ישיבת ועדה של הכנסת ה-11 מתאריך 19/05/1987

הצעות חבר-הכנסת מי וירשובסקי הקשורות לעבודתה של הכנסת; ערעורים על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר-היום; פניית יו"ר ועדת הכספים בדבר שאלת חריגה מגדר נושא הצעת-חוק היטל על אשראי במטבע חוץ; קרן הלוואות לרכישת רכב

פרוטוקול

 
הכנסת האחת--עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 227

מישיבת ועדת הכנסת

שהתקיימה ביום שלישיה כ' באייר התשמ"ז - 19.5.87 - בשעה 09.00

נ כ רו ו;

חברי הוועדה; מר רייסר - היו"ר

י"ז אמיר

ש' דורון

ש' וייס

מי וירשובסקי

אי ורדיגר

ת' טובי

אי קולט

י' שריד

מוזמנים; הבר-הכנסת אי נתמיאס - סגן מזכיר הכנסת

הבר-הכנסת די תיכון

ש' יעקבסון - מזכיר הכנסת

שי כרם - סגנית מזכיר הכנסת

ת' פנחסובניץ- משרד המשפטים

א' דמביץ - יועץ משפטי של ועדת הכספים

מי הרצברג - יועץ משפטי של בנק ישראל

מי פרנקל

אי דביר - בנק ישראל

יי בן-גל - קצין הכנטת

מזכירת הוועדה; מ' ברפי

יועץ משפטי

לוועדה; צ' ענבר

רשמה; ע' הירשפלד

סדר-היום; א. ערעורים על החלטת יו"ר הכנטת והסגנים שלא לאשר דחיפות

הצעות לסדר-היום.

ב. פניית יו"ר ועדת הכספים בדבר שאלת חריגה מגדר נושא

הצעת-חוק היטל על אשראי במטבע חוץ.

ג. הצעות חהייכ מי וירשובסקי הקשורות לעבודתה של הכנסת.

ד. הלוואות לרכישת רכב.



א. ערעורים על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר-היום

1. של חה"כ א' ורדיגר בנושא: "הכרזת מזכיר המדינה מר שולץ, על המגמה של

השלטון לשוב לתוכנית רייגן והיא - מסירת יהודה, שומרון ועזה לשלטון

ירדני".

היו"ר מ' רייסר;

אני מתכבד לפתוח את הישיבה.
הנושא הראשון על סדר-היום
ערעורים על החלטות יו"ר הכנסת והסגנים שלא לאשר

דחיפות הצעות לסדר-היום. נפתח בערעורו של הה"כ ורדיגר בנושא: "הכרזת מזכיר

המדינה מר שולץ על המגמה של השלטון לשוב לתוכנית רייגן והיא - מסירת יהודה,

שומרון ועזה לשלטון ירדני". בבקשה, אדוני סגן יושב-ראש הכנסת.
סגן יו"ר הכנסת אי נחמיאס
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, היום יידונו בכנסת ארבע הצעות אי-אמון

בממשלה, שכל אחת מהן מדברת על הנושא שחבר-הכנסת ורדיגר מעלה. מאחר שהצעות אלה

שהוגשו על-ידי ארבע סיעות מדברות על ועידה בינלאומית ועל היחסים עם ארצות-הברית,

יש להניח שהנושא הזה ימוצה בדיון מעמיק. נשמע הרצאה על הנושא במשך 80 דקות

ולאחר-כמן כל סיעה תגיד את אשר עם ליבה, וגם חבר-הכנסת ורדיגר כסיעה יוכל לדבר

בנושא הזה כאוות-נפשו. ובכלל, כשיש הצעת אי-אמון או הצעה רגילה בנושא מסוים, לא

מאשרים הצעה דחופה לסדר-היום, כי האקט הציבורי מתקבל בדיונים. זה ההסבר.
אי ורדיגר
גם אני הייתי מודע לכך שהיום יועלו במליאת הכנסת הצעות אי-אמון בממשלה.

