הכנסת האחת-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 216

מישיבת ועדת הכנסת

יום שלישי, ט"ז באדר התשמ"ז, 17.3.1987, שעה 10.00

נ כ ת ו ;

תברי הוועדה; מ. רייסר - היו"ר

י.ז'. אמיר

ב. בן-אליעזר

ה. גרוסמן

ש. וייס

מ. וירשובסקי

א. ורדיגר

ג. כהן

ד. ליבאי

א. קולס

י. שריד

מוזמנים; יושב-ראש הכנסת ש. הלל

ש. יעקבסון - מזכיר הכנסת

י. בנגל - קצין הכנסת

ש. כרם - סגנית מזכיר הכנסת

ר. קפלן - מנהלת לשכת יושב-ראש הכנסת

צ. ענבר

מזכירת הוועדה; מ. ברפי

קצרנית; ת. אלטמן

סדר-היום; א. החלטת שכר תברי-הכנסת (תיקון), התשמ"ז-1987;

ב. הצעת ועדת הכנסת בעניין פרסום פנקס אינטרסים של

חברי הכנסת;

ג. פניית יושב-ראש הכנסת בדבר נוהלי אישור ארועים

בכנסת;

ד. שונות.



החלטת שכר חברי הכנסת (תיקון), התשמ"ז-1987

היו"ר מי רייסר;

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכנסת.

הנושא הראשון שעל סדר-יומה של הוועדה הוא: שכר חברי הכנסת (תיקון),

התשמ"ז-987ו. רשות הדיבור ליועץ המשפטי של הוועדה, מר צבי ענבר.

צ. ענבר;

אני מבקש את תשומת-לב הברי הוועדה להצעה המונחת בתיקים, מתחת לסדר-היום.

כזכור לכם זה לא מכבר הוחלטה החלטה חדשה לחלוטין שמחליפה את ההחלטה הקודמת

בעניין שכר חברי הכנסת.

בעבר היה נהוג, על-פי סעיף 5 שהוא הסעיף העיקרי שאותו אני מציע לתקן,

שכאשר יעלה השכר הממוצע, יעלה גם שכרם של חברי הכנסת.

התברר שבינואר הנושא ירד בשני אחוזים לעומת חודש נובמבר. לא נורא; לא

עשינו מזה עניין. לעומת חודש אוקטובר לא היתה מתעוררת כל שאלה.

ההצעה שמונחת בפנינו באה גם לתקן את המלה: "אלא".

הצעה דומה לזאת שמובאת בפניכם מובאת היום גם בפני ועדת הכספים של הכנסת

על-ידי עמיתי.

התיקון אושר פה אחד.

אנו עוברים לנושא השני שעל סדר-יומנו -

הצעת ועדת הכנסת בעניין פרסום פנקס אינטרסים של חברי הכנסת

רשות הדיבור למר צבי ענבר.

הכנתי לוועדה שתי הצעות; האחת מהן נוגעת ישירות למה שהוטל עלי להכין -

עניין ניגוד העניינים. נכון שדובר בוועדה גם על הצהרת הכנסות אבל בקשר אליה

נדמה לי שאם כוללים בכללי האתיקה פרק על העניינים האישיים עם כל הפירוט - הוא

צריך לענות על הכל.

הכנתי הצעה שעומדת בפני עצמה; היא כוללת את הקמת המירשם, הנוהל, כיצד

הנושא יפורסם ומה תפקידי ועדת האתיקה בקשר אליו.

מירשם העניינים האישיים הוא נושא רציני והגיע הזמן לעגן גם אותו וגם את

כללי האתיקה שכבר עודכנו בעבר ושלהלכה אין להם בסיס משפטי מוצק לבד מהעובדה

שחברי הכנסת קיבלו על-עצמם בהתנדבות.



לתקנון הכנסת יש בסיס משפסי מוצק. וזוק יסוד! הכנסת, קובע בסעיף 19 "במידה

שסדרי העבודה לא נקבעו בחוק, תיקבעם הכנסת בתקנון.".

הכנסת.

בית-המשפס העליון אמר לאחרונה, במסגרת סדרי העבודה, שאפילו כל תהליך התקיקה

שמורכב משלוש קריאות ולא נזכר בשום וזוק - תקנון הכנסת הוא המקום לקבוע אותו.

לעומת זאת כללי האתיקה כולם אינם אלא ההלטה של ועדת הכנסת שהונחה על שולוזן

הכנסת. לא התקיים דיון בנושא ואיש מתברי הכנסת לא ערער עליו .

אני מלכתחילה גרסתי שכללי האתיקה כוהם נובע בעיקר מהסכמה כללית שנתנה להם

הכנסת על-ידי-זה שהם הונהו על שולחנה ואיש לא ערער עליהם או ביקש לקיים עליהם

דיון.

לכן אני אומר שכללי האתיקה אכן תקפים. זאת אתיקה? לא כללי עבודה.

אי קולס!

הן חלק אינטגראלי מתקנות הכנסת ויש בהם כללי התנהגות.

היו"ר מי רייסר!

ברצוני להזכיר לחברים כי אנו דנים כעת בהצעה שהכין היועץ המשפטי של הוועדה,

מר צבי ענבר, לפרסום פנקס אינטרסים של חברי הכנסת. מר ענבר מציע שהפרק בכללי

האתיקה יעוגן כחלק אינטגראלי של החוק.

כללי האתיקה הן/ עוד פרק אחד של תקנון הכנסת. תקנון הכנסת עוסק בהרבה מאד

עניינים וזה חלק מהם.

הנושא שעל סדר-יומנו רציני ואני מבקש את תשומת-לבכם אליו.

צ. ענבר!

התקנון יכול לקבוע את סדרי עבודת הכנסת; אותם ותו לא.

התקנון עובר, מכוח הוראותיו, תהליך של אישור מפורש על-ידי מליאת הכנסת, עם

אפשרות להשיג עליו השגות, דיונים בוועדת הכנסת והצבעה.

לעומת זאת כללי האתיקה שנקבעו על-ידי ועדת הכנסת נקבעו מכוח הסמכות שיש

לוועדת הכנסת וההסכמה הכללית של חברי הכנסת לקבל על עצמם את כללי האתיקה. ההסכמה

הזאת באה לידי ביטוי בכך שהדיונים בוועדת הכנסת שמייצגת את מרבית סיעות הבית,

נמשכת זמן רב.

העניינים היו ידועים לחברי הכנסת; הכללים הונחו על שולחנה של הכנסת אולם

לא הובאו להשגות ולא היתה הצבעה עליהם בכנסת.

כללי האתיקה אינם תלק מתקנון הכנסת.

