הכנסת האוזת-עשרה

מושב שלישי



פרוטוקול מס' 210

מישיבת ועדת הכנסת

שהתקיימה ביום גי, כ"ה בשבט תשמ"ז, 24.2.87, בשעה 9.00

(נוסת לא מתוקן)

בנוכחות;

הברי הוועדה; היו"ר מי רייסר

ר' אדרי

מי איתן

זי אמיר

בי בן-אליעזר

חי גרוסמן

ש' וייס

ת' טובי

אי נחמיאס

זי עטשי

מ' פרוש

י' שריד

מוזמנים; יו"ר הכנסת שי הלל

אי שפירא - יו"ר ועדת הכספים

אי נמיר - יו"ר ועדת העבודה והרווחה

יי ברון - נציג משרד האוצר

חי גרוסמן

אמנון לין

אי שלום

די מגן

מי וירשובסקי

שי יעקבסון - מזכיר הכנסת

שי כרם - סגנית מזכיר הכנסת

צי ענבר

מי ברפי

הקצרנית; ת' בהירי

סדר-היום; ערעורים על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים שלא לאשר

דחיפות הצעות לסדר-היום.

שונות

פניית יו"ר הכנסת לתיקון חוק משכן הכנסת ורחבתו'-

דיון והצבעה

קביעת ועדות לדיון בהצעות לסדר-היום והצעות-חוק

שאושרו על-ידי המליאה



ערעורים על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים

שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר-היום

היו"ר מי רייסר!

אני פותח את ישיבת הוועדה, הנושא שלפנינו הוא ערעורים על החלסות יו"ר הכנסת

והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר-היום. מונח בפנינו ערעור אחד של חה"כ מי

איתן ונושאו הוא התפשטות השימוש בסמים קשים והצורך הדחוף בצמצום ממדי תופעה זו.

אי נחמיאס;

בנושא זה יש תי ום הצעת אי אמון. התקנון מונה מאתנו לדון בנושא.

מי איתן;

למרות זאת אני רוצה לנמק את בקשתי! האמת היא שהנושא הזה הוא בעל דחיפות רבה

מאד. מחירי ההרואי ן בשוק העולמי הם בשפל המדרגה. איני בסוח שהמוסדות שתפקידם

להלחם בתופעה בישראל ערוכים למצב היום. מאחר ואני מנמק את בקשתי היום, לא אנמקה

בשבוע הבא.

מי רייסר;

אין לנו ערעורים נוספים. ננצל עתה את מסגרת "שונות".

שונות

היו"ר מי רייסר!

סיעת כך הגישה הצעת אי אמון בממשלה בשל התגברות השמוש בסמים. ההצעה תידון

היום ואנו צריכים לקבוע מסגרת לדיון. אנו מאמצים את ההליך המקובל.

אני רוצה לדו ורז לחברי הוועדה כי באתי בדברים עם יו"ר הוועדה שהקמנו, עו"ד

טוניק, בכל הנוגע להרכב הוועדה. גיבשנו את ההרכב הבא! עו"ד משה בן-זאב, שהיה

שופט ויועץ משפטי לממשלה, פרופסור הנס קלינגהופר, שהיה גם חבר-כנסת, מר סטף

ורטהיימר - תעשיין שהיה גם חבר-כנסת ועו"ד מנחם ברגר, בתוקף היותו יו"ר נשיאות

לשכת עורכי-הדין. היא עצמו הציע את חברותו בוועדה. ההרכב מקובל על עו"ד טוניק

ועלי. לישיבות הוועדה הזו יתלווה באופן קבוע גם היועץ המשפטי שלנו. דיוניה של

הוועדה יתקיימו בחדרנו ויקבלו את השרותים כמו ועדת נבנצאל.

מי איתן!

אמרתי בשיחה פרטית ליו"ר כי אני חושב שרצוי כי בהרכב הוועדה יהיה גם נציג

ארגון עובדים או יעד עובדים. אני מבין שמדובר בחברי-כנסת, אך הנושא נוגע לכנסת

ויש לו השלכות צבוריות. אם אנו אומרים שהכנסת היא נחלת העם כולו, לא צריך לקבוע

רק את מי שהיו חברי-כנסת ומי שקרובים לתברי-הכנסת. לא הייתי מכניס להרכב הוועדה

את נציג לשכת עורכי-הדין, והייתי מחליפו בנציג ועד עובדים.



יי שריד;

אני מצטרף להסתייגותו של חה"כ איתן.

היו"ר מי רייסר;

אני מבקש להעיר הערה שתישאר בינינו: לא אני יזמתי את הפניה ללשכת

עורכי-הדין, עו"ד טוניק להץ מאד בכיוון הזה. אני הפניתי לאדם שאני מכיר מקרוב

ושלדעתי היה עונה היטב על הדרישות שהעלה הה"כ איתן, פרופ' גלוברזון שהוא מומהה

למינהל צבורי ומבטא בהשקפת עולמו את האגודים המקצועיים. הוא אף נאות להיות תבר

בוועדה בתנאים מסוימים, אך עו"ד טוניק טירב לקבל אותו לוועדה (כנראה מסיבות

הקשורות בעבודה ביניהם). האמת היא שגם פרופ' גלוברזון העלה לטפק אם יוכל לעבוד

יהד עם עו"ד טוניק. זו היתה נקודת המהלוקת היתידה בינינו.

יי שריד;

אני הושב שאתה צריך להזור ולבוא בדברים עם יו"ר הוועדה, מר טוניק. אתה צריך

לומר לו כי הרכב הוועדה מקובל עלינו, אך יש לנו הטתייגות וזלילה לא אישית מנציג

לשכת עורכי-הדין, אלא מעצם היותו נציגה. אני הושב שנעשה כאן מעשה לא נכון. הייתי

אומר שיש כאן אפילו קונפליקט של אינטרסים: לשכת עורכי-הדין ידועה ברצונה לדחוק

את רגליהם של חברי-הכנטת שהינם עורכי-דין, בטענה שיש להם יתרון על פני האתרים.

יש כאן אבק של אינטרטנטיות. מדובר באנשים שאנו צריכים לוורוץ את גורלם. כל יתר

חברי הוועדה אינם מעורבים בענין בצורה כלשהי; לפרופ' קלינגהופר אין כל קשר

במישרין או בעקיפין לנושא וכך גם למר טוניק. אני חושב שלא נכון למנות את נציג

לשכת עורכי-הדין.

לפני שהדבר הופך לעובדה טופית, אני מבקש שיחזור לוועדה. אני רוצה להציע אדם

נוטף, כדי לגוון את הדמויות אני מציע את חה"כ לשעבר משה אונא.

