ישיבת ועדה של הכנסת ה-11 מתאריך 15/03/1988

בקשת היועץ המשפטי לממשלה לנטילת חסינותו של חה"כ מ' כהנא בשל העלבת עובד ציבור; ערעורים על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר-היום; פניית חה"כ א' רובינשטיין בדבר שינוי שם הסיעה ופניית חה"כ י' ארצי בדבר הצטרפותו לסיעת "שינוי - תנועת המרכז"; פניית יו"ר ועדת הכספים בדבר טענה של חריגה מגדר נושא הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשמ"ח-1988

פרוטוקול

 
הכנסת האחת-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 292

מישיבת ועדת הכנסת

יום שלישי, כ"ו באדר התשמ"ח, 15 במארס 1988 , שעה 09.00

נ כ וז ו;
חברי הוועדה
מ' רייסר - יו"ר

פ' גולדשטיין - במקום חה"כ ר' מילוא

ש' וייס

א' ויינשטיין - במקום חה"כ א' קולס

יי כהן - במקום חה"כ מי איתן

ש' מצא - במקום חה"כ אי אולמרט

אי נחמיאס

אי שוסטק - במקום חה"כ שי דורון

בי שליטא

י' שריד

מוזמנים; יו"ר הכנסת שי הלל

חבר-הכנסת ר' איתן

חבר-הכנסת עי לנדאו

חבר-הכנסת י' צבן

חבר-הכנסת אי רובינשטיין

חבר-הכנסת א"ח שאקי

מזכיר הכנסת ש' יעקבסון

שי כרם - משנה למזכיר הכנסת

צ' ענבר - יועץ משפטי לוועדה

א' דמביץ - יועץ משפטי לוועדת הכספים
מזכירת הוועדה
מ' ברפי

ר ש מ וז; עי הירשפלד
סדר-היום
א. בקשת היועץ המשפטי לממשלה לנטילת חסינותו של חה"כ מי כהנא

בשל העלבת עובד הציבור.

ב. ערעורים על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות

לסדר-היום.

ג. פניית יו"ר ועדת הכספים בדבר טענה של חריגה מגדר נושא הצעת חוק

הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב),

התשמ"ה-1988.

ד. פניית חה"כ א' רובינשטיין בדבר שינוי שם הסיעה ופניית חה"כ

י' ארצי בדבר הצטרפותו לסיעת "שינוי - תנועת המרכז".



א. בקשת היועץ המשפטי לממשלה לנטילת חסינותו של חה"כ מ' כהנא

בשל העלבת עובד ציבור

היו"ר מי רייסר;

אני פותוז את הישיבה.
הנושא הראשון על סדר-היום הוא
בקשת היועץ המשפטי לממשלה לנטילת חסינותו של

חבר-הכנסת מי כהנא בשל העלבת עובד ציבור. הגיעה אלינו פניה של היועץ המשפטי

לממשלה, באמצעות יושב-ראש הכנסת, להסיר את חסינותו של הבר-הכנסת כהנא בשל מכתב

הסתה לאזרחים ערבים ובשל העלבת עובד ציבור. לפי הפרוצדורה המתחייבת, מאוזר

שהמכתב הזה הגיע אלי היום, אנהנו נעלה את הנושא הזה על סדר-היום ביום שני הקרוב,

שהיא הישיבה הבאה הראשונה של הוועדה. זה כמובן מותנה בכך שהיועץ המשפטי לממשלה

יוכל להשתתף בישיבה יום שני. סדר הדיון יהיה כדלקמן: היועץ המשפטי לממשלה

ובא-כוהו ישמיעו את דברם ואחריהם חבר-הכנסת כהנא. בין דברי היועץ המשפטי לממשלה

לבין דברי חה"כ כהנא יוכלו חברי הכנסת לשאול את היועץ המשפטי לממשלה שאלות.

לאחר דברי חבר-הכנסת כהנא יוכלו לשאול שאלות את חבר-הכנסת כהנא, ולאחר הפרק הזה

נבקש להישאר לבד, בלי חבר-הכנסת כהנא ובלי היועץ המשפטי לממשלה. נקיים דיון

ולאחר-מכן תתקבל החלטה.

