הכנסת האחת עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 328

מישיבת ועדת הכנסת

יום רביעי, חי בהשוון, התשמ"ט - 19.10.1988 - שעה 9.30

נ כ ח ו

ר' אדרי - היו"ר

מי איתן

י"ז אמיר

יי ארצי

הי גרוסמן

יי גיל

די דנינו

שי וי יס

אי ולדמן

א' ורדיגר

ת' טובי

י' מצא

עי סולודר

ר' פנחסי

די צוקר

די תיכון

יו"ר הכנסת שי הלל

חבר הכנסת צי ביטון

מזכיר הכנסת שי יעקובסון

סגנית מזכיר הכנסת ש' כרם

סגן מזכיר הכנסת די לב

צי ענבר - היועץ המשפטי

י' למברגר - חשב הכנסת

י' בן-אור - נציג היועץ המשפטי לממשלה

די שמואלי - נציגו של חבר הכנסת צי ביטון

אי בן-יוסף

אי דגני

אישור מינויו של קצין כנסת חדש;

עדכון שכרם של חברי הכנסת;

בקשת היועץ המשפטי לממשלה לנטילת חסינותו

של חבר הכנסת צירלי ביטון.



היו"ר ר' אדרי;

אדוני יושב-ראש הכנסת, חברי הכנסת, אני פותח את הישיבה. אני מודה לכל חברי

הכנסת שמצאו לנכון להתפנות מהעיסוקים החשובים שלהם ולבוא לישיבה. כל אחד מהם

ודאי משובץ במערכת הבחירות. אבל כנראה שהנושאים העומדים על סדר יומה של הוועדה

הם חשובים ולכן יש נוכחות כה רבה וערה בישיבה. ועל כך התודה והברכה.

הברים לא מעטים פנו אלי וביקשו לסיים את הישיבה בשעה 11.00. ברשותכם, אני

מבקש שאמנם נסיים את הישיבה בשעה הזו.

על סדר היום מספר נושאים חשובים. הסעיף הראשון הוא - אישור המלצות יושב ראש

הכנסת לתיקון תקנון הכנסת בדבר סמכויות יושבי ראש ועדות הכנסת. את הסעיף הזה

נשאיר לקראת סיום הישיבה. אם יישאר לנו זמן, לאחר שנמצה את הדיון בסעיפים

האחרים, נדון גם בסעיף זה.

אישור מינויו של קצין כנסת חדש

היו"ר ר' אדרי;

אישור המינוי של קצין כנסת חדש. יושב-ראש

הכנסת, בבקשה.

יו"ר הכנסת ש' הלל;

אדוני היושב-ראש, חברי הוועדה, קצין הכנסת הודיע לי שהוא מבקש לסיים את

תפקידו. בעקבות הודעה זו קיימתי התייעצות עם סגני יושב ראש הכנסת, כמתבקש על פי

התקנון. אני מבקש להביא לאישור הוועדה הצעה.

מתי היתה ההתייעצות עם הסגנים?

שי יעקובסון;

למחרת חג הסוכות.

חי גרוסמן;

חשבתי שתהיה התחשבות בכך שלא אהיה בארץ באותו זמן.

יו"ר הכנסת שי הלל;

אם כי היו לי כל מיני מחשבות למהפכה יותר מרחיקת לכת, לאחר שהבנתי בעקבות

ההתייעצות עם הסגנים שזהו גם רצונם, אני מציע לוועדה לאשר את מינויו של מי שכיום

מכהן כמפקד משמר הכנסת, איתן בן-אליהו, לקצין הכנסת.

ת' סובי;

אני מבין שזוהי ההצעה היחידה.

יו"ר הכנסת שי הלל;

אני אמור להביא הצעה לאישור או לא לאישור. כלומר, אם ההצעה הזו לא תתקבל

אביא בפניכם הצעה אחרת.

גם אם כולנו בעד המועמד, אני רוצה להוסיף שני משפטים. אני רוצה לברך את

יושב-ראש הכנסת שיודע להציע אנשים מבפנים לתפקידים בכירים. הלוואי שגם במפעלים

ובמקומות עבודה ארורים ינהגו כך. תבורך.

די תיכון!

אני מצטרף לברכות.

זוהי הצעה נבונה של היושב-ראש. אני הושב שכולנו יכולים לתמוך בה.

אני מביא להצבעה את הצעתו של יושב-ראש הכנסת לאשר את מינויו של איתן

בן אליהו לקצין הכנסת.

הצבעה

מינויו של איתן בן-אליהו לקצין הכנסת אושר

היו"ר ר' אדרי;

המינוי של איתן בן-אליהו אושר פה אהד. תודה רבה, אדוני יושב-ראש הכנסת.

עדכון שכרם של חברי הכנסת

קיבלתי פניה מהממשלה בענין עדכון שכרם של נושאי משרה ברשויות השלטון. אני

מבקש לכלול את הנושא הזה בסדר היום בסעיף "שונות". ברשותכם, נפתה בדיון בסוגיה

הזו. היועץ המשפטי של הוועדה, בבקשה.

האם היועץ המשפטי של הוועדה מגיש לנו את הפניה של הממשלה?

לא. הממשלה ביקשה ממני לכלול את הנושא בסדר יומה של הוועדה.

הערה מקדמית בלבד. הנושא הזה, למיטב ידיעתי, איננו כלול בסדר יומה של

הוועדה.

הוא כלול בסעיף "שונות".



צי ענבר;

תיקון שכרם של חברי הכנסת חייב להיעשות בהחלטה של הוועדה, החלטה שהיא בעלת

משמעות משפטית ותוקף משפטי מפני שהיא נוגעת לזכויות, וברור שזוהי פעולה משפטית.

אתן לכם דוגמה. החלטה של ועדת הכספים בענין גימלאות הובאה לדיון בפני בית המשפט

העליון כדי לבדוק באיזו מידה היא היתה התלטה סבירה או לא סבירה. ארבעה שופטים

טברו שההחלטה היא סבירה, וממלאת מקום נשיא בית המשפט העליון, השופטת בן-פורת,

טברה שיש לפסול את ההחלטה.

מדוע אני אומר זאת? כדי להראות שהחלטה מעין זו נתונה לפיקוח של בית המשפט

העליון. יכול חבר כנסת בעקבות החלטה שתתקבל לומר שהוא טבור שההחלטה לא תקפה. את

הדבר הזה אני רוצה למנוע. למה כוונתי? לשני דברים: א. החלטה שתשנה את המצב

הקיים, אם תשנה אותו לרעה, צריכה קודם כל להתקבל בהליכים שאישר לא יערער על

תקינותם. הליך תקין הוא שהחלטה מעין זו תהיה באמת על סדר יומה של הוועדה,

והחברים ידעו מראש שזוהי ההצעה שתובא לדיון. ב. כאשר יתקיים דיון כזה, שהוא

יתקיים כמובן על בסיס מוצק, בהתחשב בכך שהחלטתה הקודמת של הוועדה התקבלה לאחר

בדיקה יטודית של הנושא על ידי הוועדה הציבורית.

זה כל מה שאני רוצה להעיר בשלב ראשון.

די צוקר;

מהי בקשת הממשלה? האם יש לפנינו בקשה קונקרטית?

אקרא את הבקשה. המכתב הוא מ-17 באוקטובר והוא מופנה ליושבי ראש ועדת הכטפים

שכר נושאי משרה ברשויות השלטון. הנני מתכבד להביא לתשומת

לבכם את ההחלטה מסי 1458 של הממשלה - הממשלה פונה לוועדת הכנסת ולוועדת הכספים

להימנע מלעדכן את שכר נושאי המשרה ברשויות השלטון ולקיים דיון מחודש בשיטת עדכון

השכר. נודה על טיפולכם".

אני חושב שהניסוח של הפניה אינו מתאים. הממשלה מבקשת "להימנע מלעדכן", בעוד

שהעדכון הוא אוטומטי ואיננו מחייב החלטה. הנוסח של הפניה היה צריך להיות שונה:

לבטל את ההחלטה הקודמת ולקיים דיון מחודש על הפניה. (חי גרוטמן: זוהי אותה

משמעות.) במקום "להימנע מלעדכן" צריך היה לומר: לשנות את ההחלטה.

נפתח בדיון , נתן לחברי הוועדה להביע דעתם בנושא ולאור הדברים נראה איך לסכם

את הדיון.

להערתו של היועץ המשפטי - על פי הערתו למעשה הסעיף "שונות" מבטל את

חשיבותו. להערכתי, לסעיף "שונות" יש אותו משקל כמו לכל סעיף אחר, שאם לא כן לא

היו ממציאים אותו. הוועדה הזו העבירה כבר הרבה החלטות על פי סעיף "שונות".

לדעתי, אין שום אחיזה לטענה שהוא יותר חלש מסעיף אחר.

שנית, אינני חושב שוועדה זו צריכה לפעול כל הזמן בצל החרדה לתקינות

תהליכיה. אם מישהו לא יהיה מרוצה מהחלטותיה, פתוחה הדרך לפניו לפנות לאן שהוא

רוצה לפנות, ואל רקע הבג"ציזציה של חיי הכנסת, נתייחס בסלחנות לתופעה כזו. לא

צריך להיות חרד מכך.

