הכנסת האחת-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 237

מישיבת ועדת הכנסת

יום שני, ב' בתמוז התשמ"ז, 19.6.1987. שעה 10.00

נכחו: חברי הוועדה; מ. רייסר - היו"ר

י.ז'. אמיר

מ. איתן

א. ורדיגר

ג. כהן

מזכיר הכנסת ש. יעקבסון

סגנית מזכיר הכנסת ש. כרם

קצין הכנסת י. בנגל

ש. גוברמן - משנה ליועץ המשפטי לממשלה

א. בן-יוסף

ח. אלטמן

1. הצעת חוק משכן הכנסת ורחבתו (תיקון

מס' 4), התשמ"ז-1987;

2. שונות;

3. פניית חברת-הכנסת ג. כהן בדבר פתיחת

חנות למכירת מזכרות בכנסת.



הצעת חוק משכן הכנסת ורחבתו (תיקון מס' 4), התשמ"ז-1987

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת

הכנסת.

הצעת חוק

משכן הכנסת ורחבתו (תיקון מס' 4), התשמ"ז-1987. הכנו את הצעת החוק הזאת לקריאה שניה

ולקריאה שלישית.

למיטב ידיעתי לא היו השגות משמעותיות במהלך הדיון

בקריאה הראשונה. הפרוטוקול מצוי לפנינו.

אני מציע לוועדה לקבל את הצעת החוק כפי שהיא

התקבלה בקריאה הראשונה.

האם מדובר על נושא הבניה?

לא. מדובר על עניין ההפגנות. היום אין אפשרות

לנקוט בסנקציה.

אני חוזר ואומר שלא היתה כל הסתייגות עקרונית

להצעה. אני מציע לקבל אותה. אם לחברי הוועדה שאינם נמצאים אתנו כאן יש הסתייגויות

- נאפשר להם להגישן מחר.

רשות הדיבור לחבר-הכנסת אברהם ורדיגר.

לא היה זמן עד היום?

היה זמן. אני חוזר ואומר שאם למישהו מחברי הוועדה

יש הסתייגויות, הוא יוכל להגישן עד מחר. אם לא

כי אז אנו מסכמים את הדיון היום. האם הדברים האלה מקובלים עליכם?

מר ענבר, האם זה בסדר?

יותר מבסדר.

אנו עוברים לסעיף שונות -

שונות

הממשלה מניחה על שולחננו הצעת חוק רשות השידור

(תיקון מסי 6), התשמ"ז-1987 לפיה במקום שברשות

השידור יהיו שני מוסדות - יהיה רק מוסד אחד. במקום הוועד המנהל והמליאה - יהיה

רק מוסד אחד.

הממשלה מבקשת לשחרר את הצעת החוק הזאת - כלומר את

התיקון - מחובת הנחה מוקדמת בכל הקריאות.

במקום המצב הקיים שיש גם מליאה וגם ועד המנהל

הצעת החוק אומרת שיהיה ועד מנהל שימנה אחד-עשר חברים שאותם ימנה נשיא המדינה על-פי

המלצת הממשלה; ההמלצה תינתן בשים לב לדעות שונות הרווחות בציבור, ולאחר התייעצות



עם גופים ציבוריים בתחומי הספרות, האמנות וההוראה, עם מוסרות ההשכלה הגבוהה והאקרמיה

ללשון העברית, וכן עם גופלם ציבוריים שיש להם זיקה לענייני שידור.

בוועד המנהל לא יהיו יותר משני עובדי המדינה.

אני חוזר על דברי שהממשלה מבקשת לשחרר את הצעת החוק

הזאת/ הנחה על שולחן הבנסת לגבי כל הקריאות.

אני אישית תומך בבקשת הממשלה.

מה זאת אומרת לשחרר מחובת הנחה על שולחן הכנסת מכל

הקריאות? אני מתנגד לכך בכל תוקף, זאת שערוריה.

