הכנסת האחת-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 175

מישיבת ועדת הכנסת

מיום שלישי, בי בחשון התשמ"ז - 4.11.86, בשעה 9.00 בבקר



נכחו: סגן י ו"ר הכנסת מי כהן-אבידב

חברי הוועדה;

מ' רייסר - היו"ר

מי איתן

י'ז' אמיר

ח' גרוסמן

שי דורון

שי וייס

גי כהן

ת' טובי

יי שריד

מוזמנים;

ר' איתן - חבר הכנסת

עי לנדאו - חבר הכנסת

יי נאמן - חבר הכנסת

שי יעקבסון - מזכיר הכנסת

שי כרס - סגנית מזכיר הכנסה

היועץ המשפטי של הוועדה; צי ענבר

מזכירת הוועדה; מי ברפי

קצרנית; ני רינגלר

סדר-היום; א. ערעורים של חברי הכנסת על החלטות יו"ר הכנסת והסגנים

בדבר אי הכרה בדחיפות הצעותיהם לסדר-היום,

ב. קביעת מסגרת הדיון בהצעות אי אמון בממשלה;

ג. פניית יו"ר ועדת החוקה בנושא הוועדה שתדון בחוק מימון מפלגות;

ד. אישור נוסח חדש לתקנון הכנסת;

ה. שונות - פניית חה"כ מיכאל איתן בנושא חוק חסינות חברי הכנסת,

זכויותיהם וחובותיהם - התקנת טלפון;



היו"ר מי רייסר;

אני פותח את הישיבה.

א. ערעורים של חברי הכנסת על החלטות יו"ר הכנסת והסגנים בדבר

אי הכרה בדחיפות הצעותיהם לסדר-היום

ו. של חה"כ לנדאו בנושא; "השמאל הנוסע לרומניה כדי להפר את החוק"

2. של חה"כ נאמן. בנושא: "למנוע היציאה לרומניה למפגש עם אש"ף;

למנוע נחיתת המסוס. הרומני בישראל"

סגן יו"ר הכנסת מי כהן-אבידב;

לגבי הנסיעה לרומניה הכנסת אישרה את החוק. יחד עם זאת היועץ המשפסי הודיע

מפורשות והזהיר שאם תהיה עבירה על החוק הוא יעמיד לדין את הנוסעים לרומניה

המתכוונים להיפגש עם אש"ף. לכן יו"ר הכנסת והסגנים לא מצאו לנכון לאשר דחיפות

ההצעות הנ"ל.

עי לנדאו;

הכנסת איננה מתבקשת לנקוט עמדה משפטית. יש שאלה כללית של שמירה על שלטון

החוק. זאת סוגיה ציבורית. עלינו לעשות הכל כדי למנוע את הנסיעה. הדיון חיוני

ודחוף. על כן אבקש לאשר דחיפות ההצעה.

היו"ר מי רייסר;

הצבעה

הוחלט; להכיר בדחיפות ההצעות הנ"ל

היו"ר מי רייסר;

3. של חבר-הכנסת רפאל איתן בנושא; "הפניית המשאבים לחינוך אליטיסטי

בקציני צה"ל במקום לחיילים טעוני טיפוח"

סגן יו"ר הכנסת מי כהן-אבידב;

לפי הודעת קצין חינוך ראשי בצה"ל אין כוונה ואין הפניית משאבים לחינוך

אליטיסטי לקציני צה"ל במקום לחיילים טעוני טיפוח. יש הכהשה. לכן לא מצאו לנכון

יו"ר הכנסת והסגנים לאשר דחיפות ההצעה הנ"ל.

רי איתן;

לא שמעתי שיש הכחשה כזאת. הבאתי ציטוט של הדברים. אם אין מגמה כזאת אני

מבקש ששר הבטחון ישיב ויאמר זאת מעל בימת הכנסת. אני ראיתי את הציטוט המדוייק

של דברי קצין חינוך ראשי ואני יודע על עמדתו זו ואני רואה זאת בפועל. אנחנו

יודעים שזה מה שקורה. לא מתקבלים למערכת החינוך הרבה מגוייסים אשר קודם התקבלו,

כי מפנים את המשאבים הללו לחינוך האליטיסטי הזה. זה דבר עקרוני. זה עלול לפגוע

במאות גילאי גיוס. אם שר הבטחון יצטרך להשיב מעל בימת הכנסת זאת תהיה תשובה

מוסמכת וגם כפייתית על קצין חינוך ראשי.



