הכנסת האחת עשרה

מושב רביעי



-נוסח לא מתוקן-



. פרוטוקול מסי 307

מישיבה של ועדת הכנסת

ביום גי, כ"ב בסיוון התשמח - 7.6.88 - בשעה 09.00

נוכחים - חברי הוועדה

היוייר מי רייסר

ר' איתן

חי גרוסמן

פי גולדשטיין

שי דורון

שי וייס

מי וירשובסקי

ת' טובי

אמנון לין

י' שריד

מוזמנים

מזכיר הכנסת שי יעקבסון

סגנית מזכיר הכנסת שי כרם

סגן מזכיר הכנסת די לב

צי ענבר

אי קמיר - עוזרת ליועץ המשפטי

מזכירות הוועדה; אי בן-יוסף

יי חובב

א. ערעורים על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים

שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר היום.

ב. תיקון תקנון הכנסת בענין הצבעה אלקטרונית.

ג. שונות.



ערעורים על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים

שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר היום.

היו"ר מי רייסר;

בוקר טוב. אני פותח את הישיבה. הערעור הראשון של חבר הכנסת רפאל איתן

גילוי נשק בשפרעם.

בבקשה, סגנית יושב-ראש הכנסת חייקה גרוסמן.

חי גרוסמן;

האינפורמציה שמסר נציג הממשלה היתה שנמצאה כמות יותר גדולה מהמותר של

כדורים שהחזיק מורשה להפצה ומכירה של נשק בשפרעם, דבר שהוא נפוץ בקרב מחזיקי כלי

נשק. לא אושרה דחיפות הנושא משום שהאינפורמציה בדבר מצבור של נשק שנמצא בשפרעם

היתה מוגזמת בהחלט ולא מותאמת לאינפורמציה שקבלנו מנציג הממשלה.

ר' איתן;

זה לא המקרה הראשון שגילו נשק ותחמושת אצל ערביי ישראל - בוואדי עארה לפני

כשנתיים - כולל אמצעים ליצור פרימיטיבי של כלי יריה, בכפרים ערבה, סכנין.

הדחיפות שבנושא אינה בכמה כדורים מצאו ולא במי שפרסם את זה, אלא בעצם העובדה של

נסיונות לאגירת נשק, כולל קניית נשק ואמצעי לחימה אחרים מחיילים בעבר הלא רחוק,

כמו טילי לאו ורימונים.

הנושא דחוף ומן הראוי שהכנסת תדון בו.

היו"ר מי רייסר;

מי בעד קבלת הערעור? מי נגד?

הצבעה

היו"ר מי רייסר;

הערעור לא נתקבל.

הערעור השני של חברת הכנסת חייקה גרוסמן בנושא; כבישי אגרה בארץ. בבקשה,

קודם כסגנית יושב-ראש הכנסת, אחר כך כמערערת על ההחלטה שלא לאשר דחיפות הנושא.

חי גרוסמן;

נכון אמנם שהנושא של הטלת אגרה על כביש שהוכרז כביש אגרה קשור בחקיקה, אך

השר קורפו, שר התחבורה, נימק את ההתנגדות בכך שזה למעשה שינוי קל בחוק הקיים

בנושא הכבישים והתחבורה בכלל. על כן לא אושרה דחיפות ההצעה.

אני מערערת על זה, כי אני חושבת שזה לא צודק. נכון שזה קשור בסעיף כזה או

אחר בחוק קיים, אבל זה לא סעיף של מה-בכך. זה סעיף עליו צריכה להתקבל החלטה

עקרונית של הממשלה.

לו המצב היה כזה שיש כבישי אגרה בארץ ורוצים להטיל אגרה על עוד כביש -

הייתי יכולה להבין את זה. אבל זה ענין של חוק -אפילו רק סעיף בחוק - זו החלטה

עקרונית על הטלת אגרה בכניסה לכביש. גם אם זו רק החלטה של בגצ לענייני חקיקה וזה

צריך לעבור תהליך של חקיקה - אך אני רוצה למנוע את כל הבוגירס הזה מאחר וזאת היא

החלטה עקרונית.



נימוק נוסף, מעבר לענין הכספי אני רוצה להצביע על פקקי התנועה שהסידור הזה

יגרום. כביש אילון הוא היהיד שאפשר להיכנס אליו ולצאת ממנו בלי פקק תנועה אז

רוצים להפוך אותו לכביש אגרה.

היו"ר מי רייסר;

משום שבשעות מסויימות הוא הופך לפקק אהד גדול.

ת' טובי;

רק ביציאה לחיפה.

היו"ר מי רייסר;

בכל המקומות.

שי וייס;

כל המסרה היא 'לגרש' את הנהגים מן הכבישים.