שלישית, בוועדה הזו בכל ישיבותיה בשנים האחרונות מאז שאני חבר בה, הושמעה

ביקורת קטלנית על שיטת העדכון. חברי הוועדה גרוסמן, וירשובסקי, שריד ואנכי

ואחרים השמיעו ביקורת כזו, והדברים רשומים בפרוטוקולים. אני מוכרח לומר



בקיצוניות! עשינו זאת בצורה תקיפה ודפניטיבית ביותר. תמיד באו ואמרו לנו: אי

אפשר אחרת. זה לא מצב שהוועדה קיבלה בהדווה או פה אחד את הסידור הקיים. חלק גדול

מהברי הוועדה התקומם נגד הסידור הקיים. אני זוכר שלאחר שחברת הכנסת גרוסמן העירה

בנושא זה כמה הערות, היא קיבלה מנה מחבר ועדה אחר ברדיו..(ח' גרוסמן! מיוסי

שריד). אחר-כך הוא ואחרים הצטרפו ליוזמה שלה.

אדוני היושב-ראש, יש זכות לחברי הוועדה הזו בשם הכנסת - וכל ועדה פועלת בשם

הכנסת - דווקה לנצל את האווירה שנוצרה כדי ליצור מכניזם שהיה רצוי לרוב חברי

הוועדה ממילא קודם. אין דבר שפרלמנט לא יכול להחליט. אנחנו צריכים כל חצי שנה

לבוא בהתנגשות עם הציבור על רקע חוסר היכולת להתאים את המנגנונים? אנחנו עושים

מאמץ עליון לייצג ציבור, אנחנו מחזרים על פתחי הציבור לא רק ערב בחירות, ועל ידי

השתעבדות לתהליך בלתי הגיוני אנחנו מאבדים את כל מעמדנו.

על כן הצעתי היא חד משמעות, ואני מבקש להצביע עליה. אנחנו צריכים להחליט על

העקרון ולומר שכוועדת הכנסת אנחנו מבקשים שעדכוני השכר שלנו יהיו במועדים שבהם

מתעדכן השכר לכלל העובדים במשק, ושנית, שלא נקבל אגורה אחת מעבר לזה.

אני רוצה לומר בכל הכנות דברים קשים לממשלה שפנתה אלינו! היתה לה אפשרות

חוקית לחתום על הצו האומר ששכר המינימום לא נכלל בחישוב של השכר הממוצע.

צי ענבר!

הצו נחתם.

היו"ר ר' אדרי!

הוא נחתם עכשיו, אחרי ההערה שהעירו לנו, אחרי שבאי-חתימתם הם סיבכו אותנו

בדעת הקהל. הם מעירים לנו הערות? הם יכלו לבקש ממזכיר הממשלה לתזכיר להם את

המועדים, מתי לחתום, על מה לחתום ועל מה לא לחתום.

אני רוצה להציע את ההצעה הבאה! 1. הוועדה מחליטה עכשיו על התאמת שיטת עדכון

שכר חברי הכנסת למקובל בכלל המשק, גם בעיתוי וגם ברמה. 2. הוועדה מטילה על יושב

ראש הכנסת את ביצוע ההחלטה כולל לגבי המשכורת הקרובה.

אני אומר באופן אישי, שאני לא אקבל פרוטה יותר ממה שמקבלים כלל השכירים.

מי איתן!

מדי פעם בפעם עולה הסוגיה של שכר חברי הכנסת ותנאי עבודתם. בכנסת עצמה יש

חברי כנסת רבים, ששכר חברי הכנסת עבורם זה דמי כיס. אם היה אפשר מבחינתם הם היו

מוותרים בכלל על שכר חברי הכנסת. הם לא זקוקים לכסף הזה. אם עושים בחוץ עסקים

באלפי דולרים, אחר כך אפשר לקנות את השם הטוב על ידי כך שאומרים! אפשר לוותר.

שי וייס!

כל אלה שהציעו לוותר הם חברי כנסת שחיים רק ממשכורת.

מי איתן!

קראתי תגובות של חבר כנסת אחד מהליכוד, שאני יודע היטב שהוא עושה עסקים

נוספים, הוא גם חבר בוועדות שיש להן השפעה, והוא אמר! אני מוכן לוותר, זה לא

מוצדק, ויצא חוצץ נגד הענין. היה גם חבר כנסת מהמערך, שנוסע על חשבון הציבור

ברכב צמוד, יש לו חשבון אש"ל פתוח, יש לו הטבות, גם בשבילו הענין הזה לא

משמעותי.



לכן אני חושב שבסוגיה הזו, אם רוצים לדון בה לגופה, צריך להפריד בין שני

דברים - בין שכר חברי הכנסת לבין שיטת העדכון.

שי וייס;

רק על זה דיברנו, רק על העדכון.

מי איתן;

אני סובר, ואני יכול להוכיח זאת, ששכר חברי הכנסת, כפי שהוא משתקף בתלוש

שלי, מביא אותי או לגבות עמלה עבור דברים שחברי גובים עמלה, או לסיים כל חודש

בגרעון, כיוון ששכרי לא מגיע לאלף דולר נטו. אינני רוצה להלאות אתכם בכל

הסיפורים, אני יכול רק להגיד שהוצאותיו של חבר כנסת שנוסע כמוני כ-4000 ק"מ

לחודש ברכב, הן גבוהות. אם תורידו אותן ממשכורתו של חבר כנסת שאיננו מקבל שכר

ממקור נוסף, שצריך להשקיע כסף במילוי תפקידו בין השאר כדי להיבחר פעם נוספת

לכנסת, ותראו לאן אנחנו מגיעים. אם אתם רוצים להכריח אנשים בכוח לעשות מעשים שלא

ייעשו, תמשיכו כל פעם לתקוף את שכר חברי הכנסת ולא להציג את התמונה האמיתית.

יכול להיות שהשיטה לא בסדר, אני מוכן לקבל גם את זה, אבל אין לנו כל אפשרות

כרגע לשנות את השיטה גם לא לגבי העדכון. אתה רוצה לשנות את שיטת העדכון, בבקשה.

תציע בצורה מסודרת שיטה אחרת. אני אינני מרגיש בשום דבר שאני לא בסדר בכך ששכרי

מתעדכן ומגיע לרמת השכר של תת סגן מנהל בחברת כור המתמוטטת. מדוע אני צריך לקבל

שכר נמוך ממנו? למה אני צריך לקבל תנאים פחות טובים מאלה המקובלים במגזרים שונים

במשק?

בענין אחד נלחמתי יחד עם כולם, בלי לדעת מה תהינה התוצאות. היה זה כאשר

אמרו לנו, שזה לא נראה טוב ויפה שחברי הכנסת קובעים לעצמם את שכרם. הצדק צריך גם

להיראות ולא רק להיעשות. עשינו את המעשה שכל אחד יכול רק להעריכו ולכבדו, אמרנו

שוועדת-נבנצל היא שתקבע את שכרם של חברי הכנסת. אמרנו שאנחנו משאירים את הכל

בידי אותה ועדה, ומה שהיא תפסוק - נקבל. ועדת-נבנצל קבעה את המשכורת ואת שיטת

העדכון. אם היה בא חבר כנסת ואומר; זה לא מספיק, אנחנו רוצים יותר, כולנו היינו

הפקדנו את הענין בידי ועדת-נבנצל וקיבלנו את פסיקתה.

עכשיו כאשר רוצים לתת פחות, נלך נגד המסקנות של ועדת-נבנצל? למה? מה הנימוק לכך?

האם מישהו מאתנו איננו שלם עם מה שהוא מקבל? זה לא מקובל עלי.

אני בהחלט חושב שצריך לשנות את שיטת העדכון, אבל דרוש אומץ לב לעמוד גם על

דעתך. אם אתה מאמין שזו התמורה שעליך לקבל עבור מה שאתה עושה, אתה זכאי גם

להילחם על כך. אנחנו מרשים זאת לכל מגזר במשק. מדוע לנו זה אסור?

אני חושב שצריך לקבל את ההצעה לדון בשיטת העדכון. אני בהחלט חושב שיש

להפנותה לוועדת-נבנצל כמו שהפנינו אליה את הנושאים האחרים, אם יש מישהו שחושב

שצריך לעשות שינויים בשכר. אם ועדת-נבנצל תציע הצעה אחרת, אני בהחלט אקבל זאת.

אני חושב שוועדת-נבנצל הוכיחה רגישות לבעיות של חברי הכנסת.

חי גרוסמן;

גם אני זוכרת את הוויכוח שהיה בפעם הקודמת. נכון, קיבלתי מנה. נאמר לי

שבגלל היותי חברת קיבוץ אסור לי לחתבטא בסוגיה הזו. התגובה אז היתה באמת מבישה,

אבל שכחתי אותה..

האמת ששיטת העדכון של שכר נושאי המשרה והבכירים היא בלתי נסבלת, אם היא

מעניקה להם תוספת של 800 שקל לחודש כאשר האחרים מקבלים תוספת של 40 שקל. יכול

להיות שלו היתה שיטת עדכון אחרת, היינו מקבלים תוספת כמו כל העובדים האחרים

במשק. ועדת-נבנצל פסקה שיש להצמיד את שכר חברי הכנסת לשלוש פעמים השכר הממוצע

במשק. אבל האם היא קבעה איך ייעשה החישוב, באיזו שיטה?



שי וייס;

בוודאי, היא קבעה את השיטה.

חי גרוסמן;

גם אם הוועדה קבעה את השיטה, זו לא תורה למשה מסיני. ההחלטה של הוועדה היתה

שאנחנו מקבלים את העקרונות. זה לא אומר שאנחנו צריכים לקבל גם את שיטת הביצוע.

לא יתכן שהעובדים בשירות המדינה יקבלו תוספת של 4.5%, גם אם זו מקדמה, בעוד

שהבכירים יקבלו תוספות של 15% או 17%.

שי וייס;

שיעור התוספת ירד עכשיו ל ,11%-לאחר שלא מביאים בחשבון את העליה בשכר

המינימום.