אי אפשר לקחת את הדברים בפשטות כזאת. הדברים משולים

להגנבת ההצעה החדשה בלי לעבור אפילו את הפרוצדורה

י הרגילה; המקובלת.

מדובר על נושא מסובך שאנו מכירים את הרקע שלו.

זה עניין פוליטי. זה נושא שנוי במחלוקת שקשור במאורעות שקרו בזמן האחרון ולא רק

בזמן האחרון ברשות השידור. עלינו ללמוד את הנושא. חלקים גדולים של האוכלוסיה אינם

מיוצגים בהצעה החדשה בוועד המנהל ויש כאן מגמות ומטרות שאנו צריכים להיות מודעים להם

לכן אני אומר שלא צריך גם לשחרר את הממשלה וצריך לדון בתיקון להצעת החוק בצורה הרגילה.

נעבור על כל שלבי הצעת החוק כדי ללמוד אותם לעומק, נתווכח ונתמקח.

מדובר על נושא פוליטי מובהק שבנוי בצורה פוליטית,

שסוכם בצורה פוליטית ואי-אפשר להיכנע לבקשת הממשלה בצורה ברוטאלית ולהתנהג עם הצעת

החוק הזאת כאילו היא היתה הצעת חוק רגילה ביותר שאין צורך ללמוד אותה.

היו"ר מ. רייסר רשות הדיבור לחבר-הכנסת מיכאל איתן.

ברצוני להציג את הזווית של יחסי הממשלה-כנסת בשני

מישורים על רקע ההצעה הזאת.

נושא רשות השידור איננו חדש והמחשבות בדבר השינויים

גם הן אינן בגדר דבר חדש שנולד לפתע פתאום. על הדברים המוצעים, כאלה או אחרים,

י מדובר כבר במשך תקופה ארוכה ועד כה הממשלה לא מיהרה. יתר-על-כן; חברי הכנסת מטפלים

בנושאים שונים שקשורים ברשות השידור, בחוקים שקשורים לערוץ השני ובעניין הטלוויזיה

בכבלים ואני מדבר על חברי הכנסת מכל הסיעות. איש מהם לא ידע ולא היה מודע למה שהממשלה

מכינה. זאת זכותה של הממשלה.

הממשלה מביאה הצעת חוק בנושא מאד משמעותי, מאד מאד

חשוב, והיא רוצה להעביר אותה ממש כמו גנבים בלילה.

לא יעלה על הדעת שלכנסת לא ינתן מספיק זמן כדי לקרוא

מה כתוב בהצעת החוק הזאת ולהתייחס אליה בניחותא.

בנושא של הערוץ השני אני יכול לספר לכם שעל הצעת

חוק בת עשרה או עשרים סעיפים חברי הכנסת יושבים ימים שלמים ודנים, אז כאן, מבלי שקראנו

את הכתוב, נעביר את ההצעה כאילו היינו פקידי דואר שחותמים על חומר?

בפרק הזמן שהממשלה רוצה להעביר את הנושא לא יהיה

אפילו זמן לקרוא את ההצעה.

זה זלזול איום ונורא שחותך גם את המישור של

המפלגות שבהן יושבים אנשים שהם נציגי המפלגות בממשלה שלא היה שום נסיון מצדם לערב

גם במגעים המוקדמים את מי שיושבים בכנסת. זאת פגיעה כפולה.

אני מביע מחאתי על-כך שהיה נסיון להעביר נושא כזה

בחטף ואני מתנגד בתוקף לשחרר את הצעת החוק הזאת מחובת הנחה מוקדמת בכל הקריאות.

תודה. רשות הדיבר לחבר-הכנסת ז'אק אמיר.

אחרי ששמעתי דיבורים קשים גם מימיני וגם משמאלי

אפשר היה לחשוב שמדובר על משחו שעתיד חמדינה קשור

אליו.

אל תצחק. מדובר בנושא רציני מאד.

י.ז'. אמיר; אי-אפשר לתת יצוג לכל חברי הכנסת. אפשר לתת יצוג

לקבוצה של חברי הכנסת. במקום שבעה נציגים מדובר

על אחד-עשר נציגים. כתוב בפירוש שבוועד המנהל לא יהיו יותר משני עובדי המדינה.

