הכנסת האחת עשרה

מושב שלישי



-נוסח לא מתוקן-



פרוסוקול מס' 238

מישיבת ועדת הכנסת

ביום ג, גי בתמוז התשמ"ז - 30.6.87 - בשעה 09.00

אי קולס - מיימ היו"ר

מי איתן

י"ז אמיר

די דנינו

עי דראושה

מי וירשובסקי

אי ורדיגר

מי וירשובסקי

ת' טובי

אוריאל לין

אי נחמיאס

עי סולודר

אי סרטני

ז י עטשי

מי פלד

די צוקר

אי שלום

בי שליטא

שי יעקבסון - מזכיר הכנסת

שי כרם - סגנית מזכיר הכנסת

יי בנגל - קצין הכנסת

צי ענבר

אי בן-יוסף

יי חובב

א. ערעורים על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים שלא

לאשר דחיפות הצעות לסדר היום,

ב. בקשת הממשלה כי ועדת הכנסת תחליט על קיום הדיון

בהצעת חוק רשות השידור (תיקון מס' 6), התשמ"ז-

1987, ביום הנחתה על שלחן הכנסת.

ג. שונות.



היו"ר אי קולס;

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכנסת. הנושא הראשון שעל סדר היום!

ערעורים על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים שלא לאשר

דחיפות הצעות לסדר היום

הפגיעה בתושבים הערבים ברמת-גן

חה"כ צוקר מחליף את חה"כ שריד והוא ידבר במקומו.

בבקשה, אדוני, סגן יושב-ראש הכנסת.

סגן יו"ר הכנסת אי נחמיאס!

אדוני היושב-ראש, יש עוד חברים שהגישו הצעות דחופות באותו נושא, מדובר

כמובן במה שהתרחש ברמת עמידר. יש כאן מצב זריז יותר ממה שאפשר להזדרז, כלומר

פירוש הדבר שהמשסרה חקרה, הוגשו שבעה כתבי אישום. זאת אומרת, הנושא בטפול מלא של

המשטרה, וכלל מקובל הוא בוועדה זאת לא לטפל בנושא כאשר מתקיימות הקירות.

ת' טובי!

זה לא מקובל.

סגן יו"ר הכנסת אי נחמיאס!

לא אמרתי - החלטה. יש הבדל בין החלטה לבין מקובל. שנינו צודקים, בוא נישאר

במסגרת הזאת.

באשר לחלק השני, בנושא של יהודים וערבים - הרי שהכנסת מטפלת בזה כל הזמן,

גם בשבוע שעבר בארבע-חמש הצעות לסדר.

מי איתן!

מקובל אצלנו שרק המערער יש לו זכות לנמק ולא בן סיעתו.

ת' טובי!

לא, זה לא נכון. מי שבא לנמק במקומו יש לו הזכות גם להשיב.

היו"ר אי קולס!

החלטנו אחרת.

ת' טובי!

זה נוהג של שנים.

היו"ר אי קולס!

שנינו לא היינו פה כאשר התקבלה החלטה אחרת. זה השתנה, אומר מזכיר הכנסת.

מי איתן!

/יש לי הצעה לסדר. אני רואה בנושא זה נושא מאד מיוחד. במידה וזה ניתן אני

מציע/ לבקש מהמציע לשנות את הניסוח שלא יהיה ספציפי וכן לאפשר את הדיון בכנסת

השבוע.



היו"ר אי קולס;

רבותי, מחר יש גם הצעת אי אמון וגם הלוויה של חה"כ לשעבר שמואל תמיר ז"ל,

וניאלץ לסיים את יום הישיבות הרבה יותר מוקדם. בנושא הזה יש 12 הצעות.

מי איתן;

זה מראה שהנושא הוא רב השיבות.

היו"ר אי קולס;

זה מראה לך גם שלא תוכל להתייחס אליו בצורה הראויה בשבוע זה. מאהר והמשסרה

מטפלת בזה - אין שום מניעה שהנושא הזה ידון כהצעה רגילה לסדר היום. הרי יש כאן

שאלה; הצעה דחופה או הצעה רגילה. יש חקירה, הדברים עובדים, לכן אין שום סיבה

לנצל את העובדה שזה נושא תשוב.