היו"ר מי רייטר;

זה היה השם הראשון שהעלינו. הוא לא נמצא בכושר מתאים לכך.

יי שריד;

האם אין הדבר בא בחשבון מבחינתו?

היו"ר מי רייטר;

ת' טובי;

כל אלה שפנו אליהם והטכימו הם עורכי-דין במקצועם.

היו"ר מי רייטר;

עו"ד טוניק שיכנע אותי, כי בטך-הכל הוועדה צריכה להכין את הצעת החוק.

ת' טובי;

האם אלה שפנו אליהם יודעים שיש להם "טרמט אוף רפרנט" והם כבולים עלי-ידי

החלטה, כדי שלא יתחילו להנחות את הכנטת גם באפיקים אחרים?

היו"ר מי רייטר;

בוודאי. אקריא אחר-כך את כתב המנוי שהוכן על-ידי צבי ענבר.

אולי בכל זאת אפשר למצוא יהודי פשוט, לא נציג לשכת עורכי-הדין, כדי שיהיה

חבר הוועדה?

יי שריד;

בואו נחשוב על נציג ועד עובדים.

מי איתן;

כל הענין אינו דחוף כרגע.

היו"ר מי רייסר;

לא אכפת לי לפנות אל ירוחם משל, שהוא גם תבר-כנסת לשעבר.

מי איתן;

צריך לקחת יו"ר ועדת עובדים פעיל, שאינו מזוהה עם מפלגה זו או אחרת.

תן לנו לשקול את הנושא ולהוסיף שם.

מי ענבר;

אולי מישהו מבעלי המשקים, כדי לייצג גם את הברי-הכנסת מהמיגזר התקלאי.

הי גרוסמן;

אהרן אפרת הוא מועמד מצויין.

יי שריד;

הוא אתד האנשים ההגונים ביותר. אני מכיר אותו. הוא איש יקר.

אי נתמיאס;

כאשר אני מדבר על אנשים פשוטים, אני מתכוון לאנשים פשוטים באמת.

אהרן אפרת אינו אדם פשוט.

היו"ר מי רייסר;

אנו מדברים כאן על נושא הקשור בחקיקה.

אי נתמיאס;

אני מכיר את אהרן אפשרת. אני מדבר על אדם רגיל שבא מהסדנא, מהעם, מקרב

הפועלים. אני תושב שמן הראוי שנתייעץ.

ת' גרוסמן;

אהרן אפרת עובד היום במפעל.

מה זה איש פשוט? אדם שאינו יודע מהי כנסת? אנו מדברים כאן על סוגיה

ספציפית.

א' נתמיאס;

תיכינו 38 שנים, אפשר לחכות עוד יום.

אני מבקש שיו"ר הוועדה יעביר לעו"ד טוניק את הסתיגותנו מתברותו של נציג

לשכת עורכי-הדין בוועדה.

היו"ר מי רייסר;

אני רוצה להעביר את הנושא הזה יהד עם נציג ועד העובדים.

פניית יו"ר הכנסת לתיקון חוק משכת הכנסת ורחבתו - דיון והצבעה

קיימנו כבר דיון שבסופו ביקשה הברת-הכנסת גאולה כהן להמשיכו. לבקשתה הצטרף

גם תה"כ יוסי שריד. קבענו את המועד הנוסף להיום. אני מקווה כי זהו גם המועד

האתרון. אני רוצה להזכיר במה דברים אמורים: אנו מדברים על הצעת תיקון, לפיה

הברי-כנסת לא יוכלו להניף כרזות בתוך משכן הכנסת, לא בפרוזדורים, לא בחדרים ולא

במזנונים למיניהם. בנושא זה יהיו חברי הכנסת ככל אדם שבא למשכן.

אני יודע מה הניע את יו"ר הכנסת להביא את הצעת התיקון . לא הייתי רוצה

שכרזות כאלו תונפנה בכנסת ויתפתח מה שהתפתח כאן ב-ו.9ו. יחד עם זאת אני שואל:

החוק לא חוקק בהיסח הדעת, כאשר חברי-הכנסת הוצאו ממסגרת האיסור על הנפת כרזות

בכנסת. זה היה לאחר וכוח, כאשר זכות הביטוי של חברי-הכנסת וזכותם להביע את דעתם

גם על-ידי הרמת כרזה, הובאו בחשבון. ישנה כמובן גם אחריותו של חבר-כנסת לדפוסי

התנהגות מסוימים. אילו דובר רק בהרמת כרזה בצורה שלא תפגע באנשים, גם לא מבחינה

פיזית, לא הייתי נפגע מכך וגם הכנסת לא היתה נפגעת, אך הענין נוגע לדפוסי

התנהגות של חברי-כנסת וכאן שום תקנה לא תועיל. אם חבר-הכנסת לא ידע לעמוד במבחן

היצרים שלו, אפשר יהיה להעמידו לברור. גם בלי התקנה הזו אפשר להגיש תלונה כנגד

חבר-כנסת ולברר איתו את התנהגותו.

לא הייתי מסיל את המיגבלה הזו על חברי-הכנסת ולא הייתי אוסר עליהם להביע

דעתם גם באמצעות הנפת כרזה. מעטים היו המקרים האלה בכנסת, ובגלל מקרה או שניים

אנו לא צריכים לתקן את התקנות וליצור מיגבלה לא נכונה מבחינת זכויותיו של

חבר-הכנסת בביתו. איני אומר שזכותו של חבר-הכנסת להרוס או לבעוט, אך יש לו זכות

לבטא את עצמו.

אני רוצה גם בשלב הזה לפנות אל חברי הוועדה: אפשר לסבך כל ענין ואנו יכולים

לצאת מכאן מבלי לנסות לתקן תופעה שאני יודע כי היא עדיין באיבה, אך היא נמצאת

בתהליך של התפתתות. מדובר בכך שלמעשה אין ליו"ר הכנסת סמכות להורות על הורדת

כרזה, גם כאשר הוא יודע למה הדבר יכול להוליך. אני יודע שפורמלית קיימת החלטה של

היועץ המשפטי בכנסת הקודמת, לפיה מותר ליו"ר הכנסת לצוות על הורדת כרזה, אך

הנושא עדיין נתון לו וכוח. השאלה היא אם אתם רוצים שתהיה סמכות כזו, או שאיש הישר

בעיניו יעשה.



בעבר לא החליטו כך, כי חשבו בכמח וכמה חחומים שחברי-כנסת ינהגו בצורה

אחראית יותר. כך גם לא הוחלט מה ייעשה בחבר-כנטת המתפרע מחוץ לאולם הכנטת.

