ישיבת ועדה של הכנסת ה-11 מתאריך 16/05/1988

פניית יושב-ראש הכנסת בדבר ריבוי הצעות אי אמון; שונות

פרוטוקול

 
הכנסת האחת עשרה

מושב רביעי



-נוסח לא מתוקן-



פרוטוקול מס' 301

מישיבת ועלה הכנסת

ביום שני, כ"ט באייר התשמ"ח - 16.5.88 - בשעה 10.00
נוכחים - חברי הוועדה
מי רייסר - היו"ר

גי כהן

אי ורדיגר

מי וירשובסקי

אי סרטני

ז' עטשי
מוזמנים
יו"ר הכנסת שי הלל

מזכיר הכנסת שי יעקבסון

סגנית מזכיר הכנסת ט' כרם

סגן מזכיר הכנסת די לב
היועץ המשפטי
צי ענבר
מזכירות הוועדה
אי בן-יוסף
קצרנית
יי חובב
סדר היום
א. פניית יושב-ראש הכנסת בדבר ריבוי הצעות אי-אמון.

ב. שונות.



א, פניית יושב-ראש הכנסת בדבר ריבוי הצעות אי אמון

היו"ר מי רייסר;

אני פותרו את הישיבה מקדם בברכה את יושב-ראש הכנסת ואת כל הנוכחים.

נפתח בנושא הראשון שעל סדר היום, בבקשה אדוני היושב-ראש.

יו"ר הכנסת ש' הלל;

ברשותכם אתחיל בנושא האקוטי - הצעת סיעות מפ"ם, ר"צ והרשימה הדמוקרסית

לשלום ולשוויון להביע אי אמון לממשלה בשל המתרחש במערכת הבריאות - קשור לנושא

הכללי וגם לגביו תצטרך הוועדה להצביע ולהחליט. בשבוע שעבר אשרה הנשיאות והסגנים

הצעות דחופות לסדר היום שהוגשו על ידי תשעה מציעים (ש' יעקבסון: כולל יו"ר ועדת

הכנסת), כולן בעניני בריאות. חשבנו שזה נושא ראוי לדון בו ואשרנו את ההצעות ללא

כל בעיה. ברגע האחרון ביקשו המציעים ועל פי בקשת שרת הבריאות לדחות את הנושא

לשבוע הבא, ואכן דחינו את הדיון בנושא זה ליום בי. בינתיים חלק מהסיעות החליטו

להגיש הצעות אי אמון בענין הזה. אישרנו הצעה לסדר היום בנושא, וחלק מן המציעים

גם מתכוון להציע להביע אי אמון לממשלה, וזה לא ניתן. זו בעיה אחת.

ברור שלכל נציגי סיעות האופוזיציה לא יהיה קושי: במקום שיהיה דיון על תשע

הצעות לסדר היום יהיה דיון על חמש-שש הצעות אי אמון, ובמקום הנמקה של עשר דקות

כנהוג לגבי הצעה רגילה לסדר היום תהיה הנמקה של עשרים דקות. בעיני זו ממש דוגמה

איך אפשר לשבש את מהלך עבודתה הסדיר של הכנסת.

לגבי הענין עצמו, ואמרתי זאת למזכיר הכנסת, אני כמובן אנהג לפי מה שתחליט

הוועדה. מאחר שאני התחייבתי שהנושא יועלה השבוע, במקום בשבוע שעבר, אני מציע

להביא היום תשע הצעות דחופות לסדר היום בענין הבריאות. מאחר שאני אנוס על פי

הדיבור שכל הצעת אי אמון מיד צריך לאשר אותה - זה מנוגד לרוח הדברים, ואני פוגע

פה באלה שנהגו בצורה מסודרת.

ג' כהן;

אפשר להביא את ההצעות וגם את ההצעות להביע אי אמון.

יו"ר הכנסת שי הלל;

הלוא אני לא יכול למנוע הצעות אי אמון, זאת הבעיה. אין טעם להביא גם הצעות

לסדר וגם הצעות אי אמון באותו נושא.

גי כהן;

אפשר לבקש שלא יעלו את הצעות האי אמון.

