הכנסת האחת-עשרה
מושב שני
נ וסח לא מתוקן
פרוטוקול מסי 122
?מישיבת ועדת הכנסת
מיום שני, אי באדר אי התשמ"ו - 10.2.86, בשעה 10.00 בבקר
נכחו: יושב-ראש הכנסת שי הלל
חברי מוועדה;
מ' רייסר - היו"ר
ר' אדרי
מי איתן
וזי גרוסמן
שי דורון
ש' וייס
ת' טובי
ג' כהן
יי שריד
מוזמנים;
שי יעקבסון - מזכיר הכנסת
שי כרם - סגנית מזכיר הכנסת
היועץ המשפטי של הוועדה; צי ענבר
מזכירת הוועדה; מי בדפי
קצרנית; ני רינגלר
ישיבת ועדה של הכנסת ה-11 מתאריך 10/02/1986
הצבעה אלקטרונית בכנסת; סדרי הדיון בכנסת בשבוע בו חל חג הפורים; קביעת הוועדה המשותפת כנסת-כספים לדיון בתקציב הכנסת; קביעת הוועדה שתדון בנושא: "הכללת יישובי עימות חורפיש ורחניה ברשימת יישובים המוצעים לאישור הממשלה על-ידי שר הכלכלה"; קביעת מועד פגרת הפסח; קביעת מסגרת הדיון בהצעות סיעות להביע אי אמון לממשלה; קביעת מסגרת הדיון בנושא: "עידוד שירות קבע של קצינים זוטרים בצבא" -מאת חבר-הכנסת יוסי שריד; תלונת חבר-הכנסת אוריאל לין נגד השר לקליטת העלייה
פרוטוקול
א. קביעת מסגרת הדיון בהצעות סיעות להביע אי אמון לממשלה;
ב. הצבעה אלקטרונית בכנסת;
ג. קביעת הוועדה המשותפת כנסת-כספים לדיון בתקציב הכנסת;
ד. תלונת חבר-הכנסת אוריאל לין נגד השר לקליטת העליה;
ה. סדרי הדיון בכנסת בשבוע שחל בו חג הפורים;
ו. קביעת מועד פגרת הפסח;
ז. קביעת מסגרת הדיון בהצעה לסדר-היום;
ח. קביעת הוועדה שתדון בהצעה לסדר-היום.
היו"ר מי רייסר;
אני פותרו את הישיבה.
א. קביעת מסגרת הדיון בהצעות סיעות להביע אי אמון לממשלה
סיעות מפ"ם, כ"ך וחד"ש הגישו ביוס ד' שעבר הצעות להביע אי אמון לממשלה.
סיעת ר"צ הגישה אתמול הצעה להביע אי אמון לממשלה. עילות ההצעות כדלקמן: סיעת
מפ"ם - עקב סיגרת מספנות ישראל נוכח החלטות הכנסה, ועדת השרים לענייני כלכלה
ופסיקת בית-המשפט; סיעת כ"ר - בשל אדישות הממשלה לגל שנאה כלפי קדשי ישראל
ותושבים שומרי תורה ומצוות בארץ-ישראל; סיעת חד"ש - בשל יירוט המטוס האזרחי
הלובי והצהרת שר הבטחון שישראל תמשיר בדרכה זו; סיעת ר"צ - בשל התוצאות החבריות
והאנושיות הקשות של התכנית הכלכלית. ועדת הכנסת מתבקשת לקבוע מסגרת לדיון
בהצעות הנ"ל.
שי דורון;
להצעת סיעת כ"ר אני מציעה לקבוע 5 דקות הודעות סיעות. לכל שלוש ההצעות
האחרות - 70 דקות הודעות סיעות. בהצעות סיעות מפ"ם ור"צ בנושא הכלכלי - אני
מציעה דיון משולב.
היו"ר מי רייסר;
כלומר, הודעות סיעות בתחום של 10 דקות לנושא החוץ והבטחון - יירוט המטוס -
של סיעת חד"ש; 10 דקות לנושא החברתי-כלכלי של סיעות מפ"ם ור"צ; 5 דקות
לחבר-הכנסת כהנא.