התופעה הזו הנמצאת בתחילתה, יש לה המשך. בצורה שיש טפק לגבי חוקיותה, צוויתי

להוריד כרזה שאחת הטיעות תלתה על דלתה מבחוץ, משום שידעתי כי היא עלולה לגרום

להתנגשויות. הוריתי להוריד אותה, למרות שהדבר לא מעוגן בחוק. אם תשאירו את המצב

כפי שהוא, כל אחד יוכל לתלות כרזה על דלת חדרו; אחד יהיה נגד "כך", השני יהיה

בעד "בכך", אחד יהיה בעד גירושם של יהודים, השני יהיה בעד גירושם של ערבים, לאחד

תהיינה תמונות של אטירי ציון ולשני תמונות של אטירים אחרים.

אני חושב שאנו לא מודעים מטפיק למידת התדרדרות תדמיתה של הכנטת בתודעת

הצבור, ולקיומה של טכנה ממשית לערך הדמוקרטיה. אישרתי השבוע שאילתה בעל-פה לאחד

מחברי-הכנטת, אשר טען כי שופט בית-משפט שגזר את דינו של מישהו-

קריאה;

שופט בית-המשפט בבאר-שבע.

יו"ר הכנטת שי הלל;

אין זה חשוב כרגע מיהו.

איך ממנים אדם כזה לתפקידו?

יו"ר הכנטת שי הלל;

איני יודע, אך אם אתה חושב שנוכל להלחם נגד כל שופט, מנהל בית-טפר, מורה או

גננת, אינך אלה טועה. אתה יכול לפטר את השופט הזה, אך כל מנהל, כל מורה, כל גננת

וכל מדריך בתנועת-נוער משתמשים בטגנון הזה. הטגנון הוא שבכנטת נוהגים כך,

ומגיעים עד לתגרות ידים. אינכם יודעים היכן אנ-ו חיים, אני יכול להביא לכם עשרות

מכתבים. הבאתי לכאן היום מכתבים שהיו מונחים לפני, אחד מחם מכיתה י"ב שהיתה כאן

בביקור; "אנו תלמידי כיתה י"ב בביה"ט רנה קאטן, מעונינים להביע בפניך את מחאתנו

על התנהגותם של חברי הכנטת. אנו יכולים לנהל וכוחים בינינו ככל שאתם רוצים, אם

לא נשמור על כבודה של הכנטת, לא תהיה כאן דמוקרטיה.

בשבוע שעבר שלחנו חברי-כנטת לבטיטי צה"ל השונים. אחד מהם מצא לנכון לכתוב

לי עד כמה הדבר היה חשוב. הוא נפגש לא עם קבוצה של חלכאים ונדכאים, אלא כאלה

שטיימו מכינה קדם אקדמאית כרופאים, לאחר שטיימו שש שנות למוד רפואה. אותו

חבר-כנטת כתב לי; אני מזועזע ממה שהם שאלו על הכנטת.

יי שריד;

זו היתה כנראה הפעם הראשונה שיצא החוצה.

יו"ר הנכטת שי הלל;

היא הנותנת. אני, עבדכם הנאמן, נפגש מדי שבוע עם תלמידים, עם יוצאי צבא, עם

קצינים. הוכות אינו בין לכוד למערך, הבעיה היא שאני חש בכך שתדמיתה של הכנטת

הפכה לעפרא דארעה. האם אנו רוצים למנוע כאן רשות דבור? האם מישהו מכם מתאר

לעצמו כי אחד יניף כרזה ולא תהיה כרזה שכנגד, שאחד יניף כרזה וכולם ימחאו לו כף?

כאשר פנו אלי בפעם האחרונה, אמרתי כי אין לי טמכות להוריד את הכרזה, כי לא רציתי

להפעיל טמכות מפוקפקת. אולי מישהו יתנדב להוריד כרזה שמרגישה אותו?



אנו צריכים לנהל את הויכוח הנוקב ביותר שיכול להיות בינינו, תוך שמירה על

כבודה של הכנסת והמערכת הדמוקרטית. מרגע שאתה תוריד לי כרזה ואני אוריד לך כרזה,

ומרגע שיפנו ליו"ר הכנסת והוא יהיה חסר אונים, יהיה זה פתת לבאות. מה שאני מבקש

הוא שתעניקו ליו"ר הכנסת סמכות שלא להתיר להניף כרזות, ואם מישהו בכל זאת מניף

כרזות, לצוות להוריד אותן. אם אינכם רוצים לעשות זאת, תבוא עליכם הברכה. עליכם

לדעת כי אנו משחקים כאן בגורלה של הדמוקרטיה. חה"כ תופיק טובי רוצה כל-כך בשמירה

על הדמוקרטיה במדינת ישראל, אך עליו לדעת כי הדמוקרטיה נמצאת בסכנה גדולה כתוצאה

מהתנהגותנו בבית הזה.

יי שריד;

לא הייתי מאמץ את התזה הפופולרית

והפופוליסטית, לפיה הדמוקרטיה הישראלית נמצאת בסכנה בגלל התנהגותם של

חברי-הכנסת. אין בהתנהגותם של חברי-הכנסת דבר אשר יצדיק שבר בדמוקרטיה הישראלית.

הסיבות אחרות, אך זה תורם לכך.

יי שריד;

בגלל סיבות מסוימות קל יותר להפנות אצבע מאשימה כלפי חברי-הכנסת. לא מדובר

כאן בסיבות אלא בסימפטומים חיצוניים מאד.

חי גרוסמן;

הצבור אינו מכיר את הבעיה לעומקה, הצבור אינו יודע כי הממשלה אינה מכבדת את

הכנסת.

הנושא הזה מועלה לדיון בפעם הרביעית. לפי הערכתי הדיון מוצה, אך כל פעם היה

מישהו שביקש לדון בו מחדש. זה מחזק את דעתי כי לנושאים מסוג זה אין צורך ביותר

מישיבה אחת. מי שאינו בא לישיבה, סימן שהנושא אינו חשוב לו במידה מספקת.

אם כולם מוותרים על רשות הדבור, ניגש להצבעה. מי בעד קבלת הצעתו של יו"ר

הכנסת?

רוב בעד

אחד נגד

ההצעה נתקבלה כפי שהיא.

קביעת ועדות להצעות לסדר-היום ולהצעות חוק שאושרו על-ידי המליאה

היו"ר מי רייסר;

ממלא-מקום יו"ר ועדת החוץ והבטחון ביקש מאתנו להעביר לוועדת הפנים את נושא

איקרית ובירעם. ביקשתי אתמול ממזכירת הוועדה לקבל את הסמכת יו"ר ועדת הפגים.

ההסכמה ניתנה ואני מבקש שיירשם בפרוטוקול כי הנושא הועבר לוועדת הפנים.