צי ענבר;

על פי ההודעה שפרסמו שרי האוצר והעבודה יש לעקר 4.5% התוספת.

י' למברגר;

יש ערעור של המשפטנים על כך.

חי גרוסמן;

זה לא נכון שאנחנו מגיבים על הנושא הזה ערב הבחירות, כי דיברנו על כך פעמים

רבות לפני העדכון האחרון וזה שלפניו. יש בכך טעם לפגם שאי אפשר לשאתו.

יש לנו בעיה עם הבכירים. כולם מדברים על חברי הכנסת ולא על הפקידות הבכירה,

שנהנית מזה יותר מאתנו, כי לה יש כל מיני הטבות שאין לחברי הכנסת.

אני מציעה כי בשלב זה נאמר שחברי הכנסת יקבלו תוספות כמו כל השכירים בשירות

המדינה ואחר כך ידונו בשיטת העדכון.

ת' טובי;

אי אפשר להתעלם מהמצב בו אנחנו מצויים ובאילו תנאים מועלה הנושא לדיון. מצד

אחד, קיצצו בשכרם של עובדי הציבור, פגעו בשכרם כאשר לא נתנו להם את מלוא התוספת

שהם זכאים לקבל - 11% . (ד' תיכון: אתה מדבר על הסכם תוספת היוקר?) ומצד שני, כדי

להמתיק את הגלולה ולהעביר את רוע הגזירה באים ונטפלים לחברי הכנסת.

אינני שוכח את הישיבה שבה הופיעו בפנינו שר האוצר עם מזכיר ההסתדרות. (צי

ענבר; ב-4ו ביוני 1988). בזמן השביתה של עובדי המדינה הציעו לנו לעשות מחווה

ולהראות דוגמה.

אומר מייד שאינני מתנגד לביטול שיטת העדכון.

רק על כך הוויכוח.

ת' טובי;

לא רק על כך. השאלה היא גם איך עושים זאת. גם אז טענתי ששר האוצר ומזכיר

ההסתדרות לא באו אלינו בידיים נקיות, כי תביעתם לא באה כדי להסיר עיוותים בעדכון

שכרם של חברי הכנסת אלא היא באה כדי להכות את ציבור העובדים בכללו. הם ביקשו

מאתנו לעשות מעשה אבירי ולוותר כדי להצדיק את יחסם לציבור העובדים.



קודם כל אני מבקש שלא ישתמשו בשכר חברי הכנסת כדי להכות את ציבור העובדים.

אני תובע שישלמו לציבור העובדים את מלוא התוספת. לא אנחנו נהליט על כך כאן. אבל

אני אומר את דברי בהקשר להעלאת הנושא של שכר וזברי הכנסת. זוהי דמגוגיה המכוונת

להצדיק את הצעדים הכלכליים שבהם נוקטת הממשלה כאשר היא מבקשת מאתנו לתת דוגמה

וכך לגזול את ציבור העובדים.

י' ארצי;

מדובר בתוספת של אחוז אהד.

ת' טובי;

צריך היה לשלם לעובדים תוספת של 11% והוחלט לשלם להם 4.5%.את דרכה של

הממשלה ואת צעדיה אני בא לבקר.

השינוי בשיטת העדכון זה ענין של תהליך, שצריך לבוא באורח הדרגתי. אני בעד

השינוי, אינני רוצה שיראו בנו אנשים המבקשים לעצמם טובות הנאה. אני בעד שינוי

שיטת העדכון כדי שנהיה כמו כל ציבור העובדים. מדוע לעשות זאת רק לגבי חברי

הכנסת? צריך להחיל זאת על כלל נושאי המשרה, על כל הבכירים. (שי וייס: הם צמודים

לחברי הכנסת). תנקוט הממשלה בצעדים כדי להביא לכך. אנחנו לא נעשה זאת. אנחנו

יכולים לעשות זאת לגבי השכר שלנו.

מי איתן;

לכן באה הפניה של הממשלה לוועדת הכספים לוועדת הכנסת.

ת' טובי;

אני בעד שינוי השיטה, אבל לא מספיקה לכך החלטה של ועדת הכנסת. דומני שהחלטה

כזו טעונה אישור הכנסת. (צי ענבר: לא.) האם מספיקה החלטה שלנו? (צי ענבר: כן).

חבר הכנסת זיאק אמיר צריך היה לכנס את ועדת המשנה לדיון בנושא ולהביא בפנינו

הצעה.

אני רוצה לפתוח בהישגי הכנסת ה-11, ואציין שלושה דברים עיקריים. היות

והייתי קשור ישירות לקביעת שכר חברי הכנסת כיו''ר ועדת המשנה לשכר חברי הכנסת

ותנאי עבודתם, אני רוצה לומר שביוזמת ועדת הכנסת, בראשותו של חבר הכנסת מיכה

רייסר, ושלי כיו"ר ועדת המשנה, התחוללה ממש מהפכה כאשר אמרנו שחברי הכנסת לא

יקבעו יותר את גובה שכרם אלא ועדה ציבורית היא שתקבע זאת, לאחר שתלמד את הנושא

לא רק בארץ אלא בכל הפרלמנטרים בעולם. נעשה מחקר מענין שכדאי לקרוא אותו בשאלה

מה צריך להיות שכרם של חברי הכנסת, בידיעה ששכר חברי הכנסת מורכב משני אלמנטים

בלבד - שכר יסוד ותוספת יוקר, לא קרנות, לא ביגוד, לא מתנות, לא חסכונות, וכיוצא

באלה הטבות.

הוועדה הזו עשתה צעד מפכני כאשר ביקשה מחמשה אנשים בראשותו של מבקר המדינה

לשעבר, שמכיר את כל העוולות של החברה הישראלית וגם את כל הדברים החיוביים שהיא

יצרח, להיות חברים בוועדה ציבורית לענין שכר חברי הכנסת. אנשים אלה למדו את

הנושא, ראיינו כמעט את מחצית חברי הכנסת, את ראשי האיגודים המקצועיים, את מזכ"ל

ההסתדרות ואת מי לא? והם הגיעו למסקנה מה צריך להיות השכר. הם אפילו הורידו את

שכרנו ב-20% וקבעו כי אחוזים אלה ישולמו בינואר 1989.

אמרנו שאנחנו מקבלים את מסקנות ועדת-נבנצל כרוחן וכלשונן, ללא שום שינוי.

וזה היה הישג. מאז גזברות הכנסת מעדכנת אוטומטית את שכרם של חברי הכנסת לפי השכר

הממוצע במשק. פעם אחת היא הורידה את השכר כמתחייב מהשכר הממוצע. איש לא כתב אז

ששכרם של חברי הכנסת ירד ב-5.5%. אם מחר יקטן השכר הממוצע ב ,20%-יקטן גם שכרם

של חברי הכנטת בהתאם. תראו לי מקום עבודה אחד שבו ירד שכר העובדים בשל מצב מסוים

במשק. אינני יודע איזו הסתדרות היתה מגינה על כך.



חי גרוסמן;

כבר היו דברים מעולם. הבריאו מפעלים על ידי הורדת שכרם של העובדים.

י"ז אמיר;

הבעיות הן הריבית הרצחנית, גם הניהול, גם הקפאת שער החליפין חרף עליית

התשומות.

הכנסת עשתה דבר נוסף, שהוא לדעתי מכריע, וזהו ביטול העיסוק הנוסף. האם

שכחנו זאת? ביסול העיסוק הנוסף זהו הישג גדול, שלא השכלנו להביאו לידיעת הציבור.

תאמינו לי כי ענין זה יעורר בעיות רבות בכנסת ה-2ו.

עשינו מעשה נוסף חשוב מאד והוא - ביסול כפל תפקידים.

ר' פנחסי;

כפל תפקידים לא נוגע לענין השכר.

י"ז אמיר;

אי אפשר לקבל משכורת שניה, אבל אפשר לקבל רכב צמוד - ואני מודיע לכם שכתושב

דימונה ההוצאות שלי על דלק ותיקוני רכב מגיעות לאלף שקל לחודש.

שר הפנים, שאת תפקידו ממלא היום ראש הממשלה, אישר לראשי רשויות מקומיות וגם

לסגנים סכום של 400 שקל לחודש עבור מתנות. דומני שהסכום מגיע היום ל-450 שקל

לחודש, וזה סכום נסו. (רי פנחסי: תמורת קבלות). מזה משנה? אושרו להם גם חשבון

הוצאות חופשי, גם הוצאות ביגוד וגם הוצאות אחרות.

הקמנו את ועדת-נבנצל והיא אמרה את דברה. האם נבוא היום לבסל את מסקנותיה?

קיבלנו גם החלסה על ביסול שירותים רפואיים לחברי הכנסת.

י"ז אמיר;

חברי ועדת--נבנצל חיפשו דרכים לא להצמיד את שכר חברי הכנסת לשכר הממוצע במשק

ולא מצאו. אני מציע שנאמר כי ועדת-נבנצל תבדוק את הנושא כאשר המטרה היא למצוא

שיטה אחרת. היא תזמין את ראש ואת מזכ"ל ההסתדרות שיציעו הצעות הנראות להם. אני

חושב כי במשותף הם יוכלו למצוא שיטה מתאימה.

אשר לעדכון הקרוב, הענין בא על פתרונו לאתר שעוקרו מן התוספת 4.5%. נשארו

5% פלוס 4.5% שקיבלו כלל העובדים במשק כתוספת יוקר.

י' למברגר;

יש ערעור גם על העיקור של 4.5%.

בשעתו אמרנו במפורש ששינויים בשכר המינימום לא צריכים להיכלל בחישוב חשכר

הממוצע לצורך העדכון. אנחנו בעד עיקור ההשפעה של שכר המינימום.

