הכנסת האחת-עשרה

מושב שלישי



נוסת לא מתוקן



פרוטוקול מסי 179

מישיבת ועדת הכנסת

שהתקיימה ביום שלישי, ט"ז בתשון התשמ"ז, 18.11.1986 שעה 09.00



נכחו;

תברי הוועדה;

מי רייסר - היו"ר

שי וייס

י י שריד

אי ורדיגר

ת' טובי

אי סרטני

י י צבן

גי כהן

מי איתן

ר' אדרי

י'ז י אמיר

זי עטשי

מוזמנים;

אי נחמיאס - סגן יו"ר הכנסת

שי יעקבסון - מזכיר הכנסת

שי כרם - סגנית מזכיר הכנסת

עי רוזן - משרד המשפטים

היועץ המשפטי של הוועדה;

צי ענבר

מזכירת הוועדה;

מי ברפי

מזל כהן

סדר-היום;

1. ערעורים על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר-היום.

2. אישור הנדסת החדש של תקנון הכנסת.



היו"ר מי רייסר;

אני פותח את הישיבה. הנושא הראשון על סדר-היום הוא: ערעורים על החלטת יו"ר

הכנסת והסגנים שלא לאשר דתיפות הצעות לסדר-היום.

תי טובי;

אני מבקש אתרי זה להעיר הערה בנושא מיוחד ודהוף.

היו"ר מי רייסר;

בלי ברירה, עד שיבוא בא כה הנשיאות נשמע את ההערה של חה"כ תופיק טובי.

ת' טובי;

יש מצב בו הכנסת אינה מסוגלת או יכולה למלא את תפקידה. הגשתי הצעה דחופה

לסדר-היום בקשר לאספקת הנשק לאיראן. ועדת הכנסת לא קבלה את הערעור. בקשתי שהנושא

הזה יעלה על סדר יומה של הכנסת כהצעה רגילה. זה נושא שלכל הדעות מחייב הסבר של

הממשלה לכנסת. יו"ר הכנסת השתמש בסמכותו לפי סעיף (א}79 ואמר; זה מסוג הנושאים

שרק ועדת חוץ ובטחון תדון בו. באותו יום או למחרת התקיימה ישיבה של ועדת חוץ

ובטחון ובה ראש הממשלה אמר; אני לא אתבטא בנושא בפני ועדה או בפני איזושהי מסגרת

ציבורית. איך אפשר למנוע מהכנסת לדון בנושא? אני תובע דיון בכנסת. אפשר לקיים

ישיבה סגורה. זה בסמכותו של יו"ר הכנסת. אבל לבטל את הכנסת, לשים עליה מנעול

ולומר לממשלה; תעשי מה שאת רוצה כי זה ענין בטחוני - איפה קרה דבר כזה? אני לא

זוכר מצב כזה, שנמנע מהכנסת מלהעלות נושא, הממשלה אומרת; אני לא אדון בזה והיו"ר

נותן לה סיוע. אני מבקש מוועדת הכנסת שתתערב בענין ותביע את דעתה.

שי יעקבסון;

יו"ר הכנסת החליט רק אתמול אחר הצהרים, לאחר ישיבת ועדת חוץ ובטחון, להעביר

את הנושא לוועדת חוץ ובטחון. כך שעוד לא היה סיפק בידינו להודיע על החלטה

זו.

לגבי ישיבה סגורה, על-פי התקנון, אם עשרה חברי כנסח מבקשים ישיבה סגורה

ושלושים חברי כנסת תומכים בכך אז הישיבה סגורה, וזה לא בסמכותו של יו"ר הכנסת

היו"ר מי רייסר;

אני מוכן להעלות את הנושא הזה בשבוע הבא.

אנחנו עוברים לנושא הראשון שעל סדר-היום.

ערעורים על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים

שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר-היום;

ו. של חה"כ יאיר צבן בנושא;

"הביטוח הלאומי - עידכון קיצבאות, הפחתת דמי הביטוח והסכנה לעצמאותו"

סגן יו"ר הכנסת אי נחמיאס;

חצעתו של חה"כ יאיר צבן היא במסגרת של חקיקה ולא במסגרת של הצעה לטדר היום.

אחת מן השתיים, או שתגיש חצעת חוק או שתחכה שהממשלה תגיש הצעת חוק. לעומת זה,

ההצעה של חה"כ רן כהן, למרות שהיא בת זוגתה, היא לא במסגרת של חקיקה,



יי צבן;

מישהו כאן הטעה אתכם. אילו לא הייתם מאשרים אותה הצעה בנושא הזה אז הייתי

כועס עליכם או הייתי מערער. מה שאתם הוזלטתם זה דבר לא סביר וכנראה שהוטעיתם

על-ידי מישהו. לפני שבאתי לכאן בדקתי את עצמי. נדמה לי שבנוסח של חה"כ רן כהן

מוזכר ענין של תקנות הביטוח הלאומי.

הארכת תוקפן של תקנות.

י י צבן;

אני מודיע לכם שאין שום הארכת תוקפן של תקנות. מאתורי כל זה מסתתר ענין

אחר...

