ישיבת ועדה של הכנסת ה-11 מתאריך 11/03/1986

השגות לתיקון סעיף 45 לתקנון הכנסת; ערעורים של חברי הכנסת על החלטות יו"ר הכנסת והסגנים בדבר אי הכרה בדחיפות הצעותיהם לסדר-היום בנושאים הבאים

פרוטוקול

 
הכנסה האחת-עשרה

מושב שני



נוסח לא מוזוקן



פרוטוקול מס' 130

מישיבת ועדת הכנסת

מיום שלישי, לי באדר אי התשמ"ו - 11.3.86, בשעה 9.00 בבקר
נ כ ח ו
סגן יו"ר הכנסת אי נחמיאס

חברי הוועדה;

שי דורון - מ"מ היו"ר

די דנינו

שי וייס

אי ורדיגר

מי וירשובסקי - במקום חה"כ עטשי

ת' טובי

יי שריד

מוזמנים;

מי פלד - חבר הכנסת

ש' יעקבסון - מזכיר הכנסת

שי כרם - סגנית מזכיר הכנסת

יי בנגל - קצין הכנסת

מזכירת הוועדה; מי ברפי

קצרנית; ני רינגלר

סדר-היום; א. ערעורים של חברי הכנסת על החלטות יו"ר הכנסת והסגנים

בדבר אי הכרה בדחיפות הצעותיהם לסדר-היום;

ב. השגות לתיקון סעיף 45 לתקנון הכנסת.
היו"ר שי דורון
אני מתכבדת לפתוח את הישיבה.

א. ערעורים של חברי הכנסת על החלטות יו"ר הכנסת והסגנים בדבר

אי הכרה בדחיפות הצעותיהם לסדר-היום בנושאים הבאים;

1. של חבר-הכנסת פלד בנושא; "איכות הפיקוד בצה"ל"

סגן יו"ר הכנסת אי נחמיאס;

יושב-ראש הכנסת והסגנים לא אישרו דחיפות ההצעה כי הנושא הועלה במליאת הכנסת

לפני שלושה שבועות על-ידי חבר-הכנסת שריד. הכנסת החליטה לדון בנושא זה במליאת

הכנסת. הדיון יתקיים בקרוב וחברי הכנסת שירצו להתבטא בנושא זה יוכלו לעשות כן.

חבר-הכנסת מתתיהו פלד ימצא במה נרחבת להביע את דעתו כאוות נפשו בנושא זה כאשר

ידבר בשם סיעתו בדיון שיתקיים בנושא זה במליאת הכנסת.

מי פלד;

אני חושב שיש כאן ערבוב של פרשיות. הנושא שהעלה תבר-הכנסת שריד, אשר הוחלט

לקיים בו דיון במליאת הכנסת, הוא נושא ההתנדבות לשירות קבע על-ידי קצינים צעירים

המסיימים את פרק שירות החובה המוארך שלהם. הנושא שאני העליתי הוא דברים שהושמעו

על-ידי אלוף יוסי פלד, לרגל עזיבתו את מה"ד ומינויו כאלוף פיקוד דרום, הוא דיבר

על איכות הפיקוד הבכיר, איכות הפעולה של המפקדות בדרג גבוה. אלה הן שתי פרשיות

שונות לתלוטין. העובדה שהדברים שהוא אמר אושרו לפרסום - אלה דברים שהצנזורה

יכלה בקלות לא לאשר אותם לפרסום - זוהי חשיפה עמוקה מאוד של איכות הפיקוד בדרג

בכיר; במקביל, באותו יום, גם פורסם מאמר שכל מי שמכיר את הנהלים והטכניקות האלה

יודע שהוא נכתב בהשראה מכיוון שהוא נותן גיבוי לדבריו של האלוף יוסי פלד. מאמר

שפורסם ב"הארץ", המפרט את הבעיות האלה. אין שום קשר לשאלה של התנדבות לשירות

קבע על-ידי קצינים צעירים. לפי דעתי, אם מותר להעריך, לכנסת יש הרבה יותר מה

לתרום בדיון על הנושא שאני העליתי מאשר בדיון על הנושא שהעלה חבר-הכנסת שריד.

