הכנסת האחת-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 177

מישיבת ועדת הכנסת

מיום שלישי, טי בחשון התשמ"ז - 11.11.86 בשעה 9.00 בבקר



נכחו: יושב-ראש הכנסת ש' הלל

סגן יו"ר הכנסת א' נחמיאס

מי רייסר - היו"ר

מי איתן

י' ז' אמיר

פי גולדשטיין - במקום חה"כ אולמרט

שי דורון

שי וייס

ת' טובי

יי מצא - במקום חה"כ קולס

זי עטשי

יי שריד

מוזמנים;

אי בן-אלישר - חבר הכנסת

ר' כהן - חבר הכנסת

שי יעקבסון - מזכיר הכנסת

שי כרם - סגנית מזכיר הכנסת

שי יצחקי - ממונה על קשרי חוץ ועתונות

צי ענבר

מזכירת הוועדה; מי ברפי

קצרנית; ני רינגלר

סדר-היום; א. ערעורים של חברי הכנסת על החלטות יו"ר הכנסת והסגנים

בדבר אי הכרה בדחיפות הצעותיהם לסדר-היום;

ב. פניית יו"ר הכנסת בדבר תיקון חוק משכן הכנסת ורחבתו (תיקון);

ג. פניית יו"ר הכנסת בדבר הוצאות שירותי מזכירות עבור יו"ר הכנסת

לשעבר;

ד. פניית יו"ר הכנסת בדבר מכסת הזמן לחה"כ המנמק המנעות מהצבעה

על הצעה לסדר-היום;

ה. הצעת יו"ר הכנסת לתיקון סעיפים 55(א) ו-56 לתקנון הכנסת

בדבר סיעה "שלא השתתפה בהצבעה".



היו"ר מ' רייסר;

אני פותח את הישיבה.

א. ערעורים של חברי הכנסת על החלטות יו"ר הכנסת והסגנים בדבר

אי הכרה בדוזיפות הצעותיהם לסדר-היום בנושאים הבאים;

ו. של תבר-הכנסת טובי בנושא; "הספקת נשק לאירן על-ידי ישראל וארה"ב"

סגן יו"ר הכנסת א' נחמיאס;

ועדת משנה של ועדה החוץ-והבטחון של הכנסת, בראשותו של חבר-הכנסת דוד מגן,

דנה בנושא מזה זמן לא מעט. הנושא מטופל מבחינה ציבורית. מאחר והנושא בטיפולה של

הכנסת - לא הכירו יו"ר הכנסת והסגנים בדחיפות ההצעה.

ת' טובי;

העובדה שהנושא מטופל מבחינה ציבורית מחזקת עוד יותר את התביעה להתייחס

בדחיפות לנושא. העובדה שאחת מוועדות המשנה של הכנסת דנה בנושא איננה מונעת

התייחסות דחופה של מליאת הכנסת בנושא בעל משמעות ציבורית. הטענות הפורמליות של

יו"ר הכנסת והסגנים שבגינן דחו את ההצעה לא עומדות במבחן התקנון והיחס להצעה

דחופה לסדר-היום.

לגופו של ענין, יש לקיים דיון דחוף בנושא. הנושא מסעיר את דעת הקהל

העולמית. גם אנחנו בארץ, כאשר הממשלה מעורבת בנושא עד מעבר לאזניה - בנושא כה

מכוער, כה חמור - איננו יכולים להתעלם מהנושא. מדברים על מאבק נגד הטרור והנה

מתברר שמזינים את הטרור. מדברים על דאגה כביכול לכך שהמלחמות תיפסקנה ודווקה

כאן משמעות האספקה הזאת היא הזנת מלחמה והארכתה עם כל המשתמע מאי היציבות באזור.

בידיעה בעתון מהבוקר, אומר מזכיר איגוד הימאים הדני: "לפחות 3,600 טונות של

נשק הוטענו באילת מאז חודש מאי על אניות דניות והועברו...". זו רק ידיעה מהיום,

פרט לשרשרת הכתבות, הידיעות והמגעים הג'ימס-בונדיסטים שהיו ומעורבים בהם ראשי

נציגי ישראל ונציגי ארה"ב.

אי-אפשר לעצום עיניים ולהגיד שנושא זה לא שייך למליאת הכנסת ויש להסתפק

בדיון בוועדת משנה של הכנסת. אתם יכולים להצביע ולדחות את דחיפות ההצעה, אבל

בכך לא תתייחסו ברצינות לגופו של ענין. אני חושב שחובתה של הכנסת לדון בדתיפות

בפרשה עגומה ומסעירה זאת.

