ישיבת ועדה של הכנסת ה-11 מתאריך 08/12/1986

פניית השר חיים קורפו, כמתאם בין הכנסת לממשלה בעניין תיקון סעיף 32 לתקנון הכנסת; שונות

פרוטוקול

 
מושב שלישי



פרוטוקול מס' 183

מישיבת ועדת הכנסת

שהתקיימה ביום בי וי בכסלו תשמ"ז, 8.12.86, בשעה 10.00

(נוסח לא מתוקן)



בנוכחות;

וזברי הוועדה; היו"ר מי רייסר

חי גרוסמן

שי דיניץ

מי איתן

שי דורון

שי וייס

גי כהן

יי שריד

אי קולס

אי נחמיאס

מוזמנים; שר התחבורה חי קורפו

שי יעקבסון - מזכיר הכנסת

שי כרם - סגנית מזכיר הכנסת

עי רוזן - מנהלת "רשומות"
היועץ המשפטי
צי ענבר

מ"מ מזכירת הוועדה; אי בן-יוסף

הקצרנית; ת' בהירי

סדר-היום; א. שונות

ב. פניית השר חיים קורפו, כמחאם בין הכנסת

לממשלה, בענין תיקון סעיף 32 לתקנון הכנסת



שונות

היו"ר מי רייסר;

אנחנו פותחים את הישיבה. נעבור לסעיף שונות. סיעת מורשה-פא"י הגישה הצעת אי

אמון בממשלה בשל פסיקת הבג"צ בנושא שושנה מילר והפרה חמורה של הסטטוס קוו בנושאי

דת. ההצעה תידון בכנסת היום. ועדת הכנסת מתבקשת לקבוע מסגרת זמן לדיון.

יי שריד;

המסגרת המתאימה'לכך היא הודעות הסיעות.

היו"ר מי רייסר;

אנו קובעים עשר דקות.

סיעות מפ"ם, חד"ש והרשימה המתקדמת לשלום וסיעת כך, הגישו הצעות אי אמון

לממשלה שתידונה מתר. ועדת הכנסת מתבקשת לקבוע את מסגרת הזמן.

יי שריד;

האם מבחינת מפ"ם זהו המצב הסופי? על-פי מיטב ידיעתי הם עמדו לבטל זאת ,

בגלל הסוב-יודיצה.

שי יעקבסון;

ביום רביעי הגיש חה"כ ורדיגר הצעת אי אמון כדת וכדין, והיו"ר כלל אותה

בסדר-היום של ישיבת הכנסת היום. הנושא הוא פסיקת הבג"צ בענינה של שושנה מילר.

אתמול הגיש חה"כ כהנא הצעת אי אמון, שנושאה התפקוד הכושל של הממשלה בפרשת סוזן

מילר. היות והיא הוגשה רק אתמול ולא ביום רביעי שעבר, אין היא כלולה בסדר-יומנו

להיום, אך ההצעה עומדת והוא דורש שתעלה. אתמול קיבלתי הצעות אי אמון מחברי-הכנסת

חייקה גרוסמן, תופיק טובי ומתי פלד, אשר תידונה מחר. לכהנא יש שתי הצעות אי

אמון, האחת בענינה של סוזן מילר שלכאורה יש להעלותה מתר,, והשניה בענין השטחים

שתצטרף להצעות אי האמון שתידונה מחר. השאלה היא מה לעשות בהצעת אי האמון שלו

בנושא סוזן מילר.

שי דורון;

אני יוצאת מתוך הנחה שהיה הסכם גינטלמני, כי גם אם ההצעה הוגשה ביום די,

היא תידון ביום גי ולא ביום בי. אני בדעה שעלינו להמשיך על-פי מסורת זו. אני

חוששת שכל עבודת הכנסת השבוע תבוזבז - עם כל הכבוד להצעות אי האמון שהן אקט

דמוקרטי. זה הורס את עבודת הכנסת, לא נגיע לחקיקה או להצעות לסדר. יש נושאים

בוערים שלא יגיעו כלל לידי בטוי השבוע. לכן הייתי מציעה שנאחד את כל הצעות אי

האמון, אפילו אם נקדיש לכך למעלה מעשר דקות. אז תוכלנה כל הסיעות להתייחס לכך.

זה י יאפשר לכנסת להמשיך בעבודתה הרגילה לכל הפחות היום. אני מבקשת שכל הצעות אי

האמון תובאנה מחר.

יי שריד;

וודאי מישהו שם את לבו לכך שאין אף הצעה של ר"צ ואין זה מקרה. אנו מתחבטים

בדילמה הנצחית בין הצורך להעלות את ההצעות האלה מצד אתד, ומצד שני התופעה של

רבוי הצעות אי אמון. כך הדבר מאז תחילת המושב.



אני רוצה לומר לגבי דורון כי אין כאן בזבוז. זמן, אפילו לא של דקה. אילמלא

היו הצעות אי אמון, היו עשר הצעות דחופות בענין השטחים, שלבי1וז צריך היה לאשרן.

זוהי פחות או יותר אותה מסגרת דיון. במדינת ישראל זוהי מנת תלקנו, במדינות אחרות

משעמם יותר. יש אצלנו בשבוע אחד ארועים בגדה המערבית, נקש ופסיקת בג"צ. הטענה

שזה משבש את עבודת הכנסת וגוזל את זמנה, היא טענה בלתי נכונה באופן עובדתי. אין

להעלות על הדעת שהנשיאות לא היתה מאשרת הצעות דוזופות בענין הגדה המערבית. אי

אפשר היה להעלות את כל ההצעות ביום די.

שי דורון;

יש צדק בדבריך, אני מודה.

יי שריד;

דבר שני; לא הייתי רוצה שהצעות של כהנא תיכנסנה לצינור הראשי, לא הייתי

רוצה שדינן יחיה כדין כל יתר ההצעות והן תידונה כחלק מהן. יש דרך לפתור בעיה זו,

והדרך היא זו; אם יש שתי הצעות אי אמון ביום אחד, גם אם הנושאים שונים אפשר

לאחד את הצעותיו. אני מציע לאחד את שתי הצעות אי האמון של כהנא תחת הכותרת

"סוזן מילר", ואז יהיה לבדו כאשר תועלינה מתר. הוא ידבר על שני הנושאים תחת

הכותרת הזו, לאחר כל ההצעות האחרות שתועלינה מחר. כך ניתן יהיה להמשיך לנהוג

בפרוצדורה המקובלת כלפי הצעותיו.

היו"ר מי רייסר;

ההצעה נראית לי מאד.

שי יעקבסון;

כיוונת לדעת יו"ר הכנסת.

