הכנסת האחת-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 156

מישיבת ועדת הכנסת

מיום שני, כ"ג בסיוון התשמייו - 30.6.86, בשעה 10.00 נבקר

חברי הוועדה;

מי רייסר - היו"ר

מי איתן

ייז' אמיר

חי גרוסמן

די דנינו

גי כהן

עי סולודר - במקום חה"כ דיניץ

יי שריד

מוזמנים;

שי גוברמן - משנה ליועץ המשפטי לממשלה (חקיקה)

י' אליאסוף - ממונה בכיר על חקיקה (דיני עבודה)

ויועץ לשר המשפטים

ש' יעקבסון - מזכיר הכנסת

שי כרם - סגנית מזכיר הכנסת

י' בנגל - קצין הכנסת

היועץ המשפטי של הוועדה; צי ענבר

מזכירת הוועדה; מי בדפי

קצרנית; ני רינגלר

סדר-היום; א. קביעת מסגרת הדיון בהצעות אי אמון לממשלה;

ב. בחירת 4 סגני יו"ר נוספים ליו"ר ועדת דובחירות המרכזית;

ג. הצעת חה"כ מיכאל איתן לתיקון סעיף 135 לתקנון הכנסת;

ד. קביעת מסגרת הדיון- בהצעות לסדר-היום.

ה. שונות

א. קביעת מסגרת הדיון להצעות אי אמון לממשלה

סיעות מפ"ם, חר"ש, ר"צ, "כן" והרשימה רומתקרמת לשלום הגישו הצעות אי אמון

לממשלה בשל החלטותיה של המשלה בפרשת ראש השב"כ. עלינו לקבוע מסגרת הריון בהצעות

הנ"ל.

אני מציע לקבוע שעתיים לדיון. אם אין התנגרות - נקבע שעתיים לריון בהצעות

אי האמון הנייל.

ר' רנינו;

אולי אני טועה, אבל יש לי רעיון. קורה שסיעה קטנה מגישה הצעת אי אמון

לממשלה.

היו"ר מי רייסר;

אתה טועה. רבריר מכוונים למקרה שהדיון הוא סיעתי ואנחנו קובעים הודעות

סיעות במקום דיון ולא כאשר יש הקצבה של זמן. נפתור את הבעיה הזאת בררך המלך

כאשר יונח לפנינו מסמך בקשה רשמי כיצד לנהוג.

הוחלט; לקבוע שעתיים דיון לנושא הנ"ל

היו"ר מי רייסר;

ב. הצעת יו"ר סיעת הליכוד, חברת-הכנסת שרה רורון,

לבחור 4 סגני יו"ר נוספים ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית

יו"ר סיעת הליכוד, חברת-הכנסת רורון, פנתה אלי במכתב הבא: "בהתאם למקובל

בעבר, הריני לבקשך להעמיד על סדר היום של ישיבת הכנסת הקרובה את הנושא הנייל.

בעבר וכן היום נהוג לבחור 4 סגנים נוספים ליו"ר ועדת הבחירות נוסף ל-4 הקיימים,

בהתאם לחוק, סך-הכל 8, כדי להבטיח ייצוג לכל הגורמים במערך ובליכוד. בחירה זו

נעשית על-ידי ועדת הכנסת בתמיכת שתי המפלגות הגדולות כאשר לליכוד ולמערך לכל אחד

שני סגנים מתוך ה-4 הנ"ל.

גי כהן;

אני מתנגדת להצעה הזאת. יש עיוות, כי אין אופוזיציה. גם 4 הסגנים הקיימים

הם מהליכוד ומהמערך.

צי ענבר;

4 הסגנים הראשונים חייבים להיות מ-4 הסיעות הגדולות ביותר. לגבי 4 הסגנים

הנוספים - ועדת הכנסת קובעת מאלו סיעות הם יהיו.

חי גרוסמן;

מי הם 4 הראשונים?

צי ענבר;

אינני יודע. אפשר לבדוק מי 4 הסיעות הגדולות בכנסת. תמיד אפשר לדעת.

אם מציעים 4 סגנים נוספים - אני מציעה ש-2 יהיו מסיעות המערך והליכוד וה-2

הנוספים מסיעות האופוזיציה; ולא ש-4 הסגנים הנוספים יהיו מסיעות המערך והליכור.

