הכנסת האתת-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 193

מישיבת ועדת הכנסת

יום שלישי, הי בכסלו התשמ"ז, 6.1.1987, שעה 9.00

חברי הוועדה; מ. רייסר - היו"ר

מ. איתן

י.זי. אמיר

וז. גרוסמן

ש. וייס

מ. וירשובסקי

א. ורדיגר

ת. טובי

א. נחמיאס

מ. פרוש

א. קולס

י. שריד

מוזמנים; יושב-ראש הכנסת ש. הלל

חבר-הכנסת א. בן-אלישר

ש. יעקבטון - מזכיר הכנסה

ש. כרם - סגנית מזכיר הכנסת

י. בן-גל - קצין הכנסת

א. גיל - סגן מנהל מע"צ

א. ערמון - אדריכל ראשי של מע"צ

ה. גרוס - מתכנן פנים עול מע"צ

מ. כוגן - מתאם תכנון הפרוייקט

ט. קפואה - תכנון מפורנו

היועץ המשפטי של הוועדה; צ. ענבר

מזכירת הוועדה; מ. ברפי

קצרנית; ח. אלטמן

סדר-היום; 1, ערעורים על החלסת יושב-ראש הכנסת והסגנים שלא לאשר

דחיפות הצעות לסדר היום;

2, המשך הדיון בנושא עיסוקים נוספים של חברי הכנסת;

3, שונות;

4, הצגת תכניות של המבני; הנוסף לכנסת.



ערעורים על החלטת יושב-ראש הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר-היום

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכנסת. הנושא הראשון שעל סדר-יומנו הוא:

ערעורים על החלטת יושב-ראש הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר-היום.

וזבר-הכנסת ורדיגר מערער על החלטת הנשיאות שלא לאשר את הצעתו הדחופה

לסדר-היום בעניין הנטל הכבד בתשלומי המשכנתאות של משפחות עולים, זוגות צעירים

ומשפחות ברוכות ילדים.

רשות הדיבור לסגן יושב-ראש הכנסת, חבר-הכנסת נחמיאס. י

א. נחמיאס!

נכון שחבך-הכנסת ורדיגר העלה את הנושא הזה כהצעה דחופה לסדר-היום אבל

בינתיים קיבלנו נתונים שונים לחלוטין בנושא הזה לפיהם לא רק שאין הכבדה אלא שיש

הקלה בנטל תשלומי המשכנתאות.

חבר נציגות הממשלה נתן לנו נתונים אחרים כפי שכבר אמרתי ואם חבר-הכנסת

i ורדיגר יציג בפנינו נתונים ??.? משלו, נאמת אותם.

י. שריד;

גם אם הנטל כבד מדוע הנושא תזה נחשב לדחוף?

לא רק שהוא לא דחוף אלא שההסברים שקיבלנו אינם מתאימים למה שחבר-הכנסת

ורדיגר אומר. האמת ניתנת להאמר והיא שיש הקלה בנטל תשלומי המשכנתאות, לא הכבדה.

רשות הדיבור לחבר-הכנסת ורדיגר.

אינני הראשון שמעלה את הנושא הזה. לפני מספר חודשים, אולי שנה, אולי שנה

והצי, הנושא הזה הועלה על-ידי חברי הכנסת שונים.

על-ידי תבר-הכנסת מיכה רייסר.

גם לפניו. מכל מקום כאשר יש הצעה של חבר הכנסת ומולה תשובה של נציג

הממשלה, קובעים מראש שמה שנציג הממשלה אומר בסדר? צריך לבדוק האם הנושא שהעליתי

ראוי להיות נדון בדיון דחוף.

אני מצטער מאד על מה שאמר חבר-הכנסת נחמיאס. אני פוסל את הגישה הזאת ואני

סבור שגם חבר-הכנסת נחמיאס צריך לפסול אותה. אנו הפרלמנט; אנו הכנסת. דעתו של

חבר הכנסת לא צריכה להיות פחותה מזאת של נציג הממשלה.



לעצם העניין; הנושא נחשב לחמור ביותר. לא רק שאין הקלה בעניין הנטל הכבד

בתשלומי המשכנתאות אלא שמשפחות שלמות מתמוטטות. אינני מסתכל על העניין הזה כעל

עסק פרטי שלי. זה עניינו של עם ישראל. אפשר היה להעלות את הנושא הזה בצורה

רגילה אולם אני ביקשתי להגיש הצעה דחופה לסדר-היום כיוון שאין בעניין הזה תזוזה

מצד משרדי הממשלה והבנקים.

יש לי חומר בקשר תכניות "בר-מצווה" שבעליהם מתמוטטים. הללו משלמים 500 עד

600 שקלים לחודש כאשר משכורתם מסתכמת ב-800 שקלים בסך הכל. הבנקים "פשטו את

העור" מעל מאות אלפי יהודים והם ממשיכים ועושים זאת.

א. נחמיאס!

מה שהתכוונתי לומר הוא שהנושא הזח איננו דחוף כיוון שהוא לא התעורר אתמול.

זה עניין שנמשך חודשים. מה פתאום הוא הפך להיות דחוף עכשיו?

אמרתי בחברותא שלעתים אנו נתקלים בבעיה שמקבלים נתונים מסויימים מנציגי

הממשלה מול נתונים שמציגים בפנינו חברי הכנסת ואנו נוטים לאמץ יותר את דעתם של

חברי חכנסת. יתד עם זאת לפעמים יש עובדות הסותרות את דבריהם של חברי הכנסת ואז

אנו מוכרחים "להיכנע". ברצוני להביא בפניכם דוגמה להמחשת הדברים. לפני שבועיים

חיה עניין עם בית-חולים באשקלון. קיבלנו נתונים הפוכים מאלה שמסר לנו חבר-הכנסת

דוד מגן. אימתנו את הנתונים ותוך מספר דקות אישרנו את הצעתו של חבר-הכנסת דוד

מגן.

א. ורדיגר;

אילו הוכחות נציג הממשלה הביא בפניכם בנושא אשר אני העליתי?

א. נחמיאס;

הוא הביא בפנינו מספרים.

גם אילו חבר-הכנסת ורדיגר היה צודק במאת האחוזים כי גם אז הנושא לא יכול

היה להחשב נושא דחוף. אין מדובר על עניין ש"צץ" אתמול.

אני מעמיד להצבעה את קבלת ערעורו של חבר-הכנסת ורדיגר על החלטת נשיאות

הכנסת.

הצבעה

ערעורו של חבר-הכנסת א. ורדיגר התקבל.

מה היתה הטענה שנטענה אתמול לא לאשר את ה"לביא"? מדובר על החלטה של

מיליארדי דולרים ועל-פי כל הקריטריונים הנושא הזה עומד לפני החלטה.

ח. גרוסמן;

הטענה שהושמעה היתה; מוקדם מדי. עד שהיהודי ה"חרדי" לא יעזוב את הארץ -

מוקדם מדי.



היו"ר מ. רייסר;

הנושא השני שעל סדר-יומנו הוא עניין שהעברנו לסדר-יומנו מיום אתמול -

המשך הדיון בנושא עיסוקים נוספים של חברי הכנסת

היו"ר מ. רייסר;

ברצוני להזכיר לחברים שהחלטנו להקצוח דיון לשמיעה והשמעת דעות בנושא הזה

ועוד ישיבה שבה נקיים הצבעות.

לקראת הישיבה שאנו מקיימים עתה הגשנו לכל חברי הוועדה מכתב וביקשנו מהם

להגיש הצעות אם יש להם, או להעיר את הערותיהם.

הנחנו על שולחן הוועדה מעין ריכוז מצומצם של הצעות חברי הכנסת. תימצתנו אח

דברי החברים שדיברו בישיבה הקודמת שקיימנו בנושא הזה. האם חברי הוועדה רוצים

לעיין במסמך שהונח על שולחנם?

ש. וייס;

מה יהיה אחרי העיון בחומר?

היו"ר מ. רייסר;

דיון.

י. שריד;

אני רוצה להסביר את הצעתי.

ש. וייס;

אני רוצה להסביר את אי-הצעתי.

היו"ר מ. רייסר;

רשומים אצלי ארבעה חברי הוועדה שביקשו להתייחס לנושא הנדון; חברי-הכנסת

נחמיאס, וייס, שריד ווירשובסקי. רשות הדיבור לחבר-הכנסת נחמיאס.

א. נחמיאס;

אני רוצה לספר ליושב-ראש הוועדה ולחבריה שזאת פעם ראשונה שנשים מסדרות

אותי. החלסנו, חברות-הכנסת גאולה כהן, חייקר! גרוסמן ואנכי להתייעץ עם היועץ

המשפסי של הוועדה,, ישבנו, דיברנו, החלפנו דעוה, והנה אתמול מצאתי על שולחן

נשיאות הכנסת את הצעתה של תברת-הכנסת גאולה כהן לבד, ואת הצעתה של חברת-הכנסת

חייקה גרוסמן לבד.

כל השינוי בהצעותיהן מתבסא באות זו או אחרת, ובלבד שכל אתת מהן תופיע

בנפרד. אף אחת מהן איננה מופיעה אתי.

לגופו-של-עניין; מההצעות של חברי-הכנסח: יוסי שריד, חייקה גרוסמן וגאולה

כהן אפשר לעשות הצעה אחת כיוון שהן הוצעו על אוחו בסיס. א. מה גובח ההתעסקות

הנוספת המותרת? 10%, 20% או חצי אחוז? על כולם חלה חובה לא לעסוק בשום עיסוק

אחר.



היו"ר מ. רייסר;

זאת איננה הצעתו של חבר-הכנסת יוסי שריד.

א. נחמיאס;

על הצעתו של חבר-הכנסת יוסי שריד "נבנה" החלק השני

י. שריד;

אני לא אוסר

א. נחמיאס;

חבר-הכנסת שריד מציע שחבר הכנסת יורשה להשתכר השתכרות נוספת ובלבד שלא תעלה

על סכום של פי שניים ממשכורתו כתבר הכנסת. חברת-הכנסת תייקה גרוסמן מדברת על

50% - - -

י. שריד;

היא אוסרת הכל מלבד שכר סופרים, שכר מרצים וגימלאות.