טגן יו"ר הכנסת אי נחמיאס;

אתה חושב שחה"כ רן כהן מוליך אותנו שולל?

יי צבן;

לא, זה ענין של תאור טרימינולוגי. המערכת בביטוח הלאומי מאד מסורית. חלק

מהקיצבאות מעודכן על-פי חוק. חלק מהקיצבאות מעודכן על-פי הסכם. חלק מהקיצבאות

מעודכן על-פי תקנות. עכשו מדובר בחלק מהתקנות שצריך להאריך על-פי הסכם ויש????

בין הביטוח הלאומי למשרד האוצר. הביטוח הלאומי רוצה לעגן בחקיקה קבועה ומשרד

האוצר מתנגד. ממש בימים אלה עומדת השאלה יהיה הסכם בין האוצר לביטוח הלאומי או

לא יהיה הטכם באשר לשיטת החישוב של הקיצבאות. לא יתכן שמהות הענין, האם הקיצבאות

תעודכנה בצורה זאת יאושר בדחיפות של הצעה אחת ולא יאושר בדחיפות של הצעה אחרת .

זה לא הגיוני, אני אחראי לעובדות שאמרתי לכם.

אני מעמיד את הערעור הנ"ל להצבעה.

הצבעה

לקבל את הערעור הנ"ל.

זה ענין של חקיקה.

לא נכון. אתה מטעה את הוועדה.

אני מטעה?

הטעו אותך. תבדוק את הענין.

מזכיר הממשלה משקר?



יי שריד;

הוא גם לא מומחה בענין הזה.

הי ו"ר מי רייסר;

דבר לא קרה. בסך הכל התקבל הערעור. אין זה ענין אישי.

אי ורדיגד;

בקשר להחלטה שהתקבלה עכשו, היות שיש כאן תקדים, אני מבקש שיירשם; אם

יהיה נושא שבו הנשיאות תבוא ותאמר שזה נושא של חקיקה, אין אפשרות להעלות אותו

כהצעה.

יי שריד;

אבל אז צריך לברר. מה שאתה אומר, מעכשו זה יהיה סימן קוד, בכל פעם שיאמרו

שזה ענין של חקיקה, צריך ללמוד מזה ומיד לאשר את זה.

היו"ר מי רייסר;

אנחנו עוברים לערעור הבא.

2. של חה"כ דוד מגן בנושא;

"המשבר החקציבי באוניברסיטאות".

תה"כ דוד מגן אינו כאן. יש מי שרוצה להציג את הנושא שלו? אתה מוכן שנעשה

הצבעה מיידית?

סגן יו"ר הכנסת אי נחמיאס;

בבקשה.

היו"ר מי רי יסר;

אני מעמיד את ערעורו של דוד מגן להצבעה.

הצבעה

הוחלט; לא לקבל את הערעור הנ"ל.

שי וי יס;

יש לי בקשה קטנה לגבי הסעיף הקודם. מאתר ואשרנו אותו, האם אפשר לצרף אותו

היום?

ת' טובי;

מתי יעלה הנושא?

שי יעקבסון;

צריך לבדוק את זה.



אי נחמיאס;

לפני מספר חדשים דנו בוועדה באוזד המכתבים של היועץ המשפטי לממשלה ששלח לאוזד

מחברי הכנסת אודות נושא של רכב ובקשנו מהיועץ המשפטי של הוועדה, וגם היו"ר הטיל

עליו לבדוק את הנושא אצל היועץ המשפטי לממשלה ההדש. מאז ועד עתה עבדו שישה

ידתים, אני מבקש לעדכן אותנו במה מדובד ובלגד שנהיה שקטים כי מה שהוטל עלינו

עשינו.

היו"ר מי דייסר;

אני מודה לחה"כ נחמיאס על שהעלה את הנושא מחדש.

שי יעקבסון;

הואיל והייתי אהד המכותבים, אני יכול לומר שהיועץ המשפטי לממשלה, עוד בסוף

תודש יולי, תחילת חודש אוגוסט, שלדו מכתב ליו"ר הכנסת וביקש להפגש בנושא הזה

לקראת הדיון בוועדת הכנסת. הפגישה עוד לא התקיימה.

י' שריד;

אני מציע שיו"ר הוועדה יכתוב ליו"ר הכנסת שהנושא הזר ועלה ביוזמתו של הה"כ

נהמיאס ואנחנו רוצים במהרה לקבל תשובה.

נכון, צריכה לצאת תזכורת ליו"ר הכנסה.

מי איתן;

במסגרת נוסטלגיה, מה עם דו"ה נבנצאל?

היו"ר מ' רי יסר;

בעוד שבועיים הוא יפורסם.

אישור הנוסח החדש של תקנון הכנסת

אני פותה ואומר, החלטנו לדון אך ורק בהשגות של חברי הוועדה שיגיעו עד

היום. חברת הכנסת גרוסמן בקשה ארכה מסיבות אישיות. הסכמתי לתת לה אותה עד שבוע

הבא. כך שנדון בכל ההשגות היום, אם לחברת הכנסת גרוסמן תהיינה השגות, נדון בהן

בשבוע הבא ונאשר נוסח. אם לא, נאשר את זה סופית.