סגן יו"ר הכנסת מי כהן-אבידב;

אם חבר הכנסת איתן מחפש תשובה - הדרך הנכונה היא להגיש שאילתה בעל-פה או

לפנות בהצעה לסדר-היום לוועדת החוץ-והבסוזון. יש דברים שעל פניהם נראה שהדרך

הטובה ביותר לקבל תשובה בנושא היא באמצעות שאילתה בעל-פה. אם רוצים לשמוע הכחשה

- פונים בשאילתה בעל-פה והשר יכחיש את הדברים מעל דוכן הכנסת. דרך נוספת היא

הצעה רגילה לסדר-היום ואז השר יאמר: לא היו דברים מעולם.

רי איתן;

לדעתי מחייב יותר אם השר יעמוד בפני הכנסת ויאמר שהחינוך של החיילים

סעוני הסיפוח לא ייפגע. .

היו"ר מי רייסר;

ה צ ב ע ה.

הוחלט; לדחות את הערעור הנ"ל

היו"ר מי רייסר;

4. של חה"כ ולדמן בנושא; "התגברות האלימות פי שניים-וחצי בבתי הספרי

סגן יו"ר הכנסת מי כהן-אבלדב;

בהתאם לתקנון הכנסת יו"ר הכנסת והסגנים מאשרים הצעה דחופה לסדר-היום אם

נתמלאו שגי תנאים; א) שהדיון בהצעה בכנסת עשוי למנוע מעשה או מחדל שאינם ניתנים

לתיקון; ב) אם לדעת היו"ר והסגנים יש בנושא עני ן דחוף לציבור. התגברות האלימות

היא דבר מתמשך והיא ממש נושא להצעה רגילה לסדר-היום. לחברי הכנסת יש מכסה של

הצעות רגילות לסדר-היום והם לא מנצלים אותה. בהתאם לתקנון, התגברות או המשכיות

של נושא מסויים מעידים על כך שהנושא לא דחוף. לכן לא הכירו יו"ר הכנסת והסגנים

בדחיפות ההצעה.

גי כהן;

נדהמתי לשמוע שהמשכיות והתגברות של מעשי אלימות הם לא נימוק להצעה דחופה

לסדר-היום. במקום לערוך סקרים כמה מעשי אלימות יש - צריך לערוך סקרים למה זה

קורה. הקריסריון השני של הצעה דחופה לסדר-היום הוא ענין דחוף לציבור. אנחנו

עדים לסכינאות בין תלמידים במועדונים ובבתי-הספר. אם הכנסת לא תראה זאת כדחוף -

כמובן שמערכת החינוך תמשיך באי טיפול בנושא. לכן אין זה נושא להצעה רגילה

לסדר-היום. זו הצעה דחופה ביותר, יותר מכל ההצעות שדיברנו בהן.

היו"ר מי רייסר;

הצבעה

הוחלט; להכיר בדחיפות ההצעה הנ"ל

שי יעקבסון;

יש שלוש הצעות בנושא זה.



היו"ר מי רייסר;

ב. קביעת מסגרת הדיון בהצעות אי אמון בממשלה

סיעות מפ"ם, התחיה, ר"צ וחד"ש הגישו הצעות אי אמון לממשלה בשל מס על קצבאות

הזקנה. ההצעות תידונה היום בכנסת. ועדת הכנסת מתבקשת לקבוע מסגרת לדיון בנושא.

יי שריד;

אני מציע הודעות סיעות במקום דיון בתחום של 10 דקות, אחרת הדיון ייארך נצח

נצחים.

הוחלט; לקבוע הודעות סיעות במקום דיון בתחום של 10 דקות לכל סיעה,

היו"ר מי רייסר;

ג. פניית יו"ר ועדת החוקה בנושא הוועדה שתדון בהצעת חוק מימון מפלגות

י ו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, פנה אלינו במכתב כדלקמן; "ביום כ"ו באייר

התשמ"ו - 4.6.86, העבירה הכנסת את הצעת חוק מימון מפלגות (תיקון - סיעה חדשה שלא

דיווחה), התשמ"ו 1986 לוועדת החוקה, חוק ומשפט. הואיל והחוק האמור נמצא בתחום

ענייניה של ועדת הכספים, הנני מבקש שוועדת הכנסת תביא הצעת החלטה בפני הכנסת

לשנות את החלטתה ולהעביר את החוק לוועדת הכספים.".

צי ענבר;

ועדת הכספים טיפלה עד עכשיו בחוק הזה על כל גלגוליו. הדיון בחוק צריך

להתקיים בוועדת הכספים, בה הוא התקיים תמיד.