היו"ר מי רייסר;

הצבעה

לדחות את הערעור הנ"ל





היו"ר מי רייסר;

2. של חבר-הכנסת טובי בנושא; "התנחלות חדשה בתל-רומידה"

לפי המידע שנמסר לנו בישיבת יו"ר הכנסת והסגנים, אין התנחלות חדשה

בתל-רומידה בחברון. נכון שהחליפו פחון או שני פחונים בקרוונים ישנים, אבל אין

התנהלות חדשה בתל-רומידה. לכן לא הכירו יו"ר הכנסת והסגנים בדחיפות ההצעה. אם

בכל זאת מבקש המציע להעלות נושא זה לדיון בכנסת - הוא יכול להעלותו כהצעה רגילה

לסדר-היום.

א. פורסם בעתונות שיש אישור ויש החלטה לחדש ולהרחיב את ההתנחלות הבלתי

חוקית שהיתה בתל-רומידה.

ב. באופן מעשי, ביום רביעי בלילה בשבוע שעבר, חסם הצבא את הכביש כי 5

משאיות העבירו 5 בתים טרומיים. לא פחונים שהוחלפו בקרוונים ישנים.

האינפורמציה שמסר סגן יו"ר הכנסת, עם כל הכבוד, איננה נכונה, וגם

האינפורמציה שמסר חבר-הכנסת טובי איננה נכונה. האינפורמציה הנכונה היא: החליפו

5 קרוונים ישנים ב-5 קרוונים חדשים.

האינפורמציה שקיבלתי מהמקום היא שהכביש נחסם והועברו 5 בתים טרומיים כדי

להחליף 5 קרוונים ישנים, במטרה לתת גושפנקה רשמית להתנחלות ולעכב אותה שם כאשר

כל הפעולה הזאת היא בניצוחם של אנשי גוש אמונים ואנשי כהנא.

א. הענין הוא בניגוד לקביעת הממשלה בזמנו שזאת התנחלות בלתי חוקית ובלתי

רשמית.

ב. אם יש החלטה חדשה של הממשלה, ודאי וודאי שיש לדון בה.

אם מדיניות הממשלה היא כפי שפורסמה שאין להקים התנחלויות חדשות - עד כמה

וכמה צריך לקיים דיון בנושא כאשר יש עובדות המנוגדות לעמדה הזאת של הממשלה.

לכן אני מציע להכיר בדחיפות ההצעה.

היו"ר מי רייסר;

הצבעה

לא להכיר בדחיפות ההצעה הנ"ל



היו"ר מי רייסר;

3. של חבר-הכנסת בן-אלישר בנושא: "הכפשת ישראל על-ידי קנצלר גרמניה

וראש ממשלת צרפת באמצעות האשמת המוסד בנסיון לפוצץ מטוס אל-על"

סגן יו"ר הכנסת אי נוזמיאס;

אני מוסר את המידע שנמסר בישיבת יו"ר הכנסת והסגנים: הדברים הוכחשו.

אקדים ואומר שזו לי הפעם הראשונה שאני מגיש ערעור על החלטת יו"ר הכנסת

והסגנים וגם לא הייתי מגיש אלא אם כן הייתי תושב שהענין חשוב. לא רק זאת, נדמה

לי שבמידה מסויימת אני מגיש ערעור נגד עצמי מפני שלא הסברתי די את עצמי בפני

יו"ר הכנסת והסגנים על-מנת שישתכנעו לקבל את דתיפות הצעתי. לו הייתי מסביר יותר

אני חושב שלא הייתי זקוק בכלל לערעור הזה.

מדוע הגשתי את ההצעה וראיתי אותה כדחופה? ראש ממשלת צרפת פגע במדינת ישראל

בכך שאמר לעורך ה"וושינגטון טיימס" דה-בורגירייב שנאמר לו על-ידי הגרמנים,

על-ידי גנשר וקוהל, שהמוסד עומד מאתרי הנסיון לפגוע במטוס אל-על. זו לא פגיעה

במוסד, אלא באלה שנותנים הוראות למוסד - ממשלת ישראל. יכולנו לחשוב שכל הסיפור

הזה לא נכון. בינתיים פירסם דה-בורגירייב תעתיק מדוייק של ההקלטה. הטכסט נמצא

בידי. ההאשמות הן אפילו הרבה יותר חמורות מהציטוט החמור הזה כשלעצמו בענין

המוסד. אנחנו צריכים להוסיף לכך גם את הדרישה שהשגרירות שלנו בבון דרשה מממשלת

גרמניה להכחיש לא את עצם האמירה של קוהל, גנשר ושיראק, אלא את המחשבה שהיתה אצלם

שאכן אנשי המוסד עומדים מאתרי הנסיון לפגוע במטוס אל-על. אני לא רוצה להגיד

קנוניה, אני לא רוצה להגיד קשר, אבל היתה כוונה של שתי מדינות גדולות לפגוע

במדינת ישראל.