אני מציע שנעבור ראשית להשגות של חה"כ טובי. השגה של תה"כ טובי לסעיף

0ו(ג}

סוכם שזה יהיה סעיף 9(ג).

מה השינוי כאן?

כפי שזה מנוסח בהצעה, זה לא ברור.



היו"ר מי רייסר;

נשתמש בטרימינולוגיה. יש תקנון, יש הצעת ועדה ויש השגות של החברים.

אי נחמיאס;

"סיעה רשאית להחליף חבר דרך קבע בוועדה, קבועה

אם יו"ר ועדת הכנסת קיבל לכך אישור הכנסת". חה"כ טובי מציע: "סיעה רשאית להחליף

חבר שלה בוועדה קבועה. יושב ראש ועדת הכנסת יודיע לכנסת על החילופין לפי בקשת

הסיעה. החילופין יכנסו לתוקף עם אישור הכנסת להודעה". יש פה ענין של שינוי נוסוז.

אני מודה לחה"כ נחמיאס שמילא את תפקידי וקרא את הנוסח. רשות הדיבור לחה"כ.

טובי, לאחר מכן יהיה ויכוח.

מה שהצעתי זה הנוהג הקיים. ההצעה שהובאה מסורבלת. מה זה "חבר דרך קבע"?

אין צווי שיו"ר הוועדה יגיש לכנסת הודעה ויקבל את האישור. אני מנסה את הפרוצדורה

כפי שהיא קיימת.

ההצעה נראית לי סבירה. אני רוצה להסביר מדוע דובר על ענין של דרך קבע. יש

לנו הערה לסעיף 100 לתקנון שאומרת: חבר הכנסת שנעדר דרך ארעי מדיוני ועדה

שהוא חבר בה, רשאית סיעתו לקבוע חבר כנסת אחר אשר ימלא את מקומו. חבר הכנסת

המחליף ימסור הודעה ליו"ר הוועדה והיא תירשם בפרוטוקול. לכן בא סעיף (ג) לומר:

אם סיעה רוצה דרך קבע להחליף חבר אז יש צורך להביא את זה למליאת הכנסת. זה ההסבר

דרך קבע.

זה לא מבטל את האישור שחבר יכול להחליף זמנית?

לגבי החלפה זמנית, יש הוראה מיוחדת.

אני מציע לקצר את ההצעה של הח"כ טובי. אני מציע למחוק את המלה יישלה" ולא

צריך את המלה "קבועה". ברור שזה שלה. היא רשאית להציע כל דבר. לא צריך לסרבל.

"החילופין יכנטו לתוקף עם אישור הכנסת, לאחר שיו"ר ועדת הכנסת הודיע על כך".

הנטיה של חברי הוועדה היא לאמץ את הנוסח של הח"כ טובי כאשר יש הצעה לשפר

אותה מבחינת הסגנון. ההצעה היא למחוק את המלים: "שלה" ו"קבועה".

הנוהג המקובל מקדמא דנן זה לא הצבעה. בדרך כלל אישור זה הצבעה. פה אין

מצביעים. צריך להזהר. אמנם לפי התקנון זה טעון אישור הכנסת ונהוג היה לא להצביע.



צי ענבר;

כיום בסעיף 9(ב}, כאשר מדובר על התפנות מקומו של חבר ועדה, נאמר: "יבוא

במקומו חבר אחר שתבחר הכנסת..." העקרון שנקבע הוא שהכנסת בוחרת את החברים. ברגע

שהכנסת בוחרת את החברים מן ההגיון שהכנסת תהיה רשאית להחליט לאפשר לפי בקשת

הסיעה להחליף חבר. יו"ר ועדת הכנסת יודיע על החילופין. החילופין יכנסו לתוקף עם

אישור הכנסת.

היו"ר מי רייסר;

מר ענבר בעד לוותר בסיפה על המלים: "לפי בקשת הסיעה", כי הוא בעד להשאיר את

המלה: "שלה".

הנוסח: "לפי בקשת הסיעה" תואם את הסעיף הקודם.

אם אני משאיר את המלה "שלה", בזה אני משאיר את הנציגות הסיעתית.

נניח שמחר בבוקר יש בעיה עם חבר מסיעה אחרת ובא הסיעה לוועדת הכנסת ואומרת:

אנחנו מבקשים להחליף חבר מסיעה אחרת, מה האסון? אפשר להביא את ההודעה למליאת

הכנסת ולהצביע עליה.

אני רוצה להחזיר את כולם לחיי המציאות. לא מחוקקים תקנון חדש. אנחנו עושים

תיקון לשוני. אם התיקון הלשוני בא לשפר, אני בעד. אם הוא בא לסבך, אני נגד

תיקון כלשהו.

אני חוזר לנוסח המקורי. כתוב: "סיעה רשאית להחליף חבר דרך קבע בוועדה

קבועה, אם יו"ר ועדת הכנסת קיבל לכך אישור הכנסת". לא כתוב: "שלה". אתם משנים את

התקנון.