א. נחמיאס!

אני אקרא בפניכם את מה שהציעה חברת-הכנסת חייקה גרוסמן; "על אף האמור

לעיל, יהיה חבר הכנסת רשאי לקבל הכנסה נוספת משכר סופרים, שכר מרצים וגימלאות

ובלבד שהכנסה זאת לא תעלה על גובה משכורתו מן הכנסת.".

היו"ר מ. רייסר;

לא עורכי-דין ולא מקצועות אחרים.

א. נחמיאס;

חברת-הכנסת גרוסמן קובעת במה יעסקו חברי הכנסת.

י. שריד;

אני מציע שהכל יהיה מותר.

היו"ר מ. רייסר;

הבסיס של חברי-הכנסת יוסי שריד ותייקה גרוסמן שונה לגמרי.

י. שריד;

אני אומר ההיפך ממה שמציעה חברת-הכנסת גרוסמן.

חבר-הכנסת שריד איננו מגביל את העיסוק אלא את ההכנסה. אני מגבילה גם את

העיסוק, גם את ההכנסה. אינני מאמינה שלעורך-דין תהיה הכנסה נוספת של רק עוד

משכורת אחת.



א. ורדיגר;

את מאמימה שעורכי-דין משתכרים יותר מאשר עוד משכורת?

א. נחמיאס;

אני טוען שמיזוג שלושת ההצעות האלה יכול להביא להצעה אתת. לעומת זאת

הצעותיהם של חברי-הכנסת דב בן-מאיר ומתי פלד - זה "קצה" אתר לגמרי של העניין.

אני תומך במיזוג שלושת ההצעות.

א. ורדיגר;

תבר-הכנסת דב בן-מאיר מציע את הצעתו כיוון שהוציאו אותו מעירית תל-אביב.

על דברים רגישים כאלה אני מבקש לא לדבר, אפילו לא ברוח טובה.

רשות הדיבור לחבר-הכנטת שבה וייט.

ש. וייס;

לא הייתי רוצה לקבל עיקרון שתהיה בו העדפה לאנשים שמשתכרים מעבודת רות. זה

בוודאי לא מתאים להשקפה שלנו. לפיכך אני מעדיף להצטרף להצעתו של תבר-הכנטת

מרדכי וירשובטקי.

מ. וירשובטקי;

הקיקת הוק שיאמץ את כללי ועדת אשר.

היו"ר מ. רייטר;

עם כל הכבוד לתבר-הכנטת וירשובטקי, לא פניתי אליך. מה שהיה ברצוני לומר

הוא שחבר-הכנטת שבה וייס אומר דבר והיפוכו. הוא איננו יכול לתמוך בעיקרון הצעתו

של תבר-הכנטת שריד וגם בעיקרון שתומך בוועדת אשר.

ש. וייס;

אני מצטרף לרעיונות כפי שהם הובעו בהצעתו של הבר-הכנטת וירשובסקי.

היו"ר מ. רייטר;

רשות הדיבור להבר-הכנטת יוטי שריד.

י. שריד;

ברצוני לנטות לשכנע את חברי שהצעתי היא הטבירה ביותר בתנאים הקיימים.

בקשר שכר טופרים והרצאות ברצוני לומר כי לדברים אין שתר. אין שום נימוק

הגיוני בקשר לכך. מדוע שכר טופרים או שכר בעד הרצאות צריך להיות אטור יותר? זאת

אני אנמק. בשעתו היה כתוב בתקנון שלתבר הכנטת מותר להשתכר משכר טופרים

ומהרצאות. זה נושא אנכרוניטטי; היטטוריה.



אם חבר הכנסת הוא גם מבקר ספרות, האם בגלל זה שהוא גם מבקר ספרות הוא צריך

להפסיד? עד 99% ממה שנאמר על ידו נאמר בתוקף תפקידו. נותנים לדבריו מעמד

מועדף.

אם תבר הכנסת מגדל פרחים, אין לו הכנסה נוספת. אבל אם את הנאום שהוא נשא

במליאת הכנסת הפך למאמר - תהיה לו הכנסה נוספת? הרי הדברים נכתבו בתוקף תפקידו.

למה שאני, כחבר הכנסת, אקבל השלום בעד הרצאה ולעומת הבר הכנסת אתר שהוא מדען?

ת. גרוסמן;

הוא לא יכול.

י. שריד;

הוא לא יכול להמציא איזושהי תרופה? מדוע? להפוך את ההרצאות ואת הכתיבה

קרדום לחפור בה אבל המצאה, לדוגמה, לא?

אם יש דבר שחבר הכנסת חייב לעשותו מבלי לקבל עליו שכר אלו הם דברים שהוא

כותב במעמדו כהבר הכנסת ושהמעמד מחייב אוחו להם.

באנו לא פעם בטענות לאנשים שכותבים ספרים. הללו כותבים זכרונות שלך ושלי.

הם כותבים גם על מלחמות ישראל ועוד מקבלים עבור כך כסף. הם ממלאים את תפקידם.

לתת היתר מוסרי לאנשים שמופיעים בעד אלפי דולרים ו"חורשים על גבנו"? זה

אבסורד.

ה. גרוסמן;

הכנסה מוגבלת.

י. שריד;

את מוציאה שני עיסוקים מכל יתר העיסוקים כאילו שצריך לתת להם ציון לסובה.

אין הצדקה להוציא מקצוע אחד, אם לזח יקרא מקצוע בכלל.

ברוב הפרלמנטים בעולם לחברי הפרלמנט נוותר לעסוק בעיסוקים אחרים. למעשה אין

אף פרלמנט בעולם שאוסר על חברי הפרלמנט מלעסוק בעיסוק נוסף.

א. נחמיאס;

יש פרלמנט כזה; בצרפת.

ש. וייס;

שם עושים טריקים. יש להם סידור.

י. שריד;

אני מכבד את צרפת אולם זאת רק מדינה אחת בח אסור על חברי הפרלמנט לעסוק

בעיסוק אחר. בכל העולם לא נהוג כך.

מושמעת טענה אשר אני אינני מקבל אותה אבל מכיוון שחוזרים עליה מדי פעם בפעם

אולי יש בה הגיון, והיא שאם נלך בדרך של "יקוב הדין את ההר" ונאסור כל עיסוק

נוסף, יכולה להיות סכנה שהכנסת תאבד מכוחה.



אני רוצה לאפשר לחברי הכנסת לעסוק בעיסוק נוסף. אם חבר-הכנסת הוא

עורך-דין, אינני רוצה שהוא יצא בכלל ממעגל המקצוע הזה. אם הוא רואה-וזשבון -

אותו דבר. מן הצד האתר אי-אפשר להשאיר את הנושא הזה "פתוח" כי אז אנו חוזרים

לתופעות שמאפיינות את הכנסת העכשיווית כאשר יש אנשים שמנצלים את המצב לרעה.

הדרך היחידה לאזן בין הצורך לאפשר לחברי הכנסת לעסוק בעוד מקצוע ומן הצד

האחר לא לעשות שימוש לרעה בעיסוק הזה היא להגביל את ההכנסה. אז חברי הכנסת לא

יוכלו לעסוק בעיסוק האחר כעיקרי.

מה אני אומר? שחבר הכנסת יורשה להשתכר השתכרות נוספת ובלבד שלא תעלה על

סכום של פי שניים ממשכורתו כחבר הכנסת. זאת אומרת שלאותו חבר הכנסת תהיינה שלוש

משכורות; אחת פלוס שתיים.

אני מודה ומתוודה בפניכם בגילוי לב כי זאת הצעה שבאה גם לבחון את תום-הלב

ואת הכוונה של חברי הכנסת.

אם נקבל את הצעתם של חברי-הכנסת גרוסמן או וירשובסקי המצדדים באיסור מותלס,

מישהו יוכל לומר שרצו להעביר דברים דרקוניים שאי-אפשר להעביר אותם. אני רוצה

להעביר משהו סביר, הגיוני. אם חבר-הכנסת יגיד שהוא מתנגד להצעתי שלפיה הוא יכול

להרוויח שלוש משכורות, כי אז נדע מדוע הוא מתנגד; הוא רוצה להתעשר. אם כך -

שישב במקום אחר. לא בבית הזה.

אני נותן הזדמנות לעסוק במקצוע אחר, אבל בצורה מוגבלת. מבחינה ציבורית

הצעתי הגיונית. אף אחד לא יוכל להתנגד לה.

י.זי. אמיר;

הכנסה היא גם שכר?

י. שריד!

כן. אתה רשאי לקבל גם שכר. אתה לכול לעבוד במפעלי ים המלה ולקבל שכר.

ש. וייס;

אישית אינני יכול להצביע בעד הצעתו של חבר-הכנסת יוסי שריד כיוון שהדבר

יכול להתפרש כאילו אני רוצה לעבוד באוניברסיטה.

י.זי. אמיר;

אל תהיה יפה-נפש.

מ. פרוש;

את מי אתה מגביל?

י. שריד;

פעם אתת ולתמיד נדע היכן אנו עומדים. שלא יאמרו שלא מעבירים את הנושא הזה

כיוון שהוא דרקוני.

אין הצדקה עניינית להגביל חברי הכנסת כפי שמגבילים שרים. חבר הכנסת איננו

שר. חבר הכנסת לא יכול להכריע אם ייבאו או שלא ייבאו בשר כבש. חבר הכנסת איננו

שר. שר צריך להתליס כל יום החלסות.



צריך לבדוק איך מיישבים את העניין של ועדת הכספים.

אין הצדקה להפוך וזבר הכנסת לשר כיוון שעל-פי טבע הסמכויות זה לא אותו דבר.

אתרת היינו כולנו שרים,

לחבר-הכנסת פרוש ברצוני לומר כי בסנאט האמריקאי יש הגבלת שכר.

היו"ר מ. רייסר;

רשות הדיבור לוובר-הכנסת וירשובסקי.