אני חוזר ומציע כי נבקש מוועדת-נבנצל להזמין את שני האישים - ראש המשלה

ומזכ"ל ההסתדרות - ולהגיש עד חודש ינואר הצעה כיצד יעודכן השכר להבא.



די צוקר;

חבר הכנסת זיאק אמיר יסלת לי אם אבקש להחזיר את הדיון לממדיו הנכונים.

הדיון הוא על אופן העדכון של שכר חברי הכנסת. על כך הוויכוח. כלומר, יש מקום

לדרמה, אם כי הדרמה הזו היא די קטנה.

הערה לחבר הכנסת מיכאל איתן. זו לא חובה להיות חבר כנסת. אין פה איש שיושב

כאן תחת איומים. הצרות שתינית, שהן צרותינו כולנו, של מי שחי רק על שכר חברי

הכנסת, עדיין לא מונעות מאתנו לרצות להיבחר עוד פעם לכנסת. אני לא נוטה להתרגש

מהדברים.

מי איתן;

אני רוצה להיות חבר כנסת ואני מבקש שכר ראוי.

די צוקר;

אם הדיון הוא רק על שיטת העדכון, אני רוצה להביע את עמדתנו. שיטת העדכון

היא לקויה משום שאחד המבחנים שלה הוא גם המבחן הציבורי. גם המבחן הציבורי חשוב

לשיטת העדכון של שכרו של הנבחר, לא המבחן היחידי.

הנקודה השניה העומדת לדיון היא באמת המעמד של הבית הזה בחברה ובדעת הקהל.

גם זה לא נושא שראוי לזלזול מיותר. מקומו של הבית הזה בחברה הישראלית יש לו

חשיבות, ועלינו מוטלת האחריות לענין.

לכן אני מציע לא לבקש מהוועדה הציבורית אלא להעביר לה המלצה או החלטה של

ועדת הכנסת הקובעת כי עדכון שכרם של חברי הכנסת ייעשה באופן שיהיה זהה לעדכון

שכרם של עובדי הסקטור הציבורי, בלי לפגוע בערך הריאלי של שכר חברי הכנסת. אנחנו

קובעים שהעדכון לא יהיה שונה מהאופן שבו מתעדכן השכר במשק הציבורי, בלי להוריד

את רמתו הריאלית של השכר. שני החלקים של המשוואה מתיישבים האחד עם השני.

יי ארצי;

אנחנו לא דנים היום על שכר חברי הכנסת. אני מסכים עם חבר הכנסת מיכאל איתן,

כי מאז שמפרסמים את השכר של המנהלים במשק, מנהלי החברות או מנהלי הבנקים, חברי

הכנסת רואים את עצמם מקופחים. אבל כפי שנאמר על ידי קודמי, כל מי שרוצה לשבת

בכנסת צריך לקבל על עצמו גם מגבלות ושעבודים, שאחד מהם הוא השכר הנמוך יחסית.

לדעתי, איננו דנים על החייאת ועדת-נבנצל. עם כל הכבוד לוועדה זו, היא סיימה

את תפקידה, ואנחנו בני חורין להחליט לפי הבנתנו ושיקול דעתנו, בכפוף לבעיות

משפטיות שיכולות להתעורר או לצעדים משפטיים שעלולים להינקט.

די צוקר;

זה אומר להחזיר לכנסת את קביעת השכר של חבריה.

יי ארצי;

אינני מדבר על השכר אלא על הקטע של העדכון. אני מציע שלא נתבצר מאחורי

נימוקים פורמלים. נאמר כי ועדת הכנסת מתוך תחושה שהיא מוסמכת להחליט, קיבלה את

ההחלטה.

אנחנו דנים על שיטה, אבל אנחנו דנים על התשלום הקרוב. השיטה הנוכחית מביאה

את חברי הכנסת להתנגשות קבועה עם הציבור ארבע פעמים בשנה. הוויכוח חזה מתעורר כל

שלושה חדשים כאשר מגיע מועד העדכון. הפעם האוצר וההסתדרות החליטו, אחרי משא ומתן

קשה ומייגע, על תשלום תוספת יוקר לשכירים בשיעור של 4.5%. אנחנו אמורים לקבל

תוספת הגדולה פי ארבע מזו שתשתלם לשכירים במשק. יכול להיות שאת ההפרש הזה צריך

להקפיא. תרצה הכנסת הבאה לדון מחדש בנושא, היא תדון.



כל עוד לא יתקיים הדיון תישאר בתוקפה ההחלטה לעדכן את שכר חברי הכנסת בדומה

לתוספת היוקר המשתלמת לשכירים. אני מציע שזו תהיה ההחלטה שלנו.

יי גיל;

הכעיה היא ששתי ועדות של הכנסת מוסמכות לדון באותה סוגיה עצמה. בעוד שוועדת

הכנסת דנה בשכרם של חברי הכנסת, ועדת הכספים אמורה לדון בשכרם של נושאי משרה

ברשויות השלסון, ובכלל זה השרים וסגני השרים שרובם הם גם חברי כנסת. לא יעלה על

הדעת ששתי הוועדות האלה ידונו בנפרד בסוגיה הזו.

לפיכך הצעתי היא לבחור ועדה משותפת של שתי הוועדות, על דעת מליאת הכנסת,

ולהחיל את החלסתה מ-ו באוקסובר, כלומר על השכר של ארקסובר, וזאת כדי שלא נעמוד

בפני מצב בלתי אפשרי שוועדה זו תקבל החלסה אחת, ואילו ועדת הכספים תקבל החלסה

שונה.

בתגובה לדברים שנאמרו עלי לציין שהמשק והתנועה נושאים בהוצאות שלי כחברת

כנסת, ואלה סכומים גבוהים למדי. אי לכך יש אינסרס למשק ולתנועה שהשכר של חברי

הכנסת יהיה גבוה. יחד עם זה צריך לזכור שאנחנו נבחרי ציבור שמייצגים את האנשים

ששלחו אותנו לכנסת.

אנחנו דנים היום על עדכון השכר. כמי שמקבלת מהמשק והתנועה את השכר, קל

לי

יותר להגן על חברי הכנסת ולהסביר את שיסת העדכון של שכרם. אבל הצדק צריך לא רק

להיעשות אלא גם להיראות. וכל פעם שמגיע מועד העדכון של שכר חברי הכנסת אנחנו

מתקשים להסביר מדוע חברי הכנסת מקבלים תוספות הרבה יותר גדולות מאשר כלל

השכירים במשק. לכן העדכון צריך להיעשות במועד בו נעשה עדכון שכרם של כלל העובדים

ובאותם אחוזים.

אשר להצעה של חבר הכנסת גיל, אני נגד ועדה משותפת. לדעתי חשוב שוועדת הכנסת

תקבל החלטה ברורה בענין שכרם של חברי הכנסת. אנחנו החלוץ שהולך לפני המחנה. אין

לי ספק מה תעשה אחר כך ועדת הכספים. אבל חשוב שנכריע בענין ונתן את הכיוון.

אינני חושבת שאנחנו עושים זאת בשל מועד הבחירות הקרב. הוויכוח בענין לא

יורד מסדר היום. ועדת-נבצל עשתה מעשה גדול, אבל לא מספיק, כי צריך לאמץ שיטת

עדכון שלא תיאלץ אותנו לעמוד מדי פעם בפעם בפני מצב כה מביך שמחייב אותנו

להתגונן. כנציגי ציבור ונבחריו אנחנו חייבים לשמש דוגמה.

ר' פנחסי;

מה תעשי בחודש ינואר כאשר חברי הכנסת אמורים לקבל את התוספת של 20%

שהוקפאה? שוב תעמדי בפני ביקורת. אנחנו צריכים להיות צמודים להחלטות של

ועדת-נבנצל.

היו"ר אי אדרי;

אנחנו צריכים לסכם. במהלך הדיון שמענו חמש או שש הצעות שונות, שאינני רוצה

לחזור עליהן. היתה הצעה לעקר את ההשפעה של שכר המינימום על השכר הממוצע. היתה

הצעה משותפת של חברי הוועדה חייקה גרוסמן ושבח וייס. כן שמענו הצעות של חברי

הוועדה צוקר, טובי וגיל.

יי ארצי;

אני מצטרף להצעה זו. (עי סולודר; גם אני מצטרפת להצעה).



היו"ר אי אדרי;

לפני שאנחנו ניגשים להצבעה אני מבקש חוות דעת של היועץ המשפטי האם הוועדה

מוסמכת לקבל החלטה מחייבת.

צי ענבר;

אתייחס לנקודות שרשמתי לפני במהלך הדיון. לענין ועדה משותפת, אין חובה

להקים דווקה ועדה משותפת. יכולה ועדה זו להחליט שהואיל ומדובר בסוגיה שהיא ממש

זהה, יש לקיים ישיבה משותפת של שתי הוועדות. לכך לא דורשה הסכמת הכנסת אלא פשוט

הסכמה של ועדת הכספים. ואז שני הפורומים שדנים באמת באותה סוגיה ממש יוכלו

להבטיח יותר אחידות. בסופו של דבר מדובר בשאלה שחברי ועדת הכספים מתמצאים בה.

יו"ר הכנסת שי הלל;

אם נתחיל לקיים עכשיו ישיבות משותפות, לא נגיע לשום מקום. לכן כדי לקצר את

ההליכים ולא להיות פורמליסטים אני מציע להטיל על יו"ר הוועדה הזו לתאם את מה

שיסוכם כאן עם יו"ר ועדת הכספים, בהנחה שחשוב כי שתי הוועדות ילכו באותו הכיוון.

