות היהודית לבין משרד הקליטה הוסכם שעד ה-1.4.90, תאריך שבו

הרפורמה צריכה להתחיל להתבצע באופן מעשי בשטח, יופעל מסלול של קליטה ישירה.

מה-22.11.88 עד ה-1.4.90 תהיה תקופת מעבר שבה אנחנו מפעילים מסלול לקליטה ישירה.
שי דיין
האם זה במימון של משרד הקליטה או במימון של הסוכנות היהודית?

השר לקליטת העליה י"ח פרץ;

באופן כללי זה במימון משותף - 50%-50% - פרט למקרים מסויימים. סל הקליטה

מורכב היום מ-70% הסוכנות ו-30% משרד הקליטה.

מסלול הקליטה הישירה מורכב מ-3 שלבים. בשלב הראשון מקבלים את העולים בנתב"ג,

מפנים אותם לבית-מלון לתקופה של 10 ימים, ובדרך כלל זה 20 יום. מבית המלון העולה

צריך לדאוג לעצמו לדירה בשכירות. השלב השני הוא שהיה בדירה שכורה תקופה של שנה,

וכעבור שנה הוא צריך לעבור לדיור קבע. אם יש לו יכולת, הוא יעבור לדיור קבע

במשכנתא, ואם הוא לא בעל יכולת הוא זכאי לקבל משכנתא ואז הוא עובר לדיור ציבורי.

לצורך הקליטה הישירה הרכיבו סל קליטה, שממומן, כפי שאמרתי, ב-70% על-ידי

הסוכנות ו-30% על-ידי משרד הקליטה. ערכו הכולל של סל הקליטה שעומד לרשותו של כל

עולה הוא 18,391 ש"ח. המרכיב המרכזי בסל הקליטה הוא שכר--הדירה החודשי - 560 ש"ח.

סכום זה כולל 1,000 ש"ח עבור המלון, דמי תיווך, ארנונה, חינוך, אולפן, קיום

באולפן ב-5 החודשים הראשונים בסך 660 ש"ח לחודש. זה כולל הוצאות ראשוניות של דמי

חינוך, גאז וחשמל.
מי קליינר
מה לגבי ריהוט, תנורים וכדומה? שמענו שיש בעיות עם הדברים האלה.

השר לקליטת העליה י"ח פרץ;

לכל הדברים האלה מקציבים סכום של 1,131 ש"ח, שאתו העולה צריך להסתדר. המשרד

יוצא מתוך הנחה שהעולה לא בא בידיים ריקות וסכום זה ניתן כדי לסייע לו. אני יודע

שכאשר השר צור דיבר על קליטה ישירה, הוא דיבר על סל קליטה גדול יותר, אבל בשל

קשיי תקציב הגיעו למסקנה זו. אבל יש מקרים אחרים, כמו האתיופים, שאצלם המסלול

הוא אחר לגמרי.

אם כן, העולה צריך לגור בדרך-כלל כשנה בשכירות ולאחר שנה בא השלב השלישי של

דיור הקבע. המשכנתא היא בדרך-כלל בסך 72 ש"ח, עם תנאי החזר טובים מאד לתקופה של

20 שנה. בשנה הראשונה העולה מחזיר 300 ש"ח ואחר-כך הסכום עולה באופן הדרגתי, שכן

ההנחה היא שבמשך הזמן האיש מתבסס בעבודה והוא יכול להרשות לעצמו לשלם יותר.

העולים החלשים עוברים לדיור ציבורי, שבדרך-כלל נמצא בישובי הפיתוח, פרט

למקרים בודדים של חולים, מקרים סוציאליים או משפחות חד-הוריות, שזוכים לקבל דיור

ציבורי במרכז הארץ.



י' שפרינצק;

האם הדיור הציבורי כולל גם דירות בשכירות או רק ברכישה? האם יש או ייבנו

דירות להשכרה?
השר לקליטת העליה י"ח פרץ
לא. השלב של דיור להשכרה הוא בעצם שלב הביניים, שאנהנו מקציבים לו תקופה של

שנה. העולה יכול לגור בשכירות תקופה של 5 שנים, אבל בשנה הראשונה הוא מקבל בסל

הקליטה 560 ש"ח לחודש, בשנה השניה הוא מקבל 375 ש"ח, עד שבשנה החמישית הוא מקבל

190 ש"ח.

י' שפרינצק;

בסיכום אנחנו אומרים שדירות להשכלה הן לא חלק מפתרון הקבע.

השר לקליטת העליה י"ח פרץ;

לא. לצערנו הרב אין בארץ מציאות של פתרון קבע בשכירות חודשית.

יש לנו מספר בעיות בקליטה הישירה ובקליטה בכלל. הבעיה הראשונה היא בעיית

היחידים, שעליה שמעונם וקראתם בעתונים. בהסכם שנחתם בין משרד הקליטה לבין הסוכנות

מדובר על מסלול קליטה נסיוני של אלף משפחות לשנה, ובמפורש מדובר על משפחות עולים.

ליחידים אין סל קליטה. מה עושים עם עולה יחיד (בודד) שמגיע לארץ? יש שני סקטורים
של יחידים
היחיד הצעיר מגיל 18 עד 35. והיחיד הפחות צעיר מגיל 35 ומעלה. לפני

העולה היחיד הצעיר שמגיע לארץ מארצות המצוקה עומדות 3 אופציות. האופציה הראשונה

היא אולפן-קיבוץ. זה אולפן שבו משלבים לימודים ועבודה. האופציה השניה היא אולפן

לצעירים. יש שניים כאלה, האחד אולפן "עציון" בירושלים והשני בכפר-סבא. האופציה

השלישית היא מרכזי הקליטה, שם קיימות יחידות דיור קטנות יותר עבור יחידים.

לכאורה יש שלוש אופציות אבל כשאנחנו מתבוננים בשטח לא קיימת כמעט שום אופציה.

מפני שאולפן עבודה בדרך-כלל אינו מקובל על צעירים שבאים לארץ. אנחנו לא חיים

בעידן של אידיאולוגיה. הקיבוץ אינו שובת את הלב כמו פעם. צעיר בא לארץ כדי

לחיות חיים אזרחיים רגילים ולא כדי לעבוד בשדה. כך שהאופציה הזאת כמעט ואינה

קיימת.

גם האופציה של אולפן לצעירים כמעט לא קיימת, שכן האולפנים לצעירים מלאים עד

אפס מקום ויש גם תור המתנה ארוך. האופציה השלישית של מרכזי קליטה עם יחידות דיור

ליחידים גם היא כמעט ולא קיימת, שכן מרכזי הקליטה מלאים כמעט עד אפס מקום, אם

פיזית על-ידי עולים שנמצאים במקום, ואם תיאורטית על-ידי מה שנקרא סידור מוקדם.

הסוכנות שמטפלת בעליה גם מארצות רווחה ולא רק מארצות מצוקה, מבטירת לעולים

פוטנציאליים בחו"ל מקום מראש במרכז הקליטה. כך שאם מתפנה יחידת דיור במרכז

הקליטה ליחיד, היא בדרך-כלל מובטחת מראש כסידור מוקדם ליחידים שבאים מארצות

הרווחה.

לכן ליחידים כמעט שאין פתרון דיור. בכל-זאת נמצא להם פתרון, מכיוון שמנהל

היחידה שלנו בנתב"ג מנסה, משתדל ומצליח למצוא לעולה היחיד פתרון כלשהו, אבל הם כל

הזמן נמצאים במצוקה קשה. זה אמור לגבי צעירים בגיל 18 - 35.

ליחידים מגיל 35 ומעלה אין בכלל שום פתרון. אינני רוצה להעביר בקורת על

אנשים אחרים, אבל כשנכנסתי למערכת וראיתי את תדבר הזה, ממש זעקתי מנהמת לבי. איך

יכולים לתכנן מסלולי קליטה כשליחידים אין בכלל סידור? אמרתי שלמעשה תולים שלט
מעל שערי הכניסה לארץ
ליחידים אין מקום בארץ-ישראל.

קשישים בני 60 ומעלה זוכים לסידור בנהריה, שם הם פחות או יותר מוצאים פתרון.