אינני יודע בדיוק מה יגיד כל חבר. אני חושב שהנושא הוא כל-כך רציני, אולי יותר

מאשר הצעות אי-אמון. הנושא הזה הוא מיפנה. אתמול גם שמענו בחדשות שמר שולץ

השתתף בכנס של השדולה הישראלית בארצות-הברית ואמר שבנושא ירושלים אין ארה"ב

וישראל מדברות על "לבל" אחד, וגם לגבי יהודה, שומעון ועזה יש לנו חילוקי-דעות.

זה מיפנה לא מקרי, אני חושב שיהודים טובים עבדו על כך שמיפנה הזה יבוא לידי

ביטוי. או שזה לא מיפנה וארה"ב מאמינה כל הזמן שזאת הדרך הנכונה אבל היא לא באה

לידי ביטוי.

לכן אני טוען שיש להפריד את הצעתי מכל ההצעות האחרות לסדר-היום שהועלו

ויידונו היום. זה ענין שנוגע לכולנו, גם למחייבי פירוק הממשלה וגם למתנגדים.

בנושא הזה כולנו בסירה אחת ולכן אני חושב שיש לדון בו.
היו"ר מי רייסר
תודה רבה. אני מעמיד את הערעור להצבעה.
הוחלט
לא לקבל את הערעור.

ב. פניית יו"ר ועדת הכספים בדבר שאלת חריגה מגדר נושא הצעת-חוק

היטל על אשראי במטבע חוץ
היו"ר מי רייסר
נתבקשתי על-ידי יושב-ראש ועדת הכספים, על-פי סעיף 120 לתקנון הכנסת, להביא

לוועדה את הסוגיה הבאה. בישיבת ועדת הכספים, בדיון בהצעת-חוק היטל על האשראי

במטבע חוץ הועלתה הצעתו של חבר-הכנסת תיכון להוסיף סעיף שעניינו קביעת ריבית

לענין סעיף 42 לחוק בנק ישראל, ונציגת הממשלה טענה שהתיקון המוצע חורג מגדר

הנושא של הצעת החוק. אנחנו צריכים לקבוע אם התיקון המוצע הורג או לא חורג.



רשות הדיבור לבא-כוח בנק ישראל.

מי פרנקל;

הטענה שלנו היא שהסעיף שחבר-הכנסת תיכון מציע להוסיף לחוק ההיטל על האשראי

היא תוספת שלא שייכת לנושא החוק. זה ענין חדש שראוי לדיון מיוחד ולא בהכללה

בחוק ההיטל על האשראי. הבר-הכנסת תיכון מציע שריבית על האשראי, שניתנת לפי סעיף

42 לחוק בנק ישראל, תובא לאישור מוקדם בוועדת הכספים.

סעיף 42 עוסק במתן אשראי שניתן על-ידי בנק ישראל לבנקים ואיננו עוסק במתן

אשראי על-ידי הבנקים לציבור בקביעת הריבית עליו, כפי שחבר-הכנסת מציע. הפעולות

שמתנהלות על-פי סעיף זה הן בשקלים ולא במטבע חוץ, כפי שבאמת וזוק ההיטל על האשראי

במטבע חוץ עוסק בו.

נוסף לכך, חוק ההיטל על האשראי במטבע חוץ עוסק באשראי שמקבלים תושבי חארץ

מחוץ-לארץ. סעיף 42 עוסק באשראי שנותן בנק ישראל למערכת הבנקים המקומית, כך שזה

ענין אחר לגמרי.

ברצוני להוסיף שאמנם לחוק ההיטל על האשראי יש מטרות מוניטריות, שאחר-כך אגע

בהן, אם כי הדיון הוא כמובן לא בענין עצמו, אבל המבנה שלו הוא מבנה של חוק

פיסקלי. כל המתכונת של החוק דומה לחוקי המכס, ולכן איננו רואים כל סיבה לכלול

בחוק ההיטל על האשראי סעיף שעוסק בענינים שאינם שייכים לאותו נושא שבו עוסק חוק

ההיטל.