ת' טובי;

נדמה לי שוועדת הכנסת טיפלה בחוק. אני מבקש לבדוק את הנושא הזה ולא להחליט

בו עכשיו.

היו"ר מי רייסר;

אני מציע שנעביר את החוק לדיון בוועדת הכספים כפוף לבדיקה של היועץ המשפטי.

תי טובי;

למה להחליט עכשיו? אני מבקש שנבדוק אם החוק מתחילתו נדון בוועדת הכספים.

צי ענבר; .

אני זוכר היטב שהתיקונים האחרונים נדונו בוועדת הכספים.

ת' טובי;

יכול להיות שהחוק הועבר בהיסח הדעת לוועדת הכספים.

היו"ר מי רייסר;

יש בקשה למתן אינפורמציה נוספת. הנושא לא דוחק עד כדי כך שנחליט עכשיו.

אני בעד שהיועץ המשפטי של הוועדה יבדוק את הנושא ואחר-כך נחליט.



היו"ר מי רייסר;

סוכם; להחליט בנושא לאחר בדיקתו על-ידי היועץ המשפטי של הוועדה,

היו"ר מי רייסר;

ד. אישור נוסח חדש לתקנון הכנסת

מדובר בשינויים לשוניים בלבד. הגענו לסעיף 29ב. אני רוצה לנסות ולקדם את

הנושא, כי יש לי חשש כבד שלא נגמור אותו לעולם. הלכנו בדרך מסויימת שיכול להיות

שהיא המוקש בכל התהליך. ועדת המשנה הכינה את ההצעה. אנחנו צריכים לקרוא סעיף

סעיף ולאשר. זאת עבודה לא הכי מרנינה ולא הכי מעניינת. כל פעם חבר ישנו וחבר

איננו והדברים לא מתקדמים.

אני מציע להעביר את הנושא לדיון בוועדת משנה, מבחינתי יכולים להשתתף בוועדת

המשנה חברי הכנסת הנוכחים כאן - מיכאל איתן, תופיק טובי, חייקה גרוסמן, גאולה

כהן - וכן חבר-הכנסת וייס שיצא מהישיבה, או בא-כוח סיעת המערך. את ההסתייגויות

בלבד נביא למליאת הוועדה. את כל הסעיפים שאין לגביהם הסתייגויות נאשר במכה אחת.

מי איתן;

אני מציע במקום חה"כ וייס את חה"כ ליבאי שהיה יו"ר ועדת המשנה שדנה בתיקון

התקנון החדש.

היו"ר מי רייסר;

אני מציע שחברי הכנסת וייס וליבאי יהיו חברי ועדת המשנה. הצעתי ועדת משנה

מאוד מגוונת עם ייצוג נאות מאוד לאופוזיציה וכך יכול להיות שזה צריך להיות.

אנחנו רוצים שהתיקונים יתקבלו בהסכמה מלאה. נדון במליאת ועדת הכנסת רק

בהסתייגויות שתהיינה.

ההבדל בין דיון במליאת הוועדה לבין דיון בוועדת משנה. הוא שוועדת המשנה,

בניגוד לוועדת הכנסת, יכולה לשבת יום יום באופן שוטף. אם הדיון יתקיים במליאת

הוועדה הוא יידחה לעוד שבוע ולעוד שבועיים.

ש' דורון;

אני מתנצלת שאני הולכת לישיבה של ועדת משנה של ועדת החוץ-והבטחון לענין

ולדהיים. אני מבקשת מיו"ר ועדת הכנסת להתריע על כך בפני יו"ר הכנסת, שלמרות

פניות שלי וגם של חבר-הכנסת וייס וחברים אחרים בוועדת המשנה של ועדת

החוץ -והבטחון, שלא היתה כל התחשבות וכל הענות וכל נכונות לתיאום. אני מוחה בפני

הפרטוקול ואני מבקשת ממך כיו"ר ועדת הכנסת לטפל בנושא. היה סיכום שבימי ג'

בשבוע ועדת החוץ-והבטחון לא מתכנסת בשעה 9.00 בבקר.

הרי היתה כבר ועדת משנה שדנה, הכינה והציעה נוסח חדש לתקנון הכנסת. מקובל.

אני מסכים לקצר את תהליך הדיון. אני מציע שחברי הוועדה כולה יעיינו בנוסח במשך

שבועיים וכל מי שיש לו השגה יגיש אותה למזכירת הוועדה ואז נקיים ישיבה מיוחדת של

הוועדה ונדון בנושא זה.