די צוקר;

הנושא הוא כמובן לא חקירת המשטרה ולא הצד הפלילי של הענין שהוא מסור לרשותה

של המשטרה. האספקט הוא ציבורי, חה"כ ורדיגר הציע הצעה דומה עם וריאנט מסויים,

אני מניח שהכנסת בנושא כל כך חשוב יכולה גם להתאחד סביב איזו שהיא עמדה, עם

וריאנטים.

דווקה העובדה שכל כך רבים הגישו הצעה לסדר היא הראיה שכנראה זה מטריד את כל

גווני הקשת הפוליטית וכדאי לאפשר את הדיון הזה.

ת' טובי;

הענין לא תם בעובדה שיש חקירת משטרה. לכן הדיון בכנסת הוא צעד מתחייב מן

הנושא ומן המציאות הקיימת. אם לא ביום רביעי אז ביום שני, לפעמים עושים הסדרים

כאלה. לכן אני מציע לוועדה לאשר את הדחיפות, כל אחד בניסוחו.

מי איתן;

אולי אפשר לבקש דיון סיעתי ביום שני בנושא הזה. לא בנושא של פגיעה בתושבים

יחסי יהודימ-ערבים, ושיהיה דיון כללי בכנסת בצורה

מסודרת, אולי לא ביום רביעי אם יש 12 הצעות באותו נושא.

דעה אחרת - לנהוג כלפי ההצעה הזאת כמו שנוהגים כלפי כל הצעה, גם אם אנחנו

יודעים שיש 12 הצעות וזה מכביד מאד. צריך לדעת - האם אנחנו מכירים בדחיפות או

לא, העקרון הוא הדומיננטי פה.

אני הייתי רוצה לתמוך בדחיפות בכפוף לכך שהנושא יועבר לנשיאות לעיון.

חה"כ צוקר, האם אתה מוכן לפנות לנשיאות?

יייז אמיר;

זה לא תנאי. אחרי ההצבעה.

הערעור היחיד הוא של וזה"כ שריד, ומייצג אותו כאן חה"כ צוקר.

אי ורדיגר;

יש לי גם כן ערעור.

היו"ר אי קולס;

לחבר הכנסת ורדיגר ערעור על אי אישור דחיפות הצעה לסדר היום בנושא:

המתח הגובר והולך בין יהודים לערבים וחלקם של כלי התקשורת בהגברת מתת זה

רבותי, לאור מה שאמרתי בדבר סדר היום הקצר שאנחנו מבקשים מחר ולאור חשיבות

הנושא - יחסי יהודים-ערבים - נפנה מפה ליושב-ראש הכנסת ונבקש ממנו לקבוע מועד

לדיון.

אני מעמיד כעת להצבעה את שתי ההצעות לסדר היום - של חה"כ שריד, ושל חה"כ

ורדיגר. מי בעד ההכרה בדחיפות ההצעות ירים את ידו? מי נגד?

הצבעה

בעד - רוב

נגד - אין

הערעורים נתקבלו

היו"ר אי קולס;

הוכרה הדחיפות של שתי ההצעות לסדר היום. בשם הוועדה אני אבקש מיושב-ראש

הכנסת והסגנים לקבוע את אלה כסעיף בסדר היום.

ערעורו של חה"כ צרלי ביסון, בהצעה לסדר היום בנושא;

הריסת הכביש והתפרעויות השוסרים נגד תושבי כפר אל-עריאן

סגן יו"ר הכנסת אי נחמיאס;

חבר הכנסת טובי, האם ההצעה היתה בשמו של צירלי ביטון?

לא.

זה איננו בפני. אני מצטער, אני לא יכול להתייחס למה שאין לי.

היו"ר אי קולס;

צריך לערער מי שהגיש את ההצעה.

רבותי, ההצעה הבאה של חה"כ זיידן עטשי בנושא;



תקרית היריות באדמות כפר עובידייה

התקרית באדמות עוביידיה התפתחה כאשר באו מודדים עם שומרי הראש שלהם והיו

שם גם אנשי משמר הגבול. המשטרה חוקרת ועדיין אין לה אפילו את התוצאות של

החקירה הבליסטית של כל כלי הירי. זאת אומרת, החקירה במלוא עוצמתה, אין פרטים

ראשוניים כדי לקבוע עמדה ברורה. הכל נתון עכשיו בחקירה מלאה של המשטרה ושל הצבא,

וטוב לתת לשלטונות שיבדקו ויחקרו את הנושא בצורה מעמיקה.