ב. ערעורים על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר-היום

ו. של חה"כ ר' איתן בנושא: "התבטאויותיו של יו"ר ועדת החוץ והבטחון בארה"ב,

כשבהופעותיו ינסה לסתור את דברי ראש הממשלה בעת ביקורו בארה"ב"
היו"ר מי רייסר
הערעור הראשון שלפנינו הוא של חבר-הכנסת רפאל איתן בנושא: "התבטאויותיו של

יו"ר ועדת החוץ והבטחון בארה"ב, כשבהופעותיו ינסה לסתור את דברי ראש הממשלה בעת

ביקורו בארה"ב". בבקשה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר ש' הלל
אני רוצה להעיר קודם הערה כללית. מחר, כמו בכל יום רביעי, על סדר-היום של

הכנסת יש שתי הצעות אי-אמון. אנחנו צריכים לדון בהרבה מאד הצעות רגילות

לסדר-היום, כי בשבוע הבא לא יועלו הצעות רגילות לסדר-היום, כך שיש לנו סדר-יום

גדוש מאד.

באשר לענין הספציפי, יש לנו תחושה שהצעות, בייחוד הצעות דחופות לסדר-היום,

מוגשות אם אתה מפנה משהו לממשלה, או לאינפורמציה, לפיקוח או לבקורת, אבל לא

שחברי כנסת או הסיעות ביניהן יפנו דברים האחד על השני. זה איננו נושא שמתאים

להצעה דחופה לסדר-היום והיא צריכה להיות שמורה בדרך-כלל לענין ספציפי שיש לך

כלפי הממשלה. מה עושה או לא עושה חבר-כנסת זה או אחר זה ענין אחר אבל מקומו לא

בהצעה דחופה לסדר-היום במליאת הכנסת.
היו"ר מי רייסר
תודה רבה. בבקשה, חבר-הכנסת איתן.
ר' איתן
גם אם חבר-הכנסת אבא אבן לא היה חבר כנסת והיה מתבטא כפי שהתבטא, שלכל מקום

שאליו יגיע ראש הממשלה גם הוא יגיע ויסתור את דבריו, זה היה נושא שמחייב את

הכנסת לדון בו, כי לדעתי זו פגיעה בכבוד הממשלה. במקרה זה זו גם פגיעה בכבוד

הכנסת, שיושב-ראש ועדה יופיע בארצות-הברית ויאמר שמה שראש הממשלה אומר איננו

נכון. במסגרת זו של הופעה חצויה כלפי חוץ נגרם לנו, לדעתי, נזק גדול מאד. זה

גם מעליב שכך מסתכלים על המדינה.



אני חושב שזה נושא ראוי לדיון דחוף, אפילו כדי לתת לחבר-הכנסת אבן להבין

שכשהוא נמצא בארצות-הברית הכנסת דנה בענין הזה והוא לא רשאי לנהוג כפי שהוא מנסה

לנהוג. זה ביזיון ברמה לאומית, זה לא סתם ביזיון, כי הוא לא סתם אדם וזה לא

שחברי כנסת מתלוננים על חבר כנסת אחר. זה ענין מהותי ודחוף כי ראש הממשלה עדיין

בארצות-הברית ואם זה לא ייפסק, ייגרם לנו נזק בל-ישוער בדעת הקהל בארצות-הברית

ובתדמיתה של הכנסת ושל הממשלה כולה.

היו"ר מי רייסר;

אני מעמיד את הערעור להצבעה.

הוחלס; לא לקבל את הערעור הנ"ל.