ש' וייס;
תהיה ההחלטה אשר תהיה, אני רוצה באופן עקרוני, בפעם השלישית, להעיר ולהציע
גם הצעה בתום ההערה. יש פה תהליך הולך ומתמשך של פארסה סביב כל הצעות האי-אמון.
יש לנו 7 סיעות אופוזיציה קטנות, באופן טבעי יש ביניהן גם תחרות והכל בסדר; אבל
בשימוש בהצעת אי אמון יש חטיפת סדר היום של מליאת הכנסת. אתה לא יכול לקיים
חיים מסודרים במליאת הכנסת - דיון בהצעות חוק והצעות לסדר-היום - כי יש פה ממש
אלמנט של חטיפה של סדר היום של הכנסת. ממילא כל הצעות אי האמון האלה הן כולן
דקלרטיביות, אין בהן שום מימד של סיכוי להפיל את הממשלה. ברוב הפרלמנטים בעולם
בכלל לא קיים סידור כזה. העליתי זאת בעבר ואני מעלה זאת שוב. יש לנו כאן בעיה,
אנחנו פשוט עושים וולגריזציה של כל חיי המליאה, עם כל הדמוקרטיות הבלתי רגילה.
אני כבר מכיר את הנאומים הדמוקרטורים. אין שום קשר. כל המדינות הדמוקרטיות,
שבחלקן הקדימו לנו במשטר הדמוקרטי, יש להן סידורים אחרים.
שי דורון;
אבל זה התקנון שלנו.
שי וייס;
הצעתי היא שעם שוך הסרסור המוזר הזה הפוגע במציעים עצמם, כי איש כבר לא
יתייחס ברצינות להצעות אי האמון שלהן, אני לא מציע שינוי התהליכים והתקנון, אלא
אני מציע ריסון עצמי. אני מציע שבעתיד ננקוט בצעדים.
לגבי קביעת מסגרת הדיון, אנחנו שוב חוזרים לוויכוח שהיה לנו בשבוע שעבר. לא
רק שלסיעות הקטנות, עם כל חשיבותן, יש היתרון הבלתי רגיל של שימוש אינפלציוני
בתקנון ובהצעות אי אמון לחטיפת סדר היום של הכנסת, אלא גם זכות הדיבור נלקחת
מהסיעות הגדולות על-ידי הקצבה זהה של 10 דקות. אני יודע שבסיעה שלי יש תמיד עוד
שניים שלושה חברים שרוצים להתבטא. הם נגררים לאותו סדר יום. באופן קונקרטי, עם
כל המצוקה, אני מציע באיזו שהיא צורה לתת ביטוי לגודל הסיעות.
מי איתן;
גודל הסיעות בא לידי ביטוי בוועדת הכנסת הקובעת את מסגרת הדיון.
שי וייס;
אני מציע דיון סיעתי, ולא 10 דקות הודעות סיעות.
שי דורון;
אני רוצה לתקן את ההצעה שלי. כפי שנהגנו בעבר - בהודעות סיעות הגדלנו את
מסגרת הזמן של הסיעות הגדולות, אני מציעה לנהוג כר גם היום. זה יפתור את ובבעיה.
בהודעות סיעות עשו זאת בניגוד לתקנון, אבל עשו זאת.
גי כהן;
עקרונית, שמעתי את דברי וזבר-הכנסת שבוז וייס וגם את דברי יושב-ראש הכנסת
המביע את ההסתייגות שלו מהאינפלציה בהצעות אי אמון לממשלה. נכון, זה באמת מצב
לא נעים, אבל זה גם לא חטיפת סדר היום של הכנסת. אי-אפשר להשוות זאת למצבים
אחרים, אפילו לא למצבים שלנו בממשלות אחרות. יש היום ממשלה מאוחדת ויש בעיות
מי ורודות בגלל המצב הפוליטי. אני לא מציעה היום ללכת לדברים מרחיקי לכת בגלל
המצוקה שקיימה - והיא קיימת - כדי לשנות תקנון למצבים רגילים של ממשלה. מחר
תהיה ממשלה של סיעה אחת ואז הצעות אי האמון יכנסו שוב למסלול הרגיל שלהן. לכן
אסור לנו היום לערוך שינויים מרחיקי לכת.
