הכנסת האחת-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פ ר ו ט ו ק ו ל מס' 281

מישיבת ועדת הכנסת מיום בי כי בשבט התשמ"ת - 8.2.88 בשעה 10.00

חברי הוועדה;

מ' רייסר - יו "ר

יי זי אמיר

מי איתן

צי ביטון

הי גרוסמן

שי דורון

די דנינו

ש' וייס

אי נחמיאס

י' פרץ

מוזמנים;

הה"כ ע' דראוושה

שי יעקובסון -מזכיר הכנסת

שי כרם - סגנית מזכיר הכנסת

צי ענבר - יועץ משפטי

י' בן-גל - קצין הבטחון של הכנסת

מזכירת הוועדה;

מ' ברפי

רשמה;

טי קוטלר

סדר היום;

א. פניית הה"כ עבד-אלואהב דהאושה בדבר פרישתו מסיעת המערך.

ב. קביעת הוועדה שתדון בהצעת לסדר היום של הה"כ ז'אק אמיר

בנושא; "הובותיהם וכויותיהם של ערביי ישראל".

ג. הסכום שיעמוד לרשות חכר הכנסת עבור דף לבוהר בכנסת

הנוכהית - הצעת סיכוםשל ועדת משנה לשכר.

די שונות.



היו"ר מי רייסר;

אני פותח את הישיבה. "אני רוצה להעלות להצבעה את הנושא של

ישיבה פתוחה. התבקשתי על ידיד הטולוויזיה לאפשר לצלפם את הישיבה, תרות ההגבלות

הבם יצלמו ויילכו, ואחר כר נדון לגופו של עניו . בועדת הכנסת איננו

מקיימים דיונים עם מיקרופונים פתוהים. אני מבין שאין התנגדות לכוש הישיבה תהיה

פתוחה. אם יש התנגדות? אני מבין שאין. אני מביו שהישיבה תהיה פתוחה.

יושב-ראש הכנסת יוצא לחוץ לארץ בתאריכים בין ה-11 ל-18

בחודש זה. על פח סעיף, 20 אי(ב}, לחוק יסוד: הכנסת, עלינו לבחור בסגן יושב-ראש

נסת שיכהן כממלא מקום יושב-ראש הכנסת.

אני מציע את סגן יושב-ראש הכנסת, אהרון נחמיאס, שהוא עתיר

נסיון, שישא בתפקיד.

האם יש הצעות אחרות? אני מבין שלא.

החלט פה אוזד לבחור בסגן יושב-ראש הכנסת, חה"כ אי נחמיאס

להיות ממלא מקום יושב-ראש הכנסת בעת היעדרו של יושב-ראש

הכנסת כנ"ל.

במסגרת "שונות" נעבור לסעיף הבא. סיעות מפ"ם, ר"צ, הסיעה

המתקדמת לשלום וצומת, הגישו הצעות אי-אמון לממשלה. האחת בשם "מדיניות הממשלה

בשטחים והמתרחש במערכת הבריאות", מטעם סיעת מפ"ם; "המתרהש במערכת הבריאות",

מטעם סיעות ר"M, חד"ש והסיעה המתקדמת לשלום; "רפיון בתיפקוד הממשלה בהשלטת חוק

וסדר ביהודה, שומרון והבל עזה" מטעם סיעת צומת. מתבקשים לקבוע מסגרת הדיון.

אני מציע לקיים את הדיון סיעתי ולא הודעות סיעות, אלא אם כן

יהיה סידור שהסיעות הגדולות יקבלו יותר זמן מאשר הסיעות הקטנות.

אניר וצה להציע הסדר שפעלנו לפיו מספר פעמים: הודעות סיעות

ולשוני הסיעות הגדולות זמן כפול. יש תקדימים לכך.

ראה בזה הצעה משותפת.

אני מציעה ללכת לפי הסדר שהיה מקובל עד עכשיו, הודעות סיעות

של 10 דקות.

הצעתי היא לתת לסיעות הגדולות פי ארבעה.

יש שרים שקמים לדבר מטעם הממשלה, בשם הקואליציה, והם מדברים

שעה ממש. צריך להגביל את השרים.

אני מבקש להעיר, אם מדברים על פי ארבעה, עדיף לקבוע שעתיים

ואז יש ארבעה נואמים של המערר וארבעה של הליכוד.

אני מציע לקבוע שעתיים.

הוחלס לקבוע דיון משולב של שעתיים בהצעות אי-האמון הנ"ל

מי רייסר;

אנהנו עוברים לנושא הראשון שעל סדר היום, פרישתו של חבר

הכנסת דראוושה מסיעת המערך.

אני הגשתי את הבקשה להקמת סיעת יהיד, קודם כל מתור אכזבה

ממה שקרה במשר 3.5 שנים מאז נבהרתי לכנסת, לפעילות שלי בתור סיעת המערך לנסות

לקדם את הענינים - -

היו"ר מי רייסר;

כדי שהדיון, יהיה על הפסים שמקובלים פה, אני רוצה לומר,

שאנחנו לא במה להצהרות פוליסיות. אני מבקש ממך לנמק אתה הצעה שלר, מדוע אתה

רוצה להיות סיעת יחיד. יש לנו הרבה מאד תקדימים כאלה, ואף פעם לא היה דיון

אידיאולוגי למה פרשת. זו זכותך.

צי ענבר;

יש בזה רלוונטיות מסויימים וגם בדיונים קודמים, חברים ניסו

תמיד להבהיך שהם לא פורשים מתוך סיבות אישיות אלא מסיבות אידיאולוגיות שמצדיקות

להכיר בהם כבסיעה.

עי דראושה;

אני נבחרתי כדי לנסות לקדם את אותם ענינים שבשמם אני נבחרתי

לכנסת, וגם מתוך אמונה שסיעת המערך תפעל ברוח הדברים של ראשי המפלגה והמצע שלה

לכנסת, כאשר ראשי הסיעה הסתובבו בסקסור הערבי, וגם אני אתם, והבטיחו לתקן עיוותי

העבר בנושאי פנים, לנסות לצמצם פערים, ולעשות למען קידום האוכלוסיה הערבית,

דברים שלצערי הרב לא הושגו. אני פעלתי בתוך הסיעה ובכנסת כדי לנסות להשפיע

מבפנים. נכשלתי, כי בסיעה היתה אטימות לכל הנושאים שהעליתי, וחוץ מאשר דיבורים,

לא יצא משהו מעשי מהדברים שאני העליתי בכנסת בהצעות רגילות או בהצעות חוק

ואחרות.

למשל, אני הגעתי הצעת חוק לתיקון חוק קיצבאות ילדים

לשוויון בין ילדים יהודים וערבים. החוק הונח על שולחן הכנסת לפני יותר משבעה

חודשים, סיעת המערך מנער! להביא אותו להצבעה בכנסת וכל הזמן השהתה את החוק הה

ומנעה ממני לנסות להביא את החוק להצבעה. ועוד נושאים רבים, כמו הבטחות שניתנו על



ידי ראש התנועה, מר שמעון פרס, לקלוט משכילים ערביים ולפתור בעיות של רשויות

מקומיות. כל אלה דוגמאות קולא התקדם בהו דבר מעשי. אפילו היום הפער הולר ומתרחב,

וסיעת המערך לא עשתה במשר תקופה הזאת די לקדם את הענ ינ ים הללו, למרות שמדי פעם

נאבקתי כדי לשכנע אתה סיעה לקדם את הנושאים שמענינים את הציבור הערבי, ושלשמו

הציבור הערבי נתן 53 אלף קולות למפלגת העבודה, כדי שתקדם את העניינים הללו בתחום

הפנים. יש לי הרבה דוגמאות בנושא הוועקף המוסלמי, שגם בעניינו הבטיחו לקדם את

הדברים ולא קידמו; אפילו בתי קברות לא טופלו, מסגדים לא שופצו, הענין של עקרית

וברעם שראשי המפלגה הבטיחו לפתור.