אנחנו חייבים בדחיפות, בצורה דיפלומטית כמובן, לקרוא לסדר בעיקר את

ממשלת צרפת. לכן הגשתי הצעה דחופה בנושא זה. הייתי יכול להגיש הצעה רגילה לסדר

היום, בלי שום בעיות, אבל יש דתיפות בנושא זה. אני מבקש שוב להתנצל בפני יו"ר

הכנסת והסגנים על כך שאני מערער על החלטתם, אבל זו הפרוצדורה היחידה שיש בידי

על-מנת שההצעה תוכר כדחופה, אחרת לא הייתי מערער.

הצבעה

להכיר בדחיפות ההצעה הנ"ל



היו"ר מי רייסר;

4. של חבר-הכנסת רן כהן בנושא: "הצורך להאריך בדחיפות את תקנות

הביטוח הלאומי שפקעו בספטמבר והמיועדות לשמור על ערך הקצבאות"

כנראה שיש כאן אי הבנה. אתה דיברת איתי לפני הישיבה. יו"ר הכנסת והסגנים

סברו שנושא זה נוגע לנושא שעלה על סדר היום של הכנסת בשבוע שעבר בשלוש הצעות אי

אמון לממשלה. אמרנו שבלתי אפשרי להעלות אותו נושא שבוע אוזרי שבוע. אבל אם יש לך

הסבר אחר, בבקשה.

ר' כהן;

אין כל קשר בין שני הנושאים, מלבד העובדה שבשני המקרים הסובלים הם מקבלי

קצבאות הזקנה. בשבוע שעבר היה הדיון לגבי כוונת הממשלה ועל כן גם הנושא הורד

מסדר היום כיוון שנאמר שעדיין אין החלטת ממשלה להטיל מס על קצבאות הזקנה.

לפני כשנתיים חוקקה הכנסת הוראת שעה של הביטוח הלאומי לפי סעיף 200. לפי

הוראת השעה הזאת מחשבים את השכר הממוצע במשק ומצמידים לגבי מעוטי הכנסה את

הכנסתם למלוא המדד. על-פי הוראת השעה הזאת הצלחנו בשנתיים האחרונות לשמור על

ערך הקצבאות ברמה סבירה מבלי לפגוע בהם לא בגין האינפלציה ולא בגין הפגיעה בשכר.

ההוראות הללו פקעו בחודש ספטמבר. היו 5-4 הארכות. למעשה המצב הנכון להיום

כפי הנראה קיים הסכם בין שר האוצר לבין שר העבודה והרווחה שממשיכים

לשלם את הקצבאות למרות שהתקנה הזאת פגה מעצמה. אבל המצב הוא בלתי חוקי. כלומר,

היום המוסד לביטוח לאומי משלם את הקצבאות הללו בניגוד לחוק.

א. אם נחזור לחישוב שיטת השכר הממוצע במשק על-פי החוק, כי אז הקצבאות יירדו

מהחודש הבא ב-20% . זה דבר בלתי נסבל.

ב. הנושא מהווה, בנבדל משלטון מסודר, דרך לא נאותה לגבי מי שמחזיק

פרלמנטריזם במשק מסודר, כיוון שדברים צריכים להתנהל על-פי החוק ולא על-פי הסכמים

בין שני אישים, יהיו מכובדים כפי שיהיו.

הנושא נעלם משום מה מעיני הציבור. היום ב"הארץ" יש כבר רמיזה מה רוצה

האוצר להשיג בהידברויות עם שר העבודה והרווחה.

לכן דבר בלתי נסבל הוא שנושא זה לא יעלה לדיון דחוף בכנסת כדי שמעשה החקיקה

יתקדם, או לפחות ששני השרים יבהירו לכנסת ולציבור מה המצב לאשורו.