אני מצטרף להערה של חה"כ איתן ושל יו"ר הוועדה. זה מנוסח כל כך יפה. דברים

כאלה לא כדאי לשנות. נניח שחבר כנסת מסוים שנתנו לו צ'ופר במסגרת ההסכמים, יפסיק

להיות חבר ועדה, הוא יכול להאחז במלה "שלה". עד עכשו זה עבד יפה. האקדמיה לא

העירה על כך.

אין כאן שינוי סעיף. זה רק תוספת.

אני יותר ויותר נוטה לקבל אח הנוסח הישן ולא לקבל את הצעת הוועדה לשנות.

בעקבות ההצעה של חה"כ טובי, יש השגה להצעת הוועדה.



מי איתן;

גם אני ציינתי את זה כהסתייגות שלי לסעיף הזה, כי ראיתי בזה לא שינוי נוסח

אלא שינוי התקנון. לכן לדעתי צריך להתייחס כרגע רק לשינוי נוסח. אנחנו רואים את

זה כהצעה לשינוי התקנון. נגיש את זה במסגרת הצעת שינוי לתקנון ואז חה"כ טובי

יגיש את הצעתו לשינוי נוסח התקנון.

היו"ר מי רייסר;

בסדר.

כאשר הבאנו את כל ההצעות האלה, אחת הכוונות היתה שתיקון על דעת כולם ו?ולך.

אם יש ויכוח, עצם הויכווז כבר פסול.

השגה נוספת של חה"כ טובי לסעיף 29(ב).

ת' טובי;

בעצם החלטנו וסיימנו את הענין.

היו"ר מי רייסר;

הוחלט שזה יהיה שבעה ימים ולא חמישה ימים. ההשגה התקבלה ממילא. ההצעה של

הוועדה היא שינוי התקנון ולא שינוי נוסח.

ההשגה השלישית; "לתוספת שהוכנסה לסעיף בדבר שינויים או תוספת בסדר היום,

אני מציע להוסיף: לא יאוחר מ-48 שעות ממועד הדיון בשינויים או בתוספות". זה סיפה

לסעיף 31. מה בנוסח המקורי? בנוסח המקורי יש הסתייגות של זמן או אין הסתייגות?

ת' טובי;

זה תוספת לנוסח.

היו"ר מי רי יסר;

זו הצעה שנביא ארחה במסגרת שינויים בתקנון.

תי טובי;

אז מה, מוחקים את התוספת?

צי ענבר;

מוחקים את התוספת והיו"ר לא יודיע.

יותר טוב שאוותר על הגבלה של זמן ותאפשר הודעה על שינוי. אם לאתם רוצים

לחייב את היוייר שהוא יודיע על שינוי בסדר-היום, היה הגיוני לקבוע מועד לזה.

מי איתן;

השאלה היא מה טיבה של הישיבה עכשו. אם אנחנו יושבים כדי לתקן עוותים בתקנון

זו פרשה אחת. אם באים רק לשפר את הסגנון, זו פרשה שניה. היו"ר בחר לבדוק שתוך

שינוי לשוני לא יוכנס שינוי מהותי.



היו"ר מי רייסר;

ואני מזמין הצעות של הברי הוועדה לשינוי התקנון.

מה זה סעיף 91(א}?

אי נחמיאס;

אני לא יודע מה רוצים מסעיף 91. הוא כל כך ברור.

ת' סובי;

זו טעות.

היו"ר מי רייסר;

טעות. כמובן, אם תרצה, נחזור לזה. אנהנו עוברים להשגות של חה"כ מיכאל איתן.

מי איתן;

על סעיף 0ו(ג) דברנו. סעיף 21.

צי ענבר;

במקום; "חייב להודיע" נאמר; "יודיע". נדמה לנו שזה תיקון לשוני.

היו"ר מי רייסר;

אני בער קבלת הצעת הוועדה.

בסעיף המקורי של התקנון כתוב; "וזבר הכנסת הנוסע למוץ לארץ חייב להודיע על

כך ליושב-ראש הכנסת ולציין את זמן שהותו בחוץ-לארץ ומקום הימצאו". לדעתי, להוציא

את המלה "חייב" פירוש הדבר שאנחנו מתירים לכל אהד לא להודיע.

צי ענבר;

"יודיע" זה לשון צווי. המלה "חייב" בחקיקה לא קיימת.

היו"ר מי רייסר;

נלך לפי הכלל שהלכנו בו, ברגע שיש כמה חברים שמערערים, לא נשנה.

שי וייס;

אולי אפשר לשכנע.

בבקשה, אם אפשר לשכנע.

בוודאי שבחוק כתוב תמיד "יודיע" בלשון צווי. אבל יש פה את הבעיה שהעלתה

חברת הכנסת גאולה כהן. על כן אני מציע להשאיר את זה.

אנחנו משאירים את המלה "חייב".

סעיף 22. זח סעיף של הצטרפות לצופים.

ז י עטשי;

אפילו בצופים לא משתמשים בסעיף הזה.

שי יעקבסון;

זה כתוב בסעיף 22 המקורי,

מה זה כמיטב יכולתו? ואם מיטב יכולתו לא מספיק?