אני מבקש להתרכז בנושא דיוננו הספציפי ולא לפתוח דיון בנושא.
גי כהן;
אני מציעה לא לקיים היום דיון בנושא וגם אין צורך לקיים דיון בנושא בעתיד.
עובדה - גם ר"צ, גם מפ"ם וגם התחיה - כמה פעמים הן הגישו הצעות אי אמון לממשלה
במשך התקופה הזאת. העובדה שחבר-הכנסת כהנא מגיש הצעת אי אמון מדי שבוע - אנחנו
כבר חיים עם זה; אבל היום יש הצטברות של נושאים שהצריכו הגשת הצעות אי אמון
לממשלה. אי-אפשר ברגע של מצוקות לעשות זאת. אני חושבת שאסור לנו לשנות שום דבר
בתקנון בנושא זה.
אשר להצעה הקונקרטית של היום, בפעם הקודמת הצעתי לקיים דיון סיעתי. הצעתם
לקיים הודעות סיעות. בסופו של דבר קיבלתי את הצעתכם. גם פה אני נגד כל שינוי
של התקנון. אס פעם איות היתה פריצה של התקנון - אני לא חושבת שצריכה להיות גם
פעם שניה. יש בתקנון הודעות סיעות - אז תהיינה הודעות סיעות. ידוע, משך זמן
זהה לסיעה קטנה כלסיעה גדולה. כאן זה לא ענין של גודל. הכנסת באה ואומרת שיש
שינוי בתפיסות והן באות לידי ביטוי ולא חשוב כמה חברי סיעה יש.
לכן אני מציעה לקבוע הודעות סיעות. אם יעמדו כאן על ההצעה לקיים דיון
סיעתי - למרות שבפעם הקודמת הסכמתי, אני לא מוכנה לקבל זאת הפעם. אני כמובן
תומכת בהצעה לארוז- את הדיון בהצעות הכלכליות ולהפריד בין ההצעות האחרות.
גס אני מתנגדת לקיים דיון בנושא זה. אם מישהו רוצה לקיים דיון בנושא זה
זכותו לבקש שהוועדה תקיים דיון בתיקון התקנון בנושא זה. אני דווזה את הצורה הזאת
של העמדת נושא בסדר היום, האמירה שיש התבטלות של הסיעות הקטנות וכו'. אנתנו חיים
בקואליציה של 96 חברי כנסת. כאשר הכנסת כולה מחליטה פה-אחד החלטה ביחס למספנות
והממשלה איננה מבצעת את ההחלטה - מה צריך חבר הכנסת לעשות? - להתפרע על יד משרד
ראש הממשלה, או להגיש הצעת אי אמון לממשלה?
אני חושבת שיש לקיים הוזלות סיעות. אם אתם רוצים דיון - זכותכם לבקש. אני
מסכימה לחלוקת הדיון בהצעות אי האמון, נראה אם כל ההצעות תעלינה היום, או שחלק
מההצעות תעלינה היום והיתר ביום רביעי.
שי דורון;
זה תלוי ביושב-ראש הכנסת.
יו"ר הכנסת שי הלל;
אני לא יודע אם זה תלוי בי. אם סיעה לא רוצה שהצעת אי האמון שהגישה תידון
היום - הפרוצדורה היא להסיר אותה היום ולהגישה מתר - ואז הדיון יתקיים ביום
רביעי. אם הצעות אי האמון מונחות לפני היום - אני לא יכול לדחות את הדיון בהן.