מ. וירשובסקי;

א. אינני מציע להכיל את כל כללי ועדת אשר לגבי הברי. הכנסת אלא רק לגבי תלק

מהם כאשר הנושא הזה מותאם לתפקידם של וזברי הכנסת, בהבדל משרים.

ב. יכול להיות שנכון מה שהושמע כאן היום שאין אף מקום בעולם שבו תברי

הפרלמנט אינם מוגבלים לעסוק בעיסוק אתר. אולם אנו נמצאים היום במדינת-ישראל

מבהינה ציבורית ומוסרית במשבר קשה מאד, ועלינו, על השכבה שנושאת במידה רבה את

האחריות של קביעת הנורמה הציבורית, לעשות צעד מסויים שיבהיר את עמדתנו ושיתן לנו

כוה מוסרי כדי לקבוע מה שאנו קובעים. אנו בית המהוקקים היתיד שקיים

במדינת-ישראל. אנו הריבון של מדינת-ישראל וזה מהייב אותנו ליהס מסויים בתקופה

קשה מאד מבחינה מוסרית.

אינני מבין מדוע שלא נגביל עצמנו כחברי הכנסת לפרק זמן של עשר שנים עד שנצא

מהמשבר המוסרי?

מ. פרוש;

איך אתה יכול להשוות חבר הכנסת לסגן שר?

מ. וירשובסקי;

לחבר הכנסת שיושב בוועדת הכספים, בוועדת העבודה והרווחה או בוועדת

החוקה, חוק ומשפט יש השפעה ישירה על פעולות המימשל. הוא לא רק מביע דעה אלא

משתתף בהצבעות ושותף להחלטות.

אינני רוצה לסגור את הנושא עליו מדובר בצורה הרמטית, כמו לגבי שרים, אלא

פחות. יש לנו, במידה רבה, משקל וגם השפעה על החלטות.

צריך לצמצם בצורה משמעותית את יכולתו של חבר הכנסת לעבוד במקום אחר.

חבר-הכנסת שריד מציע שחבר הכנסת יוכל לעבוד היכן שהוא רוצת. מבחינה

הגיונית לומר שמותר לי להיות עורך-דין עצמאי אבל אסור לי להיות שכיר באותו משרד?

המצב הקיים היום נחשב לאבסורדי.

אני מסתכל על עצמי ונותן לכם דוגמה מכך שהייתי עובד של עירית תל-אביב

ויכולתי להמשיך להיות יועץ שמפטי שם תוך כדי הגבלת השכר ואז היתה נוצרת סתירה

וניגוד אינטרסים

י. שריד;

אז לא היית נשאר.

מ. וירשובסקי;

אילו היינו הולכים בדרך הזאת כי אז אינני יודע לאן היינו מגיעים.



י. שריד;

אילו היית עובד בעירית תל-אביב היית בפיקות העין הציבורית.

מ. וירשובסקי;

הכל ידוע. הכל נמצא תתת פיקותה של העין הציבורית.

י. שריד;

יותר טוב מאשר המצב הקיים הלום. אתה יודע כמה דברים אחה אינך יודע?

מ. וירשובסקי;

תבר-הכנסת יוסי שריד מציע שתבר הכנסת יורשה להשתכר השתכרות נוספת שעומדת על

פי שניים או פי שלושה ממשכורתו כתבר הכנסת , אבל זה איננו משנה מבתינת העיקרון.

יתתילו לפקה ולבדוק כמה חבר הכנסת משתכר?

י. שריד;

הנושא יהיה מבוסס על הצהרה של הבר הכנסת.

מ. וירשובסקי;

הצעתו של הבר-הכנסת שריד איננה פותרת את הבעיה אלא מראה עד כמה העניין

אבסורדי. בלתי-אפשרי.

על מה יצא ה"קצף"? על-כך שיש תברי הכנסת שעוסקים בעבודה עצמאית ואנו רוצים

להגביל אותם. אם מישהו משתכר עד שתי משכורות ממשכורתו כהבר הכנסת - לא איכפת.

אבל אם מדובר על הבר הכנסת שהוא גם עורך-דין או רואה-תשבון והוא משתכר 8 אלפים

שקל, זה ישנה לגביו?

אנו מפהדים מכך שנרוקן את הכנסת מאותם "גאונים" שעובדים בסקסור הפרטי

ו נגביל את השתכרותם הנוספת לא יותר מאשר 8 אלפים שקלים? אם כך, אלה טאנו

מפתדים שיברוזו מהכנסת ימשיכו לברות- מה זה בשבילם 8 אלפים שקלים?

אם רוצים לצאת אל הציבור צריך לצאת אליו עם דברים ברורים.

ועדו1 אשר ישבה על המדוכה. זה שכלליה אינם נשמרים - זה רק מראה על

ההתרופפות המוסרית שקיימת במדינת-ישראל. היה צריך לתפוס בגרוגרת את מי שעובר על

הכללים האלה. כללי ועדת אשר נכונים וטובים. אין סיבה שהם לא יתולו עלינו.

הכללים בתוקף כבר שבע שנים; הדרך סלולה. עלינו להזק את מעמדנו. עקרונות

וכללים כאלה צריכים לחול גם עלינו.

אני מציע תקיקת חוק שיאמץ את כללי ועדת אשר לא מהיונז אלא מהכנסת הבאה כדי

שתברי הכנסת ידעו על מה הם "הולכים". עד אז צריך לאמץ את ההצעה שלי, שנכשלה,

המדברת על עוד כמה כללי הגנה.

אם הצעתי לא תתקבל אני אצטרף להצעתה של תברת-הכנסת תייקה גרוסמן. אני סבור

שהצעתי טובה יותר.

בשבוע הבא ביום שלישי נמשיך לדון בנושא הזה?

היו"ר מ. רייסר;

בשבוע הבא נקיים דיון עם היועץ המשפטי לממשלה בנושא היועץ משפטי של הכנסת .

את תחילת הדיון נקדיש לעניין מבקר המדינה. אלה יהיו שני הנושאים העיקריים שבהם

נדון באותו היום.

ההצעה למנות יועץ משפטי של הכנסת הועלתה על-ידי חבר-הכנסת מרדכי וירשובסקי.

רשות הדיבור לחברת-הכנסת תייקה גרוסמן.

ת. גרוסמן;

אינני אדווקאט ובכל זאת, למרות שאין לי השכלה משפטית הייתי יכולה לעשות כל

מה שעושה עורך-דין ובאותה הצלחה לדבר בעד ונגד ולהביא נימוקים משכנעים עד הסוף

שחבר-הכנסת יוסי שריד צודק, ושאני צודקת.

אפשר לשכנע שיש צורך להבחין בין עיסוק כזה או אחר ואפשר לשכנע שגם חברי

הכנסת שיש להם עיסוק אינטלקטואלי - אי-אפשר להפסיקו, ואפשר גם לשכנע ההיפך. כל

דבר יהיה נכון.

אני מצהירה בזאת שאינני משוכנעת במאת האתוזים במה שאני מציעה. אני מבינה

שיש לנושא עליו מדובר פנים לכאן ולכאן. לכל הצעה מהצעותי יש שתי פנים, ובכל

זאת, אחרי ששקלתי את הדברים הגעתי למסקנה שצריך לתקן את התקנון כדי שחבר הכנסת

יוכל לקבל משכורת נוספת. הוא לא יכול להיות עובד מדינה כלשהו או עובד ברשות

מקומית. אינני מציעה לשנות את החוק.

לא מתקבל על הדעת שחבר הכנסת יהיה גם עובד עיריה. לא מתקבל על הדעת שחבר

הכנסת יהיה עובד קבוע באוניברסיטה או עובד קבוע בבית-ספר תיכון.

א. ורדיגר;

מה בקשר למפלגה? להסתדרות?

י. שריד;

מדוע לא מתקבל על הדעת שחבר הכנסת יעבוד באוניברסיטה?

ח. גרוסמו;

אוניברסיסה במידה מסויימת היא גם

מ. איתן;

הוא יכול לתת הרצאה ולקבל עבורה חשבונית,

אני מבקש אתכם לאפשר לחברת-הכנסת חייקה גרוסמן לסיים את דבריה,



ח. גרוסמו; בל דבר אפשר להביא עד כדי אבסורד ובכל זאת קיים

הבדל בין מי שעובד באוניברסיטה לבין מי שבא

מדי פעם בפעם להרצאת-אורח.

מ. איתן; אין כל הבדל,

לא אמרתי שהעניין הזה אבסולוטי; אין חלוקה

אבסולוטית, צריך לתחום גבול מסויים. אין ברירה

אחרת, זאת הסיבה שבגללה אני תוחמת את הגבול שהוא איננו מושלם, לא מלא ובוודאי שלא

אבסולוטי,

י, שריד; אבל הגבול שלר איננו נכון,

ח, גרוסמן; אתה משוכנע כל-כך בכל דבר שאתה אומר,

אני אומרת שקיימת בנושא הזה בעיה מסובכת,

מה הפרינציפ בחלוקה שלי?

היו"ר מ, רייסר; אבקשכם לא להפריע לחברת-הכנסת גרוסמן באמצע דבריה,

ח, גרוסמן; כוונתי היא לקבוע איזשהו קריטריון כדי שלקוח לא

יהיה תלוי בחבר הכנסת, לכן אני מתנגדת לעבודתו של

חבר הכנסת כעורך-דין, כיוון שיש לו ככזה לקוחות,

אם חבר הכנסת נותן הרצאות, דבר כזה איננו יוצר בו

תלות כזאת שהוא יוכל לנצל את מעמדו באופן כלכלי או מתוך לחץ,

הקריסריון עליו אני מדברת רחוק מלהיות אידיאלי

אבל יש בו עיקרון, אינני רוצה שמישהו יהיה תלוי בחבר הכנסת,

אם מישהו פונה אלי בבקשת עזרה כיוון שנגרם לו עוול

ואני עוזרת לו בתור חברת הכנסת, לא בתור עורכת-דין, זה בסדר, אבל אם חבר הכנסת עוזר

לאותו אדם בתור עורך-דין, המצב חמור מאד,

בתור חברת הכנסת טיפלתי במקרים של אנשים שפנו אלי

בשל עוול שנגרם להם, לו הייתי עורכת-דין והיו פונים אלי, הייתי מקבל בעד זה כסף,

טיפלתי בזמן האחרון במקרה של אשה שפנתה אלי בבקשת עזרה כיוון שנגרם לה עוול, היא

איננה תלויה בי, אני אינני מקבלת ממנה טובות הנאה ואני עוזרת לה כיוון שאני סבורה

שנגרם לה עוול.