הי גרוסמן;

מן הדין 'לגעור' בממשלה. היא תתליט בלאו וזכי מה שהיא רוצה.

היו"ר מי רייסר;

מי בעד קבלת הערעור ירים ידו. מי נגד?

הצבעה

היו"ר מי רייסר;

הערעור נתקבל.

אנו עוברים לנושא השני שעל סדר היום, אבל לפני כן בקשה לחבר הכנסת שבח וייס

בנושא; הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות)(הוראת שעה), התשמח-1988.

ש' וייס;

אני רוצה להעלות בפני הוועדה את התביעה לקיים כאן דיון על הקמת ועדה מיוהדת

לטפול בתוק הפרדת הבתירות בין הרשויות המקומיות לבין הכנסת. הדברים ידועים

בבנין הזה. הרעיון בקריאה טרומית נתקבל ברוב מוצק מאד שמשקף רוב בכנסת. יתר על

כן, אני ביקשתי שתי פעמים מיושב-ראש הוועדה לקיים כאן דיון בכינין ועדה כזאת.

יש תקדימים פרלמנטריים הענין כזה, לא אהד ולא שניים, והוא לא קיים בינתיים את

הדיון.

אנחנו פה הרי אנשים פוליטיים, ואני מתרשם שיושב-ראש הוועדה לא מתלהב מקיום

הדיון הזה כאן. מאידך, יש לנו כאן פניה של 12 תברי ועדה, אנחנו רוב בוועדה,

אנהנו רוב בכנסת. ידוע לי שיושב-ראש ועדה יכול לתמרן, זה לא סוד, זה לא תידוש

פרלמנטרי, לא יהיה בזה תקדים. יתד עם זאת, אני מבקש ממך לא לעשות את זה הפעם מול

הרוב הגדול גם בוועדה וגם בכנסת, וגם הייתי אומר בגלל דתיפות הענין,

אם אכן רצון הרוב צריך להתממש, והוא צריך להתממש, אנתנו צריכים מהר מאד

לעשות ההלטות כדי להכשיר את כל הכלים הארגוניים ההוקיים והטכניים לקיום הבחירות

באופן נפרד.



ת' טובי!

לענין זה, הלוא יש גם איזה שהוא נוהג ונוהל. הרצונות של היושב-ראש מכובדים

הם, אך הם לא יכולים לעקוף את דפוסי ההתנהגות המקובלים. הועברה הצעה לוועדת

הכנסת כדי להעביר אותה לוועדה או להקים ועדה מיוהדת. בדרך כלל תוך שבוע-שבועיים

הוועדה הזאת נוקטת עמדה. בא הענין לההלסה פרוצדורלית, מחליטים להעביר לוועדה או

להקים ועדה, ומשאירים את הענין בידי אותה ועדה שתגלגל את הנושא.

זה לא יהיה הוגן, זה לא יהיה בריא, זה לא יהיה נכון מבהינה פרלמנסית ועבודת

הכנסת, שרצון או עמדה של היושב-ראש לגופו של ענין יקבעו אם הענין ידון או לא.

אני אומר את הדברים בלי לפגוע בדרך ניהול העניינים על ידי היושב-ראש בדרך

כלל, אני רוצה רק להביע עצה שלא תנהג כך.

ברות הדברים של הבר הכנסת סובי ברצוני להוסיף. אנהנו כידוע תמכנו בתוק הזה

אני אומר את זה בסון נמוך גם בגלל היהסים בתוך הוועדה וגם בגלל זה שזה לא הדבר

הכי השוב לנו בתיים. אלא שאנהנו צריכים לשקול אם אנהנו בעד דבר מסויים, נגד דבר

מסויים, וההלטנו שאנחנו פה בעד. לכן אני יכול לדבר במתינות כי זה לא ענין של

היים ומוות בשבילנו.

הענין צריך להתלבן על הבסיס העקרוני. אני תייב לומר, מכיוון שאנוזנו כבר

ארבע שנים יהד בוועדה הזו, אני עברתי חמישה-ששה יושב-ראש והנוכחי הוא היותר

מוצלה מבחינת ההגינות שהוא גילה. אמנם נוקסים תרגילים, אבל הרי זה לא בא בחשבון

לא רק בשל מה שאמר חבר הכנסת סובי ואני מסכים איתו, אלא מפני שזה דבר מסוכן מעין

כמוהו. אם יש רוב, ובמקרה זה רוב די מסיבי, רוב גם במליאה וגם בוועדה, הרי שזה

דבר מסוכן מעין כמוהו ולא רק ענין שזה לא נהוג. הרי שום דבר לא יוכל לעבור

בכנסת לא היום ולא בעתיד אם אנחנו נקבל את הענין הזה של מתרגיל לתרגיל. ידוע

שעושים תרגילים, אבל באיזה מקום זה מוכרח להיגמר. אי אפשר לסכל את רצון הרוב.

