הכנסת האחת-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 325

מישיבת ועדת הכנסת

יום רביעי, כ"ז באב התשמ"ח - 10 באוגוסט 1988 - שעה 12.30

נכחו;

ש' וייס - ממלא-מקום היו"ר

מ' איתן

יי גיל

די דנינו

ת' טובי

גי כהן

יי כהן

די מרידור

עי סולודר

ר' פנחסי

מי פרוש

ד' צוקר

אי קולס

חי קופמן

ני רז

שי יעקבסון - מזכיר הכנסת

שי כרם - סגנית מזכיר הכנסת

די לב - סגן מזכיר הכנסת

צי ענבר - יועץ משפטי לוועדה

אי קמיר - עוזרת ליועץ המשפטי לוועדה

א' בן-ישראל

רשמה: ע' הירשפלד

בקשת סיעת הליכוד לערוך רביזיה בהחלטת הוועדה מיום 26.7.88 בדבר

הגדלת מספר סגני יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת.



בקשת סיעת הליכוד לערוך רביזיה בהחלטת הוועדה מיום 26.7.88

בדבר הגדלת מספר סגני יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת

היו"ר ש' וייס;

אני פותה את הישיבה. בישיבה הקודמת הפסקנו את דבריו של חבר-הכנסת דן

מרידור. תואיל בטובך להזור בקצרה על דבריך, כדי לרענן את זכרוננו וכדי לגבש את

עמדתך. בבקשה.

די מרידור;

אני מבקש לערוך רביזיה על החלטת הוועדה מיום 26 ביולי להביא את מספר סגני

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ל-8 לפי החלוקה הכתובה שם. הנימוקים הם; ו.

ההחלטה הזאת כנוסחה היא כלל לא חוקית מפני שלוועדת הכנסת אין סמכות אלא לקבוע 4

ולא את כל ה-8. 2. כפי שקבע כבוד השופט גולדברג, הסעיף האחרון - מתן סגן לשלוש

סיעות בלי לקבוע מי הן. החוק צריך לקבוע איזו סיעה. אבל הסיבה העיקרית היא

אחרת. ועדת הבחירות עצמה מורכבת מנציגי כל הסיעות והנשיאות מורכבת גם על-פי

החוק והנוסח שלו וגם מכוח ההיגיון על-פי גודל הסיעות, ואין זה הגיוני שסיעת

המערך וסיעת הליכוד, שביחד מחזיקות 80 חברי-הכנסת, תקבלנה שני סגנים מתוך שמונה.

יש פה עיוות גמור של הכוונה ושל המשמעות של המצב החוקי ולכן אני מבקש לעשות

רביזיה בהחלסה ההיא.

היו"ר ש' וייס;

תודה רבה. לפני שאנחנו עוברים להצבעה נשמע את דברי חבר-הכנסת תופיק טובי.

אני מבקש ממך ומהחברים האחרים לעשות זאת בקיצור רב, מכיוון שהזמן מצומצם והעמדות

מאד ברורות.

ת' טובי;

אדוני היושב-ראש, אני מבקש להתייחס לישיבה הזאת כישיבה שצריכה לדון בנושא

ולא לדחוק בנו. הזמן לא מצומצם. אני מבקש להסביר את הענין, כי זה דבר שעוד לא

היה לו תקדים.

היו"ר ש' וייס;

קודם-כל, אין כאן ענין לרביזיה. התביעה לרביזיה איננה חלה כלל על הסעיף

הזה ואין מקום לדון על רביזיה. ועדת הכנסת קבלה החלטה בהתאם לסמכות שהוענקה לה

. על-פי חוק הבחירות לכנסת, סעיף 17(ו). חבר-הכנסת מרידור צריך להיות בקיא בחוקי

הבחירות, ובמיוחד בסעיף זה כשאתה בא לערער עליו. לוועדת הכנסת יש מלוא הסמכות

לקבוע 4 עד 8 סגנים ליושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית.

די מרידור;

יש לה סמכות רק להגדיל, אם היא רוצה. 4 קבוע בחוק.