ת' טובי;
אני מייעץ לחבר הכנסת וייס ולחברי סיעות נוספים אשר כל פעם שמועלית הצעה או
סדר עבודה שלא נראה להם או מציק להם הם מייד מציעים לתקן את התקנון - לא לנהוג
כך. גם השמעת הצעה או מחשבה כזאת היא פגומה מבחינת עבודת הכנסת. כולנו צריכים
לחיות עם תקנון ועם זכויות המוקנות לסיעות ולא כל פעם לבוא ולאיים העליהן
בגרזן של תיקון התקנון.
לגופו של ענין, מתי הוגשו הצעות אי אמון בתכיפות כזאת? - תערכו חשבון
וניווכח לדעת.
יי שריד;
סיעת המערך בהיותה באופוזיציה הגישה יותר הצעות אי אמון למממשלה.
ת' סובי;
הצעת אי אמון לממשלה היא חלק מעבודת הכנסת, כמו הצעת חוק. אי-אפשר לחנוק
את הכלי הזה.
אם אתם רוצים לקיים דיון סיעתי - תציעו דיון סיעתי. אני לא מתנגד לכך. אם
אינם רוצים דיון סיעתי - נקבע הודעות סיעות.
באשר להצעות אי האמון שהוגשו כולן בבת אחת - לכהנא כבר התרגלנו; אם מבחינה
פורמלית אנחנו נדרשים להסיר את ההצעה ולחזור ולהציע אותה - אפשר לעשות זאת וכר
היום נדון בחלק מההצעות ומחר נדון ביתר ההצעות. אני לא מתנגד לכר. אפשר לבוא
בדברים עם יו"ר הכנסת.
ו
i
היו"ר מי רייסר;
זה לא נושא לדיון בוועדת הכנסת.
ההצעה היא לקבוע 5 דקות הודעות סיעות לסיעת כ"ר; 10 דקות הודעות סיעות
לנושא החוץ והבטחון; 10 דקות הודעות סיעות לנושאי כלכלה וחברה, דיון משולב.
כלומר, יהיה 3 הצעות אי אמון שונות ל-4 הצעות אי האמון שהוגשו.
הצבעה
הווזלט; א. לקבוע 5 דקות הודעות סיעות להצעת אי האמון של סיעת כ"ר;
ב. לקבוע 10 דקות הודעות סיעות להצעת אי האמון של סיעת חד"ש;
ג. לקבוע 10 דקות הודעות סיעות להצעות אי האמון של סיעות ד"צ ומפ"ם
- דיון משולב.
היו"ר מי רייסר;
ב. הצבעה אלקטרונית בכנסת
מי איתן;
היום בבקר הגעתי לכנסת ומצאתי ששונה סדר היום של ישיבת ועדת הכנסת.
היו"ר מי רייסר;
סדר היום של ישיבת ועדת הכנסת שונה כבר בסוף השבוע שעבר, ביום רביעי,
בעקבות פניה של סגן יו"ר הכנסת, חבר-הכנסת אהרן נחמיאס, שאמר לי שהנושא קרוב
ללבו, הוא היה חבר בוועדת משנה שטיפלה בנושא זה. אמרתי לו שהבטחתי לחבר-הכנסת
איתן שהנושא יועלה עוד השבוע. חבר-הכנסת נחמיאס אמר שהוא יבוא אתך בדברים והוא
לקח על עצמו שמבחינתך לא תהיה שום בעיה. זה לא בדיוק נושא העומד ברומו של עולם,
ממילא צריכה להכריע בנושא ועדה משותפת של ועדת הכספים וועדת הכנסת, במסגרת
תקציב, אז לא קרה שום אסון. נעתרתי לבקשתו של סגן יו"ר הכנסת.
מי איתן;
אני מבקש שיירשם בפרוטוקול שבאתי היום במיוחד לישיבה זו של ועדת הכנסת, כי
אני יזמתי הדיון בנושא. היה אמור להתקיים היום בשעה 8.30 בבקר דיון בנושא
הבחירות והטרחתי לפחות עשרה אנשים, עם כל הסיבוכים הקשורים ביום הבחירות מחר
במיווזד כדי להשתתף היום בדיון בוועדת הכנסת. אף אחד לא הודיע לי ואף אחד לא אמר
לי שהדיון לא יתקיים היום. אני חושב שזה לא בסדר. אני מבקש שהנושא יעלה בשבוע
הבא.