כאשר הפיקוד הבכיר של צה"ל מציג בפני הציבור בעיה כזאת, מתבקש לפחות שהכנסת

תיתן דעתה על הענין בדיון פומבי וגלוי. זאת בעיה ציבורית רוזבה שצריך לסייע

לצבא להתגבר עליה. על כן יש מקום להכיר בדחיפות ההצעה.
היו"ר שי דורון
הצבעה

הוחלט; לא להכיר בדחיפות ההצעה הנ"ל
היו"ר שי דורון
2. של חבר-הכנסת שריד בנושא; "מינויים קרובים בצנזורה על סרטים ומחזות"

סגן יו"ר הכנסת אי נחמיאס;

נציג הממשלה מסר ליו"ר הכנסת והסגנים שבינתיים אין שום שינוי בתקנון של

הקמת הוועדה לביקורת על סרטים ומחזות. מסתבר ששר הפנים לבדו לא יכול למנות את

הוועדה שמדובר בה, כי המינוי צריך לבוא לאישור הממשלה. שר הפנים צריך להגיש

לממשלה את שמות חברי המועצה ואם אין התנגדות מאחד השרים לא מתקיים דיון וההצעה

מאושרת אוטומטית-, אבל אם יש התנגדות או ערעור של אחד השרים - הנושא מובא לדיון

בפני הממשלה. כך שבשלב זה אין שום שינוי לא בתקנון, בוודאי לא בהרכב ולא בשום

דבר מהותי שיכול להצביע על דחיפותה קול ההצעה. יכול להיות שהנושא חשוב בעת הזאת,

אבל הוא לא עונה על הקריטריונים של דחיפות כפי שמופיעים בתקנון הכנסת.



יי שריד;

משונה מאוד. ההצעה שלי, בהבדל מהצעת וזבר-הכנסוז מתי פלד, אפילו אני מודה

שהיא פוזות חשובה, אבל אין שוס ספק שהיא הצעה קלאסית העומדת בקריטריונים של

דחיפות. הצעתי אינה מתייחסת לשינוי בתקנון. יש עובדה. אי-אפשר לומר הבה נחכה

עד שהממשלה תאשר את המינוי ואחר-כר יגידו שהמינוי כבר אושר והנושא לא דחוף. מה

זה משנה איך הממשלה דנה ואיך הממשלה מחליטה? יש עכשיו מינויים לצנזורה. הם היו

צריכים להתקבל כבר השבוע. הם לא התקבלו השבוע כי יש דין ודברים בין השרים. יש

הצעות שונות. יכול מאוד להיות שהמינוי יבוא לאישור הממשלה ביום ראשון הקרוב.

לאחר מכן זה כבר יהיה ענין של לאחר מעשה. האם יו"ר הכנסת והסגנים יכולים להבטיח

לי שביום ראשון הבא לא יאושרו המינויים לצנזורה שאגב אינם מינויים בעלמא, אלא

מינויים שבאים לשנות מן הקצה אל הקצה את תכניות הצנזורה. נושא זה יכול להיות

שנוי במחלוקת. זו בדיוק המחלוקת שיכולה לבוא לידי ביטוי במליאת הכנסת. אם יו"ר

הכנסת והסגנים מקבלים על עצמם התחייבות כזאת, אני מסיר את ההצעה; אבל אם הם לא

מקבלים על עצמם התחייבות כזאת ואם הם לא יודעים אם ההחלטה תתקבל בממשלה ביום

ראשון או לא, הם לא יכולים לומר שההצעה אינה דחופה. יכול להיות שההצעה לא

חשובה, אבל היא בהחלט דחופה.