אבי לא זוכר שוועדת החוץ והבטחון החליטה על דבר כזה.

קיבלתי מכתב ממלא-מקום יו"ר הוועדה, המבקש כי נושא החזרתם של תושבי איקרית

ובירעם יועבר לוועדת הפנים.

יי שריד;

הוא ביקש זאת על דעתו בלבד.

היו"ר מי רייסר;

אתמול היתה נטיה לאשר זאת לאלתר. אמרתי שאיני מוכן לאשר זאת לפני שאקבל את

הסכמתו של יו"ר ועדת הפנים. זה היה אישור מותנה. האם יש ערעור על-כך?

יי שריד;

כן.

הנושא אינו שייך לרשויות מקומיות.

מאז ומעולם, מה שהינחה את מקבלי ההחלטות בענין זה היו שיקולים בטחוניים.

בישיבה הבאה נעמיד את הנושא על טדר-היום לשם הצבעה, כאשר אנו יודעים שישיבה

אחת רוצה לדון בו והשניה לא.

יי שריד;

לא הוועדה החליטה על-כך.

היו"ר מי רייסר;

מ"מ יו"ר ועדת החוץ והבטחון.

גם אתה כיו"ר הוועדה הזו, לא מחליט לבדך לאיזו ועדה תעביר נושא זה או אחר.

יי שריד;

הנושא לא הובא כלל לוועדת החוץ והבטחון.

היו"ר מי רייסר;

הנושא יובא להצבעה בשבוע הבא.

מליאת הכנסת הטילה על הוועדה לקבוע לגבי מספר נושאים איזו ועדה מוועדות

הכנסת תדון בהם. הנושא הראשון הוא הצעת חוק הצנזורה - ביטול הצנזורה על מחזות ,

לפי הצעתו של חה"כ וירשובסקי. לאחר מכן נדון באיזו ועדה תידון הצעת החוק לייצוב



המשק - הוראות שונות. הושמעה דעה שזה צריך להיות במסגרת ועדת הכספים, ודעה אתרת

היא שהנושא צריך להידון בוועדת העבודה והרווהה, דעה שלישית היתה שיש לדון בכך

בוועדה משותפת.

הה"כ דוד מגן ביקש שוועדת הכנסת היא שתדון בהצעת הוק יסודות התקציב (תיקון

מסי 4). נדון עתה בשלושת הנושאים ונתחיל באהרון.

די מגן;

לדעתי הצעת התוק שהוכנה על-ידי משרד האוצר נוגעת וקשורה לפעילות ולהליכי

ההקיקה של הכנסת. הצעת ההוק מדברת על-כך שכל מי שמציע תיקון להוק או מציע הוק,

צריך לערוך עבודת תתקיר שצריכה להיות מתואמת עם משרד האוצר, האומרת בין היתר מהי

תהזית התקבולים והמלוות הצמודה לאותה הצעת הוק. אם הצעת ההוק כוללת פסור

מתשלומים מסוימים, היא צריכה להצביע גם על סעיף תקציבי אלסרנסיבי וכוי. איני

דואג עתה את דאגתה של הממשלה אלא את דאגתו של המהוקק הפרסי הפוסנציאלי,

הבר-הכנסת שירצה להגיש הצעת הוק פרסית. אהד מ-96 הברי הקואליציה בכנסת הנוכהית,

יצסרך לבקש לשם-כך את רשות הנהלת הסיעה, אהר-כך את אישור הנהלת הקואליציה

ואהר-כך את רשות משרד האוצר. מנסיוני בנושאים אהרים, אני הושש מאד שמשרד האוצר

יתיישב על אותו צינור הקיקה, ירצה - יפתה את הברז וי יאפשר את המשך תהליך

ההקיקה, לא ירצה - וזוהי התופעה הרגילה מנסיוני בכנסת האתת-עשרה - יהנוק כל

יוזמה באיבה.

אני הושב שמן הדין שוועדת הכנסת תיתן דעתה לענין זה. אם הממשלה הושבת כי

ההוק כל-כך השוב, ועדת הכנסת צריכה להכניס בו שנויים כדי שיוזמות הברי-הכנסת

המציעים הצעות הוק או תיקונים לתוק לא תיבלמנה באיבן.

יי ברון;

ועדת הכנסת צריכה לההליס היכן תידון הצעתדההוק הזו. המהות אינה לעצור או

להסום את אפשרותם של הברי-הכנסת להגיש הצעת תוק. המהסום נועד לא פתות ואולי אף

יותר עבור הברי הממשלה והממשלה עצמה. לא נאמר כי הדברים יהולו רק על הצעות הוק

סיעתיות או פרסיות, אלא שגם הממשלה לא תוכל להעביר שום הוק. בסופו של דבר

הנתונים נמצאים בידי משרד האוצר, ואפשר לההיל הובה על משרד האוצר להמציא לכל

מציע - בין אם הוא שר או הבר-כנסת - את הנתונים הדרושים במלואם, תוך זמן קצוב,

אהרת יהיה המציע פסור מלציין את המקורות. אין כל כוונה להסימה, יש כוונה שהכנסת

תהוקק את הוק התקציב. הכנסת יודעת את המקורות, את השימושים ואת הגרעון. מי שרוצה

להציע היוב במס, יודע שהוא גורם לתוספת הכנסה. אם מישהו רוצה להציע פסור או הצעת

תקציב מסוימת, מן הדין שיאמר כמה זה עולה ומיני ין יבוא הכסף. איני הושב שהדפסת

כסף היא מסרתו של מישהו. אפשר יהיה לקבל את הנתונים מן הכלכלנים של הכנסת

וממקורות עצמאיים.

הואיל ומדובר בתקציב ובתוספות לתקציב או גריעות מהתקציב, מי שעוסק במאטריה

הזו כל השנה היא ועדת הכספים, ולכן שר האוצר סבר כי מן הדין שהיא תעסוק גם

בסוגיה הזו.

צי ענבר;

הצעת ההוק הזו מעוררת שאלה קונססיסוציונית השובה מאד-מאד, באיזו מידה

הכנסת מגבילה בהוק את סמכותה לתוקק בכלל. לא מדובר כאן על רוב מיוהס, אלא על

הצעת הוק בה נאמר "לא יוהקו", ומי שמציע זאת היא הממשלה. לכן העלה הה"כ מגן את

סעוניו. מדובר כאן לא רק בשאלה קונססיסוציונית, אלא בשאלה אשר עלולה לעורר

סוגיות משפסיות בעקבותיה. יכולות להתעורר שאלות סבוכות בהקשר זה. ההוק הזה נוגע

בעיקר לבעיות של שנויים בהסלת מיסים, והוא מעורר שאלות קונססיסוציוניות אשר צריך

לתת עליהן את הדעת וועדת ההוקה היא הגוף המתאים לכך. אם לא היו המילים "לא

י והקו", כל השאלה לא היתה מתעוררת.