זי עטשי;

לפי עמדת הנשיאות המיוצגת על ידי סגן יושב-ראש הכנסת כמעט רוב הנושאים

שאנחנו מגישים אודותם הצעות דחופות לסדר היום יש בהם פחות או יותר מעורבות

במשטרה ובחקירה. אירועים כאלה קורים כמעט מדי חודש. בשל חקירת המשטרה או בגלל

שאין לנו ממצאים מסויימים לא צריך לדחות דחיפות של נושא.

קרה משהו במדינת ישראל, קרה משהו ביום ששי האחרון. כאשר אני רואה את

ההצעות שהוכרו כדחופות - אני מתפלא מדוע הנושא הזה לא אושר כדחוף. מדובר כמעט

במעשה יום יום של רכישת קרקע, רכישת קרקע בדרים לא כשרות, ואותו אדם שהיה מעורב

לכל הדיעות אינו כשר והוא עומד בפני גזר דין. ממתי הכנסת צריכה לחכות שהמשטרה

תגמור את החקירה?

סגן יו"ר הכנסת אי נחמיאס;

את זה לא אמרתי.

זי עטשי;

הכנסת ריבונית להחליט בנושא הזה.

לצערי הרב, הדברים האלה חוזרים ונשנים מדי חודש. אין פה אשמה של מי עשה

מה, אני לא הולך בהצעה שלי להאשים את הממשלה או את המשטרה. אני הולך לדבר על

הנושא לגופו.

היו"ר אי קולס;

תודה. ערעור של חה"כ תופיק טובי, בנושא;

השימוש בנשק הם ורציחתו של תושב עובידייה

תי טובי;

דבר אחד אני מבקש מהיושב-ראש והסגנים; כאשר מבקשים לדון בנושא אשר נמצא

בחקירת משטרה, העובדה שהוא בחקירת משטרה אינה מחסלת את הדחיפות של אותו נושא,

כאשר יש לו השלכות ציבוריות ויש ענין לציבור לדון בו. זו גם ההגדרה של הסעיף.

כאן מדובר בתהליך שההצטברות שיש בו מעמידה אותו כנושא דחוף. רכישת קרקע

בגדה באמצעים בלתי כשרים, ברמאות, ופגיעה בתושבים הערבים בשטח וגם באלה אשר

מנסים למכור להם "לוקשים". מן האספקט הזה זה נושא דחוף.

האספקט השני - כאן עמדנו בפני פעילותה של חברה מסחרית, חברת תיווך ובניה,

עם ליווי שומרים שבאים ומופיעים כשומרי החוק והסדר, ומשתמשים כאוות נפשם בנשק,

פוגעים באנשים שמפגינים נגד מעשים בלתי כשרים בפני המרות, הורגינו, וחיי אדם כמו

מים אין להם ערך, שבעה אנשים הועברו לבית חולים. איך אפשר להתעלם מן הנושאים

האלה, לא לראות בהם ענין דחוף המחייב בירור ובדיקה על ידי הכנסת?

לכן אני מציע לוועדה להתייחס כאן לגופו של ענין ולא רק מתוך שיקולים

פוליטיים אלה או אחרים.



עי סולודר;

ברשות היושב-ראש, יש לי הערה, עם כל החשיבות של הנושא וכמי שיושבת

במליאה. זה מספר שבועות מערערים על אי אישורן של הצעות לסדר היום מאד חשובות

ואחר כך לא מוכנים לשבת במליאה, וכאשר עוברת השעה שלוש מתחיל מירוץ ליושב-ראש

הכנסת לדחות או לבטל את ההצעות.

אחת משתיים - אם הענין חשוב שיתכבדו חברי הכנסת וישבו אפילו עד עשר בלילה.

אבל הופכים את הענין לצחוק, ואני לא מוכנה לאשר בצורה כזאת. אם זה חשוב אז גם

בסוף היום וגם כאשר אין טלוויזיה. אחרת אנחנו הופכים את כל הענין לחוכה

ואיתלולא.

ת' טובי!

אי אפשר לדבר בהכללות כאלה.

מי איתן;

נכון, הוא צודק.

ת' טובי;

אני לא מקבל את ההערה של חברת הכנסת סולודר, עם כל הכבוד. את מתייחסת

באופן קונקרטי להצעה, ומכלילה.

היו"ר אי קולס;

היא לא התייחסה להצעה הספציפית שלך, זו היתה הערה כללית.