יושב-ראש הכנסת והסגנים אישרו השבוע הצעה חשובה ביותר בעיני והיא העלאת

מחירי התחבורה הציבורית. הנושא הועלה כבר לפני שבוע ולא אושר, אני בכלל לא

מבין את ההגיון - מאשרים דחיפות להצעה שלא אושרה לה הדחיפות לפני שבוע, כאשר

הדברים הם כבר לאחר מעשה. מה ההגיון? (ש' וייס: זו מחאה לסדר-היום.) הרי זה

ממש עולם הפור. כל זמן שההצעה באמת היתה דחופה - לא אישרו דחיפותה; לאחר מעשה -

מאשרים דחיפות ההצעה. לפני שבוע זו היתה הצעה דחופה קלאסית כי היא באה למנוע

מעשה או מחדל על-פי מה שכתוב בתקנון. צריך לקרוא את התקנון. לאחר שבוע, כאשר

זו כבר עובדה קיימת, עבר זמן - אז מאשרים את דחיפות ההצעה. עכשיו זה באמת כבר

לא דחוף. מי שחושב שהנושא די חשוב - ואני חושב שהוא חשוב - יואיל בטובו להקצות

הצעה רגילה לסדר-היום בנושא העלאת מחירי התחבורה הציבורית, כי הנושא באמת כבר לא

דחוף, כי כבר לא יורידו את שיעורי התחבורה אפילו באחוז אחד.

אותו הדבר אני אומר לגבי הצנזורה. בשבוע הבא זו כבר תהיה עובדה קיימו!.

לאחר ישיבת הממשלה יאשרו לי דחיפות ההצעה - אז מה אעשה?

מי וירשובסקי;

גם אני הגשתי הצעה דחופה בנושא זה.
יי שריד
תבוא עליר הברכה, אבל אני הגשתי ערעור.
סגן יו"ר הכנסת אי נחמיאס
חבר-הכנסת יוסי שריד טעה בדבריו לגבי ההצעה לסדר-היום בענין מחירי התחבורה

הציבורית. ההצעה לא נדחתה בשבוע שעבר. אבקש מחבר-הכנסת שריד לדייק ולא לומר

שהיא לא אושרה, אלא לא נדחתה. כאשר יו"ר הכנסת והסגנים רוצים לדחות דחיפותה של

הצעה - אנחנו דוחים אותה; כאשר אנחנו רוצים לאשר אותה - אנחנו מאשרים אותה. לו

היינו דוחים דחיפות ההצעה בשבוע שעבר, אני מניח שהיו מגישים ערעור על כר בפני

ועדת הכנסת. הסיבה שלא אישרנו דחיפות ההצעה בשבוע שעבר היתה שעדיין היה ויכוח

ולא ידענו בדיוק מה ייצא מזה, קיבלנו בקשה וגם ביקשנו הבהרות.

חבר-הכנסת שריד, לגבי ההצעה הקונקרטית שלר - בדברי ההסבר לא כתבת שעומדים

לשנות את הרכב הוועדה.



יי שריד;

כתבתי זאת שחור על גבי לבן. אבקש להביא את דברי ההסבר שהגשתי ליו"ר הכנסת

והסגנים.

סגן יו"ר הכנסת א' נחמיאס;

לממשלה יש היתר, על-פי החוק, להקים את הוועדה במתכונתה. אתה יכול לערער אם

יש לר נימוק שבא לשנות מצב. אם אתה חושב שיש מקום לערעור - בבקשה, תגיש זאת

מיורש.

יי שריד;

אין מה להגיש זאת מחדש. כתבתי בהצעתי: מינויים צפויים בצנזורה על סרטים

ומחזות. וכי על מה הגשתי את הצעתי?
סגן יו"ר הכנסת אי נחמיאס
אם מדובר על שינויים במינויים - אני מוכן ברשות יו"ר הוועדה לא לערוך

עכשיסו הצבעה. נבדוק בדיוק מה שחבר-הכנסת שריד הגיש. כי אם זה ענין של

שינויים - זה דבר אחר. אני מבקש אתנחתא. נבדוק את הענין מייד ונחזור לדון בו

שוב עוד בישיבה זו.

היו"ר שי דורון;

האם המערער מקבל את ההצעה?

יי שריד;

אני מוכן לקבל את ההצעה.
היו"ר שי דורון
סוכם; סגן יו"ר הכנסת יברר את הנושא והוועדה תחליס בנושא עוד בישיבה זו

היו"ר שי דורון;

ב. השגות לתיקון סעיף 45 לתקנון הכנסת

הוגשו מספר השגות לתיקון סעיף 45 לתקנון הכנסת בנושא השאילתה הרגילה, שאם

חבר הכנסת השואל נעדר מהאולם חבר כנסת אחר לא יוכל לאמץ את השאילתה. ההשגות הן

של חברי-הכנסת; דנינו, פלד וסובי.