אני רוצה להציע את ההצעה הבאה: הרושם שלי שיש כאן אי הבנה יותר מאשר

החלטה, אולי נעביר נושא זה לדיון נוסף בישיבת יו"ר הכנסת והסגנים, עם ההבנה

הנוכחית ואם יו"ר הכנסת והסגנים לא יאשרו את דחיפות ההצעה, כמובן שפתוחה בפניך

הדרך לערער בפני ועדת הכנסת בשבוע הבא.

בבקשה.

סוכם; הנושא יועבר לדיון נוסף בישיבת יו"ר הכנסת והסגנים



היו"ר מי רייסר;

יושב-ראש הכנסת פנה לוועדת הכנסת בשורה של הצעות לתיקון תקנון הכנסת. אני

מציע שיו"ר הכנסת יציג את הנושא. אני מבקש להסב תשומת לב חברי הוועדה שבשעה

10.00 חברינו בוועדת ההוץ-והבטהון ובוועדת הכספים יפרשו מהישיבה. בהתחשב בעובדה

שהם מהווים רוב מסיבי ביותר וקבוע של חברי הוועדה כאן, אני מבקש, אם אפשר, לסיים

את הדיון בנושאים עד אז, ולדעתי אפשר.

ב. פניית יו"ר הכנסת בדבר תיקון וזוק משכן הכנסת ורחבתו (תיקון), התשמ"ו-986ו

יו"ר הכנסת שי הלל;

הנושא סכני ואינני חושב שהוא מעורד בעיה. מדובר בהנפקת רשיונות כניסה

לבנין הכנסת לגבי אנשים המבקרים בקביעות בכנסת - עובדי משרדים ממשלתיים, עוזרי

שרים, מנכ"לים, נציגי עתונות וכיוצ"ב. הנוהג הקיים הוא חידוש הרשיונות מדי שנה.

אני מציע חידוש הרשיונות מדי שנתיים. מדובר במספר לא קסן של אנשים. לאחרונה,

מסעמי חסכון, ביטלנו משרה אחת שהעסיקה עובד במשרה מלאה ואנחנו מסתדרים. פנו אלי

האנשים העוסקים בכך ואמרו שאין צורך בחידוש הרשיונות כל שנה, כדאי לייעל את

העבודה ולחדש הרשיונות כל שנתיים, כי הרי ממילא שמורה האפשרות בידי קצין הכנסת

לבסל תוקפו של רשיון בעת הצורך.

יי שריד;

כמה רשיונות קבועים יש? מאות או אלפים?

יו"ר הכנסת שי הלל;

מאות.

אני בההלט בעד הנפקה אחת לשנתיים של רשיונות כניסה קבועים למשכן הכנסת.

אני מבקשת להעיר שיש אינפלציה במספר הרשיונות. כחברת כנסת שלפעמים לא

מוצאת שולחן או כסא פנויים במזנון חברי הכנסת - אני מבקשת לשקול צמצום מספר

הרשיונות המתירים כניסה למזנון חברי הכנסת. אפשר להגיד שכל עוזרי השרים, שמספרם

הולך וטופח, יכולים כמובן לצורך עבודתם להיות בכנסת, אבל להגיד שכל הרשיונות

חייבים לכלול את מזנון חברי הכנסת - לא מקובל באף פרלמנט בעולם. אני לא רוצה

להיכנס לפרטים, אבל אבקש מיוייר הכנסת לשקול זאת.

ת' טובי;

א. האם החוק מחייב הנפקת רשיון כניסה קבוע למשכן הכנסת פעם בשנה? ב. האם

הרשיונות הקבועים כוללים עובדי סיעות?

יו"ר הכנסת שי הלל;

א. נאמר לי שזה המצב החוקי. ב. הרשיונות כוללים גם עובדי סיעות.



היו"ר מ' רייסר;

בעקבות הערת חברת-הכנסת דורון, עלינו להיות מודעים לכך שאין כל ספק שהתיקון

יגרום לניפוח גדול יותר של מספר הרשיונות. האפשרות לבטל רשיון כניסה קבוע אמנם

קיימת, אבל אני לא יודע אם היא מתממשת. יש תחלופה רבה של עוזרי שרים ושל אנשים

מהסוג הזה שהדבר הראשון שהם עושים כאשר הם מתמנים לתפקיד הוא לקבל רשיון כניסה

קבוע למשכן הכנסת. כאשר הרשיון בתוקף שנה - הם נהנים שנה; אם הרשיון יהיה בתוקף

שנתיים - הם ייהנו ממנו שנתיים. אני לא חושב שיש אפשרות לעקוב אחרי כל הרשיונות

האלה.