בסעיף המקורי כתוב: "על חברי הכנסת להתמיר לפי מיטב יכולתם. " ופה כתוב:

"חבר הכנסת יתמיד כמיטב יכולתו". זה כתוב ביחיד במקום ברבים. אפשר????????, בעוד

שהסעיף הקודם חל על כל חברי הכנסת, מישהו יפרש שהתיקון חל על חבר כנסת . ?????? ולא

על כולם.

מעירה לי חברתי שגם בסעיף 20 וגם בסעיף 21 כתוב: "חבר הכנסת", לא כתוב:

"חברי הכנסת". לכן היות שכתוב ביחיד הולכים ביחיד.

מה יכול לסייע לנו עצם הימצאות המלים: "כמיטב יכולתו".

זה קיים. אנחנו משנים נוסח לשוני, לא שינוי התקנון. אני בעד הנוסח המתוקן.

איר אתם אומרים שלשון הוועדה יותר טובה מהנוסח הקיים?

אתה בעד הנוסח הישן?

בוודאי.

אולי כדאי, לפי אותו עקרון, גם בסעיפים 20 ו-ו2 לשנות? ההצעה באה על-מנת

שלא יאמרו שבסעיף אחד השתמשו במלה אחת ובסעיף שני השתמשו במלה אחרת.

אם תאמר: "חברי הכנסת הנוסעים לחוץ לארץ..." אז חבר כנסת אחד לא יודיע אלא

קולקטיב של חברי כנסת. רק משלחות.



אני מציע להשאיר כלשון התקנון.

אני מעמיד את זה להצבעה.

הצבעה

לשנות ליחיד.

היוייר מי רייסר;

ההשגה הבאה היא לסעיף 23(א)(ו).

מי איתן.;

יש כאן שינוי משמעותי. בתקנון כתוב: "מן הארץ - על-ידי מי שהוסמך לכך בכתב

"על-ידי שליה שימנה לענין זה יושב-ראש הכנסת

לבקשת הבר הכנסת המתפטר".

אנתנו קבלנו הצעת נוסת של תקנון הכנסת, השינויים שהוכנסו, לות שמפרט איזה

סעיפים שונו ועל סמך זה עבדתי. עכשו אני רואה שיש שינויים בסעיפים שלא הוזכרו

כאן. עכשו מתברר שנכנס שינוי בסעיף סעיף 23(א). הוא אינו מופיע בסעיפים של הטבלה

שהוכנס בהם שינוי. איני יודע איך להתייתס לזה.

יש הקדמה שאומרת: עיקר השינויים בתתום הלשוני. לא כל השינויים הוזכרו.

אני פותה את זה לכולם עד שבוע הבא.

אם כך אני מבקש שהוועדה שעשתה עבודה חשובה, תשלים ותיתן לנו אח הסעיפים בהם

הוכנסו שינויים.

כמעט בכל סעיף יש מלה. כיוון שיש התנגדות לשינוי, אולי כדאי לוותר על

השינוי.

לא.

עכשו עורכים את התקנון מהדש? כך זה יהיה ולא הוסמכנו לכך.



היו"ר מי רייסר;

השינויים כולם לסעיפים. משום ההערה שלך, אני לא רוצה להטיל על אף אחד את

האוזריות שמא הוא יפספס סעיף אוזד. יש לעשות השוואה בין התקנון לנוסח המוצע ולהביא

השגות.

צי ענבר;

אני רוצה להסב תשומת הלב, למשל לא כתבתי שבמקום "תייב להודיע" יבוא:

"יודיע" ויש לזה משמעות. התברר שאכן יש לזה משמעות. זאת-אומרת שיש לתברי הכנסת

התייחסות לכל מלה ומלה. שמתי את מה שחשבתי שהוא חשוב.

היו"ר מי רייסר;

חבר הכנסת סובי מבקש שנעדכן את רשימת השינויים. אומר מר ענבר ולדעתי בצדק;

הבנתי שמה שמעניין זה שינויים שיש בהם נימה מהותית. התברר לי שלתברי הכנסת,

לעתים, חשובה מלה. לכן הדבר היחידי שאפשר לעשות הוא לקחת את התקנון הישן לעומת

הצעת התיקון כולה מבלי לומר איפה שינינו.

ת' סובי;

אי-אפשר לקבל סידור כזה.

אי נחמיאס;

אני רוצה להוכיח שהתזה הזאת אינה נכונה. קחו את סעיף 23, בנוסח הקודם כתוב;

"מי שהוסמך לכך בכתב על-ידי יו"ר הכנסת". בא הנוסח החדש ואומר; "לבקשת חבר הכנסת

המתפסר". זה שינוי מרחיק לכת. זה לא שינוי לשוני.

היו"ר מי רייסר;

זה בדיוק מה שאני אומר. לכן צריך לקהת כל הצעה זאת מול זאת.

ת' טובי;

אי-אפשר לומר שזה שינוי לא חשוב ולכן לא צריך להכניס אותו.

מי איתן;

בענין הזה אני רוצה להודות שהגישה של היו"ר היא מקובלת ותואמת את המציאות.