היו"ר מי רייסר;

אני מאמץ את הצעת חבר-הכנטת טובי. מזכירת הוועדה העביר לעיון כל חברי

הוועדה את הנוסח החדש לתקנון הכנסת ואת הפרוטוקולים של הישיבות שכבר היו. כל

חבר ועדה רשאי יהיה תוך שבועיים להגיש בכתב את הסתייגויותיו. ההשגות שתוגשנה

בכתב- עליהן ורק עליהן נדון. השגה שלא תוגש בכתב - לא תהיה קיימת.



גי כהן;

אני מציעה שתינתן שהות של שלושה שבועות.

אני מבקש לערוך רביזיה על הסעיפים שכבר נדונו. אני מציע שאפשר יהיה להגיש

השגות על כל הנוסח, מהסעיף הראשון.

היו"ר מי רייסר;

בבקשה. א. הדיון יתקיים בעוד שלושה שבועות ולא בעוד שבועיים-, ב. אפשר יהיה

להגיש השגות על כל הנוסח, מתחילתו ועד סופו. אמנם הגענו לסעיף 29ב, אבל למי שיש

השגה גם על הסעיפים שכבר נדונו יוכל להגישה והוועדה תדון בה.

סוכם; הנוסח יוגש לעיון חברי הוועדה אשר ידונו בנושא בעוד 3 שבועות,

ה. שונות - פניית חה"כ מיכאל איתן בנושא חוק חסינות חברי הכנסת,

זכויותיהם וחובותיהם - התקנת טלפון ;י

מ' איתן

אני מבקש להעלות נושא עקרוני מסויים. הגעתי אליו באמצעות בעיה אישית שלי,

אבל אינני רוצה בשום פנים ואופן להעלותו כבעיה אישית, אלא כבעיה עקרונית. אם

הצעתי תתקבל - היא תוחל על המקרה הבא ואילך ולא על המקרה שלי, על-מנת שאבוא

בידים נקיות ולא כמי שיש לו נגיעה אישית בלבד.

עברתי דירה. הגשתי מבעוד מועד בקשה להתקנת סלפון. במקום בו אני גר יש

מספר טלפונים לעובדי מדינה ברמות שונות, בדרך-כלל במערכת הבטחון ולקצינים בצה"ל.

חברת "בזק" לא התקינה לי טלפון בנימוק שאין קווים. לאחר שהסברתי לאדם המטפל

בנושא זה מטעם הכנסת שיש קווים והראיה שיש מספר טלפונים, בתשובה לבקשתי הודיעה

חברת "בזק" ליו"ר הכנסת שאם הוא עומד על כך הם יוציאו את הטלפון הציבורי הקיים

ויעבירו לי את הקו של הטלפון הציבורי. כמובן שלא עלה על דעתי שכך צריך לפתור את

הבעיה. נראה לי שזו דרך להתחמקות של חברת "בזק". בחודש דצמבר יותקנו טלפונים

לכל היישוב והבעיה מבחינתי היא בעיה זמנית. חברת "בזק" אומרת שנחכה עד חודש

דצמבר.

מדוע נתעוררתי להבין את משמעות הבעיה מבחינת הכנסת? - ביישוב בו אני גר יש

מנהל מפעל וסוכן מכירות אשר קיבלו טלפונים מהמפעל, לא טלפונים של חברת "בזק",

אלא של חברות פרטיות המתקינות טלפונים במכונית. אותה חברה המתקינה טלפון

במכונית יכולה להרכיב טלפון בדירה שאין בה טלפון. באו אלי מספר חברים ואמרו;

בוודאי יש לי טלפון. אמרתי שאין לי טלפון. אמרו: איך זה יכול להיות שלחבר כנסת

אין טלפון ואילו למנהל מפעל יש טלפון. אמרתי שנראה לי קצת לא בסדר מבחינת מעמד

חברי הכנסת, שחבר הכנסת יתרוצץ לבקש פרוטקציה להתקנת טלפון. שלחו אותי אל מנכ"ל

חברת "בזק", כמובן שסירבתי ולא עסקתי בענין. אבל נראה לי מאוד משפיל שאמרו לי

להיפגש עם מנכ"ל תברת "בזק", להסביר לו ולבקש התקנת טלפון. אמרתי שאני לא מוכן

לעשות זאת. יש בכנסת אדם שתפקידו לטפל בנושא התקנת טלפונים לחברי הכנסת והוא

יטפל בנושא. הסתפקתי רק בקשר עם האדם בכנסת המטפל בנושא זה. הבנתי שזאת בעיה

עקרונית יותר, לא רק הבעיה של הטלפון האישי שלי, אלא מצב לא נעים לחבר הכנסת

שהוא צריך לרוץ ולטפל בנושא וגם לא נעים מבחינת תדמית הכנסת, שביישוב כזה

מתגוררות כמה מאות משפחות ורואות שלמנהלי מפעלים ולסוכני מכירות יש טלפון ואילו

לחבר הכנסת אין טלפון. זאת אומרת, יש פיחות מסויים בהתייחסות למעמד ולחשיבות

התפקיד.