2. של חה"כ ע' לנדאו בנושא: "יוזמות המערך ליצירת לחץ אמריקאי

על ראש הממשלה בעת ביקורו"

היו"ר מי רי יסר;

הערעור הבא הוא של חבר-הכנסת עוזי לנדאו בנושא: "יוזמת המערך ליצירת לחץ

אמריקאי על ראש הממשלה בעת ביקורו". חבר-הכנסת לנדאו, בבקשה.
עי לנדאו
זה בעצם המשך הענין שעליו הצביע חבר-הכנסת רפאל איתן. זו פעם ראשונה

במדינת ישראל שלא רק חבר כנסת אלא יושב-ראש ועדת החוץ והבטחון יוצא לחו"ל בעצם

ביקורו של ראש הממשלה שם, אלא כפי שראה זאת כתב "ידיעות אחרונות", בכל מקום שבו

ינאם ראש הממשלה ינאם מר אבן נאום נגד.
יי שריד
את זה דחינו כבר.
עי לנדאו
דחינו את הצעתו של חבר-הכנסת איתן. ההצעה שלי היא: יוזמות המערך ליצירת

לחץ אמריקאי על ראש הממשלה בעת ביקורו. מה שעושה חבר-הכנסת אבן זו רק אחת

השיטות שבהן נוקס כרגע המערך. זה גם איננו דבר חדש. מר אבן היה בארצות-הברית

לפני מספר שבועות, נפגש עם חברי קונגרס ובפגישות בינו ובינם אמר להם שלראש

הממשלה אין שום סמכות לייצג את ישראל, שראש הממשלה הוא סרבן שלום, שהוא שופך דלק

על מדורת המהומות ביהודה ובשומרון. מר אבן אמר שאש"ף הוא ארגון מתון, שיש

אפשרות לדבר אתו.

במלים אחרות, מה שאנחנו רואים הוא שבחזית ההסברה בחו"ל יש למדינת ישראל

דברים רבים שמאחדים אותנו. .
יי שריד
מה זה ענייננו בכלל? אתה צריך להגיד למה הנושא דחוף.
עי לנדאו
אני אסביר בקצרה למה לדעתי ההצעה הזאת דחופה. מה שצריך לראות לגבי

התנהגותו של חבר-הכנסת אבן הוא שזה איננו רק - - -



אני סיימתי את ההנמקה שלי.

היו"ר מי רייסר;

אני מעמיד את הערעור להצבעה.
הוחלט
לקבל את הערעור הנ"ל.

3. א. של הה"כ גי כהן בנושא: "התפטרות השוטרים ביש"ע"

ב. של חה"כ אי סרטני בנושא: "התפטרות שוטרים בגדה וברצועה"

ג. של חה"כ ר' כהן בנושא: "ההתפטרות ההמונית של השוטרים

הערבים בגדה וברצועה".
היו"ר מי רייסר
אנחנו עוברים לסדרה של ערעורים בנושא התפטרות השוטרים ביהודה, שומרון והבל

עזה, של חברי-הכנסת גאולה כהן, אמירה סרטני ורן כהן, בבקשה, אדוני.
היו"ר שי הלל
אני רוצה לחזור לדברים שאמרתי בראשית הישיבה על סדר-היום שיש לנו מהר, גם

לגבי הצעות אי-אמון, גם לגבי הצעות רגילות לסדר-היום וגם לגבי הצעות דהופות שגם

הנשיאות וגם הוועדה אישרו. בכל הדיונים האלה ודאי יעלה באופן כללי מה שקורה

בשטהים.

באשר לענין הספציפי של התפטרות השוטרים, נשיאות הכנסת ראתה שבכך שיש שאילתה

בעל-פה ותינתן אפשרות לשר להשיב ויתקיים גם דיון קטן, הדברים יבואו לידי ביטוי

ואין צורך שבענין זה יהיו 3 או 4 הצעות לסדר-היום. על-ידי כך נוכל למצות את

הענין בלי לבזבז זמן.
היו"ר מי רייסר
מאהר שאף לא הבר-כנסת אחד מהמערערים נמצא כאן, רשות הדיבור להבר-הכנסת יוסי

שריד.
יי שריד
אם ההנמקה היא הסכון בזמן, אני יכול להזדהות אתה באופן רגשי אבל אינני יכול

לקבל אותה באופן עובדתי. אני יכול להציע כמה הצעות אהרות להסכון בזמן, אבל

באופן רגשי אני מאד מסתייג מהנמקתו של היושב-ראש.