היו"ר מי רייסר;

חשבתי שההצעה היא פורמלית והיא תתקבל ברובנה.

יי זי אמיר;

אבקש לדחות את ההחלטה לישיבה בה תהיה נוכחת מציעת ההצעה, תברת-הכנסת דורון,

אשר תסביר את הצעתה,

היו"ר מי רייסר;

כר ננהג.

סוכם; לדון בנושא הנ"ל בנוכחות מציעת ההצעה, חברת-הכנסת דורון

היו"ר מי רייסר;

ג. הצעת חבר-הכנסת מיכאל איתן לתיקון סעיף 155 לתקנון הכנסת

מי איתן;

אני מבקש להוסיף על דברי בנושא זה מהישיבה בשבוע שעבר. לחברי הכנסת יש

בעיה. כאן, בין כתלי הכנסת, זכותנו לחקיקה פחותה מזכותה של הממשלה. נוצר מצב,

אינני דן אותו לגופו, שבנושא ועדת בייסקי הקימו.חברי הכנסת חזית שנראה שהיא היתה

נגד הממשלה. כאשר הם הציעו הצעת חוק בנושא זה, הסתבר להם שאם לממשלה יש אפשרות

להביא הצעת חוק לכנסת ולבקש שחרור מחובת הנחה מוקדמת על שולחן הכנסת - הם מנועים

מלקבל זאת. על-פי הפרשנות המקובלת הם יכולים לבקש הקדמת הדיון רק במשך שני

הימים הראשונים, או מעבר ל-60 יום.

חברי הכנסת המציעים אמרו שהם רוצים דיון הוגן, הם לא רוצים דיון חפוז. אני

לא מתייחס כרגע לחוק עצמו, כי אישית אינני בטוח שאני תומך בהצעת חוק המכוונת

לאדם אחד, אבל אני מתייחס לסוגיה רחבה יותר.

יש עיוות בכך - דיברנו בנושא זה קודם בוועדה - שוועדת הכנסת לא תהיה מסוגלת

לגבי הצעות חוק פרטיות של חברי הכנסת לקבוע מועד לדיון שבין יומיים ל-60 יום.

הגיע הזמן לתקן עיוות זה.

הצעתי לתקן את סעיף 135 כדלקמן; "135אי. על אף האמור בסעיף 135 רשאית ועדת

הכנסת על-פי בקשת מציע החוק ולאחר ששמעה את יו"ר הכנסת או את אחד מסגניו ואת

נציג דוממשלה לקבוע המועד לדיון בהצעת החוק.".

הנוסח הזה נכתב לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי של הוועדה, מר צבי ענבר.

בעקבות הדברים שנתגלגלו, אני חושב שיש מקום להכניס שיפור מסויים. מדוע? -

כי כאן אנחנו נותנים לוועדת הכנסת סמכות לקבוע מועד לדיון בהצעת החוק. בדרך-כלל

נושא קביעת רומועד נתון לסמכות יו"ר הכנסת והסגנים ולא לוועדת הכנסת. יהיה כאן

טעם לפגם אם ניקח על עצמנו הסמכות לקבוע את המועד לדיון בהצעת החוק.

על כן אני מציע לקבוע את השבוע בו תידון הצעת החוק.



יי שריר;

למר. שלא יהיה כתוב לשוורר מחובת ההנחה המוקרמת על שולחן הכנסת?

מי איתן;

זה לא בריוק שחרור מחובת הנחה מוקרמת על שולחן הכנסת. הבעיה שלנו היא

שהממשלה לא אומרת כן ולא אומרת לא, יש לה זמן.

אם כך תכתוב שווערת הכנסת, על-פי כל התנאים שציינת, תהיה מוסמכת לקצר את

תקופת ההמתנה של 60 יום.

צי ענבר;

אין תקופת המתנה של 60 יום.

בשיחה מוקרמת עם חבר-הכנסת מיכאל איתן אמרתי שאם הוא חולק על משמעותו של

הסעיף צריר להציע תיקון למלים "בתיאום עם הממשלה". זה למעשה הגורם המעכב הן

אחרי, הן לפני והן במשך. הנוסח שחבר-הכנסת איתן הציע קצת חורר לתחום סמכויותיו

של יו"ר הכנסת.