ת' טובי;

לאן עברת דירה?

מי איתן;

לכוכב יאיר.

פניתי ליו"ר הכנסת וביקשתי שיפתור את הבעיה כמו שפתרו את הבעיה לגבי אותו

מנהל מפעל. אם חברה פרטית יכולה להתקין טלפון לתקופת ביניים - לא נראה לי שחברת

"בזק" הגדולה לא יכולה למצוא סידור אלטרנטיבי. שהכנסת תרכוש טלפון בכמה מאות

דולרים ויימצא בינתיים פתרון. יו"ר הכנסת בדק את הנושא ואמר שהתקנת טלפון שלא

באמצעות חברת "בזק" תעלה1,100ו שקלים ויש בעיה שאם הכנסת תתקין את הטלפון ותיקח

זאת על אחריותה אנחנו מסירים את האחריות מחברת "בזק". אמרתי שאני לא רוצה

שייעשה סידור מיוחד בשבילי.

אני חושב שצריכה להיות החלטה עקרונית בענין הזה. בקשתי היא שתהיה החלטה

פורמלית של ועדת הכנסת, שאם חברת "בזק" לא מסוגלת להתקין טלפון לחבר הכנסת -

שהכנסת תיקח על עצמה מציאת סידורים אלטרנטיביים על-מנת להעמיד טלפון לרשות חברי

הכנסת שאין להם טלפון. אני מבקש שההחלטה תחול בעוד חודשיים או שלושה חודשים כדי

שלא יתפרש כאילו נתקבלה בגלל הבעיה שלי.

חי גרוסמן;

אני חושבת שהמקרה הזה הוא ללא תקדים.

היו"ר מ' רי יסר;

לפי דעתי יש פה שערוריה ממדרגה ראשונה. אני יכול גם יכול להעלות ברוחי שיש

כאן מין התחכמות מיוחדת במינה מצד חברת "בזק", אשר באיזה שהוא מקום רצתה אולי

אפילו להפיל קצת את חבר-הכנסת מיכאל איתן בפח ולעשות מזה חגיגה תקשורתית ולהראות

על מה הולך הכסף הציבורי. אני חייב לציין שחבר-הכנסת מיכאל איתן התנהג בצורה

מאוד נבונה. הדבר חסר תקדים, במיוחד היום בעידן הטכנולוגי המודרני של טלפונים

בלי חוט.

אני לא הושב שהחוק מתייחס להתקנת טלפון רק באמצעות חברת "בזק". האם חברת

"בזק" מוזכרת בחוק?

צי ענבר;

באמצעות חברת "בזק". כתוב; "חבר הכנסת זכאי לטלפון בדירתו, והרשות המוסמכת

תתקינו חינם ובזכות קדימה על פני אדם אחר". הרשות המוסמכת היא רק חברת "בזק"

ולכנסת אסור לדאוג להתקנת טלפון. הסעיף מופיע בחוק חסינות חברי הכנסת,

זכויותיהם וחובותיהם.

שי יעקבסון;

אינפורמציה. היו בעבר מקרים שחברי כנסת נדדו למרחקים - ישראל גורי ז"ל

התגורר באמירים, גיבר מועדי בירקא, והמקרה האחרון היה של חמד אבו-רביעה שהתגורר

במקום שם בכלל לא היו קווי טלפונים והדאר אמר שאין לו תקציב והיתה התערבות של

היועץ המשפטי לממשלה וחייבו את הדאר. אז זה עלה 15 אלף לירות משום שהיו צריכים

למתוח קו מיוחד במרחק של 15 ק"מ. הדאר הניח קו מיוחד גם באמירים, גם בירקא וגם

במקום מגוריו של חמד אבו-רביעה. ההוצאה הכספית היתה על הדאר.



