הכנסת האחת עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 305

מישיבת ועדת הכנסת

שהתקיימר. ביום בי. ידי בסיורו. התשמ"וו. 30.5.88. שעה 10.00

חברי הוועדה;

מ. רייסר - יו"ר

ב. בן-אליעזר

ח. גרוסמן

י. גיל

ש. וייס

א. ורדיגר

ו.. כהן

מ. כהן-אבידב

י. שריד

מוזמנ ים;

ש. יעקבסון - מזכיר הכנסת

ש. כרם - סגנית מזכיר הכנסת

ד. לב - סגן מזכיר הכנסת

י. בן-גל - קצין הכנסת

צ. ענבר - יועץ משפטי לוועדה

א. קמיר - עוזרת ליועץ המשפטי

מזכירת הוועדה;

רשמה - ש. לחוביצקי

א. הצעה לתיקון תקנות הכנסת בענין הנהגת הצבעה אלקטרונית.

ב. בקשת סגן יוייר הכנסת חה"כ מ. כהן-אבידב לשינוי החלטת ועדת הכנסת בדבר

מועד תום הכנסת הנוכחית.

ג. קביעת מסגרת הדיון להצעות אי האימון של סיעות מפ"ם, רץ, התחיה, שינוי,

מורשה, 3א"י וכך.

ד. העברת הדיון בהצעת החוק של חה"כ ד' צוקר בענין נציב קבילות ילדים

לוועדה לענייני ביקורת המדינה.

ה. הצעת חה"כ א. ורדיגר בקשר להעברת הדיון בתיקון חוק מימון מפלגות

שהתמזגו או הצטרפו לוועדת הכספים.



היו"ר מ. רייסר; אני מתכבד לפתוח את הישיבה. הנושא הראשון בסדר

א. הצעה לתיקון תקנון הכנסת בענין הנהגת הצבעה אלקטרונית

רשות הדיבור למזכיר הכנסת, מר יעקבסון.

בוקר טוב. אמנם הנושא עלה לפני כשנתיים ויותר,

אבל השבוע - ואינני יודע אם כבר אפשר לברך על המוגמר - נערך ניסוי. הניסוי

נערך ביום חמישי ואתמול והוא עבר בשלום. כינסנו עובדי כנסת שינסו ללחוץ על

כפתורי ההצבעה האלקטרונית והניסוי עלה יפה. לקראת הפעלת ההצבעה האלקטרונית

ועדת הכנסת צריכה לדון בהצעה המונחת בתיקי החברים בקשר לסדרי ההצבעה

האדמיניסטרטיביים. כמובן שאחר-כך הצעת התיקון תבוא לאישור הכנסת כמו כל

תיקון בתקנון .

אני חושבת שגם ועדת הכנסת צריכה לעשות נסיון.

ועדת הכנסת עצמה עשתה את הנסיון לפני שנה, אבל

חברי הכנסת יצטרכו להתמודד עם 7ה.

ההצעה מונחת בתיקי החברים. ההצעה הוכנה על-ידי

מר צבי ענבר בשיתוף אתי והיושב-ראש קרא אותה וועדת הכנסת צריכה לתת את

דעתה על ההצעה.

היו"ר מ. רייסר; אני רוצה להציע את ההצעה הבאה: אני מבין שההצעה

בסך הכל באה לאפשר את קיומה של ההצבעה האלקטרונית מבלי שיש איזשהו שינוי

מהותי בתקנון הכנסת.

נכון , אבל דרוש שינוי טכני.

ההצעה היא בסך הכל להתאים טכנית את התקנון

לעובדה ששיטת ההצבעה משתנית ואין שום שינוי אחר מעבר לכך. אני מציע שאנחנו

נשלח את ההצעה לתיקון התקנון באופן רשמי להנהלות כל הסיעות, גם אלה שאינן

מיוצגות כאן ונעלה את ההצעה מחדש על סדר יומה של הוועדה בשבוע הבא, כשאז

נצטרך כבר להצביע על ההצעה.

אלא אם תהיינה הערות.

בוודאי. במקביל מר יעקבסון ומר ענבר יעברו על

ההערות שכבר הושמעו כאן סביב השולחן. אם אין התנגדות לחברים וחברים לא

רוצים להביע את דעתם בנושא הזה נקבל את הסיכום שלי ונעבור לנושא הבא בסדר

היום. אני חוזר ואומר שההצעה במהותה היא טכנית והיא בסך הכל באה להתאים את

התקנון לצורת ההצבעה האלקטרונית.

ההצעה היא לא רק טכנית. יש פה פרקים מוסריים,

כמו למשל "חבר הכנסת אינו רשאי להצביע במקום חבר הכנסת אחר".

על זה דנו כבר.

חבר-הכנסת וייס, אלה דברים שנאמרו בוועדת הכנסת.

אין פה שום שינוי.

אני בעד, רק הערתי את הערתי.

מה זאת אומרת שחבר-כנסת לא יכול להצביע. במקום

מישהו אחר?

היו"ר מ. רייסר; אתה לא יכול להצביע במקום חבר-הכנסת טובי אם אתה

יושב לידו.

א. ורדיגר; כשאומרים "במקום" הכוונה היא בדרך כלל לומר

במקום חבר זה.

היו"ר מ. רייסר! אתה מתכוון למקום.

צריך למצוא כאן נוסח נכון.

י. שריד; מבחינת העברית צריך לומר ש"חבר כנסת לא רשאי

להצביע. תחת הבר כנסת אחר.

א. ו רדיגר; אני בעד זה.

אני מבקש להבהיר - וזה לא בא לידי ביטוי בנייר

המודפס - שמה שמופיע. בעמוד השני מביא בפניכם את נוסחו של סעיף 63 לאחר

שיוכנסו בו התיקונים. כמו שאתם רואים יש פה הצעה לתיקון סעיף 62 בתקנון.

תיקון הסעיף הזה ברור. אשר לתיקון סעיף 63 - יש כאן בין היתר ספרור מחדש

והוספת מלים לרותחלת סעיף 63 (א) ולכן כדי שתראו לנגד עינ יכם את התוצאה

הסופית של סעיף 63, אתם יכולים לראות את סעיף 63 כפי שהוא ייראה לאחר

שיוכנסו בו התיקונים המובאים בסעיף 2.

אני לא מבינה את התיקון לסעיף 62(א).האם היושב-

ראש יקבע אם מצביעים בהרמת ידיים או בהצבעה אלקטרונית?

ש. יעקבסון; כן, התקנון לא בא לבטל הצבעה בהרמת ידיים.

מתי הוא ינהג כך ומתי הוא ינהג אחרת?