בכל הענ ינ ים הללו אני נרולתי אכזבה, ואני אומר את זה לא כדי

לקטרג ולהתקיף, אלא מתור אכזבה אישית גדול, וקשה לילומר את הדברים הללו,אבל

לצערי הרב אני נכשלתי בתוך הסיעה. אני חושב שהסיעה כולה נכשלה בקידום הענינים

הבוערים לציבור הערבי, הדברים שכואבים לו, ואשר סיעת המערר כולה, וגם במצע

של הסיעה שלפיו רצתי לבחירות, דיברה על פתרון רובעיות הללו כולן - בעיות של קרקע,

מרעה, מערכת חינוך וכוי.

אני רוצה להביא דוגמא אחרונה בנושא הפנ ימי. כאשר שר החינוך

מסיעת המערך קיבל לידיו את תפקיד שר החינוך, כולנו קיוינו שינסה לצמצם פערים.

אני אפילו לא מבר על ביטול פערים. מה שקרה הוא, שהפער בין שתי המערכות גדל

בתקופה של יצחק נבון, ובזמנו של זבולון המר המצב היה הרבה יותר סוב מאשר היום,

אם זה בענין התקציבים, הבנ ינ ים, התקנים וכל המערכת. היום מערכת החינוך הערבית

סובלת בצורה הרבה יותר קשה מאשר בזמנו של זבולון המר אפילו, בממשלת הליכוד ולא

ממשלת האחדות הלאומית, שלמערך יש בה לפחות 50%. ואנילא מדבר על קיצוצים כלליים

בתקציב, אלא על תקציבים שעומדים לרשותו של השר, . כאשר בשנה שעברה הוא נתן רק 8%

מתוך אחוז הבניה, וזבולון תמר בזמנו נתן 22% עד 30%, לפי הצרכים ולפי האחוז שלנו

באוכלוסית התלמידים.

יש תרבה דוגמאות. בתקופה האחרונה הסיעה גילתה הוסר רגישות

בנושאים ערביים מובהקים, בחוק תיכנון הבניה, חוק הגליל, כשאפילו לא הסכימו

להוסיף "לטובת כל האוכלוסיה שלו", ועוד דברים שאינני רוצה להרבות בהם ולפרט, אבל

אכזבת הציבור הערבי ושלי אישית היא אכזבה גדולה בנושאי פנים, וזה הרקע לפרישתי.

נוסף לכך בנושא מדיניות חוץ. הסיעה באה לציבור הערבי, שאני

מייצג אותי כיחיד בסיעה, בהכרזות שרוצים לקדם תהליך השלום, רוצים בכנו לפתור את

הבעיה הפלשתינית ולהגיע להסדר של שלום. אני בירכתי על כל יוזמה שראשי המפלגה

דיברו עליה, אבל בפועל לא קידמו את הנושא של השלום. מדיניות היד החזקה המחנהגת

היום בשטחים, לדעתי גם פוגעת בסיכויים של קידום תהליך השלום, ומעמיקה את השנאה

בין שני העמים. אני חשוב שהתוצאות תהינה קטסטרופליות לשני העמים. אני מדבר על כך

כאזרח ישראלי וכאדם ערבי שרוצה בטובתה מדינה שלי ובטובת העם שלי. אני אומר זאת

מתינות ואמונה מלאה, כי אני חושב שהמדיניות הזאת היא מדינ יות מסוכנת ביותל לשני

העמים ולסיכויי קידום תהליך השלום.

כאשר זעקתי וניסיתי לזעוק בתוך הסיעה, בפעם האחרונה אפילו

סתמו לי את פה ולא נתנו לי לדבר, למרות שנרשמתי שבוע לפני כן, והובטח לי שאדבר

שני אחרי אחד החברים שרצה לדבר. ויושב-ראש הסיעה אמר לי במפורש: אני לא אתן לך

לדבר. הוא ידע שאני עומד לבקר את המדיניות הזאת.

הסיעה נהגה כלפי גם בסתימת פיות, מדיניות שהיא מנוגדת

להערכתי---

ש' דורון;

זה לא שייך.

כדאי לך לדעת מה קורה במערך.



עי דראושה;

אני לא אומר זאת כדי לתקוף אלא כדי לנתח את העמדת שלי, וגם

לך צריכה להיות סבלנות לשמוע את הדברים.

שי דורון;

לדעתי זה לא הפורום של רושבונות מסוג זה.

מי איתן;

הוא מנמק את הסיבות מה הביא אותו לפרישה.

ע' דראושה!

בנושאים אחרים, כמו עניו האינסגרציה, שהמפלגה הבטיחה,

לצערי הרב חלה בו נסיגה משמעותית, כאר יותר ויותר חבירם ערביים עזבו את המפלגה

ולא נמשכו אליה, בגלל המדיניות שהנהגת המפלגה הנהיגה.

בשלושת הנושאים - גם מדיניות החוץ, גם מדיניות הפנים

והנושא התנועתי, האכזבה היא גדולה. לא רק שלי, אלא אני חושב של הרוב המסיבי של

החברים במפלגה. אני חושב שהיום, אחרי הכשלון של סיעת המערר ושלי אישית, לנסות

ולהשפיע לקידום אותם נושאים שלמענם נבחרתי לכנסת ובזכותם המערך קיבל הרבה קולות

בבחירות הקודמות, היום אני חושב שיש לי זכות לבקש הקמת סיעת יחיד, שבמסגרתה אוכל

להאבק מחוץ לסיעת המערד על ה"אני מאמין" שלי, כסיעת יחיד, ואוכל להשפיע בצורה

עצמאית כדי לקדם אותן מטרות והשקפות שלמענן אני הסתובבתי במערכת הבחירות והבסחתי

לבוחרי, שאם אני אבחר לכנמסת אני אנה לקדם אותן במסגרת המאבק מבפנים.

אני מצסער לומר שנכשלתי במאבק הזה, בגלל אטימות הסיעה

לנושא זה, בגלל אי-התחשבות בענינים של האוכלוסיה הערבית, ואני מאמין שהיום יש לי

זכות לבקש מוועדת הכנסת לאשר לי מעמד של סיעת יחיד, כדי שאוכל להאבק למען אותם

ענינים שלשמם נבחרתי לכנסת. אני מאמין שסיעה עצמאית תוכל לשרת את הענינים הללו

יותר טוב מאר הדגם שאניהלכתי בו בתור סיעת המערך.