בוודאי שאין לי שום התנגדות עקרונית להנפקת הרשיונות כל שנתיים במקום כל

שנה, אגל מהטעם הזה נדמה לי שההצעה הזאת איננה טובה מבחינה פרקטית.

צי ענבר;

אני מבקש להעיר שמי שקיבל היתר כניסה קבוע למשכן הכנסת לצורך מילוי תפקיד

מסויים, אין אפילו צורך שקצין הכנסת ידרוש ממנו להחזיר את היתר הכניסה, אלא

על-פי התקנות אם הוא לא מחזיר את ההיתר - הוא צפוי למאסר חודש ימים. אם אכן

קיימת תופעה כזאת שאנשים סיימו את תפקידם ולא החזירו את היתר הכניסה - אני מציע

שיקיימו מעקב ואפילו פעם יעמידו לדין מי שלא רוצה להחזיר או מתרשל בכך.

התיקון המוצע איננו אומר שכל רשיון יינתן לתקופה של שנתיים, אלא הוא מסמיך

לתת רשיון עד שנתיים. אם ירצו יתנו רשיון גם לשלושה חודשים.

א. אני חושב שאפשר להנפיק רשיון כניסה קבוע למשך קדנציה אחת ובכך לשפר

ולחסוך עוד יותר, כי האנשים הממלאים תפקידם בכנסת לא מתחלפים כל שנה ולא תמיד

תהיה רוטציה במדינה, אני מציע שאדם המקבל היתר כניסה יתחייב להודיע על שינוי

מעמדו, להחזיר את ההיתר ולא שיצטרכו לחפש אותו.

ב. בענין מזנון וזברי הכנסת, נכון שהצפיפות שם מכבידה. תיקנו את המעוות הזה

על-ידי פתיחת מזנון נפרד לחברי הכנסת. חברי הכנסת לא משתמשים בו כי הם מרגישים

שם בודדים, גם הם אוהבים את ההמולה. הגבלת הכניסה למזנון חברי הכנסת ויצירת

מעמדות מפריעה לי.

יו"ר הכנסת שי הלל;

הדברים שהתעוררו כאן לגבי מזנון חברי הכנסת אינם רלבנטיים לגבי חידוש

הרשיון. היועץ המשפטי של הוועדה הסביר את הדברים. יש לנו בעיה של אנשים

שמחזיקים בחזקה. מדובר בעובדי סיעות, עוזרים פרלמנטריים וכיוצ"ב. מטבע הדברים,

מי שהעוזר הפרלמנטרי שלו מתחלף - מחליף את הרשיון.

לענין הצפיפות במזנון חברי הכנסת - א. אני מקבל את ההערה. יכול מאוד להיות

שנשקול דיון בנושא זה בוועדה משותפת. ב. הבעיה במזנון חברי הכנסת נגרמת במידה

רבה עקב כניסת עוזרי השרים ומוזמנים של השרים וחברי הכנסת למזנון חברי הכנסת ולא

בגלל בעלי הרשיונות הקבועים. השר שוהה במזנון ורוצה לפגוש את עוזריו. השר או

חבר הכנסת מזמינים 5-4 אנשים, מקבלים אותם במזנון חברי הכנסת ובינתיים הולכים

לישיבת הכנסת ושוכחים אותם במזנון חברי הכנסת. בימי ישיבות הכנסת עתונאים

וידידים של חברי הכנסת - הם בעצם ממלאים את מזנון תברי הכנסת ולא כל כך בעלי

הרשיונות הקבועים. כאמור, זאת שאלה בפני עצמה ואני מוכן לבדוק אותה.

אפשר להגדיל את מזנון חברי הכנסת.

ניגש להצבעה על ההצעה שהיתרי כניסה יונפקו אחת לשנתיים במקום אחד לשנה -

ההיתר הקבוע יינתן עד לשנתיים במקום עד שנה.

הצבעה

הוחלט; בתקנה 2 לתקנון משכן הכנסת ורחבתו,

במקום "שנה" יבוא "שנתיים".

נמנעתי מהצבעה בשם ההערה שהערתי.