אם כך יש לי הצעה אחרת: שווערת הכנסת תהיה רשאית לשחרר את יו"ר הכנסת

והסגנים מהתיאום עם הממשלה. י

הטיעון הוא נכון. צריך לומר שוועדת הכנסת תהיר# רשאית לפנות אל יו"ר הכנסת

בבקשה לכלול בסרר היום של הכנסת את הצעת החוק בלי תיאום עם הממשלה.

הנוסח: "בתיאום עם הממשלה" הוא סביר.

אם הכנסת תחליט שהיא לא רוצה תיאום עם הממשלה - היא יכולה להחליט כך.

הסעיף בתקנון שצריר לתאם עם הממשלה ושהממשלה רשאית לעכב את הצעת החוק

הפרטית במשך 60 יום - הממשלה בדרך כלל מעכבת, כמעט ואינני זוכרת מקרה שהממשלה לא

עיכבה הצעת חוק פרטית של חבר הכנסת גם ביחס לחוקים המוצעים על-ידי חברי הכנסת

ושהממשלה בסופו של רבר מסכימה להעבירם לריון בווערה, גם אז יש סחבת של 60 יום,

למען בטחונה של הממשלה.

אינני חושבת שאנחנו נצליח לבטל את הסעיף הזה. בכל זאת מוכרחים להגיע למצב

שלמרות שבררך-כלל יש לתאם את המועד עם הממשלה, במקרים שחבר הכנסת פונה רשאית

הוועדה לפסוק שבמקרה זה אין צורך בתיאום עם הממשלה.



גי כהן;

אתם מציעים לבטל את זכותה של הממשלה?

חי גרוסמן;

לממשלה יש תמיד רוב קואליציוני בוועדה הזאת. אם הקואליציה תחליט שיש

להקדים את הדיון בהצעת החוק של חבר הכנסת - היא תחליט שאין צורך בתיאום עם

הממשלה.

היו"ר מי רייסר;

יש בתקנון מקרים רבים שלמעשה סוג הפעולה מכתיב גם את החלטת יו"ר הכנסת

"לא יאוחר מ..." בלי לפגוע ביו"ר הכנסת והסגנים

כתוצאה מכך ובלי לפגוע בתיאום עם הממשלה. הצעת החוק תועלה לדיון לא יאוחר

מיום זה וזה, לפי החלטת ועדת הכנסת. אנחנו למעשה קובעים את הdeadline- ויש

מרווח בין היום לבין הdeadline-.

יי שריד;

אני תומך בהצעת חבר-הכנסת איתן. זה מצב אבסורדי שלבית המחוקקים אין בכלל

שיקול דעת. הנסיון מלמד אותנו שיכול לקרות שבמקרה מסויים יש דחיפות ואז אין

בכלל שיקול דעת. יש מנגנון אוטומטי ששולל מאיתנו את שיקול הדעת. אני בכלל לא

אוהב מנגנונים אוטומטיים ששוללים שיקול דעת. הרי לא די בכך שחבר הכנסת יבוא

לוועדת הבנסת ויבקש לשחרר את הצעת החוק הפרטית שלו מחובת ההנחה המוקדמת על שולחן

הכנסת. יש ועדה, הוועדה מורכבת על-פי מפתח מסויים, יבוא הנה נציג הממשלה, יבוא

הנה יו"ר הכנסת, חבר הכנסת יצטרך לשכנע שהחברים יצטרכו אולי להפר את המשמעת

הקואליציונית או את הבקשה של הממשלה; אבל אי-אפשר שיהיה בתקנון דבר אוטומטי

שברגע שמגיעים לענין מסויים מרימים ידיים ואומרים אין ערעור, זה "פורס מאג יורי'.

כדי שלא תהיה אי הבנת, אני מבקש להסביר שאין כאן פגיעה בתיאום עם הממשלה.

הנורמה של התיאום עם הממשלה נשארת בעינה. כל הצעת חוק צריך לתאם עם הממשלה.

