ישיבת ועדה של הכנסת ה-11 מתאריך 30/03/1987

קביעת מסגרת הדיון בהצעת אי-אמון של סיעת כך; שחרור מחובת הנחה של חוק רשות השידור (הוראת שעה) התשמ"ז-1987

פרוטוקול

 
הכנסת האחת עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 221

מישיבת ועדת הכנסת

שהתקיימה ביום ב', כט' באדר, התשמ"ז, 30.3.87, שעה 30;5ו

נכחו;

תברי הוועדה!

היו"ר ש. דורון - יו"ר

י.ז'. אמיר

ש. וייס

. וירשובסקי

מוזמנים!

ש. יעקבסון - מזכיר הכנסת

צ. ענבר - יועץ משפטי לוועדה

מזכירה - מ. ברפי

רשמה - ש. לחוביצקי

סדר היום!

א. שחרור מוזובת הנחה של הצעת חוק רשות השידור.

ב. קביעת מסגרת הדיון בהצעת אי-האמון של סיעת כך.
היו"ר ש. דורון
אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה. יש לנו שני סעיפים.

א) שחרור מחובת הנחה של חוק רשות השידור (הוראת שעה) התשמ"ז-1987

במכתבו של מר יעקבסון אל יושב-ראש הוועדה הוא אומר כך: "הממשלה מבקשת על פי

סעיף 113(ג) לתקנון הכנסת כי ועדת הכנסת תחליס על קיום הדיון בהצעת תוק רשות

%%

השידור, הוראת שעה, השתמ"ז-1987, ביום הנחתה על שולחן הכנסת".

י.ז'. אמיר;

היו"ר ש. דורון;

שר החינוך פנה בבקשה להאריך את תוקף כהונת חברי הוועד המנהל הנוכחי בשלושה

חודשים.

י.ז'. אמיר;

אני מבקש להתייחס לנושא כמי שהעלה הצעה לסדר היום בענין העוול שעשתה רשות

השידור לאשדוד בעת שהיא חגגה את 30 שנות קיומה. היתה פגיעה ב-30 אלף תושבי העיר

ובתושבי הארץ כולה. אני חושב שצריך לא רק לא להאריך את תוקף הכהונה של הוועד

המנהל אלא להעניש אותם ולפסר אותם לאלתר אם הם לא יתחייבו לתקן לאלתר את העוול

שנעשה והפגיעה היא בכל ערי הפיתוח.

אני חושב שאנחנו צריכים להביע את מורת רוחנו מהנעשה ולדחות את ההצעה. אני

חושב שהם חוטאים לתפקיד שהמדינה הטילה עליהם.

היו"ר ש. דורון;

חבר הכנסת אמיר צודק בטענתו ביחס לערי הפיתוח וההצגה הבלתי מכובדת שהיתה.

ההצעה שלפנינו היא לא מטעם רשות השידור אלא מטעם שר החינוך, אשר פנה מסיבות

פוליטיות ואחרות, כי אין ועד מנהל חדש. אנחנו לא נאבקים כאן ברשות השידור

באמצעות החוק הזה. בנושא הוועד המנהל יש לחברים הרבה מה לומר, אבל בניגוד

לסנקציות שנקטתם בוועדת הכספים, הרי פה אתה מבקש שננקוט בסנקציה נגד שר החינוך

ולא נגד רשות השידור.

מ. וירשובסקי;

אני רוצה להצטרף למסקנות של חבר-הכנסת אמיר, אם כי יש לי כמה נימוקים אחרים

ולא שמה שהוא אמר פסול הוא, אבל אני רוצה שנבין קודם כל את הדברים. תום כהונת

הוועד המנהל ב-ו3 במרץ הוא תאריך שהיה ידוע מראש. מביאים לנו את הבקשה ב-30
לחודש ואומרים
תוותרו על הנחה. אני חושב שזה זלזול נוסף של הממשלה בכנסת. זה

דבר ראשון.

דבר שני - רק השבוע, גברתי היושבת-ראש, נסתיים העוול או השערוריה ששנתיים

ימים לא היתה ועדה מייעצת ומועצה לבנק ישראל ורק עכשיו סיימו את הענין. היו

בנושא ויכוחים פוליטיים שאולי היו לגיטימיים, אבל מה עושה ממשלה כשהיא לא

מסתדרת? - היא באה ומאריכה את החוק. האם כל פעם שיהיו אילוצים ולא יסיימו דברים

נאריך את המועדים ובכך נפתור את הבעיה? מי לכפנו יתקע שבעוד שלושה חודשים לא

יהיה אותו מצב?