הערה שניה - אין צורך לעקר את השפעת שכר המינימום, משום שזה כבר נקבע בחוק.

כלומר, תהליך העדכון קבוע גס בחוק שכר מינימום וגם בהחלטה. על פי סעיף 10 לחוק

שכר מינימום אין להביא בחשבון את השינויים שנבעו מהשינויים בשכר המינימום. ברגע

שהשרים פרסמו את ההודעה שלהם, ייעשה החישוב בהתאם. הגם, ואני חייב להביא זאת

לידיעתכם, שיש ערעור של כלכלנים על המספר שפרסמו שני השרים, כי לפי דו"ח בנק

ישראל ולפי הנתונים של המוסד לביטוח לאומי, ההשפעה של שכר המינימום היתה מקסימום

1.67% ולא יותר. לפני מסמך של מזכיר ועדת הכלכלה המראה כי הנושא נבדק. אבל מה

שחתמו השרים זה מה שמחייב. למיטב ידיעתי, ביקשנו להביא לפחות לידיעת שר העבודה

את העובדה שהנתון שהוא קיבל - לא מהמקורות שלו, לא מהמוסד לביטוח לאומי - הוא

פשוט נתון לא נכון, ושמן הראוי כי הוא יבדוק אותו עם המומחים שלו. אבל זוהי שאלה

אחרת. כך ששכר המינימום מתעקר, בזה אין ספק.

הועלתה כאן הצעה אחת לקבל החלטה שהעדכון יהיה אך ורק לפי תוספת היוקר. אני

רוצה לומר שהצעה כה מרחיקת לכת גם שר האוצר וגם מזכ"ל ההסתדרות לא הציעו. חם

הציעו שינוי בשיטת העדכון שתביא בחשבון גם שינויים אחרים. אבל לקבל החלטה לשלם

רק את תוספת היוקר, זוהי החלטה קיצונית מאד, החלטה שלדעתי לא נבדקה עד הסוף.

והערה אחרונה, לדעתי החלטה שתפגע כעת בהחלטה הקיימת לא תהיה תקינה. כן

יהיה תקין אם הוועדה הזו תקבל החלטה לבקש משר האוצר וממזכייל ההסתדרות, משניהם

יחד ומכל אחד מהם לחוד, להגיש הצעה ברורה, כי הצעה זו צריכה לבוא לידי ביטוי

בהחלטה פורמלית. צריך לומר לחם; תגידו מה אתם מציעים.

די צוקר;

אתה פוגם פה בעקרון, כי אתה מביא לכך שהשרים שוב יעסקו בשכרם שלהם. אני

מבקש לא לפגוע בהישג הזה.

צי ענבר;

הוועדה הציבורית קבעה את אשר קבעה, והכנסת קיבלה את קביעתה. הכנסת לא חייבת

להמשיך ולהיות צמודה להחלסה. הכנסת בהחלט יכולה לומר שהיא השתכנעה שהשיטה

הנוכחית לא רצויה, אף על פי שהיא שיטה המבוססת על נתונים כלכליים. זוהי זכותה

המלאה לומר זאת. אבל גם שר האוצר וגם מזכ"ל ההסתדרות לא טענו שצריך לבסס את

השיטה רק על תוספת היוקר. הם טענו רק לגבי המועדים ואיך ייעשה התישוב. ויש להם

הצעה ויש להם רעיונות.



מקובל היה על הוועדה הזו שדווקה שר האוצר ומזכ"ל ההסתדרות רוצים ללכת

בכיוון של הקהיית חודה של הבעלה. אי לכך כל הצעה כזו צריכה לבוא לידי ביטוי

ממשי בהחלטה. היא צריכה קודם כל לשכנע אתכם, חברי הכנסת, שתדעו על מה אתם

מצביעים. לדעתי, אחד הדברים הבסיסיים שצריכים לעמוד ביסוד ההחלטה בעלת תוקף

משפטי הוא שמי שמצביע ידע על מה הוא מצביע, מהי המשמעות.

לכן לדעתי הם צריכים פשוט להגיש את הצעתם. ישבו חברי הכנסת וידונו בהצעה,

יבינו את משמעותיה, ואז כל החלטה שתתקבל תהיה החלטה תקינה, סבירה וטובה.

יו"ר הכנסת שי הלל;

אני מבקש להעיר כמה הערות. ראשית, אני חושב שטוב שנרשם כאן שיש להביע צער

על כך ששר האוצר ושר העבודה והרווחה לא נתנו ביטוי לנאמר בחוק שכר המינימום שיש

לעקר את השינויים בשכר המינימום מהחישוב של השכר הממוצע. אני חושב שאם הם היו

עושים זאת בזמן, יכול להיות שהבעיה היתה מצטמצמת. זוהי נקודה אחת. אחר כך אציע

הצעה ספציפית.

נקודה שניה. אני רוצה להביע את צערי על כך שוועדת הכנסת נקלעה היום, בתקופה

הזו, בתוך מערכת הבחירות, לדיון בענין שהיתה יכולה לדון בו וגם דנה בו כמה חדשים

לפני כן, כאשר קיבלתי פניה גם משר האוצר וגם ממזכ"ל ההסתדרות שיש לשקול מחדש את

השאלה של העדכון. הפניתי את הענין לוועדת הכנסת. ועדת הכנסת דנה, סיכמה מה

שסיכמה. אני מצטער שאנחנו חוזרים לענין הזה בעיתוי שבו מה שלא נעשה יהיה בו טעם

לפגם.

אני מצטער שוועדת הכנסת לא נכנסה לעובי הסוגיה הזו לפני כמה חדשים כאשר

השאלה עלתה וכאשר הפניתי את השאלה הזו אליה. במיוחד אני מצטער שהיו חברי כנסת

שאז אמרו שאי אפשר לשנות וכיום אומרים שצריך לשנות כי יש בזה טעם לפגם.

נקודה שלישית. ועדת נבנצל איננה קיימת עוד. לא מינינו ועדה לעולמי עד.

מינינו ועדה. היא סיימה את עבודתה, הגישה את הדו"ח שלה. אנחנו יכולים להחליט

למנות ועדה חדשה, או ועדה באותו הרכב. אבל ועדת-נבנצל איננה קיימת עוד. היא

סיימה את עבודתה בכך שהגישה את הדו"ח שוועדת הכנסת אימצה אותו.

גם אילו המצב היה שונה לא הייתי מציע שנאמר לוועדת-נבנצל, שאמרה את דברה,

שתשוב ותתכנס כדי לקיים את מה שאנחנו אומרים לה. זה לא מכובד. אם ועדת הכנסת

היתה מעלה על דעתה שהיא רוצה להוסיף לחברי הכנסת על מה שקבעה ועדת-נבנצל, הייתי

חושב שיש בזה טעם לפגם. אם ועדת הכנסת איננה מתכוונת לכך אלא מתכוונת או להמעיט

או למצוא שיטה מתאימה יותר, אני חושב שוועדת הכנסת יכולה לעשות זאת ללא הרהור,

ללא כל צל של ספק. אין צורך שנפנה לוועדת-נבנצל שהיא תגיד לנו מה שאנחנו מבקשים

ממנה לומר לנו.

אתה מציע לשנות מהעקרון שקבעה הכנסת, שחברי הכנסת אינם עוסקים בשכרם.

יו"ר הכנסת שי הלל;

אינני מציע שום שינוי בעקרון. ועדת-נבנצל קבעה הנחיות עקרוניות חשובות

שאימצנו אותן. גם אז התעוררה הבעיה הזו וחזרנו לוועדת נבנצל. חבריה אמרו לנו שהם

לא מצאו דרך אחרת. איננו יכולים להכתיב לוועדת נבנצל שהיא תאמץ שיטה שונה לאחר

שפעמיים היא אמרה לנו שהיא לא הצליחה למצוא שיטה אחרת.

אני חושב שאין כאן פגיעה בעקרון שאנחנו מעדיפים כי את השכר והתנאים הנלווים

של חברי הכנסת תקבע ועדה ציבורית. מבחינה פורמלית המצב לא השתנה, כי ממילא ועדת

הכנסת היא שהטילה על ועדה ציבורית להגיש מסקנות ואמרה שהיא תקבל אותן. החובה

נשארה בידי ועדת הכנסת. איננו יכולים להסתתר מאחורי ועדת נבנצל.



אני אומר את הדברים בהקשר לשאלה עול חבר הכנסת צוקר. אילו ועדת הכנסת היתה

הבה נשנה את השכר והתנאים לסובה, הייתי רואה בכך טעם לפגם. אם ועדת הכנסת

אומרת שהיא מבקשת לעדכן את השכר בלי לשנות את המצב לסובה, אני חושב שזהו צעד מאד

סביר ומכובד.

די צוקר;

אבל אולי לגבי אופן החישוב לבקש זאת משני מומחים ולא משני שרים.

יו"ר הכנסת שי הלל;

זה מה שאני רוצה להציע. לכן לא נראה לי שוועדת הכנסת תפנה לשר האוצר ולשר

תגידו לנו מה אתם מציעים. אני מציע להסיל על יו"ר ועדת הכנסת,

או אם אתם רוצים על יו"ר הכנסת, לרכז הצעות. אבל קודם כל לקבל את העקרון.

ומה יקרה עכשיו?

אני מציע שעכשיו נקבל סיכום לגבי השכר שישולם הפעם. בענין זה אני מציע

שיתקבל סיכום. הצעתי קודם לכן גם להסיל על יו"ר ועדת הכנסת לבוא בדברים עם יו"ר

ועדת הכספים על מנת שהסיכום שיתקבל כאן יהיה מתואם עם הסיכום שתקבל ועדת הכספים.