אלה זמנים קשים לכל חברי הכנסת מסיבות ידועות, אבל היושב-ראש צריך לשקול

ברצינות ולהגיד לנו מתי יש בדעתו לקיים דיון בנושא כדי שהחברים יהיו נוכחים.

תיקון עובדתי: פעם ראשונה שחבר הכנסת שבח וייס דיבר על כך היה לפני שבוע.

כלומר, זו הפעם השניה שהוא מעלה את זה בוועדה.

כדאי שחברי הוועדה ידעו שאתמול עתרו לבג"צ (שי וייס: עורך-דין ויניצקי)

נגדי כיושב-ראש הוועדה שלא להעלות את הנושא על סדר היום, וכן נגד יושב-ראש

הכנסת. עד שהבג"צ לא יגיד דברו אני בכלל לא מתכוון לדון לגופו של ענין.

על פי איזה נוהל זה?

על פי תקדימים שלנו בעבר בנושאים שונים - חבר הכנסת מיעארי או כהנא - לא

התייחסנו לנושא שהיה בבג"צ. בוודאי בנושא כזה שעצם הבקשה היא חריג. הרי

הפרוצדורה מלכתחילה היא לא בדרך הרגילה. יש פה בקשה מיוחדת, חיא קיימת בתקנון

אבל היא לא הדרך הרגילה.



שי וייס;

כל מה שקיים בתקנון זה לא חריג.

יפה. אז כל מה שאני עושה זה גם לא חריג, ואני גם מבטיה לכם לא לעשות תריג.

מעבר לזה אני לא חייב לאף אחד דבר.

שי וייס;

ברשות היושב-ראש, אפשר לשאול את היועץ המשפטי שלנו אם אכן זה בבג"צ האם זה

לא מקובל לחלוטין שנקיים כאן דיון.

היו"ר מי רייסר;

הבג"צ הוא פה הד משמעי - לא לעשות שום פעולה כרגע.

צי ענבר;

כל עוד אין צו ביניים הכנסת אינה מנועה מלהמשיך ולדון בענין. יש לנו הצעת

חוק שהועברה לוועדת החוקה, חוק ומשפט, בית המשפט דן בבג"צ ובשאלה אם בכלל הכנסת

היתר! מוסמכת להעביר את החוק לוועדה. הכנסת ראתה את עצמה מוסמכת.

שי וייס;

אז הנימוק של היושב-ראש אינו תופס.

היו"ר מי רייסר;

הוא תופס מאד. אני יכול לתת לך דוגמה היכן הפסקנו לדון בגלל שהנושא היה

בבג"צ,

יי שריד;

ההבדל הוא שאז הבג"צ דן בדיוק באותו נושא שאנחנו דנו בו. זאת אומרת, ישבנו

כמוסד מעין שיפוטי. על כל פנים אין צו מניעה.

היו"ר מי רייסר;

היום היתה ההגשה, אני רוצה לראות את התגובה.

שי וייס;

אתמול שמעתי על העתירה לבג"צ, והבנתי בדיוק את הקשר, הרי אנוזנו לא משחקים

פה בסודות. העתירה הוגשה כדי שהבג"צ יצווה עליך בצו ביניים, או אחר כך בצו

החלטי, לא לדון בנושא. אם אתה מפסיק או לא דן בנושא עוד לפני שהבג"צ פסק אתה

כאילו כבר משתף פעולה עם ויניצקי. תבין את זה. אתה כבר כופה על עצמך פסק דין בצו

ביניים.

היו"ר מי רייסר;

בהומור אגיד לך ששיתוף פעולה כזה לא יתכן.

בסך הכל, נראה מה יגיד הבג"צ בימים הקרובים.

זה לא מקובל.

חי גרוסמן;

אפשר כך לשתק את הכנסת.

יי שריד;

זה תרגיל מאד שקוף.

שי וייס;

זה תרגיל לא יפר!.

מי וירשובסקי;

אם מותר לי, אתה בתור יושב-ראש ועדת הכנסת צריך גם לעזור לעבודתה התקינה של

הכנסת. אם אתה נוהג כך התקדים יהיה שאם איזה שהוא אזרת יגיש בג"צ אז קודם כל

בית המתוקקים יפסיק לעבוד ויתכה למסקנות הבג"צ. אם יש צו ביניים - אנחנו

מורידים את הראש. אבל מה קורה כאשר אין צו ביניים. זה יהפוך לשיטה. זה ענין

פוליסי. מחר איגוד חברות הביסוח יתנגדו להצעת חוק שלך, למשל, שעומד לדיון

בוועדה, היא תהיה תלויה בבג"צ ואנחנו נחכה. זה יוצר תקדים מסוכן ביותר ואתה

נותן לזה יד.