אם הייתי יושב בוועדה ללשון עברית והיו אומרים לי; תשנה את המלה "חייב", הייתי

מוותר עליה. אצלי עלתה אסוסיאציה של נסיעה לחו"ל לשם מפגשים עם אש"ף.

שי וייס;

שלמה הלל ימנע את זה?

מי איתן;

הוא הייב להודיע. את מר ענבר, כיועץ משפסי, זה לא מעניין. לי כפוליסיקאי זה

היה נראה מאד חשוב. יכול להיות שהרגישות שלי הולכת לכוון אתד, הרגישות של חה"כ

טובי הולכת לכוון שני והרגישות של מר ענבר הולכת לכוון אחר. באשר לסעיף שחה"כ

נחמיאס מדבר עליו, לית מאן דפליג ששינוי צריך להופיע. לכן אין ברירה. אמרתי

ליו"ר הוועדה שזו אחריות סיעתית. לכן לקחתי מלה מלה והסתכלתי בה בשם סיעת

הליכוד . כל סיעה חייבת לבדוק ולבוא עם הערות שלה.



שי וייס;

"יודיע לראש סיעתו".

היו"ר מי רייסר;

אני חוזר ומסכם, יש פה אפשרות ללכת לפי בית הלל ובית שמאי. אני הולך לפי

בית שמאי. אני פותח לכולם את האפשרות להשיג השגות על הצעת הוועדה עד שבוע הבא.

אני מבקש,מכל מי שיש לו ענין בכך, לקחת את התקגון ולהשוות בין התקנון לבין הצעת

הוועדה ולא להסתמך על עזרה נוספת.

אי נחמיאס;

הכל טוב ויפה אבל אנחנו צריכים לצאת מתוך הנחה יסודית...

היו"ר מי רייסר;

יצאנו מתוך הנחה שהשינוי הוא לשוני בלבד.

מי איתן;

לכן מוחקים את הסיפה.

ת' טובי;

אני מבקש שהדיון הבא יחיה בעוד שבועיים.

היו"ר מי רייסר;

בסדר. אנחנו בסעיף 29(א); "בישיבות הכנסת הפומביות ואלה שבדלתיים סגורות

יתנהל פרוטוקול סטנוגרפי שיכיל את כל מהלך הדיונים, את ההצעות ואת תוצאות

ההצבעה". מה ההשגה?

מי איתן;

יש הבחנה בין ישיבה פומבית לישיבה סגורה. בנוסח הקודם כתוב; "בישיבות

הכנסת, וגם בישיבותיה הסגורות, יתנהל פרוטוקול סטנוגרפי שיכיל את כל מהלך

הדיונים, את ההצעות ואת תוצאות ההצבעה". כאן כתוב; "בישיבות הכנסת הפומביות".

זה תיקון לשוני.

צי ענבר;

המלה; "בישיבות הכנסת" זה בכל ישיבות הכנסה. אם בכל ישיבות הכנסת, למה

כתוב; "וגם בישיבותיה הסגורות"? אז צריך למחוק את המלים; "בישיבות סגורות". לא

רצינו שיאמרו; בישיבות סגורות לא. רצינו לעשות פרופורציה, בישיבות פומביות

וסגורות. זה בא להבהיר שגם בישיבות פומביות.

מי איתן;

למה כל הענין? למה לא "בישיבות הכנסת"?

צי ענבר;

יסיקו מזה שבישיבות סגורות לא צריך.



היו"ר מי רייסר;

אני מעמיד להצבעה את הצעת הוועדה.

הצבעה

לקבל את הצעת הוועדה לסעיף 29(א}.

היו"ר מי רייסר;

29(ב) - "הפרוטוקול ייערך בידי עורך "דברי הכנסת; כל חבר כנסת יקבל לתיקון

את דבריו, לרבות קריאות הביניים שלו, והוא רשאי לתקן שיבושים, שגיאות והשמטות

שמיעה; חבר הכנסת הרוצה לתקן את דבריו כאמור, יחזיר את הפרוטוקול למערכת "דברי

הכנסת" תוך חמישה ימים".

צי ענבר;

על זה דברנו וזה תוקן.

היו"ר מי רייסר;

זה חוזר לשבעה ימים.

מי איתן;

הנוסח הקיים בסעיף 29(ב}, זה משהו אחר. בנוסח הקיים כתוב; "כל חבר כנסת

רשאי לקבל העתק מהפרוטוקול, חוץ מפרוסוקול של דיון שהתנהל בישיבה סגורה".

עי רוזן;

זה בסעיף (ג) היום.

שי יעקבסון;

אששו את דברי הכנסת. זה היה דבר ערטילאי.

היו"ר מ' רייסר;

29(ה) - ייראה יושב-ראש ישיבה לאסור פרסומו של דבר לפי סעיף 28 לחוק-יסוד;

הכנסת, יודיע מעל במת הכנסת עד לנעילת אותה הישיבה שהדבר אסור לפרסום ולא ייכלל

בפרוטוקול; אם ננעלה הישיבה, יתן הוראה בכתב שהדבר יימחק מן הפרוטוקול ויודיע על

כך לחבר הכנסת הנוגע בדבר".

