הכנסת האחת-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 215

מישיבת ועדת הכנסת

יום שלישי, טי באדר התשמ"ז, 10.3.1987, שעה 9.00

נכחו: חברי הוועדה; מ. רייסר - היו"ר

ר, אדרי

מ. איתן

ח. גרוסמן

ש. וייס

ד. ליבאי

מ. פרוש

א. קולס

ח. קופמן

י. שריד

שר התחבורה ח. קורפו

חבר-הכנסת י. ארידור

חבר-הכנסת י. ארצי

חבר-הכנסת ג. גדות

חבר-הכנסת י. כהן

חבר-הכנסת אמנון לין

חבר-הכנסת י. פרץ

חברת-הכנסת ע. סולודר

חבר-הכנסת י. מצא

ש. יעקבסון - מזכיר הכנסת

ש. כרם - סגנית מזכיר הכנסת

י. בנגל - קצין הכנסת

ח. גוברמן - משרד המשפטים

גבי ע. רוזן - משרד המשפטים

צ. ענבר

מ. בוטון

מ. ברפי

ח. אלטמן

ו. ערעור על החלטת יושב-ראש הכנסת והסגנים שלא

לאשר דחיפות הצעה לסדר-היום

2. הצעות לתיקון תקנון הכנסת;

3. תיקון סעיף 135 לתקנון - בהשתתפות

השר חיים קורפו;

4. קביעת הוועדה שתדון בהצעת חוק יציבות המשק

(הוראות שונות), התשמ"ז-1987 - הצבעה.



ערעור על החלטת יושב-ראש הכנסת והסגנים

שלא לאשר דחיפות הצעה לסדר-היום

היו"ר מי רייסר;

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכנסת. הנושא הראשון שעל סדר-יומנו הוא

ערעור על החלטת יושב-ראש הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעה לסדר-היום.

מדובר על ערעור שהגיש חבר-הכנסת דוד מגן בקשר צורך דחוף לדון במערך כח האדם

כאגף מס-הכנסה.

שי וייס;

מדוע הנושא הזה דחוף?

היו"ר מי רייסר;

רשות הדיבור לחברת-הכנסת חייקה גרוסמן.

חי גרוסמן;

הנושא הזה מאד חשוב, אבל מאד לא דחוף.

אני מעמיד להצבעה את ערעורו של חבר-הכנסת דוד מגן.

הצבעה

הערעור לא התקבל.

היו"ר מי רייסר;

הכנסת החליטה לכלול על סדר-יומה את הנושא הבא: בקשה מארצות-הברית לבטל את

המעמד של פליטים ליהודים היוצאים מברית-המועצות. אנו מתבקשים לקבוע מסגרת

לדיון.

מזכיר הכנסת שי יעקבסון;

אני מציע לקבוע שעה לדיון בנושא הזה.

היו"ר מי רייסר;

נקבע; שעה לדיון.

אנו עוברים לנושא הבא שעל סדר-יומנו -



הצעה לתיקון תקנון הכנסת

היו"ר מי רייסר;

רשות הדיבור ליועץ המשפטי של הוועדה, מר צבי ענבר.

צ. ענבר;

אבקש תשומת לבכם למסמך של הצעת התיקון שנמצא בתיקים שלפניכם בין התאים שלוש

לארבע, הצעת התיקון הזאת היא מה שנותר מההצעה הגדולה של השינויים הלשוניים,

היו"ר מי רייסר;

אני מבקש מהברי הוועדה לקרוא את המסמך ואחר-כך אנו נאשר או נדחה אותו.

מי איתן;

ברצוני לשאול שאילתה שאיננה נוגעת לנושא שעל סדר-היום; מה בקשר קיום הדיון

בנושא של הצהרות של דוברי המשרדים הממשלתיים? היתה החלטה

היו"ר מי רייסר;

ביצעו את הנושא.

מי איתן;

מתי יתקיים עליו דיון?