"הממשלה תמנה שנים מחברי הועד המנהל, שאינם עובדי המדינה, ליושב ראש הרשות ולמשנהו,

והם ישמשו גם כיושב ראש הועד המנהל והמשנה ליושב ראש.".

הדיבורים על גניבת-הדעת או על גנבים בלילה או על

זלזול בכנסת - מיותרים.

יחד עם כל זאת אינני מתנגד להצעה שהוועדה תלמד את

הנושא כיוון שמבחינה ציבורית הוא נחשב לענייך חשוב מאד. חברי הכנסת צריכים להתכונן

לקריאה הראשונה בלי לחץ של זמן. אני מתאר לעצמי שבנושא הזה ירשמו הרבה חברי הכנסת

כדי לקבל את רשות הדיבור, כיוון שהוא במהותנו.

אני מציע שהנושא הזה יובא לדיון מחר בבוקר שנית

כיוון שחברי הוועדה לא היו מודעים לו. אני במקרה נכנסתי עכשיו. לא ידעתי שזה הנושא

שנדון כאן. אני מבקש לשמוע את מיגוון הדעות של חברי הוועדה.

אם הנושא הזה יעבור את הקריאה הראשונה, תלוי ביושב-

ראש כמה זמן יארך עד הקריאה השניה והקריאה השלישית.

ארבעים-ושמונה שעות.

היות והמצב הוא בבחינת תיקו, אני מציע שנחזור לדון

בנושא הזה מחר בבוקר וניוידיע לחברי הוועדה שזה יהיה

הנושא הראשון שידון בוועדה.

אין זה חוק חדש. זאת לא הצעת חוק רשות השידור. אילו היה מדובר בהצעת חוק רשות השידוד

כי אז הייתי מתנגד לבקשת הממשלה.

כאן מדובר על תיקון מובהק שמתבקש באופן סובייקטיבי.

מעולם לא הבנתי מדוע צריכים להיות שני מוסדות ברשות השידור. כאשר "הלכנו" על הערוץ

השני גם אז דיברנו רק על מוסד אחד.

אינני רואה בהצעת החוק הזאת מהפכה. אם יש כאן מהפכה

מבנית או ארגונית כי אז לדעתי היא לטובה.

האלמנט הפוליטי בא לידי ביטוי גם אם החוק לא ימיה.

ברגע שמדובר על מינוי מחדש - יש מיקוח פוליטי.

לתומי סברתי כי התיקון הזה בהחלט איננו מרחיק-

לכת.

לגופו-של-דבר היה ברצוני לומר כי הנושא הזה הוא

מהנושאים שאם רוצים לשחרר אותם מחובת הנחה כי אז אפשר לעשות זאת בלי בעיה. יכול

להיות שנחפזתי מרי לפטור את הנושא מחובת הנחה מכל הקריאות. נפטור מחובת ההנחה של

הקריאה הראשונה ואחר-כר נראה כיצד העניין מתקדם.

יכול להיות מצב בו רוב חברי הוועדה יקבל את

בקשת הממשלה.

מה בוער?

דווקה הדיון הקצר שנערך כאן מראה ער כמה חברי הוועדה

בקיאים בסוגיה של הנושאים המשפטיים של רשות השירור

לכן קשה לחשוב שכאילו החוק המוצע על-ירי הממשלה בא כרעם ביום בהיר,והוא נושא כזה

שמצריך לימור,

לוודעת הכנסת יש סמכות לפטור מחובת הנחה מוקדמת

את ההצעה וכאשר אתם מדברים על לימוד החומר הרי ה-48 שעות באו כדי לענות על הבעיה הזאת,

כפי שמתחייב מכל מעשה חקיקה.

במקרה שלפנינו אי-אפשר לטעון שלא מתקבל על הרעת

לשחרר מחובת הנחה של 48 שעות כיוון שהנושא מוכר וידוע.