יו"ר הכנסת שי הלל;

אני מדבר עכשיו לא על תקן של מבקש אלא על תקן של יושב-ראש הכנסת שאנוס על

פי הדיבור; ישנה הצעת אי אמון - כל דבר אחר מתבטל.

לכן אני מבקש אישור הוועדה כדי לתת לזה את הביטוי - אני השבוע אביא את

ההצעות הדחופות לסדר היום, ירצו להעלות את הנושא שוב ביום רביעי נעלה אותו- מחדש.

היו"ר מי רייסר;

אני מציע שאת ההסדר הזה נקבל ככלל כי הוא גם מאד הגיוני. בסך הכל ההצעות

הדחופות לסדר היום קדמו להצעת האי אמון - ועל כך אין כל ויכוח - רק מטעמים

טכניים ומטעמטים אחרים של סידורים בין אנשים ההצעות לא הועלו במועד מסויים ונדחו



בהסכמה למועד יותר מאוחר.

אני הושב שגם להבא על מנת שלא יהיה מקום לו ויכוה - במקרים בהם הצעות דהופות

לסדר יום ©אושרו כדה וכדין ונדהו למועד אהר כדן וכדין בגלל בעיות טכניות, הרי

שהצעות האי אמון שבאות לאהר מכן באותו נושא במקרה הכי טוב ידונו לאהר מכן אם

עדיין המציעים של ההצעות הללו יהיו מעוניינים להציע אותן.

גי כהן;

רק אם הן נדהו בשבוע.

היו"ר מי רייסר;

ברור. לפי הערכתי זה הסדר הטוב לכולם, ויהיה טוב לכולם אם נקפיד על כך. אם

ננית סיעת התהיה הגישה הצעה דהופה לסדר היום בנושא הבריאות ביום שני. ביום

שלישי היה צריך להתקיים הדיון. באותו יום שלישי משום ששרת הבריאות לא יכולה

להיות נוכהת בדיון מסיבה כל שהיא ולבקשתה ובתיאום ובהסכמה עם סיעת התהיה ועם

יושב-ראש הכנסת הדיון בנושא נדהה ליום שני בשבוע לאהר מכן. ביום שני בבוקר סיעה

אהרת התעוררה וההליטה להגיש הצעת אי אמון באותו נושא, אז עם כל הכבוד לה דבר

ראשון יתקיים דיון בהצעה הדהופה של סיעת התהיה, לאהר מכן אם אותה סיעה תהשוב שיש

הגיון בקיום הדיון בהצעת האי אמון לאהר מכן - תגיש. זו כבר בעיה שלה.

יו"ר הכנסת שי הלל;

ברשותך, תקון קל. זה יכול להיות רק לגבי מקרה שהוהלט לדהותו. אם באותו

שבוע ישנה הצעת אי אמון - אני הייב לאשר אותה על פי התקנון ולבטל את ההצעות

הרגילות.

היו"ר מי רייסר;

אין ויכוה.

א' סרטני;

סיעתנו שוקלת דחיית הצעת האי אמון, בכל מקרה.

ג' כהן;

זה כלי מצויין, אדוני היושב-ראש, לאשר הצעות דתופות לסדר ובכך למנוע הצעות

אי אמון.

יו"ר הכנסת שי הלל;

זה רק במקרה שהיתה דהיה בהסכמתם של המציעים ושל השר.

גי כהן;

השר ידהה את זה לעוד שבוע - -
יו"ר הכנסת שי הלל
- בהסכמתם-של המציעים. אני לא עושה דבר כזה אלא בהסכמת המציעים.

היו"ר מי רייסר;

בהסכמתם של כל הגורמים הנוגעים בדבר.

רבותי, על הקטע הזה אין ויכוה, ואני מבקש לרשום את הההלטה שלנו בפרוטוקול



כהחלטה שמהווה תקדים.
ר' כהן
ברשותך, אני מבקש רק למסור שסיעתנו מבטלת את הצעת האי אמון לאחר שיחה שהיתה

לי עם חבר הכנסת צבן שביקש למסור שסיעת מפ"ם דוחה אף היא אה הצעת האי אמון

שהתכוונה להגיש. באופן טבעי גם הסיעות האחרות שהגישו הצעות אי אמון צריכות

לשקול את ביטולן.

שי יעקבסון;

סיעת חד"ש אף היא מבטלת את הצעת האי אמון.