שי וייס;

בשבילי זו ישיבה לא עליזה. זה לא כל כך פשוט לבוא חשבון עם

וזבך, חבר אישי וחבר סיעה ותלמיד. חבר-הכנסת דראוושה היה תלמיד שלי שנים רבות

באוניברסיטת חיפה, ולעשות את זה בפרהסיה ולא בחדרי ודירים של מפלגה. אבל אין לי

ספק שלחבר-הכנסת דראושה שאכן מבקש שיכירו בו כסיעת יחיד, יש זכות לתרץ ולנמק מה

שהוא מבקש. זה ברור לגמרי, ולכגן אין לי ספק שאני צריך להשיב לו בנושא זה

ולנמק את הצבעתי בסופו של דבר.

קודם כל לעמדה העקרונית שלי בכל הנושא של "חוג משוטסי גבעת

רם"; זה חוג שהולך ומתרחב. זח נוהג שנחשב לפסול מבחינה מוסרית היום בכל

הפרלמנטים בעולם. כאשר זה קורה, בדרך כלל דעת הקהל מלווה את ה בביקורת קשה, בלי

להכנס לשאלה הפוליטית. היא בדרך כלל עוסקת בשאלה המוסרית הראשונית ביותר, והיא,

שכאשר הולכים לבחירות בקבוצה, האדם הוא חלק מןח קבוצה. ואםהוא מסתכסך עם

הקבוצה מסיבה כלשהי, הוא צריך לגלות סבלנות

שי דורון;

או לעשות מה שעשה מאיר זורע.



שי וייס;

הוא צריך לגלות סבלנות או להמתין עד סוף הקדנציה, ולשחק את

כללי המשחק, או לוותר על מקומו בכנסת. אלה הכללים המקובלים עלי.

היוכל מיני חברי כנסת בעבר. היו מי שנהגו כך, היו מי שנהגו

אחרת. היו מי שנהגו אהרת-אחרת עם נימוקים,למשל, כאשר דייר משה סנה נטש את סיעת

מפ"פ בכנסת השניה. מאוחר יותר ביקש ממני פרופ' אקצין לכתוב עבודה סמינריונית על

נושא השוססות הזאת, וראיינתי את דייר סנה. שאלתי אותו; איך אתה מתרץ מוסרית את

ענין הפרישה ואי-החרת המנדט. הוא אמר לי כר; כאשר אני ייצגתי את הציונים הכלליים

בפרלמנט ושיניתי את עמדותי הפוליטיות, אני החזרתי מיד את המנדט, כי ראיתי שה

מעשה יחיד שלי; וכאשר בכנסת עשיתי מה שעשיתי, היתה ליתחושה שהמונים או רבים מאד

עומדים מאחורי, ועל כן זו תזוזה אידיאולוגית. אני מביא את הנימוק הזה בשביל

ה"פייר פליי".

אפילו מול נימוק כזה אני מתנגד לשוטטות האת. באיזה מקרים

אני מוכן לקבל? במקרים ששתים-שלוש מפלגות קטנות, ערב הבחירות מתחברות יוזד, בלי

לבטל את המסגרות שלהן, ועושות הסכם של הליכה משותפת לכנסת. ואז אם קורה משהו

והחבילה מתפרקת, היא מתפרקת. אז אניגם לא מציע שנתחיל לספור כמה היתה מקבלת כל

סיעה אילו הלכה באופן עצמאי, כי איש לא יכול לומר זאת באופן מדוקדק. ההזדמנות

לכת תהיה בבחירות שתבאנה אחרי זה.

זו גם הסיבה שכאשר סיעת מורשה התפוקקה, לא אמרתי מלה. היו

שתי חטיבות, פועלי אגודת ישראל וחטיבה אחרת. כאשר סיעת מפ"ם, חברי מפיים בסיעת

מערך-מפ"ם, פרשו ויקימו סיעה נפרדת - אני כתבתי הרבה מאד מאמרים, לא נגד האקט

הזה מבחינה לגיטימית אלא קראתי להם לא לעשות זאת, אבל ראיתי זאת כפיצול שבנסיבות

של הקמת המערך, הוא מתקבל על הדעת. אם הליברלים היו עושים זאת עם תנועת החרות,

או במקרה של צומת, שהיו אלה שתי תנועות. חבר-הכנסת איתן ארגן תנועה של הרבה

חברים, היתה תנועת התחיה, והם הקימו יוזד ברית-הסכם וקיימו מסגרות נפרדות

לחלוטין, צומת עם כרטסת וכו', והם החליטו להיפרד, וזה ענינם.

מאידך כאשר חברים טובים שלי, וירשובסקי ויוסי שריד, פרשו

מסיעת המערך, אני התבטאתי בחריפות נגד הפרישה הזאת.

על כן, אומר לשיטתי; אני עקרונית נגד פרישה. לפני חודש

וחצי הנחתי על שולחן הכנסת הצעת חוק האומרת; חבר כנסת הפורש מסיעתו, רואים אותו

כמתפטר מהכנסת. אני נותן שם התניות, חוץ מחברי כנסת אינם פורשים כבודדים אלא

מפרקים הסכם של טרם-בחירות בין שתי תנועות. אני ידוע שלחוק שלי אין שום סיכוי

להתקבל, ואנילא בטוח שסיעתי תתמוך בו. אבל חשבתי שצריך להניח אותו כפרידה

מן הכנסת.

חבר-הכנסת דראושה פרש. הוא לא ראשון ולא אחרון. היו כאלה

שנהגו ברמה גבוהה מאד של אינטגריטי אישי, כמו חבר הכנסת לשעבר מרדכי בר-און,

ואמרו! אני לא כל כך מסתדך עם סיעתי, או לא כל כך נעים לי פה, אני מדגיש פה לא

נוח; או כמו מאיך זורע, ופרשו. יש מכל סוג.

בא תבר-הכנסת דראוושה ומנמק את טיעוניו על בסיס של

סיבות אידיאולוגיות.. גםאם זה נכון, ואני מבין מה מתרחש, לא רק בלבו מתרחשים

דברים קשים בעצם הימים האלה. לחבר הכנסת דראוושה יש קרע אישי בין נאמנת למדינתו

ונאמנות לעמו. זה קרע קשה.

מי איתן;

זה לא נכון. הוא לא אמר את זה.

ש' וייס;

אני אומר את זה, ואני יכול להבין את הקרע הזה. ביןנאמנות



למדינתו לבין הזדהות עם עמו. וזה קרע. הוא עומד בקרע הזה. הוא ומאות אלפים ארחים

ערביים במדינת ישראל עומדים בקרע הזה יומיום וממלאים את כל החובות והחוקים של

נאמנות למדינת ישראל. קרע לא פשוט. הייתי אומר קרע די יוצא דופן, שאיננו דומה

למצבם של יהודים מיעוטים במדינות אחרות. שם לא היה סכסוך בין מדינתם, פולין או

רומניה או צ'כוסלובקיה, לבינם. שם כל הבסיס היה יותר של אנטי-שמיות.

אני לא עושה זאת בגלל קרקע.

מ' איתן;

הוא נשבע אמונים למדינת ישראל ולא לשום דבר אחר.

עי דראושה;

אין לי קרע בענין זה.