הפרוצדורה המקובלת תהיה רוטינה של 60 יום כפי שמקובל עד עכשיו. מדובר במקרים

מיוחרים במינם, ער כדי כך מיוחדים במינם, שיתקיימו כל הדברים שמניתי לעיל,

שהוועדה הזאת תצטרך להגיע לאחדות לאומית יוצאת מגדר הרגיל. גם במקרה היוצא דופן

גם אז לא פוגעים בתיאום עם הממשלה, כי מזמינים לכאן את נציג הממשלה, מזמינים

לכאן את יו"ר הכנסת. לממשלה בבל זאת יש השפעה, הממשלה תשכנע. אם לא יהיה איכפת

לממשלה להקדים את הדיון - יפה. אם יהיה איכפת לה - היא תנמק את שיקוליה, יו"ר

הכנסת יעלה את שיקוליו, ולנו יהיה שיקול דעת. אם אחרי כל ההנמקות האלה נחשוב

שההנמקה של חבר הכנסת דומציע גוברת ומשכנעת יותר - נצביע עבורו למרות הכל. ואם

לא - לא. לפי הערכתי זה יקרה פעם ביובל, במקרים מיוחדים במינם.

היו"ר מי רייסר;

אני מבקש לחזק את דברי חבר-הכנסת שריד. הפגיעה בעקרון של תיאום עם הממשלה

קיימת ברגע שאנחנו מחליטים לשחרר מחובת ההנחה. האבסורד הוא שלגבי הצעת החוק,

במשך היומיים הראשונים אנחנו רשאים לשחרר מחובת ההנחה ללא תיאום עם הממשלה, אבל

כאשר חולפים שבועיים - אנחנו לא יכולים. לכן העקרון הזה לא תופס.

יי שריד;

לגבי אותו החוק, במשך היומיים הראשונים אנחנו יכולים לשחרר. העקרון של

דותיאום עם הממשלה בלאו הבי איננו עומד במלוא עוצמתו. נניח שהצעתי הצעת חוק

פרטית, אני רשאי לבוא בבקשה כזאת לוועדת הכנסת בתנאי שאבוא תוך 48 השעות

הראשונות. אבל אם עברו יומיים ושעה אני כבר לא יכול.

נשאלה כאן שאלה עובדתית ואני מבקש להשיב. כל הצעות החוק בעניו שעון הקיץ

שוחררו מחובת ההנחה המוקדמת על שולחן הכנסת בגלל ה-48 שעות.

י' אליאסוף;

אני מבקש להעיר מספר הערות. בעצם צריך לחפש מה המטרה של סעיף 135 לתקנון.

מה המטרה של עיכוב הצעת חוק פרטית ומה המטרה של תיאום הזמן עם הממשלה. על פני

הדברים ברור שהמטרה היא לא לעכב יוזמות חקיקה פרטיות של חברי הכנסת. מדובר

בהצעת חוק שחבר הכנסת מכין לבדו, לא תמיד הוא מכין הצעת חוק בסיוע משפטי, וכל

הרעיון הוא לתת זמן ולתת אפשרות לממשלה לבדוק את הצעת החוק על-מנת להתייחס אליה

בדברי התשובה של הממשלה בשלב הראשון של הדיון המוקדם.

יש מקביל לכך בסדר של הצעת חוק שהממשלה בעצמה מביאה. כאשר הממשלה מביאה

הצעת חוק לכנסת היא מפיצה הצעת תזכיר בקרב משררי הממשלה, בקרב גורמים שונים

על-מנת לקבל הערות.

יי שריד;

נא לזכוד שזה נכון כאשר הממשלה מעוניינת באותה הצעת חוק ולא רוצה דבר אחר.

כאשר היא רוצה דבר אחר - היא לא מפיצה שום הצעת תזכיר.

יי אליאסוף;

60 הימים הרשומים בתקנון הכנסת הם המכסימום. הם נועדו לכך שהצעת החוק תופץ

בקדב הגורמים שונים, בקרב הזרועות השונות של הממשלה, על-מנת שתהיה התייחסות

עניינית להצעת החוק, כאשר השר אשר ישיב על הצעת החוק בדיון המוקדם ישיב עליה

לגופו של ענין.

חי גרוסמן;

הפרקטיקה היא שמעכבים 60 יום לא בגלל שלא למדו את הצעת החוק.

אם תהיה דחיפות בהעלאת הצעות חוק פרטיות, ואני לא מדבר על מקרים חריגים,

ולא יהיה תיאום עם הממשלה, התוצאה תהיה דבר שבשיגרה, שהממשלה לא תספיק להתייחס

להצעת החוק ותציע התנגדות להצעת החוק רק בגלל שהיא לא בדקה את הנושא עצמו.