מי וירשובסקי;

הבעיה נפתרה.

יו"ר הכנסת שי הלל;

עכשיו, לגבי הנושא עצמו, והדוגמה דלעיל משמשת אילוסטרציה. הבאתי בפני

הוועדה כל מיני הצעות כדי לנסות להכניס קצת סדר בדבר שפרץ את כל הסכרים - זה

ענין הצעות האי אמון. מדי שבוע אני אומר - בהומור שלא עושה רושם על אף אחד -

הנה, עכשיו תבוא המנה של הצעות האי אמון. בכל שבוע מונחות לפנינו מספר הצעות אי

אמון בנושאים בכל מיני תחומים, ואנחנו נמצאים במצב כזה שזה משבש בצורה טוטאלית

כל סדר היום שלנו.

אני מרשה לעצמי לומר שהענין של הצעות האי אמון לא נועדו מלכתחילה כדי שבכל

שבוע תהיינה ארבע או חמש כאלה. זה לא נועד מלכתחילה למי שאומר: ביקשתי הצעה

דחופה לסדר היום, ועדת הכנסת או הנשיאות לא אישרו אז אני הופך אותה להצעת אי

אמון, ואז אין מקום לכל מחשבה ולכל שיקול דעת. עצם הענין של הצעות אי אמון הפך

לדרגה נוספת של הצעות לסדר היום. לכל סיעה יש מכסה מסויימת של הצעות לסדר היום,

על זה אין ויכוח, ואנחנו עושים כמיטב יכולתנו לאשר. סיכמנו שתהיינה הצעות

דחופות לסדר היום והיה ויוולד משהו, גם זה, אגב, הפך להזיון של תשעים הצעות

דחופות בשבוע, הכנסנו בנושא זה סדר וזה נרגע במידה מסויימת. אבל, שוב, יש מי
שאומר
הצעה דחופה לסדר היום, מתקיים דיון בנשיאות, אם הנשיאות מסרבת לאשר יש

ערעור בוועדת הכנסת. הצעת אי אמון אין עליה לא שיקול דעת, לא של הנשיאות, לא של

יושב-ראש הכנסת, לא של ועדת הכנסת, ברגע שאני רואה הצעת אי אמון שמביא אלי מזכיר

הכנסת אני חותם בעיניים עצומות. לכל היותר אני מנסח את ההצעה בצורה שהכותרת לא

תהיה פוגעת מדי. כלומר, ישנו סוג של הצעה לסדר היום שעליה אין ויכוח.

מאחר ודי התיאשתי מן האפשרות שיהיה איזה שהוא תקון שיתן מחדש להצעת אי אמון

את המשקל הסיגולי שרצינו שיהיה לה, אני רוצה לפחות להציע שאנחנו לא ניתן להצעת

אי אמון יותר זמן מאשר להצעה לסדר. מה שבעיני הפך להיות דרגה עליונה של הצעות

לסדר היום - אחרי הצעה רגילה והצעה דחופה - הצעה שנקראת אי אמון, שגם היא תהיה

במסגרת של עשר דקות. מי שבא ואומר: אני רוצה להעלות הצעה דחופה לסדר היום - אם

מאשרים אותה הוא מקבל 10 דקות להצגת הנושא; אם לא מאשרים והוא מגיש אותה כהצעת

אי אמון - הוא מקבל 20 דקות. אני מציע שדינה של הצעת אי אמון יהיה כדין הצעה

לסדר שגם אותה מנמקים במסגרת של 10 דקות. כאשר יש לנו חמש הצעות אי אמון בשבוע,

כפי שזה קורה לפעמים, רק הצגת הענין לוקחת יותר משעתיים. אני חושב שזה מוגזם.

אני מודה ומתוודה שזה לא פותר הכל, אבל מאחר שהפכנו את הצעת האי אמון

למעין נספח של מצעות לסדר והצעות דחופות לסדר, אני מציע שגם היא תהיה בקטגוריה

של עשר דקות.
מי וירשובסקי
זאת אומרת, רק בקטגוריה של הפחתת זמן.



יו"ר הכנסת שי הלל;

לפחות שלא יזכה מישהו בזמן כפול נוסף על כך שהוא כופה את הצעתו, אין לזה

כל הצדקה.