במקרה שהתקלקל החשמל הוא יבחר בהצבעה בהרמת

ידיים.

זה ענין אחר. אני שואלת אם יש עוד מקרים שהוא

יחליט כך או אחרת? לא ברור מתי הוא מחליט כך או אחרת.

י. שריד; נניח שיש תקלה ברשת ההצבעה.

חבר-כנסת יכול להצביע איך שהוא רוצה? גם על-ידי

הרמת יד וגם על ידי הצבעה אלקטרונית?

לא, חבר-הכנסת יצביע לפי קביעת היושב-ראש.

ג. כהו 8 האם היושב ראש יקבע כל ישיבה איך להצביע או

שהדבר כך קבוע לתמיד?

היו"ר מ. רייסר; רבותי, אפשר ללכת לפי ההצעה שלי ואז אנחנו פשוט

דוחים את הדיון לשבוע הבא לאחר שהחברים יעשו מה שנקרא שיעורי בית. אם

תתעוררנה שאלות מהותיות בהחלט נדון בהן. להערכתי הסדר הזה רצוי על פני

דיון ספורדי בו כל אחד מעלה, ובצדק, שאלה זו או אחרת.

אולי כדאי לשאול היום את השאלות כדי שתהיינה

תשובות בשבוע הבא?

את התשובות אנחנו צריכים לקבוע. ברגע שלא מדובר

בתיקון טכני - אנחנו הגורם שצריך לקבוע איך לנהוו,. חברת-הכנסת גאולה כהן,

מה טווח חופש ההחלטה של יושב-ראש הכנסת או עול

יושב-ראש הישיבה. יכול להיות שצריך לומר שתהיה הצבעה אלקטרונית כשיש באולם

לפחות 10 אנשים או משהו כדה. ההחלטה בנושא זה צריכה להיות החלטה שלנו.

יכול להיות שנחליט שהדבר יהיה בשיקול דעת של היושב-ראש, אינני יודע.

ישנו גם הענין של מה קורה כשיושבי הראש מתחלפים.

היו"ר מ. רייסר; נכון. על דה נצטרך דיון יותר לעומק ואני מציע

שנעשה דאת בשבוע הבא.

י. שריד; הענין של מספר החברים בישיבה, 10 חברים יותר או

פחות, אינו מעלה ואינו מוריד. גם לא מעלה ולא מוריד אם יש שנ י חברים

באולם. צריך לזכור לשם מה נועדה ההצבעה האלקטרונית. ההצבעה האלקטרונית לא

נועדה כדי לראות אם יש רוב או מיעוט ובדרך של הרמת הידיים הענין הזה הוא

הרבה יותר קל. הצבעה אלקטרונית באה כדי שיהיה רקורד להצבעות. זו הכוונה

העיקרית ובלי זה אין להצבעה האלקטרונית הצדקה בכלל. אם מדובר על רקורד

להצבעות אזי כל הצבעה צריך שתהיה הצבעה אלקטרונית, אלא אם כן יש סיבה

מיוחדת במינה שאי-אפשר לקיים הצבעה אלקטרונית כמו תקלה וכו'. אני, לדוגמא,

ארצה להגיד שבשנה פלונית הצבעתי כך וכך עבור חוק זה.

זה מה שאני טוענת.

היו"ר מ. רייסר; חבר-הכנסת שריד, לפי הערכתי אתה צודק במאת

האחוזים אבל את זה אנחנו צריכים לנסח כך. אנחנו גם צריכים לנסח באיזה

מקרים זה יהיה אחרת.

אני רק ניסיתי להזכיר לצורך מה באה ההצבעה

האלקטרונית, זה לא איזה 'הוקוס פוקוס'.

בגלל זה הניסוח כמות שהוא לא נראה לי. לא נראה

לי שההחלטה איך להצביע תהא לפי שרירות לבו של יושב-ראש הישיבה.

היו"ר מ. רייסר; כפי שאמרתי, גם הסיעות שאינן מיוצגות כאן, כל

הסיעות,צריכות לקבל מכתב על הנושא הזה כי הוא שייך לכולם ולכן אי-אפשר

לפסוח על אף סיעה.

אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר היום;

ב. בקשת סגר יו"ר הכנסת חה"כ מ. כהו אבידב לשינוי

החלטת ועדת הכנסת בדבר מועד תום הכנסת הנוכחית

הניסוח של הסעיף הזה יהיה קצת אחרת: בקשה

לרביזיה בקשר להחלטת ועדת הכנסת בדבר תום מועד הכנסת הנוכחית.

אנחנו, כידוע, לבקשת יושב-ראש הכנסת החלטנו

לקבוע את המועד 31 ביולי כתום כנס הקייץ. סגן יושב-ראש הכנסת, חבר-הכנסת

מאיר כהן אבידב, פנה בהצעה לקצר את מושב הכנסת. שוחחתי על ההצעה הזאת עם

יושב-ראש הכנסת שהוא המוסמך להגיש את ההצעה בפנינו ושמעתי את עמדתו שהוא

בנושא הזה מוכן לקבל כל החלטה שועדת הכנסת תקבל.

נאמר לא יתנגד. זה יותר מדוייק.

לא יתנגד. לכן מצאתי לנכון, גם בהתייעצות אתו,

שהדרך יחידה שבכלל אפשר לדון בנושא חזה, כשהמדובר לא בפניה של יושב-ראש

הכנסת, היא ללכת בדרך של רביזיה עד ההחלטה שקיבלנו. דברים כאלה היו מעולם.

לכן יש להערכתי תוקף - אלא אם כן מר ענבר חושב אחרת - לדיון הזה.

זה כבר הונח על שולחן הכנסת.

קודם כל, אתייחס לשאלה של הרביזיה. רביזיה יכולה

הוועדה לקבל בענין שבו הסמכות שלה להחליט וגם אז זה באשר מדובר בהחלטה

שטרם הונחה על שולחן הכנסת. כאשר ההחלטה מונחת ער שולחן הכנסת הרי התפישה

המשפטית היא שההחלטה הזאת היא כבר רכושה של הכנסת ולא של הוועדה בלבד.

ואז זה נושא חדש.

במקרה אשר לפנינו מדובר בכלל בענין שהסמכות

הראשונית היא קודם כל של יושב-ראש הכנסת. יושב-ראש הכנסת כאשר הוא מביא

ענין כזה לוועדה - הוועדה יכולה לאשרו או שלא לאשרו. במקרה הזה הוועדה

אישרה את הענין והניחה אותו על שולחן הכנסת ובזה תם פוקטוס-סופיציו מבחינת

הנוגעים בדבר. לכן הדרך היחידה לשנות את מועד הפגרה היא על-ידי פניה מחדש

של יושב-ראש הכנסת. יושב-ראש הכנסת יכול לפנות לוועדה ולומר: אני מבקש

לשנות כעת את תאריך שינוי הכנס, מבקש לקבוע תאריך כזה וכזה, אנא אשרו.