שי וייס;

את הבעיה הכללית של הצעות אי אמון לא נפתור היום. גם אני בדעה כי שבוע זה

היה עמוס בכל מקרה, בתוקף וזסערה הפוקדת את סדר היום הצבורי. אני מצטרף להצעה

לגבי כהנא. באשר ליתר שלוש ההצעות, אם המציעים יסכימו לאחד את ההצעות ולקיים

דיון משותף, מה טוב.

היו"ר מי רייסר;

הרעיון הוא לקיים דיון משותף על שלוש ההצעות, ועל הצעתו של כהנא בנפרד.

שי -וייס;

אם לא יסכימו לכך, נדון בכל הצעה בנפרד. יש לאחד את הנושאים, למרות השוני

ביניהם.

חי גרוסמן;

רציתי לומר את הדברים שיוסי אמר, ולחזק את הדברים בדוקומנט:גם אם לא היו

מציעים הצעות אי אמון, היו מציעים הצעות דחופות. ברגע שיש הצעות דוזופות, יש גם

הצעות רגילות. ברגע שיש הצעות רגילות יש גם אי אמון. בדיון כזה משתתפים יותר

מאשר בדיון על הודעות סיעות.

היו"ר מי רייסר;

אנו מציעים להקדיש היום עשר דקות להצעתו של חה"כ ורדיגר ומחכר 10 דקות

לדיון משולב, כלומר להודעות סיעות וחמש דקות לכהנא.



ועדת הכנסת מתבקשת לקבוע מסגרת דיון לנושא מדוע הפסקנו לחוקק רזוקה.

שי וייס;

מאחר וזוהי הצעתי, אני סבור שצריך לקיים את הדיון ביוס הולדתה של הכנסת.

היו"ר מי רייסר!

אם יו"ר הכנסת יקבל את ההצעה - קיבלנו אותה.

שי דורון;

יום הולדתה של הכנסת, עם כל הביקורת שלנו על הכנסת, הוא ארוע תגיגי. הכנסת

היא מבצר הדמוקרטיה, ואני מבקשת שביום הולדתה יועלה על סדר-היום נושא שאין סימן

שאלה בסופו אלא סימן קריאה וערוד. לכן אני מבקשת מאד משבח שלא להעלות את הנושא

ביום-הולדתה של הכנסת.

היו"ר מי רייסר;

הדבר היחידי שאנו צריכים לעשות, הוא לקבוע מסגרת דיון. מחי יועלה הנושא,

זוהי שאלה שבסמכות היו"ר להחליט לגביה.

שי וייס;

שהיו"ר יקבע.

היו"ר מי רייסר;

מה תהיה מסגרת הדיון?

יי שריד;

שעה שהיא שלוש שטות.

שי וייס;

אני סבור שזה מספיק .

היו"ר מי רייסר;

ההצעה מתקבלת.

היו"ר מי רייסר;

אנו צריכים לקבוע ועדה אשר תדון בנושא הבא; הצורך בהקמת שכונות דתיות

וחרדיות, עקב המחסור בדירות למשפחות צעירות וברוכות ילדים בצבור החרדי.



טי דורון;

הנושא שייך לוועדת הכלכלה. משרד השכון שייך לוועדת הכלכלה.
היו"ר מי ר' יסר
השר הציע להעביר את הנושא לוועדת הכספים.

שי וייס;

ועדת הכספים עמוסה.

יי שריד;

הנושא מתאים לוועדת הכלכלה.

מי איתן;

אני חושב שוועדת הכספים מתאימה יותר.

היו"ר מי רייסר;

מי בעד העברת הנושא לוועדת הכלכלה?

5 בעד.

מי בעד העברת הנושא לוועדת הכספים?

5 בעד.

מה אומר התקנון במקרה כזה?

צי ענבר;

על-פי התקנון, הנושא שייך לוועדת הכלכלה.

אי נתמיאס;

אני מציע שננהג על-פי התקנון.

שי דורון;

נידחה את ההחלטה לשבוע הבא.

שי וייס;

טבעי שתהיינה גס נטיות פוליטיות, אך כמעט כל ענין אנו מעבירים לאחרונה

לוועדת הכספים. גם נושא בתתום החנוך יכול להיות מתורגם לכספים.

היו"ר מי רייסר;

השר הציע להעביר את הנושא לוועדת הכספים.



שי וייס;

גם השר טועה לפעמים.

היו"ר מי רייסר;

יכול להיות שהוא טועה, אך הוא מאמין שבמסגרת ועדת הכספים ניתן יהיה לפתור

את הבעיה. ,

אי נוזמיאס;

החלטה כזו תהיה בנגוד לתקנון.

היו"ר מי רייסר;

נקבל החלטה בענין זה בשבוע הבא.
היו"ר מי רייסר
"אוונטי פופולו - ישראלי מכוער, מצרי יפה", הסרט הישראלי המועמד לאוסקר.

הצעה מאת חבר-הכנסת עוזי לנדאו.

גי כהן;

אני מציעה להעביר את הנושא לוועדת הכספים, כדי שלא יסבסדו סרטים כאלה-

היו"ר מי רייסר;

האם יש הצעה מלבד ועדת החנוך?

אם אין התנגדות - ההצעה מועברת לדיון בוועדת התנוך.

היו"ר מי רייסר;

הה"כ שי וייס העיר את תשומת-לבי - ובצדק - לפרסומים שהיו על טעויות וחריגות

בדו"ח ועדת נבנצאל. אני רוצה לומר מה אני מרגיש בענין זה; לא במקרה קיבלנו החלטה

עקרונית לאשר את הדו"ח. אמרתי כי יש מסמך של היועץ המשפטי של הוועדה, המצביע

לכאורה - בלשון המשפטנים - על אי דיוקים בחישובים ובנושאים אחרים . אין להתעלם

ממסמך זה, לכן מן הראוי שהמסמך יעבור בדיקה סעיף אחר סעיף, בוועדת המישנה שלנו

לעניני שכר, המתמחה בנושאים אלה, בשיתוף היועץ המשפטי שלנו, חשב הכנסת וכמובן

בשיתוף המומחים לנושא מתוך ועדת נבנצאל. זו היתה גם תשובתי לאמצעי התקשורת, אשר

שאלו אותי מדוע אישרנו את הדו"ח רק באופן עקרוני. היו כאלה שהתחכמו ושאלו, האם

איננו רוצים להגדיל לנו את המשכורות. הופתעתי לגלות כעבור יומיים כותרות מאירות

עיניים בכלי התקשורת. היום ברור לי כי הדבר לא היה מקרי, מישהו העביר את המסמך

לכלי התקשורת.