ת' טובי;

כתוב; מספר הסגנים יהיה ארבעה, אולם ועדת הכנסת רשאית להגדיל מספר זה עד

לשמונה.

יי גיל;

זה בדיוק מה שאומר חבר-הכנסת מרידור.

חבר-הכנסת מרידור אמר שלוועדת הכנסת יש סמכות לקבוע רק ארבעה.

הסיפר של הסעיף אומר כך: אם הוגדל מספר הסגנים כאמור, תקבע ועדת הכנסת

לאיזו סיעה יהיו הסגנים הנוספים. היא יכולה לשריין 4, לא את כל ה-8. כתוב שה-4

הראשונים יהיו לסיעות הגדולות ואת ה-4 הנוספים היא יכולה לשריין.

ת' סובי;

מה שעשתה ועדת הכנסת על-פי החלטתה ההיא, היא קבעה 4 סגנים נוספים עם הסיעות

שלהם, כי מה שהיא אמרה לגבי ה-4 הראשונים הוא שהיה קודם.

אני אומר שזה לא מסוג ההחלטות של ועדת הכנסת אשר אפשר לפי התקנון לדרוש

עליהן רביזיה, ולכן אין כאן מקום לרביזיה.

יי גיל;

מה המיוחד כאן ?

ת' טובי;

אני אגיד לך. זו החלטה מתוקף סמכות של חוק מסויים שמטיל על ועדת הכנסת את

הסמכות לקבוע בנושא כלשהו. למשל, חוקי הביטוח הלאומי או חוקים אחרים, המטילים

על ועדה מסויימת מוועדות הכנסת לאשר תקנות. הוועדה מאשרת והדברים הולכים

לביצוע. על ההחלטות האלה אין רביזיה. אנחנו לא באים להרכיב ועדה של הכנסת או

לקבוע סדר מסויים של עבודת הכנסת.

מי איתן;

מהו המקור של הרביזיה?

ת' טובי;

מקור הרביזיה הוא בסעיף 110 בתקנון.

מי איתן;

"בכל מקרה שיש רוב בוועדה הדרוש לדון מחדש בהחלטה שנתקבלה בוועדה וטרם

הונחה על שולחן הכנסת, יש לדון מחדש בעניין שהוחלט עליו".

ת' טובי;

זו החלטה שאין צורך להניח אותה על שולחן הכנסת. אין לה שום שייכות למליאת

הכנסת ולכן נושא הרביזיה לא תופס כאן.

מי איתן;

אבל אנחנו עושים כאן רביזיות על עשרות החלטות שאין להן צורך בהנחה על שולחן

הכנסת.

ת' טובי;

אני לא חייב להדריך אותך. לכל היותר, אחרי הסיטואציה שנוצרה עם קבלת

ההחלטה ההיא, אתה יכול להציע הצעה נוספת, חדשה, לוועדת הכנסת, שתדון בהרכב סגני

יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית, אבל לא רביזיה על החלטה שנתקבלה ונכנסה לתוקף



והיא תופסת היום.

שנית, רוב הברי הוועדה יכולים לבקש רביזיה ולא סיעת הליכוד.

די מרידור;

מה פתאום? הרוב לא יכול לבקש. אם הרוב אומר - יש רביזיה. אנתנו רוצים

לדעת אם יש רוב ולכן נצביע.

מי מבקש רביזיה?

מי איתן;

הרוב בוועדה.

ת' טובי;

הרוב בוועדה. ממי קבלנו בקשה לרביזיה? - מסיעת הליכוד.

מי איתן;

סיעת הליכוד ביקשה להעמיד את זה על סדר-היום של הישיבה.

אני רוצה לעשות הבהנה. את סדר-היום ביקשה סיעת הליכוד. סיעת הליכוד עוד

לא יודעת אם יש לה רוב. רק אתרי שנערוך את ההצבעה נדע אם יש לה רוב.

ת' טובי;

אם אתם רוצים לנהוג לפי התקנון, תקראו מה כתוב בסעיף 110 של התקנון. "בכל

קרה שיש רוב בוועדה..." וכו'.