לגופו של ענין, יושב-ראש הכנסת אמר שזה לא ענין לממשלה להשיב, ובענין ההצעה

האחרת שנגעה לחבר-הכנסת אבא אבן הוא אמר שזה ענין שבין דוברי כנסת וכו' ואני

מזדהה אתו, אבל פה הרי עומד ענין הדחיפות באופן המובהק ביותר והחותך ביותר. זו

התפתחות של הימים האחרונים. ההתפתחות הזו היא בעיצומה, נעשים דברים כדי למנוע

את ההתפתחות הזאת, לעכב אותה, להאט אותה. כלומר, זה דבר שהוא בהתהוות, דבר שהוא

מאורע מדרגה ראשונה, דבר שמעורר בלי שום ספק תשומת-לב וברור לגמרי שהוא מעורר

ענין בציבור. אין שום ספק שזה עומד בכל הקריטריונים של הדחיפות.

אם מעלים את הנימוק של הסכון בזמן, נעסוק בזה בהזדמנות אחרת.
היו"ר מ' רייסר
אני מעמיד את שלושת הערעורים בנושא הנ"ל להצבעה.
הוחלט
לא לקבל את הערעורים הנ"ל.



ג. פניית יו"ר ועדת הכספים בדבר טענה של חריגה מגדר נושא הצעת חוק הסדרים

במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשמ"ח-1988.
מי רייסר
יושב-ראש ועדת הכספים שיגר אלי את המכתב הבא, שעל-פי התקנות אני חייב להביא
אותו לישיבה זו, וזה מה שאני עושה
"בישיבת ועדת הכספים ביום כ"ה באדר התשמייה (14.3.88 ביקש חבר הכנסת יאיר

צבן לשלב לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב),

התשמ"ח-1988, הוראה הבאה לקבוע מס יסף לשנת התקציב 1988, בערך בלשון זו:

"יחיד שהיתה לו בשנת המס 1988 הכנסה חייבת בסכום העולה על 66,600 שקלים

חדשים, יהיה חייב בשנת המס 1988, בנוסף למס שהוא חייב בו לפי סעיף 121 לפקודה,

במס בשיעור של 10% מהמס שהוא חייב בו, לפני כל זיכוי לפי הפרק השלישי לפקודה, על

סכום ההכנסה החייבת העולה על 66,600 שקלים חדשים כאמור: לענין זה, "הכנסה

חייבת" - למעס הכנסה החייבת בשיעור מס מוגבל לפי כל דין".

במלים אחרות, חבר-הכנסת יאיר צבן רוצה להכניס את הנושא של מס יסף לחוק

מסויים. חבר-הכנסת אריאל ויינשטיין טוען שהנושא הוא נושא חדש, חריגה מגדר

הנושא, נושא שאנחנו דנים בו מעת לעת.

כאמור, על-פי התקנון אני חייב להעלות את זה לדיון עכשיו. לפני שנכנסתי

לישיבה קבלתי טלפון משר האוצר שאמר שהוא בהחלט רואה בזה נושא חדש. אם היועץ

המשפטי של ועדת הכספים מייצג את עמדת הנושא החדש, זה בסדר. אם לא, נראה אם נוכל
אי דמביץ
שני חברי הכנסת הנוגעים בדבר נמצאים פה ואני חושב שהם לא זקוקים לייצוג.

אבל אם יהיה צורך, נעזור.
היו"ר מ' רייסר
רשות הדיבור לחבר-הכנסת אריאל ויינשטיין, אחריו חבר-הכנסת יאיר צבן. אם

יהיה צורך נקבל אחר-כך הבהרות מהיועץ המשפטי.
אי ויינשטיין
החוק המוצע אינו עוסק בענייני מס ולכן אני רואה בו ענין חדש.
י' צבן
אני רוצה לומר משהו לגבי הנושא של חוק הסדרים במשק. אני מתפלא שחבר-כנסת