אם רוצים להרחיב ולקבוע בהם הוראה יותר רחבה, נראה לי שכדאי, בהזדמנות זאת,

להסדיר

למה לא חוק חסינות חברי הכנסת?

צ. ענבר;

יש הצעה שלי לתקן את חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, המצורפת

לחומר שהונח בתיקים שלפניכם, ואשר מסומנת: כלו, כאן יש הורא ה מפורשת הנוגעת

לכללי אתיקה, מה מותר לכלול בהם, וגם מתן מעמד חוקי לכללי האתיקה שכבר הותקנו,

טוב מאד,

אני מבקש תשומת-לבכם להצעותיו הספציפיות של היועץ המשפטי של הוועדה, בדף

כל2,

יש לי גם הצעה לסדר וגם הצעה אחרת,

תשמיע עתה רק את ההצעה לסדר שברצונך להשמיע,

אני מציע שמאחר שיש כאן מכלול של עניינים, שנדון בהם אחד אחד,

גם לגבי הצעת החוק, אם יחליטו שהיא זקוקה לתיקון, יכולות להיות התייחסויות

שונות,

אני מציע לחלק את הדיון,

דבר שני; אני מציע לא לסכם היום - -

איננו מסכמים היום את הנושא; זה עניין רציני מאד,

אני רוצה לחשוב עליו.

רשות הדיבור לחבר-הכנסת שבח וייס,

אני סבור שעלינו להחליט באופן עקרוני אם מכניסים את הנושא הזה לחוק או

משאיר אותו ברמה של תקנות, קיימת כאן בעיה, אם כי לא גדולה, י



המקום של נושא כזה הוא בחוק. התקנון עוסק יותר בהפעלת הכנסת. כאן יש

נגיעה מסויימת לזה אבל אם יש וזוק ספציפי של חובות וזכויות הברי הכנסת - זה המקום

הטבעי יותר.

לי יש רתיעה מהכנסת תוקים כאשר אין בצדם צעד ענישתי.

כאן אנו יוצאים בכלל חדש. האם אנו מתכוונים לכך שחבר הכנסת שעבר על העניין

יענש? ישפס?

אם מדובר על חוק כי אז צריך להכריע גם בשאלה הזאת.

הנטיה שלי היא לכיוון של ענישה ציבורית, לא פלילית, ולמרות שהמקום הטבעי

ביותר לכך הוא החוק, אני מציע במקום זה: תקנון.

רשות הדיבור לחבר-הכנסת אלי קולס.

ברצוני "לרענן" את זכרון החברים בקשר כללי האתיקה. עד הכנסת העשירית היו

הרבה מאד ישיבות, בעיקר זכורות לכם ישיבותיה של ועדת אונא, שלא הצליחו לגבש

כללים. מה שקרה היה שהוסיפו מדי פעם בפעם החלטות של ועדת הכנסת בעניינים שונים,

שהיוו תקדים מחייב לגבי התנהגויות בעתיד.

בכנסת העשירית הוקמה ועדת משנה בראשותי שהביאה את המלצותיה למליאת ועדת

הכנסת ואחר-כך לכנסת. אלה הם הכללים שנקראים היום: כללי האתיקה.

בכנסת האחת-עשרה היתה "ריצה" קדימה בנושא הזה. התקיימו דיונים רבים

וארוכים.

אני ראיתי בכללים תלק בלתי נפרד מתקנון הכנסת. התקנון קובע יחסי עבודה

וכללי עבודה וחלק מאותם כללי העבודה ומסדרי העבודה הוא היהס ענו האנשים במערכת.

בתקנון הכנסת יש כללי אתיקה המציינים איך להתנהג בישיבות ומה סמכותו של

יושב-ראש הוועדה להוציא חבר מהישיבות.

ההמשך הישיר לאותה תפישת-עולם הן מסמרות הנקבעות לגבי התנהגותו של חבר

הכנסת בבית ומחוצה לו. בבית, לדוגמה, אסור לחבר הכנסת לשבת עם לקות, ובחוץ הוא

צריך להתנהג כפי שמתחייב מעצם היותו חבר הכנסת.

המסקנה מכך היא שצריך להתנהג עם הנושא שעל סדר-יומנו באותה צורה כפי

שמתקנים תקנון.

י

הוועדה הניחה את נושא על שולחן הכנסת בצורה של מסירת תודעה. לא התנהל

ויכוח ואיש לא ערער על הדברים. אילו מישהו היה מבקש דיון - - -

השיקול לא לכלול את הנושא הזה בתקנון היה שרצו לראות איך הוא "עובד" בפועל.

באותם כללים נקבעה הצהרת הון שמבחינת תכלילתה לא היתה שונה מהצהרת אמונים.

הדבר הטבעי ביותר הוא להמשיך לראות את כללי האתיקה יחד עם התקנון. זה חלק

מהתקנות ולא הוראת חוק מיוחדת.



אם כבר הוראת חוק - מדוע לא לקבוע הכל בחוק? אם הדבר נחשב לכל-כך חשוב כי

אז צריר להכניס הכל לחוק אתיקה או חוק התנהגות.

אם יש בתקנון פרק מיוחד של חובות וזכויות של חברי הכנסת אני הייתי מכניס

לשם הגדרה מיוחדת של כללים שהיו מצסרפים לכללים האחרים, ואז הייתי יוצר קובץ

מיוחד אחד.

אני אינני מצדד בחוק. התקנון נחשב ל"מכשיר" מספיק יעיל לצורך ענייננו.

אם מדובר על ענישה ציבורית כי אז התקנון הוא "אכסניה" נאה יותר מאשר

"אכסניה" של החוק. ברגע שיש חוק זה כבר נחשב לסוג אחר של "אכסניה" שלא הייתי

רוצה לראות את הכללים האלה נכנסים לתוכה.

אני רואה את כללי האתיקה פרק בלתי נפרד מתקנון הכנסת.

שי וייס;

אם מדובר על חוק כי אז צריך להזכיר גם ענישה.

היו"ר מי רייסר;

ברצוני להודיע לחברי הוועדה כי אני מבקש לדחות את הישיבה של מחר לשעה עשר

וחצי.

רשות הדיבור לחבר-הכנסת יוסי שריד.

יי שריד;

לי לא מפריע אם הנושא שעל סדר-היום יוכנס לתקנון או לחוק. יחד עם זאת

בכללי האתיקה של חברי הכנסת יש שני דברים שאינם ברורים לי; א. עניין הפומביות.

פומבי? לא פומבי?

אי קולס;

את התשובה תמצא בדף השני של המסמך אשר אתה מחזיק בידך.

יי שריד;

בסדר. ב. לא ברור לי האם יהיה פירוס של לקוחות? היכן זה כתוב?

היו"ר מי רייסר;

זה הנושא החשוב ביותר.