שי וייס;

אני מופתע שאתה מופתע.

היו"ר מי רייסר;

אני מופתע כי המישהו הזה לא היה אף פעם חבר-כנסת. אני משוכנע שאף אוזד מחברי

ועדת הכנסת העביר את המסמך לעתונות. זוהי ההערכה שלי.

שי וייס;

העיסוק בנושא הזה פוגע בנו. אין לי כל חשק להתעסק בנושא זה, ואני מצסער על

שהתעסקתי בו. אני מוכן לומר לכם כי למרות הנאום שנאמתי לפני שבוע, אני מוכן

לקבל 40% פחות משכורת, ולא להיקלע לדיון הקשה וזזה. לעולם לא נצא מדיון כזה

בכבוד.

בתכניתו של צבי ישראלי ביום הי בערב, הענין הזה הועמד כנושא מרכזי. הרגשתי

כמעט מרומה-. אמרתי כאן מה שאמרתי, בהנתה כי מתקנים את שחיקת השכר שלנו. השלמתי

עם התיקון הזה, כי אני חושב שהוא היה מוצדק, עם כל הקושי הצבורי האדיר הכרוך בכך

- קושי שהועלה על-ידי יוסי שריד וחייקה גרוסמן. לאחר כל זאת, נאמר בקול-ישראל כי

בעצם מדובר בהעלאה ניכרת בשכר חברי-הכנסת. על דבר כזה בשום אופן לא הייתי מצביע.

קודם כל חבל שלא מסרת לנו על תוכן המסמך.

היו"ר מי רייסר;

סליחה? אולי לא שמעת את דברי.

שי וייס;

אולי לא שמעתי, אני מצטער. שאלו אותי אנשים מדוע לאשר את הדו"ח רק באופן

עקרוני, והסברתי להם מדוע האישור יכול לחיות רק עקרוני. אמרתי כי ההערות הן לגבי

החישובים.

שי וייס;

אני לא רוצה שהדבר ייראה כנסיגה מהחלטה קודמת, אך אני ממליץ בפני הוועדה

שנקבל החלטה עקרונית נוספת; לאחר שהנתונים האלה ייבדקו, אם יתברר כי אכן מדובר

בהעלאה, בשום פנים ואופן לא נסכים לכך. הענין עדיין לא הסתיים, יש אי בהירות

סביבו.

היו"ר מי רייסר;

אני רוצה להסביר; את העקרונות של ועדת נבנצאל הסבירו היטב האנשים שחיברו את

הדו"ח. הם אמרו מה כוונתם ומה מגמתם. אם תירגמו אותו לא טוב, הם יתקנו זאת.

שי וייס;

אני הצבעתי לפני שבוע על תיקוני שחיקה ולא על העלאת שכר.

היו"ר מי רייסר;

אני רוצה להבין, האם תלך על-פי צבי ישראלי או על-פי דו"ח נבנצאל?



שי וייס;

אלך על-פי החשבון הנכון. הענין פשוט לחלוטין מבחינתי: בהודעות ששמעתי

ברדיו בתכנית המצטיינת בדרך-כלל בזהירותה, נאמר כי יש כאן העלאת שכר. באתד

העתונים נאמר כי היתה טעות בחישובים. על-פי החישובים שנעשו, מדובר כאן בהעלאת

שכר, ולכך אינל מסכים בשום פנים ואופן. אני מצטער שהגענו למצב כזה, שוועדה כל-כך

חשובה ומכובדת אולי טעתה בחישובים. אני מסכים רק לתיקוני שחיקה.

חי גר וטמן;

נדמה לי שהמצב עוד יותר חמור: קראתי ביום שישי ראיון ב"דבר" עם שר האוצר,
ובו אומר שר האוצר
מה אני יכול לעשות, אם ועדת הכנסת החליטה להעלות את שכר

חברי-הכנסת ב-40%. אני מבקשת לבדוק את הכתבה פעם נוספת, אולי אני לא יודעת

לקרוא. נדמה לי שמה שאמר או לא אמר צבי ישראלי, הוא כאין וכאפס לעומת מה שאמר שר

האוצר. אני מבקשת לבדוק את הנושא ולשאול את שר האוצר האם כך אמר . אם יתברר שכך

אמר, אני מציעה להזמינו לישיבה.
היו"ר מי רייסר
מצער מאד שמזכייל ההסתדרות ושר האוצר, אשר צריכים לטפל בנושאים אלה,

מתייחסים אליהם כפי שמתייחסים.
חי גרוסמן
קודם כל אני רוצה לדעת אם נכון ששר האוצר אמר את הדברים האלה.

מי איתן;

בגלל שהנושא רגיש, אנו נקלעים למצב בו למרות שאנו מבטלים את ההטבות

הרפואיות לתברי-כנסת, בכל זאת אנו נשאלים בכל פעם מדוע חברי הכנסת נהנים מהטבות

רפואיות. אתה יכול לקרוא לכך עדכון או הצמדה, עובדה היא שאתה מקבל עוד כסף וכך

הצבור רואה זאת.

אני לא מבין את הגישה של חה"כ וייט. אני שומע אותך מדבר חודשים על-כך

שהמשכורת נמוכה ובלתי מספיקה, שהיא לא מאפשרת אפילו לבצע את העבודה בצורה נאותה,

ועכשיו אני שומע אותך יוצא בשצץ-קצף נגד ההעלאה. אם כל מה שאמרת בחודשים

האחרונים נכון, מדוע שלא תהיה העלאת שכר?

היום התפרסמו המשכורות הממוצעות של מנהלי הבנקים. מדובר ב-3800 דולר נטו.

מדובר על 50-60 איש במיגזר הבנקאות, שמשכורותיהם של חברי-הכנסת אינן מגיעות

למשכורותיהם.

היו" ר מי רייסר;

אני רוצה להזכיר לכולם בעד מה הצביעו; הצבעתם בעד אישור עקרוני של הדו"ח,

לא בעד תיקון זה או אתר.
שי וייס
לאור הטבלה בעמ' 8.
היו"ר מי רייסר
את הבדיקה העברנו לוועדה.
מי איתן
אני סבור שככל שנמעיט להתעסק בנושא, כך יהיה בריא יותר. עלינו להתייחס

לנושא בפרופורציות הנכונות, גמ אם הנושא נוגע לנו.