אם סעיף 42 עוסק בקביעת ריבית, הוא וסק בקביעת הריבית השקלית. חוק ההיטל

על האשראי עוסק בנושא אחר לגמרי - בצמצום הפערים שבין הריביות השקליות לבין

האשראי על מטבע חוץ.

אם מדובר על פיקוח ציבורי, הרי שהפיקוח הציבורי לפי חוק בנק ישראל/ בנושאים

שעוסק בהם סעיף 42, יימסרו לפי החוק לוועדה המייעצת ולמועצה המייעצת. זה כשנה

וחצי לא הקמנו ועדה מייעצת, אבל לפני-כן נהג בנק ישראל להתייעץ עם הוועדה

המייעצת בכל ענין חשוב ועקרוני.

די תיכון;

גם בנושא גובה הריבית?

מי פרנקל;

גם בנושא גובה הריבית, והחברים מבקשים לקיים דיון על זה. הוא לא חייב

להתייעץ. זו פעולה אופרטיבית יום-יומית. בנק ישראל מבצע את הפעולה, מדווח עליה

לוועדה ושומע את דעותיה.

א' דביר;

אני רוצה להשלים מבחינת הראיה המשפטית של הדברים.

חוק בנק ישראל הוא החוק היסודי שמקים את בנק ישראל, קובע את העקרון של

עצמאות בנק ישראל וקובע את הכלים המוניטריים שניתנים לבנק ישראל כבנק מרכזי,

על-מנת להשיג את הכוונת האשראי, המטבע, תעסוקה וכו', כפי שמפורט בסעיף 3 לחוק.

זה חוק מאד יסודי, שיש לו פילוסופיה משלו מבחינת סמכויות הנגיד שעומד בראש

הבנק.



א' קולס;

הנגיד והבנק.

אי דביר;

הנגיד העומד בראש הבנק, ובנק ישראל כגוף. הנגיד, על-מנת לשמור על עצמאותו

של הנגיד ועל שיקול-דעתו המקצועית, ממונה על-ידי נשיא המדינה לפי המלצת הממשלה.

זה וזוק שקובע מערכת משולבת של כלים, שרק אהד מהם הוא סעיף 42. סעיף 42 עומד

במערכת כוללת של כלים מוניטריים, שביניהם יש נושא של קביעת הוראות נזילות,

תיקרות אשראי למערכת הבנקאות, הנפקת ניירות ערך ועסקות בשוק הפתות. זו מערכת

כוללת של כלים שהלקם הם כלים תפעוליים יום-יומיים, וזלקם נעשים לעתים יותר

רחוקות. סעיף 42 גם קובע את מערכת הבקרה הציבורית על פעולותיו של בנק ישראל ושל

נגיד בנק ישראל על-פי החוק.

יש סעיפים ספציפיים שמחייבים התייעצות לפני כל פעולה. יש סעיף כללי - סעיף

21 לחוק בנק ישראל - שקובע; הוועדה תייעץ לנגיד בכל ענין שעליו להיוועץ אתה לפי

חוק זה, ובכל ענין אחר הנוגע לתפקידי הבנק המפורטים בסעיף 3. סעיף 3 הוא,

כמובן, הסעיף המרכזי שמדבר על תפקידי בנק ישראל; "להסדיר ולכוון את מערכת המטבע,

וכן להסדיר ולכוון את מערכת האשראי והבנקאות בישראל". אגב, זו גם המטרה שלשמה

פועלים לפי סעיף 42. סעיף 42 אומר באותן מלים; "לשם הסדרת היקף האשראי הבנקאי,

שערו ויעודו". נכון שסעיף 42 איננו מחייב פר-סה התייעצות עם הוועדה, משום שזה

סעיף של תפעול יום-יומי. זה סעיף שבנק ישראל חייב לפיו לפעול במערכת היחסים

בינו לבין הבנקים מדי יום.

בעבר, כאשר היתה ועדה מייעצת, היה מקובל להתייעץ בכל נושא עקרוני בסעיף

הזה, ובהחלט מקובל על בנק ישראל להתייעץ גם בעתיד בנושאים עקרוניים בסעיף הזה.