בהחלטת ועדת הכנסת נאמר; "בסעיף 54(א) לתקנון הכנסת, בסופו יבוא; 'נעדר

השואל מהאולם, יעביר השר את תשובתו לפרוטוקול, אולם רשאי הוא - אם רצונו בכר -

לקרוא תשובתו גם בהעדרו של השואל'".

אמרנו שהשר רשאי. השאלה היתה האם רשאי חבר כנסת אחר לאמץ. לא ברור לי

הדבר.

שי כרם;

הנוסח לא ברור. נכתב; "רשאי הוא" במקום; "רשאי השר".

היו"ר שי דורון;

נבקש מהיועץ המשפטי של הוועדה לתקן זאת.



אי ורדיגר;

אני רוצה להציע הצעת פשרה. הצעתי היא שחבר מאותה סיעה יהיה רשאי לבקש

להשיב על השאילתה אם חברו לסיעה נעדר מהאולם.

י' שריד;

אין בהצעתך שום פשרה, כי זה היה הנוהג מאז ומתמיד.

אי ורדיגר;

לא. היו מקרים שחברי כנסת ביקשו שהשר יקרא את תשובתו כאשר השואל נעדר

מהאולם והם לא היו חברי סיעתו של השואל. אני חושב שיהיה זה מן הנכון לאפשר לחבר

מאותה סיעה לבקש להשיב על השאילתה בהעדרו של השואל מהאולם. אני בהחלט מסכים לכר

שלא כל חבר כנסת יוכל לבקש להשיב לשאילתה בהעדרו של השואל, אלא רק חבר סיעתו. זה

יהיה מן הראוי, מן המקובל, ולא יזיק לעבודה התקינה של הכנסת.

ת' טובי;

אני רוצה לבקש מהוועדה להחזיר את מוסד השאילתה הרגילה למצב שהיה לפני

התיקון שנתקבל בוועדה אשר בא לפגוע במוסד השאילתה הרגילה. כאשר השאילתה מוגשת

באמצעות יו"ר הכנסת והסגנים והשר מתבקש להשיב עליה מעל בימת הכנסת, היא כבר

איננה נחלתו הבלעדית של חבר הכנסת ששאל את השאילתה, היא כבר חלק מעבודתה של

הכנסת. במשך שנים רבות נהוג היה שהשר השיב על כל השאילתות מעל דוכן הכנסת. זה

ענין ציבורי, חלק חשוב ויסודי מעבודתה של הכנסת. נעשו צעדים, בלי שינוי התקנון,

שיו"ר הכנסת או סגן יו"ר הכנסת אמרו לשר שאם השואל נעדר מהאולם השר יכול להעביר

את הוזשובה לפרוטוקול. נוהג זה הפר לנוהל שהשר לא משיב לשאילתות כאשר חבר הכנסת

השואל נעדר מהאולם. למרות שלדעתי זה היה בניגוד לתקנון.

בעקבות הנהגת השאילתות בעל-פה הוקטנה מכסת השאילתות הרגילות. נוצרה שחיקה

בזכותו של חבר הכנסת להגיש שאילוזה ולשמוע אוז התשובה מעל בימת הכנסת. ועכשיו

מתכוונים גם שהשר לא ישיב מעל דוכן הכנסת כאשר חבר הכנסת השואל נעדר מן האולם.

חבר הכנסת יכול באותו יום לא להיות נוכח במליאת הכנסת, כאשר הוא עסוק, אבל יש

לשמור על האקט שהשאילתה תובא ותישמע מעל דוכן הכנסת, אם חבר הכנסת נוכח או לא

נוכח במליאת הכנסת.

בתיקונים האלה אנחנו יותר ויותר פוגעים - לא משפרים - בעבודתה של הכנסת

ובזכויותיהם של חברי הכנסת.

לכן, אני מציע להחזיר את מוסד השאילתה למצב שהיה במשך שנים רבות - שהשר

ישיב על השאילתה מעל דוכן הכנסת, בין אם חבר הכנסת נוכח או לא נוכח במליאת

הכנסת.