יו"ר הכנסת שי הלל;

שמענו מנציג האוצר כי החוק מכוון בראש וראשונה

נגד השרים. מטבע הדברים, מרבית ההקיקה באה מצד הממשלה. אני רוצה לשאול, האם

הממשלה זקוקה לחוק של הכנסת אשר יקבע את דרך פעולתה, או שמספיקות לשם-כך תקנות

פנימיות של הממשלה, אשר תקבענה כי שר בממשלה או הממשלה לא יגישו הצעות-חוק, אלא

אם עברו את כל השלבים.

צי ענבר;

הממשלה ודאי מגבילה את עצמה, והחוק אינו בא אלא כדי להגביל את כוחה של

הכנסת לחוקק חוק. נניח שחוק מסויים יגרום להפחתה בהכנסות המדינה, ואז יצטרך

בית-המשפס העליון להחליט האם החוק שקבעה הכנסת הוא אמנם חוקי, שכן גרם לחפחתת

הכנסה מסוימת לממשלה.

שי וייס;

לא זו הבעיה. ברגע שאין זה חוק יסוד, זהו חוק רגיל. יש "לקס ספציאליס"

ו"לקס גנרליס", לא תהיה בענין זה שום בעיה חוקתית.

צי ענבר;

אין שום יתרון לחוק יסוד על חוק רגיל.

שי וייס;

זה כלל אינו חוק יסוד, אלה שני חוקים זה מול זה. חוק סותר יהיה "ספציאליס"

והוראה כללית היא "גנרליס". "ספציאליס" דוחה תמיד את ה"גנרליס".

צי ענבר;

על-כך בדיוק יהיה הווכוח.

זהו פשוט חוק מוזר.

צי ענבר;

יווצר כאן מצב משפטי בלתי ברור.

אני רוצה להזכיר כי לא אחת דנה ועדת הכנסת בהצעות להגביל את סמכותם של

חברי-כנסת. היתה פעם הצעה של חה"כ רובינשטיין שלא תוגש הצעת חוק על-ידי חבר-כנסת

מבלי לומר מהיכן יילקח התקציב. ועדת הכנסת לא קיבלה זאת.

א' נחמיאס;

אני רוצה להגיב על דבריו של מר ברון ועל דברי היועץ המשפטי לוועדה. אנו

יושבים כאן לפעמים שבועות וחודשים, ואיננו מגיעים לסיכום על תיקון סעיף בתקנון,

אך לאחר שאנו מחליטים סופסוף, אנו עושים תרגילים שונים כדי לא לכבד את התקנון.

בתקנון הכנסת אין הגבלה באשר לתוכן הצעת חוק המוגשת על-ידי חבר-כנסת כהצעת-חוק

פרטית. אין בישראל שום הוראה בחוק חאוסרת ייזום הצעת חוק המטילה נטל כספי

על-ידי חבר-כנסת כהצעת-חוק פרטית. הנושא נדון בבג"צ 98/99 ברגמן נגד שר האוצר

ומבקר המדינה. לכן לדבריו של מר ברון אין כל אחיזה.



תקנון הכנסת קבע היכן כל נושא צריך להידון.

א' נחמיאס: אין שום הגבלה ואין שום יכולת להפריע לחבר-כנסת לנהוג על-פי התקנון, ולהניח

את הצעת הוזוק על שולחן הכנסת. לפני שבוע הקלנו על חבר-כנסת ובמקום שימתין 60

יום, קבענו 30 יום להנחת הצעת החוק על שולחן הכנסת לקריאה טרומית.

אני רוצה שלא ניסטה מדרך הישר. קודם כל אני רוצה להודות לחה"כ דוד מגן, אשר

האיר את עינינו לנושא. מבלי משים העברנו את הצעת התוק בקריאה ראשונה. היא יכלה

לעבור גם את הקריאה השניה והשלישית, וכך היה נוצר חוק שהשד יודע כיצד היינו חיים

איתו. מגיע יישר-כח לחה"כ דוד מגן.

אנו צריכים למצוא את הוועדה אשר תטפל בחוק שכולם הביעו את דעתם לגבי מידת

נחיצותו והסכנות שבו. אני סבור שבנושא זה צריכה לדון ועדת החוקה ולא ועדת הכנסת,

למרות שהייתי רוצה מאד לדון בהצעה ולטפל בה כפי שאני חש שיש לטפל בה. אנו צריכים

להקפיד על סדרי הבית. זהו נושא קונסטיטוציוני, ולכן הוא שייך לוועדת החוקה,

למרות נטיית לבי לדון בו.



י י שריד;

אני לא בטוח. לכאורה מדובר בנושא קונסטיטוציוני, אך למעשה מדובר ביכולתו של

חבר-כנסת להגיש או לא להגיש הצעת חוק, ולכן הנושא שייך לוועדת הכנסת. דיונים מן

הסוג הזה כבר היו בוועדת הכנסת.

אם כך, נקבע ועדה משותפת.

אם הנטיה היא לקבל זאת, הדבר חייב להופיע בחוק יסוד, אחרת אין לו ערך.

במקרה כזה הנושא שייך לוועדת חוקה - חוק ומשפט. אם הנטיה היא לדון בנושא, על

מנת להציע אחר-כך לממשלה לרדת מן הענין, מקומו של הנושא בוועדה זו.

אם כך, נקבע ועדה משותפת.

ועדה משותפת בראשות יו"ר ועדת הכנסת.

נזמין את שר האוצר ונסביר לו את הענין.



חי גרוסמן;

השאלה היא אם החוק הוא חוקי.

היו"ר מי רייסר;

אני מבין שנטיית חברי הוועדה היא להשאיר את הנושא כאן.

ר' אדרי;

נכון.

אני מודה לכם. אנו עוברים לנושא השני שעל סדר-הירנו.

ר' אדרי;

הנושא די דחוף.

היו"ר מי רייסר;

נדון בו בשבוע הבא.

הכנסת החליסה להטיל על ועדת הכנסת לקבוע באיזו ועדח תידון הצעת חוק יציבות

המשק - הוראות שונות - התשמ"ז-1987, לאחר קריאה ראשונה, אם בוועדת הכספים כהצעת

שר האוצר ואם בוועדת העבודה והרווחה כהצעת חברי-הכנסת, או כהצעת יו"ר הכנסת -

בוועדה משותפת לוועדת הכספים ולוועדת העבודה והרווחה.