חי גרוסמן;

אני רוצה להזכיר לחברים הנכבדים, כי הסמכנו ועדה חיצונית והטלנו עליה לקבוע

את גובה המשכורת של חברי-הכנסת. מעולם לא הקמנו ועדה. לתיקוני שחיקה. אלו היו

ההנחיות לוועדה. הוועדה יכלה גם לקבוע - והיא שקלה זאת - משכורות הרבה יותר

גבוהות. אני מציעה שנפסיק להתייפות ולקבוע שלא נקבל דבר מעבר לשחיקה. אני מבקשת

להקריא את החלטת ועדת הכנסת ואת מה שנאמר על-ידי יו"ר הכנסת ויו"ר הוועדה לגבי

סמכויות הוועדה.

אי אפשר שנכלכל את צעדינו על-פי העתונות. בשבוע שעבר היה מכתב למערכת

"הארץ" ובו נאמר כי חברי-הכנסת מקבלים גם דמי ביגוד. אחת מן השתיים: או שלא

יכתבו, או שיתנו לנו הוצאות ביגוד. הרעיון דווקא מוצא הן בעיני. אי אפשר לקבל

החלטות על-פי מה שנכתב בעתונות.

חברי, גם שר האוצר וחה"כ קיסר, יודעים מה מקבלים אנשים שכירים במשק, גם

חברי הוועדה המרכזת. אני חושבת שאיננו צריכים להצטדק כל הזמן. לא שמעתי את

השידור ביום ה' בערב, אך נאמר לי כי ציטטו בשידור את היועץ המשפטי לוועדה. הדבר
לא מובן לי
בסמכותו של יו"ר הכנסת, יו"ר ועדת הכנסת או מר נבנצאל למסור מידע,

אך איני חושבת שזוהי סמכותו של היועץ המשפטי. אולי העתונאי שירבב במקרה את שמו

של מר ענבר, ללא ידיעתו. על כל פנים, זה נראה לי תקדים תמוה. לא נראה לי שעובד

כנסת ימסור אנפורמציה לעתונאים ויחווה דעתו לגבי הנושא.

אני משוכנעת שועדת המישנה לשכר חברי-הכנסת, יחד עם כלכלנים ועם חשב הכנסת,

תבדוק את הנושא וכל מסקנה שתביא אחר-כך ועדת נבנצאל תהיה מקובלת עלי.
גי כהן
בהקשר לדבריו של שבח אני רוצה לומר כי ההישג החשוב ביותר שלנו הוא בכך שלא

אנו נקבע את שכרינו אלא גורם מחוץ לכנסת. אל נשכח כי הביקורת כלפינו היתר לא רק

על גובה השכר, אלא על-כך שאנו הקבוצה היחידה בארץ הקובעת את שכרה. היתה גם

ביקורת על גובה השכר, אך תמיד בהקשר לביקורת על-כך שאנו קובעים את השכר לעצמנו.

לא שמעתי אף עתונאי שיברך על ההחלטה הזו של הוועדה.

באשר לעצם הנושא, יש להבדיל בין חישובים מוטעים לבין חשיבה מוטעית. נושא

החשיבה המוטעית אינו בסמכותנו. אנו הוצאנו את הענין מידינו. אם יש חישובים

מוטעים , צריך לתקן אותם. אני נדהמת, יחד עם מיכאל איתן, מדבריו של חה"כ וייס

לפיהם אם יש כאן העלאת שכר - הוא נגדה. אתה יותר מאחרים שכנעת וערכת מחקר בנושא

שכר חברי-הכנסת. צבי ישראלי אמר, אז מה? אני מתרגשת ממה שאומרים וכותבים, כאשר

אינני בטוחה בעצמי. הביקורת שלי במשך שנים בוועדה לא היתה על גובה השכר, תמיד

חשבתי שהשכר אינו גבוה. אמרתי שאולי צריך להקפיאו או לתרום חלק ממנו. זה לא שייך

לווכוח על גובה השכר.

אני חושבת שעלינו לחזור להישג הראשון שלנו, כלומר לתת לוועדה הזו לקבוע את

שכרינו, תוך התחשבות בהערות הנבונות לגבי החישובים. אני רוצה להזכיר לחברי

הוועדה שהחלטנו לפתוח תוך שבועיים בדיון על נושא האפלייה בין שכירים לעצמאים.
אי נחמיאס
אני חושב שהחלטנו משבוע שעבר היתה נבונה ונכונה. הבנחי משבח כי התכוון

להצביע בעד תוספת שחיקה ולא בעד תוספת שכר. זוהי זכותו. אני רוצה להזכיר כי בכתב

המינוי שניתן לוועדה לא מופיעה. המילה "שחיקה" אף פעם אחת. נאמר בו-. "להגיש

המלצות בענין שכרם של חברי הכנסת". זו לא חייבת להיות שחיקה, זו יכולה

להיות גם העלאה. גם בכתב המינוי מדובר על בדיקה בהשוואה לשכר הניתן לבעלי



תפקידים בכירים בתחום המינהל, במשק הצבורי והפרטי. הם יכלו לומר שיש לנו שכר

גבוה מדי, ולכן איננו רשאים לקבל יותר, או שיש לנו שכר נמוך, ולכן צריך להוסיף.

הייתי שמח לו היו מעלים את השכר, כי אם אנו מתכוונים ברצינות לממש את רצוננו

שחברי-כנסת בעלי הכנסות נוספות, יצטרכו לוותר עליהן, צריך היה להעלות את השכר.

מובן שיוסי שריד, שבח וייס ואנוכי בוודאי היינו שמהים לקבל יותר, אך אלה שיש להם

הכנסות נוספות - עבורם החכטה כזו יש בה פגיעה חמורה. נניח לסוגיה הזו כעת, צריך

יהיה להתייחס אליה במועד המתאים.

אני חושב שעל מתמטיקה אי אפשר להתווכח. המשדר בנושא זה היה דרמטי, יכול

היה להשתמע ממנו שידענו כי יש כאן משהו, ובכל זאת העלמנו עין. נכון ששר האוצר

הוסיף שמן למדורה. במשך שבועות דיברו כולם על שתיקה, והנה בא שר האוצר ומדבר על

תוספת שכר של 40%. כאן כדאי שיו"ר הוועדה יסב את תשומת-לבו של שר האוצר לטעות

שלו.

מי איתן;

זוהי תוספת שכר בגין שחיקה.

אי נחמיאס!

אם כך, לא עשינו כלום. אנו רוצים להוכיח לצבור שלא קיבלנו תוספת שכר, ובא

שר האוצר ונותן לכך גושפנקה. אין הבדל בין טענות עמך ברחוב לבין דבריו של שר

האוצר, שצריך להיות אחראי יותר לדבריו יותר ממי שניזון מאינפורמציה בלתי נכונה.

מה שצריך לתקן מבחינה מתמטית יתוקן.