היו"ר מי רייסר;
הנושא יועלה לדיון בשבוע הבא.
ג. קביעת הוועדה המשותפת כנסת-כספים לדיון בתקציב הכנסת
על-פי החלטת ועדת הכנסת בדבר סדרי הדיון בתקציב השנתי לשנת הכספים 1986
תידון הצעת תקציב הכנסת בוועדה משותפת של ועדת הכנסת וועדת הכספים בת 10 חברים -
5 חברים מכל ועדה.
1
חברי הוועדה המשותפת הם חברי הכנסת: מיכה רייסר - היו"ר; יעקב זיאק אמיר;
נאוה ארד-, תופיק טובי; יגאל כהן; יצחק פרץ; אלי קולס; חיים קופמן; גרשון שפט
ויוסי שריד.
אני מציע שאותם חברים ישארו.
הוחלט; לאשר את הוועדה המשותפת הנ"ל בהרכב הנ"ל
היו"ר מי רייסר;
ד. תלונת חבר-הכנסת אוריאל לין נגד השר לקליטת העליה
אוריאל לין;
אני מבקש לתקן; תלונתי היא נגד השר לקליטת העליה ולא נגד נהגו של השר
לקליטת העליה, כפי שנרשם בטעות בסדר-היום של ועדת הכנסת. אני לא כתבתי שאני
מבקש להגיש תלונה נגד נהגו של השר לקליטת העליה, כתבתי מפורשת נגד השר עימו.
העתונות עושה לי זאת, אני לא רוצה שבכנסת יעשו זאת. התלונה שלי היא ישירות נגד
השר לקליטת העליה ונגד מנכ"ל משרדו, אבל מנכ"ל משרדו כפוף לו.
היו"ר מי רייסר;
ההערה של חבר-הכנסת אוריאל לין היא נכונה.
אוריאל לין;
אין לי שום ריב ודין עם נהג השר. אני לא מכיר אותו אישית. אני פעלתי
במסגרת אחריותי כחבר הכנסת. אני רוצה להעיר לחברי הוועדה, אני חושב שהנושא הוא
בעל חשיבות עצומה. אם לא נלמד להגיב - כפי שניווכח שהמערכת אינה יודעת להגיב -
אנחנו בעצם קובעים נורמות שבהן מותר לכל אחד לרמוס את כבודה של הכנסת וכבודם של
חברי הכנסת.
פעלתי במסגרת תפקידי כחבר הכנסת, כמי שמטפל גם בנושא בטיחות בדרכים, פניתי
לראש הממשלה ואמרתי לו בערך כך; כאשר השרים יושבים במכוניותיהם, אם הנהגים שלהם
נוהגים במהירות מופרזת, הם עוברים על החוק. לא הם ישירות, אלא הנהגים שלהם. אבל
כאשר השרים נמצאים במכונית, אני רואה אותם אחראים למהירות המופרזת בה הם נוסעים
ולא ייתכן שכאשר אנחנו רוצים לאכוף את תקנות התעבורה השרים יהיו אלה שישמשו
דוגמה בולטת בגילויה להפרת החוק. אני מבקש ממך, אדוני ראש הממשלה, שתפנה אל
השרים - לא אל נהגי השרים, אלא לשרים - ותבקש מהם שהם יקפידו על כר שמכוניותיהם
כשהם בתוכם לא יסעו במהירות מופרזת.