לעולים יחידים מארצות המצוקה אין פתרון. לעולים בודדים מארצות הרווחה

בדרך-כלל יש סידור מוקדם במרכז קליטה, ויש גם מעונות שהם מרכזי קליטה שאין בהם

אולפנים. למעונות כאלה אין כניסה ליחידים מארצות המצוקה, אבל יש כניסה ליחידים

מארצות הרווחה. אינני יודע מהי הפילוסופיה המסתתרת מאחורי ההגדרות האלה, אבל זה

מה שיש בשטח. זו הבעיה הראשונה שאנחנו מתמודדים אתה, אבל יש גם בעיות נוספות.

שירטטתי לפניכם את המסלול של קליטה ישירה ואמרתי שהוא מורכב משלושה שלבים.

שלב אי - בית-מלון, שלב בי - שכר-דירה. אלא שכאן טמונה בעיה. כאשר העולה נמצא

בבית-מלון ומתחיל לחפש דירה בשכירות, קשה לו למצוא אורגה. מהי הפילוסופיה שמסתתרת

מאחורי הרעיון של קליטה ישירה? - שהעולה יגור לא במקום שאנחנו מכתיבים לו, אלא

במקום שליבו חפץ. בדרך-כלל הוא חפץ לגור בירושלים או בגוש דן. במקומות אלה הוא

לא יכול למצוא דירה בשכירות בסכום של 500 ש"ח לחודש. הפער הקיים בין שכר הדירה

הריאלי לבין מה שסל הקליטה מקציב לו הוא כ-25%. זו בעיה שניה.

בעיה שלישית היא של מצאי הדירות. למעשה קשה פיזית למצוא דירות להשכרה, גם אם

נקציב את 25% הנותרים, וזאת משתי סיבות. הדירות הגמורות פוחתות והולכות ואילו

בניה חדשה כמעט ולא קיימת. כך שלמעשה אנחנו צועדים לקראת שסתום שיטרפד את כל

הרעיון של הקליטה הישירה. על הניר הוא משורטט יפה אבל בשטח הוא יתפוצץ ולא

יתקיים.

ב-1.5.87 הפעילו תקופה מסויימת מסלול של קליטה ישירה, אבל אז הממשלה נערכה

לכך אחרת. היא הכינה מראש מאגר של כ-100 דירות להשכרה, כך שכאשר העולה הגיע הוא

הופנה מנמל התעופה ישר לבית-מלון או לדירות שהוכנו מראש להשכרה.
מי קליינר
אבל היה מי שקיבל חרפות וגידופים ממנכ"ל משרד השיכון בשל כך.
השר לקליטת העליה י"ח פרץ
לכן, אם רוצים להפוך את רעיון הקליטה הישירה לריאלי ולאטרקטיבי, הממשלה צריכה

לארגן מאגר דירות להשכרה בגוש דן ובירושלים וזה יפתור הרבה מאד בעיות. א. זה

יחסוך את דמי בית המלון. ב. זה יחסוך את הטירדה והפחד של העולה שמא הוא לא ימצא

דירה. ג. זה יעזור לרוקן את מרכזי הקליטה ולהעביר את העולים למסלול של קליטה

ישירה. נוסף לכך, כשהעולה בא למרכז הקליטה יש בזה מלכודת שמונעת בעדו- מלהתערות

ישירות בחיי החברה בישראל. אם אנחנו מעבירים את העולה ישר מנמל התעופה בן-גוריון

לדירה להשכרה, לאזור שיש בו חיי חברה, שם הוא ישתלב ויתקדם בתהליך התערותו

בארץ-ישראל. זה הפתרון שנראה ומתקבל על דעת אנשי המשרד ועל דעתי לאחר שדנו בזה.

המשכנתא. אמרנו שהעולה צריך לגור שנה בדירה שכורה ולאחר-מכן הוא יעבור לדירה

משלו. גם כאן יש בעיות, והבעיה הראשונה היא שאין עידכון סדיר ושוטף של

המשכנתאות, וכשאין עידכון כזה העולה למעשה לא יכול לקנות דירה. ברגע שערך הדירה

עולה והמשכנתא אינה עולה באותו יחס לערך הדירה, הוא תקוע. לצערנו הרב, זו אחת

הבעיות הקיימות בשטח.

שנית, כדי שעולה ירכוש לעצמו דירה הוא צריך להתחיל להרוויח. מהנסיון שנרכש

במשרד עולה שדרוש פרק זמן של שנתיים כדי שהעולה יתאזרח בארץ, ימצא עבודה וירוויח

ואז הוא יוכל לשלם את המשכנתא. מה שקורה הוא שבשנה הראשונה העולה מקבל סיוע של

500 ש"ח לשכר-דירה. בשנה השניה הוא לא יכול לעבור, לאחר שנה, לדירה במשכנתא והוא

צריך להישאר בדירה שכורה. בשנה שניה הוא מקבל רק 375 ש"ח, והוא צריך בו-זמנית

לקבל על עצמו עול של קניית דירה.

לכן אנחנו מציעים שני דברים. א. שיוחלט על-ידי הממשלה ועל-ידי הסוכנות

ששכר-הדירה של השנה הראשונה יחול גם על השנה השניה. לתת לעולה פרק-זמן של שנתיים

כדי שיקנה לעצמו דירה. ב. לחילופין, שהממשלה תישא בתשלום המשכנתא בשנתיים

הראשונות, ואז למעשה מרוויחים שכר-דירה של 5 שנים. בחשבון כולל יוצא שהממשלה

תחסוך כסף, וחשוב יותר - שלעולה יהיה אומץ לקנות דירה, להשתקע בארץ ולהטיל עוגן



בארץ-ישראל. הפתרון הזה נראה לי הרבה יותר טוב, כיוון שעל-ידי החלטה כזאת אנחנו

נותנים זריקת עידוד רצינית מאד לעולה להשתקע בארץ. כל עוד העולה לא קונה דירה

בארץ הוא עדיין חי בשני עולמות. ברגע שהוא קונה דירה בארץ הוא מטיל כאן עוגן וכל

מהלך החשיבה שלו הוא של אזרח מן השורה.

בעיה נוספת היא בתחום הדיור הציבורי. בהסכם שנחתם בין הסוכנות לבין הממשלה

נאמר שעד 1.4.90 הסוכנות מקבלת על עצמה לסגור את כל מרכזי הקליטה פרט ל-7 מרכזי

קליטה שיישארו בישובי פיתוח עבור עולים מאתיופיה ומארצות מצוקה שזקוקים למרכזי

קליטה, ופרט ל-3 מרכזי קליטה נוספים כלכליים במרכז הארץ: בירושלים, בתל-אביב

וברעננה. במקביל, הממשלה צריכה להכין דיור ציבורי לכל העולים שנמצאים היום

במרכזי קליטה והם זכאים לדיור ציבורי.

בעצם הימים הללו אנחנו עורכים סקר כדי לבדוק במרכזי הקליטה מהו בדיוק מספר

העולים שזכאים לדיור ציבורי. ההערכה במשרד היא שיש צורך בכ-3,000 יחידות דיור,

כאשר מדובר על 1,600 יחידות דיור למשפחות ו-1,400 יחידות דיור ליחידים.

באשר לאתיופים, לארץ הגיעו 16,500 אתיופים. אפשר לומר שהמספר קצת יותר גדול,

שכן כל הזמן באים לארץ אתיופים, אבל זה לא לפרסום, כמובן. מתוך המספר הזה הגיעו

לדירות קבע 11,000 אתיופים. 2,600 נמצאים עדיין במרכזי קליטה, 2,500 נמצאים

במוסדות עלית-הנוער וכ-350 אתיופים נמצאים במרכזי קליטה מתקפלים.

אנחנו צריכים לדאוג גם ל-2,600 האתיופים שנמצאים במרכזי קליטה, ל-350 שנמצאים

במרכזי קליטה מתקפלים ול-2,500 שנמצאים במוסדות עלית-הנוער. כל שנה מסיימים

כ-400 צעירים אתיופים את לימודיהם ובדרך-כלל הם לא יכולים לחזור למשפחותיהם,

מסיבות שונות שלא כעת המקום לפרטן, ומשרד הקליטה או משרד השיכון צריך למצוא להם

דירות. כדי לפנות את מרכזי הקליטה אנחנו צריכים להתמודד עם בעיית האתיופים. אלה

הן עיקר הבעיות.

העברתי לכם סקירה מהי הרפורמה, מהו מסלול הקליטה הראשונית ומה הן הבעיות של

הקליטה. כעת אספר לכם מה עשינו במשרד בקשר לכך.

אי ולדמן;

כל זה אמור עד ה-1.4.90, אבל לא אמרת מה יהיה עד אז.