אני מציעה שחברי הבנסת יהיו רשאים לקבל הכנסה

נוספת משכר סופרים ומהרצאות, אבל בהגבלה, ההגבלה היא שההכנסה לא תעלה על גובה

המשכורת שחבר הכנסת מקכל מהכנסת, כיוון שכך חבר הכנסת יקיים חלק מהעבודה הנוספת

הזאת בצורה וולונטארית, או לא, זח עניינו,

שכר סופרים איננו יוצר תלות, אם מישהו מוציא לאור

ספר ויש לו הכנסות ממנו אי-אפשר לומר לו להפסיק לכתוב, בכנסת אין לנו ©ופרים אבל

אולי יהיו לנו בכנסת הבאה? אני, לדוגמה, מוציאה עכשיו לאור ספר אבל אין בכר עניין

של מישהו שיהיה תלוי בי, מי שירצה יקרא את הספר, מי שירצה יבוא להרצאה, את

הפרינציפ הזה אינני רוצה להפר,

זה ההבדל בין הצעתי ובין-הצעתו של חבר-הכנסת יוסי

שריד, אני מציעה לחבר-הכנסת שריד לא "לההרג" על הצעתו עד הסוף, אמנם יש מידה רבה

של צדק בדבריו, אבל יש מידה רבה של צדק גם בדברי, גם הוא יכול היה להגן על עמדותי

כפי שאני יכולה להגן על עמדותיו,

הנושא מסובך ולא צריך להיכנס למילכוד של



היו"ר מ' ריי0ר; תודה,

שונות

יש ערעור לגבי ההחלטה שקיבלנו אתמול בענייו הצעה

לסדר-היום של חברי-הכנסת שולמית אלוני ומרדכי

וירשובסקי בעניין השימוש שעושה הרבנות בחוק ההונאה בכשרות, אתמול הנושא הזה הונח

על סדר-יומנו והוועדה החליטה להעבירו לוועדת הפנים ואיכות הסביבה על-פי המלצת היועץ

המשפטי שלנו, ולא לוועדת החוקה, חוק ומשפט כפי שביקש יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט,

בינתיים קיבלתי ערעור מהמציעים, חברי-הכנסת אלוני

ווירשובסקי, המבקשים, בכל זאת, להעביר את הנושא הזה לוועדת החוקה, חוק ומשפט, או

לחילופיו לוועדת הכלכלה, מזכיר ועדת הכלכלה, בשם יושב-ראש ועדת הכלכלה, טועו שזה

נושא ששייר לתחום טיפולה של ועדת הכלכלה,

אני אעמיד להצבעה את השאלה האם לקיים רוויזיה

בהצעה הזאת?

מ, איתן; קיימת בעיה,

היו"ר מ, רייסר; איו כל בעיה,

הנושא הזה היה על סדר-היום של אתמול,

היו"ר מ, רייסר; בישיבה הבאה נקיים את ההצבעה,

מה בקשר הערעור שלי בענייו ועדת המשנה להצעות אי-

אמון והצעות לסדר-היום? אולי נסיים את הרוויזיה?

היו"ר מ, רייסר; אני מציע לצרף לוועדת המשנה את חברת-הכנסת חייקה

גרוסמו ועוד נציג מהסיעות הדתיות, מהקואליציה,

א, ורדיגר; בבקשה,

היו"ר מ, רייסר; האם חבר-הכנסת פרוש מוכו להצטרף לוועדת המשנה?

מ, פרוש; אני מוכו להצטרף,

היו"ר מ, רייסר; אני מעמיד להצבעה את בקשתו של חבר-הכנסת ורדיגר

להוסיף חברים לוועדת המשנה,

הצבעה

הצעתו של חבר-הכנסת ורדיגר התקבלה,



ת. סובי; ביקשתי להיות חבר בוועדת המשנה,

י. ז'. אמיר; על כל חבר מן האופוזיציה אני מבקש שיהיה גם חבר

מהקואליציה,

היו"ר מ. רייסר; הוועדה מונה כרגע שמונה חברים, אם כל השמונה ישתתפו

בישיבות הפורום יהיה יותר מאשר מליאת הוועדה.

אם אתם מציעים להוסיף עוד חברים לוועדת המשנה כי אז נבסל אותה ונקיים את הדיונים שהיו

אמורים להתקיים בה במליאת הוועדה,

ת, סובי; אני מציע להעביר את דיוני ועדת המשנה למליאת הוועדה,

א, נחמיאס; מדובר על ועדה שנבחרה לפני שבועיים ושהיום בשעה

אחת-עשרה וחצי היא אמורה להתכנס, אני מציע לא

לכנס את הוועדה, להעלות את הנושא על סדר-יומה של מליאת הוועדה בשבוע הבא, ו"לבנות"

אותה מחדש, אני מציע לא לכנס את ועדת המשנה היום בחסף.

היו"ר מ, רייסר; לא בחסף, הערעור הושמע רק אתמול ואני הבסחתי להעמיד

את הנושא היום להצבעה, אני יכול להרחיק-לכת ולומר

שהליכוד קיבל את כל ההמלצות של יושב-ראש הכנסת לגבי כל ההצעות שלו, וסיעות אחרות,

לרבות המערך - לא.

א, נחמיאס; אני חבר ועדת הכנסת מסיעת המערך ואינני יודע על מה

אתה מדבר.

היו"ר מ, רייסר; אני אומר את דברי במלוא האחריות, כולם יודעים מה

קורה בכנסת, אנו מצווים לסייע ליושב-ראש בנושא הזה,

לוועדת המשני. ממליא לא תהיה סמכות להחליס שום דבר

וכל החלסה שלה תצסרך להתקבל במליאת הוועדה, מדוע אתם מנהלים סביב הנושא הזה דיונים

עקרוניים?

אם כך, תצרף לוועדת המשנה את חבר-הכנסת תופיק סובי,

א, נחמיאס; גם אני מציע לצרף אותו לוועדה,

היו"ר מ, רייסר; יש הצעה לצרף את שלושת החברים; חברי-הכנסת גרוסמן,

פרוש וסובי לוועדת המשנה, האם יש למישהו מהחברים

הצעה אחרת? אני מבין שלא, אם כך מאשרים את ההחלסה הזאת פה אחד.

מ, פרוש; האם ישיבת ועדת המשנה שנקבעה לשעה אחת-עשרה וחצי

לא תידחה?

היו"ר מ, רייסר; לא, אנו וניכרים לסעיף הבא שעל סדר~היום -

הצגת תכניות של המבנה הנוסף לכנסת

היו"ר מ. רייסר; רשות הדיבור למר יעקבסון.



ש. יעקבסון; על דעת יושב-ראש הכנסת הזמנו לישיבה זאת את אנשי

מע"צ שעוסקים מזה זמן רב במלאכת הכנת תכניות

למבנה החדש, בראש הצוות שהוזמן אלינו עומד האדריכל הראשי של מע"צ, מר ערמון, ואני

מציע להעביר אליו את רשות הדיבור,

א. ערמון; תרשו לי להציג בפניכם את חברי; אדריכל הנס גרוס,

מתכנן עיצוב פנים ומהנדס, משה כוגן מתכנן הפרוייקט

ומר קפואה קעוזר בקורטוס ובתכנון המפורט, צריך להגיע לכאן גם אינגיינר גיל, סגן מנהל

מע"צ,

התחלנו לתכנן את האגף החדש של הכנסת בקיץ 1982,

הוזמן אצלנו תכנון של 120 עד 125 חדרי משרדים לחברי הכנסת ולמזכירות, כאשר לכל חבר

הכנסת יהיה חדר משרד משלו, ומזכירה תשרת שני חברי הכנסת,

הבעיה העיקרית שעמדה בפנינו התמקדה בשאלה כיצד

להוסיף שטח כל-כך גדול לבניין הכנסת מבלי לפגוע בצלליתו? בניין הכנסת משמש סמל,

מצאנו את הפתרון הפשוס ביותר והוא לבנות בניין

מקביל לבניין הקיים, במרחק מה ממנו, ליצור חצר פנימית ואגף שיקיף את הכנסת ממערב, דרום

ומזרח, המודל של הפרוייקט היה פעם בחדרו של היושב--ראש,

בשלב זה מתכננים את השלב הראשון של הפרוייקט -

האגף הדרומי

מקביל לקומת הוועדות,

א, ערמון; אני מראה לכם את המקום על-פני התרשים שתלינו על

הקיר, מחדרי הוועדות לא יראו את החורשה אלא חצר

פנימית מגוננת.