היו"ר מי רייסר;

בשבוע הבא,

צ. ענבר;

אני מבקש את תשומת-לבכם לסעיף 5 של המסמך, סעיף (2)(א1). בשורה החמישית של

שהסעיף הזה הכנסנו את המלה; "שמיעה" לסוגריים מרובעים. גבי עליזה רוזן מציעה,

למחוק את המלה הזאת, ובצדק.

זאת הצעה שניתן לקבלה.

היו"ר מי רייסר;

בסדר. האם יש עוד הערות להצעת התיקון לתקנון הכנסת?

מזכיר הכנסת ש' יעקבסון;

מה בקשר הנושא של ראש-הממשלה ופתיחת הכנסת?

אין כל בעיה לגבי פתיחת חכנסת.

היו"ר מי רייסר;

איננו מבצעים שינויים, אלא רק כאלה שהם לשוניים. אי-אפשר להכניס תוספות.



צ. ענבר;

בסעיף 3ו לחוק יסוד: הכנסת, מדובר על פתיחת הכנסת.

היו"ר מי רייסר;

המסמך שאתם מעיינים בו יונח על שולחן הכנסת, אני מציע למחוק את המלה:

"שמיעה" ובכך לקבל את הערתו של היועץ המשפטי שלנו.

אספנו שורה שלמה של שינויים, לא מרחיקי-לכת, אבל הם עקרוניים ולא לשוניים.

אני מבקש ממר ענבר לרכז גם אותם ולאחר מכן נקיים עליהם דיון רציני.

מה פירושן של המלים: "זקן חברי הכנסת"?

על-פי חוק יסוד: הכנסת, זקן חברי הכנסת פותח את הישיבה הראשונה ומקבל את

הצהרות האמונים. התקנון אומר שעד בחירת יושב-ראש הכנסת זקן חברי הכנסת ימלא את

מקומו.

אם כך ראש-הממשלה יכול למלא את מקום היושב-ראש.

אי-אפשר, במסגרת הדיון הזה, לפתור את כל הסוגיות הקשורות בעניין הזח.

הממשלה מורכבת מראש-הממשלה ומשרים אחרים; כלומר ראש-הממשלה חוא שר, ומשרים

אחרים. ראש-הממשלה הוא שר.

האם יש התנגדות לאשר את הצעת תיקון תקנון הכנסת לרבות חמלה: "שמיעה"?

אני מבין שלא. תודה.

אנו עוברים לנושא הבא שעל סדר-יומנו -

תיקון סעיף 135 לתקנון

שר התחבורה מר חיים קורפו ביקש להביע דעתו בנושא חזה, שהיא שונה מדעת

חברי ועדת הכנסת. בבקשה.

קודם כל ברצוני להבהיר לחברי הוועדה כי איננו נמצאים משני צדי המיתרס.

ההצעה לתיקון סעיף 135 לתקנון איננה חדשה.



אני מחזיק בידי סיכום דיון שהתקיים בנושא וזזה בוועדת הכנסת משנת 1963

בראשותו של מר חיים צדוק (קורא קטע מהפרוטוקול).

מי איתן;

ימי פגרת הכנסת נחשבים לצורך הנושא?

לא. מכל מקום הבעיה שאני מעלה הינה סוגיה טכנית, ואני מבקש להזכירכם כי

הרצון לשנות את סעיף 135 לתקנון עמד על סדר-יומן של ועדות הכנסת מקידמת דנא.

הבעיה, כפי שכבר הזכרתי, איננה מהותית אלא טכנית. התקנון של ממשלת האחדות

הלאומית תוקן.

כל הצעת חוק פרטית שמוגשת עוברת לכל השרים. בעבר התהליך לא חיה כזה ובשל

כך נגרמו תקלות.

תקנון הממשלה תוקן והיום כל הצעות החוק הפרטיות עוברות לכל משרדי הממשלה.

המסלול הזה בא כדי להבטיח שלא תקרינה תקלות בשלב מאוחר יותר.