מדובר כאן על אלמנט נוסף והוא - הדחיפות בזמן.

הוועד המנהל שמכהן היום בתפקידו עושה זאת על-פי חוק שהכנסת האריכה.

מ. איתן; שלושה חורשים.

התקופה הזאת עומדת לפוג בי1ם 1 ביולי והצעת החוק

הזאת תיכנס לתוקפה ב-1 ביולי. יש כוונה ליצור

רציפות.

אפשר להאריך בעור שלושה חודשים. אי-אפשר לסבול

מצב כזה של זלזול הממשלה בכנסת. הממשלה ירעה שהמועד

עומד לפוג והיא משכה את העניין. צריך לתת לכנסת זמן לדברים כאלה ולא להפוך אותה לחותמת

גומי.

מר גוברמן צריך להיות אחד מאלה שיעמדו על עניין

החקיקה המסודרת והוא לא עומד על זה.

ש. גוברמן; כאשר הממשלה הביאה לכנסת את הצעת החוק בקשר הארכת

תקופת הכהונה של חברי מליאת רשות השידור חברי הכנסת

שאלו מדוע אין הצעת תיקון?

מ. איתן; אבל אתם מביאים את הצעת התיקון ברגע האחרון.

מדוע אתם מביאים הצעה כזאת היום כאשר בעוד יומיים

יפוג התאריך?

ש. גוברמן; טענתך נכונה אלא שמה שיקרה מבחינה מעשית הוא שככל

שתקופת הלימוד על-ידי המליאה תהא ארוכה יותר,

תקופת העבודה הרצינית של ועדת הכנסת שתטפל בנושא תהיה קצרה יותר.

אני מציע לקיים את הקריאה הראשונה בהקדם. השר

הממונה, שר החינוך והתרבות, יביא את החוק לכנסת ומאותו הרגע הכנסת תחליט על המהלך

שלה בשים לב לאחריות הרובצת עליה בחקיקת חוקים. זאת אחריותה של הכנסת.

מ. איתן; זאת אחריות הממשלה; מדוע אתה אומר שזאת אחריותה

של הכנסת?

האחריות של הכנסת היא לא לאשר ולבקש מהממשלה הארכה

של שלושה חורשים נוספים.

היו"רמ. רייסר; אם אינני מצליח לשכנע לא את חבר-הכנסת מיכאל איתן

ולא את חבר-הכנסת אברהם ורדיגר, אנסה מחר להעלות

את הנושא הזה פעם נוספת, כהצעתו של חבר-הכנסת ז'אק אמיר.

הצעתי הראשונה לשחרר את ההצעה מחובת הנחה על שולחן

הכנסת מכל הקריאות היתה קצת פזיזה.



רשות הדיבור ליועץ המשפטי של הו וערה.

צ. ענבר; א. כאשר הממשלה פונה לוועדת הכנסת ומבקשת לקצר

את תקופת ההנחה על שולחן הכנסת מן הראוי שהיא תביא

בפניה את נימוקיה. היא לא יכולה לבקש: תקצרו את התקופה, וזהו, היא צריבה או לנמק

את הבקשה בכתב או לעשות זאת באמצעות נציגה. מר גוברמן בא במקרה לישיבה. הוא היה

בכנסת בענייו אחר.

ב. מרובר על חוק שטרם הונה על שולחן הכנסת.

היום בשעה ארבע יודיעו שקיים חוק כזה ומאותו רגע

חברי הכנסת יצטרכו להתכונן פורמאלית.

היו"ר מ. רייסר; שר החינוך פנה אלי הבוקר והודיע לי שהחוק יגיע אלינו

אני הייתי אמור להציג את עמדתו. כנראה לא עשיתי

זאת בכשרון הראוי ואני מצטער על-כך. מכל מקום היתה התייחסות של הממשלה לנושא הזה.

מ. איתן; אפשר לבקשו לבוא לכאן מחר בבוקר.