מהטעמים האלה אני מציע לא לפתור את ההצעה מחובת הנחה, יש טעם נוסף לפגם בכך

שהתאריך היה יודע ואפשר היה לבוא לכאן לפני חודש ולבקש הארכה ואז הבר-הכנטת אמיר

היה יכול להעלות את הטענות שלר ביחס להתנהגותה של רשות השידור ואולי עוד היינו

מקיימים את הדיון בצורה מכובדת. אני חושב שאנחנו עושים שירות רע לאזרחים כשאנו

מאפשרים את השיטה הזאת.
ש. יעקבסון
ראשית, אני רוצה לומר לחבר-הכנטת וירשובטקי שאם ועדת הכנסת לא תחליט ,

הממשלה רשאית להביא את הנושא ביום ד' לקריאה ראשונה ויהיה עומט על הדיון ביום

די. כאן הבקשה של הממשלה היתה לקצר את הדרך ולהביא את הענין לקריאה שניה ושלישית

ביום די.

ש. וייט;

אני מזדהה עם הנימוקים של שני חברי, פה יש נימוקים סובסטנטיביים עמוקים

ואני אפילו הצטרפתי לחבר-הכנסת אמיר בדיון שהיה לפני שבוע במליאת הכנסת. יחד עם

זאת פה יש נימוקים חוקיים חשובים וחזקה על חבר-הכנטת וירשובטקי שיידע שאלה הם

טדרי שלטון. אני יודע שהארכה הזאת נובעת מנטיון של הממשלה להביא בכל זאת לכך

שההנהלה תשקף בצורה יותר רחבה את מגוון המאוויים של הציבור. הפרוצדורה היא לא

נכונה, אבל פה יש נסיון לשנות בכוון חיובי. על כן אני ממליץ שהפעם נאשר אח הבקשה

אבל נמליץ בנאומים שלנו שלא נאפשר לממשלה 3 חודשים אלא חודש. בנאומינו מעל הדוכן

נאמר הכל.
היו"ר ש. דורון
יש צדק בדברים של החברים האומרים בואו לא נאשר, אבל יש הגיון גם בדבריו של

מר יעקבטון חאומר שאם לא נסכים לכך היום הענין יבוא לדיון ביום די ולכן ממילא

הלקחים לא יופקו. לי ברור שאם אין הסכמה לשחרור מחובת ההנחה אין מנוט מכך

שהענין יעלה ביום די.

חבר-הכנסת וייס, חודש לא ייתן שום דבר כי הכנסת יוצאת לפגרה, אבל אפשר

חודשיים וכל אחד כשהוא יעלה על הדוכן יאמר את מה שיש לו על הלב ובצדק. השאלה היא

יותר טכנית מאשר מהותית. כך אני מפרשת את דברי מר יעקבסון. האם חברי הוועדה

מוכנים להסתפק באמירת הדברים- מעל הדוכן? מהותית אתם צודקים, טכנית צודק

חבר-הכנטת וייס. אתם תחליטו.

י.ז'. אמיר;

אמנם מבחינת הזמן יום ד' הוא יום עמוס מהבוקר עד הערב, אך אם היום לא נאשר

את הבקשה יהא בכך משום צעד הפגנתי. אני בטוח שהיום זה גם יקבל ביטוי בעתונות.

ש. וייט;

לגבי אשדוד הם הצטדקו בהרחבה. בכל זאת משהו השפיע עליהם לאור הדברים שלך.
י.ז'. אמיר
אני מעיף את הסנקציה שבדתי ית הבקשה.

ש. וייס;

מה קורה אם נדחה זאת והממשלה תביא זאת ושוב נדחה זאת?
היו"ר ש. דורון
לא יהיה ועד מנהל.
ש. וייס
ומי ינהל את הטלוויזיה?

צ. ענבר;

המנהל הכללי.

י.ז'. אמיר;

אנחנו חייבים להביע את מחאתנו.

היו"ר ש. דורון;

תעשו זאת בנאומים. היות ואין רוב ואתם עומדים על כך שהנושא יעלה ביום ד' -

הוא יעלה ביום ד'.

י.ז'. אמיר;

אנו דוחים בגלל הנימוקים שציינתי ואני מבקש שהדוברות של הכנסת תפרסם את

הדברים ותסביר באופן רשמי את הנימוקים לדחיה.

היו"ר ש. דורון;

אם כן, אנחנו לא משחררים את ההצעה מחובת הנחה.

אנחנו עוברים לנושא השני - קביעת מסגרת הדיון בהצעת אי-אמון של סיעת כך

אני מציעה את הפרוצדורה הרגילה, דהיינו; 5 דקות הודעות סיעות. ההצעה תידון

מחר בשעה 10.

י.ז'. אמיר;

אני מציע השתתפות סיעות של דקה אחת.
ש. יעקבסון
זה לא אפשרי לפי התקנון.

היו"ר ש. דורון;

מסגרת הדיון תהיה 5 דקות הודעות סיעות. אני מודה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 15:50

קוד המקור של הנתונים