גי כהן;

רק לגבי מי שהגיש קודם הצעה דחופה?

יו"ר הכנסת שי הלל;

לא, לגבי כל הצעה להביע אי אמון. מאחר שהצעות האי אמון הפכו למעין הצעות

לסדר היום, לי אין התנגדות שוועדת הכנסת תשמור לעצמה את האפשרות כן לתת עשרים

דקות, או לצמצם. הענין הזה שאוטומטית כל הצעה להביע אי אמון יש לה 20 דקות

הנמקה, דבר שאיננו קיים בשום מסגרת אחרת, לא נראה לי הגיוני. כפי שאמרתי, ועדת

הכנסת רשאית ותשמור לעצמה את הזכות לקבוע 20 דקות, ואם תמצא לנכון גם שעה, אבל

באופן נורמלי אני מציע לקבוע 10 דקות - אני לא רוצה להציע פחות - ושלא יחיה כאן

גם בונוס של זמן למגיש ההצעה. 20 דקות להצגת ההצעה ועוד 5 דקות למתדיינים זה

בלתי פרופורציונלי לוזלוסין.

ג' כהן;

אדוני היושב-ראש, כמו שאני מבינה את המצוקה הקיימת, וכמו שהייתי בהחלט בעד

חהצעה הקודמת שלך, בנושא הזה לא הייתי חושבת שצריכים לעשות בחודש וחצי האחרונים

של הכנסת את המהפכה הזו.

יו"ר הכנסת שי הלל;

זו לא מהפכה. זו החלטה של הוועדה.

גי כהן;

אפילו אם זו החלטה של הוועדה. הייתי מציעה היום לקראת הכנסת הבאה לקבוע

שינויים בתקנון בנושא עקרוני כמו הצעת אי אמון.
אי ורדיגר
זח ודאי לא הוגן, שהכנסת הזאת תקבע לכנסת הבאה.
גי כחן
אני אומרת שזו אפשרות. הכנסת הזאת קבעה כבר הרבה תקדימים לכנסת הבאה,

בנושאי שכר ועוד, היא מנסה לקבוע הכל לכנסת הבאה.

יו"ר הכנסת שי הלל;

גם את שיטת הבחירות.

גי כהן;

אז אי אפשר לקבוע את זח? אפשר לחשוב על זח.

אני לא מציעה, אדוני היושב-ראש, לתת גם לוועדת הכנסת את הסמכות הזאת.

נכון, זו באמת מצוקה, אבל אם הייתי אומר כי מי שמציע הצעה דחופח לסדר חיום והיא

לא מתקבלת, ואז הופכים אותה אוטומטית להצעה להביע אי אמון - על זח הייתי אומרת ;

לא לאפשר לה בכלל לקבל מלמד של הצעת אי אמון.



יו"ר הכנסת שי הלל;

אין אפשרות כזאת על פי התוק.

גי כהן;

ומתן עשרים דקות להצגת ההצעה גם זה על פי החוק, ואם לא - איך נהגו קודם?

יו"ר הכנסת שי הלל;

לא, זו החלטה של הוועדה על משך זמן הצגת הצעת אי אמון. זה לא מופיע לא

בחוק ולא בתקנון.

שי יעקבסון;

זה חידוש של הכנסת הזאת. מאז הכנסת הראשונה לא כתוב בחוק כמה זמן מוקצה

להצגת הצעת אי אמון.

יו"ר הכנסת שי הלל;

זו החלטה של הוועדה בלבד, לא שינוי בתקנון.

גי כהן;

לא הייתי הולכת לזה. בכלל, אמרתי קודם, הכנסת בקושי מתפקדת, חברי הכנסת

כלל לא באים, אולי צריכה להיות סגירה מוקדמת של הכנסת...

אולי היית יכול לדבר עם יושבי ראש הסיעות לבקש מהם להמעיט בהצעות אי אמון.

אפילו הייתי אומרת; להקצות מהיום לכל סיעה שתי הצעות אי אמון, למשל, עד סוף

המושב.

מי וירשובסקי;

אי אפשר דבר כזה.

עי סולודר;

זה כרוך בשינוי חקיקה.