לכן אין שום סעם לפגם בהורדת התוספת שתשולם הפעם. נקבל את הסיכום לגבי

התשלום הפעם. איננו יכולים עכשיו לומר: הנה אימצנו את שיסת החישוב של העדכון.

זה מחייב הכנה של הצעה מפורסת.

ר' פנחסי;

מה אתה מציע לגבי הפעם?

בענין זה יש הצעות שונות. אני חושב שאם היינו מעגנים את ההמלצה לעקר את

ה,4.5%-היינו פותרים חלק מן הבעיה. מה שתסכם הוועדה לגבי העדכון של השכר הפעם,

מקובל עלי. לגבי העתיד, אני מציע להסיל על יו"ר הוועדה לרכז את ההצעות.

יש הסכמה לגבי העתיד. שורש המחלוקת הוא מה ייעשה לגבי הפעם.

אני אביא שתי הצעות להצבעה ואתן לשני חברים לנמק אותן.

אני רוצה לקרוא את ההצעה שלי, שדומני כי היא נתמכת גם על ידי חברי הוועדה

שכר חברי הכנסת יעודכן עכשיו, הפעם הזו, בשווה לעדכון שכרם של כל השכירים

בשירות המדינה.

ועדת הכנסת תדון בעתיד בשאלה כיצד לתקן את שיטת העדכון המקובלת על פי

ועדת-נבנצל ביחס לבכירים וחברי הכנסת כדי לשלבה בשיטה הנהוגה לגבי כלל השכירים

ללא הבדל.

הוועדה ממליצה שתקום ועדה ציבורית אשר תציע בנושא שיטת העדכון הצעות חדשות

שתתבססנה על העקרון הנ"ל.

י"ז אמיר;

הצעתי היא כי בחישוב העדכון תעוקר ההשפעה של שכר המינימום בשיעור של 4.5.

דומני שזוהי גם הצעתה של חברת הכנסת תייקה גרוסמן.

זו לא אותה הצעה. לפי הצעתה של חברת הכנסת חייקה גרוסמן תשולם לבכירים

ולחברי הכנסת תוספת של 4.5% ואילו לפי הצעתך תשולם תוספת של 11% בערך.

י"ז אמיר;

אני מדבר על עדכון שמביא בחשבון את תוספת היוקר ואת תוספות השכר שניתנו

לעובדי המדינה.

די צוקר;

אני מציע כי העדכון יהיה בשיעור התוספת שעליה הוסכם בין מזכ"ל ההסתדרות ושר

האוצר.

י"ז אמיר;

הוועדה מחליטה שיש צורך לשנות את שיטת העדכון של שכר חברי הכנסת. אי לכך

הוועדה מטילה על יושב-ראש הכנסת להתייעץ עם שני מומחים במטרה להביא הצעה מוסכמת

ברוח ההחלטות שלנו.

ת' טובי;

אני מבקש להצטרף להצעה של חברת הכנסת גרוסמן ולהבהיר שמדובר על דיון חוזר

שנקיים אחר כך, בלי כל התוספות שרק כובלות את ידינו.

די צוקר;

על סמך ההמלצות שיציע היושב ראש.

ר' איתן;

שאלה להבהרה. לפי מה שאתה מציע, מי שיצטרך לעשות את העבודה הטכנית לא ידע

מה לעשות.



צי ענבר;

הואיל ואני צריך לנסח את ההחלטה ולתת לה לבוש משפטי וחשב הכנטת צריך לתרגם

אותה למטפרים, לי לפחות לא ברור מהי ההחלטה מבחינה משפטית. כאן כתוב: שכר חברי

הכנטת יעודכן בשווה לעדכון שכרם של כל השכירים בשירות המדינה. מהי המשמעות?

ח' גרוסמן;

תוטפת של 4.5% כשיעור תוטפת היוקר המשתלמת לכלל עובדי המדינה.

היו"ר ר' אדרי;

אני מבקש שנבהיר קודם כל לעצמנו את משמעות ההצעה. הממשלה פונה אלינו

ומבקשת להימנע מלעדכן את שכר נושאי המשרה ברשויות השלטון. אנחנו יכולים להחליט

על עדכון שכר חברי הכנטת, כאשר עדכון שכרם של שאר נושאי המשרה נשאר בידי ועדת

הכטפים. להערכתי, ועדת הכטפים לא תקבל החלטה, וב-ו בנובמבר יהיה שוני בין השכר

שיקבלו חברי הכנטת לבין השכר שישתלם לנושאי משרה אחרים.

אתה מניח שוועדת הכטפים לא תאמץ את אותה החלטה לגבי הבכירים.

היו"ר ר' אדרי;

זוהי הערכתי. (יי ארצי; צריך להפריד בין השנים). אם אנחנו רוצים לעשות

הפרדה ולא להתחשב במה שיוחלט לגבי נושאי המשרה האחרים, בבקשה. אבל אנחנו חייבים

לדעת שאנחנו הולכים בכיוון הזה. הפניה של הממשלה מופנית לשתי הוועדות - ועדות

הכטפים והכנטת.

אני מטכים עם חבר הכנטת צוקר כי במידה ונקבל הלום החלטה בנושא, יהיה

בכך משום שינוי העקרון שקבעה ועדת הכנטת שאנחנו לא קובעים אח שכרנו. קבלת החלטה

היום פירושה שנטלנו לעצמנו את הטמכות שחשבנו להפקיע מאתנו.

עלינו להבהיר לעצמנו האם ההחלטה תחול על המשכורת הנוכחית באופן חד פעמי בלי

שאנחנו מוותרים על העקרון שוועדת ציבורית היא אשר קובעת אח שכר חברי הכנטת. זה

יכול להיות ברור בשלב הזה. לאחר מכן צריך לקיים את הדיון, כי היום איננו יכולים

לקיים דיון על כל ההצעות שהועלו כאן. הדבר מחייב לכלול בטדר היום הצעה לביטול

ההחלטה הקודמת ודיון בעדכון שכרם של נושאי המשרה ברשויות השלטון. ואני מציע

שדיון כזה יתקיים בהקדם בישיבה משותפת של שתי הוועדות. (ח' גרוטמן; בכנטת הבאה).

אני מציע שהדיון יתקיים אפילו בשבוע הבא.

די צוקר;

מחר מתקיימת ישיבה של ועדת הכטפים ואפשר לקיים את הדיון המשותף מחר, יום

חמישי.

יי ארצי;

הטעיף הזה כלול בטדר היום של ישיבת ועדת הכטפים מחר.

היו"ר ר' אדרי;

אבקש את יו"ר ועדת הכטפים לקיים את הדיון מחר.



חי גרוסמן;

אני מבקשת להצביע על הצעתי. (הוזרת וקוראת את ההצעה).

אני מציע תיקון קל בהצעתך: שכר חברי הכנסת יעודכן הפעם בלבד.

באופן חד פעמי.

"הפעם" - הכוונה לחודש זה? (היו"ר ר' אדרי: כן).

אינני מסכימה להוספת המלה "בלבד". אני מוכנה להסכים שנאמר "הפעם".

ומה דין משכורת נובמבר?

אני רוצה לדעת אם אנחנו מחכים לישיבה עם ועדת הכספים, כן או לא?

אני מעמיד להצבעה את השאלה האם צריך לחכות לישיבה המשותפת עם ועדת הכספים.

הצבעה

בעד ההצעה לחכות לישיבה משותפת עם ועדת הכספים - 6

נגד - 6

מאחר והקולות היו שקולים, ההצעה לא נתקבלה. איננו מחכים לישיבה עם ועדת

הכספים.

תעמיד להצבעה את ההצעה שלנו ואת ההצעה של חברת הכנסת גרוסמן האחת מול

השניה.

אני מבקש להציע לסדר שקודם כל נצביע על העקרון, שאם לא כן התוצאה תהיה

שבעקבות ההצבעה על ההצעה לסדר לא תתקיים הצבעה על העקרון ואנחנו נצא מפה

מגוחכים.

יי גיל;

אינני נגד ההצעה של חברת הכנסת גרוסמן, אבל אני בעד דיון משותף עם ועדת .

הכספים.



היו"ר ר' אדרי;

אני מציע הצעת פשרה שהחודש הזה ובאופן וזד פעמי יעודכנו המשכורות של חברי

הכנסת בהתאם להסכם שהושג בין האוצר וההסתדרות. יחד עם זה תתקיים ישיבה של ועדת

הכנסת שתטפל בכל הסוגיה של עדכון השכר לעתיד..

ר' איתן;

..במגמה לא לפגוע בשכר הריאלי של חברי הכנסת.

חי גרוסמן;

הצעה לסדר ההצבעה. אני מבינה שעל החלק הראשון של ההצעה, שמדבר על עדכון

המשכורת הקרובה, אפשר להצביע ולהחליט. אשר לעתיד, יש הצעה שלי ויש הצעה לעשות

זאת יחד עם ועדת הכספים. אני מבקשת שנצביע קודם על החלק הראשון של הצעתי.

היו"ר ר י אדרי;

יש הסכמה על עדכון חד פעמי של המשכורת הקרובה.

אני רוצה להבין על מה אנחנו מצביעים. הבנתי שההצעה המובאת להצבעה אומרת שאם

עובדי המדינה מקבלים תוספות של 4.5% פלוס 5.5% , חברי הכנסת יקבלו את אותן

תוספות. ואם הם מקבלים רק 4.5%, גם אנחנו נקבל רק 4.5% . אבל חשב הכנסת הבין שבכל

מקרה אנחנו מקבלים 4.54 כשיעור תוספת היוקר שמקבלים השכירים.