יש לנו תקדים אחד עם פסקי-דין - פד"י - שמשרד המשפטים איכשהו התוזמק והפסיק

לספק פד"י לחברי הכנסת בשעה שהוא מסר זאת לחברה. כבר שבע שנים לא מספקים פד"י

לחברי הכנסת, מאז שמסרו זאת לחברה ואיכשהו יצאו מזה. ועדת הכנסת דנה ודנה בנושא

והשלימה עם המצב.

אני מבקש להזהיר שאם לא נטפל במקרה של חבר-הכנסת מיכאל איתן ייפתח פחח

שחברת "בזק" תצא מההתחייבות שלה להתקין טלפונים לחברי הכנסת. ייפתח פתח שמחר גם

חברות אגד והרכבת יתחמקו. יש למצוא את הדרך. לדעתי הדרך היא לחייב את חברת

"בזק" להתקין טלפונים לחברי הכנסת, כי החוק מחייב אותה לעשות כן. כך הם לא

יתחמקו.

דיברתי עם נציג חברת "בזק" ושאלתי שאלה פשוטה: האם מה שחברה בישראל יכולה

לעשות אתם לא יכולים לעשות? התשובה היתה שהם לא עוסקים בזה, הם רק עוסקים בהנחת

קווים. יש בעיה בהנחת הכבלים. הענין מורכב, העיכוב אינו טכני אלא סכסוך פיננסי

או בעלות.

צי ענבר;

איך הם מסבירים שהם התקינו טלפון למישהו אחר באותו יישוב? זו הפרת חוק

אתם הפרתם את החוק ולהסב את תשומת לב שר התקשורת

ולעשות מזה סקנדל ציבורי. חברת הבזק פגעה בחוק.

אני גורס שוועדת הכנסת חייבת לעמוד על משמר זכויותיהם של חברי הכנסת ולא

לחפש כל דרך אחרת אשר היא פתח נוסף של התחמקות גופים לתת את השירות שלהם.

צריך להיות סידור לפיו לחבר הכנסת יהיה טלפון. אם חברת "בזק" אומרת שהיא

תתקין טלפון עוד ארבעה חודשים - יש לחייב את חברת "בזק" שתפנה לחברה אחרת ותשבור

את שירותיה באופן זמני. יש פה דרך להתחמקות נוספת. המצב הוא שאין טלפון וחייב

להיות טלפון.

המצב הוא שחברת "בזק" התקינה טלפונים לאנשי צבא, זאת אומרת שהיתה לה אפשרות

להתקין טלפון גם לחבר-הכנסת מיכאל איתן.

לדעתי אינה דומה התקנת טלפון לפרסומי הממשלה או לנסיעה חופשית. לגבי

פרסומי הממשלה נקבעה זכותו של חבר-הכנסת לקבל חינם את הפרסום, אבל לא נקבע בהוק

על מי האחריות. חוויכוח הוא רק ויכוח מאיזה תקציב זה ייצא. בשני המקרים זה

תקציב המדינה.

הפסיקו לתת את כל הדברים היקרים.

אני מבקש מחבר-הכנסת זיאק אמיר לכנס אח ועדת המשנה שהוא עומד בראשה לדיון

בנושא זה, כי זה בדיוק התפקיד שלה. אני חושב שחברת-הכנסת גרוסמן צודקת.



צ' ענבר;

בשני המקרים האלה, אליבא דכולי עלמה המדינה היא זאת שצריכה לממן. רק בתקציב

של מי זה יופיע - כל משרד רוצה שזה יופיע בתקציב של מישהו אוזר, ובגלל זה חברי

הכנסת לא מקבלים פסקי-דין. אם אני הייתי תבר הכנסת לא הייתי משלים בשום אופן עם

זה והייתי. פונה לבג"צ, מפני שיש יועץ משפטי לממשלה שמתפקידו לפרש על מי זה תל,

הוא נתן פרשנות משלו, לדעתי צריך לקיים אתריה ולספק לחברי הכנסת את הפרסומים.

לגבי טלפון יש קביעה מפורשת בחוק. כתוב: "הרשות המוסמכת". מי הרשות

המוסמכת? פעם זה היה משרד הדאר והיום הרשות המוסמכת במדינת ישראל להתקין טלפונים

היא חברת הבזק. "תתקינו חינם ובזכות קדימה על פני אדם אחר". זו תורת החוק היחידה

במדינת ישראל. אני לא מדבר על "קבע שר התקשורת עדיפויות", אבל הוא קבע זאת

במסגרת פנימית של נוהלים פנימיים. אבל הוראת החוק היחידה שקובעת, משמעותה אחת:

הטלפון הראשון בכל מקום לא יכולים להתקין אותו לא לרמטכ"ל ולא לנשיא המדינה, אלא

לחבר הכנסת. יש שר תקשורת שהוא גם פרופסור לקונסטיטוציה - צריך לערב גם אותו.