אי קולס;

איך אתה יודע את האינטרס שלו?

צ. ענבר;

טופס הרישום. "חבר הכנסת ידרש לפרט את מקור התמורה או סובת ההנאה אך לא

את הסכומים שקיבל.".

יי שריד;

"(ג) חברי הכנסת ירשמו במירשם את העניינים האישיים הבאים; (1) חברות

במועצת מנהלים של חברה; (2) עיסוק, משלח-יד, יעוץ או ייצוג בתמורה?" וכוי.

ולקוהות.

היו"ר מי רייסר;

רשות הדיבור להבר-הכנסת בנימין בן-אליעזר.

ב. בן-אליעזר;

נקודת המוצא להשקפתי היא גורם הזמן.זה הודשים רבים שאנו מתעסקים ב"קרביים"

של הברי הכנסת והדבר הזה לא רק שאיננו מוסיף כבוד לכנסת, אלא גורע באופן קבוע

ממעמדם של תברי הכנסת.

אני מציע לכולנו לאמץ לעצמנו נוסתה, ובלבד שהדבר ייעשה מיד, שתביא להחלת

הצעתו של מר צבי ענבר.

אם זה תקנות - כי אז אפשר ליישם את הנושא מיידית, מה גם שאם נרצה במשך

הזמן להפוך אותן לחקיקה, אפשר יהיה לעשות זאת.

היו"ר מי רייסר;

תודה; רשות הדיבור לחברת-הכנסת גאולה כהן.

ברצוני להזכירכם שבהתלהבות גדולה ובצורת שכנוע "הלכנו" לקראת נושא שכל חברי

הוועדה כמעט, פה אחד, צדדו בו. את העיקרון קבענו. עכשיו ועדת טוניק עושה את

המלאכה והיא תביא בפנינו את החלטותיה או המלצותיה. אם כך מדוע לא נהכה לתוצאות

ועדת טוניק?

יי שריד;

כיוון שהן קשורות לכנסת השתים-עשרה.

גי כהן;

בנושאי חקיקה אסור "לרוץ". אסור לנו גם לשכוח את נקודת-המוצא שלנו.

אנו יכולים להתכוון לדבר אחד ולמצוא עצמנו במכלול שלם. אנו צריכים להסתכל

לאן הדברים מובילים? יכול להיות עונש כזח שלפיו חבר הכנסת יושעה מכל ישיבות

הכנסת. לפי הכללים האלה מותר יהיה להשעות אותו לארבע שנים מכל ישיבות הכנסת וזה

דבר מרחיק-לכת.

עלי להזכירכם כי אנו רוצים רק בפנקס אינטרסים. איזה מן פנקס אינטרסים זה

יהיה אם רוב חברי הכנטת לא יהיו רשאים לעסוק עם לקוחות? לא יהיו לקוחות בכלל.

זח בגדר אבסורד.

גי כהן;

אם אנו מתכוונים לכך בכל הרצינות שלא יהיו לקוחות אז מה לנו להכניס את כל

עניין החקיקה?

לשנח וחצי שנותרו לכנסת הזאת אינני מתנגדת שנקבע את הכלל הזה אבל אך ורק

לנושא הזה? לא לעגן את כל כללי האתיקה. הם נוגעים לחסינות חברי הכנסת.

-?



אני מציעה לוועדה לחכות להמלצותיה של ועדת טוניק. איננו צריכים "לרוץ"

בנושא הזה.

היו"ר מ' רייסר;

תודה, רשות הדיבור לחבר-הכנסת ז'אק אמיר.

י"ז אמיר;

אני מציע שהנושא הזה יכנס, בינתיים, לתקנון, ואנו נחכה להמלצותיה של ועדת

טוניק. ועדת טוניק תגיש את המלצותיה לוועדה בהתחשב בכך שהאנשים שנבחרו לכנסת לא

ידעו מה המגבלות שיוטלו עליהם.

אם אנו מאשרים את כללי האתיקה, ברצוני להעיר מספר הערות; א. אני מבקש

שיושב-ראש הכנסת ימנה עובד, ובנושא הזה אינני סבור שכל עובד הכנסת יוכל לעשות את

המלאכה הזאת. צריך להטיל אותה על מזכיר הכנסת או על היועץ המשפטי שלה;

ב. בהתייתסות לחברות במועצת מנהלים של חברה לא כתוב מה החברות נותנות בעצם

לחברי הכנסת. אין פירוס. חבר הכנסת יכול לקבל רכב צמוד שאסור על-פי הכללים

שלנו וזה גם בניגוד לדעתו של היועץ המשפטי לממשלה.

הובטח לנו על-ידי יושב-ראש הכנסת כי העניין יטופל מיד

היו"ר מי רייסר;

הנושא מטופל.

ח' גרוסמן; .

על מה חבר-הכנסת אמיר מדבר?

היו"ר מי רייסר;

על רכב שחבר הכנסת מקבל מגוף או מוסד אחר.

י"ז אמיר;

על-פי עצתו וחוות-דעתו של היועץ המשפטי לממשלה זה כאילו קבלת שכר וזה אסור.

אני מבקש לדעת מה התמורה שמקבלים עבור חברות במועצת מנהלים? עורך-דין מקבל

תמורה בעד זה שהוא מייצג מישהו

היו"ר מי רייסר;

אתה נכנס לגופם-של-דברים.

י"ז אמיר;

בוודאי. אני בעד קבלת הנושא גם אם הוא לא שלם. לפחות עד שוועדת טוניק

תסיים את העבודה צריך לקבל הצעת ביניים.

אני, בהחלס, בעד קבלת ההצעה.

ו

דבר שני; אני מקבל את הצעתו של חבר-הכנסת יוסי שריד להוסיף את המלה;

ולקוחות.

ו



ברצוני לשאול שאלה; האם סעיף 6וא.(ג)(5) של כללי האתיקה להגרי הכנסת מדבר

רק על הבר הכנסת או גם על אשתו או מישהו מבני משפחתו?

ת' גרוסמן;

מה בקשר הבר הכנסת שנוסע מסעם מפלגתו? יש כאן הרבה לאקונות.

י"ז אמיר;

אני מדבר על הבר הכנסת שנוסע בתפקיד ושאלתיו מצטרפת אשתו, לדוגמה. האם הוא

יצסרך לרשום זאת במירשם?

גי כהן;

האם הבר הכנסת יצסרך לדווח גם בזמן היותו בפגרה?

היו"ר מי רייסר;

כן. זאת ההצעה. ברצוני להזכיר לך תברת-הכנסת גאולה כהן, שאת היית נגד

עיסוק נוסף של הברי הכנסת.