לפני חדשיים נחתם הסכם שכר בשירות הציבורי בין ההסתדרות לבין משרד האוצר על

תוספת שכר של 11%, שתחולק לשנתיים; 54 השנה מחודש יוני ו-64 בשנה הבאה. זהו הסכם

אחד. ההסכם האחרון שנחתם לפני שבוע מתייחס לתוספת יוקר. אלה הם שני דברים

נפרדים. עובדה היא שבשירות הציבורי לא קיבלו עד היום את התוספת של 54, ואינני

יודע מתי יתנו אותה. ביררתי את השאלה ביחידת השכר באוצר ונאמר לי שזה לא אומר

שהעובד יקבל לכיסו תוספת של 5%. יכול להיות שזה יתבטא בהשתלמויות, או אולי בדמי

הבראה. העובדים לא קיבלו תוספת של 54 ואינני יודע מדוע.

עכשיו מדובר על תשלום תוספת יוקר של 4.54 לפי הסכם שנחתם בין האוצר לבין

ההסתדרות. אני מבקש לציין כי לא בכל מקרה זה 4.54 כי יש לכך תקרה. מדובר על 82

שקל. זה הכל.

היו"ר די אדרי;

אני חושב שאנחנו יכולים להתאחד סביב ההצעה בנוסח שהציע חבר הכנסת צוקר,

שבאופן חד פעמי שכר חברי הכנסת יעודכן על פי ההסכם שהושג בין הממשלה לבין

ההסתדרות.

יי גיל;

האם מהנוסח הזה לא ישתמע שחברי הכנסת עושים את הוויתור הזה בשל הבחירות?

יי למברגר;

כדי לעדכן את שכרם של חברי הכנסת ב-4.54 אין צורך בהחלטה. יש לקבל החלטה לא

לעדכן בשלב זה את השכר לפי דו"ח ועדת-נבנצל.

אבל יש חשיבות ציבורית לומר זאת, גם אם פורמלית אולי אין צורך בכך.



החודש ייעשה העדכון באופן חד פעמי בדרך זו. (ח' גרוסמן: אינני מסכימה

להוספת המלים "חד פעמי"). אשר לעתיד, שיסת העדכון תיקבע לפי המלצת הוועדה שתוגש

ליושב-ראש הכנסת. אפשד לסיים את העבודה בחודש הקרוב.

מי איתן;

ואם לא נסיים את המלאכה, לא יהיה עדכון?

ר' פנחסי;

מאחר ובהצבעה על השאלה אם לחכות לוועדה המשותפת הקולות היו שקולים, ולאחר

שתמכתי בוועדה משותפת, אני מבקש התייעצות סיעתית בסרם הצבעה.

היו"ר ר' אדרי;

אתן חמש דקות להתייעצות סיעתית. מאחר וסיכמנו כי הישיבה תינעל בשעה 11.00,

לא נוכל לדון בשני הסעיפים האחים שבסדר היום.

בקשת היועץ המשפטי לממשלה לנטילת חסינותו של חבר הכנסת צ'רלי ביטון

ת' טובי;

אני מבקש לדחות את הבקשה להסרת החסינות של חבר הכנסת צירלי ביטון. אני רואה

בבקשה זו ביזוי הכנסת שבועיים לפני פיזורה. אני מציע שהוועדה תקבל החלטה לדחות

את הבקשה של היועץ המשפטי, שלא בא אפילו לכאן כדי לנמק אותה.

היו"ר ר' אדרי;

מעירים לי שלפי החוק אנחנו חייבים לדון בפנייתו של היועץ המשפטי בישיבה

הקרובה. השאלה אם ניתן לדון היום בפניה.

חי גרוסמן;

אני מציעה להסיר את הבקשה מסדר היום בלי דיון.

החוק מחייב לדון.

ת' טובי;

בתוספת לסדר היום של הישיבה מופיע סעיף בנוסח הבא; בקשת היועץ המשפטי

לממשלה, מר יוסף חריש, לנטילת חסינותו של חבר הכנסת צירלי ביטון, בהתאם לסעיף

3ו(ג) לחוק חסינות חברי הכנסת זכויותיהם וחובותיהם, לגבי עבירה שבוצעה בשנת 1976

כאשר פרץ למחסן מחלבות שטראוס כדי לקחת מוצרי חלב ולחלקם לעניי ירושלים. מדוע לא

לדון בבקשה עכשיו ולהסירה מסדר חיום?

אם נפתח את הדיון בבקשה ונתן רשות דיבור לכל המבקשים, לא נסיים את הישיבה

אפילו בשעה שלוש. אני מציע שנתן רשות דיבור למזכיר הכנסת, למשנה ליועץ המשפטי

לממשלה וכן לנציגו של חבר הכנסת צירלי ביטון.



מי איתן;

אני מבקש להשתתף בדיון.

שי יעקובסון;

יכול יושב ראש הוועדה - והיו דבדים מעולם - להעמיד את הנושא על סדר היום

ולהכריז על דיון. דוברי הוועדה יכולים שלא להירשם לדיון, ואז עוברים להצבעה.

היו"ר ר' אדרי;

נשמע את נציגו של היועץ המשפטי לממשלה דייר בן-אור שיציג בפנינו את הבקשה.

יי בן-אור;

אציג את הבקשה בקצרה. המועד לכך מתאים כנראה, כי בהפטרת השבוע נאמר

לכו שברו בלא כטף ובלא מהיר יין והלב.. שם דובר בחלב ולא ביין.

לפני שתים עשרה ותצי שנים מר צ'רלי ביטון, היום הבר כנטת, עבר עבירה. לאחר

כמה זמן הוא הודה. הוא הורשע ונדון לשנת מאטר ממנה שלושה חדשים בפועל ו-9 חדשים

על תנאי. הוא הגיש ערעור על העונש. כלומר, לא מדובר פה בראיות לכאורה, לא מדובר

פה באיזה אישום שצריך עכשיו להוכיח אותו. כל ההליך הזה נגמר. הוא הודה, הוא

הורשע ונגזר דינו. הוא ערער. בית המשפט העליון מאז אינו יכול לדון בערעור משום

שמיום הגשת הערעור ועד למועד שאפשר היה להתחיל בדיון הוא נבחר כחבר כנטת.

ב-3 ליוני 1986, ביום האחרון לשירותו של פרופ' זמיר כיועץ משפטי, דנה

הוועדה לראשונה בהצעה להטיר את חטינותו של חבר הכנטת צירלי ביטון. על פי הטכם,

שעד היום לא השתנה, שבו הייתי מעורב אישית וכן היה מעורב בו עורך דינו, עו''ד

ארנון, באנו לבית המשפט העליון והצענו במשותף, שאם תיטול הכנטת את חטינותו ובית

המשפט העליון יוכל לדון בערעור, המדינה מטכימה לקבלת הערעור. ובמקום עונש מאטר

שיבוטל, חבר הכנטת ביטון שחטינותו תינטל, אם זה ייעשה, יתן 60 שעות שירות

ליד-שרה. לזה הוא הטכים. על כן הוא כתב אז מכתב לוועדת הכנטת וביקש ליטול את

חטינותו.

חי גרוטמן;

מתי נכתב המכתב?

יי בן-אור;

המכתב שלו נכתב ב-7 באפריל 1986. על המכתב הזה חזר בא כוחו של ביטון ב-30

באוגוטט 1988: בשם מרשי הריני לחזור על בקשתנו כאמור במכתבי מיום 7 באפריל

1986, שהעתקו רצוף בזה.

נכון שהחטינות איננה של חבר הכנטת. הוא לא יכול להטכים להטרת חטינותו והיא

מוטרת אוטומטית. אתם חייבים להחליט אם להמליץ בפני מליאת הכנטת ליטול את

החטינות. לכן דרוש דיון. אבל ההטכם עד לרגע זה לא בוטל.

לפני תחילת הישיבה שאלתי את חבר הכנטת ביטון האם הוא חזר בו מההטכם, והוא

אמר: לא. ההטכם קיים. אנחנו מבקשים על כן שלא יימצא שכל שנה בית המשפט העליון

תוזר מחדש ומעלה לדיון את הערעור של חבר הכנטת ביטון ואומר: אי אפשר לדון משום

שהוא עדיין חבר כנטת.

אפשר היה לעשות זאת לפני שנה או שנתיים.



י' בן-אור;

זה היה ביום האחרון לשירותו של היועץ המשפט ויושב-ראש הוועדה אז ההליט

מסיבות השמורות עמו לא להצביע אז. אנתנו לא היינו מוכנים לבוא לוועדה, כי זו לא

יוזמת היועץ המשפטי, לפני שהיה ברור לנו שבא כוחו של חבר הכנסת ביטון מודיע לנו

שזה על דעתו וזה מה שהוא רוצה.

ב-ו3 באוגוסט היה דיון בפני נשיא בית המפט העליון וסוכם ההליך הזה, שאנחנו

נפנה לוועדת הכנסת, היועץ המשפטי לממשלה פנה לוועדת הכנסת והוועדה צריכה לדון

עכשיו בפניה.

לא מדובר פה בדיון משפטי על מה שהיה לפני שתים עשרה וחצי שנה, אלא על הורדת

הכתם של עונש מאסר תלוי ועומד על מר ביטון כל עוד הוא הבר כנסת. זה המצב.

היו"ר ר' אדרי;

תודה. בא כוחו של הבר הכנסת ביטון, עו"ד שמואלי, בבקשה.