ש' וייס;

אני אלד לסוגיה האידיאולוגית. הוא נכנס למפלגת העבודה, הוא

חבר מפלגת העבודה, היה פעיל, היה חבר המרכז שלה, שנים רבות היה פעיל מבורר. הוא

הלר לבחירות על פי מצע. מפלגתי לא סטתה מן המצע. היא נסתה במסגרת ממשלת האחדות

הלאומית להגשים אותם חלקים שאפשר, והיו גם הצלחות: פינוי צה"ל מלבנון, נסיונות

רציניים מאד לשיקום יחסיה עם מצרים. פעילות ענפה מאד לגבי סקטורים של מיעוטים,

אם דרך השר וייצמן ואם דרך אחרים, ושטח 9 וועדת מרקוביץ ואין סוף של דברים

אחרים, ובמשרד הוזינור - איננו עושים פה טובה לסקטור שהצביע עבורנו - חובתנו

המוסרית לעשות הכל כדי שערביי מדינת ישראל, הדרוזים והצירקסים ירגישו כאן

כאזרחים שווי זכויות. לא עושים שום טובה. זו חובתנו כיהודים, כאנשים וכדמוקרטים.

כר גם הצבעתי כל הפעמים בכנסת.

אגב, משרד החינוך, במסגרת התהושה שזו חובתו, הגדיל את

ההשקעות בסקטור הערבי והן 36% מתור תקציב הפיתוח. יכול להיות ויכוח. האם יש

בסיעה הזאת חבר כנסת אחד, בסיעה שלי או של הליכוד, שהגשימו את כל מאווייו? האם

יש הבר כנסת אחד שהגיש עשרות הצעות חוק והסיעה לא תמכה בו?

אני רוצה לומר שסיעתי הגיעה להישג מרשים בתחום הסובלנות -

והיא לא עשתה טובה לאף אוזר - כאשר בנושא כל כף קשה כמו המצב היום בשטחים, בהצעת

אי-אמון לממשלה, איפשרה לחבר-הכנסת דראוושה לנאום בשם הסיעה. הוא אמר דברים

קטלניים על שר הבטחון והצביע אי-אמון בממשלה, ואף אוזד לא קרה לו לבירור בסיעה,

כי הבנו את מורכבות המצב.

הטענה לגבי סתימת פה, אני הייתי באותה ישיבה. איזו סתימת

פה? יכול להיות שיושב-ראש הסיעה טעה ברישום. אתם יודעים כמה פעמים אני נרשמתי

ולא קיבלתי רשות דיבור? כמה פעמים אחרים? אנחנו קוראים לזה סתימת פיות?

אתה שמעת שהוא אמר לי: אני לא רוצה לתת לך בגלל שאתה - - -

כי בישיבה קודמת שאלת שאלה באורך של קילומטר וקיבלת תשובה,

והוא חושב שזה היה מעין רשות דיבור. על כך נדון כאן? גילו כלפיך מידה רבה של

סובלנות, ולא עשו לך טובה. אתה לא יחידי. אנחנו סיעה פלורליסטית ומגיעים שם



לדרגה גבוהה מאד של סובלנות. חבר-הכנסת רמון אומר כר ולפעמים אחרים אומרים אחרת,

והוא מבקר את רבין ורביו עונה לו. אנחנו ברוך השם לא באים ממפלגה של קולקטיביות

רעיונית או מפלגה של סמכות-על.

אני אישית חושב שזו היתה שגיאה שפרשת. אני חושב שדווקא

בתקופה הזאת השוב מאד שערביי מדינת ישראל יהיו שותפים למפלגות ציוניות, אם זה

ר"צ או שינוי או מפ"ם או סיעתי, או הליכוד.

אני מביע את עמדת סיעתי מתוך צמידות לעקרונות, כאשר מדובר

על שתי תנועות שמתחברות לסיעה אחת ומתפרקות אחר כר, אנחנו מוכנים לאפשר להן הקמת

סיעה בכנסת. כמובן שכר נהגנו כלפי מפ"ם ואפילו כלפי צומת, שיש לנו אתה אפס קשר

אידיאולוגי; במקרה שחבר כנסת שפורש מבקש להקים סיעת יחיד, הסיעה שלנו מתנגדת

לכר.

אני קורא לר באותה הזדמנות לשקול מוזדש את המהלך.

חי גרוסמן;

מפלגת העבודה קיבלה פורשים מסיעות אחרות.

זה לא דומה בכלל. הם ביקשו סיעה נפרדת? אמרנו מלה כאשר

חבר-הכנסת שריד לקח לנו מנדט והעביר לר"צ, או חבר-הכנסת וירשובסקי? זה דומה? אתה

רוצה להכיר בו כסיעה, תכירי בו.

י"ז' אמיר;

אני מצטרף לכל מלה שנאמרה על ידי חבר-הכנסת וייס. אמנם

מותר למי שרוצה לפרוש להמציא אילו נימוקים וארגומנטציה כפי שהראש שלו מכתיב לו.

אני לא מקבל את הביקורת - - -

איזו עובדה לא נכונה ממה שאמרתי? את ה-36% מנין המצאת?

המצע של מפלגת העבודה לא מבוצע כפי שכתוב, אלא להיפר,

בהתחשב בחבר-הכנסת דראושה המצב הולך בכיוון שלו. זה מצע שאומר דברים ברורים,

ואני בעד זה. מי שרוצה לשנות אותו, שיבוא לוועידה ויציע. אבל לומר שלא הולכים

לפי המצע? דווקא חבר-הכנסת דראושה? אנחנו לא דבקים במצע אלא קצת שמאלה מהמצע

מבחינה מדינית.

הטענה של חבר-הכנסת דראושה בענין צמצום הפערים, לבוא ולומר

זאת למפלגת העבודה, אני חושב שאין דבר יותר אוילי מהטענה הזאת. אני אומר דבר

קשה: לא ראינו מצדר שום יוזמה תחיקתית, אפילו הצעה לסדר היום, שתעלה את הבעיות

של זכויותיהם וחובותיהם של ערביי ישראל. ישנם שני חברי-כנסת דרוזים שהעיזו והעלו

מעל במת הכנסת את הנושא של "מעמדם ומצבם של הדרוזים בישראל". כנסת ישראל החליטה

להקים ועדה משותפת, ועדת חוץ ובטחון וכספים, ולמדנו את הנושא מן השורש, ובהתאם

לחוקי הכנסת הגשנו הצעות סיכום, ודרשנו מממשלת ישראל לאמץ את ההמלצות, והממשלה

קיימה דיון, וחלק גדול מן ההמלצות מאומץ כמדיניות.

הרשויות הדרוזיות מקבלות 15% מהתקציב שמגיע להם.



י"ז' אמיר;

קודם כל, אי-אפשר לתקן הכל ביום אחד. חבר-הכנסת עטשי ודובר

הכנסת מהליכוד העלו את הנושא, והכנסת קיימה דיון והממשלה קיימה דיון, והפערים

מצטמצמים. לא ראינו יוזמה כזאת מצד וזבר-הכנסת דראושה. לא המלים קובעות ולא

הצהרות קובעות אלא מעשים.

לו היית באמת מודאג בנושא הפנים, בנושא החינוך והאינטגרציה

וכל הדבריםש אמרת, והיית חושב להעלות את הכל בבת אחת, כמו שעשיתי אני בשם סיעתי,

ובעזרת סיעתי - - -

כמו חוק הנגב.

