כנסת האחת עשרה

מושב רביעי



-נוסה לא מתוקן-



פרוסוקול מסי 298

מישיבת ועדת הכנסת

שהתקיימה ביום גי, ט"ז באייר התשמ"ה - 3.5.88 - בשעה 09.00

מ' רייסר - היו"ר

הי גרוסמן

מי וירשובסקי

אי נהמיאס

יי שריד

מזכיר הכנסת שי יעקבסון

סגנית מזכיר הכנסת שי כרם

צי ענבר

אי בן-יוסף

יי הובב

א. דברים לזכרה של מזכירת הוועדה מזל ברפי ז"ל.

ב. הצעת הה"כ מי וירשובסקי בדבר מנין מינימלי

(קוורום) בישיבות ועדות הכנסת.

ג. שונית.



דברים לזכרה של מזכירת הוועדה מזל ברפי ז"ל

היו"ר מי רייסר;

בפתה הישיבה אני מבקש מהברי הכנסת, מזכיר הכנסת והמוזמנים לכבד בקימה את

זכרה של מזל ברפי זכרונה לברכה שהלכה לעולמה בטרם עת בהול המועד פסה. מזל ברפי

כיהנה במשך שנים ארוכות בתפקיד מזכירת ועדת הכנסת, כולנו הכרנו את הריצותה ואת

נאמנותה לעבודה, למרות שאני הייתי מודע פהות או יותר למצבה הבריאותי היא עשתה כל

מאמץ להסתיר זאת מעין כל, ולמעשה תפקדה עד הרגע האהרון.

הידיעה על מותה גרמה צער רב להברי הכנסת ולהבריה לעבודה, וכולם ליוו אותה

בדרכה האהרונה. בשם הוועדה וליום השלושים למותה אנו שולחים תנחומים למשפהה.

יהי זכרה ברוך.

(חברי הוועדה מכבדים בקימה זכרה של המנוהה)

הצעת הבר-הכנסת מרדכי וירשובסקי בדבר

מניו מינימלי (קוורום) בישיבות ועדות הכנסת

בבקשה, חבר הכנסת וירשובסקי.

תודה. לקראת סוף מושב החורף, אחרי ההצבעה על התקציב, התברר שסעיף מסויים

בחוק התקציב כמדומני, עורר סערה בכלל בעצם היכנסו אל ספר החוקים. אבל לא זה

הנושא, אלא שכתוצאה מכך התברר שהסעיף הזה הוחק לפי גרסה אחת בנוכחות של חבר כנסת

אחד מבלי שהענין בכלל נבדק בוועדת הכספים בו נידונה הצעה, ולפי גירסה אחרת שבכלל

אפילו לא היתה הסכמה מאותו חבר כנסת לעצם הסעיף הזה אלא זה הועלה במסגרת של הצעה

בלבד, ואחר כך בדרך של סעות זה נכנס כסעיף עם הסתייגות - כמובן לא כל הסתייגויות

הוסרו - ולכן הסעיף אושר והוא נכנס לספר החוקים.

אני לא נכנס לשאלה אם הסעיף סוב או לא זה לחלוסין לא רלבנסי לשאלה שאני

רוצה לעלות. הבעיה היא שהתברר שבנוכחות של חבר כנסת אחד מתוך ועדה של עשרים

וכמה חברי כנסת קבלו החלטה שהיא אתר כך הפכה לחוק.

אני יודע שבעיית קוורום עלתה הרבה פעמים בכנסת לגבי הדיונים במליאה, ויש

פנים לכאן ולכאן. ההצעות שהועלו נדחו מכל מיני נימוקים ואינני רוצה להיכנס לזה

עכשיו. כמובן כאשר השאלה היא תיקון של הצבעות במליאה זה כבר תיקון של חוק, בעוד

שעד כמה שאני מבין ההחלטות לגבי הצבעות בוועדות הכנסת אפשר לעשות גם בדרך של

תיקון תקנון.