הממשלה ביקשה לעצמה הנחיה - המופיעה בחוות הדעת של משרד המשפטים - בה נאמר

ש-60 היום הרשומים בסעיף 135 של התקנון אינם 60 יום באופן אוטומטי שהממשלה צריכה

לנצלם וזכאית לנצלם עד תומם.

האם ידוע לך מקרה שהממשלה באה ואמרה: סיימנו לימוד הצעת החוק כעבור 20 יום

ואתם יכולים להעלות את הצעת החוק?

אני לא יכול להצביע עכשיו על דוגמאות. למיטב זכרוני, אם אתה רוצה אפשר

לבדוק ולהביא דוגמאות, כאשר היו נושאים שהיו טעונים בירור דחוף יותר והתייחסות

לא תוך תקופה של 60 יום - הממשלה לא ניצלה את 60 היום ותיאמה את הזמן.

רק בתנאי שזאת היתה הצעת חוק פרטית מוזמנת ועל-פי האינטרס של הממשלה.

לא תמיד.

כל הנושא של הצעות חוק פרטיות הוא חלק ממכלול האיזון שבין הממשלה לבין

הכנסת. אם האיזון מיושם בצורה נכונה ובצורה טובה - הוא טוב; אם הוא מיושם לא

טוב - לא טוב ושום דבר לא יעזור.

אלה הערות מקדמיות לנושא שהועלה היום. אבקש לדוביא את ההצעה הזאת לתשומת לב

מזכירות הממשלה על-מנת לקבל הערותיה וההתייחסות שלה לנושא.

שי גוברמן;

גם לעיונו של שר המשפטים.

גי כהן;

חברי הכנסת, לא צריך להגזים. גם אני באופוזיציה ואני רוצה לשחרר היום

מחובת ההנחה חוק להקדמת רובחירות לכנסת.

יי שריד;

יש הצעה שלנו המונחת כבר 90 יום על שולחן הכנסת. אנחנו ממתינים לרוב מתאים

כדי להעלותה לדיון.

גי כהן;

אני רוצה להעלותה היום ולשחררה מחובת ההנחה. אני יכולה להיות אחד

המעוניינים בהצעת התיקון של חבר-הכנסת מיכאל איתן, אבל לא צריר להגזים. אני

מתארת לעצמי שאם אנחנו נחליט לשחרר הצעות חוק פרטיות של חברי הכנסת מחובת ההנחה

על שולחן הכנסת, כפי שאנחנו נוהגים לגבי הצעות חוק של הממשלה - כל שני וחמישי

יציפו את ועדת הכנסת בהצעות לשחרור הצעות חוק מחובת ההנחה על שולחן הבנסת, כפי

שנוהגים להציף אותנו בהצעות דחופות לסדר-היום וערעורים. עד שתהיה פעם אחת אחדות

דעים בוועדה הזאת, בינתיים נבזבז זמן יקר על הנושאים האלה. די לזלזל בחוקים, הם

לא הצעות לסדר-היום. אפשר להגיש הצעות לסדר היום. אני יודעת כיצד אנחנו מגישים

הצעות חוק, אנחנו לפעמים לא יכולים להעלות נושאים באמצעות הצעות לסדר-היום

ולשנות את עמדת הממשלה - ואנחנו עושים זאת באמצעות הצעת חוק. לפעמים חוק בא רק

כדי לנגח את הממשלה. אי-אפשר לעשות צחוק מהצעות חוק.

אולי אפשר לקצר את ההמתנה של 60 יום ל-30 יום. אני מבקשת לשאול; מדוע קבעו

60 יום? חודשיים הם זמן רב בקצב החיים שלנו כאן. אולי צריך לחשוב שלממשלה די

בחודש ימים כדי להעביר את הצעת החוק לגורמים השונים ועליה להזדרז בהחלטתה. נכון

שבאופן עקרוני צריך להעביר את הצעת החוק לידיעת כל הגורמים ולקבל הערות, אבל גם

נכון מה שנאמר פה שלא תמיד מעבירים את הצעת החוק מייד לכל-המשרדים הנוגעים בדבר

והצעת החוק מונחת על שולחן דוממשלה.