י"ז' אמיר;

זה מה שיש בידי חבר כנסת לעשות, לנצל את היוזמות של הכנסת

כדי לעשותד ברים ולא ק לבוא בטענות וללכת מתוסכל. לדעתי אין לר שום סיבה ללכת

מתוסכל. סיעת המערך בכנסת נתנה לך יחס עודף לעומת כל אחד ואחד.

עי דראושה;

זה לא ענ ין אישי.

אתה בא בטענות אל שר החינוך. רק עכשיו אושרה תכנית חומר.

עי דראושה;

לא אושרה.

י"ז' אמיר;

אושרה תכנית חומש. זו היתה התקפה סיטונית על המערך, שממנו

שתית ואכלת.

עי דראושה;

אלה מושגים שאבד עליהם הכלח. המערך קיבל ממני הרבה יותר.

י"ז' אמיר;

ההצעה בענין זכויותיהם חובותיהם של ערביי ישראל, באה גם

לדון על הנושא הקריטי והחשוב והעקרוני. חברינו בממשלה יצטרכו להאבק על מה אנחנו

נמליץ.

גם בענין שהעלית, כמו בית קברות, מסגדים, הוועקף,אני לא

יודע לשם מה אתה מכניס את זה.

ע' דראושה;

תסתכל מה כתוב במצע שלך. תסתכל מה כתוב בהסכם הקואליציוני.

אם לא כתוב לפתור את בעית הו ועקף. מה פתרו?



י"ז' אמיר!

כאשר המערך יהיה בשלטון יחיד תבוא אליו בטענות. בינתיים

המערך לא לבד בשלטון ויש לו שותפים. רק אתמול, בישיבת הלשכה, דרשתי שיהיו ברשימת

המערך שלושה נציגים מהמיעוטים, ערבי, דרוזי ובדואי. המפלגה ההליטה

שריין ערבי ודרוזי.

הבר-הכנטת דראושה מדבר על מדיניות היד החזקה בשטחים. הוא

היה צריך להציע לנו בעצם לתת את הלחי השניה. לפגוע בנו, לפגוע בחיילים, ולעבור

לטדר היום.

אנ י אמרתי את זה?

גם אתה, לצערי, נדבקת מההקצנה של ערביי השטחים. היום זה

באופנה. ךלפרישתך ממפלגת העבודה באה בצורה טפונטנית ורגשית.

עי דראושה!

זה לא נכון. אתה שמעת על זה מקודם ואיורים שמעו על זה

מקודם.

צ' ביטון!

אני הייתי שם. אתה מטלף עובדות, חבר הכנטת אמיר. אחריש הוא

הכריז, הרימו אותו על הכתפיים.

י"ז' אמיר!

אם בגלל ההקצנה והמצב הקשה שעם ישראל עובר הום בשטחים, אתה

רוצה להיות יותר קיצוני מהקיצוניים, בבקשה. בגללך התנפלו עלי במפלגת העבודה,

במאמרים גדולים בעתונות, למרות שלא אמרתי שוםד ברק נגדך.

אתה אזרח מדינת ישראל. אתה רוצה להיות קיצוני ולהזדהות עם

תופעות שמתחוללות בשטחים. שירווח לך.

עי דראושה!

אני ממשיך לקרוא לשלום ודו-קיום.

לכן אני אומר לך, כפי שאמרתי בזמנו לדיין ולוזבר-הכנטת יוטי

שריד! אתה נבחרת בשם מפלגת העבודה, המנדט איננו רכוש פרטי שלך, ואתה צריך להחזיר

אותו.

עי דראושה!

אתה חייב לי עוד שני מנדטים. אני קיבלתי 53 אלוי קולות.

י"ז' אמיר!

למרות היותך ברשימת המערך, המערך קיבל 53 אלף מנדטים.



אתה תראה מה תקבל בטעם הבאה. אני אדאג שלא תקבל.

ש' וייס;

שלא תדאג כך לשלום.

ע' דראושח;

עדיין לא עשיתם שלום. אפילו הליכוד עשה את השלום. ארזם לא

עשיתם שלום.

ש' וייס!

למה הצטרפת למפלגה?

ע' דראושה!

הצטרפתי מתוך אמונה שתתקנו את עיוותי העבר.

י"ז' אמיר!

הליכוד חתם על השלום בעזרת מפלגת העברדה. אם לא היינו

מציביעים, זה לא היה עובר. לא רק זה, במפלגת העבודה ההיסטורית הגדולה

בעבר, ראש ממשלת ישראל יצהק רבין, הוא שנסע למרוקו עם בציגות השובה מאד

באוקטובר 1976. וגם במרס 1977 הגיע למרוקו. לבן אנהנו שותפים לשלום הזה,

בתהליך עשייתו ובתהליך קיומו ובנייתו. אתה נכשלת בזה שאתה רוצה להוביל

את ערביי ישראל לקיצוניות לאומנית.

אני מבקש מראש מהבר-הכנסת דראושה שלא יתרגז , גם אם אומר

דברים שהוא יהשוב שהוא צריך להתרגז עליהם.

ע' דראושה!

אני עדיין לא הצעתי את עצמי לא לליכוד ולא לאף אהד אהר.

תפסיק עם הערות שפוגעות בי. אני הושב שאין להן מקום. אם אתה רוצה ללכת

בסיגנון הזה, אני אשמיע לך הערות שיפגעו בך. אני אעשה זאת בצורה שתפגע

בסיעה הזאת, כי אני ידוע מה שהולך. הסיגנון הזה יזיק גם לך, הבר-הכנסת

אמיר, ואני אדאג לזה .

שי דורוו!

אני נגד איומים.

אני מקווה שאם מהר אני אקבל כדור בראש - - -

היו"ר מי רייסר!

לא צריך לאיים ולא לפגוע.

לפני מספר שבועות, כחודשיים, הגיעה אלי שמועה, שהבר-

הכנסת ראושה, במסגרת מסעותיו בחוץ-לארץ, נפגש עם גורמים עוינים, אנשי

אש"ף, וקיים אתם שיהות.

הוא נפגש עם זמיר?

זמיר עשה את שלו, דראושה עושח אח שלו. יש חזית די גדולה

של אנשים.

אני אמרתי את זח בהומור.

בשובל לא חיה חרבה הומור, אבל חיה מיפגש עם אנשי אש"ף.,

כי מפ"ם הושבת שצריך להיפגש עם אנשי אש"ף. למה מה שמותר לשובל, לחבר-

הכנסת גרנות בשובל, אסור לפרופ' זמיר, למשל? יכול להיות שכשתהיח שוב שעת

רצון וירצו להעניק פרס לקידום המטרות, יכול להיות שגם מפ"ם תקבל פעם פרס

כזה.

הפרסים שלך מענינים אותי כשלג דאשתקד. אתה מחלק את

הנאמנויות ואת הפרסים - - -

מי איתן;

למה להתבייש במעשים שעושים את התפרצת לדברי ושאלת אותי

בקשר לפרופ' זמיר.

עי דראושה;

הוא זורק דברים לא בדוקים. לכל הדברים האלה אין שהר. אני

חשוב שלכבסוד הועדה הזאת לא להניד דברים שאין להם שום שחר. אין שום השפעה

לגורם חיצוני על הפרישה שלי. אני אמרתי מה המניעים. אני חושב שכל הדברים

האלה לא יאים לועדת כנסת, לבוא ולומר דברים שחם רחוקים מחאמת.