שמצוי בענין מעלה בדעתו בכלל את הטענה של נושא חדש. חוק ההסדרים במשק לשנת

חירום נתקבל לראשונה ב-1985 והוא מונה 20 עמודים. אני אקרא ביעף את רשימת

הנושאים שהוא עוסק בהם כדי שנבין מה מהותו של החוק: תנאי עבודה, חישוב שכר,

פיטורים, עובדי הוראה, הוראות שונות, מס יסף, קופת-חולים, מפעל הפיס, חברות

ממשלתיות, מס הכנסה, ביטוח לאומי, רשויות מקומיות, אגרת לימוד. משמע, זה חוק של

כל-בו. זה חוק שבו אספו, במסגרת מאד פורמלית, את כל הצעדים שהממשלה חשבה שנכון

לנקוט ולתת להם לבוש של חוק באותה סיטואציה כדי לקדם מטרות כלשהן. כלומר,
חמטרות מוגדרות כאן
להגדיל את הכנסות המדינה ולהשיג יעדים כלכליים נוספים.

ההגדרה היא מאד אמורפית.

יתר-על-כן, כאשר דנו בחוק ב-1986 נשמרה אותה רוח. לא אמנה עוד פעם את

רשימת הנושאים. החוק לפני, גם הוא מן הגורן ומן היקב.



ספציפית לנושא של מס יסף. חוק מס יסף נכנס לפעולה באמצעות חוק ההסדרים

במשק לשעת חירום ב-986ו והוארך ב-1987. אם הממשלה חושבת שצריך להוציא אותו

מהמשחק ב-1988, זו זכותה, אבל היא לא יכולה אז לשלול מחבר כנסת את מה שהיה פתוח

בפניה - שהיא תוכל, באותה דרך שהיא פעלה במסגרת חוק ההסדרים במשק לשעת חירום,

להכניס את הענין של מס יסף. זה לא יעלה על הדעת.

יש כאן שאלה תקדימית מדרגה ראשונה. מפני שאם יש מסלול מסויים של חקיקה,

נוצר נוהל מסויים ואני רוצה להראות לכם איזה הסתייגויות אושרו בלי שאף חבר כנסת

- לא אריאל ויינשטיין, לא חיים רמון ולא אברהם שפירא - לא העלו בדעתם לבוא

לוועדה המכובדת הזאת בפעם שעברה כשהחוק עמד לדיון בכנסת ולטעון שזה נושא חדש.

למשל, חברי-הכנסת ז'אק אמיר וגדעון גדות העלו את נושא המשכורת של מתמחה

בעריכת-דין, בתוך הוק ההסדרים, ואף לא אחד טען שזה נושא חדש, מפני שמהות החוק

שהוא עושה כל מיני צעדים.

יתר~על-כן, חברי-הכנסת חיים רמון ודן תיכון הכניסו לחוק את פרשת כרטיסי

האשראי של האגודות הצרכניות, נושא שאיננו נוגע לחוק, ואף אחד לא ערער על כך,

מפני שהיה ברור שזה חוק של כל-בו. אחר-כך עבדכם הכניס את חוק שכר מינימום. חוק

הכנסת מינימום הועמד להצבעה כתיקון בחוק הסדרים במשק לשעת חירום ואף אחד לא טען

שזה נ ושא חדש.

אני מציע לכבד גם את הנוהל הפרלמנטרי ולא לעשות חישובים מפלגתיים צרים

בענין הזה. אני מרחיק-לכת ואומר שחייבים לכבד גם נושאים אחרים, במידה שיש להם

איזו שהיא רלבנטיות להגדלת הכנסות המדינה או לאותן מטרות כלליות שמדובר עליהן.

חוק מס יסף נכנס לפעולה במסגרת חוק הסדרים במשק לשעת חירום ואין להעלות על הדעת

שתישלל מחבר-כנסת אפשרות להמשיך את קיומו באותה חקיקה.
היו"ר מ' רייסר
האם יש מישהו נוסף שרוצה את רשות הדיבר?
י' צבן
אני מבקש שהיועצים המשפטיים יחוו דעתם בנושא.