י"ז אמיר;

אנו נצסרך לדווה לכנסת שהאשה מצסרפת אלינו ולציין מאין קיבלנו את הכסף

לנסיעה? הדברים האלה צריכים להיות ברורים.

בסעיף 6ו.א.(ה) כתוב ש"הבר הכנסת ימלא את הסופס ויחזירו לרשם תוך ששים יום

מקבלתו; כמו-כן יודיע הבר הכנסת לרשם על כל שינוי משמעותי תוך ששים יום

מארועו.", מה זה? הרשם צריך לעשות דוקסורס על הנושא הזה? מדוע נחוצים לו

ששים יום? צריך להוריד את הנושא הזה להצי.

"...כמו-כן יודיע חבר הכנסת לרשם על כל שינוי משמעותי תוך ששים יום

מארועו.". מה זה שינוי משמעותי? אצל הבר הכנסת אהד שינוי נהשב למשמעותי, ואצל

השני - לא. מישהו הגדיר מה זה שינוי משמעותי?

בשני הדבריס האלה צריך לקצר את פרק הזמן לחצי.

"16ב.(א) משהושלם המירשם, יניהו הרשם על שולחן הכנסת, לאחר התייעצות עם

ועדת האתיקה,

(ב) נוסח מעודכן של המירשם יועמד לעיון הברי הכנסת בספריית הכנסת.

(ג) המירשם יועמד לעיון הציבור בהתאם לסידורים ובתנאים שקבעה ועדת

האתיקה.".

האם באיזשהו מקום במערכת שלנו קיים דבר כזה, או שהוא יהיה נהוג רק לגבי

הברי הכנסת?

היו"ר מי רייסר;

רק לגבי הברי הכנסת.

צ. ענבר;

לגבי שריס - יש קשר עם מבקר המדינה. מבקר המדינה מקבל את כל החומר הקשור

להם והוא בודק אותו.

"(ג) המירשם יועמד לעיון הציבור בהתאם לסידורים ובתנאים שקבעה ועדת

האתיקה.", ועדת האתיקה תוכל לקבוע באילו נסיבות להראות את אותם פרטים לציבור.

ועדת האתיקה אומרת שאיש ציבור צריך להראות כל מה שיש לו. אני תומך בעמדה

הזאת אולם מבקש להבהיר אותה.

אני ממליץ לסיים את הדיון בנושא הזה מוקדם ככל האפשר, בישיבה אחת או שתיים

לכל היותר.

היו"ר מי רייסר;

תודה. רשות הדיבור לוזברת-הכנסת חייקה גרוסמן.

וזי גרוסמך;

אני מבינה שכל זה בא כדי לא להפגין שרירים לגבי הכנסת השתים-עשרה שאנו

מוכנים לעשות משהו על "גבנו" לכן אין ברירה אהרת אלא לקבל ההלסה. יחד עם זאת

ברצוני להשמיע מספר הערות. א. היתה הצהרת הון והיתה הצהרת רכוש; זה לחוד וזה

לחוד, אבל בכל זאת איכשהו זה משתבץ. גם שם היו לאקונות. יש חברי הכנסת שזה

איננו חל לגביהם.

י"ז אמיר;

מדובר רק על תבר הכנסת אחד.

חי גרוסמן;

אני לא הגשתי הצהרת הון: איך יכולתי להגיש? אני מדברת על אורח חיים אחר

לגמרי.

ברצוני לדעת מדוע הנושא הזה חל על חברי הכנסת ולא חל על שרים? רוב השרים

הם חברי הכנסת. מדוע שהנושא הזה לא יחול עליהם? כיוון שעליהם חלות מסקנות ועדת

אשר? אנו יודעים כיצד מסקנות ועדת אשר מתבצעות... הן אינן מתבצעות.

י"ז אמיר;

אפשר להציע שכל חבר הכנסת יכלל בהצעה.

חי גרוסמן;

היא איננה חלה על שרים.

י"ז אמיר;

אני אינני מבין זאת כך. חבר הכנסת הוא קודם לכל חבר הכנסת.

חי גרוסמו;

יכול להיות שר שהוא איננו חבר הכנסת. אם זה שר שהוא גם חבר הכנסת - ההצעה

תחול עליו.



עניין הרכב כאילו מובן אולם אני טוענת שהוא לא מובן. אני צריכה להסביר כל

פעם מחדש שאין לי רכב ויש לי רכב; זה לא שלי. יחד עם זאת אני משלמת עבורו.

אני מוסרת את כל משכורתי למי שנותן לי את הרכב אז איך אני אתחשבן? אבל זה לא רק

בקשר לרכב. אני מקבלת, כמו כל פעיל אחר בקיבוץ הארצי,350 שקלים לחודש. אז זה

נקרא שיש לי רכב? יש לי; אני צריכה לקיים אותו מכיוון שמישהו משלם עבורו.

אני מדברת על אורח-חיים אחר לגמרי. אני אינני יכולה להכריז על שום רשימת

עניינים.

יכול להיות שהנושא הזה אמור גם לגבי חברי מושבים, למרות ששם המצב אחר.

ייתכן שגם ביחס אליהם צריך לעשות משהו.

ועדת טוניק מספלת בנושא הזה.

ח' גרוסמן;

אינני סבורה שצריך למנות עובד מעובדי הכנסת להיות רשם העניינים האישיים.

אחד מעובדי הכנסת יכול להיות כל אחד. אם יושב-ראש הכנסת צריך למנות, הוא לא

ימנה סתם עובד אלא מי שמתאים לתפקיד הזה.

יושב-ראש הכנסת ש. הלל;

יש פרזומציה כזאת.

הי גרוסמן;

אני סבורה שצריך לכתוב שאותו פקיד יהיה איש בעל תפקיד מסויים כמו מזכיר

הכנסת לדוגמה.

אני הייתי מבקשת שיושב-ראש הכנסת יקבל זאת על עצמו.

יושב-ראש הכנסת ש. הלל;

להיות רשם?

הי גרוסמן;

לא להיות רשם אלא להעזר בעובד שלך שיעשה את המלאכה.

יש לי הרושם שבנושא הזה עברו קצת את הגבול של שמירת הפרסיות.

את יכולה לתת לנו דוגמה?

ח' גרוסמן;

קשה לי לפרס את הנושא.

גי כהן;

, ו

אני מתייחסת לסעיף הנסיעות לחוץ-לארץ ושואלת; מה בקשר חבר הכנסת שנוסע

על-חשבונו הפרטי? מה זה תשוב מי מממן אותו?

-.



חי גרוסמן;

איננו מס-הכנסה ואנו לא צריכים למלא את התפקיד של מס-הכנסה שבודק אם מישהו

חשוד נוסע יותר מדי פעמים לחוץ-לארץ.