אני אציע לו לבוא לוועדה מהר או ביום רביעי.

רשות הדיבור לחבר-הכנסת מיכאל איתן.

* * * * * *

בשבוע שעבר היה דיון בבקשתי להסיר את חסינותו של

חבר-הכנסת צ'רלי ביטון.

במהלך שידור רדיו שהתקיים עם חבר-הכנסת ביטון הוריע

ביטון כי הבקשה שלו להתייעצות היתה תרגיל להשהות את הדיין. לאור הרברים האלה אני

פונה גם ליועץ המשפטי שהוא אחד הגורמים שהיה צריך לקבוע את מועד הדיון לקבוע מועד

בהקדם האפשרי.

להזכירכם, קבענו שיתקיים דיון והצבעה כבר השבוע.

אפשר לקבוע את הדיון לשבוע הבא.

מקובל עלי.

רשות הדיבור לחבר-הכנסת ז'אק אמיר.

* * * * *

ביום רביעי הכנסת העבירה לווערת הכנסת את עניין

קביעת הוועדה בה ידון נושא מענק ההסתגלות לחיילים

משוחררים. מדובר על הצעתי.

מיד נגיע לנושא הזה.

אני מציע להעביר את הנושא לוועדה משותפת לוועדות

הכספים וההוץ והבטחון, בראשות חבר-הכנסת גרופר.

ועדת הכנסת צריכה לקבוע לאיזו ועדה להעביר את הנושא:

קביעת מדיניות שיוויונית וביטול האפליה במדינה -

מאת חבר-הכנסת דראושה. כמו-כן מדובר על הצעתו של חבר-הכנסת אמנון רובינשטיין בעניין:

הבטחת שוויון בין אזרחים ומתן גמול למשרתים בצה"ל. סגן השר הציע להעביר את ההצעה

לוועדת החוקה, חוק ומשפט. נשמעו גם הצעות אחרות.

איזו ועדה צריכה לדון בנושא הזה על-פי התקנון?

אני מציע את ועדת הפנים ואיכות הסביבה.

הנושא הזה איננו נמצא בתחומה של ועדה כלשהי. אפשר

להעבירו לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט.

אני מעמיד להצבעה את העברת הנושא לוועדת החוקה,

חוק ומשפט.

הצבעה

ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוקה, חוק ומשפט התקבלה.

אנו עוברים להצעתו של חבר-הכנסת ז'אק אמיר.

ועדת הכנסת מתבקשת לקבוע ועדה שתדון בהצעת חוק

חיילים משוחררים.

השר הציע להעביר את הנושא לוועדת הכספים. חבר-

הכנסת אמיר מציע להעביר את העניין לוועדה משותפת לוועדת הכספים ולוועדת החוץ והבטחון.

האם מקובל עליכם להעביר את הנושא לוועדה משותפת שתימנה שלושה חברים מוועדת הכספים

ושלושה חברים מוועדת החוץ והבטחון, בראשותו של חבר ועדת החוץ והבטחון?

קיימת ועדה לתקציב הבטחון והיא יכולה לטפל בנושא

הזה. אם אתם רוצים לקבוע ועדה חדשה אני מבקש שהיא

תהיה בראשות חבר וועדת הכספים.

כדאי להעביר את הנושא הזה לוועדה הקיימת

הוחלט להעביר את הנושא לוועדה משותפת ששלושה מחבריה

יהיו חברי ועדת הכספים ושלושה חבריה האחרים יהיו

חברי ועדת החוץ והבטחון. יושב-ראש הוועדה יהיה חבר ועדת הכספים.

אנו עוברים לנושא השלישי שעל סדר-יומנו -

פניית חברת-הכנסת ג. כהן בדבר פתיחת חנות למכירת מזכרות בכנסת

ביקשתי מיושב-ראש ועדת הכנסת לקיים דיון בנושא הזה

וגם שלחתי מכתב ביום 9 ביוני ליושב-ראש הכנסת

"ההחלטה לאפשר לחנות המסחרית למימכר חפצי מזכרות וכו' למבקרים ותיירים



בכנסת היא החלטה אומללה, יתר-על-כן עומדת בניגוד להחלטת ועדת כנסת מאחת הכנסות

הקודמות לאפשר פתיחת חנות בדומה לזו ממול הכנסת ולא בתוכה.