כלומר, הוועדה לא יכולה בלי יוזמתו לעשות דבר.

הוא לא יפנה.

זאת ועוד: אנחנו מדברים היום על שנה שבה הבחירות

נערכות במועד הקבוע בסעיף 9 לחוק יסוד: הכנסת, דהיינו נובמבר.

יום שלישי, ה-1 בנובמבר.

בשנה אשר כזאת, שבה הבחירות נערכות במועדן, חלות

הוראות סעיף 31(א) לחוק יסוד: הכנסת, שעל-פיהן שמונה חודשים יהיה זמנם של

שני הכנסים גם יחד. כלומר, רק הכנסת הבאה לכשתתכנס תוכל לקבוע שני כנסים

שמועדם פחות משמונה חודשים, אבל לא הכנסת הזאת כאשר הבחירות נערכות

במועדן. הכנסת הזאת חייבת לשמור על שמונה חודשים לפי סעיף 31(א) אלא אם כן

יתוקן סעיף 31(א) ויאמר שבשנה שבה נערכות בחירות ולא במועד הקבוע בסעיף 9

- והסעיף אומר במפורש את הדברים -

זאת אומר התקנון או החוק?

החוק. - אלא אם היא נבחרה שלא במועד הקבוע בסעיף

9. ברגע זה המועד הקבוע בסעיף 9 הוא הקובע ואין כל סיבה לקיים שני כנסים

פחות משמונה חודשים.

אני רוצה להיות פרקטי ובדבהים האלה נהגנו תמיד

בצורה של קונצנזוס. להערכתי, אם יהיה קונצנזוס על שינוי אני לא רואה שום

בעיה אם יושב-ראש הכנסת ישמע את הדברים. על פי השיחה שלי עם יושב-ראש

הכנסת התרשמתי שגם יכולה להיות אפילו פניה ואם צריך לתקן משהו אפשר יהיה

לתקנו.

לדעתי, הבעיה היא יותר מהותית. אם אראה שדעת החברים היא ללכת

בהתלהבות לקראת ההצעה - אפשר לחשוב הלאה. אם דעת החברים היא לא ברותלהבות

בעד ההצעה - ממילא לא צריך להידרש לכל הדבר הזה ונוריד אותו מסדר היום על

רקע ההערות של מר ענבר. ברשותכם, נשמע את המציע, נשמע את החברים ונחליט.

אדוני היושב-ראש, מר ענבר, ידעתי את מה שציטטת

בפנינו ולכן העליתי את הנושא בפני נשיאות הכנסת בשבוע שעבר, בהרחבה. יושב-

אני לא אזום, אתה רוצה - תיזום אתה, אני לא מתנגד. לכן

קיבלתי אור ירוק ממנו, ולמעשה כך הבינותי, להגיש את הבקשה לוועדת הכנסת.

אפרט את נימוקי. ראשית, אשר לשמונה חודשים - יש

שמונה חודשים. חלק מחודש נחשב לחודש ולא בדיוק סופרים את הימים. הכנסת

התחילה באוקטובר ואם תמנה את החודשים עד יוני הרי יש שמונה חודשים. בכל

הקיצור מדובר לא בארבעה שבועות אלא בשלושה שבועות, כי לא יוצאים לפגרה ב-

31 ביולי אלא ב-27 ביולי. הכוונה היא לקיצור המושב עד סוף יוני או תחילת

יולי.

דרך אגב, היתה פגורת הפסח.

מ. כהו-אבידב; לקחתי אותה בחשבון .

מ. כהו"אבידב; הכנסת התכנסה בחודשים אוקטובר, נובמבר, דצמבר,

ינואר, פברואר, מרץ, מאי ויוני והרי לך שמונה חודשים, אם אינני טועה.

אבל כשאומרים שמונה חודשים לפחות פירושו של דבר

שמונה חודשים מלאים.

כשאתה אומר חודש - אתה לא סופר את הימים של אותו

חודש. אתה אומר שמונה חודשים.

שבעה חודשים ויום לא יכולים להיות שמונה חודשים.

ואם זה שבעה חודשים וחצי? - האם השבועיים החסרים

יהיו מהותיים או משמעותיים כל כך? יש שמונה חודשים, ספרתי.

אני טוען שאנחנו עומדים בפני מערכת בחירות

ואנחנו רואים לאחרונה שחברי הכנסת כמעט ולא נמצאים במליאה. יתירה מזאת,

אנחנו הופכים את הכנסת לבמת התגוששות פוליטית, לדעתי, לבמה של בחירות

והדבר מעלה את המתחים. הכנסת הזאת נמשכה ארבע. שנים וחצי עם כל הוויכוחים

והכל היה ברוח טובה פחות או יותר. הרוחות סוערות, לוהטות ויכול להיות

שנגיע למצבים כאלה שפשוט יקשה לנהל ישיבות. היום קשה לנהל ישיבה ואני אומר

לר את זה גלויות. לא פעם אני נתקל בקשיים. מדוע אנחנו צריכים להגיע למצב

שכלי התקשורת, הרדיו והטלוויזיה, בצורה כזאת בדיוק לפני הבחירות? לכן

ראיתי טעם בכך שנקצר את המושב בשלושה שבועות. בסך הכל מדובר בשלושה

שבועות, מה עוד שלא ייגרם שום נזק בדבר הזה גם לא לשמו של הבית ונצא מכאן

בסוף חודש יולי לפגרה ברוח טובה. הדבר הזה לא יפגע באף אחד.

לאופוזיציה יש תמיד זכות לכנס את המליאה. ב-20

חתימות יכולה האופוזיציה לכנס את המליאה ועל כך אין ויכוח. אם הממשלה רוצה

להעביר חוק מסויים - היא תכנס את המליאה והכנסת. פירוש הדבר שבקיצור המושב

אנחנו לא פוגעים בעבודתה המעשית של הכנסת וגם לא סותמים בפני האופוזיציה

את הגולל באופן שאין לה כלי ביטוי. מדובר בשלושה שבועות ותמיד האופוזיציה

תוכל לכנס את הכנסת אם היא תרצה בכך. לאופוזיציה יש גם יותר מ-20 חתימות.

אם בכל זאת איזו סיעה גדולה תרצה לכנס את הכנסת - גם היא תשיג 20 חתימות.