היו"ר מי רייסר;

נהגתי על פי תקדימים כאלה. עצרנו דיון כאשר הוגש בג"צ.

ש' וייס;

לא יכול להיות הקדים כזה.

צי ענבר;

לא לחקיקה, ובענין מיעארי -

היו"ר מי רייסר;

הפסקנו את כל ההליך בענין מיעארי.

שי וייס;

הכנסת הוא מוסד עליון של ריבונות. בענין מיעארי הוועדה היא מוסד מעין

שיפוסי, בענין חקיקה היא מוסד על-ריבוני.

קריאות; - - -

פי גולדשטיין;

חבר הכנסת וייס, ראשית אני רואה שאתה העלית נושא שלא היה על סדר היום. אני

אמנם אורח -

היו"ר מי רייסר;

- אתה חבר ועדת.



ביקשתי להעלות את זה על סדר היום, היום העליתי את הנושא במסגרת 'שונות',

פי גולדשטיין;

הנושא לא היה על סדר היום, כך שאני מבין שהיושב-ראש לא הוריד שום דבר מסדר

היום. אני מבין דבר נוסף - שהיושב-ראש מבקש להמתין עד שבג"צ יגיד דברו בנושא.

יש בזה הגיון שהרי הנושא לא היה על סדר היום. אני מציע שנהיה סבלנים עוד יום

אהד. הרוב המסיבי שיש לחוק הזה לא ייגרע אם נמתין.

היו"ר מי רייסר;

אני מבקש קצת הגינות גם כאשר אנחנו מדברים. אם מדובר על סריקים, אז טריק

מספר אחד זו הבקשה להקמת ועדה מיוחדת. משום שהסדר בדיוק ידוע, ידוע באיזו ועדה

זה צריך להיות. עם כל הכבוד, מי שמדבר על טריקים יואיל בטובו לבוא בידיים

נקיות. ידיים נקיות זה למשל חתימה של אותם חברים שיביאו את זה בדחיפות לוועדה על

פי התקנון ולא לוועדוו מיוחדת. כשאתם מבקשים ועדה מיוחדת ולא על פי הוועדה

שצריכה להיות לפי התקנון -

שי וייס;

אתם הודעתם מראש שאתם תטרפדו את זה - -

היו"ר מי רייסר;

אני לא הודעתי כלום.

אני מבקש שלפחות כולנו נצניע לכת ולא נדביק תוויות. אני לא הדבקתי תווית על

אף אחד - לא טריק, לא תרגיל ולא דבר אחר. כל אחד עושה את המוטל עליו על פי

השליחות שלו.

חי גרוסמן;

יש תקדימים אין סוף. כאשר רצו בנושא רגיש מסויים לא להשאיר נושא בלעדית

ליושב-ראש זה או אחר ביקשו להקים ועדה מיוחדת.

כמה פעמים זה קרה?

חי גרוסמן;

אני הייתי יושבת-ראש במשך שמונה שנים עשו לי את זה כמה פעמים. הדוגמה

הטובה ביותר היה חוק ההפלות. כאשר הגענו להכנה לקריאות שניה ושלישית - אמרו שזה

לא שייך לאותה ועדה. למרות שלפי התקנון ולפי התוכן זה היה שייך לאותה ועדה, ואכן

הקימו ועדה מיוחדת ובלעתי את זה. אני אומרת, אדוני היושב-ראש, זה בהחלט לא דבר

יוצא דופן. לא יכול להיות שפעם אחת מכיוון שנוח לי- אז מותר הכל, ופעם כשזה לא

נוח לי - אז זה טריק. זה לא טריק, זה ענין רגיש, צריך לומר את האמת. היו דברים

מעולם, עשרות פעמים.

פי גולדשטיין;

זה לא על סדר היום,

אמנון לין;

במעמד של מוזמן, אם אורשה לומר משהו - -

תרגיש כחבר הוועדה לכל דבר,

אמנון לין;

- א1י רוצה להצביע על נקודה אהת. אני לא נכנס לשאלה אם זה בסדר היום או לא.

השאלה שמטרידה אותי זה היחסים שבין הבג"צ לכנסת ואזרחי מדינת ישראל. כלומר, אני

חרד שאנחנו יוצרים פה תקדים שיכול להיות תקדים מסוכן מאד, ואני טוען שאם יש

תקדים הוא פועל נגד הבג"צ.