רבותי, יש לי הערה אחת בלבד. יש הבדל בין חשוב לדחוף. לא אומר שחשוב זה גם

דחוף, ולפעמים יש נושאים שחברים מביאים שהם בעצם חשובים אבל הם לא צריכים להיות

מובאים כדחופים. אילו נהגו כך הטפול אז היה אתר והם היו מגיעים לדיון פחות או

יותר בזמן לא כל כך ארוך.

זה מסוג הנושאים שצריכים להעלות כנושאים חשובים מאד, אבל לא כנושאים דחופים

מאד, כי זה נושא שכל הזמן חוזר לסדר היום של החיים הציבוריים שלנו.

אני מעמיד להצבעה את שתי ההצעות, של חה"כ עטשי ושל חה"כ טובי. מי בעד קבלת

הערעורים ירים את ידו? מי נגד?

הצבעה

בעד - 4

נגד - 5

הערעורים לא נתקבלו

היו"ר אי קולס;

ברוב קולות הערעורים לא נתקבלו.

החלטת מועצת מינהל מקרקעי ישראל הדוחה את החלטת הממשלה

בענין רפואמה בקרקעות המינהל

סגן יו"ר הכנסת אי נחמיאס;

לפני שנה הועברו לידי הממשלה המלצותיה של ועדה

שהממשלה הקימה בנושא מקרקעי ישראל - הרפורמה בקרקעות המינהל. חבר הכנסת דהיום

היה אז השר אמנון רובינשטיין והוא היה חבר הממשלה כאשר הממשלה החליטה להעביר



לבדיקה של מועצת מלנהל מקרקעי ישראל את אותן המלצות שקבלה. כאמור, הדבר היה

לפני שנה. היום יש כבר תוצאות של העבודה שהטילו על מועצת המינהל וההלטה של

המינהל.

גם אם זה נושא שחשוב לציבור לדעת אותו אין בו שום דחיפות, מפני שגם לפני

שנה והצי שנה דנו בו בעתונות ובכלי התקשורת. זה לא דבר חדש.

היו"ר אי קולס;

אנו עוברים להצבעה. מי בעד קבלת הערעור? מי נגד?

הצבעה

היו"ר אי קולס;

ערעורו של חה"כ אמנון רובינשטיין לא נתקבל.

הצורך לבדוק ללא דיחוי את טענתו של רסייר אלי שטרן

המוחזק במעצר בבאר-שבע, שלפיה מתנכלים לו מאחר

והוא עשוי לחשוף שחיתויות של המשטרה

אדוני, סגן יושב-ראש הכנסת, בבקשה.

סגן יו"ר הכנסת אי נחמיאס;

הנושא בו מדבר תהייכ דוד דנינו מתחלק לשתי תקופות: הרסייר אלי שטרן מותזק

היום במאסר בכלא באר-שבע על עבירות ועוונות אחרים. הטענות שלו היו עוד מתקופה

קודמת, לפני תקופה די ממושכת, שנתיים-שלוש. הוא לא מוחזק בכלא בגלל הטענות שהוא

טען נגד המשטרה אז. אלה שני דברים שונים. היום הוא מוחזק בכלא בגלל עבירות

אחרות והוא בחקירה עליהן. הוא לא יכול להיות מוחזק בלי החלטה של בית משפט, ואך

ורק החלטה של בית משפט.

די דנינו;

אמנם נתתי לנושא את השם הזה, אך למעשה יכולתי לתת עשרה שמות אחרים. הארץ

היום מלאה בדברים שקשורים במשטרה, בצפון בדרום ובמרכז. אבל אני חושב שהענין

הזה קיבל יתר תוקף אתמול והיום ומכאן הדהיפות.

אם אתה מתכוון לסוויסה - אני מסכים.

די דנינו;

לא רק סוויסה. ברגע שכל הארץ סוערת לא יכול להיות שהנשיאות לא תאשר דחיפות

לנושא. אני מבקש להעלות את הנושא בדחיפות, זו לא הצעה ראשונה שלי שנדחית, נראה

כאילו לגבי כך זה מקובל בדרך כלל בנשיאות.

היו"ר אי קולס;

אני מעמיד להצבעה. מי בעד קבלת הערעור? מי נגד?

הצבעה

בעד - ו

נגד - ו

הערעור לא התקבל

אחד בעד, אחד נגד - הערעור לא התקבל.