יש גם מועצה מייעצת, לפי סעיף 23 לחוק. לפי סעיף קטן (ב); "הנגיד ימסור

למועצה דין וחשבון על עיצוב חמדיניות המוניטרית ועל כל הצעדים החשובים שיש לנקוט

לביצוע מדיניות זו". ולפי סעיף קטן (ג); "המועצה תייעץ לנגיד בכל ענין הנוגע

לתפקידי הבנק שיובא בפניה על-ידי הוועדה או שיועלה על סדר יומה על-ידי אחד

מחבריה".

אין ספק שאם רוצים לתקוף את הנושא של חוק בנק ישראל, של הפילוסופיה שעומדת

מאחוריו, או של הכלים המוניטריים שניתנו לבנק ישראל, הדבר האחרון שאולי יעלה על

הדעת הוא לעשות את זה בהערת-אגב, או בהצעה להכניס סעיף מסוג הסעיפים שהוצע כאן

לגבי חוק ההיטל על אשראי במטבע חוץ.

אני רוצה להדגיש שאילו היה מדובר במטריה מוניטרית פשוטה של ייקור האשראי

במטבע חוץ שמגיע מחוץ-לארץ, יכולנו לתקן את חוק בנק ישראל. אבל לא כך הדבר.

חוק בנק ישראל, בשום סעיף שלו, איננו מטפל במערכת היחסים עם הציבור הרחב. מדובר

אך ורק על מערכת היחסים בין בנק ישראל לבין הבנקים, ועל כלים שיש לבנק ישראל

כבנק מרכזי לפעול ביחסים בינו לבין הבנקים, ולהשפיע באופן עקיף על הנושא של

המדיניות המוניטרית. לא מדובר על גביית היטלים או על הטלת חובות ישירים על

הציבור.

לכן, חוק ההיטל הוגש כחוק נפרד, כי הוא מטפל בנושא של יבוא הון, יבוא מטבע

חוץ בלבד על-ידי הציבור, למשק הישראלי בכלל. הבנקים משמשים בעצם רק סוחר מוסמך

שדרכו מנותבים הכספים ובחלק ממנו נגבים באמצעותו. מדובר שם על היטל שחל על

הציבור הרחב, להבדיל ממערכת היחסים בחוק בנק ישראל, שהיא מערכת מוניטרית בין בנק

ישראל לבין הבנקים. מדובר כאן על הציבור הרחב ועל יבוא של מטבע חוץ בצורה של

אשראי ספקים, אם זה יבוא מכוניות, חומרי גלם או ציוד, ולכן גם המכס ממונה על

ביצוע החוק. לכן פרקים שלמים מחוק מס ערך מוסף הוחלו בחוק הזה, אם זה בנושא של

גביה, עונשים, ריביות, הפרשי הצמדה, הסגה וערעור - מנהל המכס הוא הממונה, משום

שהמכס הוא זה שבנוי לטפל במערכת הכוללת של גביית היטלים מן הציבור.



נכון שבהרבה מאד חוקים לעתים יש רעיון מוניטרי, אבל לא ניתן לכלול את

הרעיון המוניטרי הזה בתוך הוק בנקי ישראל, משום שזה לא מתאים למטריה. הוק בנק

ישראל איננו דן במערכת יהסים עם הציבור. מאידך, המכס הוא זה שדן בנושאים של

יבוא מחוץ-לארץ, במערכת יחסים בין אוצר המדינה - אבל זה כסף שמגיע לאוצר המדינה

ולא לבנק ישראל, למרות המטרה המוניטרית שעומדת מאחוריה - לבין הציבור הרחב.

כפי שאמר מר פרנקל, מדובר כאן בשקלים ולא במטבע הוץ. אבל מלבד הנושא של

שקלים ומטבע הוץ, מדובר כאן במטריה שונה להלוטין ובמתכונת של תוק מס רגיל. לא

יעלה על הדעת לשנות הוראה בהוק בנק ישראל, שהוא הוק כל-כך יסודי ובסיסי, באמצעות

תיקון והסתייגות מהסוג הזה להוק ההיטל על אשראי במטבע הוץ.