ההצעה שלי היא שיוחלט על קוורום בהצבעות של ועדות הכנסת. ישנה אפשרות

שיקבלו החלסה שזה יהיה לגבי כל החלסה של ועדה, יכול מאד להיות שזה יהיה רק לגבי

חוקים. יכול להיות שזה צריך להיות לגבי סוגים אחרים של עניינים. הענין הזה

עדיין פתוה.



ת' טובי;

אני הגשתי הצעת חוק.

אני שומע את זה בשמחה, כלל לא ידעתי, אני מצטער.

אני וזושב שהאפשרות האחרת היא שזה יהיה לגבי כל הדברים בוועדות, שאינני יודע

אם זה נחוץ אבל כדאי לשקול.

לגבי השאלה מהו הקוורום גם כאן ישנן אפשרויות שונות. יכול להיות שזה

שליש מחברי הוועדה, יכול להיות שלושה מחברי הוועדה אם מספר חברי הוועדה אינו

עולה על חמשה-עשר, יכול להיות חמישה אם מספר הברי הוועדה גבוה יותר.

כל הנקודות האלה הן פתוחות. אני הייתי מציעה שוועדת הכנסת אם היא תראה

שהנושא הזה ראוי לטפול ולהחלטה תטיל על מספר חברים את התפקיד לבדוק: א) באיזו

צורה לבצע את זה; ב) מה יהיו המגבלות של אותו קוורום, מספר חברים, אם בכל

הוועדות, אם בכל הנושאים. אני לא התעמקתי בנושא מעבר לעקרון.

יש ענין כאן של תפיסות וגישות לעבודת הכנסת. אני רק חושב שהתופעה הזו שהחוק

הזה עבר בצורה כזאת זה דבר שמחייב אותנו להתמודד עם הבעיה הזאת. עצם העובדה

שוועדת כנסת יכולה לשבת בנוכחות של חבר אחד ולקבל החלטות היא דבר מסוכן מאד גם

אם התיקונים הם טובים. אנחנו יודעים את עבודת המליאה ושם קשה מאד לעשות תיקונים

על דברים שנעשו בוועדה.

אגב, דברתי בפגרה עם יושב-ראש הכנסת, הוא הביע הסכמתו העקרונית לנושא הזה.

הוא אמר כי לקוורום במליאה הוא היה מתנגד, קוורום בוועדות - זה נראה לו מאד.

פניתי בכתב אל יושב-ראש הוועדה ואל יושב-ראש הכנסת ואני מבקש שנדון בנושא וכפי

שהוועדה הזאת השכילה לעשות הרבה באשר לסדרי עבודתה של הכנסת וועדותיה היא גם

תשכיל להתמודד עם הבעיה הזאת.

אני תומך בכל לבי בהצעה הזאת, לא רק לגבי הוועדות אלא גם לגבי המליאה. אני

אמשיך לתמוך בה אך אינני בטוח שנצליח להעביר את זה. אספר לכם וזה סיפור המעשה:

לפני כשנתיים היתה משלחת מטעם הכנסת בראשותו של היושב-ראש הלל בפרלמנט הנורבגי,

ושם יש את חוק הקוורום, ז"א אי אפשר לפתוח את ישיבת הפרלמנט מבלי שיהיה נוכח

מספר מסויים של חברי פרלמנט. שאלנו את יושב-ראש הפרלמנט כמה פעמים יצא להק לא

אני לא זוכר, אבל היות ואני מכהן רק עשרים שנה

בפרלמנט נקרא למזכיר שמכהן מזה ארבעים שנה והוא יגיד לנו. קרא למזכיר, אמר לו

כי אנו שואלים מתי הפעם האחרונה קרא שלא פתחו ישיבה מחוסר קוורום. המזכיר חכך

אני באמת לא זוכר. זה כדי להדגים לכם.

אני תומך בזה, אין ויכוח שלא רק לגבי המקרה הקונקרטי הזה, ודאי לגבי ועדה

של עשרים חברים ויותר שמקיימת דיונים בנוכחות היושב-ראש ועוד אחד ומחליטה

החלטות. לגבי המליאה זו חגיגה אחרת שאנחנו מעבירים חוקים חמישה נגד שלושה.