אינני יכולה ברגע זה לומר באיזו נקודה עברנו את הגבול של פגיעה בפרטיות

חברי הכנסת יתד עם זאת ברצוני להדגיש כי חבר הכנסת הוא אדם, לא רק חבר הכנסת.

לי יש פחות סיבות מאשר לשאר החברים להיות רגישה לנושא הזה - -

גי כהן;

גם הקיבוצניקים נוסעים לחוץ-לארץ.

חי גרוסמן;

ודאי; לפי התור. מכיוון שאני נוסעת בשליחויות אני נוסעת שלא לפי התור.

אני סבורה שאנו צריכים לבדוק כל סעיף וסעיף בנושא הזה.

היו"ר מי רייסר;

תודה. רשות הדיבור לחבר-הכנסת מרדכי וירשובסקי.

מי וירשובסקי;

ברצוני לדבר על קסלוג העניינים האישיים ולהוסיף כי בסך-הכל הוא נראה לי.

אני מסכים עם מה שאמרו קודמי

היו"ר מי רייסר;

שהנושא יוכנס לתקנות?

מי וירשובסקי;

ודאי. דבר שני; הרשם לא צריך להיות סתם אחד מעובדי הכנסת. אני הייתי

מגדיר את הנושא הזה. אנו רק נפחית מחשיבותו אם נאמר: "...עובד מעובדי

הכנסת...".

מדובר על תפקיד מיוחד. אני בכל אופן הייתי שוקל אם לא צריך לחסיל את

התפקיד הזה על מזכיר הכנסת.

י"ז אמיר;

או על היועץ המשפסי.

מי וירשובסקי;

בסעיף 16א.(ג)(1) אני הייתי כותב: חברות במועצת מנהלים של תאגיד, מכיוון

שיש לפעמים גופים משפטיים שרצוי לדעת עליהם גם אם חבר הכנסת איננו מקבל מהם

הכנסה.

אפשר, כתוצאה מהישיבה בהנהלות של גופים כאלה, לקבל סובות הנאה, לכן הייתי

מרחיב את העניין שלא יחול רק על חברה.



אני מרגיש את אי-הנחת שקיימת בין חברי הוועדה בקשר סעיף קטן (5) המדבר על

נסיעות להוץ-לארץ שלא מומנו על-ידי חבר הכנסת עצמו או על-ידי הכנסת יחד עם זאת

עלי לציין שבמדינת-ישראל נסיעה להות-לארץ היא צ'ופאר רציני מאד.

מה אנו רוצים להראות? שאנו שמים על השולחן את כל האינטרסים ואת טובות

ההנאה.

עם כל תחושת האי-נוחות של הסעיף הזה אני לא הייתי נוגע בו.

מכאן אני עובר לחוק חסינות חברי הכנסת; סעיפים 4וא.(א) ו-(ב} הם סעיפים

טובים כיוון שהם מעניקים משקל ויכלת פורמאלית וסטטוטורית לוועדת הכנסת לקבוע את

אותם כללים.

הבעיה שלי מתמקדת בסעיף (ג) בו כתוב: "תוקם ועדת אתיקה אשר תדון בתלונות

על הפרת כללי האתיקה; סמכויותיה של הוועדה תוגדרנה בכללי האתיקה ובלבד שלא יוטל

עונש של השעיה מכהונה כחבר הכנסת אלא על פי החלטה של מליאת הכנסת.". הסעיף הזה

מרחיק-לכת. או שיביאו בפנינו הצעה מפורטת עם אמצעי ענישה, או שהסעיף הזה יצא.

אני מתנגד לסעיף 4וא.(ג} של חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם.

אני מקבל את סעיפים קטנים (א) ו-(ב) של סעיף 14א.

אני מציע לסיים את הדיון בנושא הזה מהר ככל שניתן. עד שוועדת טוניק תסיים

את עבודתה אינני רואה כל רע בכך אם נקבל את התקנות. אנו צריכים לתת "שן" או

"מלתעה" קסנה לוועדת הכנסת להתקין את התקנות.

גי כהן;

יש לה גם היום סמכויות.

מי וירשובסקי;

אני הייתי אומר את הדברים בצורה ברורה.

היו"ר מי רייסר;

תודה. רשות הדיבור לחבר-הכנסת דוד ליבאי.

די ליבאי;

א. הנוסה שהונח בפנינו הוא נוסח טוב כיוון שהוא עונה על הבעיות כפי שהן

התעוררו באופן כללי. אם זאת המדיניות כפי שהוחלט עליה, כי אז הנוסח הזה בא לבצע

את המדיניות.

למקרא פרק וי התעוררו אצלי שתי שאלות שאני מבקש להעלות בפניכם; 1. חסרה

לי כאן תשובה לסיטואציות אמיתיות, ואני אינני מתכוון בדברי להתחכמויות.

יכול להיות דבר שהוא בגדר עניין אישי הטעון רישום, שטובת המדינה במובן

הנכון כגון אינטרס בטחוני של המדינה, מחייבת שלא לגלותו. מישהו צריך להחליט

על-כך. ברצוני לתת דוגמה להמהשת דברי; למישהו מהברי הכנסת מותר לעסוק בעיסוקים

פרטיים או ציבוריים והוא מטפל בעניין שהשתיקה יפה לו מבחינת בטחון המדינה. אדם

כזה יכול להיכנס לקונפליקט.

צריך ליצור איזשהו מכאניזם שיחליט שאם יש ברישום כדי לפגוע בבטחון המדינח

או ביחסי המדינה עם מדינה אחרת - דבר כזח יפטור את חבר הכנסת מהרישום.



ברצוני להבהיר כי אני מצדד בדיווח על כל דבר ליושב-ראש הכנסת. אני בעד זה

שהדיוווז ליושב-ראש הכנסת יהיה אמיתי ושיושב-ראש הכנסת יצטרך להחליט בקשר אליו.

והיה ויושב-ראש הכנסת החליט, הוא ירשום את החלטתו ויתייק את הנושא במקומ בו הוא

מחזיק דברים סודיים. אם יום אחד תתעורר שאלה בקשר אותו נושא, יהיה לה "כיסוי".

אסור להעלים פרטים מיושב-ראש הכנסת.

יושב-ראש הכנסת ש. הלל;

קשרי מסחר עם סין.

אני מבקש לקרוא בפניכם את הנוסח שהכנתי לנושא הזה (קורא מהכתב את הנוסח).

היו"ר מי רייסר;

בסך הכל חבר הכנסת יוצא ידי חובתו כי הוא דיווח ליושב-ראש הכנסת. א6

יושב-ראש הכנסת יגיע למסקנה שהדיווח לא צריך להיות מפורט -

ד' ליבאי;

אני לא הייתי מרחיק-לכת.

היו"ר מי רייטר;

אני מרחיק לכת.