היו"ר מי רייסר;

יכול להיות שהטענה היא מאד קשורה באושיות הדמוקרטיה, כמו למשל הסכנה

שיאריכו פעם קדנציה של כנסת בעקבות התקדים שיוצרים פה.

ישנו פה היועץ המשפטי, הוא יאשר. אחד הדברים שעל פיהם פועל בג"צ בשיקולים

שלו להיענות או לא להיענות לבקשה של עותר היא: האם בג"צ יתערב כאשר אין אפשרות

לשנות מצב שנוצר על ידי הרשות המחוקקת או הזרוע המבצעת. כלומר, בג"צ לעולם לא

יתערב לשנות מצב שכבר נעשה. אם הגיש האדם הזה עתירה לבג"צ והכנסת צריכה להמשיך

לפעול ולתפקד ואתה לא מביא את זה לדיון - אם זה כדין, לזה אני לא נכנס - למעשה

כפי שאמר חבר הכנסת וייס אתה נראה פה בעצם כמשתף פעולה עם הגשת העתירה. כי אם

לא פעלת כך הרי בבוא הבג"צ לדון בדבר הוא קודם כל יכול להגיד שהדבר לא שפיט, דבר

אנחנו לא נתערב מפני שלא נתערב בנושא כשאיננו יכולים לשנות

מצב - -

אתה רוצה לומר: בנושא שנמצא כבר בתהליך?

כן.

אם כך, אתה מחזק את דעתי. אני מאד מודה לך.

אני רק טוען שעל ידי הצעד הזה אנחנו קובעים מצב שכל אזרת במדינה שירצה

לעצור הליך חקיקתי של ועדה מוועדות הכנסת יש לו היום כלי.

נראה מה תהיה הפסיקה.

מה יהיה אם הוא יגיש בקשה לבית המשפט להוציא צו לכפות על יושב-ראש הוועדה

להעמיד את זה לסדר חיום?



היו"ר מי רייסר;

רבותי, אני רוצה לומר לכם שאני, לפחות, מאז שאני בכנסת לא הלכתי להגיש לו

צו בעד לא צו נגד. אני מכיר כמה מהיושבים פה שפנו הרבה פעמים לבית משפט בכל

מיני עניינים. אז מה? הנשק הזה מצוי בידי כל אחד.

שי וייס;

זאת ההלטה נחרצת שלך בשלב זה שאתה לא מעלה את הנושא עד שיישמע קולו של

בג"צ? אני רוצה לדעת.

היו"ר מי רייסר;

יותר מזה, אני אפילו אמרתי כי לגופו של ענין אני בכלל לא מתחיל לחשוב על

הנושא הזה עד שלא נקבל את מסקנות הבג"צ.

מי וירשובסקי;

אם הבג"צ יחליט לא לתת צו ביניים.

היו"ר מי רייסר;

יפה, אז אני לפחות יודע שעברנו את המישור הזה.

שי דורון;

כידוע הנוכחות בכנסת ובוועדותיה היא כרגע לא מלאח. בכל אופן, כאשר אנחנו

רואים נושאים מסויימים בסדר חיום של חמליאה או של הוועדה החברים עושים מאמץ

ובאים. לכן אני מתנגדת עקרונית בכל תוקף שיהיה דיון בהצעה שאיננח בסדר היום.

בשבוע שעבר נמנע ממני לבוא, וידעתי את סדר היום והחלטתי שפעם בארבע שנים

מותר לי להיעדר יום אחד. אם חייתי רואח סעיף זה או אחר - הייתי עושה את המאמץ

והשינויים הנדרשים ובאה. לכן, אני חושבת שאת היושב-ראש חייב לחנחות חעקרון

שנושא שאיננו מופיע בסדר היום לא יכול לבוא לדיון.

היו"ר מי רייסר;

ננהג כאן כמו שנהגנו תמיד.

שי וייס;

אבל היושב-ראש לא מעלה את הנושא בכוונה.

היו"ר מי רייסר;

רשות הדיבור לחבר חכנסת טובי.

אני רוצה לשאול מה גורל הצעת הוק חסינות תברי הכנסת זכויותיהם וחובותיהם

(תיקון מס' 5). הוא היה אמור להיות מונח כבר על שולחן הכנסת,

מסיבות טכניות הוא התעכב, יונח היום על שולחן הכנסת ולהצבעה בקריאה שניה

וקריאה שלישית בשבוע הבא.

שי וייס;

רק לא ביום רביעי.

צי ענבר;

החוק נמסר אתמול לתיקוני הדפסה אחרונים, חיום תעבור על זה הגב' ענתבי

הנסחית של משרד המשפטים בפעם האחרונה.

היו"ר מי רייסר;

אני ער ללוח הזמנים. החוק צריך לבוא להצבעה בשבוע הבא לכל המאוחר.