לכן כדי לשמור על הרוח הטובה, כדי לצאת ברוח טובה מהכנסת הזאת וכדי לקיים

את כל הוויכוח הפוליטי של הבחירות וההתגוששות הזאת לא במליאה אלא בחוץ,

כדאי לקצר את המושב.

אני מתנגד התנגדות נחרצת להצעה. אני כבר מודיע

על כף.

אם הדבר הזה מבטא את עמדת סיעתך - ההצעה כבר

נופלת.

לא, אני עוד לא התייעצתי עם סיעתי. אבל מכיוון

שסיעתי עסוקה בבחירות של חברי המרכז ואני כאן הבעתי את דעתי.

אומר מדוע אני מתנגד להצעה. קודם כל אני מתנגד

לה מבחינה ציבורית כוללת. לדאבוננו, ואולי במידה רבה מאד שלא בצדק, יצא

לנו דימוי ציבורי של כנסת שכאילו משתמטת ממילוי תפקידה. זה לא בצדק, אבל

אנחנו הוועדה הזאת מידי פעם בפעם דנים בסוגיה הזאת. על-ידי קבלת החלטה כמו

זו המוצעת אנחנו מוסיפים גחלים לאש המלכלכת הזאת. זה נימוק אחד שבשבילי די

בו, ודי לי בו דווקא לקראת בחירות כשכולנו מעוניינים להופיע בפני הציבור

כמי שממלאים את שליחותנו נאמנה. ואני חושב שאנחנו ממלאים אותה נאמנה.

דבר שני - מכיוון שהאופוזיציה ממילא תשתמש ב-20

הרותימות הדרושות, ובצדק כי היא צריכה לנהל קרב פוליטי לקראת הבחירות, אזי

הכנסת תתכנס כל הזמן ממילא. סיעתי או סיעתו של חבר-הכנסת אבידב כאשר יהיה

להן ענין מאד הן תאסופנה 20 חתימות. כלומר אנחנו נתכנס רק בימי סערה

ואת סדר היום השוטף לא נקיים. על כן המטרה שחבר-הכנסת אבידוב מבקש להשיג

ממילא לא תושג. נהפוך הוא. אנחנו רק נעסוק בעניינים שיש בהם מתח גבוה.

דבר שלישי - מתח גבוה ועוד ערב בחירות זה לא רק

דבר לגיטימי אלא אני אומר שזה נחוץ. אם יש חס ושלום התפרצויות באולם

שגובלות במהומה - יש מספיק כלים ליושבי-ראש הישיבות לטפל בכך. אני זוכר

ישיבות סוערות מאד בקדנציה הזאת. היו ישיבות סוערות כאלה לאין סוף, כמו

פו-שת הלביא, פרשת השב"כ, פרשת פולארד וכדומה. אני זוכר כמה פעמים חברי

כנסת הוצאו מהאולם. תראו כמה פעמים קראו לחבר-הכנסת שריד לסדר היום ולחברת

הכנסת גאולה כהן ואחרים. אני כל פעם רוצה שיקראו לי לסדר היום ולא הולך.

האם לא היו מספיק סערות?

על כן אני חושב שאנחנו כוועדה לא צריכים לגעת

בענין הזה.

אם חברי כנסת לא באים לכאן היום

מפאת בחירות - זה שיקול שהם צריכים להפעיל, מה לעשות? אפשר לחשוב שבזמנים

אחרים יש כאן התלהטות של השתתפות. אני מכיר כמה וכמה חברי כנסת שלא פוקדים

את הכנסת בדרך כלל ומאידך יש חברי כנסת שלמרות הימים הקשים של המירוץ אחר

חברי המרכז באים לפה. אם יהיה איזה יום או יומיים שצריך יהיה לאפשר לחברים

ללכת לבחירות - אפשר להתחשב בכך. למשל, סיעת הליכוד הולכת בעוד שבועיים

לבחור את נציגיה. אני אומר שיהא זה הוגן אם אנחנו באותו יום לא נקיים

ישיבה כי מדובר בסיעה גדולה מאד, ולהיפך. זה צריך להיות במסגרת כללי המשחק

החברי ים בבית הזה ולפי דעתי הציבור גם יקבל זאת ברוח טובה. אפשר אולי

באותו שבוע להתחיל את ישיבת הכנסת ביום ראשון, אינני יודע. מכל מקום

יכולים להיות יומיים כאלה. אשר לסיעות היותר קטנות שהן ודאי מאורגנות - הן

לא צריכות יומיים, הן לא צריכות מחנה מעצר של 1200 איש, אין בהן חגיגות

ולא נושאים חברים על כתפיים והן ודאי מפלגות די רציניות. נשארו בבית הזה

כמה מפלגות רציניות. לכן אנחנו, הגדולים, את הפסטיבלים נעשה ונבקש חופשה

של יום אחד. תודה רבה.

אני רוצה לומר בקיצור נמרץ שאני חושב שגם אני

אתנגד להצעה הזאת. אינני רוצה לחזור על חלק מהנימוקים שהעלה חבר-הכנסת

וייס, שאני מסכים אתם. אני רוצה לומר שניים-שלושה דברים שחבר-הכנסת וייס

לא אמר.



קודם כל - לענין כינוסה של הכנסת על-ידי האופוזיציה. 20

חתימות זה דבר קשה מאד וברוב המקרים שחשובים לנו זה בלתי-אפשרי להשיג 20

חתימות. הא ראיה שבחופשת הפסח רצינו לכנס את הכנסת לכמה עניינים ולא עלה

בידינו לאסוף 20 חתימות כי האופוזיציה צריך לזכור מורכבת מ-23 או מ-24

חברים, כאשר מה שעושה את הצירוף של 24 החברים לענייננו זה הצירוף של התחיה

וכהנא ויש להניח שברוב הנושאים שאנחנו מעוניינים לכנס לשמם ובגללם את

מליאת הכנסת ההתלהבות של 'התחיה' ו'כהנא' היא לא גדולה באופן מיוחד. על כן

ברוב הנושאים שחשובים לנו אין יכולת לכנס את הכנסת וברור לגמרי ומדרך הטבע

שזו סיבה שרק בגללה חבר-הכנסת אבידב היה צריך לוותר ער הצעתו.

מ. כהו-אבידב; אני הצעתי את הצעתי, אם לא תרצה - לא תקבל אותה,

אין לי שום טענות.

אני חושב שרק בגלל הסיבה הזאת לא היית צריך לבקש

את קיצור המושב.

מ. כהו-אבידב; אם תגידו לא - אוותר. אני לא עומד על כך באופן

עקרוני.