גי כהן;

אם מציעים שינויים, אז זו הצעתי. אני לא מציעה לעשות שום שינויים לא כזה

ולא אחר, הייתי משאירה את המצב כמות שהוא.

אי ורדיגר;

אנחנו בשנים האחרונות מקצצים קצוצים בכל מיני שטחי פעילות של חבר הכנסת.

פעם חיו שאילתות - קצצו.

יו"ר הכנסת שי הלל;

להיפך, הוסיפו, גם שאילתות ישירות גם בעל פה.
אי ורדיגר
יש בעיות גם עם שאילתה ישירה שצריכה להיות מוגשת בכתב. בשאילתה בעל פה צריך

זכות מיוחדת להגיע לכך. זה לא כל כך פשוט, אין לי טענות, אני רק מציין זאת.



ומדי פעם בפעם יושבים על המדוכה וחושבים איך לקצץ עוד בכל מיני כלים שהעם נתן

בידי נציגיו.

אני חושב שעכשיו כאשר אנו כבר עומדים לסיים את הכנסת הזאת, גם מהאופוזיציה

שהיא אולי לא מקופתת - מלבד זה שהיא לא בשלטון - אבל לקחת ממנה את כמה הדקות

הללו להנמקת הצעת אי אמון? זה לא חשוב לגבי חברי הכנסת שממילא לא מגיעים לבית,

אבל לגבי אלה שבאים אני מציע להשאיר את הנורמה כפי שהיא קיימת, 20 דקות, ושלא

ניראה ככנסת שדואגת רק לזכויות חברי הכנסת מבחינה חומרית אלא גם מבחינה עניינית.

יש חברי כנסת שכן רוצים לעבוד, שנמצאים בבית, שמנסים לפעול כל אחד בדרכו, למה

לקצץ מהם את האפשרות הזאת.
יו"ר הכנסת שי הלל
אני אומר את הדברים לא מבחינת נוחות, ובוודאי לא מבחינת נוחותו של יושב-ראש

הכנסת, אלא מבחינת הפגיעה בחברי כנסת אחרים שזכויותיהם נפגעות כאשר בימי רביעי

אינם יכולים להביא הצעות לסדר היום שנדחקות בגלל הצעות האי אמון, וזאת לאחר

שטרחו והתכוננו לקראת הצגתן. שחרי הצעות אי אמון דוחקות כל דבר. אני בפירוש

חושב שמי שנפגע הוא מי שלא עושה מניפולציות של אותה זכות שניתנה לו.

מ' וירשובסקי;

בעשר דקות אפשר להגיד הכל.

יו"ר הכנסת שי הלל;

אותן שעתיים המוקדשות להצגת הצעות האי אמון כבר הרסו את אותם ימי רביעי

לחלוטין לגבי אותם חברי הכנסת שזכויותיהם נפגעות.

אי סרטני;

לגבי קיצוץ הזמן ל-0ו דקות - לי אין התנגדות לכך, אפשר בעשר דקות להציג את

עיקרי הדברים ואין כל הצדקה להאריך. כל הענין באמת פוגע במידה רבה בעבודת הכנסת,

ולפחות זו זכותה של הוועדה להחליט על עשר דקות להצגת ההצעה, בפרט כאשר יש מספר

הצעות אי אמון באותו יום, ובדרך כלל על אותו נושא.

אני מבינה שלא יתקיים היום דיון עקרוני בבעית הצעות האי אמון. אנו הגשנו

הצעת חוק יסוד לגבי פתרונה, על כן לא אתייחס לזה עכשיו.

מ' וירשובסקי!!

צריך ללכת על קצור זמן, זה מעשי. אך הואיל ובכל זאת הועלה הנושא בצורה כזאת

אני מבקש שההצבעה תידחה לשבוע הבא - לצורך התייעצות סיעתית - אך זה מתקבל על

הדעת, עשר דקות מספיקות. אני מציע שההחלטה לא תהיה החלטה תקדימית אלא תתיחס

לכנסת הזאת בלבד, מפני שהסיטואציה זאת של ריבוי הצעות אי אמון נובע גם מהאנומליה

של קואליציה כל כך גדולה שמונעת מהאופוזיציה לעשות הרבה ומכאן ריבוי הצעות האי

אמון, ואני מקווה שהדבר הזה לא יהיה בממשלה הבאה. לגבי הכנסת הזאת - ההצעה

בהחלט נראית לי.