לגבי הצעות חוק ממשלתיות שמוגשות מטעם הממשלה יש אותו מסלול. הן עוברות את

כל השרים כטיוטת הצעה והשרים, תוך עשרים--ואחד יום, משיבים למזכיר הממשלה על

עמדתם כלפי אותה הצעה. הם יכולים, כמובן, לבקש הארכת-זמן ומבוקשם בדרך-כלל ניתן

להם.

הצעות חוק שחלוקות על-ידי שרים מועברות לוועדת שרים לחקיקה שעוסקת גם

בחקיקח שמוגשת על-ידי הממשלה. הוועדה הזאת נחשבת לוועדה עמוסה ביותר שלאחרונה

נאלצה לקיים ישיבות שבועיות נוספות כדי לעמוד בלחץ בו היא נתונה.

להלכה אפשר היה לתת תשובה שלילית בקצב מהיר יותר אלא שלא זאת חכוונה. לא

תמיד כל נושא גלוי וחשוף ולא תמיד חברי הכנסת בקיאים בניסוח הדברים.

אם הנושא שמועלה לא קשור בהוצאה כספית - הטיפול בו מחיר יותר וענייני.

כאשר הצעת חוק כרוכה בהוצאה כספית, האוצר בדרך-כלל מתנגד לח.

איננו רוצים שיווצר מצב של איפה ואיפה. איננו רוצים שאחרי הקריאה הראשונה

יווצר מצב לא אחיד לגבי חברי הכנסת.

אני מציע להשאיר את המצב כמות שהוא, ששים יום. אנו נעשה מאמץ לעמוד בלוח

הזמנים. אין לגעת במצב של ששים יום.

רשות הדיבור לחבר-הכנסת מיכאל איתן.

בנוסף למסלול היסורים שנקבע בתקנון, חברי חכנסת צריכים לעבור מסלול יסורים

נוסף. חצעת חוק פרטית של חבר חכנסת צריכה לעבור קודם כל להנהלת הסיעה ושם יש

עיכוב ראשון. אחר-כך, כאשר הנושא עובר להנהלת הקואליציה - מדובר על עוד עשרים

ואחד יום. הצעת החוק הפרטית שמגיש חבר הכנסת "מתגלגלת" עד שהיא מונחת במסלול של

הפעילות הפורמאלית.



במציאות של היום אין מדובר על על ששים ואחד יום ולא על ארבעים ושמונה יום.

משך הזמן השתנה. דברים פועלים בקצב מהיר יותר לא רק במדינת ישראל אלא בכל. מקום

אוזר בעולם.

מה שאני רוצה לומר הוא שרק כדי להציג הצעת הוק פרטית בקריאה טרומית צריך

לעבור הליכים מסורבלים אבל לא רק זה. הממשלה מעכבת הליכי הקיקה של יוזמות

פרטיות. יי

שר התהבורה ה. קורפו;

איר?

מי איתן;

היא לא מביעה הסכמתה לפני כן אלא מנצלת את מלוא הזמן שעומד לרשותה.

יש לי רושם שהעיכוב הזה נובע מה"מלחמה" שנערכת בין הממשלה לבין הכנסת.

בקשר יוזמות וזקיקה פרטיות נראה לי שקיימת תתרות בין הכנסת ובין הממשלה וכי שני

הצדדים האלה נמצאים משני עברי המיתרס; הממשלה מול הכנסת.

אינני סבור שאנו צריכים לטשטש את העובדות. הממשלה עושה כל מה שהיא יכולה

כדי להתמודד עם הכנסת בקשר יוזמות פרטיות. יש לה יוזמות משלה וזה כשלעצמו מהווה

מיכשול מספיק כבד.

באשר להצעה עצמה; לוועדת הכנסת יש סמכות לקצר את המועד ליומיים. מוז

שעכשיו רוצים לעשות הוא לבוא לוועדת הכנסת ולומר לה: אנו בעצם רוצים לתת לך

סמכות כדי שלא תהיי נתונה בסד של יומיים.