מ" הרצברג;

הוק בנק ישראל הוא הוק, שאילו היתה הוקה למדינת ישראל, הוא בוודאי ייהפך

להוקה. לכן, אי-אפשר להפעיל דברים שבל בהוק אהר שדן במיסוי. הוק ההיטל הוא הוק

שמטיל מס על פעילות משקית מסוימת. נכון שהיעד של גביית המס הוא לא יעד פיסקלי

אלא מוניטרי, אבל לא היעד קובע, קובע מהות החוק.

מהו נושא הדש? אם, למשל, באותו הוק היו אומרים להטיל היטל על מתנות מחו"ל.

זה לא הוצע, זה לא במסגרת, זה לא תיקון, ולכן זה נושא הדש. על אחת כמה וכמה

שהולכים לתקן הוראה בחוק אחר בהוראה שונה לחלוטין. כאן מדובר על ריבית בין

הבנקים לבין בנק ישראל ולא מדובר על היטל מהציבור, כך שברור שלא מדובר בנושא הדש

אלא בנושא אהר לגמרי.

הערה אחרונה. כפי שאמרה גב' דביר, חוק בנק ישראל מפריד בין הרבה דברים.

בענין הריבית הוא מפריד בין שני סוגי ריבית. פעילות יום-יומית של בנק ישראל עם

הבנקים נעשית בעיקר בשני כלים. ו. האשראי שנותנים לבנקים והריבית שהבנקים

מקבלים . . בנק ישראל; 2. פעולות יום-יומית והשוק הפתוח.

הואיל ושתי פעולות אלה הן יום-יומיות ושוטפות, גם על-פי חוק בנק ישראל הן

לא נדונות באופן שוטף. לעומת זה, סעיף 43 מדבר על קביעת ריבית במשק והוא באמת

קובע שכאן צריכה להיות התייעצות עם הוועדה, ואנהנו עושים את זה. אנהנו עושים את

זה גם על-פי סעיף 42. ידוע לי שהנושא הזה עומד על סדר-היום בישיבה הקרובה של

הוועדה המייעצת. לכן, נדמה לי שזה נושא שונה להלוטין ואי-אפשר בהזדמנות

שמחוקקים הוק אחד לתקן את חוק בנק ישראל.

די תיכון;

אני קצת מופתע, אבל בואו נדבר לגופו של ענין. בנק ישראל איננו מאושר מהצעת

התיקון שלי והוא מחפש לו נימוקים משפטיים איך וכיצד לגנוז את ההסתייגות, או את

הצעת התיקון.

היום לפני שנה פירסם בנק ישראל את הדו"ה השנתי שלו, ובו הוא מבקר את

המדיניות שהוא נקט במרוצת השנה הקודמת בנושא שער הריבית והמדיניות המוניטרית.

הוא עצמו אומר שהמדיניות שננקטה על-ידו היתה שגויה. אני רוצה שתבינו שמדיניות

בתחום שערי הריבית, אם היא שגויה, היא לא ניתנת יותר לתיקון; היא הרסנית.

מאז ועד עתה יש מירוץ מטורף במשק הישראלי. כל חודש קמים כל המגזרים, ללא
יוצא מן הכלל, ואומרים
האינפלציה יורדת, הריבית גבוהה, המשק נהרס. ובנק ישראל,

רק לאחר שלוחצים ומאיימים עליו, הוא נכנע ומגיע לאיזה שהוא מודוס-ויונדי עם מספר

מגזרים במשק, והמדיניות עדיין שגויה.
אמרתי לנגיד בנק ישראל
מסתבר שהשיקולים שלך בתחום המדיניות המוניטרית

ושערי הריבית איננה מובנת לציבור הרחב, ויכול להיות שהיא שגויה ואיננה ניתנת
לתיקון. לכן אני אומר
אם אתה רוצה להניע את שערי הריבית, תבוא לוועדת הכספים

ותשכנע את חבריה שאתה צודק. תהיה בקרה ציבורית על ההחלטה שלך, שכן עד כה לא

היתה כל בקרה כי לא היתה ועדה מייעצת ליד בנק ישראל. מה גם שהם אומרים שכנראה



הוועדה והמועצה המייעצת, שניהם לא בדיוק ממונים על ההלטות הנגיד בנושא שערי

הריבית והמדיניות המוניטרית. אתם צריכים לדעת מי יושב בוועדה המייעצת - בעיקר

הבנקאים, שיש להם מדיניות משל עצמם.