תיקון תקנון בענין הצבעה אלקטרונית

נושא מהיר אך גם חשוב.

צי ענבר;

בעקבות הערות שהושמעו בישיבה קודמת הוכנסו תיקונים מספר, ולמעשה הכל נאמר

על ידי בישיבה הקודמת.

הצעת תיקון לתקנון הכנסת, הצעת תיקון לשני סעיפים.

תחילה סעיף 62(א) לתקנון כיום קובע שמצביעים בהרמת ידיים. הסעיף המוצע קובע;

מצביעים בהרמת ידיים או בהצבעה אלקטרונית לפי קביעת היושב-ראש.

לפי קביעת היושב ראש זה נעשה מכמה טעמים; משום שיש איזו שהיא תקלה טכנית או

אחרת. כך שסעיף 62 קובע את העקרון שקיימות עדיין שתי האפשרויות האלה.

סעיף 63 הוא הסעיף שמדבר כיצד קובעים את תוצאות ההצבעה. כאן יש התייחסות הן

לאפשרות של הצבעה בהרמת ידיים, בה עוסק סעיף קטן (א), ואז נוסחו יהיה: בהצבעה

בהרמת ידיים ראה היושב-ראש כי ההצעה שהועמדה להצבעה זכתה ברוב או נדחתה ברוב אין

סופרים את הקולות. אחרי סעיף קטן (א) מביאים את דרך ההצבעה בהצבעה אלקטרונית,

סעיף קטן (ב) עם חמש פסקאות שמסבירות כיצד תיעשה הצבעה אלקטרונית.

היו"ר מי רייסר;

היתה הערה נכונה מאד של חבר הכנסת שריד בפעם הקודמת, הוא הזכיר לכולנו

שלמעשה כל הנושא של הצבעה אלקטרונית מיועדת לא לשכלל את שיטת ההצבעה, אלא ליצור

מצב שיהיה באופן קבוע רישום של מי מצביע ומי לא מצביע.

לכן, הנוסח חייב לחיות שההצבעה תהיה בהצבעה אלקטרונית, ובמקרים יוצאי דופן

כמו תקלות או סיבות אחרות שונות ומשונות - אז אפשר יחיה לחזור לשיטה הידנית.

אחרת בנינו מתקן שלאחר מספר חודשים לא נעשה בו שימוש.



אני מבין שבזה אני משקף את דעת הרוב,

מזכיר הכנסת שי יעקבסון;

אתה מתאר לעצמך מה יהיה בהצבעות על התקציב. שלוש מאות הסתייגויות, שלוש

מאות הצבעות אחת אחרי השניה כולן בהצבעה אלקטרונית?

הי גרוסמן;

בהחלט.

היו"ר מי רייסר;

דווקה ההצבעות על התקציב תשובות מאד לחברים, שייראה מי בעד הסתייגות זאת,

מי נגד, מי בעד הגדלת תקציב מי בעד הקסנה של תקציב.

ת' סובי;

זה מודפס מיד במדפסת.

האם זה ברור שכאשר יש הצבעה אלקסרונית שמות תברי הכנסת כולם מופיעים

בפרוסוקול על פי הצבעתם?

זה נרשם מיד.

מזכיר הכנסת שי יעקבסון;

זו שאלה שרציתי לשאול. באולם יש שני לוחות, כל אחד יודע את מקומו, ומסומן

על הלוח כיצד הוא הצביע. זה יוצא במדפסת תוך דקה-שתיים, וכל אחד יכול לקבל את

זה. שאלתי לגבי דברי הכנסת; אם להדפיס את זה בפרוסוקול - זה יעכב את הדפסת

הפרוסוקול, וכן יעבה אותו. אם נפרס את כל ההצבעות של כל חברי הכנסת זה אומר

תוספת של מאות דפים לחוברות דברי הכנסת. האם לא כדאי לחשוב על חוברת נפרדת -

ספר ההצבעות - שם יופיע שם החוק וההצבעות.

ת' טובי;

נספח. בבקשה, אבל שזה לא יעלם.

ש' דורון;

אני רוצה להתנגד בתקיפות לניסוח של סעיף 62 ואם הוא יתקבל בנוסח המוצע אני

מבקשת לרשום הסתייגות. לדעתי זח מחסיא את המסרה ולא מהסיבה של הרקורד. אנחנו

מחוקקים לדורות הבאים, אנחנו איננו יודעים מי יהיה היושב-ראש בעוד עשר-עשרים

שנה, אולי הוא יכול להחליס דווקא בהצבעה מדינית, כלכלית, או חקיקה מסויימת לעבור

להצבעה ידנית.