שר התחבורה ח. קורפו;

מותר לוועדת הכנסת לההליט לשבת תמישה ימים בשבוע; זאת המציאות.

צ. ענבר;

טעות. ועדת הכנסת איננה מוסמכת לכך. קביעת ישיבה נוספת היא בסמכותו של

יושב-ראש הכנסת, באישור ועדת הכנסת.

מי איתן;

שר התהבורה היה צריך לבטל את היומיים. אם כבר לשנות, כי אז צריך לשנות

לכיוון של מתן סמכות ושיקול-דעת לוועדת הכנסת לההליט.

אילו טרגדיות יכולות לקרות בנושא הזה? בוועדת הכנסת יושב רוב שעליו נשענת

גם הממשלה; קיים מצב של איזון.

כל החברים שיושבים בוועדת הכנסת צריכים לחתור לכך שלא ייגרם נזק על-ידי

שינוי התקנון.

במקרים נדירים יש החלטות שמתנגדות לעמדת הממשלה. קורה שהממשלה באה לכנסת

ומבקשת דברים שאנו איננו מאשרים אבל דבר כזה קורה לעתים רחוקות. זה איננו דבר

של יום ביומו.

היו"ר מי רייסר;

תודה. רשות הדיבור לחבר-הכנסת אלי קולס.



אילו היינו בודקים סטטיסטית הצעות חוק פרטיות של חברי חכנסת שהגיעו לקריאה

שניה ולקריאה שלישית ונרשמו בספר החוקים, לעומת הצעות החוק הממשלתיות היינו

מגיעים למסקנה של אפס לעומת רוב.

א' נמיר;

רוב להצעות הממשלה?

א. קולס ;

ודאי,

אי נמיר;

לי, אוטומטית, פוסלים כל הצעת חוק.

א. קולס ;

הכנסת צריכה לחוקק תוקים וזה איננו אומר שצריכה להגיע אלינו רק יוזמה של

הממשלה, אלא בעיקר היוזמה צריכה לבוא מצדם של חברי הכנסת.

הממשלה קבעה אמצעי בטחון בקשר הצעות חוק פרטיות של חברי הכנסת. קודם כל

קריאה טרומית, ולאחריה מתקיים דיון.

רק אחרי הקריאה הראשונה מצבן של הצעות חוק שמגיעות אלינו מטעם הממשלה

והצעות החוק של חברי הכנסת - משתוות.

בנוסף לכך הממשלה לקחה מקדמי בטחון והיא קובעת שזאת תהיה הצעה לסדר היום

ולא הצעת חוק. אז אם כך - להצעה לסדר-היום יש כללים שונים.

עלינו להחליט בשאלה העקרונית מה עושים? האם נעודד חקיקה מצדם של חברי

הכנסת או לא? אם כן - אז לא זאת הדרך. ההצעה "שוכבת" חודש ימים על השולחן

ואחר-כך הולכת לאיבוד או נעלמת.

אינני מבין את עמדתה של הממשלה בנושא הזה; מה הפחד? אם מדובר על חברי

קואליציה הרי ממילא יש עוד סייגים ויש פרק זמן.

אם הצעה עברה את הקריאה הטרומית יש מספיק זמן להתייעץ עם השרים ולפנות

ליושב-ראש הוועדה הרלרונטית כדי לבקש דחיה.

הנושא שמועלה כאן הוא עניין חשוב מאד לגבי החיים שלנו במשכן.

אני אימצתי לעצמי- שיטה "לעלות טרמפ" על הצעות חוק של הממשלה ואז אני עושה

תיקונים. תיקון כזה לא צריך לעבור קריאה ראשונה. חברי הכנסת יכולים להתייחס

אליו רק כאשר הוא עולה לקריאה שניה ולקריאה שלישית ואז הם יכולים להגיש

הסתייגות.

מדוע אני פועל כך? כיוון שבהליך הרגיל אין לי אפשרות לעשות זאת.

אני מכניס תיקונים בין הקריאה הראשונה לקריאה השניה.

מדוע אתה מספר זאת לפני כולם?