השר לקליטת העליה י"ח פרץ;

ב-1.4.90 מרכזי הקליטה צריכים להיות כבר מפונים, פרט ל-10 שציינתי. הממשלה

צריכה להכין כ-3,000 יחידות דיור כדי לסייע לעולים הזכאים לדיור ציבורי. הרי לא

כל העולים שנמצאים במרכזי קליטה יעברו לדיור ציבורי. חלק מהם יעבור לדיור

במשכנתא וחלק מהם יעבור לדיור ציבורי.

אי ולדמן;

מה יהיה עם העולים שיגיעו ארצה אחרי ה-1.4.90?

השר לקליטת העליה י"ח פרץ;

אנחנו מפעילים כעת מסלול קליטה ישירה נסיוני. פירוש הדבר שזה צריך להכין

אותנו להמשיך לקלוט אותם לאחר ה-1.4.90. למעשה כל הקליטה צריכה להיות קליטה

ישירה, פרט לקליטת עולים דוגמת האתיופים.

אי ולדמן;

קליטה ישירה בת 3 שלבים?
השר לקליטת העליה י"ח פרץ
ודאי. לכן זה מסלול קליטה נסיוני.
א' ולדמן
חשבתי שזה מעבר.

השר לקליטת העליה י"ח פרץ;

זה נסיוני. אנחנו בודקים את המסלול הזה כדי ליישם אותו כמסלול נורמלי בקליטת

עולים. כפי שאמרתי, תמיד יישארו מרכזי קליטה עבור אתיופים וכו' שאינם שייכים

למסלול הקליטה הישירה.

י' שפרינצק;

אדוני השר, באיזו מידה משרדך מעורב בפתרון שאלות התעסוקה?

השר לקליטת העליה י"ח פרץ;

אני אגיע לזה בהמשך. תהילה אדווה לכם מה עשינו במשרד בהודש האחרון. זימנתי

אל משרדי את יושב-ראש הסוכנות היהודית מר שמחה דיניץ, את יושב-ראש חבר הנאמנים מר

מנדל קפלן, את גזבר הסוכנות מר שטרית, את מנכ"ל הסוכנות מר ויתקון ואת ראש מח'

העליה בסוכנות מר גורדון. אמרתי להם את האני מאמין שלי, שאני מאמין בקליטה

ישירה. אמרתי כך, כי ברגע שנכנסתי למשרד הופיעו בעתונים כל מיני מאמרים כאילו

המשרד לא ערוך, לא מסוגל, אנשיו חסרי נסיון והם לא יוכלו להתמודד עם הקליטה

הישירה, ולכן צריך "להתקפל".

בפגישה עם ראשי הסוכנות אמרתי להם שאני מאמין בהסכם כתוב וחתום בין הממשלה

לבין הסוכנות ואני מאמין שהסכם כזה חייב להיות מכובד. לא יעלה על הדעת שמישהו

יאמר; חתמתי, אבל היום אני וחושב אחרת. אמנם מישהו התבטא כך, אבל זה לא מקובל עלי

והסכם צריך להתבצע.

דבר שני, המנכ"ל ואני הצגנו בפניהם את בעיות הקליטה. דיברנו על בעיית

היחידים ועל שני סעיפים בהסכם בינינו, שעדיין הם לא קיימו אותו. באותה פגישה

דובר גם על סל קליטה לעולים מארצות הרווחה לתקופה של 6 חודשים. דובר על כך שהם

יעבירו אלינו את אגף שירותי הרווחה ממחי העליה למשרד הקליטה כדי להתמודד עם

והקליטה הישירה. שני הסעיפים הללו עדיין לא קויימו. הצגנו עוד כמה בעיות ואמרנו

שאנחנו מבקשים את התגייסותם לפתרון הבעיות.

לפגישה שניה זימנתי אלי את ראשי האוצר; הממונה על התקציבים דוד בועז, סגנו

אוהד מרני והרפרנט שלנו אורי וייל. גם להם אמרתי שיש הסכם חתום, הצגתי להם את כל

הבעיות שלנו וביקשתי מהאוצר להתגייס ולעזור למימוש ההסכם. דוד בועז אמר דברים

ברורים, חד-משמעי ים ולא מתכחשים להסכם; מה שנחתם יקויים. שמחתי לשמוע את זה

ואמרתי שגם אם מה שנכתב ונחתם יקויים לא נוכל להתמודד עם כל בעיות הקליטה, מפני

שיש פערים בין מה שנחתם לבין המציאות, ולשם כך נצטרך לעשות להסכמים טיפול קוסמטי.

על כך הוא השיב; ברגע זח אני יכול לדבר רק על מה שהתחייבנו. רמזתי לו ואמרתי;

אם כך, לא תהיה לנו ברירח אלא להיפגש עם שר האוצר ולחשוב מחדש על התיאום בין מה

שהתקבל לבין המציאות.

פגישה שלישית קיימתי עם נשיא המדינה ואמרתי לו כהאי לשנא; בתפקידי כשר

הפנים

מעולם לא באתי אליך ולא ביקשתי את עזרתך, ואין זאת אומרת שלא היו בעיות. היו

בעיות. אבל היום, כשר הקליטה אני מוצא לנכון להיפגש אתך ולבקש את הגיבו י ואת

הסיוע שלך כדי לפתור את בעיית הקליטה. בעיית הקליטה היא בעיה לאומית. היא אפילו



לא בעיה של מדינת ישראל אלא בעיה של עם ישראל כולו, ומי כהנשיא צריך להיות מעורב

ומעורה בנושא זה. ללא עזרתך וללא גיבוייך דומני שלא נוכל להזיז את העגלה הזאת.

הוספתי ואמרתי שהנשיא מצא לנכון להתערב בענין הרכב הקואליציה. אני מכבד את

המעשה הזה מאד, ועל אהת כמה וכמה בנושא שהוא מעל ומעבר להרכבת הקואליציה בוודאי

שהנשיא יראה עצמו מהוייב להטות שכם. הנשיא, כדרכו בקודש שמע את הדברים בנימוס

ובאדיבות והשיב בחיוב. הוא אמר שהוא שמח שאני פונה אליו בבקשה זו והוא ישמח

להטות כתף. הוא רק ביקש ממני לא להשאיר אותו לבד ואמר: אני רוצה שאתה מצד אחד

ואני מצד שני ננסה יחד להזיז את הענין. אמרתי לנשיא שיש דין בתורה, לפיו אם

לאדם יש בעיה צריך לעזור לו, בתנאי שבעל הבעיה גם ישא בנטל, ואם הוא לא נושא בנטל

- פטורים מלעזור לו.

הפגישה הבאה היתה עם שר הבינוי והשיכון דוד לוי ועם צמרת משרדו. הצגנו לפניו

את בעיית הדיור הציבורי וביקשנו ממנו לעשות מאמץ יוצא מגדר הרגיל כדי לדאוג לדיור

ציבורי על-מנת לפנות את מרכזי הקליטה. אם משרד השיכון לא ימציא דיור ציבורי,

למעשה הרפורמה תישאר על הניר ונהיה כולנו ללעג ולקלס.

אני חייב לומר שהשר דוד לוי התייחס לכל הנושא באהדה רבה ובפתיחות. הוא היה

מוכן לפגישה וכשבאנו אליו התפרצנו אל דלת פתוים. הוא אמר שהוא בההלט רוצה לסייע
בנושא הזה והוסיף
אני רוצה שנכריז יחד על שנת 1989 כשנת מבצע לפינוי מרכזי

הקליטה. יתר-על-כן, אני מוכן שניתן תמריץ מיוחד כדי לפתור את בעיית פינוי מרכזי

הקליטה, כי הוא מבין שללא קליטה נכונה לא תהיה עליה, בדיוק כפי שאמר ידידי

היושב-ראש.

בו במקום הוחלט על הקמת ועדה בדרג מנכ"לים כדי ליישם את הדברים בשטח.. הוועדה

מורכבת ממנכ"ל משרד השיכון מר או נגר, מנכ"ל משרד הקליטה הרב לפידות, מנכ"ל

הסוכנות גדעון ויתקון, שהשתתף בשעתו בישיבות, ונציג האוצר. ועדה זו נפגשה מספר

פעמים, ולאחר-מכן אבקש מהרב לפידות, ברשות היושב-ראש, לדווח לנו לאיזה מסקנות הם

הגיעו. לי דווח שעד כה התקיימו מספר ישיבות אינטנסיביות, מעשיות, והן הביאו

לחיזוק ההצהרה של השר שהשנה תהיה שנת מבצע לפינוי מרכזי הקליטה.