לגופו של ענין לגבי הצעתו של חבר הכנסת וירשובסקי אני בהחלט תומך בכך, אם

לא זקוקים לחקיקה ראשית ואם אפשר להתקין תקנה מטעם הוועדה. השאלה היא אם הרצון

שלנו תואם את הריאליה.

אגב אורתה, אדוני היושב-ראש, אבקש להזכירך את חוק העיסוקים הנוטפים של

חברי הכנסת שעלינו להכין לקריאה שניה ושלישית, וכבר דברנו על כך שזה צריך להיות

מוכן לפני הבחירות הבאות כדי לא לתת מכשול בפני עוור ולהזהיר את המועמדים לקראת

מה הם באים בכנסת הזו ועל פי איזה כללים.



צי ענבר;

אני חושש שדבר הקוורום טעון תיקון בחקיקה. כיום קובע סעיף 24 לחוק יסוד:

הכנסת, שהכנסת תדון ותחליט בכל מספר חברים. ז"א אם אין בחוק הוראה אחרת לענין

זה. השאלה הזאת התעוררה דרך אגב בבג"צ של פלטו-שרון נגד ועדת הכנסת, ושם הביע

נשיא בית המשפט העליון דאז השופט לנדוי את דעתו שסעיף 24 זה חל גם על ועדות

הכנסת. ומדוע, כי חוק הפרשנות סעיף 20 קובע שפעולה של כלל מספר בני אדם כשרה אם

נעשתה בידי רובם. והפעולה של מתן המלצה בפני מליאת הכנסת להסיר חסינות היא

פעולה שהוטלה בחוק על ועדת הכנסת. ואז, אילו סעיף 20 לחוק הפרשנות היה חל, היה

צורך להוכיח שבכל מקרה שוועדה מקבלת החלטה בעלת תוקף משפטי בהשתתפות רוב חברי

הוועדה - לא מדבר על קוורום מנימילי - אבל כנראה שעל פי אותה השקפה של הנשיא

לנדוי אותו סעיף 24 שמדבר על הכנסת הוא חל גם על כל ועדה מוועדותיה. לכן לא

דורשים שבכל ועדה שמקבלת החלטה סטוטורית יהיה תמיד רוב מוחלט של החברים. מכאן

אני חושש שיש צורך בתיקון חוק לענין ועדות. זו הערתי העיקרית.

הערה משנית היא, שכמדומני שאין סימטריה משפטית, ולא רק המשפטית, אלא בסופו

יש איזו שהיא תגובה ציבורית. עם ישראל אומר: בכנסת של 120 איש יוכל חבר אחד

להעביר חוק ושם זו החלטה סופית, ואילו בוועדה שזה שלב ביניים אי אפשר. אני חושב

שזה לא יהיה תואם את הסימטריה המשפטית, ואם כן קוורום - אז בשני המקומות.

אני רוצה להצטרף להרהורים של היועץ המשפטי לוועדה, שאם קוורום אז חייבים

לתקן גם את המצב המליאה. אם זה יהיה רק לגבי המליאה - לא נסייע. חשבתי שיש מקום

בנושא כל כך עקרוני להתיעצות סיעתית.

זה מאד מרחיק לכת.

- ולא להעביר את זה ככה, במקריות, בוועדת הכנסת. לאור ההערות של היועץ

המשפטי אולי כדאי לקיים התיעצויות ולנסות לתקן את זה עוד בכנסת הזאת.

עוד משהו, היה כדאי להעביר בכנסת הזאת את אותו חוק שנוגע לבחירות שמוכן

לקריאה ראשונה שהעברנו לוועדת חוקה, חוק ומשפט, אבו לא נעביר את זה בקריאה ראשונה

נצטרך לעשות הכל מחדש.

שם צריך רוב של 61.

אני מציע שוועדת הכנסת תודיע לכל המפלגות להביא את הנושא לקריאה ראשונה. זה

אחד הדברים שצריך לקבוע, צריך לסיים את זה לקראת הכנסת הבאה.