שי דיניץ;

באשר לצד הצבורי, אני רוצה לומר שזהו מסוג הדברים שלא נוכל לתקוף. לו

היתה ועדת נבנצאל מחליטה להוריד משכרם של חברי הכנסת, גם אז היינו מותקפים
בצבור. היו אומרים
הגנבים האלה קיבלו שכר גבוה מכפי שהגיע להם במשך שנים, עד

שבא נבנצאל והעמידם על טעותם. מיד היתה באה דרישה להחזיר את הכסף העודף. השבוע
נתקלתי בשתי תופעות מסוג זה
רציתי להכנס למגרש חנייה שהיה רשום עליו שהוא מלא,

אך ראיתי כי יש בו עוד מקומות פנויים. מנהל המקום התווכח איתי, עד שזיהה אותי
כחבר-כנסת והתנצל
פשוט לא זיהיתי אותך, ראיתי מכונית "סובארו" שנת 1983 וחשבתי

שחברי-כנטת נוסעים לפחות ב"וולוו". פעם שניה שאלו אותי: איפה הנהג שלך? זהו

הדמוי שיש לנו בצבור.

זה לא משחרר אותנו כחברי-כנסת, להתמודד עם הנושא העומד על סדר-היום. אנו

צריכים לבצע גם פעולה הסברתית, כי אנו משרתי צבור. בתחום זה נעשו כמה שגיאות: לא

הודגשה די הצורך העובדה שהוצאנו מידינו את קביעת שכרנו. יש הבדל משמעותי בין

תוספת משכורת לבין תוספת בגין שחיקה, גם אם הסכום הסופי הוא אותו סכום. אם

הצבור ידע שאלו תקוני שחיקה, גם אז יבקר אותנו. אך יש הבדל בין מצב כזה לבין

מצב בו חושבים שאנו מוסיפים לשכרנו. אם התוספות הן באמת בגין שחיקה, זה צריך

להאמר בצורה חד-משמעית, גם אם יתברר שהסכום הוא כמו הסכום של תוספת סתם.

במידה והיו טעויות בתישובים, צריך לתקן אותן. צריך לומר כי אישרנו את הדו"ח

ואת העקרונות על-פיהם נקבע השכר החדש בגין שחיקה. אם היו טעויות מתמטיות, הן

צריכות להיות מתוקנות. לא אישרנו סכומים אלא עקרונות. לא אימצנו את הסכום שכל

חבר-כנסת צריך לקבל.

אם באמת אמר שר האוצר שוועדת הכנסת העלתה את שכר חברי הכנסת, זהו דבד חמור.

אני מציע שיוייר הוועדה הזו יתקשר עוד היום עם שר האוצר, יבהיר לו את עובדות

החיים ויבקש פרסום מטעם האוצר, אשר יאמר כי לא ועדת הכנסת היא שקבעה את השכר אלא

ועדה חיצונית ושנית - אין כאן תוספת שכר אלא תיקון עיוותים.



היו"ר מי רייסר;

אני רוצה שתבינו על מה הייתי צריך להחליט: מצד אהד יושבת הוועדה המכובדת

הזו, לארור שהטכס לקבלת דו"ח ועדת נבנצאל כבר נערך בלשכת יו"ר הכנסת, ויש לי

הערות לגבי חישובים אלה או אתרים, אשר הועברו אלי על-ידי היועץ המשפי1י. אפשר היה

להתהיל בדיון על חישוב זה או אחר, ואז היה הנושא משתרע על-פני כמה ישיבות.

משמעות דיון כזה ברורה לגמרי, היה נאמר כי ועדת הכנסת מתחילה להתנגח עם דו"ח

נבנצאל.

קיבלנו בשעתו החלטה למסור את הנושא לוועדה חיצונית, שעדיין לא ידענו כי

תיקרא ועדת נבנצאל. תברי הוועדה אמרו כי יקבלו את מסקנותיה לטוב ולרע - אנבלוק.

לאור כל זאת, כאשר קיבלנו את מסקנות ועדת נבנצאל, קיבלנו את ההחלטה היוזידה שהיתה

סבירה באותן נסיבות. אי אפשר היה באותה סיטואציה להכנס לפרט זה או אחר, וכתוצאה

מכך לא לקבל החלטה. ההחלטה שקיבלנו אמרה: נומינלית אנו מקבלים את החלטת הוועדה.

אופרטיבית - נבדוק את הנושא עם המומחים. המסמך של צבי ענבר הוא העילה היחידה

לנוסח הזה. אילמלא המסמך של צבי ענבר, הייתי ממליץ לקבל את הדו"ח כפי שהוא. בגלל

המסמך של צבי ענבר, קיבלנו את ההחלטה כפי שקיבלנו.

מי איתן;

בתוקף מה הגיש צבי ענבר את הסתייגויותיו?

היו"ר מי רייסר;

בתוקף היותו היועץ המשפטי לוועדה.

מי איתן;

האם הוא היה חבר בוועדת נבנצאל?

היו"ר מי רייסר;

לא, אך הוא הופיע כיועץ הוועדה. אני חושב שהוא עשה עבודה טובה. אם היו

טעויות, טוב שגילה אותן. על-כך לא רק שאיני מתלונן - אני מברך אותו. חה"כ דיניץ,

אחה מבין בנושא הסברה, איזו פעולת הסברה אפשר לעשות, כאשר אנו מציגים את הנושא

כפי שאני מציג אותו עכשיו, ובכל זאת מאן דהוא כותב כאילו הוועדה הזו רצתה לחטוף

משהו. אז קם חה"כ וייס ושואל; האבו אנו באמת מרמים? אם חה"כ וייס שואל שאלות, מה

חושב הצבור? אנו אשר אמורים לנהל את ההסברה, כדי שהכנסת תצא מחוזקת, אנו

במו-ידינו פוגעים במיתקפת ההסברה שלנו.

צי ענבר;

אני רוצה להבהיר כי מי שמרגיש הכי פחות נוח בעקבות הפרסומים הללו, הוא

קודם--כל אני וזאת משתי סיבות; אם אני טועה בהערותי, יש הבדל בין אמירת דעתי

בפורום סגור, בו מחליטים כי טעיתי בחישובי, לבין אמירה קבל עם ועדה שאני אומר

כך, ואחר-כך מתברר ההפך. איזה פרצוף יש לי אז? סיבה שניה; ברור לי מראש, מה

תהיה תגובת חברי-הכנסת, אם דברים כאלה יתפרסמו בשמי.

הנקודה העדינה ביותר במסמך שלי, היא גובה הסכום. אליו הגיעה הוועדה. במסמך

שלי הצגתי פרוט מלא, מדוע אני חושב שהסכום שקבעה ועדת נבנצאל - 3700 ש"ח - אינו

סכום נכון. הצגתי את המספרים שחור על גבי לבן. היו לי עוד הערות לא קרדינליות.