מ' פרנקל;

זה שייך להוק ההיטל?

די תיכון;

עכשיו לגבי ההוק. אני מציע לידידי מבנק ישראל לקרוא את המבוא להוק, שכולו

מוקדש לשאלת הריבית וגובה הריבית במשק. באמצעות ההיטל אתם רוצים להוריד את שער

הריבית הממוצעת במשק הישראלי ואתם אומרים: אם נאשר לכם את ההיטל, אזי תוכלו

להוריד סוף-סוף את שער הריבית.

אני אומר לכם שהתיקון הזה הוא תיקון השוב ביותר ויש לו מקום כאן. במקום

להתווכח על התיקון עצמו אתם נזקקים לפלפולים משפטיים ומנסים לומר שזה לא על-פי

סעיף 42 ושזה נוגע לחוק אהר. אילו ישבתם בבית הזה הייתם רואים שהוק אהד עוסק

בתיקון של 10 וזוקים ארורים, בנושאים אחרים. אבל כאן אתם שוגים. חברי הכנסת,

תקראו את המבוא ותראו שבאים להשפיע על שער הריבית ועל הריבית המוניטרית.

לכן, זה המקום וזו השעה, והכנסת צריכה להחליט בשאלה מהותית שאתם מנסים

להתעלם ממנה. תודה.

א' דמביץ;

השבתי שאוכל להוסיף על הדברים, אבל לאחר- שחבר-הכנסת דן תיכון דיבר, אני

רואה שאין צורך בכך.

היו"ר מי רי יסר!

אנחנו צריכים להחליט אם זה נושא הדש או לא.

י' שריד;

אני מבקש, בכל הכבוד, התייעצות סיעתית. אני שומע על הנושא הזה בפעם

הראשונה ואני צריך ללמוד אותו.

היו"ר מי רייסר;

לכמה זמן אתה זקוק?

יי שריד;

לא יותר משבוע.

היו"ר מי רייסר;

אני מבין שאין בענין דחיפות קריטית.

ת' פנהסוביץ;

יש דחיפות, מפני שההיטל יחול מה-11 במאי ואז הוא יהיה עוד יותר רטרואקטיבי.

מי הרצברג;

אנחנו גם נשקול למשוך את כל החוק חזרה.



היו"ר מ' רייסר;

ו

בקשתו של חבר-הכנסת שריד מקובלת עלי, וגם נראה לי שהיא נחוצה מאד על רקע

העובדה שיש אנשים שלא יודעים במה דברים אמורים, ואני מניח שבמשך שבוע-ימים הם

יבינו.

מ' וירשובסקי;

אני רוצה לשאול: אם נחליט שזה לא נושא חדש, זה יבוא לוועדת הכספים ושם

ידונו לגופו של ענין, או כפי שאמרה לי גב' פנחסוביץ, שלמעשה יש הסתייגות של

חבר-הכנסת דן תיכון, שהם מסרבים שהיא תצורף? אלה שני דברים נפרדים. לעצם הענין

אני מצטרף לבקשתו של חבר-הכנסת שריד להתייעצות סיעתית כדי שנוכל ללמוד את הנושא.