צי ענבר;

סעיף (ה) הוא סעיף (ד) הקודם בלי שינוי.

אי נחמיאס;

דווקא הוועדה עשתה עבודה טובה, היא לקחה את הכוכבים שלמטה והעלתה אותם

למעלה.

צי ענבר;

על סעיף 31 דובר כבר בהתחלת הישיבה.



היו"ר מי רייסר;

סעיף 32(א).

צי ענבר;

"סדר היום לישיבות הכנסת, בשניים משלושת ימי השבוע, לרבות שינויים

ותוספות, ייקבע.." - בלשון סבילה, הפכנו את זה ללשון פעילה: "בשניים משלושת ימי

השבוע, יקבע יושב-ראש הכנסת את סדר היום" ולא "סדר היום ייקבע".

לגבל סעיף 32, אתם ממהרים ולכל מלה יש משמעות. בתקנון כתוב: "סדר-היום

לישיבות הכנסת, בשניים משלושת ימי השבוע, לרבות שינויים ותוספות, ייקבע על-ידי

יושב-ראש הכנסת על-פי הצעות הממשלה". בהצעת הוועדה כתוב: "בשניים משלושת ימי

השבוע, יקבע יושב-ראש הכנסת את סדר היום לישיבות הכנסת, לרבות שינויים ותוספות

על פי הצעות הממשלה". כלומר המלים: "לרבות שינויים ותוספות" מוצמדות להצעת

הממשלה.

"בשניים משלושת ימי השבוע, יקבע יושב-ראש הכנסת, על פי הצעת הממשלה, את

סדר היום לישיבות הכנסת, לרבות שינויים ותוספות".

בסדר,

סעיף 32(ג) - הנוסח החדש: "הוראת סעיף קסן (ב) לא תחול על השבוע הראשון של

כל כנס ועל השבועות שבהם מתקיימים דיונים והצבעות על התקציב השנתי". אם יש

תיקון, למה צריך לשנות את הנוסח?

צי ענבר;

"השבועות האחרונים של כנס החורף".

אני מציע להשאיר את הנוסת הישן בתקנון. חברת הכנסת גאולה כהן רוצה לשנות את

התקנון. זה דבר אחר.

השמיסו את המלה: "האחרונים". אני סברתי שזה לא סוב וזה שינוי מהותי, כי

על-ידי זה אתה יכול לנטרל את עבודת הכנסת.

לכן אני מציע להשאיר את הנוסת הישן.

בשנים עברו הכנסת דנה בתקציב המדלנה שבועות רבים. בעשר השנים האחרונות היא

דנה בו רק בשבוע האחרון. באה ההצעה לבטל את המגבלה של שלושת השבועות האחרונים של

חודש מרס.



היו"ר מי רייסר;

הוחלט להשאיר את הנוסח הישן.

32(ד) - "בכל שבוע יינתנו תשובות על שאילתות; את הישיבות והמועדים שבהם

יינתנו התשובות יקבעו יושב-ראש הכנסת והסגנים; הודעה על מתן תשובות לשאילתות

תינתן לחברי הכנסת לפני פתיחת הישיבה".

"בשתי ישיבות", זה אנכרוניסטי. זה בכל ישיבה.

מי איתן;

זה שינוי התקנון.

אין ברירה, השינוי המוצע הוא טוב, אבל לא בישיבה הזאת. נשאיר את זה להצעות

מהותיות לשינוי התקנון. אז נחזור לזה.

סעיף 45 - דיון בשאילתה, שאילתה בעל-פה. חה"כ איתן, אתה מתייחס ל/. הסעיף

או רק לסעיף (ד)?

אי נחמיאס;

בכל מקום שכתוב "שר", זה נוגע לסגן שר?

שי יעקבסון;

יש סעיף מפורש בתקנון.

מי איתן;

הכונה שלי היתה רק להעיר שאנחנו צריכים להסדיר את כל נושא השאילתה בעל-פה

שהוא לא תואם את מה שכתוב פה.

צי ענבר;

זה נושא עקרוני מאד.

היו"ר מי רייסר;

אין לך השגה לנוסח הוועדה?

מי איתן;

אקרא את זה ותעקבו אחרי. סעיף 44 לא השתנה. סעיף 45 - "יושב-ראש הכנסת

יודיע את מספר השאילתה שעלתה על סדר-היום ושם השואל".

צי ענבר;

זה קיים.

מי איתן;

לא הכנסנו שום שינוי.



צי ענבר;

רק כותרות.

אי נוזמיאס;

בסעיפים 44-45, את הכותרת למטה העלינו למעלה.

היו"ר מי רייסר;

אמת. סעיף 02וא - עיון חברי הכנסת בפרוטוקולים. פה היה שינוי תקנון שהוועדה

החליטה עלי ו.

שי יעקבסון;

זה מופיע כבר בתקנון.