ג. פניית יו"ר הכנסת בדבר הוצאות שירותי מזכירות עבור יו"ר הכנסת לשעבר

יו"ר הכנסת שי הלל;

נוח לי לפנות בנושא שאינו נוגע לי. מדובר בפניית יו"ר הכנסת לשעבר בדבר

קבלת הוצאות שירותי מזכירות. בדקתי את הבקשה וברגע הראשון אמרתי שאשמח להיענות

לבקשה ולא תהיה בעיה; כפי שקיים הסדר כזה לגבי שרים לשעבר - ואני יודע זאת בתור

שר לשעבר - הוא יחול גם על יו"ר לשעבר. מדובר בשירותי מזכירות, הדפסת מכתבים,

הדפסת חומר. מוקצב סכום מסויים העומד לרשותם לצורך זה. מי שלא מנצל את השירות

הזה - לא מקבל החזר הוצאות. מי שמנצל את השירות הזה - מגיש חשבון ומקבל החזר

הוצאות. הסתבר לי שהסדר זה חל על שרים לשעבר שיש להם % 70 פנסיה. מאחר ויש לי

70% פנסיה מ-970ו - מזה 16 שנים - הבעיה הזאת לא קיימת לגבי. כאשר בדקתי את

אחוזי הפנסיה של יו"ר הכנסת לשעבר התברר שאין לו 70% פנסיה. אמרו שמאחר ואין לו

70% פנסיה וגם אם היה שר לשעבר שאין לו 70% פנסיה - הוא לא יכול לקבל שום החזר

הוצאות על שירותי מזכירות. אותו הדבר חל גם על יו"ר הכנסת לשעבר.

אני חושב שמצב זה איננו תקין. יכולתי לקבוע - גם אם יש לו 70% פנסיה או

% 48 פנסיה - שיו"ר לשעבר שיש לו קשרים ועדיין זקוק לשירותי מזכירות - יזכה בהחזר

הוצאות עבור שירותי מזכירות. כדי להקל עלינו אמרתי שניתן לו זאת באופן

פרופורציונלי לאחוזי הפנסיה שיש לו. אם יש לו 50% פנסיה - הוא לא יקבל את מלוא

הסכום אלא אחוז יחסית לפנסיה שלו. הצעה זו נוחה מבחינה הגיונית ומבחינה

אדמיניססרסיבית.

לפנינו בעיה פורמלית שבאין 70% פנסיה הוא לא יכול לקבל כלל החזר על שירותי

מזכירות. יכולתי לקבוע שהוא לא יקבל שום החזר גם מהכנסת או לאשר לו החזר ואז

אעשה דבר בלתי חוקי.

בקשחי היא - מאחר והסדר זה לא יחול עלי - שיו"ר כנסת לשעבר יקבל החזר

הוצאות עבור שירותי מזכירות באופן פרופורציונלי לאחוז הפנסיה שלו. בכך אני

מסדיר בעיה לא כל כך נוחה ולא כל כך נעימה.

אפשר לדעת איזה סכום יעמוד לרשותו?

יו"ר הכנסת שי הלל;

אם אינני טועה, 370-350 שקל לחודש לבעלי % 70 פנסיה.

צי ענבר;

ב-31.10.84 -מאז עברו שנתיים - הסכום הכולל עמד על 1 מליון ו-82 אלף שקל.

כלומר, 1,082 שקלים חדשים לשנה.



היו"ר מי רייסר;

הצבעה

הוחלט; פה-אתד לקבל תיקון להוק גימלאות חברי הכנסת

לפיו יו"ר הכנסת לשעבר יהיה זכאי לכיסוי הוצאותיו

לשירותי מזכירות גם אם קצבתו פחותה מ-70%.

היו"ר מי רייסר;

ד. פניית יו"ר הכנסת בנושא; מכסת הזמן לחבר הכנסת המנמק הימנעות מהצבעה

על הצעה לסדר-היום

יו"ר הכנסת שי הלל;

אני מציע שוועדת הכנסת תקבע כי חבר הכנסת המנמק המנעות מהצבעה על הצעה לסדר

היום ינמק דבריו במסגרת של 2 דקות ולא 5 דקות, כפי שנהוג היום. לדעתי, לא

הגיוני שחבר הכנסת המציע הצעה אחרת ינמק דבריו במסגרת של 3 דקות ואילו המנמק

המנעות יקבל 5 דקות לצורך זה.