מי פלד;

גם אני רואה פה נסיון מתמשך לצמצם את האפשרות לדון, להתייחס, לטפל בנושאים

המעניינים את חברי הכנסת על-ידי תקנות טכניות בעיקרן שתוצאתן הברורה היא לצמצם

את יכולת ההתדיינות.

המצב המתואר בהצעה הוא שחבר הכנסת הגיש שאילתה, השר טרח והכין תשובה

לשאילתה, ביום שהשר משיב על השאילתה, שאף פעם לא ידוע מראש מתי הוא ישיב, אלא

בבוקרו של אותו יום, לא תיקרא התשובה מעל דוכן הכנסת אם לא הזדמן באותו רגע לחבר

הכנסת להיות נוכח במליאת הכנסת. על אף הסרחה של חבר הכנסת ושל הפקידים שעזרו

לשר להשיב על השאילתה - כל זה איננו נחשב והתשובה לא נמסרת מעל דוכן הכנסה אם

חבר הכנסת השואל איננו נוכח באולם. מטרת מסירת התשובה מעל דוכן הכנסת היא

שחבר-הכנסת השואל שואל שאלה נוספת בעקבות מתן ובתשובה. כל זה נמנע בגלל מקרה

שחבר הכנסת לא נכח באולם, שעה שהשאילתה עצמה יכולה לעניין חברי כנסת אחרים.



כבר הוזכר שמספר השאילתות שחבר הכנסת יכול להגיש הוא מוגבל, על-פי התקנון,

כך שלא כל חבר כנסת יכול לשאול ככל העולה על דעתו, יש כאן הסתייגות טבעית מאוד

של חברי הכנסת, ביזמתם של חברי כנסת אוזרים, שמעלים עניינים שהם בהחלס מעניינים

חברי כנסת אחרים. מדוע נמנעת האפשרות להשיב על השאלה שתשובתה מוכנה בידי השר?

מדוע לא לאפשר לחבר כנסת אתר, לאו דווקה מאותה סיעה, כל חבר כנסת שנמצא באולם

וחושב שהשאילתה די מעניינת - לשמוע את התשובה ולהמשיך בשאלה נוספת בעל-פה? אחרי

הכל "פרלמנט" בא מהפועל "פרלה" - לדבר. מדוע להגביל את האפשרות הזאת? אינני

רואה כל סיבה, אלא אם כן באמת רוצים שתצומצם האפשרות לדבר ולהתדיין בכנסת.

אני לא רואה לא את ההגיון ולא את ההצדקה העקרונית לענין הזה, לפי דעתי, לא

רק שלא צריך להגביל, אלא צריך להרחיב. דהיינו, לאפשר לכל חבר כנסת, אם הוא נוכח

באולם ומוצא שהשאילתה מעניינת אותו, לבקש לשמוע את התשובה ולהוסיף לאחר התשובה

שאלה נוספת.

היו"ר שי דורון;

אני מבקשת להודיע בצער על פטירתו של עורר-דין ארי אנקוריון, שהיה חבר בארבע

כנסות של הכנסת ויושב-ראש ועדת הכנסת. אני רוצה לשלוח בשם הוועדה תנחומים

למשפחה. אני מבקשת ממזכירת הוועדה לפעול בהתאם. אנחנו בוודאי נכבד חיום את

זכרו בפתיחת ישיבת מליאת הכנסת. אני מבקשת מחברי הוועדה לקום לזכרו של

חבר-הכנסת לשעבר ארי אנקוריון.

(חברי הוועדה מכבדים בקימה זכרו של חבר-הכנסת לשעבר ארי אנקוריון)

שי וייס;

כל מכשיר הוא טוב במידה שהוא טוב וכל עוד הוא טוב. אין לי נסיון פרלמנטרי

עשיר כמו לחבר-הכנסת תופיק טובי, או לחבר-הכנסת יוסי שריד, אבל קצת יותר מאשר

לחבר-הכנסת מתי פלד מבחינת הזמן. מה היה בכנסת הקודמת שהביא אותנו לידי ההחלטה

הזאת? קבוצה קטנה של חברי כנסת הפכה את השאילתה הרגילה לאיזה שהוא ענין שסבל

מאינפלציה שהטרידה מאוד את הכנסת. היו מספר חברי כנסת שחיברו עשרות שאילתות.