צי ענבר;

האמת היא שקשה להוסיף הרבה על הדברים שאמר חבר-הכנסת יאיר צבן, כי הוא הביא

את כל ההנמקות שנראות כרלבנטיות לענין שבפנינו, משום שעצם שמו של החוק, כותרתו

אפילו היא "תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב". כלומר, נושא החוק הוא תיקוני

וזקיקה להשגת יעדי התקציב, וזה אחד החוקים היחידים שיש בהם סעיף שנקרא "מטרה".

לגבי הסעיף וזזה אפשר לומר שהוא מתווה, פחות או יותר, למה החוק הזה מתכוון. הוא

מתכוון לטפל בתיקוני חקיקה שונים שיש להם מטרות: לצמצם את הוצאות המדינה, להגדיל

את הכנסותיה באופן שיאפשר עמידה ביעדי התקציב.

נזרקה פה הערה כאילו החוק הזה לא עוסק בתיקוני פקודת מס הכנסה. זה אולי

נכון אבל לא מדוייק, משום שגם סעיף 2 להצעת החוק, שמדבר על תיקון חוק הסדרים

לשעת חירום במשק המדינה, מתייחס להוראות שנקבעו, בין היתר, בפקודת מס הכנסה,

והוראה שהיתה בחוק הסדרים במשק המדינה משנת תשמ"ו היא הוראה שתוקפה הוארך בחוק

לתיקון פקודת מס הכנסה.

כן הדבר לגבי מיסוי נקודות קיצבה שמדבר על הכנסה, וחוק מס הכנסה - הטבה על

השקעה בנירות-ערך. כלומר, נושא של מס הכנסה באספקטים שונים כן בא לידי ביטוי.

מבחינת הנימוקים שההעלה חבר-הכנסת צבן הם אכן כולם נכוחים ומצביעים על כך

שזה בשום אופן לא נושא חדש. השאלה היחידה שאולי יכולה להתעורר היא באיזו מידה

נושא כמו מס יסף, שהוא נושא שנוי במחלוקת, צריך היה להיות נדון גם בקריאה ראשונה

כדי שיתייחסו אליו. זה אולי שיקול אחד שהוועדה עוד יכולה להביא בחשבון בנוסף



לשיקולים לגופו של ענין.
י' צבן
זה היה בחוק ההסדרים במשק המדינה.

אי רובינשטיין;

לא. הטלת מט לא בקריאה ראשונה.
י' צבן
בנוסח הקודם זה היה.

אי רובינשטיין;

אבל לא בחוק הזה.
י' צבן
כן, אבל אם הממשלה הוציאה את זה מחוק ההסדרים במשק המדינה, לי מותר להכניס

את זה.

אי רובינשטיין;

בקריאה ראשונה מותר לה לעשות את זה.
א' דמביץ
פורמלית זה חוק שאיננר מתקן את ה - - אבל זה חוק שאומר על עצמו שהוא מטפל

בחוקים שונים, וכשאתח מדבר על חוקים שונים זה פותה לך פתה. עד כאן.
היו"ר מ' רייסר
תודה. חבר-הכנסת אמנון רובינשטיין, אחריו - חבר-הכנסת שבח וייס.

אי רובינשטיין;

אני בעד ליברליזם בענין של נושא חדש. אני חושב שבזכות הגישה המרחיבה הזאת

נעשו דברים חשובים, למעט דבר אחד. אני לא מעלה על הדעת הטלת מסים בלי דיון

בקריאה ראשונה. גם כך יש לנו טענות, כשאנחנו עוסקים בנושאים כלכליים, שבין

הקריאה הראשונה לבין הקריאה השניה והשלישית אנחנו עושים הסדרים חדשים. למשל,

בענין של תכנון הבניה - בלי הטלת מס, להיפך - עוסקת מעדת משנה של הכנסת. נתנו

לכל הגופים האינטרסנטיים, המעוניינים ושאינם מעוניינים, אפשרות להופיע ולהשמיע

את טענותיהם, בגלל הטענה שאם זה לא מובא לידיעת הציבור מטעם חברי-הכנסת בקריאה

ראשונה אתה לא יכול לשנות הסדרים.