לאחר פנייתי זו לראש הממשלה, קיבלתי מכתב מאדם שאינני יודע מי הוא. אדם זה
כותב לי כך - ואני אצטט את הקטעים הבאים; "כוונתך, חבר-הכנסת אוריאל לין היא
לפגוע בנו הנהגים, כל זאת עבור תאוותך הלא ניתנת לבלימה להתפרסם מדי פעם
בעתונות"; "עצם כתבתך בעתון בתאריך הנ"ל היה לפגוע בנו אישית, אף על פי שדבריך
הם דברי חבל ודברים לא נכונים"; אחר כך הוא מפנה את הדברים למפלגה הליברלית
וכותב; "כדאי שתתייעץ עם ראש מפלגתך, מר מודעי ותביא התחייבות ממנו שזה יבוצע,
כי בדרך כלל כל אשר מבטיחים בתנועתך לא מבצעים"; "לצערי הרב, חבר-הכנסת אוריאל
לין, ניצלת את מצב תאונות הדרכים בארץ ווזשבת להתפרסם באיזו כתבה קטנונית";
"ברצוני להזכירך, חבר-הכנסת אוריאל לין, שבתקופת כהונתך כמנכ"ל האנרגיה נהגך נסע
140-130 קמ"ש ואתה משים עצמך כלא רואה שנהגך נוסע במהירות מופרזת"; אחרי כן הוא
כותב: "האם את כל בעיות מפלגתך פתרת, האם את כל בעיות המדינה פתרת ... לצערי,
אם זה הנושא שבראש מעייניך סימן שאין לך מה לעשות בכנסת".
חתום על המכתב הזה בחור בשם נסים שרון, המציג עצמו במכתב כנהג השר לקליטת
העליה ויו"ר ועד נהגי שרים. הלשון הוטה הזאת בה השתמש אדם, לאחר שבדקתי אכן יש
אדם שקוראים לו נסים שרון והוא אכן עובד מדינה והוא אכן כתב את המכתב, הוא אכן
נהגו של השר לקליטת העליה ואין הוא יו"ר ועדת נהגי השרים, כי אין ועד מוכר כזה
בשירות המדינה. האדם הזה כתב את הדברים.
מכתב זה נראה לי, כמה שאני מכנה בלשון פשוטה, כהעלבת וזבר הכנסת, כפגיעה
אישית בחבר הכנסת, כלשון גסה מתחת לכל נורמה שמותר לעובד מדינה - ואני שם דגש על
"עובד מדינה" - להתבטא כלפי חבר הכנסת.
פניתי לשר לקליטת העליה בעל-פה. אמרתי לו: קיבלתי מכתב מנהגך ואני רואה
בזה מעשה חמור ביותר. תגובתו היתה: אנא, אל תערב אותי בענין, עזוב אותי. אמרתי;
זו בקשתו, אני אכבד אותה.
הגשתי תלונה לנציבות שירות המדינה. נציבות שירות המדינה פנתה אלי לאתר מכן
ואמרח לי שאם אני מעוניין בתגובה מהירה האם אסתפק בנזיפה. אמרתי: כן, אסתפק
בנזיפה ובלבד שתהיה תגובה מהירה.
ואכן, אותו נהג קיבל נזיפה. אני מדגיש שהוא קיבל נזיפה, זאת אומרת שנציבות
שירות המדינה היתה בדעה שהוא עבר עבירה משמעתית.
אני רוצה להדגיש, המכתב הזה לא נכתב אלי אישית בלבד, הוא הופץ לכל הנהגים,
הוא הופץ לעתונות. אותו נהג המשיר ורץ לעתונאים בהתרברבות כמי שעשה מעשה גדול.
היו גם עתונאים שוזשבו שהוא עשה מעשה גדול. פה מתחילות הבעיות.
לא הסתפקתי רק בפניה לנציבות שירות המדינה. חשבתי שיש כאן אחריות גם למשרד
וגם לשר. אבל משום שהשר ביקש ממני לא לערב אותו, פניתי למנכ"ל משרדו והסברתי לו
את הענין. קיבלתי תשובה ממנכ"ל המשרד: "סגנונו של מר נ' שרון אינו נראה לי
ואינו מקובל עלי, אולם זהו ענין של טעם אישי ואין לי אלא להסתייג ממנו". ענין של
טעם אישי. "יצויין כי תגובתו של מר שרון היא בתוקף תפקידו כיו"ר ועד הנהגים של
השרים ... ואין לכרור אותה עם מילוי תפקידו במשרד. אין לי כל מעמד בוויכוח
המתנהל כאן אשר אין בו דבר המצביע על התנהגות בלתי הולמת הקשורה לעצם מילוי
תפקידו של מר שרון.". אני מדגיש: הוא לא רואה בהתנהגותו התנהגות בלתי הולמת
הקשורה לעצם מילוי תפקידו. כלומר, מה שעשה מר שרון לא קשור לתפקידו כנהג השר
לקליטת העליה. כר עונה לי המנכ"ל.