לכן, צריך להיות כתוב חד וחלק; כל ההצבעות תהיינה אך ורק אלקטרוניות אלא אם

חלה תקלה שאינה ניתנת לתיקון תוך פרק זמן סביר.

דווקא, אדוני המזכיר, בהצבעות של הסתייגות על התקציב חשוב מאד שיירשם מי

רצה הגדלה או הקטנה של תקציב זח או אחר. לכן זה צריך להיות מאד מאד חד,

חד-משמעי.



מזכיר הכנסת ש' יעקבסון;

לכן, העליתי את השאלה.

שי דורון;

אין לי עמדה לגבי צורת הרישום, מה שיוחלט מקובל עלי. אבל לגבי השימוש

הבלעדי בהצבעה אלקטרונית ללא כל שיקול דעת - אני בהחלט עומדת על כך,

חי גרוסמן;

הערה אחת דובר בה, אני רוצה לחזק אותה. אנחנו רוצים להשיג בין היתר שתהיה

נוכחות של חברי כנסת. ברגע שזה נרשם - נרשמת גם הנוכחות וגם דרך הצבעתו של חבר

הכנסת. זאת אומרת, איך שהוא הדברים אחר כך מתגלגלים וחבר כנסת שרוצה להיבחר שוב

צריך לדאוג לכך שיהיה רשום שהיה נוכח, שהוא הצביע וכיצד. על כן, חשוב שתהיה

הצבעה רשומה.

דבר שני, היושבי-ראש מתחלפים, ואי אפשר להשאיר את זה לשיקול דעת של

יושב-ראש הישיבה.

זה גם יצור אי-אחידות בהחלטות.

חי גרוסמן;

אז יש כלל, ואחר יש יוצא מן הכלל, וזה צריך לבוא לידי ביטוי.

הערה טכנית - האם יש סידור לחברי כנסת שלא יכולים להצביע בשתי ידיים.

מזכיר הכנסת שי יעקבסון;

זה נלקח בחשבון, יש לזה פתרון טכני.

ח' גרוסמן;

במקרה ויש חילופי מקומות, האם מיד עם חילוף המקום מתחלף גם השם.

מזכיר הכנסת ש' יעקבסון;

זה לא נעשה בן יום, זה אורך יום-יומיים.

אם מותר לתת דוגמה, מה שנרשם בטלוויזיה במזנון נרשם בפיגור אחרי מה שנעשה

באולם המליאה.

מזכיר הכנסת שי יעקבסון;

אם מותר להשכיל את חברי הכנסת, במהלך שלושת הימים האחרונים החלפנו מחשב,

וזה גרם לכמה עיכובים והשהיות בהעברת חומר. העיכוב שוזברת הכנסת חייקה גרוסמן

מדברת עליו היה קשור בזמן התגובה של המחשב הקודם, שהיה דקה או שתיים שהוא זמן

ממושך מאד במחשב. היום זמן התגובה הוא מידי, מאתמול התקלות האלה לא קיימות, אלא

אם המזכיר לא רושם את האינפורמציה במוניטור מאיזו סיבה שהיא, או לא מספיק לרשום

אותה. אין יותר זמן ממושך, זה בטל ומבוטל.



סגנית מזכיר הכנסת שי כרם;

לעתים קורה שדברים מתרחשים מהר מאד במליאה, ולא רק שאין זמן לעדכן את

המוניסור גם אין טעם לעדכן אותו כאשר שמגיעים לדבר הדש משום שאנשים נעדרים מן

האולם. זה לא עוזר למי שמתבסס רק על מוניסור כאינדיקציה להכות לתורו להיכנס

לאולם.

הערה סכנית קצרה - סעיף (3) מדבר על כך שנדלקת נורית "היכון" בצבע אדום

למשך עשר שניות. למען הסימטריה והסדר הטוב כדאי מיד- אהרי זה לומר שהנורית הבאה

שנדלקת היא ירוקה למשך המש שניות ואז נעשה תהליך ההצבעה.

היו"ר מי רייסר;

אם אין לעוד מישהו איזו הערה היועץ המשפטי שלנו יסכם.

צי ענבר;

אני רואה שהנורית הירוקה נזכרה בנוסח הקודם, ואכן צריך לשלב אותה בנוסח

הזה.

שתי שאלות; השאלה הראשונה נוגעת לענין ההסתייגויות. האם קיימת אפשרות לבוא

ולומר בעיקר במקום שקיימות הסתייגויות רבות מאד שבהסתייגויות תירשם הצבעה אם

אהד, מספיק חבר כנסת אחד שיבקש שתירשם. אבל אם כולם מסכימים שלא תירשם ההצבעה -

אפשר שלא תירשם?

יכולה להיות נוכהות מקרית מאד, וזה קורה בכנסת בייחוד בשעות מאוחרות של

הערב.