אבקש תשומת-לבכם לתרשים, אני מראה לכם עכשיו את

הקומה בה אנו יושבים, מכאן אני עובר ללובי שיש לו פתח לחצר שכמעט לא יפתחו אותה אף

פעם, ממנה יהיה מעבר וייפתח אגף לשני הצדדים, מזרח ומערב, כאשר משני צדי הפרוזדור

יהיו חדרים, הסידור הוא חדר מזכירה ושני חדרי משרד לחברי הכנסת, השירותים יחיו

בקצה,

במקום המרכזי שאני מצביע עליו בתרשים יהיה לובי

מרובע שממנו תהא גישה לאולם ועידות בינלאומיות, מסיבות עתונאים, קבלות פנים וכדומה,

האולם כולו יהיה פתוח כיוון שהגג יהיה בגובה פני הקרקע והמרפסת שלו תהיה במפלס

הריצפה, המקום בשטח הוא מעבר לסלע שאני מראה לכם דרך החלון,

בניין המשרדים יהיה בן שתי קומות וחלונותיו יפנו

החוצה, אנו נוריד את פני הקרקע כדי שהחלונות לא יהיו מתחת פני הקרקע,

אני אתרכז עכשיו באולם ולאחר מכן אעבור למשרדים,

בהמשר המעבר יש לובי מרובע עם גישה לאותה מרפסת שמהווה את גג האולם, עם מעליות וחדר

מדרגות חירום, כאן יש מדרגות שמובילות בתור המעבר /יורדות לקומה התחתונה, תהיינה

שלוש מעליות; שתיים לקהל הרחב ואחת לאורחים שצריכים להגיע לבמה,

מכאן אני עובר לתרשים השני, אני מראה לכם עכשיו

את המפלס התחתון של קומת המשרדים הנמוכה יותר, יורדים במדרגות ומגיעים למבואה אולם

כניסה דומה לזה שלמעלה, עם שני פרוזדורים, מזרח ומערב, וחדרי משרדים,

עשרים וארבעה, לחברי

הכנסת, ושנים-עשר חדרים למזכירות, סך-הכל בפרוייקט בשלב הזה יהיו ארבעים ושמונה

חדרים לחברי הכנסת ועשרים וארבעה חדרים למזכירות,



מהלובי יורדים עוד חצי קומה ומגיעים לכניסה לאולם.

האולם יהיה באלכסון כלפי ציר הכניסה והיא יכיל קצת למעלה משלוש מאות מקומות. בין

שלוש מאות לשלוש מאות ועשרים מקומות. המספר תלוי ברוחב הכיסאות,

מאותה קומה, מהמעלית לאורחים שהולכים לבמה, יהיה

פרוזדור שיעבור דרך חדרי איפור ושירותים ויגיע לבמה, על הבנה אפשר יהיה להתקין מסך

להקרנות,

כשבעה מסר אורך וכארבעה מסר רוחב,

מעל הכניסות תהיה מערכת שלמה של חדרי תרגום סימולסני,

רדיו, סלוויזיה, חדר להקרנת קולנוע וגם מעל הצדדים ותחת הכניסות יהיו משסחים לצילומי

טלוויזיה, אפשר יהיה להכניס לכאן חרבה צוותי סלוויזיה גם ישראלים וגם זרים, הרעיון

הזה לא היה בתחילת הפרוייקס והוא צץ רק כאשר סיימנו אותו, בהתחלה, אם זכרוני איננו

בוגד בי, אמרו שאפשר, יהיה לעשות מסיבות עתונאים בלובי, אחר-כך, לאס לאס, התגבש הרעיון

של האולם עד שהוא הגיע למצב הזה,

כל האולם ימצא מתחת לפני הקרקע פרס לגג שהוא מרפסת,

אני חוזר עכשיו לחדרי המשרדים ומראה לכם אותם על

השרסוס, לא תלינו על הקיר אפשרויות ריהוס, אורך כל חדר יהיה 5,20 מסר ורוחבו - 3,60

מסר, חדרי המזכירות יהיו קסנים יותר: 4,60 מסר על 3,20 מסר, חברי הכנסת יוכלו

להיכנס לחדריהם דרך דלתות נפרדות או דרך חדרה של המזכירה, ליד כל כניסה כזאת יהיה

מזדרון מתרחב שאפשר יהיה לעשות ממנו פינת המתנה מחוץ לחדרו של חבר הכנסת, תהיה גם

פינת המתנה בפנים,

שולחן כתיבה, ארון שחלקו סגור וישמש ארון בגדים, חלקו פתוח, ספריה, וחלק תחתון סגור,

בנוסף לאלה תהיה ספה שאפשר יהיה לישון עליה, כורסאות ופינת ישיבה,

לקחנו בחשבון את העובדה שחברי הכנסת יוכלו ללון

בחדרים ולכן תיכננו שירותים מורחבים יותר, בשני קצוות הפרוזדורים ישנם שירותים גדולים

ומקלחות,

משותפים למספר חברי הכנסת?

ודאי, בצד השני יש שני תאי מקלחת עם ארונות ותאי

בגדים,

האם יהיו סידורים מיוחדים לחברות הכנסת?

השירותים יהיו גם לגברים וגם לנשים אבל אי-אפשר

יהיה להציץ,

בצרפת יש לחברי הפרלמנס מקלחת ושירותים בחדרון קסן

נפרד,

לכל הבד הפרלמנס יש שירותים?

הוא יכול גם להישאר לישון שם,

כמובן שאפשר היה לתכנן גם אצלנו דבר כזה אבל הוא היה

מקסין את מספר חדרי המשרדים /מעלה את המחיר בהרבה

כיוון שמערכת האינססלציה נחשבת ליקרה,

לפי הפרוגרמה שקיבלנו לפני ארבע שנים חשבנו על

שירותים מרוכזים בקצבות,

כדי להישאר לישון בבניין בלילה הדבר מחייב פרטיות

יתר, מבחינה תכנונית היה צריך לחשוב על זה.

זאת שאלה פרוגרמאסית.

כמה חדרים השירותים ישרתו?

בכל קומה יהיו שני אגפים. בכל אגף יהיו שנים-

עשר חדרים לחברי הכנסת וששה חדרים למזכירות.

לכל קבוצה כזאת של חדרים תהיה מערכת שירותים. המערכת הזאת של השירותים תחזור ארבע

פעמים באגף החדש.

רשות הדיבור לחבר-הכנסת אליהו בן-אלישר.

אני מודה ליושב-ראש הוועדה על-כך שהוא איפשר לי

להשתתף בישיבה הזאת.

לאור מה ששמענו קשה לי להעיר הערות מקיפות אבל יש

לי כבר עכשיו הערות קונספסואליות מתוך נסיוני בכנסת, מה חסר לחברי הכנסת? - מקום

לעבוד, קצת דיסקרטיות, אינני מדבר על שירותים או על אפשרות של לינה בכנסת, חברי

הכנסת צריכים שיהיה להם מקום עבודה ואפשרות לטלפן, היום אין לנו אפשרות כזאת.

אנו חיים בעידן של תקשורת ואין לנו מקום להתראיין

מבחינה פיסית.

אנו מתראיינים בפרוזדור למעלה.

אלה כרגע הדברים להם אנו זקוקים, בעוד מספר שנים

בוודאי יהיו עוד צרכים.

מה שהיה בכוונתי לומר הוא שדבר ראשון אין מספיק

חדרים, צריך מיד להתחיל לדאוג שלכל חבר הכנסת תהיה לשכה נפרדת; חדר וחדר מזכירה.

לא חדר משותף למזכירה שתשרת שני חברי הכנסת, זה איננו דיסקרטי, זה לא עובד, לכל

פקיד ממשלתי יש חדר, וחדר נפרד למזכירה.

היום, כאשר יושבים בחדר בכנסת ומדברים בטלפון,

לפחות בשלושה חדרים סמוכים שומעים את השיחה, לא רק שאין דיסקרטיות אלא שאחד מפריע

לשני, כל הדברים האלה גורמים לכך שהבניין הזה הפך להיות בית לא אהוב על מי שצריך

לעבור בו, קרי חברי הכנסת, זאת גם הסיבה שחברי הכנסת אינם עובדים בבניין, גם אי

אפשר לטלפן מכאן.

אלה הדברים שאתם צריכים למצוא להם פתרון, אתם

צריכים להתחיל את התכנון מההתחלה, לא שני חדרים לחברי הכנסת וביניהם חדר אחד למזכירה.

אינני יודע באיזה סוג של מחיצות אתם עומדים להשתמש.

הבניין הנוכחי בנוי רע מאד, הקירות צריכים להיות קירות נורמאליים ולא צריך לחסוך בהם

כסף.

אינני יודע כמה חדרים נפרדים תכננתם לנושא הטלוויזיה

והרדיו, הנושא הזה חשוב ביותר, בלי זה אי-אפשר, אתם חייבים לדאוג לכך.

יש עניין שלא כל-כך קשור לחברי הכנסת אישית אולם

הוא נחשב לנושא חשוב מבחינה המדינה והעם, מגיעות לכנסת כל מני קבוצות, בעיקר של

יהודים שמוזמנים לכאן מחוץ-לארץ כמו הבונדס, מהמגביות, קבוצות שמגיעות ביוזמת משרד

החוץ או משרד ראש-הממשלה, על-מנת להתקבל על-ידי חברי הכנסת, זה חלק מהטקסיות

הישראלית, המצב היום הוא כזה שאפשר לקבל קבוצה אחת בכנסת במועד שנקבע מראש, אם שני



חברי הכנסת רוצים לקבל שתי קבוצות במקביל, הם אינם יכולים לעשות זאת. מה זה אומר?

שארגונים מכובדים כמו המגביות אינם יכולים לבוא לכאן כי מבחינה פיסית אין היכן לקבל

אותם.

מדובר על חלק מההווייה הפרלמנטארית היהודית וצריך

לדאוג לנושא הזה, אולי במקום האודיטוריום?

מתכננים את הבניין החדש בשלבים וזה טוב, אבל צריך

לזכור את הקשר בין העולם היהודי והארץ ואת המוזמנים הן על-ידי יושב-ראש הכנסת הן

על-ידי חברי הכנסת.

אני מוכן להשתתף בייעוץ בעתיד.

רשות הדיבור לחבר-הכנסת נחמיאס.

אני מניח הנחה ברורה שאנשי מע"צ תכננו את הפרוגרמה

על-פי נתונים שסיפקו להם.

אם ההערות שלנו תיכנסנה למסגרת הפרוגרמה מה טוב;

אם לא - נצטרך לדון יחד אם נבצע את השינויים או לא.

מה אנו צריכים? אני אלך בעקבותיו של חבר-הכנסת

קודם כל מקום עבודה לחברי הכנסת.

בראשית הקדנציה הייתי יושב ראש ועדה שהיתה צריכה

לחלק חדרים לחברי הכנסת וככזה אני יכול לומר לכם שזאת בעיה קשה מאד כיוון שצריך

להעדיף אחד על-פני האחר, קבענו קריטריונים והחלטנו לתת קדימות לחברי הכנסת שגרים

רחוק יותר מבחינה גיאוגרפית, העניין הזה קצת שרירותי כי כל חבר הכנסת, גם זה שגר

בירושלים, צריך לבוא לכנסת ולקבל קהל, להכין נאום או לעבוד על מחקר.