היו"ר שי וייס;

צריך להצביע כדי לדעת אם הרוב דורש רביזיה, או לא, ואת זה נדע רק אהרי

ההצבעה.

בדרך-כלל רוב מבקש רביזיה, לא על-ידי הצבעה. הרוב צריך לבקש רביזיה.

היו"ר שי וייס;

אנחנו רוצים לבדוק אם הרוב מבקש רביזיה.

ת' טובי;

אני מבקש לשמוע את הפרשנות של היועץ המשפטי של הוועדה בנושא זה.

כפי שאמרתי, הדרישה לרביזיה לא תופסת על-פי ההתלטה הזאת. אנחנו עומדים

בפני טבולה רזה ואין על מה לדון. יש תיקון שצריך לעשותו בהחלטה, והוא להודיע את

שם הסיעה שלה יש הנציג, כפי שביקש חבר-הכנסת פנחסי. אם אחר-כך יש בקשה, ויכולה

להיות בקשה לוועדת הכנסת לדון על הרכב אחר של סגני יושב-ראש ועדת הבחירות

המרכזית, אז צריכה לבוא הצעה קונקרטית מה רוצים, וזאת לפני שמקיימים את הישיבה,

כדי שנדע על מה מדובר.



אני חוזר ואומר: אין רביזיה על הנושא הזה והתביעה היא לא של רוב וזברי

הוועדה, הנושא הוא כזה שאי-אפשר לעשות לגביו רביזיה. לכן, אם תעמוד לפנינו

הצעה, נדון עליה, אבל היום אין כלל הצעה להרכב אוזר, חדש. כל שינוי בהחלטה הזאת

יוצר מצב של וזזרה לדפורמציה, לפגיעה בסיעות. כי כשאומרים: 4 נציגי הסיעות

הגדולות, אין ייצוג של 4 נציגי הסיעות הגדולות שם. -

חבר-הכנסת טובי, יש פה שאלה עקרונית. ננית שקבענו ייצוג על-פי גודל הסיעות

ו-4 ימים לפני הבחירות משתנה גודל הסיעות.

בכל הכבוד, לא בסמכות הוועדה לקבוע מי הסיעות הגדולות. הוועדה יכולה לקבוע

את ארבעת הנוספים, לא את ארבעת הראשונים.

לסיכום, אני אומר שאין לוועדה על מה לדון.

האם היועץ המשפטי שלנו רוצה לומר משהו בנושא הזה? בבקשה.

גם אני חושב שאין כאן שאלה של רביזיה בכלל. סעיף 110 מדבר על החלטה

שהתקבלה בוועדה וטרם הונחה על שולחן הכנסת. במקרה שלפנינו לא מדובר כלל בהחלטה

שצריך להניח אותה על שולחן הכנסת. זו החלטה שהתקבלה בוועדה וברגע שהיא התקבלה

בוועדה היא נכנסה לתוקפה.

למען הסדר הטוב צריך להודיע על ההחלטה ליושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית, וגם

זאת נעשה. אתם יודעים שיושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית, בעקבות ההודעה הזאת,

היפנה את תשומת-הלב לצורך בתיקון ההחלטה. כך שהדיון שיכול להיות בנושא הזה הוא

לא דיון במסגרת של רביזיה אלא דיון, כפי שאומר חבר-הכנסת טובי, לגבי סעיף 17(ו)

בחוק הבחירות לכנסת. החוק הזה מקנה סמכות לוועדת הכנסת לקבוע הגדלה של מספר

הסגנים ומאיזו סיעה, ובהתאם לסעיף 5ו של חוק הפרשנות, סמכות זו של הוועדה תמיד

קיימת.

רק הגדלה? לא שינוי ולא הקטנה?

בהחלט. אמרתי: ההגדלה מ-4 ל-8. כי אם היה 4, אין לה שום סמכות. בכל מה

שקשור להגדלה מ-4 ומעלה, יכולה הוועדה, כל אימת שהיא מוצאת לנכון, לתקן את

ההחלטה הזאת, לשנות או לבטל. זו סמכותה של הוועדה. אבל זה לא במסגרת רביזיה

אלא במסגרת סמכותה של הוועדה לקבוע מתדש.