התפטרותו של סגן השר רוני מילוא עקב סירוב מנכ"ל משרד הפנים לבצוע הוראותיו

ראש הממשלה הוא שר הפנים והוא נושא באחריות המיניסטריאלית בפני הכנסת. סגן

השר מילוא הוא סגן שר במשרד ראש הממשלה, וראש הממשלה יכול היה להטיל עליו גם

שליחות זו, בין שאר שליוזויות שהוא מטיל עליו. סגן השר מילוא אינו ממונה על משרד

הפנים. אם יש לחה"כ צוקר טענה בבקשה יפנה לראש הממשלה. כך שאין שום דחיפות

בדבר.

די צוקר;

אני מתייהס ברצינות לטיעונים האלה, כי אתת מן השתיים: אם הוא לא ממונה על

משרד הפנים אז הוא לא יכול להתפטר.

פיטרו אותו ...

הוא שלה מכתב בו הוא מודיע שהוא מתפטר מתפקידו כשלית לעניין זה - על פי

ההגדרה של סגן היושב-ראש - כלומר, אם התפטר סימן שמישהו מינה אותו לעשות משהו

והוא מצא את זה כמשהו שאיננו בר ביצוע. כנראה היה לו תפקיד והוא נאלץ מטעמים

כלשהם - ידועים לכל - להתפטר.

אני בכל זאת סבור שיש פה שאלה קונסטיטוציונית בעלת חשיבות, מפני שזו תופעה

ללא תקדים שסגן שר נאלץ לוותר על תפקיד בגלל סירוב של דרג מינהלי לבצע הוראה של

הדרג הפוליטי.

דווקה הכנסת שממונה על הדרג הפוליטי, כמי שמלווה את הדרג הפוליטי, אל לה

להתעלם מן השאלה הזאת - ויכול להיות שיש חישובים קואליציוניים שאולי אינני יודע

אותם - שהיא שאלה חשובה שחוצה מחנות. יש פה שאלה כללית שכל חבר כנסת מוכרח לתת

דעתו עליה. הכנסת לא התייחסה לנושא הזה. נדמה לי שיהיה תבל מאד אם הנשיאות לא

תכיר בדחיפות של הנושא הזה.

אתה אומר שזו בעיה קונסטיטוציונית, דברים שהגיעו משרד הפנים ליושב-ראש

הכנסת בעת הזאת והיו חתומים בידי יצחק שמיר ראש הממשלה ושר הפנים.

הוא מינה אותו לתפקיד. אני לא צריך לתקן את מה שידוע לכל.

לא רק זה אלא גם זה, כשפנה אלי רוני מילוא בענין תקנות של משרד הפנים אני

הבהרתי לו שאני מבקש שראש הממשלה יפנה אלי בנושא ולא הוא. אבל אני מבין את

הבעיה, אתה מדבר על אירוע מסויים.



מי בעד קבלת הערעור? מי נגד?

הצבעה

בעד - 2

נגד - 2

הערעור לא נתקבל

היו"ר אי קולס;

שניים נגד שניים - הערעור לא נתקבל.

התכנית להקים תחנת ממסר של "קול אמריקה" בערבה

סגן יו"ר הכנסת אי נחמיאס;

הה"כ פלד מבקש הצעה דהופה לסדר היום בענין זה. הנושא כבר נדון בכנסת

בהצעות לסדר בדיון רהב, בסיקרה של שר התקשורת, כך שהוא קיבל את הטפול הציבורי.

אבל, בנוסף, חה"כ לא מתייחס לתלק המדיני ולא לחלק הציבורי של הענין, אלא

לכך שהקמתה של תחנת קול אמריקה תפריע לצפורים ולצפרים. יכול להיות שזה נושא

מאד מענין, וזה שלא נדון בפעמים הקודמות, ולכן בהתייחסות היום צריך להצטמצם

בנושא של הצפרים.

מי פלד;

ההסכם המפורט שבין ממשלת ישראל לבין ממשלת ארצות הברית בענין המשדרים האלה

במקובל באמנות בינלאומיות מעולם לה הובא לדיון בכנסת, ולא היתה שום אפשרות לדעת

את פרטיו. אני בטווח שיש עוד הרבה פרטים שיתבררו במשך הזמן.