אני רוצה להודות ליו"ר על שהעלה את הנושא. חוק יציבות המשק רובו ככולו עוסק

בנושא הבטחת עלות העבודה. יש בו גם נושא של חנוך ונושא של הרשויות המקומיות, אך

בעיקרו הוא עוסק בהפחתת עלות העבודה, קרי פגיעה בנושא הבטוח-הלאומי. האוצר הפחית

באישור הכנסת את עלויות העבודה, אך על-פי הוראת שעה. מה שמתכוון האוצר לעשות

על-פי החוק המוצע הוא להפחית את עלות העבודה בשני שלבים: בשלב ראשון הפחתה של

4.35% על-ידי תיקון בחוק הקבע, וב-1 באפריל עוד 2.7% בהוראת שעה. תיקון בחוק

הקבע פירושו שהנושא שייך לוועדת העבודה והרווחה על-פי סעיף 9 של תקנון הכנסת.

לכן אני חושבת שיש כאן פגיעה חמורה מאד בתקנון הכנסת. אמרתי זאת גם בישיבה

הקודמת של הוועדה, כאשר החליטה על הפרדת הנושאים במליאה והפרדת ההצבעה.

האוצר אמר לנו באופן וזד-משמעי כי נקעה נפשו מן הו וכותים עם ועדת העבודה.

ילכו וילמדו אנשי האוצר וכל אלה שנקעה נפשם, את יסודות הדמוקרטיה ומערכת היחסים

בין הכנסת לממשלה.

התייעצתי עם יו"ר הכנסת, כי אני רואה בכך פגיעה חמורה מאד בכנסת. אלה

תהליכים מתמשכים; האוצר והממשלה חושבים כי הכנסת היא סניף של הממשלה או של משרד

האוצר, ויעשו עם הכנסת מה שהם רוצים. יו"ר הכנסת שראה גם הוא בכך פגיעה חמורה

בתקנון הכנסת, שלח מכתב לפי הערכתי קשה מאד לראש-הממשלה, על התנהגות הממשלה כלפי

הכנסת. מאחר והממשלה נהגה ב"הבה נתחכמח" וחוקקה את החוק כך שאי אפשר יהיה להחליט

באופן פשטני באיזו משתי הוועדות יידון, אלא יש לחלקו לקטעים-קטעים בין מספר

ועדות - אני מבקשת להציע כי נקבל את הצעת יו"ר הכנסת ונקים ועדה משותפת, בראשות

ועדת העבודה והרווחה.

אי שפירא;

חוק יציבות המשק הואחוק חעוסק בארבעה תחומים; יציבות המחירים, מימון מערכת

התנוך, מימון רשויות מקומיות והפחתת עלויות העבודה. לנושא האחרון יש אמנם השלכות



על חוק הביטוח הלאומי, אך אנו צריכים לדעת כי יציבות מחירים, מימון מערכת החנוך

ומימון רשויות מקומיות, אלה הם שלושה נושאים שאין להם קשר לעבודה ורווחה, אם

אפשר לחלק את החוק, אני מציע שהפחתת עלויות עבודה והבטוח הלאומי יועברו לוועדת

העבודה והרווחה. לשלושת הנושאים האחרים - יציבות מחירים, מימון רשויות מקומיות

ומערכת התנוך - אין קשר לוועדת העבודה והרווחה.

אני מוכנה לקבל את הצעתו של חה"כ שפירא. אין לי כל ענין בנושאים האחרים.

היו"ר מי רייסר;

האם בא-כח הממשלה מתנגד לכך?

יי ברון;

בהחלט. אנו רואים את נושא התקציב והחקיקה הנלווית לתקציב כמכלול אחד. מצד

אחד אנו נמצאים השנה בתקופה של תקציב די מתוח, עם רזרווה קטנה מאד. אם צריך

להמשיך לשמור על יציבות המטבע וייצוב המשק, אנו נאלצים להביא את התקציב שהבאנו,

כולל הרפורמות במטוי. הצורך הדחוף ביותר הוא לאפשר למעטיקים להמשיך להעטיק את

העובדים, תוך יכולת להתמודד עם המחירים בעולם מבלי להעלותם ומבלי להביא לפיתות

נוטף. אנשי הבטוח-הלאומי הוקיעו בצבור את ההתלטת הממשלה. ייתכן שזה מותר, אך לא

ראיתי זאת כנכון מבחינה ענינית. אני מכיר לפחות עשר מדינות באירופה, בהן לא

מקובל "מט הכנטה בי" כלומר תשלום לבטוח-לאומי. יש מט-הכנטה אחד, ותקציב המדינה

מתקצב את כל הצרכים, כולל המרה ותמיכות שונות. כל זה לא פגע באיכות תשלומי

ההעברה, אלא ניתן היה באופן חופשי יותר לחוקק תשלומי העברה לפי הצורך, מבלי

להזדקק לחישובים האקטואריים של הקרנות השונות.

הטענה כלפינו היא שאנו פוגעים בעצמאות הבטות-הלאומי. זוהי מדינה אחת עם

מערכות שותפות. אם בוועדה מטוימת יוחלט לפצל את החוק, ונניח שוועדת העבודה

והרווחה תחליט לדחות את החלק הנוגע לה, מה תעשה אז ועדת הכטפים של הכנטת? הרי

התקציב בנוי על-כך. .

חי גרוטמן;

מח יקרה אם ועדת הכטפים תידחה?

יי ברון;

אני קושר זאת בהצעה הקודמת. בין אם הצעת חוק התקציב על התיקון שדברנו עליו

תתקבל ובין אם לא, ועדת הכטפים בוודאי רואה עצמה אחראית לאותו טעיף גם אם אינו

בחוק. ברגע שוועדת הכטפים צריכה להביא לאישור מליאת הכנטת את התקציב עם החוקים

הנלווים אליו, היא צריכה להביא חבילה שלמה. מדובר בכל החוקים הנלווים הללו, שכל

אחד מהם תלוי בשני. אם בוועדת הכטפים תהיה דעה שאין לאשר זאת, היא תצטרך לאשר

דבר אחר.

הברירה העומדת לפנינו היא בין ועדה משותפת אשר תדון בכל המכלול לבין הצעתו

של חה"כ שפירא.

י' ברון;

אם אלו שתי הברירות, ברור שאני תומך בהצעתו של חה"כ שפירא.

ר' אדרי;

אלו אינן שתי הברירות היתידות. יש גם הצעת ממשלה להעביר את הנושא לוועדת



הכספים, אם אנו רוצים לסיים את הדיון בתקציב עד סוף חודש מרץ, למרות שהייתי רוצה

מאד שהנושא שלפנינו יידון בוועדת העבודה והרוווזה, אני צריך להיות ראלי גם בתוקף

כך לא יהיה תקציב ב-3.ו3. אני מעריך מאד את יו"ר

ועדת העבודה, אך אני לא יכול לקבל את דעתה. אני מבקש שלא תהיה היום הצבעה בענין

זה, כדי שנוכל להתייעץ. דברתי הבוקר עם שר האוצר, הממשלה כולה עומדת על-כך

שהנושא יועבר בשלמותו לוועדת הכספים של הכנסת.