על-פי דברי היועץ המשפטי מר ענבר, הוועדה יכולה להגדיל אבל לא להקטין.

היא יכולה להקטין. היא יכולה להגיד שבמקום 8 יהיו 3.

אני רוצה להשיב בקצרה. אני מקבל חלק מדבריו של היועץ המשפטי >אני רק רוצה

להציג את זה קצת אחרת.

אין ספק שסעיף 7ו(ו) קובע סמכות, כמו שהוא פירט לגבי 4 סגנים נוספים. אין .

ספק שההחלטה, משהתקבלה, נתקבלה. ואין ספק, כמו שאמר היועץ המשפטי, שעל-פי פקודת

הפרשנות יכולה הוועדה לשנות את החלטתה, להוריד, או להוסיף בין 4 ל-8 מה שהיא

רוצה. לא פחות מ-4.

השאלה שנשאלת עכשיו היא באיזו פרוצדורה עושים את זה. אפשר לעשות את זה

בפרוצדורה אחת או שניה. האחת היא לבטל את ההחלטה הקודמת ולהכניס הצעה אחרת,

ואפשר בכל דרך שרוצים. המלה רביזיה לא מיוחדת לסעיף 110 בתקנון. לכן אפשר לומר

א. מבטלים את ההחלטה ההיא.

היו"ר שי וייס;

כלומר, או שתי הצבעות או הצבעה אחת.

די מרידוד;

נכון. אני קורא לזה רביזיה. אתה יכול לקרוא לזה בכל שם אחר. יש אפשרות

לעשות רביזיה, אולי לא על-פי סעיף 110 בתקנון, מפני שהוא מדבר על הנחה על שולחן

הכנסת, אבל אפשר לעשות רביזיה על-פי פקודת הפרשנות, על-פי השכל הישר, שהחלטה

שנתקבלה יכול הגוף המחליט לחזור בו ולתקן אותה. זה מה שאנחנו עושים. אנחנו

מחלקים את זה לשניים. קודם-כל מחליטים שההחלטה ההיא בטלה ואחר-כך מציעים הצעה

אחרת. אם היועץ המשפטי של הוועדה יהיה בדעה שצריך לעשות את זה בדרך אחרת, אני

לא אתנגד.

היו"ר שי וייס;

אני מבקש לסכם את הקטע הזה. על-פי המלצתו של היועץ המשפטי לוועדה אפשר

לקבל היום החלטה אהרת, חדשה, ללא צורך בשתי הצבעות.

צי ענבר;

אפשר לדון מחדש בכל הסוגיה. אין צורך לקבל החלטה מפורשת שמבטלים. כלומר,

הוועדה יכולה לדון מחדש בשאלת מספר הסגנים.

היו"ר שי וייס;

האם מישהו רוצה לסתור את טענתו של היועץ המשפטי לוועדה ושל חבר-הכנסת דן

מרידוד, שבמקרה זה הן זהות?

מי איתן;

כן. אני סובר שאת סעיף 110 לתקנון צריך לקרוא בצורה כזאת; "בכל מקרה שיש

רוב בוועדה הדורש לדון מחדש בהחלטה שנתקבלה בוועדה, יש לדון מחדש בענין שהוחלט

עליו".

ברור שיש מקרים שהוועדה דנה בנושאים שהמשכם הוא הנחה על שולחן הכנסת. לגבי

אם הם כבר הונחו, אי-אפשר לדון עליהם מחדש. אנחנו

עושים רביזיות בוועדת הכספים על עשרות נושאים, ואף פעם לא עלה הענין שנושא שלא

צריך להניחו על שולחן הכנסת אי-אפשר לעשות בו רביזיה.



צ' ענבר;

חבר-הכנסת איתן, לשיטתך, אם באותו יום שהודיעו ליושב-ראש ועדת הבחירות

המרכזית היו מניחים את זה גם על שולחן הכנסת, אתה אומר: גמרנו, אי-אפשר כבר לדון

מחדש.