אני לא הייתי תוחם את הנושא הזה בזמן. אינני מבין; מדוע אתם צריכים זאת?



זה לא נותן לכם כלום ורק מונע מחברי הכנסת לבצע את תפקידם.

היו"ר מי רייסר;

תודה. רשות הדיבור לחברת-הכנסת תייקה גרוסמן.

חי גרוסמן!

לפי הנסיון שלי עוד לא קרה שהממשלה התתילה לדון בהצעת חזק פרסית של חבר

הכנסת לפני שתמו ששים הימים. הממשלה מתתילה לדון בנושא כזה רק כאשר מתקרב

המועד, או אתרי שהוא כבר עבר. אילו היו ניתנים לממשלה תשעים יום כי אז היא היתה

דנה בהצעות הרווק בתום התקופה הזאת. זאת הפרקסיקה. אינני משלימה אתה אבל אני

יכולה להבין אותה.

היו"ר מי רייסר;

כך נוהג כל גוף ביורוקרסי.

לפעמים הממשלה מגיעה למסקנה שהצעת החוק הפרסית פופולרית ואז היא אומרת

מה פתאום שחבר הכנסת יגיש אותה? ואז היא מגישה אותה. דבר כזה קרה בכל

הממשלות.

אלא מה? למה שיהיו שלושים יום אם אפשר ששים יום? אבל אילו הממשלה היתה

מקבלת ששים יום היא היתה מבקשת תשעים יום.

לא צריך "לשחק" בתקנון. הממשלה תמיד סוחבת הצעות חוק פרסיות של חברי הכנסת

או מסרפדת אותן.

הגשתי הצעת חוק. אחרי ששים יום הממשלה השיבה לי שהיא עדיין לא דנה בה.

אחר-כך היא תאמר שהיא צריכה להתייחס ברצינות לעניין ולכן היא מבקשת דחיה. אחר

לא.

אדוני השר; לא כדאי שניכנס לסכסוך בנושא הזה. קיים ניגוד אינסרסים בין

הכנסת לבין הממשלה בענין הזה. אם לא היה כי אז לא היה צריך או את הכנסת או את

הממשלה.

בגלל שיש ממשלה כל כך גדולה, בת עשרים-וחמישה שרים,.אי-אפשר לעיין בהצעת

חוק בבת-אחת? אתם עובדים לפי התור? מה שייך?

כל יום שר.

אינני מבינה איך נימוק כזה קשור בכך שישנם כל-כך הרבה שרים בממשלה.

אני הצעתי לבסל בכלל את "הרעת החולה" הזאת, אבל יש הצעה של שלושים יום.

יש לי הצעה לסדר: להצביע.

חבר-הכנסת שבח וייס, האם אתה מוותר על קבלת רשות הדיבור?

כן.

צ. ענבר;

מכל הצעות החוק הפרטיות רק שליש בכלל מועלה לדיון וגם מתוך השליש הזה חלק

גדול נדון אחרי חודשיים, שלושה, חצי שנה או אפילו שנה.

לי נראה שבאותם מקרים שיש הצדקה עניינית שהממשלה עצמה תבקש מהוועדה הארכת

התקופה. אם הממשלה תבוא בתום-לב לוועדה, גם הוועדה תחליט בתום-לב,

היו"ר מי רייסר;

אתרי ששר התחבורה, מר חיים קורפו, שמע את רות הדברים כפי שהוא הובע בוועדה,

אנו מבקשים אותו לשקול מהדש את עמדתו.

שר התחבורה ח. קורפו;

אין לי כל כוונה ליצור מוקדי חיכוך נוטפים בין הכנטת לממשלה.

חברי הכנטת אמרו שהנטיון הוכיח שבעבר הדברים היו כך או אחרת ופירוש הדבר הוא

שאנו נמשיך לעבוד על-פי נטיון העבר ולא נתקן עצמנו במידת הצורך. ההחלטה הזאת

תביא לידי כך שההחלטות תהיינה אוטומטיות. אם זאת כוונתכם - בבקשה.