זהו לדעתי תקדים מאוד חמוד, שהופך את הכנסת גם לשוק

מכידות. גם אם נהוגה התופעה של חנויות למימכד מזכדות בפדלמנטים אחדים אינני יודעת

מה הם התנאים או הקדיטדיונים שהפדלמנטים ההם קבעו לכך, מה שאני יודעה שכל חנות שהאינטדס

שלה גם מסחדי יכולה להידדדד גם מעבד לקדיטדיונים של מה אסוד ומה מותר למכור.

אינני מבינה מה החיוניות של חנות כזו בכנסת, מה

גם שאורחים מוזמנים ונכבדים של הכנסת זוכים במתנות על-ידי לשכת יושב-דאש הכנסת.

אבקשך לעשות לסגירת החנות הנ"ל במשכן הכנסת, ואשר

לחנות ממול הכנסת אם בכלל הדבר חשוב, החלטה זו צדיכה להיות מעוגנת בקריטריונים ברורים

שיאושרו על-ידי ועדת הכנסת.".

יושב-ראש הכנסת ענה על מכתבי וציין, בין היתר,

שגם בעיניו רצוי יותר לקיים את החנות מחוץ לכנסת, אך עד כה, בשל בעיות תקציביות מוכר

הדבר לא נסתייע בידינו.

מה פירוש המשפט הזה?

ש. יעקבסון; מבנה מחוץ לכנסת צריך לעלות הרבה כסף.

היכן החנות תמוקם?

י. בנגל; היא כבר קיימת במעלה המדדגות בטרקלין.

בקומה רביעית.

קיימים יסודות להקמת החנות מחוץ למשכן.

מה הדחיפות? חיינו שנים בלי חנית אז עכשיו, כאשר

מתכוונים להרחיב את המשכן צריך להחליט גם על הנושא

הזה? לדעתי זאת טעות. מן הצד האחד - לפרק דבד קיים - לא נעים.

יושב-ראש הכנסת השיב לי במכתבו שכאשר אפשר יהיה

לבנות בחוץ - החנות תועבר למקום מתאים מחוץ למשכן.

ועדת הכנסת צריכה לצאת בסיכום שהכנסת, מלכתחילה,

היתה צריכה להקים את החנוץ מחוץ למשכן וכי חבריה מצטערים על-כך שלא חיכו עם הנושא

הזה. מאחר והחנות כבר קיימת איננו רואים כדבר חיוני לסגור אותה. אנו מבקשים שברגע

הראשון שיתאפשר שהחנות תועבר מהמשכן החוצה, כמו-כן אנו מבקשים לדעת מה הקדיטדיונים

הקשורים בהפעלתה, מה מותר יהיה למכור בה ומה אסור.

הסיכום של חברת-הכנסת גאולה כחך בנושא הזה נראה

לי בסדר, פרט למשפט שיש בו נימה של נזיפה מדוע

פתחו את החנות במשכן.

ועדת הכנסת, בזמנו, החליטה שהחבות תהיה מול המשכן.

טעות בידך. ועדת הכנסת לא החליטה כך. אני קודא

ברגעים אלה את הפרוטוקול.

טוב עושים חברי הכנסת שהם מבטיחים שהחנות תהא תחת

פיקוח הולם ושלא תסטה מהכיוון שאנו רוצים שיהיה

לה. אין להפוך חנות כזאת ליריד מסחרי.



אני שותף לדעה שצריך להמליץ שבהקדם האפשרי החנות

תועבר למשכו הקבע שלה ועד אז נפקח עינינו כדי שניהולה יהיה תקין.

נושא ההעברה קשור בכסף; בתקציב.