חבר-הכנסת פלד אמר שהשר טורח להשיב תשובה. פקידי השר טרחו להכין תשובה.

מזכירים ועוזרים פרלמנטריים של אותם חברי הכנסת טרחו להכין שאילתות. היו מספר

חברי כנסת שאני לא זכיתי לראות אותם אף פעם במליאת הכנסת, ולא רק אני, שהיו להם

אין סוף של שאילתות. אני מעריר שגם הם לא יודעים אילו שאילתות נשאלו בשמם. אני

מקווה שהשר ידע איר הוא השיב בשם הפקידים.

נכון הוא שכמה חברי כנסת מאוד מנוסים ואחראים עשו שימוש וירטואוזי במוסד

השאילתה - למשל חבר-הכנסת תופיק טובי, אני במקרה וזקרתי את מוסד השאילתה לפני

בואי לכנסת, ניתחנו את כל השאילתות שהוגשו במשר 8 כנסות, מוסד השאילתה באמת היה

מכשיר חשוב ביותר בגלל הקונקרטיות שלו, בגלל העובדה שאתה לא יכול להתחמק ואתה

צריר להשיב,

מה שעשינו היה תוצאה של שימוש נלוז מצד מספר חברי כנסת במוסד הזה, אינני

בטוח שצריר לחזור לזה, זו פרשה אחת.



פרשה שניה היא האימוץ. דנו כאן בנושא זה. בשביל סיעה קטנה אידיאולוגית -

האימוץ הוא דבר טבעי לגמרי. כל העבודה היא סיעתית. בחד"ש או ב"מתקדמת", בר"צ

ובמפ"ם - החברים עובדים גם לוזוד וגם בייזד. בשבילם רוב השאילתות הן עסק שיש לו

גם מטען אידיאולוגי וזה נוגע בדיוק לעניינים שהם מתעניינים בהם. עובדה שתבר זה

או וזבר אוזר מאותה סיעה הגיש את השאילתה היא לא כל כך חשובה. מה עוד שבסיעות

קטנות יש לא פעם תורנות נוכחות. אחד נמצא בשליחות פה, אחד שם, והשלישי ממלא פה

את התורנות של הסיעה כולה. אם חבר-הכנסת וילנר שאל שאילתה וזשובה והוא נמצא

בשליחות בוועידת המפלגה, דבר מאוד מקובל, טבעי שחבר-הכנסת תופיק טובי ירצה

שהתשובה תיקרא מעל דוכן הכנסת. אני לא אומר זאת בזלזול. יש להם בעיה בענין זה.

יחד עם זאת יש כל כר הרבה מוסדות פרלמנטריים נוספים שבהם נשמר עקרון

השוויון בין הסיעות הקטנות לבין הסיעות הגדולות, בעצם אי שוויון לטובת הסיעות

הקטנות, שעם כל ההבנה נראה לי שענין האימוץ גם הוא לו לא היו מבזבזים אותו איש

לא היה נוגע בזה. פעם היה מאמץ אחד פעם בשבועיים. אחר-כך חבר המאמצים גדל

מאוד. רגעיה היא האקונומיה של מליאת הכנסת.

אני מציע שלא נקיים היום הצבעה בנושא זה, נמתין להרכב מלא יותר של מליאת

הוועדה. לא הוגן לקיים הצבעה, בנושא של כר הרבה זמן דנו בו, בהרכב לא מלא של

חברי הוועדה. אני מבקש זאת מסיבות מאוד חבריות.
היו"ר שי דורון
נהוג שכל נושא ששנוי במחלוקת לא יובא השבוע להצבעה בגלל ועידת חירות.

ת' טובי;

העובדה שהגבילו את האפשרות להגיש מספר שאילתות היא לא לדיון? יש להתחשב

בעובדה הזאת. המוסד של שאילתה בעל-פה שהחלטנו עליו תופס עכשיו זמן רב יותר

ממסגרת השאילתות הרגילות ולא לכך התכוונו.

היו"ר שי דורון;

אני רוצה לרוביא לידיעת חברי הוועדה שההגבלה של השאילתות הרגילווז היא ל-30

שאילתות לחבר כנסת למשך מושב, כך שזה לא כל כר מוגבל.