היו"ר שי וייס;

מכיוון שהיתה בקשה של סיעת הליכוד לשנות את ההחלטה, מכיוון שחבר-הכנסת איתן

הוא מסיעת הליכוד, ומכיוון שהיועץ המשפטי לוועדה חושב שאפשר לעשות את זה בדיון

אחד וחבר-הכנסת מרידור גם כן חושב כך, על-כן אני מציע שבסיעת הליכוד יחליטו מי

מפריע לקבלת ההחלטה פה.

מי איתן;

אני חושב שהדרך הזאת היא הדרך הנכונה. גם אם סעיף 110 לא היה קיים, יש

סמכות לכל גוף שמחליט.

צי ענבר;

" - י "?? " י t

את זה הרי אמרתי.

מי איתן;

בסדר. מר ענבר, אני שמעתי בדבריך את המלה "לדון", והמלה "לדון" יכולה

כעת לחייב אותנו לדיון. אינני יודע על מה אתה רוצה שנדון.

צי ענבר;

ודאי, כי הוועדה לא מקבלת החלטה ללא דיון.

מי איתן;

במלים אחרות, לפי הצעתך אנחנו מעלים את הענין על סדר-היום, דנים עליו

ומחליטים.

צי ענבר;

מותר לדון מחדש באותה החלטה. מותר לקבל החלטה אחרת.

היו"ר שי וייס;

האם לאחר החברים יש רעיון אחר?

יי גיל;

לגופו של ענין. מאחר שאין רביזיה ויהיה דיון, אז יהיה דיון.

היו"ר שי וייס;

אנחנו לא פותחים דיון בסיבוב שני, אבל לחבר-הכנסת טובי רשות הדיבור, לפנים

משורת הדין, להערה שניה.

ת' טובי;

אנחנו לא יכולים להתעלם מציוויי התקנון והנוהל התקין של עבודת הוועדה.

בסדר-היום של ההזמנה נאמר; בקשת סיעת הליכוד לערוך רביזיה בהחלטת הוועדה. אני



אומר שאין על מה להשיב. אין דיון על רביזיה לגבי החלטת הוועדה, והנושא הזה צריך

לרדת מסדר-יומה של הוועדה. אין נושא כזה.

די מרידור;

יש נושא כזה.

לא. אתה צריך לפנות באופן תקין ליושב-ראש הוועדה ולבקש להעלות על סדר-היום

של הוועדה דיון לגבי הרכב סגני יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית, אבל לא להביא

את הנושא הזה דרך אגב.

היו"ר שי וייס;

חבר-הכנסת טובי טוען בסגנון של .no case to answerאין נושא. כל מי שהוא

קצת משפטן מבין מה שאמרתי ואינני מפרט.

2. חבר-הכנסת איתן צריך להחליט עכשיו אם הוא הולך בכיוון של חבר-הכנסת

תופיק טובי או בכיוון של חבר-הכנסת דן מרידור.

היועץ המשפטי של הוועדה טוען שאנחנו יכולים כרגע לקיים דיון ולקבל החלטה

אחרת בעקבות הדיון.

חבר-הכנסת דן מרידור תובע בעצם אותו דבר, והוא קורא לזה רביזיה.

ד' מרידור;

להחליט בשלב זה על ביטול ההחלטה הקודמת ואחר-כך אני אציע

הצעה אחרת במקומה.

אני מעמיד להצבעה את הצעתו של חבר-הכנסת דן מרידור לבטל את ההחלטה הקודמת.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד - רוב

נגד - מיעוט

היו"ר ש' וייס;

השלב הבא הוא דיון. יפתח חבר-הכנסת דן מרידור.

די מרידור;

יש לי הצעה, שאני יכול לומר שהיא על דעת שתי הסיעות הגדולות בבית, שעל-פי

סעיף 17 (ו) לחוק הבחירות לכנסת, תחליט ועדת הכנסת להגדיל את מספר הסגנים מ-4

ל-6. במלים אחרות, להוסיף שני סגנים; אחד לסיעת הליכוד ואחד לסיעת המערך.