הגענו למצב פרדוכסלי. בזמן האחרון ערכנו צמצום מסויים בזמנה של הכנסת, שאני

חושב שהוא בוודאי לא פוגע בכנסת וגם לא בחברי הכנסת. צמצמנו את זמן הצגת הצעה

לסדר היום של מי שמציע הצעה אחרת. הזמן עומד היום על 3 דקות. כאשר חבר הכנסת

נמנע ומנמק המנעותו - מעניקים לו כדאשתקד יותר זמן מאשר מי שמציע הצעה אחת. לכן,

לפי דעתי, המצב בלתי סביר. אני יכול להבין הנמקת המנעות הקיימת בכל הפרלמנסים,

אבל היא בהחלס צריכה להיות קצרה יותר מאשר העלאת הצעה אחת.

מאחר ואנחנו מנצלים את כל אפשרויות הדיבור - הצעתי להעמיד הנמקת הימנעות

מהצבעה על הצעה לסדר-היום על 2 דקות.

ת' טובי;

אני הושב שההיטפלות לסעיפים אלה שחברי הכנסת עושים בהם שימוש מועט - איננה

מוצדקת. לא חישבתי את האחוז שהם תופסים מעבודת הכנסת. אני משער שהאחוז קטן

ביותר לעומת הזמן שהשרים מבזבזים, רשות הדיבור שהם לוקחים לעצמם, אפילו בניגוד

לתקנון הכנסת ויו"ר הכנסת והסגנים לא מקפידים עם השרים ולא עומדים על הדקה כפי

שהם עומדים עם חברי הכנסת. לטפל בסעיפים האלה ולחשוב שבכך אנחנו מייעלים את

עבודת הכנסת - אני חושב שזה לא הוגן לגבי חברי הכנסת, לא הוגן לגבי הזכויות

המעוגנות בתקנון במשך שנים רבות. מי שמציע את ההצעות האלה יצטייר בדמות המייעל

את עבודת הכנסת, אבל התיקון פוגע, מצמצם, אומר לחבר הכנסת לסתום את הפה, במיוחד

כאשר מספר ההודעות האלה הוא קטן ביותר. תעשו חשבון, כמה הודעות כאלה יש במושב?

יו"ר הכנסת שי הלל;

יש הצבעות שיש לגביהן 4 או יותר נמנעים אחרי ההצבעה- מדובר ב-25-20 דקות.

ת' טובי;

חברי הכנסת לא משתמשים בזה. בעבר השתמשנו יותר מאשר היום.

אני פונה ליו"ר לא לעמוד על הצעתו. אני חושב שהיא מיותרת, פוגעת ומעוותת

את ההליך שאתה רוצה בו - ייעול עבודת הכנסת.

אם קבענו שהנמקת הצעה אחרת היא במסגרת של 3 דקות - אין הגיון בהנמקת המנעות

במסגרת של 5 דקות. לכן אני מציע לאוזד ולקבוע גם להנמקת המנעות מהצבעה על הצעה

לסדר-היום על 3 דקות.

יי זי אמיר;

אני עומד על 2 דקות.

אם מדובר בהנמקת המנעות מהצבעה על הצעה לסדר היום - אני בעד 3 דקות.

מי איתן;

מבחינה פרקטית נראה לי קצת מוזר שההצעה הזאת באה היום כאשר לא ראיתי שנעשה

שימוש מיוחד בהנמקת המנעות מהצבעה על הצעות לסדר-היום.

לא פניתי היום, הגשתי את ההצעה ב-23.7.86, כאשר נעשה שימוש מיוחד בהנמקת

המנעות מהצבעה על הצעות לסדר-היום.