אני בעד זה שוועדות הכנסת יהיו אוטונומיות ויוכלו לעסוק בכל הנושאים. הטלת

מס בלי קריאה ראשונה הוא דבר שמעולם לא נעשה. מעולם לא היה דבר כזה.

אני רוצה להזכיר לכם שעל-פי חוק היסוד שלנו ועל-פי חוקות של מדינות אחרות,

הטלת תשלומי חובה במסים זה תמיד דבר מיוחד, זה דבר שאי-אפשר להעביר אותו אפילו

לחקיקת המשנה. יש חובה שהמחוקק הראשי יטפל בכך. על כך נכתבו עשרות ספרים. אני

לא מעלה על הדעת תקדים כזה, שחוק שעוסק בהסדרים מינהליים אגב אורהא פתאום יטיל

מס.



לכן, עם כל הסימפטית לרצון שלך, ועם כל הרצון שלי שוועדות הכנסת תהיינה

עצמאיות, בענין של הטלת תשלום הובה - - - אני גם מציע לכם לחשוב על התקדים

שייווצר, איזה החלטות אקראיות יכולות להתקבל בלי פרסום בחוברת הכחולה, בלי

אפשרות לתת לארגונים ולציבור הרחב להגיב.
י' צבן
אני מקבל את ההנמקה הזאת ומוריד את הבקשה שלי. אני חושב שזאת הנמקה מאד

רצינית.

היו"ר מי רייסר;

תודה רבה לכם.

ד. פניית חה"כ א' רובינשטיין בדבר שינוי שם הסיעה ופניית חה"כ י' ארצי

בדבר הצטרפותו לסיעת "שינוי - תנועת המרכז"
היו"ר מ' רייסר
הסעיף הבא בסדר-היום הוא פנייתו של חבר-הכנסת יצחק ארצי בדבר פרישתו מסיעת

המערך. בבקשה, חבר-הכנסת ארצי.
י' ארצי
אדוני היושב-ראש, חברים, אני הצטרפתי לסיעת המערך בתוקף הסכם פוליטי שנחתם

ב-3 198. ההסכם הזה היה לקדנציה אחת. אני מעריך את רוחב הלב ואת הבנת המערך גם

לגבי עמדות נפרדות שנקטתי מדי פעם בפעם, אבל עם הקמת תנועת המרכז של מפלגתי,

שמפלגת ל"ע היה אחד המרכיבים שלה, עמדתי בפני שאלה עקרונית כיצד להמשיך. תוך

שיחות עם ראש סיעת המערך הגענו למסקנה שיהיה זה צודק אם אני אפרוש בתום מושב

החורף כדי להצטרף לסיעת המרכז בכנסת ואפעל במסגרתה במושב הקיץ, ככל שיימשך.

בקשתי מבוססת על ההנחה הזאת, שהיא הנחה של הסדר פוליטי, והיא גם נובעת מתוך

הבנה ורצון טוב של שני הצדדים. אינני מכיר עד כדי כך את ההסטוריה של הכנסת, אבל

במובן זה נדמה לי שזה כעין תקדים. אין כאן בעיה של חטיפת מנדט ומעבר מסיעה

לסיעה שלא בהסכמה אלא מעבר בהסכמה בגלל קירבה רעיונית בהרבה מאד תחומים.

לכן אני מבקש לאשר את הבקשה הזאת.
ש' וייס
קודם-כל אני מקבל את הענין. כפי שהוסבר יש פה הסדר פוליטי ג'נטלמני

מראשיתו. זאת אומרת, כל ההצטרפות של חברי חבר-הכנסת יצחק ארצי לרשימה היתה

מבוססת על מידה מסויימת של אוטונומיה מבוקרת ועל הידברות קבועה.