עד עכשיו אמרתי שאתה נסעת לחוץ לארץ , וזו עובדה, וחיית

בקפריסין.

ע' דראושה!

אמתי חייתי בקפריסין? היית במצרים, היית באירופה.

מי איתן!

מה חשוב מתי? אני בחקירה?

עי דראושח;

גם מובראק חוא איש אש"ף?

אני מבקש מעט יושר אינטלקטואלי. אחת החולשות של מפ"ם חוא

שקיים פער אדיר בין מח שחם אומרים ומה שהם עושים. בדאי לך ללמוד ממפ"ם

דוגמא הפוכה, לא להתבייש במה שאתה עושה. נםפגשת עם אנשים שהם מקורבים

לאש"ף, חברים לאש"ף, שוההת אתם על ההיבטים השונים, עשו את זה גם רבים

אהרים. אני לא ידוע מדוע זה הופך להיות דגל אדום כשאני אומר שאתה עשית

זאת.

אתה חזרת עם ההלטה, מבחינתך ברורה, שאתה למערכת הבחירות

הבאות מתייצב אך ורק כרשימה שדוגלת בהקמת מדינה פלשתינאית, מה שאתה אומר

לא פעם בגלוי, ביהודה, שומרון והבל עזה, במסגרת - - - אני לא רוצה

להוסיף, אני לא מייחס לך, אלא לאלח שהוגים את התכנית כזאת, כשלב ראשון

במסגרת הגשמת זזמהפיכח חפלשתינאית.



חבר-הכנסת דראושח נשבע אמונים למדינת ישראל", ואני אומר את

זה לזכותו, והוא אומר שהפתרון הפוליטי של הקמת מדינה פלשתינאית ביהודה,

שומרון וחבל עזה, זה יהיה הפתרון הסופי. אחרי שתקום מדינה כזאת, יכול

להיות שהוא ישנה את דעתו, כמו שהוא שינח היום את דעתו כדבר המסגרת שבה

הוא צריך להביא את הפתרון הזה.

אבל היום המצב ברור. הפרישה שלו באה על רקע אהד ויחיד -

אתה ידוע שמפלגת העבודה לא יכולה להתייצב בפני הבוחר הישראלי עם התביעח

להקמת מדינה פלשתינאית ביהודה, שומרון וחבל עזה, ואתה, לא אומר בהתיעצות,

אבל לאחר שהחלפת שיחות ודיברת עם אנשים, אתה החלטת שאתה ברשימה כזאת לא

יכול ללכת.

ע' דראושה!

אתה שמעת את תכנית הקונפדרציה שאני הגשתי בכנסת?

מי איתן;

כשאמרו לי את הדברים האלה, לא רציתי לצאת לתקשורת לפני

שאדבר אתו. יום אחד באתי אל חכר-הכנסת דראושה למזנון הכנסת, ואמרתי לו:

נודע לי שאתה עומד להקים רשימה עצמאית או לעזוב את מפלגת העבודה, על בסיס

הענין חזה. מישהו אמר לי שזה גם התפרסם בבטאון אש''ף בניקוסיה. אמר לי

לא דובים ולא יער.

אני אומר לך שוב.

לאחר שהוא אמר לי כך, לא עברו מספר שבועות, והסתבר שיש

בההלט מגמות ויש שיחות עם עוזי ברעם בדבר הקמת רשימה קשורה במפלגת

העבודה, שההבחנה תהיה די מחוכמת מבחינה מסויימת, שהרשימה הזאת תדגול

בהקמת מדינה פלשתינאית ביהודה, שומרון וחבל עזה. ואז, המערך כמערך פונה

לציבור היהודי בעיקר, בלי הסעיף הזה במצע, הרשימה הזו פונה עם הסעיף

חזה במצע, ולאחר הבחירות, שני הראשים מתלכדים יחד ומהווים קואליציה. לא

היה סיכום, אבל היו שיחות והיו הצעות. אלא מה? היתה בעיה אחרת. אגב, גם

הנושא של המפלגה הדתית נבע מאותו רעיון.בשלב זה המגמה כנראה, במסגרת

מפלגת העבודה, היא לנסות לא לאבד את הקולות. החשש הוא שיאבדו בוחרים

דתיים שמצביעים היום למפלגת העבודה, כי רק אלה יצביעו עבור המפלגה

החדשה, ועלולים לקלקל קרוב למדנט שלם למפלגת העבודה, ובסוף לא ייצא מזה

כלום. אלה שיקולים לגיטימיים. אבל עכשיו אנחנו עוסקים לא במפלגה הדתית

אלא במפלגה הפלשתינאית.

איזו מפלגה פלשתינאית?

מפלגת דראושה.

מי אמר לך שאני מקים מפלגה?

מי איתן;

אתה רוצה סיעה .

סיעה זו לא מפלגה.



מי איתן!

ההתייחסות שלי והעמדה שאני אקבע, כמובן שאקבל את המשמעת

הסיעתית ותהיה איזושהי ההלטה בענין זה - - -

אתה בעד סיעה, אני מבין. בתור תעלול זה לא רע.

מי איתן .י

אני מכיר את כל הסיטואציה שבה הוא נמצא. אני בם לא כל כך

מתרשם מהילופי הדברים הקשים בין חבר-הכנסת דראושה ונציגי מפלגת העבודה.

אני לא אומר שהדברים מבויימים, אבל הכל בסופו של דבר ריב משפחתי. אם הבר-

הכנסת דראושה יצליח ויעביר מנדט, הוא אחר כך ימצא מקום טוב מאד בסיטואציה

שתיווצר בקואליציה כזו או אחרת.

דעתי האישית היא, שאם אכן חבר-הכנסת דראושה באמת נאמן

לאותם עקרונות שאני חושב שהדריכו אותו, קרי, אמונה בכך שצריכה לקום מדינה

פלשתינאית ביהודה. שומרון וחבל עזה , אמונה בכך שאשף הוא המייצג הלגיטימי

של העם הפלשתינאי, אמונה בכך שאכן הוא כפלשתינאי יש לו זיקה והזדהות עם

בעיות העם הפלשתינאי, ובתור שכזה הוא רואה באש"ף גם מייצג את העם

הפלשתינאי וגם נשיא להתייחסות שלו - - -

העמדה שלי אינה סודית. אש"ף לא מייצג אותנו. אין שום קשר

בין ערביי ישראל ובין אש"ף. אנחנו אזרחי המדינה, חלק אינטגרלי ממנה,

המחוייבות שלנו למדינת ישראל. אני אומר את הדברים גם בפני כלי התיקשורת,

גם בפני הציבור הערבי. זה מנוגד בהחלט למה שאתה אומר.

אני הרשיתי את קריאת הביניים הזו, משום שחבר-הכנסת איתן

אמר דברים שכאילו אפשר היה לפרש אותם שזו עמדתו של חבר-הכנסת דראושה.

ראוי היה שחבר-הכנסת דראושה יוכל להביע את עמדתו.