י. שריד; הנימוק השני ישכנע אותך עוד יותר ואני בטוח

שלאחר שתשמע אותו לא תבקש את ההצעה הזאת. ההצעה הזאת איננה נותנת שום דבר,

כי מה קרה? נודה על האמת שההתרגשות הגדולה בכנסת מצד אחד ומיעוט המשתתפים

מצד שני אינם בגלל הבחירות לכנסת אלא בגלל הבחירות הפנימיות. אלה הם

הקרבות האישיים הנואשים של כל מיני אנשים שרוצים להישאר פה וזה בסדר

גמור. לא ראיתי הרבה מתנדבים שמתנדבים לפרוש. אני אומר שזו הסיבה העיקרית.

אם כך, מה הועילו חכמים בתקנתם? אתה בא בהצעה שלך לאחר שכבר ננעלו שערי

שמיים. זאת אומרת שאחרי הבחירות של מפלגת העבודה, ב-19 ביוני, ואחרי

הבחירות בליכוד שיהיו בתאריך דומה, לאחר כל הסערות אתה מציע לסגור את

הכנסת. נכון שבהזדמנות צריך לחשוב מה עושים דווקא לא בחודשים לפני הבחירות

אלא בחודש לפני הבחירות הפנימיות ובעוד ארבע שנים חזון לעתיד לבוא המחוקק

שיבוא לכאן בפעם הבאה יצטרך לחשוב מה לעשות בחודש או בחודשיים האלה כדי

לאפשר את הדבר הלגיטימי הזה שאנשים רוצים להיבחר והם מחזרים אחר הבוחרים,

כל אחד על פי הטעם שלו. אבל אתה מציע לעשות זאת לאחר שההתרגשות הגדולה כבר

עבר וכל הצעקנים פה יכולים לשבת בשקט כי הם נבחרו או לא נבחרו. אם כך מה

נשאר? - נשארו הבחירות והולכים כבר בפעם ה-12 לבחירות בארץ הזאת.

מ. כהו-אבידב; לא עשיתי זאת מהטעם הזה.

י. שריד; לא אמרתי שאתה עושה זאת מהטעם הזה, אלא רק אמרתי

שאני חושב שאתה טועה בהערכה שלך לגבי הסיבות לסערה בכנסת.

מ. כהו-אבידב; הלוואי ואתבדה.

אתה בא לאחר הסערה. עכשיו אני רוצה לומר לך

שבחירות במדינת ישראל כולן סוערות וכולן גורליות וכבר היו בחירות 11

פעמים. אתה בא לתקן דבר בפעם ה-12. אני חושב שבהצעה הזאת אתה גם גורם

לכנסת הזאת להביע אי-אמון בעצמה. האם היא לא יכולה לעשות את מה שעשו כל

הכנסות הקודמות, 11 כנסות קודמות, בזמנים של מתיחות ובזמנים של בחירות? ~

יהא בכך אי-אמון בעצמנו כי פירוש הדבר שאנחנו מודים שאנחנו לא יכולים

להתכנס משום שאנחנו חוששים לאן זה יגיע, אנחנו כאילו חוששים מכך שיהיו פה

מהומות רחוב ותגרות שיכורים ולכן אנחנו מוכרחים להגן על העם ועל עצמנו

מפני עצמנו ולכן אנחנו מפזרים את עצמנו. אני חושב שזו הצעה לא טובה. 11

פעמים זה היה ופעם ה-12 זה גם כן יהיה וההתרגשות הגדולה בעוד שבועיים

תעבור, אל תדאג.

היא לא תעבור.

היא תעבור.

הלוואי.

י. שריד; הכנסת מתפזרת בסוף חודש יולי ועד הבחירות

הכלליות יש עוד הרבה זמן. היו פה ימים חמים, כפי שנאמר, גם לא בערב

בחירות.והדבר העיקרי הוא שכל ההצעות המטורפות שעלו פה בחודש-חודשיים

האחרונים עלו לא בגלל הבחירות אלא בגלל הבחירות האישיות וגם זה יעבור.

אני נגד פיזור הכנסת לפני זמנה. אני מקבל את כל

הנימוקים. אני רק רוצה להציע. למפלגות הגדולות שלקראת הכנסת ה-12 -וכפי

שאמר חבר-הכנסת שריד הסערות הגדולות הן בגלל הבחירות הפנימיות - להזמין את

כל חברי המרכז בכנסת ולטפל בהן כאן. תנו להם ארוחה טובה וכולם יבואו.

השורה התחתונה שלי היא בהחלט דומה להצעות שנשמעו

כאן. אני מבינה לגמרי את המצוקה ואני בעצמי אפילו מתוך מצוקה הושבתי לא על

קיצור המועד אלא על כך שאולי צריר לעשות משהו ולשנות משהו במשך החודשיים

האחרונים האלה בתיפקרד של הכנסת. בהתחלה אפילו חשבתי - והורדתי זאת -

שבמקום שהכנסת תתכנס ירמיים וחצי או שלושה ימים היא תתכנס ליומיים כדי

לאפשר לאחרים לעשות את כל הדברים שהם צריכים לעשות באותו יום חפשי; אבל

אני יודעת שזה לא נכון כי מי שלא בא לא יבוא גם כשיש יום אחד ומי שבא יבוא

גם כשהכנסת מתכנסת שלושה ימים. לכן ירדתי מהענין הזה.

כמובן גם הנושא של- 20 חתימות הוא נכון. אנחנו בצד ההפוך היינו צריכים

את רץ ואת כהנא לצורך איסוף החתימות, אבל רץ לא רצתה ואת כהנא אנחנו לא

רצינו. כך לא יכולנו להגיע ל-20 חתימות.

אני בכל זאת רוצה לחזור להצעה ולא לרדת ממנה לגמרי בלי לשנות משהו

בתוך מסגרת ר1עבודה בשלרשת הימים האלה. באמת יש אפשרות לשנות ולמה לא

ב:יום רביעי יש הרבה הצעות אי-אמון, הרבה הצעות לסדר,

אנשים צריכים לגמור את המכסות שלהם ומדוע לא לאפשר להם זאת כשהדמוקרטיה

נתנה לנו דוכן כזה להציג בו את עמדותנו? אם מתעמתים - יתעמתו בכנסת

סך הכל העתונות נותנת את הדיווחים האלה ומה זה חשוב

אם היא תיתן את הדיווח מהכנסת או מאסיפות ברחוב. אני אומרת שנפנה לי ושב-

ראש ונאמר לו שצריכה להיות חלוקה אחרת של העבודה בשלושת ימי כינוסה של

הכנסת. בימי שני הולכים הביתה בחמש או בשש, לאחר שדנים ב-2-3 חוקים של

הממשלה. גם פה צריך לעשות שינויים. צריך לחלק את כל ההצעות לסדר היום וגם

את הצעות את האמון בין יתר ימי העבודה של הכנסת. לא צריך להביא הכל ביום

רביעי. למה לא להעלותם ביום שלישי? למה לא לחלק את ההצעות לסדר בין ימי

שני, שלישי ורביעי? המצוקה שקיימת היום בגלל ריבוי ההצעות לסדר ובגלל

ריבוי ההצעות לאי-אמרן ניתנת לפתרון. למה לא לשנות את מבנה העבודה בימים

האלה כך שהמצוקה אולי תהיה אבל היא פחות תורגש?