היו"ר מי רייסר;

אבל דווקא אנשים שיהיו נוכחים יעמדו על כך שכן יהיה רישום, ואז אין בעיה.

גם כאשר אחד רוצה רישום - שיהיה רישום.

שי דורון;

- לא בגלל הנוכחות, אלא בגלל צורת ההצבעה, ושלא יחטפו הצבעות ושלא יהיה לזה

רישום מקרי. אני עקרונית מתנגדת.

שאלה שניה: הואיל ויהיה צורך גם בנושא זה להכניס תיקון לתקנון ולקבוע

לגבי ענין הפרוטוקול, לבוא ולאמר שכל ההצבעות ירשמו בנספח 'או בספר מיוחד - נראה

איך לנסח את זה - האם תהיה חובה בכל הצבעה והצבעה לרשום את כל 120 החברים גם מי

שאינו נוכח, או מספיק לרשום את שמות אלה שהצביעו בעד, אלה שהצביעו נגד ואת שמות

הנמנעים.

בעיה חשובה מאד, ישנם כאלה שנוכחים ולא משתתפים בהצבעה.

מי שלא לוחץ על אחד הכפתורים שמו לא נרשם.

בעד, נגד, נמנע, לא משתתף, נעדר.

צי ענבר;

זה בפועל, אבל זה לא בהתאם להוק ולתקנון.

היו"ר מי רייסר;

אבל לצורך הענין יש חשיבות, משום שאם לוקהים את זה ברקורד יבוא מי שיגיד

אני הייתי בישיבה ומשיקולים שלי לא נטלתי בה הלק -

מזכיר הכנסת שי יעקבטון;

אז שמו לא נקלט, הוא בלאו הרי איננו. ומי שאיננו שמו לא יופיע.

יהיה כתוב 'אינו נוכח'.

לא זאת אף זאת, היום חוק היסוד מכיר בשלושה מצבים: בעד, נגד, נמנע. מי

שאינו נוכח הוא כמובן אף לא אהד מהם. זה למעשה יצירת קטגוריה המישית: נוכח אך

לא משתתף.

-אם הוא מצביע רק על כפתור נוכח ולא משתתף.

מדברים על מי שלא עשה כל פעולה. הוא - לא קיים ברישום.

מדובר על נוכח ולא משתתף, להבדיל ממי שלא נוכח ולא משתתף.

מי שנוכח ולוחץ על כפתור 'נוכחי - שמו יופיע.

האם לרשום גם כאלה שלא נוכחים בכלל? הדברים צריכים להירשם בתקנון.

לא.

הצעת התיקון תכלול גם התייהסות לענין הפרוטוקולים.

צריך לדעת מה זה פרק זמן סביר לתיקון תקלה טכנית.

סגן מזכיר הכנסת ד' לב;

כל תקלה יכולה למנוע הצבעה.



מזכיר הכנסת שי יעקבסון;

המחשב השתלט על האדם...

צי ענבר;

מצביעים בהצבעה אלקטרונית אלא אם וזלה תקלה שאינה ניתנת לתיקון

מיידי.

היו"ר מי רייסר;

בדיוק כך - שאינה ניתנת לתיקון מיידי. אסור שיהיה מצב - וזאת הסכנה

הגדולה, צריך שהדברים יהיו הדים לגמרי - שפתאום יש ענין ליושב-ראש הישיבה בדיויית

הישיבה, אין לו שום אמצעי אתר, נוצרת תקלה וכתוצאה מזה אין הצבעה. זה אסור

שיקרה. הוא יכול לדתות את ההצבעה בדקה או שתיים, אפשר בסוגריים אפילו עד שלוש

דקות, לא יותר.

רבותי, במסגרת 'שונות', לדברים הדחופים.

הצעה של סיעת כך להביע אי אמון בממשלת ישראל בשל פרשת החייל יעקב תמיר.

הצעת האי אמון תידון ביום רביעי, כ"ד בסיון התשמח, ה-9 ביוני 1988. הוועדה

מתבקשת לקבוע מסגרת לדיון.

הוחלט על מסגרת של 5 דקות, כרגיל.

בקשה לאישור תעודת חברי הכנסת ה-12

בבקשה, מזכיר הכנסת.

אני מבקש את אישורה של ועדת הכנסת לתעודת חבר הכנסת לכנסת ה-2ו לפי המתכונת

הנוכחית של תעודת חבר הכנסת, ובה יוטבעו המלים 'הכנסת ה-2ו'.

הבקשה אושרה.

פנייתו של חבר הכנסת מרדכי וירשובסקי בדבר מנין מינימלי (קוורום) בישיבות

ועדות הכנסת תידון בפעם אחרת.

תודה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 10.05)