אין זה עניינה של ועדת הכנסת. ועדת הכנסת לא מוסמכת לעסוק בנושאים אלה.

זה עניינו של יו"ר הכנסת. הוא מופקד על ביצוע החוק ולא ועדת הכנסת.

מותר לנו להעיר את תשומת ליבו של יו"ר הכנסת.

בוודאי.

לסיכום נראה לי שי ו"ר הכנסת צריך לשגר מכתב חריף מיידי לשר התקשורת, להסב

תשומת לבו שאלה שהוא אחראי לגביהם מפרים בריש גלי ופוגעים ברשות המחוקקת, לא

ייתכן מצב כזה ושיורה מייד להתקין טלפון בדירתו של חבר-הכנסת מיכאל איתן, בלי

להמתין לחודש דצמבר ובלי להמתין יום אחד נוסף.

מר צבי ענבר נתן כאן פרשנות משפטית, אבל זה צעד גרוע מאוד לדעתי מבחינה

פוליטית ומבחינת מעמדנו כוועדת הכנסת. הציבור לא יקבל את הפרשנות של מר ענבר

ואסור לנו לנהוג על פיה ולהציג זאת בצורה כזאת. לכן אני לא תושב שאנתנו יכולים

לבוא ולהגיד, עם כל הכבוד לתפקיד חבר הכנסת, שלחבר הכנסת מגיע טלפון לפני אלוף

בצה"ל. לא זה צריך להיות הקו.

זה לא משנה, למה לך להסתבך עם לפני או אחרי? כתוב: בזכות קדימה על פני אדם

אחר.

צריכים להיות מציאותיים ולהעמיד את הדברים בפרופורציה הנכונה. הפניה צריכה

להיות באמצעות יו"ר הכנסת לחברת בזק, או לשר, צריך לומר לחברת "בזק" דבר פשוט:

אם יש לכם בעיה של התקנת קווים נוספים, תמצאו אתם סידור באמצעות גורמים פרטיים,

תתקשרו אליהם, תשלמו להם מתקציבכם את העלות של 1,000 שקל ותתקינו טלפון באותו

יום.



היו"ר מי רייסר;

על המקרה למדתי מיו"ר הכנסת ולא מחבר-הכנסת איתן. יו"ר הכנסת עדכן אותי

בנושא זה.

י' זי אמיר;

הנושא צריך להיות עקרוני לא רק בנושא הטלפונים אלא בכל יתר הנושאים. כאשר

מתחילה שחיקה אין לה סוף. השהיקה התחילה בפסקי-דין, הפסיקו לשלוח לחברי הכנסת

את פסקי-הדין ואיש לא טיפל בנושא באופן פורמלי; אני מזכיר דבר פעוט שהיה, שהשר

החליט על דעת עצמו לבטל את חלוקת הבולים הראשונים לחברי הכנסת וחברי הכנסת מתוך

בושה או מתוך אי נעימות לא דרשו להמשיך את ההסדר. אני מביא זאת כדוגמה. עובדה

היא ששר אהד יכול להחליט על דעת עצמו לבטל הסדר מסויים לגבי חברי הכנסת מבלי

לשאול את יו"ר הכנסת או יו"ר ועדת הכנסת. אני מדבר על העקרון ולא על העובדה

עצמה.

הוא הדין לגבי פרסומי הממשלה, ולא רק פרסומי הממשלה. אתה מבקש כל מיני

דברים ואתה לא מקבל, למרות שאתה מזמין ושולחים לך כל שנה טופס למילוי פרטים, אתה

ממלא פרטים ולא מקבל.

היה הסדר מפורש על דעת ועדת הכנסת שקבע בדיוק את רשימת הפרסומים, איך

היא תתנהל, אצל מי היא תהיה, למה זכאים.

יי זי אמיר;

לפי ההסדר הזה שולחים לחברי הכנסת רשימה, חברי הכנסת ממלאים את הפרטים

וההסדר לא מכובד.

צי ענבר;

אם ההסדר לא מכובד - צריך להגיב.

יי זי אמיר;

יש בעיה מי יטפל בזה, כי חברי הכנסת מתביישים לגעת בדברים השייכים להם. זאת

מגמה שמשתרשת לאט-לאט.