עי סולודר;

אין ספק שזו הצעה לגבי הכנסת הזאת, כמו ההיתר לכנס ישיבה על פי חתימות של

עשרים חברי כנסת.בלבד שתופסת רק לגבי הכנסת הזאת בגלל הסיטואציה של היחסים

המיוחדים של קואליציה-אופוזיציה. אני לא סבורה שהאופוזיציה מקופחת. פשוט, כל

ענין הצעות האי אמון הפכו לפרסה, ודווקא יוצא שהמפלגות הגדולות מבחינת הזמן

הניתן להן יוצאות מקופחות. כל העסק הזה הוא אנומלי, מה גם שהוא משבש את עבודת

הכנסת הסדירה, בנוסף לכל השיבושים, ושהחברים לא נמצאים בבית. אבל אני לא רואה

בזה שינוי מהפכני, בוודאי לא חסימת פה. אפשר בעשר דקות להגיד את הדברים בצורה

ברורה וחדה. אני לא מבינה מדוע זה מחייב התייעצות סיעתית.



מ' וירשובסקי;

אני לא עומד על כך.

שי כרם;

המצב בשטח הוא שרבים מחברי הכנסת מסתפקים בעשר דקות משום שיש דיספרופורציה

בעניו של נאום שנמשך עשרים דקות ולא זוכה למלוא תשומת הלב.

ענין אחר, ועדת הכנסת החליטה להגביל נימוקים של הצעות לסדר לעשר דקות, אבל

לראשונה הוגבלה גם ממשלח, גם השרים המשיבים הוגבלו בזמנם לעשר דקות. כך שאולי

יש מקום לחשוב גם על הקצאת זמן לתשובת הממשלה להצעות אי אמון.

היו"ר מי רייסר;

אני מציע שנצטמצם כרגע בבעיה האקוטית, ולא נפתור סדרי בראשית, אם כי אני

חושב בהחלט שהיה צריך לעשות מאמץ, כמו שניסינו בתחילת הכנסת הזאת, להגיע להסדרים

שונים לחלוטין.

כרגע אנחנו דנים בהסדר אד הוק עד תום הכנסת הנוכחית, ואני שמח שיש קונצנסוס

לקצץ את זמן ההצגה של הצעת איאמון ל- 10 דקות במקום 20 שהיה נהוג עד כה.
ג' כהן
אני לא בעד ולא נגד.

היו"ר מי רייסר;

הרוב - בעד, ואני שמח על כך. כמובן שאם יש הצעת איאמון יוצאת דופן שחברי

הוועדה יבקשו להאריך את זמן הצגתה - הוועדה תידרש ותחליט אשר תחליט. החלטה זו

היא בנוסף על החלטה קודמת בנושא, אינה באה במקומה.

החלטת ועדת הכנסת בדבר הנמקת הצעה להביע אי אמון לממשלה; עד לתום

כהונתה של הכנסת האחת עשרה תהיה מכסת הזמן להנמקת הצעה להביע אי אמון לממשלה

עשר דקות.

תודה רבה, ותודה ליושב-ראש הכנסת.

***



ב. שונות

לפנינו עוד כמה נושאים במסגרת "שונות".

הכנסת הטילה על הוועדה לקבוע את הוועדה שתדון בהצעות הבאות:

א. הצעות הוק רשויות מקומיות (בחירות)(תיקון) - מאת הבר הכנסת מ'

וירשובסקי. המשיב השר קורפו הציע - ועדת הפנים, המציע - ועדת החוקה, חוק

ומשפס.

מי וירשובסקי;

המדובר הוא בחוק אשר הולך בעקבות חוק יסוד: הכנסת (תיקון) שמונע השתתפות

של רשימות אנטי דמוקרטיות, גזעניות. החוק הזה הוכן בוועדת חוקה, חוק ומשפט.

העקרון הזה חשוב.

בדקתי גם לגבי חוקי הרשויות המקומיות בעזרתו האדיבה של היועץ המשפטי מר

ענבר, ובין השאר מתברר שקרוב לחצי מהם הועברו לוועדת החוקה, חוק ומשפט, זה לפי

הנושאים.