אבל אחד הפרטים שהתגלה עקב העובדה שיצאה משלחת לחתום על ההסכם, והתגלה על

ידי הרשות שהמדינה הקימה כדי לשמור על הטבע בארץ, הרשות לשמורות הטבע. הרשות

הזו באמצעות הזואולוג הראשי שלה פרסמה רק לפני ימים אחדים שהקמת המשדרים האלה

תהווה מפגע אקולוגי חמור.

אני אינני מצטרף לזלזול של סגן יושב-ראש הכנסת לגבי הצפרים.

סגן יושב-ראש הכנסת אי נחמיאס;

חס ושלום, דווקה הדגשתי את נקודת המבט שלך בנמוקים. אם הבנת שהיה כאן

זלזול - אני מבקש סליחה. נהפוך הוא, חשבתי שאני פה צריך לייצג את העמדה שלך.

אני מודה לך. הענין הוא שזה דבר אופייני מאד שהיתס לאקולוגיה מצד הממשלה

מן המפורסמות שהוא חסר כל אחריות. ידוע לנו על מים מזוהמים, אוויר מזוהם,

התפרצויות כימיקלים, זה לא מקבל כל טפול, אין אחריות, ואפילו הרעיון להקים איז

רשות מרכזית שתטפל בענין הזה ושתקיף את חמש עשרה הרשויות הקיימים גם על זה שמענו

במליאה איזה התחייבויות שלא מומשו.

הזואולוג הראשי של רשות שמורות הטבע אומר - זה בתשובה לחה"כ זיק אמיר -

שיש סכנה רצינית של קרינה אלקטרומגנטית שצפויה להתפשט מן המשדרים הללו, שכמובן

אם זה יתאמת זה יפגע בתנועה הפרה-הסטורית של הצפורים שעוברות מעל הערבה מדי שנה.

מה שהוא מציין נוסף לכך הוא שרשות שמורת הטבע האמריקאית איננה מוסרת נתונים

מדוייקים באשר לכמויות הקרינה. אמנם הבטיחו לטפל בכל תופעות הלוואי השליליות

שעלולות להיגרם בעטיה, אבל הוא חושש מהבטחה רפה זאת שהיא לא תתממש, והנזק שייגרם

יהיה בלתי הפיך.



אילו היה לנו איזה איזה נוהל שאמנות בינלאומיות באות לאישור הכנסת - אז היה

לנו עוד זמן לדון בזה. אבל אצלנו נהוג שאמנות בינלאומיות אינן מובאות לכנסת,

כלומר זה הרגע האחריות שהכנסת יכולה להתערב ולבקש מן הממשלה הסבר: האם היא

משוכנעת שיש לה כל המידע, האם היא מסוגלת להתמודד עם הענין הזה, ואם לא - מדוע

לא לעכב את התתימה עד שיתבררו הדברים.

שאלה: למה לא בשאילתה?

כי זה נושא הנוגע יותר לאקולוגיה של שמירת תנאי הסביבה, של זיהום אקולוגי,

פעם במים, פעם באוויר, פעם בהתפרצות כימיקלים בנגב שמאיימת על כל מי התהום.

תודה רבה. מי בעד ההכרה בדחיפות? מי נגד.

הצבעה

הערעור - לא. התקבל.

סיימנו את הערעורים שעל סדר היום. עוברים לשני נושאים נוספים.

1) הרשימה המתקדמת לשלום הגישה הצעת אי אמון לממשלה בשל העדר הכרעה בשאלת מטוס

הלביא לישיבת הכנסת ביום רביעי, וועדת הכנסת מתבקשת לקבוע מסגרת לדיון זה.

אני מציע - שעה, או הודעות סיעות.

הוחלט - הודעות סיעות בהיקף של 5 דקות.

2) נושא נוסף - שחרור מחובת הנחה.

מביא אני לפני ועדת הכנסת בקשת הממשלה כי ועדת הכנסת תחליט על קיום הדיון

בהצעת חוק רשות השידור (תיקון מסי 6), התשמ"ז-987ו, ביום הנחתה על שולתן הכנסת,

הוא הדין לגבי הקריאה השניה והשלישית של הצעת חוק זה.

אני רוצה לנמק מדוע.

אתמול התקיים דיון בחוק הזה. זה להצבעה בלבד.

התמול זה לא היה על סדר היום. היום זה נוסף לסדר היום, לא נאמר הצבעה

בלבד. מכיוון שזה רק היום פורמלית על סדר היום, וישנם חברים שלא היו נוכחים

אתמול ולא יכלו לשמוע את הנימוקים. לפי כל זה צריך לקיים את הדיון כולו.