אני מציעה לקצר את הזמן במחצית - מחודשיים לחורש ימים. קיצור הזמן יקל

מאוד על חברי הכנסת. הצעת חוק באה תמיד באווירה פוליטית מסויימת, שחבר-הכנסת

רוצה לנצל את האווירה כדי לקדם את הצעת החוק שלו.

א. אני מציעה שנשמע חוות דעת על אפשרות של קיצור הזמן מ-60 יום ל-30 יום.



נ. בקשר לנושא הקונקרטי, אני חושבת שאם נפנה ליו"ר הכנסת בהמלצה - אני

חושבת שהוא יתחשב בכר - שאנחנו מבקשים ממנו לפנות לממשלה, כפי שניסח יו"ר הוועדה

חבר-הכנסת מיכה רייסר שאמר לא לשחרר מחובת התיאום עם הממשלה, אלא צריך לתאם מהר.

מי איתן;

חברת-הכנסת גאולה כהן, תשאירי לעצמך את שיקול הדעת. את מבטלת את עצמך בפני

הממשלה.

גי כהן;

עוד לא סיימתי את דברי. אני מדברת רק על הניסוח ולא על התוכן. אני מקבלת

את נוסח הדברים של יו"ר הוועדה, חבר-הכנסת מיכה רייסר, שאנחנו פונים בבקשה שעד

מועד מסויים, נניח שבועיים, יש לתאם את הזמן. הנוסח הזה מקובל עלי, אבל רק ביחס

להצעות חוק מיוחדות שרוצים לשחררן מחובת ההנחה.

יי זי אמיר;

אני בדרך-כלל בעד פישוט הליכים ובעד הקלה על חבר הכנסת הבודד אשר בא עם

יזמה של הצעת חוק פרטית. אני חושב שתפקידו של חבר הכנסת גם לשים את חותמו על

עבודת הכנסת ובעיקר על החקיקה.

הכוונה בהצעת חבר-הכנסת מיכאל איתן היא לקצר את התקופה של 60 יום. אנחנו

לא צריכים עכשיו לנסח את הצעת התיקון, אנחנו לא משפטנים. נבקש מהי ועצים

המשפטיים לנסח את ההצעה בכיוון של קיצור התקופה של 60 יום בעקבות החלטה של ועדת

הכנסת במקרים מיוחדים, כאשר יש רוב בוועדה לקיצור תקופת ההמתנה. על הכוונה הזאת

אנחנו צריכים להצביע היום. ;

אני חוששת מכך שיהיו בוועדה 4-3 חברים, יהיה רוב, ויעבירו את הצעת החוק.

יי זי אמיר;

החלטת ועדת הכנסת היא לא להעביר את החוק, אלא לקצר את תקופת ההמתנה, לאפשר

העלאת הצעת החוק מעל בימת הכנסת. דרושות 4 קריאות בכנסת כדי להעביר את הצעת

החוק הפרטית.

יי שריד;

הטענה של חברת-הכנסת גאולה כהן כאילו נהיה מוצפים בפניות - באופן עובדתי

איו לה על מה לסמוך, כי אם מה שאת אומרת היה נכון, היינו מוצפים בפניות ב-48

השעות הראשונות. והראיה - אנחנו לא מוצפים בפניות. פעם ביובל מגיעה פניה.

חי גרוסמן;

הבה נזכור שהצעת חוק פרטית של חבר-הכנסת היא כמו הצעה רגילה לסדר-היום - יש

לחברי הכנסת מכסה של הצעות חוק פרטיות ושל הצעות לסדר-היום-, לכן אין ממה לחשוש.



מי איתן;

במקום המלים "לקבוע מועד לדיון בהצעת החוק"

"לקבוע כי המועד לדיון בהצעת החוק יתקיים תוך 14 יום

מיום קבלת ההחלטה על-ידי ועדת הכנסת".

אם אנחנו יכולים להתלכד סביב ההצעה השניה - אפשר להעביר את הנוסח המוסכם

לעיון הממשלה.

בעקבות הערתו של חבר-הכנסת אמיר לענין ההחלטה, הועלו כאן רעיונות שונים

ומגוונים והדיון בו צריכה להתקבל ההחלטה צריך להיות בהשתתפות יו"ר הכנסת ונציג

מזכירות דוממשלה.