אני חושב שכל ההצעה הזאת אין לה על מה להתבסס.

דבר ראשון - ישנו הנימוק ששמענו מהיועץ המשפטי. דבר שני - מה זו הכנסת?

הכנסת היא הזירה הפוליטית ואנחנו רוצים לקצר את פעילותה של הזירה הפוליטית

דווקא לפני הבחירות. מה החכמה הזאת? אפשר היה בכלל לפזר את הכנסת חצי שנה

קודם לכן. אבל הכנסת ישנה כדי שתהיה במה פוליטית לנציגויות הפוליטיות. זה

שמתנהגים לא בסדר - קודם כל, אני רוצה לעדכן אותך, חבר-הכנסת אבידב, היו

ישיבות סוערות שאי-אפשר היה לנהל אותן.

דווקא בחודש האחרון זה לא היה.

נכון. אני רוצה להזכיר לך שורה של ישיבות שגם

אתה ניהלת או אני ניהלתי, שמבחינת ניהולן זה היה פשוט בלתי-אנושי מבחינת

היושב-ראש ומבחינת המהומה שהיתה בכנסת. אני לא רואה שיש משהו מיוחד בזמן

האחרון .

הריאה; כי אין חברי כנסת.

לא בגלל זה. יש דברים גם מחוץ לכתלי הכנסת.

נשמעים ביטויים שאסור להשמיעם, כולל פקידים שמתבטאים כאילו הם היו לא חברי

כנסת אלא איני יודעת מה. למה שלא נראה את המציאות כפי שהיא?

לא רק שאינני מרוצה אלא אני חושבת שזה לא בסדר מבחינת

תקנון הכנסת שהצעות אי-אמון שמוגשות ביום שני בבוקר נדונות ביום רביעי. זה

לא בסדר, זה לא לפי התקנון. לפי התקנון הצעות אי-אמון היו צריכות להיות

נדונות למחרת יום ההגשה כסעיף ראשון. דווקא ביום רביעי בו ישנו העומס

הגדול מאד של כל ההצעות לסדר היום דנים בהצעות אי-אמון. אינני מבינה זאת.

אולי זה גם באשמתי בגלל שזמן מסויים לא הייתי כאן. אבל אביא זאת בפני

הנשיאות.

י. שריד; אסביר לך מדוע זה כך. בעתו היה הסכם ג'נטלמני.

אמנם לפי התקנון צריך לדון בהצעות אי-אמון תוך 24 שעות, אם איני טועה, אבל

היה הסכם ג'נטלמני בהקשר הזה משום שאי-אפשר להביא אנשים מחוץ לארץ תוך 24

שעות וכוי. להסכם הג'נטלמני הזה היתה הצדקה כאשר האופוזיציה והקואליציה

היו פחות או יותר בשיעורי כוח יחסיים דומים. היום זה אבסורד ומשום שזה היה

הסכם ג'נטלמני בתנאים מסויימים הרי עכשיו אפשר לבטל אותו. אף אחד גם לא

יבוא בטענה משום שאין סכנה להפלת הממשלה.

אני לא מבינה בכלל למה הפעילו את ההסכם הזה

בכנסת הזאת, הוא בכלל לא רלוונטי.

משכו את ההסכם הזה מהעבר.

ביום שני אפשר להביא לדיון הצעות לסדר.

אם אומרים שאפשר לכנס את הכנסת בפגרה - בוודאי

שאפשר, אבל לא לחקיקה, כפי שידוע, ולא לאי-אמון אלא לדיון בהצעות לסדר.

מדובר בשלושה שבועות.

שלושה שבועות אפשר גם להגיד לך.

כל הענין הוא של שלושה שבועות ומה כבר בוער?

מ. כהן-אבידב; אל תקבלו זאת, אוריד את ההצעה, לפי מה שאני שומע

אני מוריד את ההצעה.

אני רוצה להגיד שכשבאתי לראות את הכנסת בפעולתה

כמתבונן חדש-ישן אני רואה שהכנסת לא מתפקדת. נדמה לי שהכנסת בשבועות האלה

כמעט ולא מתפקדת מחמת האירועים הפנים-מפלגתיים. אילו ניתן היה לעסוק פסק

זמן של שבועיים ולהמשיך לעבוד אחר כך בכל חודש אוגוסט - אני חושב שזה היה

טוב.

אני רוצה להעיר הערה והערתי מכוונת אך ורק

לענייני סדר היום. העירו פה שבימי שני מקצרים וביום רביעי מאריכים. ראשית,

יש בסדר היום יפחות 20 נושאים שנכללו בסדר היום בעקבות הצעות לסדר היום של

חברי כנסת. מפעם לפעם אני שואל את חברי הכנסת אם הם מעוניינים שנביא את

ההצעות לדיון והם אומרים לא.

ש. וייס; יש נ ושא 'חיוני' -פינוי סיני, הצעתו של חבר-

הכנסת חריש.

זה כבר לא קיים. זה הוסר. זו היתה נקודה אחת.

נקודה שניה - לגבי הצעות לסדר היום. אנחנו יכולים להביא הצעות לסדר

היום בערבו של יום ב' ובערבו של יום ג', אבל חבר הכנסת מגיש ההצעה אומר:

בלי שר אני לא רוצה להעלות את הנושא. אנחנו תלויים בשרים.

למה השרים לא יכולים לבוא לענות.

אבל הם לא חייבים לבוא לענות.

הם חייבים. מה דה רק מפני שזה ביום שני או

שלישי? אם כך זה לא בסדר.

גם ביום רביעי הם לא באים. אין דבר כזה שהם לא

חייבים לבוא. אם יושב-ראש הכנסת כך יעמיד את הדברים אזי הם יהיו חייבים

לבוא.

כתוב.

י. שריד; זה לא משנה מה כתוב. אם יושב-ראש כנסת מלכתחילה

מעמיד את השרים במצב כזה שברגע שהכנסת זקוקה לכך שהם יבואו לכאן - אזי זה

הדבר הראשון שהם חייבים לעשות. לכן הם כן חייבים.