אני מתכוון שבשנתים האחרונות בהן אני מכהן כחבר הכנסת ואני די לעתים קרובות

נוכח במליאת הכנסת, לא ראיתי שנעשה שימוש בנושא זה כמו למשל השימוש שעשתה סיעת

"כך" בהצעות אי אמון לממשלה. אם היה נעשה שימוש כזה לעניות דעתי היינו צריכים

לשקול את זכותם של הנמנעים לנמק המנעותם בהצעות לסדר-היום. כמובן שעקרון נימוק

ההמנעות בהצבעות אי אמון ובנושאים אחרים הוא בהחלס תשוב מבחינה פוליטית, אבל אני

לא רואה את התשיבות העקרונית בהצעה לסדר-היום שסיעה שלמה צריכה לנמק את המנעותה

מהצבעה בהודעה מיוחדת. אם יתחילו לעשות בזה שימוש - ובמיוחד סיעות קטנות - זה

נותן משקל אדיר לחברי כנסת בודדים הנוכתים בימי די אתר-הצהרים ולא קיבלו את רשות

הדיבור כתוצאה מכך שלא הספיקו להרים את היד בזמן, או שהיו"ר לא נתן להם רשות

הדיבור אלא לסיעה עמיתה קטנה מאותו מתחם רעיוני - מייד יקום ויבקש לנמק המנעות

מהצבעה. אני בטוח שהם פשוט לא עלו על זה עד היום, אוזרת כן היו עושים שימוש

בסעיף זה, במיוחד סיעות קטנות, או חברי כנסת הנמצאים באותו רגע במליאה הכנסת

ומייצגים את הסיעה שלהם. הודעת המנעות יכולה להיות על כל הצבעה שהיא, גם אם

לדון בנושא במליאת הכנסת, גם אם להעבירו לדיון בוועדה. יש כאן וריאנטים רבים

שאפשר לעשות בהם שימוש. אם לא עושים בזה שימוש - אולי לא היה צריך להציע את

התיקון.

אני הולך לדרך הביניים. אני תושב שצריך לקבל את הצעת יו"ר הכנסת, אבל יתד

עם זאת יש לרשום ב"צריך עיון" האם בכלל יש מקום לתת זכות המנעות פוליטית כזאת

לסיעה בשאלה שהיא רק האם להעלות נושא על סדר היום של הכנסת או להעבירו לדיון

בוועדה.

היו"ר מי רייסר;

ניגש להצבעה. אני חושב שהדרך הנאותה תהיה כדלקמן: מי בעד שינוי המכסה? מי

בעד אי שינוי המכסה? ואתר-כך, אם יותלט לשנות, נצביע על מסגרת הזמן - אם 2 דקות

או 3 דקות.

הצבעה

הוחלט; לצמצם את מכסת הזמן לחבר הכנסת המנמק המנעות מהצבעה

על הצעה לסדר-היום - מ-5 דקות ל-3 דקות.

אי נחמיאס;

הצעה לסדר; אני רואה לפני ניר טיוטה מעניין מאוד. מילא, כאשר נותנים לנו

ניר טיוטה כאשר בצידו האחורי מופיעים דברי הכנסת גם מהקדנציה הזאת וגם מהקדנציה

שחלפה - מעניין לקרוא מה אמרו חברי הכנסת. אבל מה פירוש נייר טיוטה של "כך" על

שולחן חברי ועדת הכנסת?

היו"ר מי רייסר;

אני שמח שחברי הוועדה קוראים לא רק מה שמונח לפניהם, אלא גם מה שמופיע בגב

נייר הטיוטה. מבחינה אסתטית לא הייתי רוצה שבוועדת הכנסת לפחות יהיו ניירות

טיוטה כאלה. אדאג שלהבא לא יהיו ניירות טיוטה כאלה.

נבקש ממזכירות הכנסת שלא יהיו ניירות טיוטה כאלה בכל הוועדות.

ה. הצעת יו"ר הכנסת לתיקון סעיפים 55(א) ו-56 לתקנון הכנסת בדבר

סיעה "שלא השתתפה בהצבעה"

יו"ר הכנסת שי הלל;

אני מציע שבסעיפים 55(א)(1) ו-56 לתקנון, במקום "שלא השתתפה בהצבעה" יבוא

"שלא השתתפה בדיון ולא השתתפה בהצבעה".

הצעתי באה בעקבות הסרבול בדיוני הכנסת שנגרם כיום כתוצאה מכך שהתקנון

במתכונתו הקיימת מאפשר לסיעה שהשתתפה בדיון ליטול את רשות הדיבור פעם נוספת,

כאשר היא נמנעה מהצבעה, ובפעם נוספת זו היא בעצם חוזרת על אותם דברים שאמרה בעת

הדיון עצמו. התיקון קובע שאם הסיעה נטלה את רשות הדיבור בעת הדיון לא תהא לה

זכות הנמקה נוספת רק בגין העובדה שהיא נמנעה מהצבעה.

מדובר בדיון על נושא שאיננו הצעת חוק. בהצעת חוק ממילא לא כל אחד מסביר למה

הוא הצביע בעד או נגד. מדובר בהודעות סיעות במקום דיון, כאשר ההמנעות היא

סיעתית. אם זה דיון אישי והצבעה אישית ההמנעות היא של הסיעה.

הצבעה

הוחלט; להניוז על שולחן הכנסת את התיקון המוצע לפיו תהיה זכות המנעות

לסיעה שלא השתתפה בדיון ולא השתתפה בהצבעה.

ת' טובי;

אני מתנגד להצעת התיקון הנ"ל.

הישיבה ננעלה בשעה 10.00