את דו"וז נבנצאל צריך להפוך לשפה משפטית. אם ישנם דברים שהם התעלמו מהם - לדעתי -

צריך לתקן אותם.



י' שריד;

. לאיזה גובה זה היה צריך להגיע?

צי ענבר;

ל-3200. יש הבדל של 380 ש"ח. את ההערות שלי מצאתי כנכון להגלש לפני תהילת

הישיבה ליו"ר הוועדה.

י י שריד;

מה הברוטו עכשיו? אם צבי צודק, לא קרה שום דבר, כלומר הברוטו שהיה הוא

הברוטו שנשאר. כאן יכול לצאת פיאסקו לא נורמלי, שסיפורו של וזה"כ דיניץ יהוויר

לעומתו. יכול לצאת שאין כאן כל תוספת והכל היה לשווא.

צי ענבר;

הם אמרו; אם השכר היה מתעדכן כפי שנקבע בהחלטות, כלומר כתוצאה מהשוזיקה שחלה

עקב התכנית הכלכלית, גובה השכר היה צריך להיות 3700 ש"ח. היתה שחיקה בשכר

חברי-הכנסת ועל-כך אין חולק. ועדת נבנצאל טענה כי אילולא השחיקה, היה השכר צריך

להיות 3700 ש"ת, כי המקדם של שכר חברי-הכנסת לעומת השכר הממוצע במשק, הוא 3.38.

אני טענתי שאם נלך על-פי שיטתם, גם אם הששכר הממוצע במשק בחודש אוקטובר היה 1100

ש"ח, סכום זה כפול 3.38 עדיין לא נותן 3700 ש"ח גם על-פי חישובי הוועדה. לא

מסרתי לאף עתונאי כי מסרתי הערות. בישיבה עצמה לא פציתי את פי. ההסדר שהודיע

עליו יוייר הוועדה היה מקובל עלי, ונראה היה לי כי הפורום המתאים כדי לטפל בכך,

היא באמת ועדת המישנה יחד עם נציגי ועדת נבנצאל.

מיד בתום הישיבה, לאחר הודעתו של היו"ר, בא אלי חבר הוועדה צבי טרלו ושאל

איזה השגות יש לי. אמרתי לו שההשגה המרכזית שלי היא בענין הסכום. הוא אמר לי כי

את הסכום חישב דוד בכור. אמרתי לו; בדו"ח לא אמרתם דבר על-כך שעל-פי החוק יוצאות

חברות-הכנסת לפנסיה בגיל 35, אלא קבעתם את גיל 40 כגיל המינימום. אמרתי לו כי

צריך לקבוע עמדה גס בנושא זה. דוגמה אחרת שנתתי לו; בדו"ח נאמר כי אם נפטר הס

וחלילה חבר-כנסת ואתר נכנס במקומו, גם אם הוא משרת תקופה קצרה ביותר, הוא זכאי

לפנסיה. אין זה נכון, כי הההלטה אומרת במפורש שרק מי ששירת מתחילתה של קדנציה

זכאי לפנסיה.

י י שריד;

זה אינו הנושא עכשיו, אך אם זכרוני אינו מטעה אותי החלטנו פעם כי כל מה

שהוא שנתיים ויום, ייחשב לקדנציה.

צ' ענבר;

קבענו זאת רק לגבי חבר-כנסת שנפטר , אך לא לגבי חבר-כנסת שסיים תפקידו.

באותו יום לא ראיתי את צבי ישראלי או אף עתונאי אחר. אני יודע מדוע לא פנה

אלי; הוא יודע שהעתונאים אינם מקבלים ממני כל מידע על מה שמתרחש בישיבת הוועדה.

למחרת בא אלי צבי ישראלי ואמר; את דו"ח ועדת נבנצאל קיבלתי ואת הערותיך שמעתי.

תסביר לי מה כוונתך בשניים-שלושה נושאים, כדי שלא אטעה בהכנת כתבה. על שלוש

הנקודות הקונקרטיות האלו עניתי לו. אני רוצה לומר לחברי הוועדה כי כל עובדי

הכנסת או רובם, בעיקר אלה שעובדים עם הוועדות, נפגשים יומיום עם עתונאים, מוסרים

מידע לעתונאים ואף מתראיינים לאמצעי התקשורת, הכל בידיעה ברורה של שלטונות

הכנסת. אני חושב שחברי-הכנסת יהיו הראשונים לשמוח, אם יאמרו להם כי מהיום והלאה

אסור לחם לדבר עם עתונאים. אם יו"ר הכנסת יאמר לי כי אם עתונאים פונים אלי - והם

טועים פעמים רבות ואינם יודעים במה מדובר - לא אענה להם, אעשה זאת. פעמים רבות

אני רואה חובה לעצמי להעמידם על טעויותיהם, כי ההחלטוח שמקבלת ועדת הכנסת לא

תמיד ברורות. באחד המקרים, כאשר התקבלה כאן החלטה בענין הסרת חסינות, הוזמנתי



ישר מכאן לאולפן קול-ישראל, נשאלתי שם על המשמעות המשפטית של החלטת הוועדה, ואיש

לא אמר לי לא לעשות זאת. מכיוון שהשתמעה כאן נימת ביקורת כלפי, מצאתי כנכון

להגיב.

שי וייס;

כל זה לא מענין אותי. מה שמענין אותי הוא, האס יש כאן תיקוני שחיקה או

העלאת שכר.

צי ענבר;

שמעתי את דבריו של צבי ישראלי. לא שמעתי ממנו ביקורת על ועדת כנסת. הוא אמר

שוועדת הכנסת היתה זהירה, אך הוא הגזים בהצגת הנושא, למשל את ענין הטלפון השני

לחברי-כנסת הוא הציג כטעות נוספת.
היו"ר מי רייסר
אני חושב שאי אפשר למנוע מאף חבר ועדה להתראיין, אך יש הבדל בין מצב בו כח

עזר של הוועדה בא להבהיר את ההחלטה, או מוסר חוות-דעת משלו, בנגוד לעמדת הוועדה.

אני שמח לשמוע את הבהרותיו של צבי, אני מבין שלא כך קרה כאן. אך באופן היפוטטי,

אם מזכיר הכנסת או סגנית מזכיר הכנסת ייצאו נגד החלטות הוועדה, אין זה תפקידם,

לשם-כך ישנם חברי-כנסת. אם הם באים להסביר את ההחלטה - זה דבר אחר.