היו"ר מי רייסר;

לא הייתי מעמיד את הדברים כפי שהם, אם לא הייתי רואה מה הלך-הרוחות , מה גם

שההצעה באה מפי יו"ר ועדת הכספים ולכן נראתה לי כפשרה מכובדת על-דעת כולם. אם

חה"כ אדרי עומד על דחיית ההחלטה, אין לי התנגדות לכך. אני חושב שאי אפשר מצד אחד

לטעון כי חייבים לסיים את הדיון בתקציב עד סוף תודש מרץ, ומצד שני לדחות את

ההחלטה בשבוע נוסף.

חי גרוסמן;

אני רוצה לומר לחה"כ אדרי כ? הנמוקו שלו כי כל הממשלה מאוחדת בדעתה, אולי

משכנע אותו אך לא אותי. אני חושבת שיש גם כמה חברי קואליציה שאין הדבר משכנע

אותם.

ר' אדרי;

אני מדבר על אלה שיש להם זכות להצביע כאן.

חי גרוסמן;

זה לא מענין אותי. אני יושבת בוועדת הכנסת ולא בממשלה. אתה צריך להתרגל לכך

שאתה ראש סיעה או ראש קואליציה בכנסת ולא בממשלה. אם אתה שוכח זאת, חבל מאד.

אני חושבת שמטשטשים כאן את העיקר. אני מבינה שפיצול הדיון בחוק בין שתי

ועדות, יקשה על אישור התקציב. תפקידה של הכנסת הוא להקשות על הממשלה.

זי אמיר;

זהו תפקידה של האופוזיציה.

חי גרוסמן;

לא נכון. הכנסת לא נועדה כדי להצביע אוטומטית על התקציב. ברור שהדמוקרטיה

מכבידה, וכל ממשלה צריכה להשלים עם ההכבדה מצד הכנסת. מה שכתוב בהצעת החוק

הוא שנוי בסטטוס של הבטוח-הלאומי.

היו"ר מי רייסר;

הממשלה קיבלה את הצעת הפשרה.

חי גרוסמן; -

בחוק הזה יש שנוי בסטטוס של הבטוח-הלאומי, זה לא רק ענין תקציבי. דבר כזה

אי אפשר לעשות כבדרך-אגב.

אנימבקש להדגיש שהממשלה הגישה את החוק כמות שהוא, והיא רואה בו מיקשה אחת.

הממשלה חייבת לבקש כי הדיון בחוק כולו יהיה בוועדת הכספים. כאשר נשאלתי קודם, מה

מבין שתי האפשרויות עדיף מבחינת האוצר, אין ספק שהרע במעוטו הוא הצעת יו"ר ועדת

הכספים. אם עד ה-3.ו3, כל החקיקה הקשורה לתקציב תהיה מוכנה בוועדת הכספים, אך



יתברר כי הנושא האחר לא הוכן או הוכן בצורה לא נכונה, וועדת הכספים תצטרך לדון

בו מהדש - דהו דבר שהדעת אינה יכולה לסבול.

שי וייס;

נכון שתפקידה של הכנסת לפקה על הממשלה. נכון שתפקיד הקואליציה לתמוך בממשלה

ותפקיד הממשלה להתייעץ בקואליציה לפני שהיא מביאה את הנושא. יש לי הרגשה שבשורה

של מקרים הדברים לא עבדו כך בחודש האחרון. לא הייתי רוצה שבוועדה הזו נגלה את

הקרע שמתגלה! גם בתוך סיעות. אני מציע שננסה להסדיר את הענין ונבוא לכאן מוכנים.

זי אמיר;

אני הרשב שהצעתו של חה"כ שפירא, כלומר הצעת הפשרה, עלולה ליצור תקדים מסוכן

מאד. מהר יבוא יו"ר ועדת התנוך, שאהד מארבעת הסעיפים העיקריים בהצעת החוק נוגע

לו, ויאמר כי הוא רוצה שתקום ועדה משותפת לדיון בנושא החנוך. אם נאשר היום ועדה

משותפת, נפתח בכך פתח מסוכן מאד. אני מכיר את הרגישות הקיימת בנושא

הבסוח-הלאומי, אך גם בוועדת הכספים יש אנשים הרגישים לנושא, ועובדה היא שבשנה

שעברה סיכמנו שתי הצעות חוק שהובאו בהצעת התקציב ולא נתקבלו בוועדת הכספים. אני

מתנגד ליצירת דברים מלאכותיים. אנו יודעים שתקציב המדינה מועבר לוועדת הכספים,

אשר דנה במכלול כולו. אם נפרק את החבילה להלקים, אני חושש שנפגע בתפקוד הכנסת

ובוודאי שנפגע בתפקוד הממשלה. אני מעונין שהממשלה תתפקד באופן תקין.

אני מציע שנקבל את הצעתו של מר ברון. הוא אמר כי יש מדינות בהן המדינה

מתקצבת את כל תקציבי ההעברה. אנו צריכים לבסל כליל את הבסוח-הלאומי. צריך לשחרר

את אזרחי המדינה כולל השכירים, מלשלם מס-הכנסה נוסף. הבסוח הלאומי הוא מס-הכנסה

נוסף. את בעיית משרתי המלואים ניתן לפתור במסגרת אהרת. אם המדינה מוכנה להבסיח

בתקציבה את כל ההעברות, אני הושב שאנו צריכים לקבל זאת.

היו"ר מי רייסר;

אנו עוסקים עתה בשאלה איזו ועדה תדון בנושא. איננו עוסקים עתה במהות.

זי אמיר;

היות והנושא מסובך, אני חושב שאנו צריכים להעבירו לדיון נוסף. אני חושב

שיו"ר ועדת הכספים בסעות אמר מה שאמר. יש ללבן את הנושא בין יושבי-ראש הוועדות.

בשבוע הבא לא נקיים דיון נוסף. כל מי שרוצה להשתכנע, מוזמן לדבר עם יו"ר

ועדת העבודה והרווחה, עם מר ברון או אם רכזי המידע. בשבוע הבא נצביע על ההצעות.