די ליבאי;

לא הייתי מרחיק לכת ונותן ליושב-ראש הכנסת סמכות לשקול. הוא יעמוד בלחצים

ויואשם באפליה.

יכול להיות מקרה של חבר הכנסת שיצא לחוץ-לארץ וקיימת סכנה של פגיעה חמורה

בסודיות הקשורה ללקוח שלו, בין אם מדובר על עניין מקצועי, בריאותי או אחר.

אי-אפשר להעמיד את הלקוח במצב כזה שכל הנושא יהיה פומבי. שם הלקוח חייב להיות

מצויין. אני לא מציע שעל כל עניין שם הלקוח לא יפורסם.

חי גרוסמן;

מה בקשר חבר חכנסת הנוסע לחוץ-לארץ בקשר דברים אישיים שלו?

הוא לא צריך. בסעיף קטן (5) כתוב; "נסיעות לחוץ-לארץ שלא מומנו על-ידי חבר

הכנסת עצמו או על-ידי הכנסת;".

לא יתכן שעניין הנסיעה לחוץ-לארץ יהיה פרוץ מבחינה אתית. צריך להשאיר

אפשרות לוועדת האתיקה או ליושב-ראש לאסור פרסום אם הוא פוגע בלקוח, ואני מדבר על

הנסיעה לחוץ -לארץ ולא על הטיפול בלקוח.

ברצוני להביא בפניכם דוגמה לשם המחשת הדברים; לעורך-דין מסויים שהוא חבר

הכנסת,יש עניין מסויים שהוא מטפל בו ושעליו חלה חובת דיווח. ה1א מדווח עליו.

הלקוח איננו מעוניין שהנושא יתפרסם ולעורך-דינו אסור לפרסם אותו מבחינה אתית.

אם הוא כן מפרסם אותו כי אז הוא עובר עבירה אתית. מן הצד האחר אם חבר הכנסת



מה שהוא לא יעשה - הוא עובר עבירה אתית. מוכרוזים לתת בידו "מכשיר" שיפתור

את הבעיה הזאת. כל עוד אין איסור טוטאלי על עבודה, צריך להיות מישהו שיחליט מה

עדיף על מה.

מי וירשובסקי;

האם אתה רוצה לומר שבמקרה כזה חבר הכנטת לא צריך להבהיר בכלל או שחוא צריך

להצהיר והצהרתו לא תפורסם?

די ליבאי;

הוא צריך להצהיר. אס מדובר על בטחון המדינה

אני מבקש אותך לתת לי דוגמה אחרת.

אינני פוטר, מעולס^ דיווח ליושב-ראש הכנסה.

אס אני אתן שיקול דעת, כל אחד ימצא טיעון אחר לשיקול דעתו. אני חוזר ואומר

שלעולס אינני פוטר מחובת דיווח ליושב-ראש הכנסת.

חברי הכנטת לא צריכיס לעבוד עבודות פרטיות.

זאת כבר שאלה אחרת. מכל מקוס אפשר לעשות נסיון ולבדוק איך הדבריס משפיעיס

כעבור שניס. אני למד מנסיונס של פרלמנטים אוזרים בעולם ואני מצדד בגזרת גזרות

אתיות קשות. אני לא בעד איטור טוטאלי.

אני מצדד בתקנות אבל עם מרווחים שניתן לפעול על-פיהם ביושר.

רשות הדיבור לסגן מזכיר הכנסת.

ש. כרם!

האם הרישום הזה מתייחס רק למאה ועשרים חברי הכנסת ואיננו מתייחס לשרים

לסגני-שרים?

כל חבר הכנסת, קודם כל לפני שהוא שר, הוא חבר הכנסת. אם הוא שר והוא איננו

חבר הכנסת - זה לא יחול עליו.

לגבי שריס הנושא הזה עוד יותר מעניין. צריך לברר את עניין נסיעותיו של השר

שריר. מי מממן לדוגמה את נסיעותיו ואת נסיעותיה של אשתו? הוא מקבל אישור

לנסיעות אבל אני שואל מי מממן אותן?



כאשר הוא טוען שלא המדינה מממנת אותו אני נעשה

מודאג. מה קורה בנושא הזה?

היו"ר מ. רייסר; השר שריר איננו נמצא כאן והוא לא יכול להשיב.

ד. ליבאי; לא התכוונתי לקבל תשובה.

היו"ר מ. רייסר; גם אני סבור שאיננו צריכים למהר עם חקיקה ואנו

צריכים לחכות להמלצותיה של ועדת טוניק, יחד

עם זאת אני עקבי. מהרגע הראשון של הדיון לא התפעלתי מהריצה הזאת.

אני שמה שאין לנו תחושה של חזרה; אם החלטנו

על פרסום פנקס אינטרסים - איו מנוס. נצטרך לפרסם אותו.

אנו נהיה המגזר היחיד בארץ שנוהג כר וכל אדם

יוכל לדעת מי ממן אותנו, כי זאת ההלטתנו. בארצות-הברית דבר כזה נחשב בגדר מקובל.

כאן הוא עלול להתקבל רע מאד. נושא כזה יוכל ליצור סיטואציות איומות כיוון שעל כל

נסיעה לחוץ-לארץ של כל חבר הכנסת יעשו "חגיגה". אבל זה מה שהחלטנו ואני רוצה

להיות עקבי.

אני מצדד במסמר הזה.

כפי שחבר-הכנסת יוסי שריד הוסיף את המלה: לקוחות,

אני מבקש להוסיף את המלה: ספקים.

אינני מתנגד.

יש קונסנסוס על-כר שהנושא יעבוד במסגרת תקנות

ולא במסגרת חוק, לפחות לא עכשיו.

אני מציע שניקח את הפרוטוקול,נשים לב להערותיהם

של חברי הוועדה ונכין דף שבו תהיינה גם ההערות הנוספות שהושמעו. מדובר על נושא

רציני.

אנו נקיים ישיבה נוספת בנושא הזה ואולי נבקש

לקראתה לקבל את ההערות הנוספות של החברים, אז נוכל לסכם את הדיון.

אני מצטרף להערתו של חבר-הכנסת דוד ליבאי ואף

מרחיב אותה. חבר-הכנסת ליבאי דיבר על נושא חשוב ביותר; אין הסתרת מידע. יהיה

מכאניזם שיוכל להחליט על-פי שיקול דעת אם נושא כלשהו טעון פרסום .

אם אתה אומר שהנושא לא יכלל בחוק כי אז בתקנות

, לא תהא ענישה שמוצעת בהצעת החוק.

חבר-הכנסת שבח וייס דיבר על ענישה ואני מצדד

בכר שבנושאים האלה הסנקציה תהא סטיגמה ציבורית.