פרט לפגישות הללו ערכתי שני סיורים. סיירתי בנמל התעופה בן-גוריון כדי לראות

מקרוב איך קולטים עליה. זה היה באחד הלילות כשהגיעו עולים מרוסיה ומרומניה.

ישבנו שם עד השעות המוקדמות של הבוקר עם כל צמרת המשרד והו7רשמנו מאד מהעבודה

שנעשית שם. ראינו שהאנשים שם מושמצים על לא עוול בכפם. הם עושים עבודה מסודרת,

מאורגנת ומתוכננת, עם יחס ובנאמנות. אני בטוח שידידי ראו בינתיים שבעתונים היינה

הכחשה לכל הספורים והבדיות שכאילו משפחה הגיעה ולא היה מי שיקלוט אותה, או פרופ'

שהגיעה מרומניה וישנה בשדה התעופה ארבעה ימים, וכו'. אנחנו חקרנו את כל הספורים

האלה וראינו שאין להם כל יסוד. אני שמח שהעתונות גילתה במקרה הזה אחריות והיכתה

על חטא על כל מה שפורסם לפני שניקר.

היום גם ערכתי בבית-החולים "ביקור חולים" יחד עם המנכ"ל ועם צמרת המשרד.

רצינו לראות איך האתיופים נקלטו שם כאחים וכאחיות. התקיים קורס של שנתיים

שהשתתפו בו 22 בחורים ובחורות אתיופים והוא הוכתר בהצלחה יוצאת מגדר הרגיל. אנשי

בית-החולים מלאים הלל לצורה הטובה שהאתיופים למדו את המקצוע ונקלטו. כולנו יצאנו

משם מלאי רשמים. נוסף לכך, בקורסים הזורמים נמצאים עכשיו אתיופים כחלק אינטגרלי

משאר האחיות שבאות ללמוד, לא כמסגרת מיוחדת בפני עצמה, אלא כחלק מסגנון החיים.

ב-5 במארס אני מתכנן לערוך סיור, יחד עם העוזר שלי, באוסטריה ובאיטליה כדי

להיפגש במקום עם הנושרים ולעמוד מקרוב על הבעיה. אנסה לבוא בדברים עם הנושרים

על-מנת לעודד אותם אולי לעשות חשיבה מיוחדת בדרכם לארץ-ישראל.

הופנו אלי מספר שאילתות במליאת הכנסת בנושא הקליטה והעליה, אחת השאילתות

היחתה של הרב דיין וחברי הכנסת ביקשו לדון במליאה בכל נושא הקליטה. אני שמחתי

לבקשה ותמכתי בה. יתר-על-כן, במסיבת עתונאים שהיונה לי לפני כשבוע וחצי הכרזתי

שאני עומד להביא את כל נושא הקליטה לממשלה בתקוה שהממשלה תעמוד מקרוב על בעיות

הקליטה ותתגייס על-מנת למצוא פתרון נאות ומיידי לנושא הקליטה.



לבסוף, באתי היום לכאן לשתי מטרות. 1. לדווח לכם. אתם הרשות המחוקקת, אנחנו

המבצעים ואנחנו חייבים לדווח לרשות שמעלינו. 2. לבקש את עזרת רזו ועדת המכובדת

וזזאת לנושא קליטת העליה. אני רוצה לומר לכם שבנפשנו הדבר. אם רק-וחלילה נושא

הקליטה ימשיך לדשדש בבוץ, אחריתה מי ישורנה. ללא הזרמת דם חדש לציבור בישראל,

חלילה וחס אנחנו נמצא עצמנו בנסיגה מעשית של אזרחים בישראל ובנסיגה מוראלית. לא

רק שהעולה החדש מוסיף כוח וחיזוק, הוא תורם תרומה נכבדה מאד למוראל של האדם שיושב

בארץ. אחרת נתחיל להרגיש עצמנו נדחקים לאיזו שהיא פינה שאין ממנה מוצא. לכן

כולנו חייבים להתגייס כאיש כדי להזיז את העגלה הזאת, ואני מאמין שבעזרת הי יתברך

נוכל לחולל מיפנה בנושא קליטת העליה בארץ, וממילא בנושא העליה לישראל. תודה רבה.

היו"ר מ' קליינר;

אני רוצה להודות לכבוד השר בשם כל חברי הוועדה על הסקירה הממצה והמאלפת. מדי

פעם תהיתי אם כבודו" משמש קדנציה שניה בתפקיד שר הקליטה, כי הוא בקיא ומנוסה

בזה, אבל זה לא מפתיע.

הבעיות הן קשות. אני מניח שבישיבות הקרובות אנחנו נפרק את הבעיות לגורמים.

אתן לכם דוגמא. נדמה לי שחבר-הכנסת שפרינצק אמר בקריאת ביניים שלא דיברנו כלל על

בעיית התעסוקה. כאשר רוצים לרוקן מרכזי קליטה או רוצים לכוון את העולים בקליטה

ישירה, ודאי שהשידוך בין דירה לבין מקום עבודה הוא בעצם בעיית היסוד. אם היינו

יכולים להציע צמדי מקומות שבהם אפשר לתת לעולה אופציה של דיור ומקצוע, או הכשרה

מקצועית, ממילא אותה סתימה היתה נפרצת.

נושא שני שמשרדך ממונה עליו וכלל לא נגענו בו היום הוא נושא הישראלים שאנחנו

רוצים למנוע את עזיבתם, והישראלים שכבר עזבו ואנחנו עושים מאמצים להחזיר אותם.

בתוך זה יש גם בעיה ספציפית שהיא אקטואלית בימים אלה. יש היום מגמה או רצון

לעליה מארגנטינה, כאשר שם מדובר דווקא ביהודים שהפרוטה לא כל-כך מצויה בכיסם,

שאיו להם הרבה אלטרנטיבות, אלא שאם לא ניחפז ספרד היא-היא תהיה האלטרנטיבה. אם

מהארץ ייצאו מכתבים אופטימיים לחוי'ל, ודאי שעוד ועוד יהודים מארגנטינה ירצו לבוא

על רק המצב הפוליטי שם. ביניהם יש כאלה שניסו לעלות לארץ לפני 10 ו-15 שנה, שהו

כאו חודש - חודשיים, קליטתם נכשלה והם חזרו לשם. היום יש כל מיני בעיות ובעצם

דינם כדין כל האחרים, אלא שיש בעיה פורמלית, והיא שכבר היתה להם תעודת עולה ולכו

עורמים עליהם קשיים. הייתי רוצה לשמוע מכם על כך, כי אני חושב שאנחנו שותפים

לדעתו של כבוד הרב שהיום יש למדינת ישראל אינטרס עליון שכל יהודי שאיננו מצוי

בארץ ויש לו מחשבה, משיכה או רצון לבוא לכאן, אנחנו נקל עליו ולא נקשה עליו. אם

יש קשיים פורמליים ביורוקרטיים, נעשה הכל כדי להתגבר עליהם.

זו צריכה להיות החלטה עקרונית ברמה של נשיא המדינה וברמה של ממשלה. אני חושב

שזה היה צעד נבון מאד וחכם ללכת לנשיא המדינה, היות ויש לנו אינטרס חיוני להרבות

את מספרנו כאו, לא יעלה על הדעת שיהודי, ביו אם הוא ישראלי לשעבר ובין אם הוא

עולה שלא נקלט כאו לפני 15 שנה, בגלל איזו שהיא בעיה טכנית נגיד לו: אל תבוא.

לכו, המבחו הראשון בתפקידך כשר הקליטה הוא אולי הנושא הזה של היהודים

הארגנטינאים, שבשאלת קליטתם נעוצה היום התשובה אם יהיה לנו זרם או יהיה לנו קילוח

דק שייעצר.
ש' דיין
אני רוצה לשאול מספר שאלות בקשר למשכנתא. כבוד השר אמר שהעולה מקבל 72 אלף

ש"ח עבור רכישת דירה. האם זה כך בכל ישובי הארץ או שיש מקומות שבהם הסכום הוא

קטו יותר?

2. מדוע לא עושים הכנות עוד בחו"ל בקליטה ישירה של העולה? כוונתי לדירה או

כל דבר אחר.