זאת הבעיה הראשונה שצריך לפתור, צריך למצוא מקום

עבודה לחברי הכנסת.

האם יהיה חדר מזכירה אחד שישרת שני חדרים של שני

חברי הכנסת? זאת כבר פוקנציה של כסף.

הבעיה השניה שקיימת לגבי חברי הכנסת היא עניין

המפגשים הקטנים שמתקיימים בינם ובין קבוצות, לזה לא נתתם פתרון.

האולם עליו דיברתם מיועד לשלוש מאות או לשלוש מאות

ועשרים מקומות גדול מדי כיוון שאני מדבר על קבוצות של עשרים או ארבעים איש, אפילו

מאה, לא טוב לקיים מפגשים כאלה באולם שמיועד לשלוש מאות מקומות, אין אינטימיות

ולא יכול להיווצר קשר בין המרצה לבין השומע.

צריך לדאוג לשניים-שלושה אולמות קטנים של שלושים

או ארבעים מקומות כדי שגם אם יבואו רק חמישה-עשר איש המצב יהיה עדיין בסדר.

אנו נמצאים בעידן הטכנולוגיה, בקרוב תוכנס לבית

הצבעה אלקטרונית. עכשיו ממש עובדים על הנושא הזה, עוד כמה חודשים הוועדה תצטרך לתת

האם להשאיר אותה פתוחה או לנהוג לגביה כפי שנוהגים בהרבה

פרלמנטים בעולם?

התוספת שעליה מדברים איננה לשנה או לשנתיים אלא

לשלושים-ארבעים השנים הבאות עלינו לטובה, אי-אפשר לחשוב על משהו מודולארי וכל פעם

להוסיף חדש, אלא על קומפלקס מוסדר ומתוכנן בינו לבין עצמו.

באולמות הקטנים שעליהם אני מדבר אפשר יהיה לקיים

מסיבות עתונאים.



כhוון שאנו עומדים להיכנס לעידו האלקטרוניקה

צריך לחשוב על אגף ממוחשב שיכלול גם אולפני טלוויזיה ואת כל המערכת שלידו,

אני מבקש אתכם לתת את הדעת לנושא האיוורור,

המבנה של היום איננו מאוורר ואף לא מואר מבחינה טבעית, כל האוויר שנכנס לכאן הוא אוויר

מאולץ או כזה שנכנס דרך המדרגות, אין כאן איוורור טבעי, כמעט שאיו תאורה טבעית,

האולם מואר על-ידי פנסי חשמל וכך גם הפרוזדורים, גם בחדר הזה קשה לשבת אם אין מאירים

אותו, צריף לתת תשומת-לב לנושא הזה,

בפרוגרמה שלכם קיים דבר יוצא-מן-הכלל והוא ניצול

פני הקרקע, ניצלתם את הגובה עד שירדתם למטה, לכביש רופין,

א, ערמון; לא הגענו לכביש,

א, נחמיאס; מבחינה ארכיטקטונית יש לכם אפשרויות נהדרות,

המצב שיצרתם מבחינה ארכיטקטונית נותן שטח מחיה

אדיר אם כי מיקר את העבודה, נפתחים אופקים יפים ורחבים,

מה אפשר לעשות כדי לא לסגור את האגפים סגירה הרמטית?

א, ערמון! השארנו אותם פתוחים לחצר פנימית,

א, נחמיאס; בגלל פני הקרקע שהם יותר לטובתכם, לפי הרעיון שלי

אתם יכולים להשאיר חלק קצת פתוח ולרדת קצת יותר למטה,

ברצוני לכפור בכל הנושא של האולם, מדובר על שלוש-

מאות עד שלוש-מאות ועשרים מקומות, האולם איננו פונקציונאלי לא לארוע גדול גם לא לארוע

קטן, לדעתי הוא לא לכאן ולא לכאן, אני כופר בכלל ברעיון של אולם כזה בפרלמנט,

אינני מבין בשביל מה הוא תוכנן? שלוש-מאות מקומות זה לא לכאן ולא לכאן, אני הייתי

מעדיף אולם הרבה יותר קומפקטי של מאה עד מאה וחמישים מקומות, כאשר אנו מארחים באולם

מאה וחמישים איש אנו סבורים שההשתתפות יוצאת-מן-הכלל,

בשרטוט הזה שתולה על הקיר אני סבור שהייתם יכולים

ליצור משהו יותר מעניין מאשר מעין בית-מלון עם חדרים, אפילו היום דבר כזה לא קיים בכנסת

בקומה השניה שהיא קומת המשרדים, צריך לחשוב על הפרטיות שעליה כבר הרחיב את הדיבור חבר-

הכנסת אליהו בן-אלישר, כאן, בשרטוט שלכם, יצרתם פרוזדור כאשר משני צדדיו חדרים, צריך

למצוא פתרון אחר לחדריהם של חברי הכנסת, אני מבין שאתם רציתם לנצל את השטח בצורה

מקסימאלית כדי לפתור את בעיית מספר החדרים,

אולי אפשר יהיה לתכנן את החדרים של חגרי הכנסת כך

שהכניסות לא תחיינה אחת מול השניה? לא יאה לפרלמנט שיהיה מתוכנן כך, גם במשרדים של

מע"צ הכניסות אינן אחת מול השניה, היום מתכננים נושא כזה לפי תפישה נפרדת, לא כניסה

אחת מול הכניסה השניה,

אין לי ספק בכך שמה שאתם מציגים בפנינו זאת פרוגרמה

שהכתיבו לכם ואתם הייתם צריכים להיות נאמנים לה, אפשר יהיה, יחד אתכם, לשנותה, ואתם

תמצאו עבורנו את הפתרון,

לי הנושא של שירותים בקצה המסדרון איננו מעלה אף

לא מוריד, זה לא רציני עד כדי כך, היום אנו מסתפקים בשירותים לכל קומה אז לפי זה מה

שאתם מציעים לא נראה לי נורא, אם תכניסו שני מקומות כאלה - פתרתם את הבעיה במלואה,

הצורה הכללית של הפרוגרמה יפה,

היו"ר מ, רייסר; תודה, רשות הדיבור לחבר-הכנסת תופיק טובי,

עלינו לדאוג לא רק לעצמנו אלא למי שיבואו אחרינו.

עד כמה שאני יכול לזכור לא קיימנו בכנסות קודמות

דיון בשאלה איך יראה המבנה שיקלוט את הכנסת? קיבלנו הצעה מוכנה, היו אז תנאים של

חלוציות שהתקבלו ללא הרהורים נוספים או הצעות אחרות, אבל מהנסיון שלנו אני יכול

לומר שטוב שחברי הכנסת דנים היום בשאלה איך תראה הכנסת בעתיד ואני מציע שלא רק חברי

ועדת הכנסת יציעו הצעות בנושא הזה אלא שהתכנית תוצג בפני כל חברי הכנסת כדי שהללו

יוכלו להביע דעתם, ואולי אף להרכיב ועדה שתגבש את ההצעות.

בדיון הראשון שהתקיים לפני ארבע או חמש שנים, כאשר

אנשי מע"צ הונחו להתחיל את הפרוגרמה, הדאגה הראשונה שלנו היתה להבטיח תנאי עבודה טובים

יותר ואקלים יותר נוח בכנסת.

כאשר נכנסים לבית הזה, עם כל הגודל שלו, ועובדים

שתים-עשרה שעות, יוצאים מכאן מותשים, המומים ובהרגשה כללית מעיקה מאד.

אם מתכננים אגף נוסף צריך לדאוג לתנאי דיור ואכסון

נוחים, אם מדברים על תוספת צריך קודם כל להבטיח תנאי דיור בעבודה במשך שתים-עשרה שלוש-

עשרה שעות ביום, וזאת - לכל חברי הכנסת.

אינני פוסל מראש אולם גדול, מפואר, אבל אם שוקלים

היום מה עדיף על מה כי אז אני הייתי מעדיף לתת לחברי הבית לשכות עבודה, תנאים לעבודה

ואפשרות של הימצאות עוזר על ידם.

אינני יודע כיצד תתבצע עבודה כאשר לשני חברי הכנסת

יהיה עוזר או מזכיר בעת ובעונה אחת, אי-אפשר לחלק את היום לעוזר ולקבוע שארבע שעות

הוא יעבוד בשביל חבר הכנסת אחד ועוד ארבע שעות בשביל חבר הכנסת השני, איזה עוזר או

מזכיר יוכל לעזור באותו הזמן גם לחבר-הכנסת נחמיאס, לדוגמה, וגם לחבר-הכנסת פרוש או

כהנא ?

אני מציע להנחות את המתכננים בצורה כזאת שלא יווצר

מצב של אליטה ושלא יפלו בנושא הזה בין חברי הכנסת.

החדרים בהם חברי הכנסת עובדים היום אינם יכולים

להמשיך לשמש חדרי עבודה, יש חברי הכנסת שיושבים בקצה של האגף עם ארגזים מול השולחן,

החלון פונה לצינורות והרעש הוא משהו שאי-אפשר לעמוד בו, ואם אני מדבר על רעש הרי

קיים עניין הטלפונים שחבר הכנסת אחד שומע שיחות של חבר הכנסת שמדבר בחדר אחר, כאשר

חבר-הכנסת יאיר צבן משוחח בטלפון, אני צריך לברוח מהחדר, הוא מדבר בקול רם עד כדי

כך שאינני יכול לשמוע את דבריו של מי שמדבר אתי, אין לי טענות אישיות כלפיו.

חייבים, ב"מכה" ראשונה, למצוא פתרון לבעיות האלה

ולדאוג לכך שכל חברי הכנסת יקבלו את אותם תנאים שבהם אפשר לעבוד.