מי איתן;

אני רוצה שיירשם בפרוטוקול כי לדעתי עובד כנסת, במיוחד יועץ משפטי, צריך

להיות זהיר מאד במתן ראיונות לכלי התקשורת. אין היתר כללי ליועץ משפטי להתראיין

בכלי התקשורת. אני חושב שזוהי גישה מוטעית.

אי נחמיאס;

מדבריו של מר ענבר יוצא, כי ועדת נבנצאל הוסיפה לחברי-הכנסת 570 ש"ח מעל

לשחיקה.

פניית השר חיים קורפו, כמתאם בין הכנסת לממשלה

בענין תיקון סעיף 32 לתקנון הכנסת

היו"ר מי רייסר;

השר קורפו, בהיותו מתאם בין הכנסת לבין הממשלה, ביקש שנתכנס ונדון מחדש

בהצעתנו לתיקון סעיף 32 בתקנון הכנסת. היוזמה לתיקון באה מחברת-הכנסת גאולה כהן.
במקום שייאמר
"לא תחול על השבוע הראשון של כל כנס ועל שלושת השבועות האחרונים",

יבוא; "לא תחול על השבוע שבו דנה הכנסת בתקציב המדינה". הכוונה היא לאפשרות

להגיש הצעה דחופה לסדר.

שר התחבורה חי קורפו;

את בקשתי הגשתי לא בתוקף שליחותי מטעם הממשלה, אלא כחבר-כנסת. אני חושב בכך

אנו מורטים את נוצותינו. מה משמעות הסעיף הזה? שבשלושת הימים של השבוע הראשון של

הכנס, תהיה ההוראה כמו לגבי שני הימים הראשונים של השבוע. בדרך-כלל נפתח כנס

בהודעה מדינית. אל נשכח שממשלת האחדות הלאומית אינה הדוגמה הטובה ביותר לרבוי

הופעותיה של הממשלה בכנסת. צריך לקחת בחשבון את המצב הרגיל, בו קיימת ממשלה

וממולה אופוזיציה חזקה, המשתתפת ברבה בדיוני הכנסת ומנצלת את פתיחת הכנס בנאום

מדיני. אנו צריכים להתאים את כל סדר-יומו של השבוע הראשון של הכנס לדיון בהודעת



הממשלה. דיון כזה יכול להימשך יומיים או יומ''ם וחצי, ולכן סדר-היום בשבוע

הראשון לכנס צריך להיות גמיש. האמת היא שגם אם אין הודעה מדינית, רשאית נשיאות

הכנסת לקבוע דברים אחרים בסדר-היום.

סעיף לאחר מכן נאמר כי סדר הדיון יהיה הודעת ממשלה ואחר-כך הצעות דוחפות

לסדר-היום, או דיון בכנסת כתוצאה מההצעות הדחופות לסדר-היום. אנו לא מרוויחים

דבר, אלא מוציאים מן התקנון סעיף שמשמעותו היתה שכל כנס צריך להיפתח בהודעה

מדינית.

גי כהן;

מדוע אנו מוציאים?

שר התחבורה חי קורפו;

כי זוהי כוונתו של הסעיף הזה, שכל שלושת ימי השבוע הראשון יהיו של הממשלה.

מדוע שלא תהיה לכנסת אפשרות להתייחס בשבוע הראשון של הכנס לדיון מדיני? אין

לקחת את הדגם הקיים היום, כדגם קבוע לעבודת הכנסת, זהו אולי גם דגם לא טוב

מבחינה פרלמנטרית. אנו צריכים לראות את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר. אני מציע

לשנות את ענין שלושת השבועות לשבוע שיש בו דיון בתקציב המדינה. אם מדובר בארבעה

שבועות, למה להגביל זאת לשלושה? זהו ניסוח טוב יותר, אך את הניסווז לגבי שבוע

פתיחת המושב, אני מציע להשאיר כפי שהוא.

גי כהן;

אני רוצה להדגיש בפני כבוד השר, כי הצעת התיקון נולדה דווקא משום ששלושת

הימים האלה מנוצלים על-ידי הממשלה לכל מיני נושאים אחרים, פרט לדיון מדיני ולא

רק לאחרונה. היו גם מקרים קודמים, ואיני יודעת עדיין מה יהיה בבחירות הבאות. אנו

לא יכולים לדעת אם אז תהיה או לא תהיה ממשלת אחדות לאומית. האופוזיציה היום במצב

קשה יותר מאשר כשאין ממשלת לכוד לאומי, אך ממשלת אחדות לאומית היא דווקא סיבו;

נוספת לפתיחת מושב חדש בדיון מדיני. לאתר פגרה ממושכת, אנשים באים לכאן עם הרבה

נושאים מדיניים שהם מבקשים להעלותם. לא ייתכן שמושב חדש ייפתח מבלי לקיים דיון

מדיני.

שר התחבורה חי קורפן;

רשאית נשיאות הכנסת להחליט מה שהיא רוצה.

גי כהן;

נשיאות הכנסת אינה יכולה לחייב את הממשלה לקיים דיון. מאחר ויש היום מצב

שבו נאמר שאסור להגיש הצעות, הנשיאות לא יכולה לאשר הצעות באותו שבוע. צריך

להוציא את האיסור הזה. אני אומרת ההפך ממך; אם הכנסת לא תירצה לאשר, היא לא

תאשר.
שר התחבורה
התקנה הזו באה להשוות ליום השלישי את המעמד של שני הימים הראשונים בשבוע

הראשון. אם מוסכם כי שני הימים האלה יוקדשו לנושאים נוספים, אין בכך כל פסול.

גי כהן;

אני אומרת שאם אתה מוציא את הסעיף האוסר, נשיאות הכנסת יכולה להחליט מה

שהיא רוצה.



שר התחבורה חי קורפן;

היא לא יכולה, כי נאמר שיום רביעי נועד למטרות אחרות.

מי איתן;

אתה טועה וגאולה צודקת.

4

גי כהן;

על-פי שיטתך, צריך להאמר כי מושב ייפתח בהודעה מדינית של הממשלה. אם היתה

הצעה לפתוח כל מושב בהודעה מדינית, לכל חבר-כנסת היתה אפשרות להביא את מה שמציק

לו. אחת משתיים, אך כאן אנו יוצאים קרחים מכאן ומכאן.