אני שומע עכשיו על הטלפון. כאשר עברתי ל"בנה ביתך" בדימונה הייתי כמעט

הראשון שקיבל טלפון. תוך 24 שעות התקינו טלפון בדירתי. לא רק אני קיבלתי קו,

אלא התקינו קו עילי זמני ותושבים רבים קיבלו קו טלפון. אני חושב שעכשיו השתנה

משהו בהתייחסות של חברת "בזק" בנושא התקנת הטלפונים.

אני חושב שיו"ר ועדת הכנסת צריך לפנות בשם ועדת הכנסת ליו"ר הכנסת שיהיה

ערני יותר או שיסמיך את מזכיר הכנסת לקבל פניות בנושא זה מחברי הכנסת ולטפל

בנושא, כי לא נעים להטריד את יו"ר הכנסת בנושא כזה או לפנות לוועדת הכנסת בנושא

זה ושהדברים יירשמו בפרוטוקול של ועדת הכנסת. הדברים האלה צריכים להיות ברורים

ויש להביאם לידיעת חברי הכנסת.

אני מציע לא לסגת בנושא הטלפון ולטפל בנושא באופן מיידי ובהתאם לחוק.



ת' טובי;

טוב שהנושא הועלה. אני חושב שאנחנו לא צריכים לעבור עליו ללא תגובה. זו

זכות המעוגנת בחוק חסינות חברי הכנסת. יש רשויות המנסות להתחמק מהאחריות שלהן.

לדעתי יו"ר הכנסת חייב לטפל בנושא, הוא לא יכול להיות אדיש לנושא זה. יו"ר

הכנסת חייב לחפש דרך איך לחייב את חברת "בזק" למלא את התחייבויותיה בחוק.

תפקידנו כוועדת הכנסת הוא לפנות ליו"ר הכנסת להבטיח את קיום החוק. אנחנו

לא צריכים להיכנס לפרטי הפרטים ולהדריך את חברת "בזק" איך למלא אחר החוק -

לשכור, או לקבל קו זמני מחברה פרטית - זה לא ענייננו. הענין הוא שחברת "בזק"

חייבת להתקין טלפון בדירתו של כל חבר הכנסת. איך וזם יעשו זאת - שהם ישברו להם

את הראש. כל זמן שתבר הכנסת גר בארץ זכותו לקבל טלפון בדירתו. אנחנו מתייצבים

מאחריו.

לגבי יתר הנושאים - פרסומים ממשלתיים וכו' - אני מציע לקיים דיון בנושא זה.

לבדוק את הסיכום שלנו בנושא זה. אולי קיבלנו סיכום כושל בנושא זה. אני בעד

שנדון מחדש בנושא זה.

היו"ר מי רייסר;

אני מציע לסכם את הנושא הספציפי באופן הבא: נבקש ממזכיר הכנסת לדווח ליו"ר

הכנסת על הדיון, כולל עמדתו של היועץ המשפטי של הוועדה. אני בטוח שהמקרה

הספציפי ייפתר וגם המאבק על הנושא העקרוני של הטלפון יישמר.

ח' גרוסמן;

אני מציעה להקל על יו"ר הכנסת וזאת באמצעות מכתב המלצה ליו"ר הכנסת מטעם

ועדת הכנסת. יהיה קל יותר ליו"ר הכנסת לפעול בנושא זה אם תהיה בידיו פניה של

ועדת הכנסת בנושא זה.

מי איתן;

אני מבקש לא להתייחס לענין שלי. אני מבקש הסדר עקרוני בנושא.

היו"ר מי רייסר;

אני מציע שחבר-הכנסת מיכאל איתן יישב עם היועץ המשפטי של הוועדה והם ינסחו

מכתב ליו"ר הכנסת בהתאם לדברים שנאמרו בדיון זה.

אני מבקש מחבר-הכנסת ז'אק אמיר, לבקשתו של תבר-הכנסת תופיק טובי שאני מצטרף

אליה, לכנס את ועדת המשנה שהוא עומד בראשה לדיון ביתר הנושאים כגון הפרסומים

הממשלתיים למיניהם. אני משאיר לשיקול דעתך מתי לכנס את ועדת המשנה. תעיין

בפרוטוקולים מה הוחלט בנושא זה, אולי החלטנו החלטות לא טובות שאפשר לערוך לגביהן

רביזיה ותכנס את ועדת המשנה. אני מבקש שתזמין גם אותי לישיבה בנושא זה.

הישיבה ננעלה בשעה 10.00