אני מבקש להעיר הערה, שהעיר אותה אתמול יושב-ראש הוועדה לנציג ממשלה שאמי:

אז ניקח את הדברים בתזרה. אם באים אלינו ואומרים: אם לא תעשו מה שנראה לנו

לנכון, אנחנו מושכים את החוק חזרה - זו לא עבודה פרלמנטרית.
אי דמביץ
אני רוצה להשיב לחבר-הכנסת וירשובסקי. אכן היתה תקלה קלה בענין זה בשעת

הדיון בוועדת הכספים, אבל דבר אתד ברור. אם ועדת הכנסת תחליט שזה איננו נושא

וזדש, זה חוזר כנושא לוועדת הכספים והיא צריכה להחליט בעד או נגד, ואז שמורה

הזכות להסתייגות. אבל זה לא הולך ישר להסתייגות.
היו"ר מי רייסר
בשבוע הבא הנושא יעלה על סדר-היום ויוכרע. תודה רבה לאורחים.

ג. הצעות תבר-הכנסת מי וירשובסקי הקשורות לעבודתה של הכנסת
היו"ר מי רייסר
אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום: הצעות תבר-הכנסת מרדכי וירשובסקי

הקשורות לעבודתה של הכנסת. בבקשה, תבר-הכנסת וירשובסקי.
מי וירשובסקי
ב-2.3 הגשתי לך תזכיר ששלחתי עוד בשנת ו98ו אל יושב-ראש הכנסת מר סבידור,

עם מספר תיקונים. תיקון אוזד בנושא צמצום הימים שבהם הצעות-חוק פרטיות תהיינה

מונחות, התקבל, ואני מבין שזה עכשיו חלק מההוראות המחייבות. זה נותן לי תקוה

שאולי ברבות השנים גם תיקונים אחרים שאציע גם כן יתקבלו.

התקיימה ישיבה בענין הזה שבה העליתי הצעה לפרסם דברי הסבר לתוקי הכנסת.

היה הד חיובי, אבל לא סוכם בעצם אים מקדמים את הענין.

יש לי עוד שתי הצעות שקשורות לסדרי עבודתה של הכנסת. האחת מתייחסת להצעות

דחופות לסדר-היום, והשניה מתייחסת לשאלה של רביזיה של חוקי הכנסת, שיבואו לא

על-פי יוזמת חקיקה של הממשלה או של חבר-הכנסת. מדובר בעיקר בחוקים שקובעים

למעשה עקרונות ולא נותנים כלי ביצוע למשרד ממשלתי, שאז החוק נמצא יום-יום

בהפעלה. כמו, למשל, עקרונות מסוימים בחוק הנזיקין, חוק הנאמנות, או הוראות

מסוימות בסדר הדין הפלילי או בדיני העונשין. הכוונה היא שהכנסת תבחון את עצמה

מדי פעם בפרוצדורה מסוימת, אם החקיקה שהיא עשתה עדיין עומדת בפני הבקורת, או

שדרוש שינוי גם כשלא באה יוזמה.

ש' דורון ;

אבל מי יקבע איזה סוג זה?



מ' וירשובסקי;

יש לי כמה הצעות בענין הזה. אני יכול להרצות על זה, או להציע - אם

היושב-ראש יראה שזה יותר טוב - שאתה תמנה ועדת משנה שתדון בזה. אני רק רוצה

להגדיר את הנושאים. 1. אני הושב שענין דברי ההסבר להוקי הכנסת נתקבל בהבנה

על-ידי כולם. לפעמים יש הוקים שקובעים זכויות והובות של אזרחים, ושנים אהרי-כן

הם לא יודעים מה מגיע להם ומה נדרש מהם, וכשהם קוראים את ההוק הם לא מבינים,
מפני שנאמר שם
ראה סעיף 14 להוק זה וזה. בגרמניה יש דברי הסבר יוצאים מן הכלל

והאזרה יודע איפה הוא עומד.

שנית, הצעות לסדר-היום. נושאים רבים מועלים היום בוועדות אלא שאי-אפשר

להגיה מסקנות. מצד שני יש לפעמים הרבה מאד הצעות במליאה, שהלקן הגדול הוא באמת

סידורי, לא הצהרתי. אני בטוה שאם ירצו לדבר על ירושלים, או על ועידה בינלאומית,
אף לא אהד יגיד
אני מעביר את זה ישר לוועדה. אבל יש נושאים סידוריים

וענייניים, שללא כל ספק הבר-הכנסת רוצה שהם יידונו לגופו של ענין וייצאו מסקנות.