הענישה איננה קריטית כאן.

אם הנושא הזה חל גם על הממשלה אני מציע להביא

אותו לידיעת חברי הממשלה.

רשות הדיבור למר צבי ענבר.

אפשר לתקן אר ורק את כללי האתיקה על-פי ההצעה ,

וההצעה לתקן את כללי האתיקה יכולה לעמוד בפני

עצמה בלי תיקון החוק.

ההצעה לתיקון חוק החסינות באה להקנות מעמד יותר

מבוסס, אבל זה לא מותנה.



לעומת זאת אני מתנגד להצעות שהועלו בוועדה

לעגו את הנושא הזה בתקנון. התקנון, על-פי החוק מדבר על סדרי-עבודה ואילו

כללי האתיקה אינם סדרי עבודה.

אני מקבל את העובדה שלוועדת הכנסת יש סמכות

להתקין כללי אתיקה, אבל לא בתקנון.

אלה צריכים להיות כללי אתיקה שהכנסת קבעה.

ש. יעקבסון; מדוע שהכנסת לא תאשר אותם?

צ. ענבר; אין לי התנגדות לכך.

ד. ליבאי; מזכיר הכנסת צודק. הנושא הזה צריו להתקבל במליאה.

היושב-ראש צריו להביא אותו בפני מליאת הכנסת.

צ. ענבר; בנושא של רכב שהעלה חבר-הכנסת אמיר היה ברצוני

למסור לכם שטיוטה של חוות-הדעת של היועץ המשפטי

לממשלה נמצאת בדרכה ליושב-ראש הכנסת.

בקשר האינטרסים שפורסמו במסמר שהונה על שולחננו

ברצוני לציין שלא הוספתי על מה שקיים בפרלמנט הבריטי; רק קיצצתי. השישים יום

הוכנסו לכאן כיוון שלגבי הצהרת הון נהוגים שישים יום ורציתי ליצור אחידות.

בקשר לשרים - את אלה רואים כמי שמסקנות ועדת

אשר חלות עליהם.

כאן יצאתי מנקודת-הנחה שבנושאים האלה מדובר

על חברי הכנסת ולא על שרים.

לגבי חברי הכנסת תהיה קיימת חובת גילוי, ולגבי

שרים - הנושא יועבר למבקר המדינה. יש מקום שאותו נוסח שמתגבש כאן בוועדה יועבר

למזכירות הממשלה על-מנת שנקיים דיון משותף.

היו"ר מ. רייסר; הצהרות הון שאינן חלות על שרים הן חלק מכללי

האתיקה?

צ. ענבר; הן חלק מכללי האתיקה.

ברצוני לצטט בפניכם קטע מכללי ועדת אשר (מצטט

את הקטע המתחיל במלים; "תוך שישים יום..."). יש טפסים מפורטים שאותם ממלאים

השרים.

ד. ליבאי; מי רואה את החומר הזה?

צ. .ענבר; מבקר המדינה.

ד. ליבאי; אפשר לקבל צילום מכללי ועדת אשר?

אין בעיה. כללי ועדת אשר חלים, כמובן, גם על שרים

שהם חברי הכנסת.

ד. ליבאי; הפועל היוצא של הדברים הללו הוא שאם הכנסת תהליט -

הנושא יחול גם על שרים?

יושב-ראש הכנסת ש. הלל; צריכה להיות, במידת-מה, אחידות. יכול להיווצר

מצב משונה אם אדם יהיה שר והוא איננו חבר

הכנסת. כאן מתחייבת, בעצם, אחידות.

ו



אם נצטרך לומר שמרגע שאדם חדל להיות שר הוא

ידווח - נוהג כזה איננו עומד במבחן ההגיון. צריו לבחון גם את השאלה הזאת.

צ. ענבר; לגבי שרים יש הוראה (מצטט את הכתוב מהמלים:

"שר לא יעסוק בכל...").

באישור ועדת ההיתרים אין סיבה שלא יהיה פרסום.

צ. ענבר; כל היתר אסור לחלוטין.

יושב-ראש הכנסת ש. הלל; זאת תוספת. ישנם דברים בסיסיים. הממשלה יכולה

להחליט שממחר עובדים שעתיים בלבד. כל זה "מבקש"

תוספת. הבסיס צריך להיות משותף.

בקשר לרשם היה ברצוני לומר שגם אם יושב-ראש

הכנסת יצטרר לקבל דברים מסויימים אישית, מוכרחים

לקבוע רשם

אין ספק.

בוי יהיה הרשם? - תגדירו; בבקשה. מכל מקום

תהיה לו הרבה עבודה.

השאלה הנשאלת בהקשר הזה היא האם לא לזהות אותו

עם מזכיר הכנסת, ומזכיר הכנסת יטיל את העבודה

על מישהו מצוותו?

יושב-ראש הכנסת ש. הלל; הוא מוכרח להיות עובד הכנסת בפועל?

צ. ענבר; הוא חייב יהיה להיות עובד הכנסת ועובד המדינה

וחייבים לחול עליו חוקי המדינה משמעת.

מדובר על עובד הכנסת הבכיר ביותר.

אם הוא לא יהיה יושב-ראש

הכנסת כי אז צריך להיות הפקיד הבכיר ביותר. כל השאר אלו הם עניינים טכניים;

איר הוא עוכר ואת מי הוא ממנה.

צ. ענבר; הנושא הזה נתון לשיקול-דעת; בפרלמנט הבריטי

הוא התקבל אחרי שורה ארוכה של ויכוחים ודיונים.

ד. ליבאי; בפרלמנט הבריטי יש רשם?

כן. זה תפקידו וזהו זה.

היו"ר מ. רייסר; אתם צריכים לזכור שלחברי הפרלמנט הבריטי מותר

לעבוד בשכד.

צ. ענבר; אני מבקש תשומת-לבכם לסעיף 16ג.(3) "לפסוק בכל

שאלה או מחלוקת בקשר לרישום או אי-רישום של

עניין מסויים במירשם.". בנוסף לסמכויותיה ותפקידיה של ועדת האתיקה בקשר למירשס

היא תוכל גם לפסוק בכל שאלה או מחלוקת בקשר רישום או אי-רישום של עניין מסויים

במירשם.

בסעיף 16ב.(א) כתוב: "משהושלם המירשם, יניחו

הרשם על שולחן הכנסת, לאחר התייעצות עם ועדת האתיקה.".



יתכן שיש מקום להרחיב ולומר שלוועדת האתיקה

יש סמכות שנושא מסויים, משיקול כלשהו, לא יכלל במירשם.

יש הצהרה שמגיש הבר הכנסת, ויש פרסום. הפרסום

לא חייב להיות חופף.

עד כאן הערותי הראשוניות.