אני חושב שנסיון לחטוף כאן עכשיו את ההצבעה בלי שאנשים יודעים על מה מדובר

והנסיון של הממשלה להעביר בצורה כזאת דבר חקיקה משמעותי מעידים על זלזול בכנסת.

לצערי הרב, אין לי עכשיו מה לבוא בטענות אל הממשלה, יש לי לבוא בטענות אל עצמנו

חברי הכנסת. יש חוק רשות השידור, לממשלה בגלל בעיות פוליטיות בין המערך לבין



הליכוד היו כל מיני בעיות. חודשים הענין הזה מתגלגל. הלכה הממשלה והאריכה לשלושה

חודשים את הועד המנהל הנוכחי בגלל כל מיני בעיות שלא יכלו למצוא להן פתרונות

פוליטיים. זה לגיטימי, זה מקובל, זה קורה.

באים יומיים לפני תום התקופה של השלושה החודשים הנוספים עם הצעת חוק מאד

משמעותית, עם דף כחול, ואומרים לכנסת: לנו זה לקח כל כך הרבה חודשים, אתם תוך

24 שעות תביאו את החוק בכל הקריאות.

אני חושב שהנכונות שלנו כחברי כנסת כלי קשר לענייני מפלגות לבוא ולעשות את

זה, ויותר מזה אני מכיר את זה מזווית המפלגות גם - לא רק שזה לא עבר בדיון

פורמלי בהליכי הכנסת עצמה, זה גם לא עבר בהליכי המפלגות. אלי קולס מעולם לא

קיים דיון במפלגתו בענין הזה. אני שואל את עצמי: אם זה חוק פיסקלי, יש לזה

משמעות אדירה - בבקשה. מה קורה פה? אי אפשר לקיים בניחותה דיון? מה הנימוק

כאן? סתם זלזול במין שיגרה כזאת, מעבירים את זה כלאחר יד.

אני לא רואה שום מניע ושום נזק לא יקרה לעם ישראל אם הדיון בחוק הזה ימשך

בכנסת מספר ימים ואם זה יעבור פרוצדורה רגילה. אם היה מניע והאריכו למשך שלושה

חודשים לטובת הממשלה אז יאריכו חוק אחד לטובת תהליך מסודר.

חה"כ איתן, נראה לי שאתה או טועה או מטעה. הענין של שחרור חוק מחובת הנחה

לא אומר כמה הוא יידון בכנסת. אחרי הקריאה במליאה זה עובר לוועדה להכנה לקריאה

שניה ושלישית. בוועדה זה יכול להימשך יום, זה יום להימשך חודש, אנחנו כלל לא

מקפידים כאן בוועדה כמה זמן ההליך יימשך. בסך הכל מה שאנחנו אומרים מבחינה

עניינית הוא שאנחנו משחררים את חובת ההנחה של החוק במשך 24 שעות על שולחן הכנסת

לפני הבאתו לדיון.

כתוב כאן שתחולת החוק היא מיום ה-ו ביולי. אתה מטעה.

מבחינה תקנונית לא זה הנושא. הנושא של שחרור מחובת הנחה הוא חד וברור -

שבקריאה שניה ושלישית החוק לא צריך שיהיה מונח 24 שעות לפני הדיון וההצבעה,

ואותו דבר בקריאה ראשונה.

אני לא רוצה לראות בזה את התלי תלים, את הבעד ונגד מה שכתוב, כל זה מקומו

בוועדה.

אי לכן, אני רוצה להציע הצעה לסדר לחברי הוועדה. אני לא חושב שאנחנו

צריכים על החוק הזה לתלות תלי תלים של פרשנויות. יכול להיות שהנושא שמיכאל איתן

מדבר עליו ראוי לדיון אבל לא במסגרת הדוגמה הספציפית הזאת. הייתי מציע להעמיד

את זה להצבעה, ואני מבין שהצעתי מקובלת.

מי בעד שחרור מחובת הנחה ירים את ידו? מי נגד?

הצבעה

בעד - 7

נגד - 6

ההצעה לשחרר את החוק הנ"ל מחובת

הנוזה בכל הקריאות

נתקבלה

בהקבלה ה צעת השחרור מחובת הנחה, תודה; הישיבה נעולה (00.