די שמואלי;

אנחנו לא חוזרים בנו מעצם הסכמתנו להסרת החסינות, אבל כפי שחברי אמר

החסינות מוענקת לתפקיד ולא לאיש. ולמרות ההסכמה שלנו אנחנו מבקשים בכל זאת

מהוועדה לשקול מבחינה עניינית האם המקרה מצדיק את הסרת החסינות - וזה ענין של

הוועדה ולא שלו - זאת תוך כדי בחינה ושימת דגש על העיתוי שבהגשת הבקשה ערב

הבחירות, ובתוך כך לאפשר לנו להעמיד את הדברים מזווית הראיה שלנו, ובקצרה.

מבחינה עובדתית - אמנם המעשה נעשה לפני 12 שנה, כאשר חבר הכנסת ביטון

וחבריו כאקט של מחאה חברתית ופוליטית, כמייצגי השכבות הנחשלות, פרצו- באופן

הפגנתי למחלבות תנובה, לקחו חלב וחילקוהו לעניים.

כבוד השופט האג יחיא, שהרשיע אותו על פי הודאתו קבע בפסק דינו שמדובר באמת

בפריצה יוצאת דופן במטרותיה שבוצעה כאקט פוליטי שבא למחות נגד המדיניות הכלכלית

של הממשלה ונגד ביטול הסובסידיות וכי הנאשם עבר את העבירה הזו על רקע

פוליטי-סוציאלי ולא על מנת להפיק תועלת אישית או הנאה פרטית.

חבר הכנסת ביטון הגיש את הערעור וההליכים הופסקו עקב בחירתו לחבר כנסת.

כבוד היועץ המשפטי לשעבר זמיר הגיש את הבקשה. הבקשה הזו לא נדונה לפני

שנתייים מפני שנאמר אז שהענין לא תלוי בהסכמתו של חבר הכנסת, כפי שהדבר איננו

תלוי בהסכמתו היום. והבקשה הזו הוסרה מסדר היום.

חבר הכנסת ביטון הסכים להסרת חסינותו מטעמים אישיים וציבוריים, בין היתר על

מנת שלא להופיע בציבור כמי שמסתתר מאהורי התסינות שלו . אבל בכל זאת הר ועדה של

הכנסת תפקידה לשקול, כפי שהדבר נקבע בפסיקת בג"ץ באופן עיקבי, האם הבקשה שהוגשה

על ידי הרשות המבצעת לא הוגשה מטעמים פסולים כדי להסריד ולהשפיע בדרך זו על חופש

פעולתם של נבחרי העם תוך כדי פגיעה בתדמיתם הציבורית, ואני מתייחס בעיקר- לעיתוי

שבעצם הגשת הבקשה. חבר הכנסת ביטון לא הסכים לעצם הגשת הבקשה בעיתוי הנרכחי.

שי וייס;

האם אפשר להבין שהוא מעונין שנעשה זאת בכנסת הבאה?



ד' שמואלי;

בוודאי שלא בכנסת הזו, יותר מזה, הייתי מבקש שני דברים ראשית מבוזינת העיתוי

ושנית מבחינת עצמ הענין. הרי לא מצפים מחבר כנסת, ששומר על התדמית הציבורית

שלו, שלא להסכים להסרת החסינות ערב הבחירות. השאלה היא האם המקרה עצמו, האקט

הזה, מתאים להסרת חסינות, כאשר בפתח קיים הענין של הרגישות הציבורית.

דבר נוסף, אני מעלה רעיון מסוים שלא הוכרע בפסיקה והוא טעון דיון. כלומר,

החסינות המהותית מוענקת לחבר כנסת במילוי תפקידו ולמען מילוי תפקידו, וזה נמצא

בסעיף ו לחוק החסינות. זאת אומרת, זוהי חסינות מהותית שלא ניתן להסיר אותה בכלל.

בית המשפט העליון בבג"ץ-מיעארי התבטא בין היתר והשאיר את השאלה לצורך עיון:

האם פעולות שנעשו על ידי חבר כנסת שנבחר יותר מאוחר, אבל פעולות שנעשו לפני שהיה

חבר כנסת כדי להיבחר לכנסת, האם המעשים האלה אינם נחשבים בגדר אותן פעולות שחלה

עליהן החסינות המהותית.

היו"ר ר' אדרי;

תודה. כל חברי הוועדה הנוכחים נרשמו לדיון. אני לא אקיים דיון.

שי וייס;

אולי נקיים הצבעה?

היו"ר ר' אדרי;

אני מבין שהחברים מבקשים לא לקיים דיון. יש לנו שתי אפשרויות; האחת -

להצביע על הפניה על היועץ המשפטי להסיר את החסינות או לא להסירה; והשניה - לדחות

את הדיון.

די צוקר;

ולהשאיר את האיום הזה במשך עוד כמה שנים?

מ' איתן;

אם עלינו לסיים את הישיבה בגלל קוצר זמן, אז התחלנו בדיון ונמשיך אותו לא

היום אלא במועד אחר. אני רוצה לפנות לחבר הכנסת טובי, שלחץ על מנת שנקבל החלטה

היום, ולומר לו שאי אפשר לקבל החלטה היום בלי שנתייחס לכמה בעיות קשות. הרי אתם

נאבקים על ענין פוליטי.

היו"ר ר' אדרי;

חבר הכנסת איתן, אין דיון אלא רק הצעות, ואתה נכנס לדיון. אני מבין שאתה

מציע לא לקיים הצבעה בענין הסרת החסינות.

מי איתן;

אני טוען שכל הצבעה הנוגעת לגופו של ענין - להיענות לפניה או לדחותה, ללא

דיון, היא החלטה בלתי חוקית. אני מבקש על כך חוות דעת של היועץ המשפטי.

אי ולדמן;

אני רוצה להציע הצעה שאולי יש בה כדי לסיים את הענין. היות ויש רגישות לחלק

מחברי הוועדה להסרת חסינות בשל נושא כזה, גם בשל הזמן שחלף וגם לגופו של ענין,

אבל מצד שני היה איזה הסכם, אני מציע שחבר הכנסת ביטון יאמר שהוא מוכן לתת את

אותן ששים שעות גם אם לא תוסר החסינות, ואנחנו נצביע שלא להסיר את החסינות.



מ' איתן;

אני מתנגד להצעה. אני מבקש רווות דעת משפטית.

צי ענבר;

הוועדה יכולה לקבל כעת אחת משתי החלטות; האחת, שהיא דוחה את המשך הדיון;

והשניה, שהיא מקיימת דיון כי הועלו טענות נגד הסרת החסינות. הוועדה לא יכולה

להגיד; אנחנו עכשיו מצביעים ללא דיון.

ש' יעקובסון;

אין כאן סתירה. חברי הכנסת יכולים לוותר על דיון. (צי ענבר; זה בוודאי..)

היו"ר ר' אדרי;

אני מציע לא לקיים היום את הדיון. הדיון יתקיים במועד אחר. מי תומך בהצעה?

הצבעה

ההצעה לא לקיים היום את הדיון ולקיימו במועד אחר, נתקבלה

היו"ר ר' אדרי;

אני מכריז עכשיו הפסקה של חמש דקות להתייעצות סיעתית.

(הפסקה)

עדכון שכרם של חברי הכנסת

היו"ר ר' אדרי;

אני מחדש את הישיבה לאחר ההפסקה.

אנחנו חוזרים להצעות בענין עדכון שכרם של חברי הכנסת. אני מודיע שלא

יתקיים דיון על ההצעות אלא רק הצבעה. אני מבקש להביא בפניכם את ההצעה הבאה;

ועדת הכנסת מחליטה - ו. שכר חברי הכנסת יעודכן בעיתוי וברמה הזהים לגמול

המלא של כלל השכירים במשק.

די צוקר;

מתי? בחודש זה. יעודכן החודש..

היו"ר ר' אדרי;

2. אנחנו מטילים על יושב ראש הכנסת לבצע החלטה זו לאלתר.

3. תוקם לאלתר ועדה משותפת של ועדת הכספים ושל ועדת הכנסת אשר תדון על שיטת

העדכון של שכרם של חברי הכנסת ונושאי משרות בכירות במגמה לתקן את השיטה שהיתה

נהוגה עד כה.

4. הוועדה המשותפת תקבל חוות דעת של מומחים שתשמש בסיס להחלטה.

האם יש הצעות אחרות?



ח' גרוסמן;

אני מצטרפת להצעה בסעיף ו אלא שאני מבקשת להבהיר שהחלטה זו מחייבת כבר

כתוב: לאלתר.)

ד' צוקר;

אני רוצה להדגיש שזוהי הצעה משותפת לכל חברי הוועדה.

חי גרוסמן;

אם מוסיפים את המלה יי לאלתר", אני מסכימה. לעומת זאת אינני מסכימה לסיפא של

הוועדה ממליצה שתקום ועדה ציבורית שתציע בנושא שיטת העדכון

הצעות חדשות שתתבססנה על העקרון של שוויון.

זה כתוב בהצעה ובניסוח יותר חד וחריף.

אין הנחיות לגבי העתיד.

יש בהחלט הנחיות. כתוב: תוקם לאלתר ועדה משותפת של ועדת הכנסת וועדת הכספים

אשר תדון על שיטת העדכון של שכרם של חברי הכנסת ונושאי משרות בכירות במגמה לתקן

את השיטה שהיתה נהוגה עד כה.

אני מעמיד את ההצעות להצבעה.

הצבעה

ההצעה של חברת הכנסת חי גרוסמן לא נתקבלה

ההצעות של חבר הכנסת ר' אדרי נתקבלו

ההצעות כפי שקראתי אותן נתקבלו ללא התנגדות.

אני מודה לכם ונועל את הישיבה.

(הישיבה ננעלה בשעה 12.00)

/