אני מצדד בכך שכל לשכת עבודה של חבר הכנסת תהא לשכה

עצמאית. אינני מתאר לעצמי שהחדרים האלה יהפכו לבית-מלון, אבל לפעמים, בישיבות ליליות,

יש חברי הכנסת שהיו מעדיפים לא לנסוע למלון, לכן אני סבור שצריך למצוא דרך כדי שחדרי

חברי הכנסת יהיו יחידות עצמאיות עם שירותים, ועם פינה לעוזר, איננו מתכננים את

הפרוגרמה הזאת לשנה אחת או לשנה הבאה, אנו צריכים להבטיח תנאים טובים לעבודה לשנים

רבות; לדורות הבאים. צריך לשאוף למה שיותר טוב.

אני מצדד בכך שיהיו מספר אולמות, חסרים בבית הזה

אולמות בהם אפשר יהיה לקיים מפגשים עם אורחים. אין אפילו מקום לפגישה של סיעה קטנה.

בסוף דברי אני מגיע לעניין המסעדות, המצב הזה

לא יכול להימשך, בשעות הדוחק אין בכלל על מה לדבר, אם ככר מתכננים, אני הייתי ממליץ

לבנות עוד אולם מסעדה או קפיטריה שישמשו בעיקר את חברי הכנסת.

תודה. רשות הדיבור לחבר-הכנסת שבח וייס.

אני מבקש את סליחת הנוכחים על-כך שלא יכולתי לחיות

נוכח בישיבה הזאת ברציפות כיוון שאני חבר בוועדה

אחרת שיושבת בשעות מקבילות.

אם "הולכים" על בניה נוספת כי אז אני הייתי מציע

לחשוב על רה-ארגון גם של הבניין הזה, ובניה נוספת אולי מאפשרת דבר כזה, מה נראה לי

ראוי לרה-ארגון כזה? קיימת היום קירבה מופרזת של המזנון לאולם המליאה, הנושא

הזה נראה לי אפילו כגובל בוולגאריות, קיימת היום בישראל דמוקרטיה עממית לפיה חבר

מרכז שלא בא פעם בשבוע לכנסת, לא נחשב. גם בעתונות הנושא פועל בדרך זאת, לא רק שכל

עתונאי הוא בן-בית קבוע כאן אלא גם אנשי מקומונים, אנו, במידה רבה, אשמים במצב הזה,

זה הסגנון שהתפתח ויש לו השלכות גם על המשטר.

אילו הייתי מתכנן מחדש את הנושא כי אז הייתי מרחיק

את המזנון מאולם המליאה. המצב היום נראה שכאילו למזנון יש כנסת או מליאה.

אני הייתי הופך את המזנון לאיזו קפיטריה קטנה או

חדר מנוחה לחברי הכנסת עם כורסאות ועתונים. את המזנון הייתי מרחיק.

התפתחה כאן טכניקה של חברי הכנסת שאינם יכולים להיות

במליאה ועיקר עבודתם נעשית במזנון. מהמזנון הם נכנסים למליאת הכנסת רק כאשר הגיע תורם

לנאום.

צריך לגרום לכך שיהיה להם קשה לעשות דבר כזה.

צריך לדאוג לכך שהעניין לא יהיה פשוט עבורם. שהם יצטרכו לעבור כמה מאות מטרים מהמזנון

עד המליאה.

במסעדה של העובדים אוכלים גם חברי הכנסת רבים.

יש בינינו כאלה שלא נוח להם להימצא בקן הרכילות של המזנון והם מחפשים אווירה אחרת.

כל האורחים שמגיעים לבית רשאים לאכול במסעדה הזאת וכאשר נכנסים לשם בשעות הצהרים

נכנסים להמולה כמו זאת של התחנה המרכזית של אגד.

אולי אפשר היה למצוא דרך "לעטוף" את המליאה בקצת

יותר דרך-ארץ, פחות גסטרונומיה, פחות רכילאות, פחות צפיפות, הזעה, ולגרום לכך שהוא

יהיה יותר אצילי?

מכאן אני עובר לנושא אחר; לשירותים, צריך לדאוג

לכך שיהיו יותר שירותים בבניין, הייתי אפילו מעז לומר שצריך היה להעניק לחברי הכנסת

את האינטימיות הקטנה הזאת, זה אמנם שוויוני מאד כאשר כל מבקר בכנסת יכול להיפגש עם

ראש-הממשלה בשירותים, זה נותן תחושה של דמוקרטיה ושוויון, אבל אני הייתי סבור שצריך

ליצור מצב כזה שלחברי הכנסת יהיו שירותים נפרדים. אינני מציע שיהיה כתוב על השירותים:

לחברי הכנסת בלבד אבל צריך למצוא איזשהו פטנט ארכיטקטוני כדי שלא יווצרו יותר מדי

מפגשים מהסוג שתארתי קודם, ובנוסף לכל - כל זה קורה ליד המליאה. צפוף ודחוס.

חבר-הכנסת נחמיאס הקדים ושאל: בשביל

מה צריך בכנסת אולם? אני סבור שצריך גם צריך. בכנסת מקיימים טקסים רבים וחשובים

שהיום הם מתקיימים באולם שגאל, דבר המצריך לוגיסטיקה מתוחכמת. מי שמגיע לכנסת

רואה כל הזמן כיצד סוחבים כיסאות וכיצד מפרקים כיסאות. אפילו בקיבוצים לא עושים

דברים כאלה יותר. הם מצאו פטנט.

בבית הזה צריכה להיות אווירה של קדושה, של כבוד.

גם בארצות סוציאליסטיות קיימת אווירה של ריחוק. אבל כאן יש אווירה של לחץ. כל הזמן

מעליות תפוסות בגלל שמעלים כיסאות ומורידים כיסאות. דבר כזה מפריע לעבודת הבית.

אם יהיה אולם, נוכל לזמן כינוסים נוספים. אולי

נוכל לקיים בו את טקס חלוקת פרס ישראל?

אם כבר, אולי כדאי לשקול אולם לחמש-מאות מקומות?

אינני מסוגל כרגע לעשות את החישוב של המקומות אבל אני בטוח שיהיה מישהו שיוכל לעשות

זאת.



עניין אחרון שעליו היה ברצוני לדבר הוא נושא מזכירה

לשני חברי הכנסת, הקצאת חדר למזכירה של שני חברי הכנסת הוא עניין מלאכותי אף שאינני

בטוח שאפשר לעשות חלוקה אחרת, אם כבר אז אני הייתי מעדיף חדר יותר גדול שבפינתו תשב

המזכירה, מאשר מזכירה משותפת לשני חברי הכנסת.

ש, כרם; אולי אפשר חיה לחשוב על המתכונת של סגני יושב-ראש

הכנסת?

זאת הצעה פחות טובה.

צריך לחשוב על מידת-מה של פרטיות. כל החומר עובר

דרך המזכירות.

קיימת מיגבלה של כסף ואי-אפשר להיכנס להוצאה מופרזת

אבל יש בעיה שצריך למצוא לה פתרון. יש נושאים שבהם חבר הכנסת מטפל והוא

מעוניין שהם ישארו בדלת אמות.

ישבתי שנתיים-שלוש עם חבר-הכנסת נחמיאס והמצב היה

נחמד מאד, אבל לא תמיד נושא כזה "עובד".

אמנם מה שמוצע הרבה יותר סוב ממה שקיים היום אבל

אם כבר מתכננים דבר כזה - צריך לחשוב על כל הפרסים שהעליתי.

תודה, רשות הדיבור למזכיר הכנסת.

בהמשך לדבריו של חבר-הכנסת שבח וייס היה ברצוני להבהיר

שהתכנית הכוללת לא פסחה גם על עניין המזנון כפי

שחבר-הכנסת וייס הציג בדבריו, אולם אנשי מע"צ הונחו בינתיים להכין תכנית חלקית בגלל

מצוקות התקציב וזה מובן.

אדריכל ערמון הסביר שהתכנית הכוללת מקיפה את

הבניין משלושה צדדים, אולם המצוקה הכספית הכתיבה מה שהיא הכתיבה.

יש אילוצים תקציביים, עם הרבה כסף אפשר היה לעשות

הרבה יותר. מה שנותר לנו הוא לבחור בין הרצוי, המצוי והאפשר, המפתח בנושא הזה הוא:

כסף.

רשות הדיבור ליושב-ראש הכנסת.

אינני יודע אם הערותי יוסיפו למבוכה הקיימת או

יתרמו משהו לעניין, אני קיבלתי את הנושא הזה בירושה.

התכנון של הפרוגרמה היה עוד בשנת 1982. לא היה תקציב.

אנו יכולים לתכנן היום תכנית טובה ככל שתהיה ובעוד

חמש שנים יאמרו עלינו; איזו שטות; מי תכנן תכנית כזאת? הקונספציה משתנה עם הצרכים.

כאשר עברנו לבניין הזה מבית פרומין חשבנו שהבניין

הזה משהו יוצא-מן-הכלל, אחרי מספר שנים התברר שהבניין איננו מספיק.

היום, כאשר דנים על התכנית שתוכננה בשנת 1982 כבר

מוצאים שהיא איננה עונה על הציפיות או על הצרכים, ואנו כבר רוצים לתת הנחיות אחרות

למתכננים.

בעוד שלוש שנים יאמרו עלינו שלא היה לנו מספיק

דמיון.

בינתיים, לי, כיושב--ראש הכנסת, יש כל יום בעיות

בקשר ארוח קבוצות של תלמידים או חיילים, אין יום בו אין לנו איזשהו טקס, אם זה חלוקת

פרס או עיטורים, וכל יום יש בעיה מחדש.



היום אנו חברים במועצת אירופה ומגיעות אלינו משלחות.

כל ישיבה של מועצת אירופה היא בשבילנו שגעון. אין תרגום סימולטני, אין כלום איננו

יכולים לתת את השירות האלמנטארי. איננו מצליחים לקיים פעילויות שאנו צריכים לקיים

במסגרת מועצת אירופה ומשלחות פרלמנטריות.