שי וייס;

מה זה 30 שאילתות רגילות למושב לעומת 150 השאילתות שחבר-הכנסת תופיק טובי

נהג להגיש; 250 השאילתות שאני נהגתי להגיש; ו-600 השאילתות שחברת-הכנסת שושנה

ארבלי-אלמוזלינו נהגה להגיש?

מי וירשובסקי;

אני רוצה להצטרף להצעתו של חבר-הכנסת ורדיגר. אני חושב שההצעה של חבר-

הכנסת ורדיגר היא הצעה נכונה בנסיבות הענין. הרי השאילתה בסופו של דבר נענית.

לא משוס שנעדר חבר הכנסת מוחקים את השאילתה. התשובה מופיעה בפרוטוקול, חבר

הכנסת מקבל את התשובה והוא יכול לעשות איתה מה שהוא רוצה. לא סותמים על ידי כר

לחבר הכנסת את הפה.

בכל זאת, חבר הכנסת שהגיש שאילתה פועל בתור קבוצה שהיא סיעתו, אם הוא איננו

נוכח במליאת הכנסת, מסיבות מוצדקות שהזכיר חבר-הכנסת וייס, אין שום רע בכר אם

חברו לסיעה יבקש שהשר ישיב על השאילתה. אבל לא מתקבל על הדעת שנציג סיעה יריבה,

שאולי רוצה לנגח את שואל השאילתה, יאמץ את השאילתה ויבקש שהשר ישיב על השאילתה.



אני גם לא חושב שאנחנו יצרנו מצב שאנחנו משאירים את ההחלטה רק בידי השר.

ירצה השר - ישיב; לא ירצה - לא ישיב. אני חושב שזה צריך להיות גם בתוך הכנסת

ובקרב חברי הכנסה, ולכן הסיעה היא לדעתי הגבולות הסובים ביותר לבקשה כזאת, ביו

שזאת סיעה גדולה או סיעה קטנה, ובכר אנחנו גם נאפשר שהשאילתה תעלה אבל מהצד

הנכון שלמעשה העלה את השאילתה.

לכן אני מצסרף להצעה של חבר-הכנסת ורדיגר.

יי שריד;

תמכתי בשעתו בשינויים האלה ואם הנושא יעלה שוב להצבעה אמשיך ואתמוך בהם.

אמנם באופן תיאורטי יש מגבלה של מספר שאילתות, אבל באופן מעשי כמעט ואין מגבלה

כזאת. מאוד אתפלא אם חבר-הכנסת טובי יאמר לי שסיעתו הגיעה בזמן מן הזמנים

לניצול המלאי ולא היתה מסוגלת להגיש שאילתה נוספת רק משום שנגדשה הסאה. יש לי

אפילו חשד עמום שבמזכירות הכנסת לא רושמים את מספר השאילתות.
שי יעקבסון
רושמים.

יי שריד;

ההגבלה מצד אתד מאפשרת לשאול כל מה שאדם רוצה לשאול בתנאי שיש מידה של

וזשיבות. מצד אחר, לא לתת לעוזר הפרלמנטרי שישאל שאלות תשובות או לא וזשובות,

לענין או לא לענין, טכניות, חסרות פשר וכוי. אפשר כמובן להציג מגבלה שמחייבת את

חבר-הכנסת לא להגיש שאילתה של קש. אני לא מעלה על דעתי ששאילתה חשובה לא הוגשה

רק בגלל ההגבלה הזאת. לסיעת חד"ש, למשל, המונה 4 חברים יש 120 שאילתות רגילות

וזה די והותר.

ת' טובי;

יש שאילתה בעל-פה. וזכרי הכנסת נזקקים יותר לשאילתות בעל-פה.

יי שריד;

הפשרה שחבר-הכנסת ורדיגר מציע היא לא פשרה מהסעם הפשוט שבערך %90-%95 מן

המקרים של בקשה לאמץ שאילתה שהיו במליאת הכנסת באו מצד חברי הסיעה של השואל.

זכורים לי מעט מאוד מקרים שחברי כנסת מסיעות שונות ביקשו לאמץ שאילתה של חבר

סיעה אחרת.

אי-אפשר להתייוזס לשינויים שערכנו במוסד השאילתה הרגילה כלשינויים אחרים

שערכנו, כי בסך הכל מוסד השאילתות בעל-פה הצליח.