ר' פנחסי;

חבר-הכנסת מרידור אמר קודם שלפי החוק מדובר על ארבע המפלגות הגדולות, ולכן

ארבעת הסגנים שנמצאים היום שייכים לארבע המפלגות הגדולות שהיו אז: המערך,

הליכוד, התחיה, מפ"ם. מאחר שהיום עומדים להוסיף שני סגנים, ובמכתב שאנחנו הגשנו

אמרנו ש-7 חברי-הכנסת לצורך זה נקראים מפלגה אחת, ולדעתי גם אנחנו נמנים בין

אותן מפלגות גדולות - אם יש מקום להוסיף סגנים, אנחנו 7 חברי-הכנסת רשאים לקבל

סגן אחד.



בעקבות מכתבו של יושב-ראש ועדת הבוזירות המרכזית צריך להצביע מאיזו סיעה

ייבחר אותו סגן, ואנחנו אכן עשינו זאת.

היו"ר שי וייס;

יש הצעה של תבר-הכנסת פנחסי בשם שבעה חברי-הכנסת ממפלגות שונות.

ר' פנחסי;

לצורך זה, כמפלגה אהת אנחנו מבקשים לקבל סגן.

היו"ר שי וייסנ

שמענו את ההצעה. חבר-הכנסת גיל, בבקשה.

יי גיל;

אני שאלתי את היועץ המשפסי לגבי תקפות ההחלטה על הסיעות הגדולות לנוכח

השינויים בין הסיעות. אני רוצה לדעת בסמכותו של מי לקבוע גודלה של סיעה.

היו"ר שי וייס;

שאלתו של תבר-הכנסת גיל היא אם הגודל הוא סטטי או דינמי ואם הדינמיקה נמשכת

כל הזמן, כל דקה.

הסמכות לקבוע מי הן ארבעת הסיעות הגדולות היא בידי ועדת הבהירות המרכזית.

ועדה זו קובעת רק מי הם השניים הנוספים או הארבעה הנוספים.

ת' טובי;

אם אומרים ארבע הסיעות הגדולות, לפי המצב תקיים ארבע הסיעות הגדולות הן

המערך, הליכוד, מפ"ם והתהיה. כך יהיה הייצוג של ארבע הסיעות הראשונות.

ר' פנחסי;

מספר החברים בהתחיה ירד לארבעה.

היו"ר שי וייס;

חבר-הכנסת טובי אומר שאם נחליט זה מה שיהיה.

ת' טובי;

אם אנחנו דנים מחדש בנושא, לא ייתכן שאנחנו נסמוך ידינו על דבר שאיננו אמת,

כי אי-לאפשר שנצא מנקודת המוצא הזאת.

היו"ר שי וייס;

טענתו של חבר-הכנסת טובי היא שאם ההחלטה העקרונית היא שאלה הן הסיעות

הגדולות, הסיעות הגדולות היום, לשעה זו, הן: הליכוד, המערך, חד"ש, המפד"ל, מפ"ם

ור"צ.



ר' פנחסי;

זאת אומרת שגם אנחנו.

לא.

ר' פנחסי;

למה לא?

לא. חבר-הכנסת דן מרידור מדבר על סיעות ולא על קואליציות.

אנחנו ננהג באופן בלתי-חוקי אם נתעלם מהמציאות. במקום התחיה צריכה לבוא

אחת הסיעות שהיא בת חמישה חברים.

אני מבין שאתה מציע את המפד"ל, נכון?

אני לא מציע את המפד"ל, אני מציע קודם-כל את העקרון. לכן, אם מגדילים את

מספר הסגנים בארבעה, מי שיבוא אחרי הסגן הרביעי צריך להיות נציג הסיעה שלה

חמישה חברי-הכנסת. אחרת ההחלטה היא בלתי-חוקית.

אני מבקש לא לחזור כמה פעמים על אותו דבר.