אפשר לצמצם את התקופה; הגיש חבר-חכנטת הצעת חוק - ישיבו לו מיד.

הממשלה לא התנגדה להביא למליאת הכנטת הצעות חוק מוטכמות, אפילו לא במיכסה.

חבר-הכנסת ,ממקומו ,יכול להשיב וזה לא נחשב למיכסה שלו, בתנאי שהוא מנמק את הצעתו

בפחות מדקה. איפשרנו דבר כזה כדי לאפשר יוזמות פרטיות.

אי קולט;

מדוע אתם צריכים את הפגרה?

שר התחבורה ח. קורפו;

זה דבר שולי.

אי קולט;

זה לא דבר שולי.

שר התחבורה ח. קורפו;

פרק הזמן של הפגרה לא נלקח בחשבון בתקנון.

אי קולט;

התקנון שאתה מדבר עליו הוא בעניין סדרי עבודת הכנסת.

שר התחבורה ח. קורפו;

תשמיט את עניין הפגרה.

היו"ר מ' רייסר;

אני מודה לשר חיים קורפו על דבריו.



אני מעמיד להצבעה את השאלה האם ועדת הכנסת תקבל את ההצעה לערוך רוויזיה

בההלטה שלה בנושא הזה, שהתקבלה בישיבה הקודמת שהיא קיימה?

הצב ע ה

ההצעה לקיים רוויזיה לא התקבלה.

צ. ענבר;

בתיק שמונח בפניכם יש שני מסמכים המתייחסים לנושא הזה; הצעת התיקון, ודף

שבו העניין מנוסח כדי להראות איך הוא ייראה אחרי התיקון, יש הצעה שבשורה שלפני

האהרונה, במקום לקבוע שהדיון יתקיים, לההליט שהדיון יתקיים.

היו"ר מי רייסר;

האם יש התנגדות לנוסח? אני מבין שאין. אם כך הנוסח אושר.

אנו עוברים לנושא האחרון שעל סדר-יומה של הוועדה -

קביעת הוועדה שתדון בהצעת חוק יציבות המשק (הוראות שונות), התשמ"ז-1987

ה צ ב ע ה

היו"ר מי רייסר;

כפי שהחלטנו, היום נקיים הצבעה בנושא הזה. יש החלטה אחת שהצעת החוק כולה

תעבור לוועדת הכספים, ויש גם הצעות אחרות שבהקשר אליהן אני מבקש לשאול האם הן

קיימות?

אי נמיר;

ההצעה שלי מתסמכת על הצעת יושב-ראש הכנסת שראה בהתנהגות הממשלה בנושא הזה

התנהגות חמורה,פגיעה בעצמאות ובתקנון הכנסת. את העניין הזה הסבירו גם יושב-ראש

הכנסת וגם היועץ המשפטי של ועדת הכנסת.

כדי לעקוף את ועדת העבודה והרווחה של הכנסת בנושא של עלות העבודה, עניין

שקשור בביטוח הלאומי, כללו את הנושא בחוק אחד והעבירו אותו לוועדת הכספים, יחד

עם נושאים אחרים.

היתה הצעה אחת, מתוך שתי הצעות שהועלו, לפרק את החוק ולהעביר כל חלק לוועדה

הנוגעת בדבר, ואני תמכתי בהצעה הזאת, כך גם עשה יושב-ראש ועדת הכספים.



הלכתי לקראת הצעתו של יושב-ראש הכנסת להקים ועדה משותפת, והצעתי שיושב-ראש

הוועדה הזאת יהיה הבר ועדת העבודה והרו ווזה.

אין לי כל עניין בכל נושא שלא שייך על-פי תקנון הכנסת לוועדת העבודה

והרוווזה.

אני חוזרת על מה שכבר אמרתי שאני מעדיפה שהחוק יפוצל ושרק נושא עלות העבודה

יעבור לדיונה של ועדת העבודה והרוותה.