רשמתי לפני את כל ההערות. נבדוק את כל ההערות ואני מבטיח להשיב לא תוך 60

יום אלא תוך שבוע ימים.

מי שיעיין בתקנות יראה שהסדר שהכנסת קבעה לעצמה בהצעות חוק פרטיות הוא

שבדיון המוקדם חברי הכנסת לא משתתפים בדיון. בדיון המוקדם אין חבר הכנסת משתתף

בדיון, מלבד המציע. מי שמשתתף בדיון היא הממשלה. והיה והממשלה מסכימה להצעת

החוק, אז חבר כנסת אחר יכול להציע להסיר את הצעת החוק מסדר היום. והיה והממשלה

לא מסכימה להצעת החוק - שום חבר כנסת איננו משתתף בדיון, מלבד המציע.

בנושא הזה של הצעות חוק פרטיות של חברי הכנסת יש רגישות, יש איזון בין

הממשלה לבין המציע.

לכן, אני מבקש לאפשר לי לבדוק את הנושא.

זה ברור.

אנחנו נסכם את הדיון. אני חושב שרוח הדברים ברורה ונהירה לחלוטין והנטיה

בוועדה היא בהחלט ליצור מצב שאנחנו נוכל לקבל החלטות גם בין היומיים לבין ה-60

יום. יש הצעות שונות. יש ההצעה המקורית של חבר-הכנסת מיכאל איתן. יש ההצעה

של חברת-הכנסת גאולה כהן לקצר את המועד ל-30 יום. ויש ההצעה האלטרנטיבית של

חבר-הכנסת מיכאל איתן לקבוע 14 יום.

אנחנו נעביר את הפרוטוקול למזכירות הממשלה, לשר המשפטים, ליועץ דומשפטי

לממשלה וליושב-ראש הכנסת.

אנחנו נבקש לדון בנושא הזה בעוד שבועיים מהיום. נשמע את דעת נציג הממשלה

ונקבל החלטה.

סוכם: להעביר את פרוטוקול הישיבה בנושא זה לעיונם של יושב-ראש הכנסת,

מזכירות הממשלה, שר המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה.

לקיים דיון בנושא הנ"ל בעוד שבועיים.

ד' קביעת מסגרת הדיון בהצעות לסדר-היום;

1. "מצב החירום בדרום אפריקה" - מאת חה"כ טובי, שם-טוב, שריד,

וירשובסקי, פלד, וייס ומיכאל איתן

הבנסת ההליטה לכלול בסדר יומה את הנושא: מצב החירום בדרום אפריקה - מאת חברי

הכנסת תופיק טובי, ויקטור שם-טוב, יוסי שריד, מרדכי וירשובסקי, מתתיהו פלד, שבח

וייס ומיכאל איתן. עלינו לקבוע מסגרת לדיון הנ"ל.

אם אין התנגדות - נקבע שעה אחת לדיון בנושא הנ"ל.

לקבוע שעה אחת לדיון בנושא הנ"ל

היו"ר מי רייסר;

2. הסכנה הדמוגרפית המאיימת על העם היהודי - מאת חה"כ שאקי

כמו כן עלינו לקבוע מסגרת לדיון בנושא הבא: "הסכנה הדמוגרפית המאיימת על

העם היהודי" - מאת חבר-הכנסת שאקי.

אם אין התנגדות - נקבע שעה אחת לדיון בנושא הנ"ל

לקבוע שעה אחת לדיון בנושא הנ"ל

:

ה. שונות

א. מה בנושא הרכב הצמוד שדנו בו לפני שבועיים?

הנושא לא על סדר היום.

ב. היתה לי הצעה לסדר-היום בענין הכושים העבריים. ביקשתי להעבירה לדיון

בוועדת החוץ-והבטחון. האם הצעתי עברה לדיון בוועדת החוץ-והבטחון?

העברנו את הנושא לדיון בוועדת הפנים, כי על-פי דותקנון הנושא שייך לוועדת

הפנים ואי-אפשר להעביר את הנושא לוועדה אחרת.

ביקשתי להקים ועדה משותפת לנושא זה, כי יש גם בעיות פנימיות וגם בעיות

בטחוניות.

הישיבה ננעלה בשעה 10.45