חבר-הכנסת אליהו בן-אלישר הזכיר משלחות של יהודים

שרוצות לבקר בכנסת ובהקשר הזה ברצוני להוסיף ולומר שכל יום מגיעות אלי בקשות מהסוג

הזה. לוחצים עלי.

קיימת בכנסת בעיה של חדרים בגדלים שונים. יש לנו

בעיה בקשר חלוקת פרס וולף.

סוחבים כל היום כיסאות הלוך ושוב.

אולם שגאל הפך להיות תחנת רכבת.

אתמול בצהרים נכנעתי ללחצו של חבר הכנסת ואישרתי

לו לקיים מפגש עם שלוש-מאות איש. לא עמדתי בלחץ. הפגישה שהוא קיים היתה בשעה שלוש

כאשר באותו הערב היתה באותו מקום ארוחת ערב. הכל באותו אולם. הייתי צריך לקבל את

יושב-ראש הפרלמנט של פרו עם משלחתו בין הכיסאות כיווו שטרם פינו באותה עת את הכיסאות

של המפגש שהתקיים בשעה שלוש. כל עובדי הבית היו צריכים להתגייס כדי לפנות את הכיסאות

ולהכין את המקום לארוחת הערב. אי-אפשר להמשיך לעבוד בצורה כזאת. קיימת בנושא הזה

בעיה אקוטית.

בשנה שעברה קיבלתי קבוצות תלמידים פעמיים בשבוע.

הופעל עלי לחץ והורדתי את המפגשים האלה כפשרה לפעם אחת בשבוע. אין מקום. אילו היה

לנו מקום כי אז יכלנו להרחיב את העבודה.

ברצוני לעבור עתה לנושא אחר. ישנם פרלמנטים בעולם

בהם חברי הפרלמנס שאינם תושבי אותה עיר נשארים ללון בפרלמנט, אנו משלמים לבתי-מלון

כל חודש משהו בסדר-גודל של כ-25 אלף דולר, זה אומר שבשנה משלמים כרבע מיליוו דולר.

קדנציה עולה לנו מיליוו דולר.

כל התכנית שהוצגה בפניכם עולה בסביבות הארבעה-חמישה

מיליוו דולר.

קיימים הרבה פרלמנטים בעולם שמספקים אמצעי לינה

ונוחות אלמנטארית לחבריהם, זה ענייו של תפישה,

אינני בטוח שכל עניין בתי-המלון הוא לטעמי.

אילו היו שואלים אותי כי אז הייתי אומר: חדרים לחברי הכנסת שצריכים להישאר ללון בהם

עם שירותים קטנים בכל חדר. אין בעיה של חדרנית, גם אני מסדר בעצמי את מיטתי כל

בוקר. לא לכל אחד יש בביתו חדרנית. פעם בשבוע אפשר יהיה לדאוג לנקיון כללי.

הנושא הזה שאני מציע לכם הוא עניין להחלטה מרחיקת-לכת.

חבר-הכנסת שבח וייס דיבר על מיקומה של המסעדה שנמצאת

קרוב מדי לאולם המליאה - - -

חמישה מטרים.

המצב הנוכחי נחשב לקשה ביותר.

מה שאני מבקש לומר לכם עכשיו הוא שעלינו לסכם את

הנושא ולחשוב על סדרי עדיפויות, חבר-הכנסת תופיק טובי הציע; נוחיות בעבודת חברי הכנסת.

זאת בהחלט גישה נכונה, יכול להיות שלא נוכל לתת את המקסימום כיוון שקיימות בעיות

אקוסיות כמו אולמות למפגשים, מזנון, דברים שאם לא נשפר אותם נאבד את תדמיתה של הכנסת.

כרגע איננו נמצאים במצב שלכל חבר הכנסת יהיה חדר

משלו וגם חדר למזכירה או למזכיר. אולי נצטרך לחשוב על משהו מודולארי שאחר-כך נוכל

לשנותו. אינני יודע.



אם אתם באמת מתכוונים לכל אשר אמרתם כי אז כבר צריך

להכפיל את הסכום שעליו מדובר.

על איזה סכום מדובר היום?

6 מיליון דולר אם אינני טועה. השינויים הקטנים

שהצעתם מביאים אותנו ל-10 מיליון דולר בערך.

אם בתקציב הבא נצליח להשיג מיליון דולר כי אז עשינו

דבר גדול מאד. גם זה לדעתי בגדר חלומות באספמיה.

אנו צריכים לבדוק מה אנו עשויים לקבל כתקציב בשנה

זאת - - -

במקרה הטוב ביותר זאת תהיה תוספת שהוועדה תוסיף

על ההצעה של האוצר.

יש הצעה של הכנסת, לא של האוצר.

יש הצעה של האוצר, אחר-כך של הוועדה, אחר-כך מפרסמים

מה שוועדת הכנסת או ועדת הכספים מוסיפות.

אם באוצר תהיה נכונות להכניס את הנושא הזה להצעה

שלהם - כל סכום יהיה טוב. אני מדבר רק על קידום תכנית.

כדי לבצע את התכנית המצומצמת בתקופה של שלוש שנים

צריך שני מיליון דולר כבר בתקציב של השנה הזאת.

אני רוצה להיות ריאלי.

אם נגיע לחצי מיליון דולר או למיליון דולר השנה

כי אז צריך לסכם מה העדיפות הראשונה, כיוון שלכלם יש רעיונות.

השאלה הנשאלת עתה היא; מה אפשר לעשות בחצי מיליון

דולר או במיליון דולר? ואת המיליון דולר אני משמיע בתעוזה גדולה.

אפשר להתחיל בצורה מודולארית ולפתור בעיה אחת.

נקבע מתור כל ה"תפריט" מה הכי דחוף במסגרת חצי מיליון הדולר.

אני מצדד ברעיון של לינה בכנסת. חברי הכנסת ירדו

מרמה של מלון בן חמישה כוכבים למלון של שלושה

כוכבים. זה בסדר. אבל אני לא מוכן שהם ירדו לרמה של קצין תורן. כאן מדובר על רמה

של קצין תורן משופר.

אם יש הצעה להקים מלון ברמה של שלושה כוכבים -

אני בעד, אבל אם לא כי אז זה לא יהיה חדר עבודה, לא מלון, רק בזבוז כסף ולא שום דבר

אחר. איש לא ישן כאן ואיש לא יעבוד כאן. זה לא "הולך".

יצטרכו לגייס רופא ועוד אלף ואחד דברים כגון קפיטריה

שתצטרך לעבוד עד איזו שעה? זה "סיפור" אחר.

אני מצטרף לדעתו של חבר-הכנסת תופיק טובי ומצדד

קודם לכל בחדרי עבודה למאה ועשרים חברי הכנסת. אולי אפשר להוציא מהמספר הזה עשרים

שהם שרים. אם כך מאה חדרי עבודה סבירים לחברי הכנסת שהם מבחינתי בסדר עדיפות ראשוני.

אחר-כך - כל השאר.

יש חברי הכנסת שגילו התעניינות רחבה בנושא שבו אנו

דנים ואני שמח על-כך. בהקשר דברי אלה הייתי מוסיף ואומר שאת יתר הדיונים אפשר להמשיך

בוועדה נפרדת שאני מציע שחבר-הכנסת נחמיאס יהיה היושב-ראש שלה. יש לו נסיון בנושא כזה.

חברי הכנסת טובי

ובן-אלישר, אני בוחר מראש ועדה קטנה מכיוון שכל פעם שאנו מקימים ועדה יש הצעות

לצרף אליה חברים נוספים.

אני מציע ליושב-ראש לבחור במקומי חבר הכנסת אחר.

לא בחרתי אותך מכיוון שאתה נוכח כאן עכשיו. יש

יתרון לעובדה שאתה חבר הכנסת ותיק, כמו-כן אתה

מגלה התעניינות אמיתית בנושא. אני לא מחמיא לך פתאום. זאת בחירה עניינית; לא מקרית.

אני מבקש שאתה תהיה חבר הוועדה הזאת.

אני מודה לאורחים על השתתפותם בדיון. האם יש למישהו

מהם הערה?

רוב הדברים שרציתי להגיד כבר נאמרו. לצערי החמצתי

את תחילת הישיבה, מה שהיה ברצוני לומר הוא שאנו

עומדים לרשותכם וממתינים לפרוגרמה.

נחשוב על ההערות שהושמעו על-ידי חבר-הכנסת נחמיאס

יחד עם זאת עלי להוסיף ולומר שהכל מותנה בפרוגרמה. אם זה יתאפשר - מה טוב.

הבניין הוא נתון. אנו נשמור על הצורה החיצונית.

אתר הקרקע - נתון.

הנושא התקבל אחרי מערכה גדולה. הוא עבר את כל

הדרגים שהיה צריך לעבור וכל מי שהיה לו משהו לומר - אמר את דברו. זה הישג בלתי-רגיל

לפרוגרמה כזאת שעברה, במיוחד בעיר כמו ירושלים שיש לגביה רגישות גדולה ביותר. בזה

הצלחנו.

בפרוגרמה יהיה אור החוצה ואור פנימה. בין החדרים

לא תהיינה מחיצות דקות. מדובר על בניית חדרים שאפשר יהיה לעבוד בהם.

התוספת תתמזג עם הבניין הראשי. לא יראו אותה.

עשינו צילומים מכל הזוויות כדי לוודא זאת. העתקנו את האופי של המבנה. האדריכל חשב

על הנושא הזה. הצלחנו בכך.

"ניכנע" לכל פרוגרמה שלכם אבל מה שלא יבוצע אחרי

שהוועדה שתתכנס תחליט, אחר-כך יהיה קשה מאד לשנות. המצב הקיים מגביל אותנו, הוא לא

נותן הרבה אפשרויות, אחרי ההחלטה שלכם אי-אפשר יהיה להוסיף שום דבר, צריך להחליט

היום, מראש, מה רוצים, אתם יכולים אחר-כך להצטער על מה שהחלטתם אבל זה יהיה כבר מאוחר

מדי.

אתם צריכים כבר להחליט כדי שנוכל להתחיל לבנות,

הישיבה נעולה.

הישיבה הסתיימה בשעה 11,30