הועלו כאן כמה שאלות עקרוניות, בחלקן כאלו הנוגעות לעמדה שנקסתי. לא בכל

יום אני נוקס עמדה לגבי הצעות הממשלה, אך במקרה זה השבתי כי הובתי כיו"ר הכנסת

להפנות את תשומת-לבה של הממשלה למהלך שאינו תקין. אמרתי זאת במכתב מפורס ששלחתי

לראש-הממשלה. אמרתי לו כי דעתי אינה נוחה מהנוהל הזה. אני חושב שמקרה חריג הוא,

שיו"ר הכנסת נוקט עמדה כזו. השבתי לנכון לומר לו כי דעתי אינה נוחה ממהלך שיש בו

כדי לשבש להלוטין את מה שקבוע אצלנו לגבי תחומי הפעולה של הוועדות השונות, ביהוד

כאשר מדובר בסמכות קונססיטוציונית של ועדה לקבוע בנושאים אלה ואהרים. על-פי מה

שנקבע אצלנו, הבטוח-הלאומי נתון בידיה של ועדת העבודה והרווחה, ולא יכול להיות

שכל עוד לא ביטלנו זאת, לא ייתכן שהממשלה תביא הצעת תיקון הנוגעת לתיקון חוק

שכל-כולו נחקק בוועדת העבודה והרווהה, ותעביר זאת לוועדה אחרת.



רק לפני זמן מה הובא לכאן ענין הרבה פוזות חשוב. דובר על תיקון בתוק

יסוד-הכנסת, ומתוך הוסר תשומת-לב הענין הועבר לאחר קריאה טרומית לוועדת הכנסת.

לאחר-מכן הפנו את תשומת-לבי לכך שהנושא צריך היה לעבור לוועדת ההוקה-וזוק ומשפט.

יש לנו ענין לשמור על המערכות כפי שאנו קבענו אותן. לית מאן דפליג שחוק

הבטוה-הלאומי התקבל בוועדת העבודה והרווהה בקריאה שניה ושלישית, וכל מה שנוגע לו

צריך לעבור לוועדה זו.

אין להשוות בין ועדת ההנוך וועדת העבודה והרווהה לצורך הוק זה. הסמכות להוק

הבטוה-הלאומי נתונה באופן קונסטיטוציוני בידי ועדת העבודה והרווהה. הממשלה טוענת

היום כי הענין דוהק, אך הממשלה היתה קיימת גם לפני שלושה הודשים. היא יכלה להביא

את הענין לכנסת עוד קודם לכן. יכול להיות שנות לממשלה לדהות את העברת הענין

לכנסת, אך דרך זו משבשת את מהלך העבודה התקין של הכנסת. כל הענין לא נולד אתמול.

לפיכך, אני הושב שיש כאן דילמה שיש לצאת ממנה. אני לא נבהל מהלוקת הנושא

בין שתי ועדות. אני גם לא מזדעזע מקביעת ועדה משותפת. גם תקציב משרד הבטהון

נידון בוועדה משותפת, והיו עוד תקדימים לכך. אני מוכן שייאמר כי ועדת העבודה לא

תיכנס לפרטים שאינם נוגעים לה. לא ראיתי שהיתה פגיעה קונסטיטוציונית כלשהי, כאשר

ועדה משותפת דנה בתקציב לא פהות חשוב ולא פהות משפיע על תקציב המדינה - תקציב

הבטחון.

זי אמיר;

אתה מציע ועדה משותפת לנושא הבטוח-הלאומי?

שי הלל;

אני רוצה לומר: אל נעשה לעצמנו תיים קלים, ואל נאמר כי כך הדבר מקדמא דנא.

יש כאן בעיה שהצבעתי עליה לא במקרה. זוהי בעיה אמיתית שלא היתה מחוייבת המציאות,

אילו .הממשלה נתנה דעתה עליה קודם. אם הבעיה קיימת, עלינו לחפש פתרון. הצעתי

פתרון אחד ויכולים להיות גם פתרונות אהרים. אני לא רוצה שנקל על עצמנו ולומר

שמאז ומתמיד הנושאים האלה נידונו בוועדת הכספים. במקרה הזה היתה בעיה שהצדיקה את

התערבותו של יו"ר הכנסת, והיא מחייבת את כל הנוגעים בדבר לטכס עצה, כדי שלא

ייווצר תקדים של עקיפת נוהלי העבודה של הכנסת. אני לא חייב להציע את כל

הפתרונות, הצגתי את הבעיה ויכולים להיות לה כמה פתרונות, ברוח הצעתו של יו"ר

ועדת הכספים או ברוח שלי. הבה נטכס עצה, כדי שבלהט העשייה הגדולה לא נשבש את

עבודתה התקינה של הכנסת.

צי ענבר;

אני רוצה להעיר כי נראה לי שאי אפשר לפצל את הצעת החוק ולהעבירה לוועדות

שונות. ישנה הוראה ברורה בתקנון, בסעיף 22ו, הקובעת מה ניתן לעשות במסגרת חוק;

מתי ניתן למזג חוקים, מתי אפשר לפצל את הדיון בחוקים. בסעיף 121 יש אפשרות לדון

רק בחלק מחוק, אך לא קיימת אפשרות שוועדת הכנסת תפצל חוק בין שחי ועדות. לא

הייתי רואה זאת כסמכותה של הוועדה.

היו"ר מי רייסר;

האם הוועדה יכולה להמליץ למליאה?

מה שהממשלה יכולה לעשות הוא לקחת את החוק בחזרה ולהביאו מחדש בעוד

חודשיים-שלושה.



מי פרוש;

אני לא יכול להיזכר, אך כמה פעמים בעת שהייתי יו"ר ועדת העבודה והרווווה

התעורר וכוח כזה, ואז הפרידו בין נושאים.

היו"ר מי רייסר;

אני מבקש לסכם את הסוגיה הזו. נקיים הצבעה בשבוע הבא, ועד אז יוכלו הברי

הוועדה לקיים התייעצות. אבקש מהיועץ המשפטי של הוועדה לומר בתהילת הישיבה הבאה

מה האפשרויות המשפסיות.

נושא שלישי הוא קביעת ועדה שתדון בתוק ביטול הצנזורה על מהזות.

י' שריד;

אני מציע להעביר את הנושא לוועדת ההנוך.

היו"ר מי רייסר;

סגן השר הממונה על התיק הציע כי הנושא יועבר לוועדת הפנים. היו גם הצעות

להעביר את הנושא לוועדה משותפת לוועדת התנוך ולוועדת הפנים. הצעה אחרת שהועלתה

עתה היא להעביר את הנושא לוועדת התנוך.

מי פרוש;

אני מציע להעביר את הנושא לוועדת הפנים.

יי שריד;

אני מבקש לאפשר לנו לקיים התייעצות סיעתית.

היו"ר מי רייסר;

נקיים את ההצבעות על הנושא ביום גי הבא.

(הישיבה ננעלה בשעה 10.30)