אבל אנחנו יודעים שהשר לא יבוא.

אתה יודע. מה? המתירנות שקיימת מבחינה זו לו.בי

השרים הגיעה עד כדי כך שגם בימי רביעי יש שרים שאומרים: אנ י לא יכול לבוא.

אבל אין ליושב-ראש אפשרות להפעיל סנקציה נגד שר

שלא בא.

זה תקין?

הריאה; תתקנו את התקנון.

היו"ר מ. רייסר; חברת-הכנסת כהן, פרוטוקול הישיבה יועבר לעיונו

של יושב-ראש הכנסת, לרבות ההערות שהושמעו על הצעות לשינויים בסדרי

הדיונים.

כבר השבוע אני מבקשת לשנות את הענין של האי-

אמון.

לו אני הייתי יושב-ראש הכנסת השרים היו רצים

לכאן כמו 'טילים'.

אני רוצה להעיר עוד הערה שכשמוזמן שר רצוי שגם

חבר-כנסת בודד יהיה במקום ואז זה יהיה ממש מאוזן .

היו"ר מ. רייסר; רבותי, אני מבין שאנחנו מורידים את ההצעה של

חבר-הכנסת אבידב מסדר היום. אנחנו עוברים לסעיף שונות.

ג. שונות - קביעת מסגרת הדיון להצעות אי-האימון של סיעות

מפ"ם. ר"ץ. התחיה. שינוי. מורשה. פאי וכך

הסיעות מפ"ם, ר"ץ, התחיה, שינוי, מורשה, פאי וכך הגישו הצעות להביע

אי-אמון בממשלה. כל הסיעות שהקראתי בשמן, להוציא את סיעת כך, הגישו הצעות

אי-אמון בשל "המשבר ההולך ומחריף במערכת הבריאות", וסיעת כך הגישה את הצעת

אי האמון בשל ענין לאה שקדיאל. ההצעות יידונו ביום רביעי. אנחנו צריכים

לקבוע את מסגרת הדיון.

אני מציע שמסגרת הדיון תהיה הודעות סיעות - 10 דקות.

אני מציע כמה שיותר זמן. דיון סיעתי.

10 דקות - הודעות סיעות.

כן .

הוחלט; מסגרת הדיון להצעות אי האמון תהא הודעות סיעות - 10 דקות.

הדיון יהיה דיון משולב.

ד. העברת הדיון בהצעת החוק של חבר-הכנסת ד' צוקר

בענין נציב קבילות ילדים לוועדה לענייני ביקורת המדינה

חבר-הכנסת צוקר פנה אלי בענין זה. לפני שבוע החליטה ועדת הכנסת

להעביר את הצעת החוק של חבר-הכנסת צוקר בענין נציב קבילות ילדים לדיון

בוועדת העבודה והרווחה. חברת-הכנסת נמיר, יושבת-ראש הוועדה - אשר בהזדמנות

זו נברך אותה על הישגה היפה בבחירות במרכז מפלגת העבודה - אומרת שמפאת

עומס פעילות של הוועדה היא לא רואה איך הנושא הזה יבוא לכלל דיון רציני

בקדנציה הזאת. לכן היא מסכימה שהנושא יעבור לוועדה אחרת. מאידך גיסא, חבר-

הכנסת דוד ליבאי, יושב-ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה - שגם לא מגיעה

ברכה על היבחרו במרכז מפלגת העבודה - וכמי שעוסק בנושא של אומבודסמן מוכן

להתעסק בענין הזה באינטנסיביות יתירה.

אשר על כן מבקש חבר-הכנסת צוקר שאנחנו נעשה רביזיה בהחלטה שלנו. למען

הסדר אני חייב לומר שאני עדיין לא הודעתי את ההודעה בדבר החלטת ועדת הכנסת

לדון בענין בוועדת העבודה והרווחה במליאת הכנסת ולכן אפשר לעשות רביזיה.

אשר על כן אני מעמיד להצבעה את הסוגיה האם אנחנו מסכימים לדון מחדש בסוגיה

הזאת לאור העובדות שציינתי לעיל. מי בעד? ירים את ידו.

קודם תשמע אותנו. תדחה את ההצבעה בכמה רגעים.

האם אתה מעמיד את בקשת הרביזיה להצבעה לפני

שאנחנו מתייחסים לנושא?

אני יזמתי את ההצעה של חבר הכנסת צוקר והיא באמת

מרתקת. יש לי הרגשה שיש הרבה מאד מרכיבים שנוגעים לוועדת החינוך, דווקא

משום שמדובר בילדים. על כן אני הייתי מעדיף שהענין יהיה בוועדת העבודה.

ועדה משותפת במציאות של היום תהרוג את הענין.

ש. וייס; אני לא רוצה להרוג, את הענין, תן לי לסיים. אני

מבקש שאתה תשוחח עם יושב-ראש ועדת החינוך והתרבות.

י. שריד; חבר-הכנסת וייס, יש כבר אפשרות להעביר את ההצעה

והחברים נדברו ביניהם. מה אתה רוצה? ועדה או להעביר את הענין? חבר-הכנסת

אני מתחייב להעביר את זה. אם כולם מסכימים

למה לא? מה זה יותר מתאים לחינוך מאשר למי שמטפל בנושא של אומבודסמן? אתה

רוצה סתם לסבך ענין? כולם כבר סיכמו את הענין .

אף נושא הוא לא ענין של הסכמים בין חברי כנסת.

אבל הנושא מתאים לוועדה לענייני ביקורת המדינה

העוסקת באומבודסומן . הוועדה שכביכול היתה צריכה לעסוק בנושא, ועדת העבודה

והרווחה, אומרת שהיא לא רוצה, אז למה חינוך? מה שייך חינוך לענין?

ש. וייס; אם אנשים סיכמו ביניהם זה בכלל נפלא. כך יכולים

לסכם את כל החוקים. אני לא נגד זה ואני יודע שדברים כאלה מתקיימים בהווי

הפרלמנטרי. אני לא רוצה לשים יתדות. אם חבר-הכנסת צוקר צריך כאן צ'ופר

לקראת סוף הקדנציה -

איזה צ'ופר?

ש. וייס; 40 שנה חיינו בלי נציב כזה. שמעתי הערות מהרבה

מאד מחנכים בכנס שנקלעתי אליו במקרה. היו אלה מחנכים ממדרגה ראשונה ולהם

יש בכלל לבטים בקשר למוסדות אליהם יוגשו תלונות של ילדים נגד מורותיהם.