מכיוון שכאן המשקל הסגולי של הנושא הקונסטיטוציוני של האיסור הוא הלוז

שבחוק אני חושב שעדיף להעביר אותו לוועדת החוקה, חוק ומשפט.
צי ענבר
ברשותכם, נתונים שבידי הם על אחריות המדפסת. ביקשתי לדעת כמה חוקים בנושא

הבחירות לרשויות המקומיות הועברו לוועדת הפנים וכמה לוועדת החוקה, חוק ומשפט.

הנתונים קיימים רק החל מהכנסת השישית, לגבי ועדת החוקה, תוק ומשפט: סך הכל 14

חוקים מאז הכנסת השישית, כאשר מתוך אלה - 6 התייחסו לחוק הבחירות לכנסת ולרשויות

המקומיות, 8 - אך ורק בחירות לרשויות המקומיות, מהן 5 בכנסת השישית, 6 בכנסת

השביעית, 2 בשמינית ו-1 בעשירית, וזו גם לכנסת וגם לרשויות המקומיות.

באשר לוועדת הפנים - סך הכל היו 27 הצעות חוק, ו בכנסת החמישית, 1 בכנסת

השביעית, ו-ו בכנסת השמינית. מהכנסת התשיעית ואילך המגמה מובהקת של הצעות החוק

הנוגעות לבחירות לרשויות היא לוועדת הפנים.

שני מרכיבים בהצעת החוק של חבר הכנסת וירשובסקי: המרכיב העקרוני, שהכנסת

אמרה דעתה לגביה מבחינת המהות; וישנו המרכיב הטכני, כלומר פה מדובר בוועדת

בחירות, בפרוצדורה. הנושא הזה של פרוצדורה כמובן יותר מתאים לוועדת הפנים.

אינני מהווה דעה, אני נותן את הנתונים בלבד.
היו"ר מי רייסר
השר הציע להעביר לוועדת הפנים, המציע לוועדת החוקה, חוק ומשפט. מי בעד

ועדת הפנים ירים ידו? מי בעד ועדת החוקה?

הצבעה

ההצעה להעביר את הצעת חוק הבחירות לרשויות המקומיות

(בחירות)(תיקון) לדיון בוועדת החוקה, חוק משפט - נתקבלה



היו"ר מי רייסר;

הצעת חוק נציב קבילות ילדים, מאת חבר הכנסת דדי צוקר. חשר חציע - לוועדת

העבודה והרווחה, ונשמעו הצעות אחרות.

צי ענבר;

אני מציע לשמוע את עמדתו של חבר הכנסת צוקר. השר אמר להעביר לוועדת העבודה

והרווחה או לוועדה לפי רצונו של חבר הכנסת צוקר. חבר הכנסת צוקר אמר להשאיר את

זה להתייעצות ולא להכריע באותו רגע. כלומר, הוא עצמו רוצה להתייעץ.

הנושא אינו חד וחלק ולו רק מסיבה אחת: הצעת החוק עצמה מדברת על כך שנציב

קבילות ילדים יפעל במשרד מבקר המדינה, הנציג ידווח לוועדה לענייני ביקורת

המדינה. לכאורה, הצעת החוק אומרת שהזיקה היא דווקה לוועדה לענייני ביקורת

המדינה. לעומת זאת, בדבריו במליאת הכנסת אומר חבר הכנסת צוקר שהנציב ימונה על

ידי שר העבודה והרווחה ויפעל במסגרת משרד העבודה והרווחה, כלומר הזיקה היא

להעביר לוועדת העבודה והרווחח. הייתי מציע לשמוע מה הוא אומר.

היו"ר מי רייסר;

הוא היה יכול להעיר, יכול היה לומר דעתו, עבר זמנו. אנחנו צריכים להחליט.

לי העמדה ברורה לגמרי.

יש הצעה אחת להעביר את הצעת החוק לוועדת העבודה והרווחה. האם יש הצעה

אחרת? אין.

הוחלט להעביר את הצעת חוק נציב קבילות ילדים לדיון בוועדת העבודה

והרווחה.

תודה. הישיבה נעולה.

* * *

הישיבה ננעלה בשעה 00.11

קוד המקור של הנתונים