אני רוצה להציע פרוצדורה מסוימת, שזה יגיע ישר לוועדה ושם יהליטו כן או לא,

בהשתתפות נציגי הממשלה גם כן. והיה והוועדה תהליט, אז ידונו ואפשר יהיה להניה

מסקנות.

ההצעה השלישית היא בדבר רביזיה על דברי הקיקה של הכנסת. אני רוצה להשיב

לשאלתה של הברת-הכנסת דורון. יש שני סוגי הוקים: הוקים הדשים, שאז הכנסת עצמה,

בסעיף האחרון של החוק תוכל לכתוב: תבוא על זה רביזיה בעוד 5 שנים.
שי דורון
למה אוטומאטית? על כל החקיקה?
מי וירשובסקי
לא, בחוקים שהכנסת תחליט עליהם. לא צריך לעשות את זה בתיקון לחוק מס

הכנסה, כי זה ממילא נטהן על-ידי העבודה היום-יומית. אבל בחוק הנאמנות, למשל,

שהוא חוק חשוב מאד, אני חושב שכדאי לכתוב בסעיף האחרון שלו: בעוד 5 שנים תהיה

רביזיה בוועדה זו וזו.

לגבי חוקים קיימים אני מציע שתהיה ועדה שתחליט על זה. אלה הן שלוש

ההצעות.
היו"ר מי רייסר
אני מציע למנות ועדה בת שלושה חברים.
שי וייס
מהסיעה שלנו אני מציע את חבר-הכנסת ז'אק אמיר. טבעי ביותר היה שישתתף

בוועדה חברנו בנשיאות, אם הוא פנוי.
שי דורון
רצוי מאד שבוועדה ישתתפו שני משפטנים.
יי זי אמיר
אני מציע את חבר-הכנסת דוד ליבאי.



היו"ר מ' רייסר;

אני מציע שהוועדה תסיים את דיוניה בנושא אחד ותעביר את ממצאיה למליאת

הוועדה, ולא תחכה עד שהיא תסיים את העבודה בשלושת הנושאים.

סוכם: להקים ועדת משנה שתדון בנושאים הבאים שהעלה חה"כ וירשובסקי:

ו. לקבוע שאם חבר-הכנסת מעלה נושא לדיון בוועדה והוועדה, לאתר

, שמיעת נציג הממשלה הנוגע בדבר, תהיה רשאית להנית מסקנות על

שולהן הכנסת;

2. שהחוקים המתפרסמים ילוו בדברי הסבר.

3. רביזיה על דברי חקיקה של הכנסת.
הרכב הוועדה
חברת-הכנסת ש' דורון - היושבת-ראש, חברי-הכנסת ד' ליבאי ומ'

וירשובסקי.

ד. קרן הלוואות לרכישת רכב
י' ז' אמיר
בשבוע שעבר החלטנו על קרן הלוואות לרכישת רכב. בשבוע הבא קבענו להיפגש עם

נציגי הבנק. אני מבקש למנות כבר עכשיו ועדת משנה שתקבע קריטריונים ותתחיל

בעבודה.

אני מציע שיושב-ראש ועדת הכנסת יהיה יושב-ראש ועדת המשנה, וחבר-כנסת אחד

מהאופוזיציה, ולצרף אליה את מזכיר הכנסת ואת גזבר הכנסת.
היו"ר מ' רייסר
אני לא רוצה להשתתף בוועדה. אני מציע שחברי הוועדה יהיו חברי-הכנסת ז'אק

אמיר - יושב-ראש, אלי קולס ואברהם ורדיגר.
סוכם: להקים ועדת משנת בהרכב הבא
ז'אק אמיר - היו"ר

אלי קולס

אברהם ורדיגר

היו"ר מי רייסר;

תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה הסתיימה בשעה 09.45

קוד המקור של הנתונים