הענין הוא לא כל-כך פשוט. זה נשמע חביב, אפילו מרהיב ומלבב אבל הבעיה היא

בעיה. אני גם הצבעתי בעד החוק הזה כי רציתי לתת לו סיכוי. אני לא יודע אם

היום הייתי מצביע עבורו.

אני לא רוצה שהענין הזה יפול בגללי. אבל אנ י מבקש, אדוני היושב-ראש,

שתחליף מלה עם יושב-ראש ועדת החינוך ואולי הוא ימצא דרך שמהר מאד יביאו את

הצעת החוק לדיון.

אתה מציע בדיוק את מה שחבר-הכנסת צוקר עשה, והוא

עשה בסדר. אתה מציע שהיושב-ראש יחליף מלה וגם חבר-הכנסת צוקר החליף מלה.

ש. וייס; ועדת החינוך והתרבות בשבילי היא רפרנט לענין הזה

יותר מהוועדה של חבר-הכנסת ליבאי וכל אחד אחר. אבל אני לא אפריע פה

להצבעה. כולי לא ימנע את הרוב. על כך אני מודיע מראש.

זה מותר ולגיטימי שבעל הצעה יוכל לברר דבר כזה.

כדי לפנות לוועדת הכנסת הוא צריך להראות שהדבר ריאלי ויש מישהו אחר שמוכן

לדון בענין. מדוע זה רע שהוא ברר לפני כן ומצא שיש ועדה שיכולה לטפל

בנושא? הוא רצה רביזיה. רביזיה ועדת הכנסת יכולה לעשות בצורה יותר יעילה

אם יש אופציה אחרת. סוף סוף הוא לא גמר את הדבר ביניהם, אלא הענין הובא

לוועדת הכנסת. לדעתי, ועדת הכנסת צריכה פשוט להצביע על זה ואני רואה שגם

תבר-הכנסת וייס וגם חברת הכנסת גרוסמן לא מתנגדים לכך. אני חושבת שזו הצעה

כל כך חשובה ומי שיטפל בה לא יכול לעשות רע אלא רק טוב.

יש לי ספקות אם אפשר להעביר חוק כזה לוועדה

שתדון בזה מנקודת ראות טכנית ולא במהות. להקים נציבות קבילות של ילדים זה

לא ענין טכני. זה ענ ין שצריך להיכנס לעובי הקורה שלו.



י. שריד; יושבת ראש ועדת העבודה והרווחה אומרת שאין מה

לעשות והיא לא תדון בזה בקדנציה הזאת. מה לעשות?

ח. גרוסמן; אבל זאת לא אומרת שוועדה כזאת יכולה להחליט.

רבותי, גם אני רוצה להביע את דעתי. רבותי, עם כל

הכבוד אני לא יודע על כך שחברי הכנסת מתחלקים על-פי התמחויות מקצועיות.

אני מניח שנושא חינוך יכול להיות יותר קרוב ללבם של חברי ועדת החינוך

והתרבות, אבל אני לא חושב שבזה נשללת היכולת של חברי ועדה אחרת לדון

בנושא. אני מכיר את חבר-הכנסת ליבאי, הוא לא בדיוק מנותק מהחינוך. אני

מניח שחברי ועדת החינוך יאמרו את שלהם והם חברי הוועדה לענייני ביקורת

המדינה יפעלו כך מתוך גישה לפעול לטובת הענין. אני מאד מעריך את גילוי הלב

של יושבת-ראש ועדת העבודה והרווחה, אשר אמרה שהיא לא מסוגלת לטפל בענין.

אני בהחלט תומך בגישה להעביר את הצעת החוק לדיון בוועדה שמוכנה לעשות זאת

וחזקה על יושב-ראש הוועדה, פרופ' ליבאי, שהוא יעשה זאת היטב.

י. שריד; הוא בעצמו קרימינולוג. הוא מכיר את הענין.

היו"ר מ. רייסר; ברשותכם, אני מבקש להעמיד את הנושא להצבעה

בפרוצדורה הבאה; דבר ראשון - מי בעד רביזיה בהחלטה של הוועדה?

הצבעה

בעד - רוב

נגד - אין

נמנע - 1

בקשת הרביזיה נתקבלה

היו"ר מ. רייסר; ברוב קולות הוחלט לקיים רביזיה בנושא. כיוון

שהדיון התקיים עתה נצביע על השלב הבא; מי בעד העברת הנושא לוועדה לענייני

ביקורת המדינה, כבקשת המציע, בהסכמת יושבת-ראש ועדת העבודה והרווחה

ובהסכמת יושב-ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה?

הצבעה

בעד - רוב

נגד - אין

נמנעים

ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון בוועדה

לענייני ביקורת המדינה נתקבלה

היו"ר מ. רייסר; אנו עוברים לנושא האחרון בסדר היום:

ד. הצעת חבר-הכנסת ורדיגר בקשר להעברת הדיון בתיקון חוק מימון מפלגות

שהתמזגו או הצטרפו לוועדת הכספים

אקרא את המכתב; "הצעת חוק פרטית זו נדונה בקריאה טרומית ביום ב'

בסיוון, תשמ"ח, ואף על פי בקשתי להעביר אותה לוועדת הכספים נתקבלה ההחלטה

להעבירה לוועדת החוקה, חוק ומשפט. חוק מימון מפלגות תשמ"ג, הוא וכל

תיקוניו, עד עתה היו בטיפול ועדת הכספים ולא בטיפול ועדה אחרת כלשהי. ועדת

הכספים עוסקת עתה בשתי הצעות חוק אחרות לתיקון החוק העיקרי ולה היידע

והנסיון בתחום זה. אבקש שוועדת הכנסת תמליץ בפני הכנסת לשנות את החלטתה

ולהביא החלטתה לקריאה ראשונה לוועדת הכספים".

האם הכרזנו על כך במליאה?

המליאה החליטה שהצעת החוק תידון בוועדת החוקה.

מישהו מבין החברים במליאה אמר 'ועדת החוקה' מבלי

לשים לב שהחוק הזה אין לו שום קשר לוועדת החוקה, חוק ומשפט.

אני מבין שאין פה התנגדות עיקשת לבקשה של חבר-

הכנסת ורדיגר. זה ענין טכני. אני מציע שנפנה למליאה ונבקש לשנות את

ההחלטה.

כשהענין נדון במליאה חבר-הכנסת ורדיגר אמר זאת

אבל זה לא נרשם בפרוטוקול.

אנחנו נפנה למליאת הכנסת ונבקש לשנות את ההחלטה.

כבר במליאה נעשה את הרביזיה. אני מודה לכולם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11.05