מוסד השאילתה הרגילה, חוץ ממספר בחינות שאני מבין אותן, פשס את הרגל, אני

לא זוכר בעשר השנים האחרונות פעם אוזת ששאילתה רגילה שודרה ברדיו או בטלוויזיה

בקולו של בר-הכנסת השואל או בקולו של השר המשיב. שודרה כתבה באמצעות וקריין,

כאשר חבר הכנסה הפנה השומה לב העהונאי לחומר מעניין בתשובה של השר, וזאת אפשר

לעשות גם כאשר התשובה לא נקראה מעל הדוכן אלא נמסרה לפרוטוקול. האפשרות הזאת

קיימת גם עכשיו. התשובה נמצאת בפרוטוקול ואפשר לעשות בה שימוש, אם רוצים. בפעם

הקודמת אמרתי באירוניה, אבל יש בכך גם מידה של אמת, לפי דעתי כאשר התשובה נמסרת

לפרוטוקול זו שיטה טובה יותר לפרסום. ברגע שהתשובה ניתנת מכל דוכן הכנסת היא כבר

נתפרסמה.



אין בעניו אימוץ השאילתה שום שירות לציבור. זה סתם גילוי טרדני במליאת

הכנסת. אני עוד יכול לרובין הגיון מסויים, שבא לידי ביטוי בדבריו של חברי הכנסת

פלד, שאם כבר מאשרים לחבר הכנסת לאמץ שאילתה - שיתנו לו גם לשאול את השאלה

הנוספת. שהוא יהיה מאמץ חוקי ומלא. אבל רק הדבר הטכני, שהשר יקרא את התשובה

מעל דוכן הכנסת - האם כל כך מעניין לשמוע את השר קורא תשובות לשאילתות של וזברי

הכנסת שאינם נוכחים במליאת הכנסת? חבר הכנסת המעוניין בכך יקרא את התשובה

בפרוטוקול של הכנסת.

אני לא מבין במה נפגע מעמד הפרלמנטריזם הישראלי בזה שלא קוראים את התשובה

מעל דוכן הכנסת.

לכן אני לא חושב שיש חשיבות לאימוץ השאילתה. זה לא קשור לשום דבר, לא

לחופש ההתבטאות, לא לחופש הפעולה, לא לחופש ההתבטאות ולא לחופש התמרון. זה סתם

מטרד. אני מרגיש שיש לי די אפשרויות להתבטא בכנסת. זאת דעתי.

היו"ר שי דורון;

אני נענית לבקשת חבר-הכנסת וייס. יש נוהג שבשבוע בו מתקיימות ועידות של

המפלגות לא מקיימים הצבעות בנושאים קונטרוברסליים.

אני מעבירה את רשימת הנואמים למזכירת הוועדה. חברים שעוד לא התבטאו יקבלו

רשות הדיבור בישיבת הוועדה בה נדון בנושא זה.

סוכם; להמשיר הדיון בנושא הנ"ל בישיבה יובאה של הוועדה

היו"ר שי דורון;

כפי שסיכמנו, נחזור עתה לערעור של חבר-הכנסת שריד. ביקשנו מסגן יו"ר הכנסת

לברר בדיוק את הנושא ולהשיב לנו.

2. ערעורו של חבר-הכנסת שריד על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים

בדבר אי הכרה בדחיפות הצעתו לסדר-היום בנושא;

"מינויים קרובים בצנזורה על סרטים ומחזות"
סגן יו"ר הכנסת אי נחמיאס
הבאתי את החומר. אני קורא את דברי ההסבר של חבר-הכנסת שריד. "שר הפנים

יצחק פרץ מתכנן שינויים פרסונליים בהרכב הצנזורה על סרטים ומחזות, שישנו באופן

מהותי את אופיו של המוסד. על הכנסת להידרש בדחיפות לשינויים אלה עוד לפני

שיכנסו לתקפם".

היו"ר שי דורון;

הצבעה

הוחלט; ברוב של 4 חברים נגד 2 חברים - להכיר בדחיפות ההצעה הנ"ל

הישיבה ננעלה בשעה 9.50

קוד המקור של הנתונים