הטיעון של חבר-הכנסת טובי כל-כך מובן וברור. הוא טוען שזה לא משקף את

הגודל הנוכחי. אפשר להגיד את זה בארבע מלים.

שאלת הבהרה. חבר-הכנסת טובי טוען שזה לא משקף את המצב הנוכחי. שאלתי היא,

לצורך החוק הזה, איפה כתוב מה זה סיעה?

טיעה זה לפי חוק הכנסת.

השאלה שהעלה חבר-הכנסת טובי היא מאד מעניינת וחשובה, היא רק לא נוגעת

לוועדה זו, שאין לה שום סמכות לדון בה. לענין גודל הסיעות אין שום רלבנטיות

לתוספת של שני אנשים, שבה מדובר לפי החוק. בחוק כתוב שארבעת הסגנים הראשונים

יהיו נציגי ארבע הסיעות הגדולות. זה לא תלוי בוועדת הכנסת והיא לא רשאית לקבוע

דבר. ועדת הכנסת מוסמכת לקבוע רק שני דברים: את מספר הסגנים הנוספים, בין 4

ל-8, ואת השיוך הסיעתי של 3-2 או 4 אלה. אין לה שום סמכות לקבוע אם יהיו אלה

נציגי התחיה, הליכוד או חד"ש.



לכן, השאלה הזאת היא שאלה מעניינת, אבל לא לפורום הזה. הפורום הזה צריך

מה מספר הנציגים הנוספים ולאיזה סיעות הם משתייכים.

אנחנו הצענו שיהיו אלה נציגים של הליכוד ושל המערך. השאלה אם צריך להישמר המצב

שהיה פעם, זו שאלה אחרת.

ר' פנחסי;

באיזה פורום אני צריך להגיש את הערעור שלי, בוועדת החוץ והבטחון? אם אני

אעלה את הענין שם, יגידו לי שזה לא שייך להם.

ד' מרידור;

חבר-הכנסת פנחסי, השאלה מי הן ארבע הסיעות הגדולות יכולה אולי להידון

בוועדת הבחירות המרכזית, או בבית המשפט, אבל ודאי לא כאן.

מ' פרוש;

למה לא כאן?

כי כתוב בחוק שאנחנו לא רשאים לקבוע את זה.

ד' צוקר;

אז אולי אתה לא יכול להחליט עד שוועדת הבחירות המרכזית לא תקבע.

אנחנו בסך-הכל קובעים דבר אחד - מי הם הנוספים. מי הם המקוריים לא

מסמכותנו לקבוע. אנחנו נקבע שמות של 2, 3, או 4 סיעות, וועדת הבחירות תצטרך

אחר-כך לבחור את הסגנים.

ת' טובי;

יש לי הצעה אחרת. אני מציע להגדיל את מספר הסגנים הנוספים ל-4 ושאלה יהיו

חברים מסיעת ר"צ, המפד"ל, חד"ש וש"ס.

היו"ר ש' וייס;

אני מעמיד להצבעה שתי הצעות; 1. של חבר-הכנסת טובי. 2. של חבר-הכנסת

מרידור. לא אחזור עליהן כי הן כתובות בפרוטוקול.

ר' פנחסי;

לי יש הצעה נוספת. אני מציע גוף של 7 סגנים.

חבר-הכנסת פנחסי מציע 7 סגנים, כשהנוסף הוא נציג של קואליציית ניר זוטא,

הכנסת ה-11. אני מעמיד להצבעה את הצעותיהם של חברי-הכנסת פנחסי, טובי ומרידור.

הצבעה

בעד הצעתו של חבר-הכנסת ר' פנחסי - 3

בעד הצעתו של חבר-הכנסת ת' טובי - 4

בעד הצעתו של חבר-הכנסת ד' מרידור - רוב



היו"ר ש' וייס;

תודה רבה לכם.

ר' פנחסי;

אני מבקש רביזיה על ההחלטה שנתקבלה.

היו"ר שי וייס;

תגיש את בקשתך בכתב ליושב-ראש הוועדה חבר-הכנסת אדרי.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13.10

יי