לי אישית היו התנגדויות לפתיחת החנות בתוך משכן

הכנסת בשל בעיות בטחון. הגעתי לסיכום עם יושב-

ראש הכנסת שיתחילו לעבוד עם החנות הזאת ובמהרה יעבירו אותה החוצה.

צריך לקבוע קריטריונים מראש.

המבנה בחוץ קיים.

לא. קיימים רק היסודות.

ברצוני להביא לידיעתכם כי מאז 1985 דנה בנושא הזה

ועדת עיצוב ואמנות בראשותו של חבר-הכנסת נחמן רז.

ועדת הכנסת הטילה את הנושא הזה על ועדת משנה.

הוועדה שאותה הזכרתי עתה ישבה על החוזה וקיימה

ישיבות רבות. אם ועדת הכנסת תרצה לשמוע פרטים היא

תוכל לקבלם מחבר-הכנסת נחמן רז.

בקשר לחוזה עלי לציין כי נקבע בו שהחנות תהיה במקום

בו היא נמצאת היום. כל שינוי שייעשה צריך לקבל את הסכמת הצד השני. אל-אפשר לעשות

שינוי חד-צדדי.

בקשר לפריטים שיימכרו בחנות כתוב בסעיף 8 לחוזה

שהפריטים שיימכרו בחנות יהיו אותם פריטים שנימכרים בחנות של המוזיאון ואולם ועדת

הקישוט של הכנסת, יחד עם יושב-ראש הכנסת, יהיו רשאים לאסור מכירתו או הצגתו של פריט

מסויים בכנסת.

אין סעיף שמדבר על העברת החנות?

אינני זוכר שמישהו העלה את הרעיון הזה.

חבל שחבר-הכנסת נחמיאס לא יושב אתנו עכשיו. אולי

נבקש ממנו, יחד עם חברת-הכנסת גאולה כהן, להיכנס

לייעובי הקורה" בנושא הזה?

עם כל הכבוד לוועדת הקישוט, יש צדק בדבריה של

חברת-הכנסת גאולה כהן.

צריך להבחין בין ועדת כנסת ובין ועדת קישוט שנמצאת

בסמכותו המלאה של יושב-ראש הכנסת.

איר הדבר הזה נודע לי בכלל? - כיוון שאני זה שמוסמך

לחתום בשם הכנסת, היו לי הערות קשות בקשר החוזה שהוזכר אולם נאלצתי לחתום עליו.

נוסח החוזה איננו לטובת הכנסת. כתוב שרק בשנה החמישית הכנסת תוכל ליהנות מ"פירות"

החנות. מה אס החנות תרוויח לפני כן? זה לא. הכנסת לא תקטוף את הפירות.

סמכותה של ועדת הכנסת, שהתחילה לדון בנושא הזה

וקבעה עבורו ועדת משנה, לחזור ולדון בסוגיה. יכול להיות שמישהו "התעורר" ולכן הנושא

הוטל על ועדת הקישוט שסיימה בינתיים את המלאכה.

אני מציע להטיל את הטיפול בנושא הזה על חברי-הכנסת

נחמיאס וגאולה כהן.

יושב-ראש הוועדה צריך לפנות לחבר-הכנסת נחמיאס.

אני בטוח שהוא יסכים.

מאחר ויש כבר חוזה אנו נסייג את הנושא על-ידי החלטה

חדשה לגבי העתיד.

מחר לא אוכל להיות בישיבת ועדת הכנסת ואני מבקש

להעביר את נושא סמכויות ועדות הכנסת לשבוע הבא.

מחר יהיה על סדר-היום ענייו הערעורים על החלטות היושב-ראש וחוק רשות השידור. אני

אבקש מאחד מחברי הוועדה למלא את מקומי כיושב-ראש הישיבה.

ברצוני להוסיף לנושא המוזיאון שבמשא-ומתן שניהלתי

עם המוזיאון נציגיו התלהבו מהרעיון שהחנות תהיה

מחוץ לבניין הכנסת.

הישיבה הסתיימה בשעה 10.50