3. הפניית העולה לבית מלון למשך 20 יום. אם יש בתי-מלון מיוחדים לכך במרכז

הארץ, כשהעולה מופנה לשם, בתל-אביב למשל, הוא כבר מתרגל לסביבה ואז הוא מחפש דירה

רק באותה סביבה ולא בצפון הארץ או בדרומה.

4. מהו המאגר של הדיור הציבורי שקיים היום?

אי ולדמן;

קודם-כל אני רוצה לברך בהזדמנות זו את כבוד השר יציק פרץ עם כניסתו לתפקידו

ושהקב"ה יחזק את ליבו לפעול בתחום החשוב מאד שהוא מופקד עליו.

אמרת בדבריך שיחד עם השר דוד לוי ציינת שהשנה תהיה שנת מבצע לפינוי מרכזי

הקליטה. האם אינך מוצא לנכון שיש להחדיר בציבור הישראלי את חשיבות העליה וגם את

מניעת הירידה ולפנות לשר החינוך והתרבות שיקבע את נושא העליה ומניעת הירידה

בתוכנית הלימודים של בתי-הספר? הייתי שמח אילו היו קובעים את נושא הציונות

והיהדות בראש מערכת החינוך, מה שלא עשו כבר שנים, אבל לפחות להתחיל בזה עם נושא

העליה ומניעת הירידה ולקבוע אותו בראש מערכת החינוך כדי לטהר את האוירה בארץ. כי

הרי כמידת החדרת הערך של עליה לארץ-ישראל ומניעת הירידה, כך נקרין החוצה את הצורך

בעליה.

הזכרת גם שאתה עומד לבדוק את נושא הנשירה. תמיד חשבתי, ואני חושב כך גם

היום, שהאשמה היא תמיד בנו. מה שאנחנו מקרינים מכאן, לא רק מבחינת קליטת העליה,

עם כל החשיבות שבדבר, זה בכל-זאת צד טכני חיצוני לעומת הערך הרעיוני, הרוחני,

המוסרי הלאומי של רושיבות הנשיאה בעול עם עם ישראל, בחשיבות של ישוב ארץ-ישראל.

האם אינך חושב לנכון להיפגש עם שר החינוך ולהעלות ענין זה גם שם, כדי שהוא יחדור

לכל הנוער בארץ-ישראל?
א' מזרחי
אני מצטרף לברכות לכבוד השר ומאחל לו הצלחה. שמענו מפיו סקירה מעמיקה, ממצה

ומאלפת. אני מברך גם את יושב-ראש הוועדה ומקווה שגם אני אקלט היטב כחבר חדש

בוועדה.

אני רוצה להתייחס לכמה נקודות. 1. כבוד השר ביקש את אישור הוועדה לענין

המשכנתאות, שיעלה משנה אחת לשנתיים.

מי קליינר;

לא, השר דיבר על להשאיר את שכר-הדירה באותו סדר-גודל של יושנה הראשונה גם

בשניה השניה, ולגבי המשכנתאות הוא בדעה שצריך להצמיד אותן בצורה יותר תכופה כדי

שערכן לא יירד.

אי מזרחי;

הבתי. תודה. אני רוצה להציע שאותה הצעה תהיה בעיקר לגבי ישובי הפיתוח,

בתוספת ההצעה שצריך לחפש להם תעסוקה מתאימה.
השר לקליטת העליה י"ח פרץ
הבעיה היא שבישובי הפיתוח בעיות התעסוקה הן קשות יותר.
א' מזרחי
לכן שילבתי את שני הדברים יחד.



השר לקליטת העלית י"ח פרץ;

התושבים בישובי הפיתוח מתמודדים עם בעיה קשה של התעסוקה. על הראשונים אנו

מצטערים.

אי מזרחי;

אני רוצה להעלות גם את הבעיה של יהודי תימן.
מי קליינר
על כך נדון בנפרד.

היות וכבוד השר מתארח בוועדה זו בפעם הראשונה, אומר שהוועדה עוסקת במגוון

תחומים. יחד עם משרד הקליטה אנחנו עובדים גם עם מחי העליה של הסוכנות היהודית.

בנושא יהודי ברית-המועצות אנחנו עובדים עם האגף במשרד ראש הממשלה שעוסק בזה,

ולגבי יהדות המצוקה אנחנו עובדים עם המוסד. באחת הישיבות הקרובות נזמין את נציג

המוסד ואז נקבל סקירה ראשונית ואחר-כך נדבר על אפשרויות פעולה. אני מביו שבנושא

זה עוסקים גם מחי העליה וגם המוסד ומשרד הקליטה עוסק בו בשלב של הקליטה. כפי

שאמרתי, אני רואה בכל זה נושא אחד שצריך להעלות את סדר הקדימות שלו.

אבקש לא להתייחס לשאלות ששאלתי קודם בתור שאלות ספציפיות, אלא בתור ישיבה

ראשונה, כאשר אנחנו נוגעים בדברים על קצה המזלג. היום דנו בשאלות באופן כללי

ואני מקווה שנרבה להיפגש ואז נפרק את הבעיות אחת לאחת. בנושא הקליטה יהיה דיון

כללי במליאה. לגבי הירידה יש לנו בלאו-הכי הצעה לסדר-היום שהועברה אלינו ממליאת

הכנסת, על-פי הצעה לסדר-היום של מספר חברי-הכנסת ואנחנו נדון בה. אני מניח שהשר

ידאג שנציגי המשרד ישתתפו באופן סדיר בכל הנושאים שיש להם עני ן בהם, כשם שעושה

מחי העליה.

אינני רוצה להיכנס לדיון בנושא שהשר התמקד בו, מכיוון שאינני רואה בזה היום

נושא לוויכוח. גם אין בפנינו הצעה לעצור את ההליך הזה. יש החלטה והיא מתבצעת.

אורי גורדון השמיע בשבוע שעבר מהרהורי לבו, שבהחלט צריך להקשיב להם, אבל צריך

לזכור שאנחנו במסגרת של סקירה כללית, הערות ושאלות.

הוועדה התחילה את עבודתה, וכפי שהשר אמר צריך ללכת בכיוון זה. בעקרון, אני

האמנתי כל הזמן שהממשלה ממונה על נושא הקליטה ולא הסוכנות, אבל ברור שצריך לתת

כלים. אורי גורדון אמר דבר אחד שהיה בו צדק: נושא העליה אצלנו בסוכנות היה בראש

סולם העדיפויות. האם גם אצל ממשלת ישראל הוא יהיה בראש סולם העדיפויות? את זה

אני רואה כנושא האקטואלי הדחוף ביותר והמעיק ביותר שאנחנו צריכים להתמודד אתו,

שמשרד הקליטה יהיה ערוך לקליטת עולים.

בתקציב משרד השיכון ראיתי שמתכוננים לבנות רק 500 דירות לאתיופים. האם זה

מספיק? הרי בתקציב המדינה שיאושר אנחנו נדע עד כמה משרד הקליטה ומשרד השיכון

ערוכים לקלוט עולים. אפשר להכריז על מבצע פינוי מרכזי הקליטה, אם האוצר שותף

למבצע הזה. השאלה היא אם תקציב משרד השיכון משקף את הנושא. את שתי הישיבות

הבאות ייחדנו לבדיקת הנושא הזה לפרטי-פרטים, ואני מניח שיהיו כאן נציגים של המשרד

שיגידו לנו מה המשרד ביקש, מה משרד האוצר המליץ, ובמסגרת הדיון במליאה ננסה

להשפיע, לפחות כחברי הוועדה או כוועדה.
י' שפרינצק
האם מתוכננת גם פגישה בהשתתפות כבוד השר ונציג הסוכנות? מפני שלי נדמה

שלפגישה כזו יכולה להיות תועלת.
מ' קליינר
אנחנו נעבור את שלב הלימוד ואולי לישיבה הקרובה עם השר נזמי ן גם את ראש מח'

העליה.

א' בלוט;

ברשות יושב-ראש הוועדה הייתי רוצה להתייחס לדבריו של כבוד השר כדי להוסיף

עליהם וגם לחזק חלק מהדברים שנאמרו על-ידי חברי הוועדה.

גם השר התחיל למעשה מחידוש הירח והיום דומני ראש חודש אדר אי, המועד המתאים

ביותר להתחיל מנקודה זו. כפי שידוע לנו, משנכנס אדר מרבים בשמחה.