אמרתי את עמדתי גם בכנסת וגם באמצעי התיקשורת. לדעתי אתה

עושה נזק לציבור הערבי כולו, לא 7יי. אשף לא מייצג את ערביי ישראל. אנחנו

חלק אינטגרלי של המדינה. יש לנו חברי כנסת, אלה מייצגים אותנו, ולא משנח

אם זה בליכוד או במערך. אנחנו יכולים לגלות סימפטיה מסויימת לענין

מסויים, אבל זה לא אומר שהלויאליות שלנו לאש"ף ולא למדינת ישראל. אני

חושב שאתה עושה עוול במיוחר לציבור הערבי ומזיק למערכת היחסים היהודית-

ערבית.

אני לא אמרתי שאש"ף מייצג אתכם, כי אתם לא בחרתם את אש"ף

ואש"ף לא מייצג אתכם.

סליחה, חבר-חכנסת איתן, עם כל הכבוד, אי-אפשר לשים בפיו

של חבר-הכנסת דראושה עמדה אחרת. במה שהוא דוגל - אתה יכול להאמין לו או

לא להאמין לו - הוא אמר. זה מחייג אותו לפחות.

אתה לא מודע להבחנות. לא אמרתי שיש בעיה של ייצוג. דיברתי

על העניו של ההזדהות. כאשר אתה אומר, אם אתה אומר.- אני נאמן למדינת ישראל

ולעם הפלשתינאי, מזדהה עם הבעיות של העם הפלשתינאי, ואני מביר בעובדה

שאש"ף הוא נצי נ לגיטימי שK העם הפלשתינאי - אלה דברים שאתה אומר ולא אני

אומר אותם. אני גם לא רואה בהם דבר שונה ממה שנאמר באן יום יום בכנסת.

ע' דראושה;

אולי 40% מהעם היהודי אומר את הדברים הללו.

לא בצורה הזאת. הוא לא יכול להגיד את זה בצורה הזאת.

חבר-הכנסת דראושה, לצורר הפרוטוקול ולצורך הבנת הענין, כל

העמדות שלך. הבר-הכנסת דראושה, הן כפי שאתה הבעת. תרשה לחבר-הכנסת איתן

להביע את עמדותיו הוא, לרבות פרשנויות שלו לכך, אל תיכנס יותר לדו-שיח,

בבקשה.

אני מדבר על האלמנו שהבר-הכנסת ויס אמר ברמז, שאפשר להבין

שהבר-הכנסת דראושה נקרע בין נאמנויות.

לא. נקרא בין מדינתו, ישראל, לבין עמו. למלה נאמנות יש

קונוטציה שונה. אתה מעוות זאת.

אני שלם אם הנאמנות שלי למדינה שלי. זו המדינה שלי.

היו"ר מ' רייסר;

חבר-הכנסת איתן, אתה לא הוגן, יש שלושה חברי כנסת

שמתייחסים בצורה בלתי-הוגנת להברי כנסת אחרים. אתם דיברתם, ובהרהבה יתרה,

וכתוצאה מכך אני נאלץ לדחות את המשך הדיון, ואינכם מאפשרים לחברי הכנסת

נהמיאס ודורון ולי להביע את דעותינו. אני לא רוצה להביע אתד עתי בקריאת

ביניים, וודאי גם לא חברים אחרים. אתם כל הזמן תדברו ביניבם, ואנהנו לא

נגיע לרשות דיבור. אני לא מוכן לכך. כל אחד שיאמר את מה שיש לו להגיד

בצורה מסודרת, ונמשיך בדיון בפעם הבאה,

הבעיה המרכזית היא, שכאשר בציבור הערבי יש איזושהי

לגיטימציה שאנהנו נתנו אותה - ובענין זה יש לי ביקורת כלפי החברה היהודית

צריך להבין שיש כאן התנגשות בין

נאמנויות, משפט שהיהודים אומרים, הם אומרים במלים אחרות שיש שני סוגים של

אזרחים במדינת ישראל. סוג אהד הוא שאין לחשושש ממנו, כי הוא לא

בקונפליקט, וסוג שני נמצא בקונפליקט, הוא כל היום בקונפליקט. אם הוא כל

היום בקונפליקט בין נאמנויות, אי-אפשר לסמוך עליו במאה אחוז, כי לא בטוח

שהוא יעמוד בנסיון. ואם אי-אפשר לסמוך עליו במאה אהוז, למשל, הוא לא צריך

ללכת לצבא. ואם הוא לא צריך ללבת לצבא, אז לא מגיעות לו זכויות כאלה

שניתנות לאנשים שהולכים לצבא. ואם לא ניתנות לו זכויות כמו לאלה שכן

הולכים לצבא, אז יש אי-שוויון ויש הפליה.

ולכן, כל הדיבורים האלה של כביכול אנשים שמבינים את

המיעוט הערבי, שאצלו יש בעיות של נאמנות. הם הבסיס לאי-השוויון ולקיפוח,

ובסופו של דבר להנצחת הבעיה.



אני אומר בצורה הגלויה והברורה ביותר: אני לא מקבל את

התיזה הזאת ואני לא נותן שום הנהה לשום אזרה במדינת ישראל. אם אני רוצה

שכולם יהיו שווים, אני רוצה שכולם יהיו מוכנים להרוג, אם צריך, וליהרג

עבורה. ואין הלוקה.

זה לא יכול להיעשות ביום. אתם מוכנים להכניס ערבי להיל

האויר? יש לנו היום תת-=אלוף ררוזי. זו עדיין לא פיסגת ההצלחה. הבעיה

שלנו, של היהודים, שכאשר התת-אלוף הדרוזי הזה או הבדואי שמשרת בצה"ל,

כשהוא חזור באוטובוס לביתו, הוא שומע: ערבי מלוכלך. זאת הבעיה שלנו.

הבעיה שלכם, שאתם מובילים את המיעוט הערבי למצב לא ברור. אתם נם נהנים

מההנחה שאנחנו נתנו למיעוט הערבי. אתם מבינים טוב מאד שלעובדה שאתם לא

משרתים בצבא, המשמעות היא שאתם גם לא צריכים להיות נאמנים עד הסוף.

אני רוצה לספר משהו סנטמנטלי. יום אחד הייתי בשירות

מילואים בטאבה. הלכתי לטיול בודד באזור מדברי, עם נשק ומימיה, לאורך

החוף. עליתי לכיוון תוך סיני, למקום שנקרא ביר-אל-זרזיר. שם היה אמור

להיות נווה מידבר ובדואים. נקלעתי למצוקה. היתה שמש קופחת. המים אזלו לי,

לא מצאתי בדיוק את הדרך. הגעתי ממש לאפיסת כוחות. הגעתי לנווה המדבר הזה

ומצאתי באר. מגיע הבדואי, ואני מתהיל לדבר אתו. והוא אומר לי שהוא יתן לי

אתה רואה את הציפור: תן לי את הנשק, אני רוצה לירות

בה.

אינסטנקטיבית נתתי לו את הנשק, אבל בהרף עין זה אמרתי: מה

יהיה? הוא ירה בציפור וההזיר לי את הנשק. החזיק אותי, טיפל בי, ושלח אותי

אחר כך עם רכב עד לכביש.