הערה לגבי הנושא בצורה היותר רחבה שלו. ההרגשה שלי, וזה לא מסתמך על שום

מחקר, שבפרלמנטים רבים הדרך לקבלת חוק בקריאה שלישית בעיקר היא הרבה יותר ארוכה,

היא דרך יסורים יותר מכפי שהיא קיימת אצלנו, בעיקר אמור הדבר לגבי פרלמנטים שיש

להם שני בתים וזה חלק נכר מהפרלמנטים שהם רלבנטים לענייננו.



יכול להיות שחבר הכנסת וירשובסקי העלה את הענין שהעלה בגלל שחוקים בקריאה

שלישית בעיקר וזוקים פיסקאליים שיש להם הרבה פנים והם מסובכים עוברים בכל

האינסטנציות בצורה קלה מדי.

י"ז אמיר;

רק בכנסת הזאת.

ח' גרוסמן;

ודאי שמה שקרה אז בוועדת הכספים זה דבר שלא ייעשה. אני הושבת שכל יושב-ראש

של ועדה כשהיה נשאר לבד לא היה מביא את זה להצבעה וקובע שזה התקבל פה אתד ולא

היה מעביר את זה הלאה לקריאה סופית. כיהנתי במשך שמונה שנים כיושבת-ראש ועדה

- לא היה עולה על דעתי לעשות דבר כזה.

י"ז אמיר;

בעיקר לא כממלא-מקום של היושב-ראש.

ת' גרוטמן;

בכל מקרה. אני גם חושבת שיושבי-ראש אחרים לא עושים את זה. אבל זה כבר

נעשה, ואם זה נעשה נשאלת השאלה איך לחטום את האפשרות הזאת להבא.

יש לי היטוטים בנקודה אחת; לפי הבנתי על שינוי חקיקה בנושא של קוורום טוב

להחליט בראשית קדנציה ולא בטופה. יש לי היסוטים אם זה "פייר" לקבל עכשיו החלטה

במטגרת חקיקתית בנושא זה של קוורום, גם במליאה וגם בוועדות. בין אם זה שיושב-ראש

לבדו מקבל החלטה חקיקתית, לבין זה מה שמציע חבר הכנסת וירשובסקי יש עוד אי אלו

מהלכים. לא מוכרחים להגיע לקיצוניות כזאת. לכן יש לי ספקות, ואינני חושבת

שאפשר להחליט על רגל אחת, צריך באמת להתייעץ בטיעות וחבר הכנטת זיק אמיר צודק.

צריך למצוא משהו ביניים. אומר את האמת, בוועדות שאני משתתפת בהן אני לא רואה

מתי יש השתתפות של שליש מחברי הוועדה. בוועדה של חמישה עשרה או שבעה עשר חברים

- מתי נוכחים חמישה לאורך כל הישיבה? אני כמעט לא זוכרת דבר כזה. כמה נוכחים פה

עכשיו מתוך עשרים ושלושה חברי ועדת הכנסת?

לכן, צריך אולי לחפש דרך שלא יקרה מה שקרה בוועדת הכספים, יחד עם זה שלא

נרחיק לכת ונגיע לפינה כזאת שהוועדות לא תוכלנה לעבוד, ואולי גם המליאה לא תוכל

לעבוד. אולי יש איזה פתרון ביניים, וזה לא שאני לא מסכימה אתך חבר הכנסת

וירשובסקי.

מזכיר הכנסת שי יעקבסון;

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אין גוזרים גזירה על הציבור אלא אם כן רוב

הציבור יכול לעמוד בה. השאלה אם הציבור עומד בה לא רק בכנסת ישראל אלא בכל

הפרלמנטים בעולם. גם בפרלמנטים שיש תקנון של קוורום - האם הוא מתקיים או לא

מתקיים. כלומר, האם שמיס לב לזה או מעבירים החלטות בלי קוורום. ביקרתי בפרלמנט

ישם נאמר בחוק שישיבה לא תיפתח אלא ברוב חברי הפרלמנט, היושב-ראש פתח את הישיבה

שואל את המזכיר אם יש רוב - שם זה 150 חברים - המזכיר אומר שאין, היושב-ראש נועל

את הישיבה, פותח אותה כעבור רבע" שעה כאשר נרשמו 76. באולם היו 20 חברים.