נפל בחלקי תענוג, בשם ראש מחי העליה והמנכ"ל שנמצא בחופשה, לייצג את מחי

העליה ולברך את השר החדש בוועדת העליה והקליטה של הכנסת.

אני רוצה להוסיף וגם לחזק את דברי השר. התוכנית לקליטה ישירה לא נועדה להיות

מסלול בלעדי לקליטת עליה. גם לפני שמשרד הקליטה חידש והביא בפני המוסדות

המתאימים את תוכנית הקליטה הישירה, כ-50% של כלל העולים ארצה הופנו משדה התעופה

לקליטה ישירה. אז לא קראנו לקליטה הישירה בשם זה אלא סידור פרטי או סידורים

אחרים, אבל רק כ-50% מכלל העולים נקלטו במוסדות הקליטה של מחי העליה.

גם על-פי תוכנית המשרד לקליטה ישירה קיימת אוכלוסיה בקרב כלל העולים הזקוקה

לתקופת מעבר של שהיה במרכזי הקליטה וכן זקוקה אותה אוכלוסיה לכל השירותים המצויים

היום במרכזי הקליטה. הרי הרעיון של מרכז קליטה עלה לפני כ-20 שנה כדי לרכז את

הטיפול בעולה במקום אחד ולא לגרום לכך שהוא יתרוצץ בין הכתובות השונות. לכן,

תוכנית משרד הקליטה באה כדי להעלות את מספר העולים שיופנו לסידור פרטי ולקליטה

ישירה ולתת העדפה מסויימת, אבל ברורה, למסלול של הקליטה הישירה. למעשה מדובר

בתוכנית שלפיה יהיו שני מסלולים מקבילים. מרכזי הקליטה יישארו ויהיו מספר מוסדות

שימשיכו לקלוט עולים גם לאחר 1.4.90.

אני חייב לציין במאמר מוסגר שהשר הוכיח שהוא יודע לשחות במים עמוקים. לא

הופתעתי, אבל שמחתי לשמוע את הדיווח המאלף והמרתק של שר חדש בענייני קליטה. הוא

נכנס גם לפרטי-פרטים וגילה ידע עמוק ביותר במה שנעשה היום במערכת הקליטה. תבוא

עליך הברכה. על-פי ההקדמה שלך אנחנו נצטרך לשחות יחד הרבה בריכות ונחתור לפתרון

בעיות העולים בכללותן.

ברשות השר אבקש לתקן רק נקודה אחת, שאולי נובעת מאי-הבנה מסויימת. אין במחי

העליה נוהל האומר שעולים מארצות המצוקה - קשישים, יחידים או עולים מכל גיל

וקטגוריה - אין להם מקום במעונות העולים. כשהשר יסייר במעונות שלנו הוא ודאי

יגלה שבכל המעונות יש עולים מארצות המצוקה. ייתכן שאי ההבנה נובעת ממה שקרוי

אצלנו סידורים מוקדמים. במקומות מסויימים יש שליחים ובארצות המצוקה אין לנו

אפשרות לנהל מסגרת של סידורים מוקדמים, ולכן העולים מופנים משדה התעופה גם למרכזי

הקליטה וגם למעונות, הכל על-פי המצאי של היחידות הפנויות.

ברצוני להתייחס לתאריך 1.4.90. השר ציין בצדק רב שהמפתח להצלחת הקליטה

הישירה וניצול תקופת המעבר עד אפריל 1990 לצורך פינוי העולים ממרכזי הקליטה

וסגירת המוסדות - המפתח הוא בצדק הקצבה של דיור ציבורי לאותם זכאים ונזקקים.

הרבה יותר קל לפתוח מרכז קליטה מאשר לסגור אותו. הסוכנות היהודית בעבר, ואם יהיה

צורך גם בעתיד, נערכה לא פעם לפתוח מרכזי קליטה בין-לילה כדי לקלוט גלי עליה

שלפעמים הגיעו אלינו קצת במפתיע, אבל תהליך הסגירה הוא ארוך ומייגע והוא תלוי אך

ורק במציאת פתרונות לעולים המתגוררים היום במרכזי הקליטה-

לכן, במחי העליה אנחנו מצווים היום לבצע את הסכם ההעברה כלשונו. במאמר מוסגר

אזכיר שמדובר גם בהחלטת חבר הנאמנים של הסוכנות היהודית, שיתכנס שוב בשבוע הבא,

שמחייבת אותנו לצמצם את מספר מוסדות הקליטה כדי לאפשר את ההעברה בפועל. אמנם

התגלו קשיים מאז נובמבר 1988, כאשר המחלקה ניסתה לסגור מספר מוסדות, והמציאות



למעשה חייבה אותנו לפתוח שוב את אותם מוסדות שנסגרו לאיכלוס מחדש. דרך אגב, גם

משרד הקליטה פנה אלינו מאז נובמבר-דצמבר 1988 לא רק בבקשה אלא בדרישה להרחיב את

מספר היחידות שקלטו עולים חדשים בשדה התעופה.

אנחנו מתברכים היום בעליה מארגנטינה בפרט ומדרום-אמריקה בכלל, במספרים גדולים

יותר של עולים מברית-המועצות וניצוצות של עליה גם מלדיספולי. ראש המחלקה נמצא

היום ברומא והוא יחזור הלילה ארצה וידווח על כך גם לחבר הנאמנים בשבוע הבא על

המתרחש ברומא.

לסיום, גם אנחנו מצווים להמשיך לעודד את העליה. שר הקליטה צדק כשהוא אמר

שהמפתח להגברת העליה הוא בקליטה נאורה ומוצלחת. נאחל לכולנו הצלחה רבה במישור

הזה. אני בטוח שאני מדבר גם בשמם של שאר בכירי המחלקה ומבטיח שיתוף-פעולה מלא.
י' שפרינצק
אני רוצה לשאול שאלה בעניו האולפנים. באיזו מידה ישפיע פירוק מרכזי הקליטה

על האולפנים, שאני מבין שהם חלק מהקליטה התרבותית.

היו"ר מי קליינר;

רשות הדיבור למנכ"ל משרד הקליטה, ובהזדמנות זו אנחנו מברכים אותך, קצת

באיחור, עם היכנסך לתפקיד.
א' לפידות
תודה למברכים.

מאחר שאיננו נכנסים היום לדיון מעמיק, אומר בקצרה כמה דברים. בראש ובראשונה

אני רוצה להעלות על נס גם את מה שנעשה על-ידי מדינת ישראל, ולא רק את מה שלא

נעשה. פערים יש ותמיד יהיו. מרוב תביעות שוכחים את היש הגדול. צריך לזכור

שהמדינה מקצה משאבי ענק ועזרה מאסיבית ביותר, למרות הזעקה שלנו שזה לא מסתדר, הן

במסלול המשכנתאות והן בתחום הדיור הציבורי. חשוב לזכור את זה, כי להיבט של קליטת

העליה יש גם היבט חינוכי ובסך-הכל כמה שנותנים תמיד יש פערים ותמיד לא מסתפקים.

אם היו זוכרים בשעה שמקבלים גם את היש, ולא רק את החסר, יכול להיות שהתמונה היתה

קצת משתנה.

לגבי הדיונים המרתוניים שמתקיימים, כפי שסיפר כבוד השר, עדיין אין דבר מגובש.

אנחנו בודקים מספר מסלולים שהמכנה המשותף להם הוא לתת תמריצים לצאת ממרכזי

הקליטה. תמריץ יכול להיות במשכנתא מוגדלת, מענק חלקי בתוך המשכנתא, או דחיית

תשלום המשכנתא לפרק זמן של שנתיים - שלוש שנים, עד להתבססות. חליפית זה מקביל

לשכר-הדירה, שבלאו-הכי יש הוצאה כזאת, ואולי גם תמריצים שליליים להכביד על

היושבים במרכזי הקליטה כדי שלא ישתלם להם להישאר שם.

היו"ר מי קליינר;

אני שומע שזה קורה מאליו לאור בעיות התחזוקה במרכזי הקליטה.
א' לפידות
אינני בטוח שזה קורה מאליו. אם מדברים על פינוי ואם אומרים שהמפתח הוא

דירות, אני אומר שגם אחרי הדיור צריך יהיה להשתמש בשוט מסויים, שנמצא בידי

הסוכנות-הבעלים. יש עולים שנוח להם להישאר שם, מסיבות שונות. אם הסוכנות תנהג

רק בכפפות של משי, עדיין תישאר שם שכבה מסויימת, ומספיק שיהיו שם מספר משפחות כדי

להחזיק מרכז קליטה שלם. יש ספור ידוע על 3 משפחות של עולים אתיופים, כעת המספר

ירד ל-2, שבגללן מתקצבים מרכז קליטה. אני יודע שנעשים דברים בכיוון זה והוגשו

תביעות משפטיות, אבל אין ספק שיש גם מערך נוסף בכיוון הזה.