צי ענבר;

מה שנעשה הוא דבר כזה; בסעיף 102, בתיקון מספר 20 הוכנס תיקון גדול מאד. לא

רצו להוסיף סעיפים חדשים. לקחו את כל סעיף 102 הנוכחי שדיבור על פרוטוקולים ועשו

בו הרבה סעיפי משנה ועוד פסקאות. סעיף קטן (ב) היום כולל חמש פסקי ???? עשינו?

אמרנו שמן הראוי לתת כותרת משנה ולכל אחד מסעיפי המשנה לתת שם בפני עי????..

מי איתן;

הדבר העיקרי והחשוב ביותר הוא, האם תוך כדי הניסוח, כאשר לקחתם או; התקנון

שיניתם את תיקון הוועדה, או הכנסתם מלה במלה, אות באות, את הצעת הוועדה לתקנון?

צי ענבר;

לא אות באות. כתוב; "ישיבה חסויה בסעיף זה", כתבנו: ייבסעיף זה - ישיבה

וזסויה". בסעיף אחר נאמר; "לפני תום התקופות האמורות לעיל", בנוסח החדש הכנסנו;

"בתום התקופות האמורות", בלי המלה "לעיל".

אין ליי את הנוסח שאושר. האם התיקונים שאתה אומר זהו זה ולא יותר?

צי ענבר;

תיקון אי; הפרדה לסעיפים. תיקון בי; מתן כותרות. תיקון גי; שני השינויים

שאמרתי.

אי נחמיאס;

בנושא הזה קיימנו 4-5 ישיבות ודקדקנו על כל מלה.

היו"ר מי רייסר;

נכון. סעיף 115(ג).

מי איתן;

בנוסה החדש מוצעת תוספת, שרשאים לדחות את ההצבעה. הנוסח המקורי אומר; "חבר

הממשלה או סגן-שר רשאי לסכם את הדיון בדברי תשובה".



היו"ר מי רייסר;

נשאיר את הנוסח הקיים ואת הצעת הוועדה נשאיר לדיונים העקרוניים.

אי נחמיאס;

אתה רואה בזה שינוי מהותי, מרחיק לכת?

צי ענבר;

לקחנו את הנוהג הקיים.

היו"ר מי רי יסר;

זה שינוי ואנחנו רוצים להשאר בשינויים הלשוניים בלבד.

במידה ואין הסכמה בינינו.

אני בעד השינוי. אבל צריך להעמיד את זה במסגרת השינויים. אנחנו נאשר את

הנוסח המתוקן שהוא לשוני ואחר-כך נקיים דיון על הצעות לשינוי התקנון בעקבות

הדיון הזה.

סעיף 126(א).

זה שינוי מאד מהותי. צריך לקרוא אותו בעיון רב.

סעיף 26ו(א) עובר לדיון מהותי.

סעיף 126(ו) - זה שינוי לשוני.

מי איתן;

יש תוספת, שהוא רשאי לבקש מהיושב-ראש לדחות את מתן תשובתו למועד אחר. זה לא

הופיע במקור.

היו"ר מי רייסר;

זה גם יעבור לדיון עקרוני על שינוי התקנון.

סעיף 149.

התיקון הוא בסעיף (ג). "יושב ראש הכנסת יביא את ההחלטה בפני מליאת הכנסת".

זה שינוי שמחייב מחשבה.

הנוהל עד היום היה שהיושב-ראש מביא את ההחלטה לכנסת.

מי איתן;

אתם רוצים לשנות את תוכן התקנון. נכניס את הכל במקשה אחת.

היו"ר מי רייסר;

נביא גם את זה במסגרת התיקונים המהותיים. מה שעשינו היום, הייתי מגדיר,

סלקציה ראשונית בהשגות שאת חלקן ניתבנו לדיון נוסף ואת חלקן קבלנו או לא קבלנו

אבל הכרענו בהן. בעוד שבועיים תהיה ישיבה נוספת באותה מתכונת. חברי הכנסת

מוזמנים להביא את ההשגות שלהם על הצעת השינוי הלשוני של התקנון, נסיים את הדיון

בשינויים הלשוניים ונתחיל את הדיון בשינויים המהותיים.

מי איתן;

מאחר ואני חושש שייראה כאילו נעשתה צנזורה על עבודת הוועדה והורדו דברים

שהיא הציעה, אני רוצה לציין שהיא הביאה דברים חדשים רק צריך להביא אותם בהליך

נכון. צריך לפנות פעם נוספת לחה"כ ליבאי ולמר ענבר ולבקש מהם להכין לישיבה בעוד

שבועיים את כל השינויים שהורדנו ורשימת שינויי התקנון המוצעים.

היו"ר מי רייסר;

כאשר הפרוטוקול יפוענח, נעשה רשימה מה שמצאנו ונפיץ אותה. זה לא עומד

בסתירה למה שאמרנו.

אי נחמיאס;

היו"ר אומר; קודם כל מה שתיקנו זה יופיע ברשימה. אתר-כך תאירו את עינינו

באיזה מקום אתם מציעים שינויים מהותיים.

מי איתן;

מה שסכמנו לגבי שינויים לשוניים, נביא למליאה.

היו"ר מי רייסר;

נביא את הכל במכה אחת.

תודה רבה. ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בילעה 10.40