כולכם שמעתם את דבריו של חבר-הכנסת מיכאל איתן בקשר מעמדה של הכנסת, מעמד

חברי הכנסת והמאבק שלנו עם הממשלה שעושה מהכנסת חוכא ואיטלולא.

בנושא שעל סדר-יומה של הוועדה יש פגיעה קשה מאד בתקנון הכנסת. אסור לעבור

על עניין כזה לסדר-היום. אבל אני סבורה שבמקרה הזה יש דבר עוד יותר חמור; בשעה

שאנו מקיימים את הדיון, העניין הזה מונח על שולחן ועדת הכנסת וההצבעה לא נדחתה

מכיוון שוועדת הכנסת - - -

י. ארידור;

אבקש להשמיע הערה פרוצדוראלית לסדר.

תשמיע את ההערה שלך לסדר אחרי שאני אסיים את דברי. אתה הרי מכיר את

המאבקים שיש לנו, לחברי הכנסת, עם הממשלה.

אני רוצה להשמיע הערה בקשר התקנון.

אני לא צריכה לומר ליושבים כאן שהסיבה שבגללה ההכרעה נדחתה היא מכיוון

שלהצעת הממשלה לא היה רוב בשלושת הישיבות האחרונות.

בישיבתה האחרונה של הממשלה, ביום ראשון, מבלי לחכות למה שוועדת הכנסת

תחליט, חממשלה האריכה את תוקפן של הוראת. שעה שקבעו הפחתת עלות העבודה, אם זה

4,5% או , 4,35% ועל-ידי-כך היא עקפה את הכנסת, ואני אינני רוצה להשתמש במלה בוט

יותר.

אני רואה את ה"גיוס" שמתנהל בחדר ועדת הכנסת ומתברר לי שהרוב המכריע של

החברים הנמצאים כאן הם חברי ועדת הכספים. ברור מה יקרה. זה דבר חמור מאד - - -

אולי אפשר להעביר את ההכרעה -

אבקשכם לא להתרגש. יושבים כאן חברים על תקן של משקיפים. נמצא כאן עודף של

חברי הליכוד ואני מודיע לכם --

אי-אפשר להצביע על הצעתה של חברת-הכנסת אורה נמיר.



היו"ר מי רייסר;

על הצעתה של וזברת-הכנסת נמיר כבר דנו וקיבלנו החלטה. קיבלנו גם חוות-דעת

משפטית בקשר אליה.

יי ארידור;

בקשר הפיצול?

צ. ענבר;

סוכם שלא יהיה פיצול.

יי ארידור;

אי--אפשר להצביע על הפיצול.

היו"ר מי רייסר;

נעבור להצבעה.

היתה בנושא הזה הסכמה, מצד יושב-ראש ועדת הכספים, בקשר הסעיפים הנוגעים

לוועדת העבודה והרווחה. חבר-הכנסת אברהם שפירא הביע רצון לשיתוף--פעולה עם

ועדת העבודה והרווחה. אני מציע שתתקיים הצבעה אבל שנאמץ את הצעת יושב-ראש ועדת

כספים - ?-

חי גרוסמן;

יכולה להיות שרירות-לב של הממשלה כפי שהיא התבטאה בחוק הזה. הממשלה יכולה,

תחת כותרת של הצעת חוק אחת, לצרף עוד עשרים נושאים ששייכים לוועדות שונות.

הממשלה צריכה להגיש חוקים לא בשרירות-לב.

היו"ר מי רייסר;

אנו נצביע על הצעה אחת, מרחיקת-לכת, שאם היא תתקבל כל ההצעות האחרות

תיפולנה.

אני מעמיד להצבעה את העברת הנושא הזה לוועדת הכספים.

הצבעה

העברת חוק יציבות המשק (הוראות שונות), התשמ"ז-987ו לוועדת הכספים התקבלה.

אי נמיר;

אתם עושים מוועדת הכנסת סמרטוט; זה מה שאתם עושים.

(הישיבה הסתיימה בשעה 10.00)