התעניינתי והטתבר שאם חבר בוועדה או חבר הפרלמנט מרים יד ושואל "היש קוורום או

אין" אז שמים לב לזה, אחרת מעבירים את ההחלטות בלי קוורום, וזה טבעי ומובן. פעם

הערתי על כך, כאשר עם ישראל קיים מוטדות קהילתיים בארץ ובחוץ לארץ וכולם היו

מתנדבים ללא שכר לא היתה ישיבה של הנהלת בית חולים, מושב זקנים, בנק וכולי, בלי

שכל הנוכחים לא יהיו נוכחים.



כיום השתנה המצב, אבל מסופקני אם תיקון כזה הוא תיקון לתועלת, או אם זה

תיקון שלא יוכלו לעמוד בו.

מי וירשובסקי;

ההצעה שלי היא הצעת ביניים, כי לפני כעשר שנים הינחתי פעמיים הצעת תוק

לקוורום בכנסת, ואז הושמעו כל הנימוקים שהושמעו כאן ואני ירדתי מההצעה זאת.

עכשיו התעורר מקרה שהוא לפי כל הדוברים כאן לא מקרה יתיד. לכן הצעתי בעצם

חוק קוורום - בשתי ידיים אצביע בעדו. אבל בתוך עמי

אני יושב ואני יודע שזה לא יעבור. אלא מה, באשר לענין הזה של הוועדות - וכאן

אני רוצה להתקשר למה שאמרה סגנית המזכיר שושנה כרם - במליאה כשאנהנו מגיעים

לקריאה שניה ושלישית ויש אפילו רשימת הסתייגויות, או שזה הולך על פי

קואליציה-אופוזיציה או שבאמת התבר הוא לא מצוייד לדעת אם להצסרף להסתייגות או

לא, אלה אם כן זה מאד ברור. מביאים תוקים פיסקאליים שאמורים היו הברים בוועדת

הכספים לעבור עליהם סעיף-סעיף, ומי אני שאבוא ואתהיל להתווכח.

לכן, מה שעובר את המסננת של הוועדה עובר אחר כך במליאה. אבל כדי שבמליאה

לא יהיו תקלות - ותקלות קורות במכוון ולא במכוון - צריך לעצור את זה.

אם אומרים לי ששליש זה יותר מדי אני מוכן להסתפק בשלושה תברי ועדה, לפתות

לא היושב-ראש לבדו או שני חברים. הצעת הביניים שלי היתה שמתוך 15 הברים - 3, אם

הוועדה היא בין 15 ל-20 חברים - 5 הברים.

י"ז אמיר;

מה עם ועדת משנה של ששה הברים?

אי נהמיאס;

זה לא נוגע לוועדות משנה. בכנסת יש 11 ועדות ראשיות.

י"ז אמיר;

ועדות משנה הן ועדות לכל דבר.

מי וירשובסקי;

כשהמליאה של הכנסת תמנה את אותה ועדה מיוחדת היא תקבע גם את הקוורום של

אותה ועדה.

אדוני היושב-ראש, יכול מאד להיות שצריך תקיקה ראשית, מי אני שאתווכח עם

היועץ המשפטי שלנו צבי ענבר. יכול להיות שזה נכון, יכול להיות שזה פירוש רחב

מאד של אותו פסק דין. הרי אנחנו עושים משהו לנוהל פנימי של העבודה. תבוא כנסת

אהרת שנבחרת על ידי עם ישראל והיא תחליט שצריך לשנות את הנוהל - היא תשנה. אבל

אנחנו לא מגבילים מראש את עבודתו של חבר הכנסת, אלא אומרים מה צריך להיות הסדר

הטוב בעבודת הבית.