אני רוצה לבשר עוד דבר שהשר לא הזכיר. אנחנו רואים לנכון לשתף פעולה באורח

ממשי עם ארגוני העולים המתנדבים. הספקנו ללמוד שהם די מתוסכלים מכל מה שקורה.

. אני יודע שתוך כדי שיתוף הפעולה יהיו גם קשיים, כי תפיסתם שונת מתפיסתנו. הם

רואים את העולים מזווית ראיה מסויימת בלבד ויש מי שמעוניין לראות אח. כל המערכת על

היבטיה השונים. יחד עם זה, אי-אפשר לדלג עליהם ואין מנוס מתם. אפשר להעזר

בארגוני המתנדבים ונחטא למטרה אם לא נעשה זאת, כי כמה שנדון עם האוצר ועם הסוכנות

בענין הכסף, לקליטה יש היבטים נוספים מלבד הכסף. לב חם ויד עוזרת לא תמיד יכולים

להושיט רק הגופים הממונים על הקליטה, אלא ארגוני העולים שבעצמם עברו את קשיי

הקליטה וארגוני המתנדבים שראוי להעלות אותם על נס, בלי לתזכיר כעת שמות

וסדרי-גודל, אין ספק שהם יכולים להוות חוליה חיונית מאד ומשלימה למעשה הקליטה של

הגופים המטפלים.

היו"ר מי קליינר;

איפה אתה משבא את הרשויות המקומיות, בגורמים המטפלים? בגורמים המסייעים?
א' לפידות
אני חושב שהם באמצע. יש צדדים שהם גורמים מטפלים - אם זה בנושא של תעסוקה או

טיפול קהילתי שקיים בערים השונות, וגם בצד אחר בין משרד הקליטה לבין ארגוני

המתנדבים.

אי בלוט;

יש גם מקרים שהמועצות המקומיות שותפות מלאות בפרוייקטים לקליטת עליה, כמו;

ראשון-לציון, כרמיאל ומגדל העמק.

היו"ר מי קליינר;

אנחנו עוד נעסוק בזה. שאלתי בקריאת ביניים את המנכ"ל באמצע דבריו מהו מקומן

של הרשויות המקומיות, כי אני רואה בזה חשיבות, אבל אני מציע לא להיכנס לזה בשלב

זה.

א' לפידות;

לגבי תעסוקה, יש מחלקה שעוסקת בעזרה בתעסוקה, בהלוואות ובמענקים. שוב, אין

הקומץ משביע את הצרכים. קיימים פערים גדולים בכל הנושאים התקציביים. בכל אופן,

יש עשייה מבורכת בנושא זה.

אשיב בקיצור על שאלות שהועלו כאן. המשכנתא היא שווה בכל הארץ. היערכות

לקליטה ישירה קיימת כפרוייקטים ורשום לפנינו במשרד לטפח את הפרוייקטים הללו. יש

פרוייקט ראשון-לציון המפורסם וכרמיאל. ברור שלגבי עולים מארצות ם המצוקה אין לדבר

על פרוייקט כזה, אלא לגבי עולים מארצות הרווחה, ששם אפשר לבוא בדברים עם העולים

ועם עיר קולטת, לברר מראש את אפשרויות התעסוקה ומצב הדיור, ולשדך שידוך מוקדם.

אפשר לארח אותם בארץ תקופה מסויימת כדי שיראו ויכירו ואז הנחי תה שלהם תהיה רכה

יותר.

אין ספק שההפנייה לבתי-מלון היא לא רק במרכז הארץ, אם כי צריך לזכור שבסך-הכל

אנחנו דבקים בעקרון שאותו קבעו אלה שקדמו לנו - לאפשר לעולה לבתוי- את המקום הנוח

והרצוי לו, ומה שלא נעשה נחזור למרכז הארץ.

שי דיין;

ברגע שעולה נמצא בסביבה מסויימת, הוא מתרגל אליה והיא בשבילו כעין חממה.

אנחנו רואים את זה בגילה, למשל. כל העולים שהיו במרכז הקליטה קנו דירות בגילה

וגרים בה.



אי לפידות;

זה נכון וזה אחד האמצעים לעודד קליטה גם בפריפריה.

היו"ר מי קליינל;

אם זה היה קורה בדימונה זה היה עוד יותר טוב.
אי לפידות
מאגר הדיור הציבורי, לפי הסטטיסטיקות שאינן בידי, מראה שיש כ-250 אלף דירות,

אבל רובן ככולן נמצאות בפריפריה, ויש מירדף של תעסוקה-דיור. הדירות הפנויות

מצויות בדימונה, בערד, במצפה-רמון, ושם יש אבטלה עמוקה.
היו"ר מי קליינר
יכול להיות שהמספר הזה נכון. דיור ציבורי פנוי יש בסדר-גודל של 10 - 15 אלף
דירות, שמרוכזות במקומות כמו
דימונה, ערד, נצרת עלית, צפת, מצפה-רמון וכדומה.

הרב לפידות ודאי מתכוון להוסיף למספר של הדיור הציבורי גם את המספר של דירות

ריקות - -
אי לפידות
לא. אולי מסרו לי נתון שכולל דירות לא פנויות וכאן מקור הטעות. יש גם תהליך

של פינוי דירות ציבוריות של שכבות חלשות שמתבססות. אני אבדוק את הנתון הזה.
היו"ר מי קליינר
עוד תיקון אחד. ייתכן שמדובר על דירות שהן פוטנציאל לשכירות. כלומר, במסגרת

פרוייקט שבייל - שבו בנים לגבולם - ב"עמידר", הפוטנציאל של דירות ריקות שאפשר

לשכור אותן בארץ הוא ללא ספק בסדר-גודל של עשרות אלפים. ברור שבמציאות הישראלית

קשה מאד לעולה לשכור דירה בשבועיים הראשונים לשהותו בארץ. לכן, אם נותנים לעולה
את המאגר הזה ואומרים לו
יש לנו היצע של דירות בשכירות במקום זה וזה, בבקשה

תבחר, ומישהו בא אליו למלון ומראה לו את הדירות האלה, זה בהחלט מקל עליו.

לכן, הפוטנציאל מבחינת הגופים הציבורי ים להציע לו דירות כאלה, קיים, כי יש

הרבה דירות שעומדות ריקות ורק צריך לפתור כמה בעיות. במקרה יש לי בזה בקיאות

אישית, אבל היות וזו סקירה כללית אינני רוצה להיכנס לזה היום.
א' לפידות
כמובן שבדיונים השונים, גם של מסלול הקליטה הישירה וגם פתרונות של פינוי

מרכזי הקליטה, נבדקת גם האפשרות לתת יותר תמריצים לישובי הפיתוח, כדי שבכל-זאת

חלק מהאוכלוסיה ירצה להתפנות למקומות אלה.

ברצוני להתייחס לדברים שאמר מר בלוט. אין ספק שהאוכלוסיה זקוקה למרכזי

קליטה, אם כי הקליטה הישירה, בתוכנית האב שלה, באה לתת מענה נכון לשירותים

הנלווים. דהיינו, פתיחת לשכות חדשות, סניפים נוספים, קליטת עובדי הרווחה.

ברור שהשיטה תהיה שונה. כדאי לזכור שיש קושי פסיכולוגי גדול מאד במעבר משיטה

לשיטה. אנחנו צריכים להיות ערים לכך שגם אם תישמע בקורת, יש לבחון היטב-היטב מה

משקלה של הבקורת, כי אין ספק שלעולה יותר נוח במרכז הקליטה. יש סימני שאלה אם זה

טוב למדינת ישראל ולעולה עצמו בטווח הארוך, כי אנחנו רואים שהעולים השתכנו במרכזי

הקליטה והם מסרבים להתפנות. אולי נוצרת תלות גדולה מדי וזה מכביד על הקליטה

האמיתית שכולנו כל-כך חפצים בה. השירותים הנלווים לא יהיו בתוך הדירה השכורה אלא

יהיו בתוך הקהילה הכללית הקולטת, אבל אין ספק שיש תוכניות ברורות ומגובשות שצריך



רק להוציא אותן מן הכוח אל הפועל במסגרת המעבר הסופי, או אפילו בהלקן בתקופת

המעבר, להשלמת הקליטה הישירה.