מי איתן;

אני חושב שצודקת חה"כ גאולה כהן. יש לי רושם שהנאמנות הכפולה של השר קורפו

הביאה אותו להתעלם מהתקנון. אתה אומר כי אם הממשלה תירצה, אין בעיה. היא ממילא

תתיר לכנסת אפילו בימים שלה, כדי להעלות הצעות. אם היא תביא דיון מדיני, מן הדין

ומן האינטרס של חברי הכנסת, לאפשר ניצול הזמן לצורך דיון מדיני. זוהי בדיוק

נקודת הראות של חבר ממשלה, בעוד שחברת-הכנסת כהן מייצגת את חברי--הכנסת ואומרת

שאם אנו נותנים לממשלה שני ימים להודעה מדינית, והיא יכולה לעשות בהם כפי שהיא

רוצה, כך תעשה. תבוא הממשלה ותגיד שגם את היום השלישי של השבוע הראשון היא רוצה

להקדיש לדיון מדיני, ואז אם חברי הכנסת ירצו בכך, ידחו את הנושאים האתרים לשבוע

לאתר-מכן. אתה מתעלם כאן ממה שקובע סעיף 23(ב), בו נאמר במפורש; "אולם רשאים

היו"ר והסגנים לקבוע לדיון זה מועד אחר באותו שבוע או בשבוע שלאחריו". כלומר

הסמכות להעביר את הנושאים לשבוע שלאחר מכן נתונה ממילא בידי חברי-הכנסת.

שר התחבורה חי קורפו;

אך היא לקבוע זאת גם ליום שני, כפי שאמרתי.

מי איתן;

על-פי סעיף 32(ב), הנשיאות יכולה לקבוע מועד לדיון.

שי יעקבסון;

מדובר רק בשבוע הראשון שסעיף (ג) מייחד אותו.

מי איתן;

לכן גאולה מציעה את השנוי. מה שגאולה אומרת הוא שהשבוע הראשון יהפוך להיות

כמו כל שבוע. אם הכנסת תירצה לייחד את תזמן לדיון מדיני, יתקיים יון מדיני. אם

הכנסת תחליט שביום האחרון ידונו בהצעות לסדר-היום, זוהי פריבילגיה של הכנסת. השר

קורפו מציע שהשליטה על-כך תהיה בידי הממשלה.

שר התחבורה חי קורפו;

אם הממשלה תירצה למשוך את הדיון המדיני, היא תשתמש בסעיף קטן (ב) ונשיאות

הכנסת תקבע גם את היום השלישי לממשלה. את זאת היא רשאית לעשות. לממשלה אין בעיה.

אני מדבר עתה כחבר-כנסת: מדוע לנו להשמיט את ההזמנה הבלתי כתובה לממשלה למסור

הודעה מדינית בשבוע הראשון של הכנס?





מי איתן;

בכך שאתה אומר כי בשבוע הרביעי אפשר יהיה להגיש הצעות לסדר-היום, אינך

משמיט דבר.

אי נחמיאס;

איני רואה כאן פגיעה בממשלה או בחברי-הכנסת. התיקון שנעשה בתקנון, יש בו

עדיין מרחב מחייה רב. קודם כל צריך לראות מה אומר סעיף (ג) המקורי. הסעיף אומר

כי הדבר לא יחוכ על השבוע הראשון של כל כנס ועל שלושת השבועות האחרונים,

כשמתקיימים בהם דיונים והצבעות על התקציב השנתי.

שי יעקבסון;

הוא לא מתנגד לשלושת השבועות האחרונים.

אי נחמיאס;

אפילו השבוע הראשון. גם בשבוע הראשון אתה לא בן-חורין, אלא אם מדובר בו על

התקציב.

שר התחבורה תי קורפו;

לא נכון.

אי נחמיאס;

נאמר: "לא תחול על השבוע הראשון של כל כנס ועל שלושת השבועות האתרוגים של

כנס החורף, שמתקיימים בהם דיונים והצבעות על התקציב השנתי".

שר התחבורה תי קורפו;

כאשר מדובר על השבוע הראשון, הכוונה היא לכל כנס , בעוד שלגבל שלושת

השבועות האחרונים מדובר בכנס החורף.

אי נחמיאס;

גם אם גאולה אינה צודקת, יש סעיף אחר הבא לסגור את נושא ההודעה המדינית.

קודם כל אין זה ענין רק של ממשלת אחדות לאומית, שברצותה מוסרת הודעה מדינית

וברצותה אינה מוסרת. ישנו סעיף הקובע כי בכל ישיבה תהיה זכות קדימה להודעה של

הממשלה, ואם הממשל תבוא בראשית כנס החורף ותאמר כי היא רוצה למסור הודעה מדינית,

בהסתמך על סעיף 33, בכך נגמר הסיפור. מדובר כאן לא רק בשבוע הראשון של כנס

החורף, יש כאן כלי שחברי הכנסת מסרו בידי הממשלה, שהוא כלי דרקוני האומר שכל

אימת שהממשלה תירצה למסור הודעה לכנסת, היא יכולה להסחמך על סעיף 33.

אבי מציע לשר קורפו לתמוך בהצעתה של גאולה כהן.

שי דורון;

יש לי תחושה שאנו משכנעים את חה"כ השר קורפו. אני רוצה להזכיר כיצד קלה

הנושאף לאחר פגרה ארוכה מאד השנה, בגלל השנה המעוברת, פגרה שבה ארעו הרבה דברים

במדינת ישראל, נפתת כנס החורף עם סדר-יום דל. סיפרו לי כמה עתונאים שהכנסת

הצטיירה בעיני הצבור כגוף חסר השפעה, מדולדל וחסר חשיבות. הרושם שנוצר היה לא

סוב. בשלושת החודשים האלה הצטברו נושאים רבים שחברי-כנסת ביקשו להעלות. כל זה לא

היה קורה אילו הממשלה היתה מוסרת הודעה מדינית.



ברור שהממשלה קודמת.. אני חושבת שאם הממשלה באה לשבוע הראשון של כנס. החורף

- עם הודעה מדינית, צריך לאפשר לה לנצל את שלושת הימים. אז לא יהזור על עצמו הדמוי

שנוצר השנה. אך אם מסיבות בלתי צפויות, שוב ייפתח כנס החורף ללא דיון מדיני,

במקרה זה אני בהחלט תומכת בכך שחברי-כנסת יגישו הצעות לסדר, אחרת אין משמעות

וערך לכנסת.

היו"ר מי רייסר;

למעשה היתה השגה ובקשה לדיון מחדש.

צי ענבר;

צריך לאשר את הנוסח הסופי, שאומר כל יש להביא מחדש את סעיף (ג) ולומר:

הוראת סעיף קטן (ב) לא תחול על שבוע בו דנה הכנסת בתקציב המדינה". זה מה שיאמר

לנו עתה סעיף קטן (ג) בסעיף 32.

היו"ר מי רייסר;

אני מודה לכולכם.

(הישיבה ננעלה בשעה 11.25)

.<

קוד המקור של הנתונים