אנחנו נכנסנו לכנסת כשחברי הכנסת יאיר צבן, יצחק ארצי ויוסי שריד היינו

בסיעה אחת ועכשיו אני נשארתי כאן במיעוט. אני רוצה לקוות שיום יבוא ובצורה זו

או אחרת אנחנו שוב נפעל יחד. ואז, אדוני היושב-ראש, בגלל הרוח הטובה שבו! אתה

מנהל את ישיבות הוועדה אנחנו נפתח פתח שגם אתה תבוא אלינו.
מזכיר הכנסת שי יעקבסון
אם שמעתי נכון את דברי חבר-הכנסת ארצי, הוא מבקש אישור מראש על פרישה. עד

כמה שאני מבין, אקט הפרישה איננו טעון כלל אישור. ועדת הכנסת מאשרת הצטרפות

לסיעה. ההצטרפות הזאת עוד לא באה לעולם, לכן לא נראה לי הגיוני שוועדת הכנסת

תאשר מראש הצטרפות שתבוא או לא תבוא לעולם.



סדר הדברים נראה לי מאד לא הגיוני. אם חבר-הכנסת ארצי פורש, הוא מודיע:
פרשתי. אבל לומר
אני אפרוש ואצטרף בשבוע הבא, בעוד שבועיים, בתום כנס החורף

וכו', דומני שצעד כזה איננו עומד בתחום ההגיון והמעשיות.
אי רובינשטיין
יש כאן פשוט אי-הבנה. אנחנו מבקשים את אישור ועדת הכנסת לפרישה ולהצטרפות.

אני בקשתי זאת השבוע מסיבה פשוטה, שבשבוע הבא אני לא אהיה בארץ. כל מה שאני

מבקש הוא שלהצטרפות יהיה תוקף החל מה-23 בחודש.
צי ענבר
אני לא חושב שיש כאן בעיה.
מזכיר הכנסת ש' יעקבסון
אני עומד בדעתי. אני חושב שאי-אפשר לאשר את ההצטרפות מראש מפני שיכול

להיות שבשבוע הבא תחליט החלטה אחרת. גם סעיף 25 לחוק הבחירות אומר שוועדת הכנסת

מאשרת שינוי בהרכב. השינוי עוד לא בוצע.
אי רובינשטיין
שינוי בהרכב שייכנס לתוקף בשבוע הבא.
שי וייס
תעשו את זה כך שיהיה חוקי ונוח לצדדים, אם אפשר.
היו"ר מ' רייסר
יש כאן פניה של חבר-הכנסת אמנון רובינשטיין לשינוי שם הסיעה, והכל כלול

יחד. חבר-הכנסת רובינשטיין, אולי תרחיב את הבקשה ואנחנו נאשר הכל כמיקשה אחת

שבוע הבא בלעדיך. את שינוי שם הסיעה אתה רוצה מעכשיו?
אי רובינשטיין
כן. שם הסיעה יהיה מעכשיו "שינוי - תנועת המרכז".
היו"ר מי רייסר
על השם אפשר להצביע כעת ולאשר אותו כבר עכשיו.

ועדת הכנסת החליטה שסיעת "שינוי - מפלגת המרכז" - תיקרא מעתה

"שינוי - תנועת המרכז".
אי רובינשטיין
יש כאן בעיה פורמלית. יש הסכמה על הצטרפות מה-23 בחודש.
שי וייס
אני מקווה שאין לזה שום אפליקציות כספיות.
א' רובינשטיין
אין כאלה. אנחנו רק מבקשים, בגלל קושי טכני, שזה יהיה השבוע.
צ' ענבר
האם חבר-הכנסת ארצי היה בתור סיעת משנה במערך?

יי ארצי!

לא.

צי ענבר!

אם כך, אין אפליקציות כספיות.
היו"ר מ' רייסר
אם כן, הפרישה וההצטרפות היא מהיום.
י' ארצי
אני רוצה להודות לוועדה. אני שוב רוצה להודות לסיעת המערך על האכסניה

הטובה והיפה שנתנה לי וכן על היחס הטוב.
היו"ר מ' רייסר
תודה. הישיבה נעולה.

הישיבה הסתייימה בשעה 09.45

קוד המקור של הנתונים