פניית יושב-ראש הכנסת בדבר נוהלי אישור ארועים בכנסת

אני פונה לוועדת הכנסת בנושא שלא הייתי חייב

לפנות אליה כיוון שהסמכויות בקשר אליו נתונות

בידי יושב-ראש הכנסת ממילא. יחד עם זאת אני מוצא לנכון להעלות את עניין נוהלי

אישור ארועים בכנסת בפניכם משני טעמים.

קיים היום לחץ גדול מאד בקשר קיום ארועים דווקה

במשכן הכנסת ודווקה באולם שאגאל. כל מי שידבנו ליבו ושסבור שהוא צריר להוכיח

משהו, מוכרח לקיים ארועים דווקה באולם שאגאל ואם אני אינני מאשר לו זאת אזי

אני בבחינת עוכר-ישראל ו"מהבל" בנושא.

אני בא היום לוועדת הכנסת כדי שהיא תקבע קריטריונים

שיחייבו אותי בנושא הזה כיושב-ראש הכנסת. אני מבקש אתכם לתת לי גיבוי.

צריר לחשוב גם על האספקט הזה מנקודת ראיה של

הפרעה למהלך העבודה התקין של הכנסת וגם זאת סיבה שבגללה אני מבקש לקבל ממכם

גיבוי.

אינני יכול לעמוד בלחץ וזאת הסיבה שהנחתי על

שולחנכם נוהלי אישור ארועים בכנסת.

בנוסף כל מה שאמרתי עד עתה בנושא הזה קיים גם

עניין התשלום. כל ארוע כזה מחייב הוצאה ממשית של הכנסת עבור עובדי נקיון מכיוון

שאחריו הכנסת צריכה להמשיך לתפקיד כרגיל. כל ארוע כזה עולה כסף.

קבענו את נושא התשלום לא כדי שהכנסת תרוויח

אלא כדי לכסות את ההוצאות המתבקשות מהארועים.

היו"ר מ. רייסר; אני סבור שצריך לאשר את בקשתו של יושב-ראש הכנסת

בלי לקיים על הנושא הזה דיון בכלל.

ג. כהן; במסמך שהונה על שולחננו כתוב שבמקרים מסויימים,

יוצאים-מן-הכלל, יושב-ראש הכנסת יאשר קיום הארוע

באולם שאגאל ואני מבינה נכון שיושב-ראש הכנסת יקבע זאת בעצמו?

יושב-ראש הכנסת ש. הלל; כן.

כאן כתוב: "ללא ארוחות". אני מבינה שלא כוללים

בנושא הזה קפה, עוגות או משקאות?

יושב-ראש הכנסת ש. הלל; אינני מתכוון לכיבוד קל. בזה אנו עוד יכולים

לעמוד.



ג. כחן; על-חשבון מי יהיה הכיבוד?

יושב-ראש הכנסת ש. הלל; אם זה, לדוגמה, ארוח של סגן נשיא ארצות-הבדית

כי אז אנו נשלם בעד הארוח. אבל אם יהיה מדובר

על מאה שנה לאוניברסיטה העברית, לדוגמה, כיבוד קל ללא ארוחה, האוניברסיטה תשלם.

גם את הוצאות התיפעול.

היו"ר מ. רייסר; רשות הדיבור לחבר-הכנסת דוד ליבאי.

ד. ליבאי; אם הנושא הזה הונח על שולחננו ואנו נשאלים לעמדתנו

כי אז אני מוכן לבטל את דעתי מפני עמדתו של

יושב-ראש הכנסת ומתוך דאגתו לשלום המשכן.

אני נוטה לקבל שהנוהל יסמין את יושב-ראש הכנסת

לאשר ארוחות בארועים ממלכתיים בלבד. הנושא צריר "לכסות" את אורחי המדינה או

ארועים של הכנסת. יותר מזה - מדוע? למה הכנסת צריכה לאפשר לגוף ציבורי כלשהו

לקיים ארוה במשכן הכנסת? יש מספיק אולמות ציבוריים לשם כך.

הכנסת היא הכנסת ולא צריר להשכיר את שירותיה

או אולמיה למישהו אחר, אלא לצורך ארועים ממלכתיים.

אני הייתי משמיט את הפיסקה: "באולם שאגאל יאושרו

ארועים ציבוריים לגופים בעלי מעמד מיוחד, ללא ארוחות, בימים או בשעות שאין מתקיימות

בהן ישיבות מליאת הכנסת.".

"ארועים ציבוריים"?

אני אינני יודע.

"יושב-ראש הכנסת רשאי במקרים מיוחדים ויוצאים

מן הכלל לאשר ארוע באולם שאגאל, מעבר לאמור לעיל". בקשר המשפט הזה ברצוני להוסיף

כי אני מתנגד לנוקשות. צריך לאפשר "לחיות". יושב-ראש הכנסת, כמי שנותן דוגמה

ציבורית, יחליט במקרים מיוחדים ויוצאים מן הכלל לאשר ארועים כאלה. אבל לפתוח

פתח לגופים ציבוריים שילחצו בקשר לכך? זאת לא הייתי מאפשר.

אותו דבר אני אומר בקשר לארוחות במזנון חברי

"ארוחות במזנון חברי הכנסת יכולות להתקיים לגופים ציבוריים או למקרים

שבהם מזמינים חברי כנסת במזנון חברי הכנסת, בימים או בשעות שאין בהם ישיבות

מליאה ושאין בהם כדי להפריע לעבורה הרגילה של הבית.".

אני מציע לא להצביע על הנושא הזה היום.

יש קונסנסוס על מה שאמר חבר-הכנסת דוד ליבאי.

אימוץ משפחות על-ידי הכנסת נחשב לארוע ממלכתי ?

ודאי.

אני מדבר על ארוע של ההסתדרות הציונית העולמית או

גוף אחר.

יושב-ראש הכנסת הכין נוסח שועל עם ההערות שהושמעו

ואנו נביא אותו בפני הוועדה בישיבה הבאה.

אנו עוברים לסעיף האחרון שעל סדר-היום -



שונות

סיעת מורשה הגישה הצעת אי-אמון לממשלה בשל

אי ביצוע החלטותיה בנושא מרכז המורמונים בירושלים,

שתידון בישיבת הכנסת ביום רביעי, 18 במרץ, ועדת הכנסת מתבקשת לקבוע מסגרת לדיון.

אני מציע לקבוע את פרק הזמן לחמש דקות.

הנושא שהיה צריר להידון בישיבה זאת בקשר הצעותיו

של חבר-הכנסת דוד ליבאי לדיוני מליאת הכנסת יועלה בשבוע הבא.

ישיבה זאת נעולה.

הישיבה הסתיימה בשעה11.35

ו

ו