הנאמנות והשותפות צריכים לעבור מבחנים מסויימים. כאן

אנחנו נמנעים מהמבחן. אתם חצויים. אתם לא מוכנים לעשות את הצעד הזה ,

אתם לא מוכנים להזדהות מלאה, והיהודים לא מוכנים לתת לכם את הנשק בי. עד

שלא תחתרו מצדכם לבטל את הנאמנויות האחרות, לדעתי לא יהיה שום פתרון. גם

יהודים בצרפת הלכו לצבא ונלהמו ביהודים מגרמניה. גם בביירות ערבים

ששייכים לנוצרים, ירו במוסלמים, סונים ושיעים, וכו'. אבל כשזה מגיע

למדינת ישראל - כל הערבים מתאחדים מול גורם אחד ואומרים: איננו יכולים

לירות בשביל מדינת ישראל. זה שרוש הבעיה.

אומר בצורה הגלויה ביותר - אם אתה בא ואומר: אני נפגש עם

אנשי אש"ף, אני מעונין בקידום המטרות של אש"ף להקמת מדינה - - -

אני אמרתי דבר כזה ?

אם לא, אז אין שום טעם שתעזוב את מפלגת העבודה.

אני מתנצל כיו"ר הישיבה בפני חברי חכנסת שרשומים ולא

הגיעו לרשות דיבור. אני מצטער שגם אני לא הגעתי לרשות דיבור, כי הנושא

גלש מעבר לבעיה הספציפית. נמשיך בדיון בשבוע הבע.

יש לנו שני נושאים נוספים. עלינו לקבוע את הועדה שתדון

בהצעה לסדר היום של חבר-הכנסת ז'אק אמיר, בנשוא "זכויותיהם וחובותיהם של

ערביי ישראל"



י"ז' אמיר;

הצעה זו היא הצעה חשובה מאד. הצעתי להקים ועדה אד-הוק

שתהיה מורכבת מכל ראשי הועדות הקיימות בכנסת. אני מבין שגם מבחינה משפטית

ניתן ל הקים ועדה כזאת. הייתי רוצה שהיא תהיה בראשותו של יו"ר ועדת ההוץ

ובטחון.

יש לי בקשה, כי אני רואה את התגובות האינסטינגטיביות. אני

מבקש שחברי הכנסת דורון וויס יביאו את הדבר לסיעות שלהם, יגבשו עמדה. אם

יחיה קונסנסוס בענין זה, מה טוב.

י"ז' אמיר;

אנעי מציע להחליט על כר עכשיו. אני מציע ל הקים את הועדה

משתי ועדות, ועדת חוץ ובטחון וועדת חוקה, חוק ומשפט. יש כאן הבטים

משפטיים גם כן. היושב-ראש, יו"ר ועדת החוץ והבטחון.

אני מציעה שהיושב-ראש יהיה יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט.

יו"ר ועדת החוץ והבטחון עמוס.

שי וייס!

אני חושב שאתה טועה, חבר-הכנסת אמיר. ברגע שאתה מעביר

נישא כזה לועדת החוץ והבטחון, אתה מראש מעמיד זאת כאילו זו בעיה שךל

בטחון. עדיף שת היה ועדה משותפת של חוקה, חוק ומשפט ווועדת הפנים.

י"ז' אמיר;

יש פה גם ענין של שירות בצה"ל.

היו"ר מי רי יסר;

אי-אפשר להוציא את הדבר מועודת הפנים.יש פה הרבה נגיעה

לנושא של פנים.

י"ז י אמיר;

אני רוצה את חבר-הכנסת אמנון לין בועדה זו.

אני מציע את ועדת הפנים וועדת החוקה. עם ההרכב תסתדר.

שלושה חבר-ועדת פנים ושלושה חברי ועדות חוקה, חוק ומשפט, כאשר היושב-ראש

מו ועדת הפנים.

י"ז' אמיר;

אני מבקש שהיושב-ראש יהיה מוועדת החוקה.

החלט להקים ועדה משותפת מורכבת משלושה חברי ועדת הפנים,

שלושה חברים מוועדת החוקה, חוק ומשפט, היושב-ראש מוועדת

החוקה, חוק ומשפט, לדיון בהצעה לסדר היום "זכויותיהם

וחובותיהם של ערביי ישראל"

היו"ר מי רי יסר;

אנחנו עוברים לסעיף דף לבוחר.

י"ז' אמיר;

החלטנו בוועדת התקציב עצל הסכום ל"דף לבוחר". הסכום הוא

3800 שקל חדש. ועדת התקציב אישרה את הסכום הזה. הסכום הזה יתחלק לקדנציה



זו ולקדנציה הבאה. הוועדה הגיעה למסקנה, שחברי הכנסת הנוכחיים יבולים

להוציא עד סוף הקדנציה סכום של 2,533 שקל, והברי הכנסת הבאה יוציאו ליתרת

שלושת ההודשים.

ההגיון מאהורי הענין הזה הוא שלגבי הכנסת הנוכחים, זה

אלה שצריכים להיבחר. לגבי הכנסת הבאה, זה אלה שנבחרו כבר ונשאר להם מושב

קצר, וכל העתיד לפניהם.

אני מבקשת התייעצות סיעתית. זה יורד מתקציב הסיעות?

זה לא על השבון הסיעות. זה תקציב חדש. נושא הסיעות סודר.

י"ז' אמיר;

את יכולה להוציא את ה-2,500 שקל מה-1 באפריל 1988 עד סוף

הקדנציה.

זה הרבה כסף.

זה מספיק רק לאנשים שיש להם או עיריה שעובדת בשבילם

בבחירות הבאות או מישהו אחר. האחרים צריכים להוסיף מכיסם הפרטי.

אומרים לי חברים שאת כל החוברות האלה זורקים לפח.

אני מקבל תגובות בכתב לפחות מ-40% מחברי המרכז שלי.

אני לא מסכים לכל הדבר. אני נגד כל תוספת. נמאס לי לעשות

שטויות. בשנת בחירות, לעשות דבר כזה, אלף חוברות לא יכסו על הביקורת

שתהיה על השטות הזאת. אחר כך אני צריך להצטדק בפני הציבור. אני לא רוצה

להצטדק, נמאס לי להצטדק. אני לא רוצה השנה שום תוספת שכר. ואם תהיה -

אחיזר אותה לגזברות. הציבור ביהסוס כלפינו בארצ'י בנקר. הוא לא יאמין

לנו. אין לנר שום סיכוי להסביר את זה.

אני רוצה להציע הצעה אהרת, ואני לא בטוח שהוועדה שלנו

יכולה לעשות את זה לבד. בעקבות הדמוקרטיזציה בתוך המפלגות חל שיבוש מוחלט

בכללי המשחק. מה שקורה בין חברי הכנסת עכשיו, הוא מצב פראי. לעשירים יש

משרדי פירסום, לראשי עיריות ואחרים יש משרדים שאוספים עבורם חומר, ואני

לא רוצה את המינימום שלא עונה לי על כלום. העשירום ימשיכו להשתמש במשרדי

פירסום ויקנו תכניות, יקנו מודעות, ואנחנו, הבודדים, חברי הכנסת איתן,

אמיר ואני, בשביל 1000 שקל, נקלקל לעצמנו את שמנו.

אני מציע ללכת לחקיקה שתמנע את התופעות של שחיתות של חברי

כנסת שמנצלים את יכולתם המוסדית והאחרת. למהלך הזה אני מוכן ללכת.

היו"ר מ' רייסר;

אני רואה שהנושא אינו בשל. נעלה את הנושא שוב בשבוע הבא.

- הישיבה ננעלה בשעה 11.30 -