לכן אני מציע לחזור להצעה שאולי תוקם ועדת משנה שתהליט אם לעשות קוורום על

הכל או רק את אמצעי הביניים שהברת הכנסת גרוסמן מציעה. אם ילכו רק על קוורום

בוועדות, עם כל הכבוד, אני לא רואה שזה דבר מהותי כזה שמצריך התיעצות סיעתית, אם

כי מי אני שאתנגד לדבר כזה. לכן אני מציע שאם תוקם ועדה שתמליץ בפני ועדת

הכנסת, ביניים יוכלו להתייעץ בסיעות, ואם נגיע למסקנה שזה טוב וצריך חקיקה אז

אפשר להגיש תיקון מסעם הוועדה. הייתי מציע לנצל את החודשים-שלושח שנותרו

לעבודתנו להתמסרות אקטיבית לדבר הזה, ולדרך להקמת ועדה שתבחן באופן חיובי הסדרת

הבעיה שהתעוררה. אגב, אם הרווח הנקי יהיה מזה שישתתפו בוועדות יותר תברים

ולפחות בהצבעה - כבר עשינו משהו. לכן אני מציע לא לדחות את ההכרעה כי אנתנו על



סף התפזרות ועלינו להתמודד עם זה.

היו"ר מי רליסר;

אני רוצה לקבוע שהמקרה הקונקרטי שדובר עליו הוא כמובן לא היה המקרה הראשון,

ולא הבר הכנסת ויינשסיין המציא אותו, אלא בעבר מעת לעת נעשו שימושים דומים, לכן

לפהות ההתייחסות שלי היא לא למקרה הספציפי אלא לנושא עצמו במהותו.

אני בהחלט הושב שבעית הקוורום היא בעיה ראויה מאד ותשובה מאד ואין סיבה שלא

נתהיל לדון בה. אני לא הייתי מגביל את עצמנו כרגע, לצורך הדיון, למליאה, ואני

בהחלט מקבל את הענין של הוועדה - אם כי אפשר לבדוק את זה, כאשר לפני כן נפנה

בכתב להנהלות כל הסיעות, נאמר שזה הנושא על סדר היום, שוועדת הכנסת תקים ועדה

שתידרש לנושא, ואם היא תספיק לעשות עבודה טובה עד תום הכנס הזה - בהתלט נרוץ עם

זה קדימה. ולא, אז נשאיר את זה לכנסת הבאה.

יי שריד;

מישהו מאמין ברצינות שלמישהו מהברי הכנסת יש זמן לזה?

היו"ר מי רייסר;

אתן לך פתרון שעשוי להתקבל בקלות: לא יעבור אף הוק בוועדה מבלי ששלושה

הברים יהיו נוכהים.

בינתיים, וזה בהתייהסות להערה של הברת הכנסת גרוסמן, הערה שאני הושב

כתשובה - אנהנו מתעסקים אמנם בצעדים פורמליים, אבל גם אם ננקוט בצעד לא פורמלי

יהיה לו משקל איזשהו. להערכתי די אם נשלה מכתב לכל ראשי הוועדות שבאופן כללי

שאנהנו ממליצים להימנע ממקרים כאלה, מכתב כזה יכול לסייע.

אני רואה שכולם מסכימים עם ההצעה האתרונה הזו, בזה נסגור את הנושא.

* * *

אנו ממשיכים בסדר היום. במסגרת -

ערעורים על החלטת יושב-ראש הכנסת והסגנים

שלא לאשר דחיפות של הצעות לסדר היום

הערעור הראשון של הבר הכנסת שריד, על הההלטה שלא לאשר דחיפות הצעה לסדר היום

החנויות במזרח ירושלים.

בבקשה, סגן יושב-ראש הכנסת נהמיאס.

ההצעה הוגשה על ידי הסיעה.

הממשלה אומרת שכל הענין נעשה על פי חוק, מה גם שיש פניה לבית משפט. בדרך

כלל כאשר יש פניה לבית המשפט, או כאשר מתנהלת חקירה, הכנסת לא מרבה להתערב ולא

מתערבת. הנושא הזה נמצא עכשיו בעת הזאת בדיוק בדיון בבית המשפט. לכן אין טעם

לדון בזה כהצעה דחופה.



יי שריד;

ידוע שבאופן מפתיע בניגוד למדיניות שהיתה בעבר שהיתה

לתת להם לנהל את העניינים כאוות נפשם ולנו זה לא מפריע, באיזה נימוק אדיוטי -

תסלהו לי - של פקקי תנועה אחרי הצהריים החליטו לשנות את המדיניות באופן די מרחיק

לכת.