בעקרון יש שני מסלולים, אם כי יש רצון להעדיף את הקליטה הישירה על פני המסלול

השני. לכן גם המסלול השני הוא בפריפריה, לא במרכז הארץ.

מדברים על 3 מרכזים כלכליים במרכז הארץ, שאני אישית חושש מאד מפניהם. ראשית,

זה לא מופיע ישירות בהסכם. זו תורה שבעל-פה, בלחץ ארגוני העולים, ואני חרד מזה.

אינני יודע מי יהיה בעל הבית על כך ואינני יודע איזו אווירה זה יכניס. זה ודאי

ייצור פערים ואולי זה ייראה כאפליה, כי למרכזים הללו יוכלו להגיע רק עולים בעלי

יכולת, וכולנו יודעים, עם הקושי הפסיכולוגי שהזכרתי, עד כמה רעננה, תל-אביב

וירושלים מבוקשים על-ידיד העולים גם מכוח ההרגל, ומסופקני מה יהיה מקומם של

המרכזים הללו.

לשאלתו של חבר-הכנסת שפרינצק בקשר לאולפני למידה בקליטה הישירה. ברור שיהיו

אולפנים בכל מקום קליטה שיתנו מענה לאותם שיעורים שהעולים נזקקים להם. היום זה

קיים במרכזי הקליטה וזה ייצא החוצה ויהיה בתוך הערים הקולטות, בתוך הישובים

הקולטים.
השר לקליטת העליה י"ח פרץ
הרב לפידות ענה למעשה על כל השאלות. אני רק רוצה להרחיב במקצת את התשובה

בנושא התעסוקה שהעלה חבר-הכנסת שפרינצק. כפי שאמר הרב לפידות, יש אצלנו מחלקה

שעוסקת ספציפית בנושא התעסוקה לעולים. א. מחלקה זו משתדלת לדחוף עולים למקומות

עבודה בכל מגווני התעסוקה האפשריים. ב. המחלקה משתדלת להעביר את העולים קורסים

על-מנת להכשיר אותם להיות שותפים בתחומי העשיה שקיימים בארץ. ג. קיים אחוז

מסויים של אבטלה בקרב העולים במקביל לאחוז האבטלה הכללי.

לאחרונה עלה על סדר-היום נושא התעסוקה של המדענים. כאשר משרד הקליטה משבץ

עולה במפעל כלשהו, הוא למעשה לא רק מוצא לו עבודה אלא גם מממן את החזקתו תקופה

מסויימת עד שהוא ייהפך לגורם מכניס. אם הדברים האלה אמורים ביחס לכלל העולים, הם

אמורים במיוחד ביחס למדענים. למדינת ישראל יש ענין מיוחד בקליט תם הטובה של

המדענים. לצערנו הרב, נכון לשעה זו ארץ-ישראל לא גילתה את המחצבים הטבעיים שיש

בה, ויש בה כאלה. כתוב במפורש בתורה: ארץ אשר לא תחסר כל בה. אנחנו רק צריכים

להיות ראויים שהארץ תאיר פנים ותגלה לנו את המטמונים שבה. כעת אנחנו עניים

במחצבים טבעיים, אבל אנחנו ברוך ה' עשירים במחצב הטבעי שנקרא הגאונות היהודית,

הכשרון. אחוז לא מבוטל של העולים המגיעים לארץ הם אנשים שלמדו בתחומי המחקר

והמדע, תחומים שאפילו לא קיימים אצלנו בארץ. האחוז הזה גבוה, יחסית, במיוחד בקרב

העולים מברית-המועצות, ויש לנו ענין מיוחד לעזור בקליטתם. לשם כך יש במשרד

הקליטה קרן מיוחדת בסכום של למעלה מ-6 מיליון ש"ח שבמסגרתה המשרד קנה כבר 203

מדענים, שתל אותם במרכזי המדע השונים בארץ ומשלם בעד החזקתם, כאשר המשרד משלם

עבור כל אחד מהם בממוצע 20,000 ש"ח לשנה. יש מקרים בודדים שהתשלום מגיע ל-30,000

עד 50,000 ש"ח. יש עוד כ-130 מדענים שלמעשה לא מצאנו להם פתרון מפני שכספי הקרן

לשנה זו נגמרו, אבל בעצם הימים הללו אנחנו מחפשים דרך איך לשתול את 130 המדענים

הנוספים בתוך המפעלים בארץ ולהתחיל לשלם להם על-חשבון תקציב השנה הבאה, בתקוה

שבמרוצת השנה הבאה נצליח להגדיל את הקרן הזאת בעוד 3-2 מיליון ש"ח. אמרתי

לאנשי במשרד שאני אישית תומך מאד במאמץ מוגבר ומיוחד לעזור בקליטת המדענים, מפני

שברכתם היא ודאי וודאי ברכה גדולה מאד.

יש נושא שנמצא אצלנו בסימן שאלה והוא - מה צריך להיות יחס המשרד למדענים

ישראלים שירדו מהארץ לתקופה של 2 - 3 -4 שנים, למדו את המקצוע ועכשיו הם חוזרים

לארץ. האם אנחנו צריכים לתת להם את אותו תקציב ואת אותו יחס שאנחנו נותנים למדען

העולה? מצד אחד למה לא, כי אנחנו צריכים להיות מעוניינים להחזיר את היורדים לארץ

ולשתול אותם במרכזי המדע. אבל מאידך עלינו לזכור שלדבר הזה יש גם השלכות אחרות.

על כל מדען חוזר שאתה קולט אתה סותם אפשרות קליטה של מדען עולה. השלכה שניה היא,

אם בעקיפין לא נימצא מעודדים ירידת מדענים מהארץ לכמה שנים, בחישוב שהם יעשו שהם

ייקלטו כאן ויסתדרו בעבודה, ואז נימצא מקלקלים במקום מתקנים.



הנושא הזה נמצא בעצם הימים הללו בדיון אצלנו. המנכ"ל ואני נשקול מה צריכה

להיות המדיניות המאוזנת והנכונה.

אני רוצה להעיר למר בלוט בנושא המעונות. אמרתי שהמעונות לא קולטים עולים

יחידים מארצות המצוקה. ייתכן שכוונתם היתה למעשה ולא תיאורטית, אבל ברור

שהמעונות האלה לא קולטים אותם, אם בגלל סידורים מוקדמים ואם בגלל סיבות אחרות.

לסיום, אני מוצא לנכון להודות בראש ובראשונה לידידי היושב-ראש וגם לחברי

הוועדה שגילו אוזן כרויה לשמוע לא רק את הדברים אלא יותר חשוב לשמוע לרחשי

הדברים. כל מלל יש לו גם מנגינה. יש מי שקולט את המלל ואין לו אוזן מוסיקלית

לשמוע את המנגינה. כאן הרגשתי שקולטים גם את המנגינה, ועל כך תודה מיוחדת. תודה

רבה.
מי קליינר
אני מודה לכבוד השר. מרוב התפעלות מהבקיאות שכחנו את האלמנט החשוב ביותר

שהשר פרץ הביא בדברי הפתיחה שלו והוא האמונה. אחת הבעיות של מדינת ישראל,

שמתייחסת לקליטה ולעידוד עליה היא, שבאיזה שהוא מקום איבדנו קצת את האמונה בנושא.

לכן דברי הפתיחה היו כל-כך חשובים. הם הזכירו לי את ההסטוריון בן המזרח הידוע

אבן חלדון, שפיתח את התיאוריה שחיי האומות כחיי אדם ואת ענין המחזוריות של 120

שנה. עם ישראל תמיד הוכיח שכל האומות חיות חיי אדם ואילו עם ישראל חי חיי נצח.

אולי סיימנו מחזור מסויים של התלהבות ואמונה והגענו לאותו חלק של מאמר חז"ל
שאומר
כשעם ישראל יורד הוא יורד עד עפר. אני מאמין שאולי הגיעה העת, עם הרבה

אמונה, להתחיל להיות אופטימיים ולהתחיל את ההמראה לכוכבים.

תודה רבה לכם. הישיבה נעולה. ,

הישיבה הסתיימה בשעה 14.00

קוד המקור של הנתונים