חי גרוסמן;

בכניסה לחיפה צריך היה לסגור את כל החנויות, את כל המזללות.

יי שריד;

הענין עכשיו עומד להכרעה. העובדה שהנושא נמצא בבית משפט אינה מעלה ואינה

מורידה לענייננו, כי אני יכול להביא עשרות תקדימים שהכנסת עסקה בעניינים לעין

שעור יותר רגישים מהנושא הזה, כאשר הנושא היה תלוי ועומד בבית משפט. כדי לסבר

את האוזן הרי לכם מקרה אחד שלעין שעור יותר רגיש - זה ענין השב"כ, שהיה תלוי

ועומד בבג"צ ובאותו יום שהבג"צ דן בזה היתה סדרה ארוכה של הצעות לסדר היום

בכנסת.

מזכיר הכנסת שי יעקבסון;

אין איסור. כתוב; "רשאי היושב-ראש שלא לאשר".

יי שריד;

הראיה שהיו הרבה מאד מקרים, הראיה שלא נפסלו, אין לתניח שזה המקרה הרגיש

ביותר, ואין להניח שבמקרה הזה היושב-ראש יפעיל את סמכותו.

חי גרוסמן;

- וענין אסירי המחתרת -

יי שריד;

נכון. לא זו בלבד אלא שיש בקשה של הנוגעים בדבר שנאשמים בעיכוב הליכים.

הנושא הזה בטפולו של היועץ המשפטי זה איננו סוב י ודיצה, כידוע יועץ משפטי איננו

בית משפט.

יכולים להעריך את מידת החשיבות של הנושא הזה בצורה זאת או אחרת, אבל אי

אפשר להעריך את מידת הדחיפות בצורות שונות, וזה ענין שקורה עכשיו ומן הדין שנאמר

מה אנחנו חושבים על זה, לכאן או לכאן על הדיעות השונות מכל העברים.

אי נחמיאס;

ברשות היושב-ראש, אוסיף משהו למען האמת הפשוטה. יש שתי הצעות אי אמון

שבמידה מסויימת כוללים גם את הנושא הזה, שהוגשו על ידי הסיעה הדמוקרטית לשלום

ולשוויון ושל הרשימה המתקדמת לשלום על המדיניות על פעולות צה"ל בשטחים.

יי שריד;

הראיה שאישרתם את ענין ביתא למרות שזה גם שייך לשטחים.

אי נחמיאס;

אמת ויציב, מפני שאמרנו שזה נושא מאד קונקרטי.



י' שריד;

אני יכול לקחת אותך לחנויות האלח ותראה שהן מאד קונקרטיות.

היו"ר מי רייסר;

חברים, ברשותכם, ניגש להצבעה.

הצבעה

בעד - 2

נגד - 2

הערעור לא נתקבל

* * *

היו"ר מי רייסר!

רבותי, סיעות חד"ש, המתקדמת לשלום ומורשה הגישו הצעות אי אמון בנושאים

פעולות צה"ל בשטחים, הפגיעה במערכת המשפטית ובסיכוי לשלום - מטעם סיעת

חד"ש; פעולות בתחום אחריותו של שר הבטחון יצחק רבין - מטעם הרשימה המתקדמת

לשלום; "הסחבת" בחתימת ההסכם בין ממשלת ישראל לבין הכת המורמונית - מטעם סיעת

מורשה.

הוועדה מתבקשת לקבוע מסגרת לדיון.

דיון משולב, הודעת סיעות במסגרת של עשר דקות, לאתר ההצעות

נ"ל.

* * *

יושב-ראש הכנסת מבקש מהוועדה לקבוע את המועד לתום הכנס, וההצעה היא

ה-31 ביולי 1988. אני לא רוצה באופן פורמלי לאשר את זה, אבל אני מבקש להעלות

את זה לידיעת הנהלות הסיעות.

זה התאריך המקובל?

זה התאריך המקובל אבל אפשר לשנות.

אני בעד, אבל אבקש להודיע את זה לסיעות ובישיבה הבאה נחליט על כך.

תודה. הישיבה נעולה.

* * *

הישיבה ננעלה בשעה 09.55