אם כר ענה לי המנכ"ל, אמרתי שיש לי פה סיג ושיח עם אדם שמישור הוזשיבה שלו
לא נמצא בקו ישר איתי ואני חייב לפנות לשר שהוא חבר כנסת. אני לא מאמין לרגע
אוזד ששר שהוא חבר כנסת יפקיר את כבודם של חברי הכנסת. מה אני רוצה ממנו? - אני
רוצה שהוא יאמר לנהג שלו שהוא לא התנהג בסדר כדי שהנהגים האחרים יידעו. אני
רוצה להדגיש, שלאחר שהוא קיבל נזיפה, הוא רץ להתרברב לעתונות. זאת אומרת,
הנזיפה לא עזרה כאן. הוא רץ להתרברב כמי שעשה מעשה גדול וסיפר לכל חבריו
הנהגים.
היה לי ברור שאם אין תגובה איזו שהיא המסבירה לציבור הנהגים ולעובדי מדינה
שהמעשה הזה הוא מעשה שלא מקובל עלינו והוא חורג מהנורמה - אנחנו קבענו נורמה
חדשה, משום שלא תהיה סיבה שעובדי מדינה אחרים לא יעשו זאת מחר. למת לא?
מערכת שלמה לא מסוגלת להבין.
פניתי לשר והשר אומר לי בצורה הפשוטה ביותר: "אני רואה במכתבי אליר ובמכתב
המנכ"ל אליר מיום ... תשובות לפנייתך המבטאת גם את עמדתי".
אם כן, השר לקליטת העליה, חבר כנסת, רואה במכתב הזה שאני קיבלתי, מאדם שאני
לא מכירו אישית, על פעולה שעשיתי במסגרת תפקידי, בסגנון זה הוא רואה דבר שהוא
שאלה של טעם אישי ושאין שום דבר בלתי הולם בביצוע תפקידו כנהג השר. זו התפיסה;
של השר לקליטת העליה.
אני רוצה להביא את השר לקליטת העליה כחבר הכנסת לבירור בפני {עדה הכנסת,
כי לדעתי הוא נתן גיבוי מלא למעשה הזה של נהגו. הגיבוי המלא הזה שהוא נתן למעשה
של נהגו לפי דעתי הוא הורדת, אפילו השחתת הנורמה בחיים הציבוריים שלנו. זו בעצם
קריאה והזמנה לעובדי מדינה לנהוג כך כל אימת שהם חפצים ומערערים על עבודתו של
חבר הכנסת, או אם הם נפגעים אישית, הם רשאים להתבטא בסגנון הזה בפני חברי הכנסת.
זוהי תפיסתו של השר לקליסת העליה.
יש לי אינפורמציה גם בעל-פה, שבמידה רבה פעולותיו של הנהג נעשו בעידודו של
השר, אבל אני לא מבקש שתסתמכו על זה.
כר פעל הנהג, הוא ננזף, הוא המשיר לרוץ ולהתרברב עם המכתב
הזה, השר נותן לו גיבוי מלא, ולפי דעתי דבר כזה לא יכול לעבור לסדר היום, כי
אנחנו קובעים נורמה נמוכה ביותר באשר למה מותר לעובדי מדינה לעשות.
כאשר ראיתי שכלו כל הקיצין, פניתי ליושב-ראש הכנסת ואמרתי לו: אני מבקש
ממך, תעשו; פעולה המוכיוזה שהכנסת לא מוכנה לעבור על דבר כזה לסדר היום. קיימנו
שתי התייעצויות, יחד עם היועץ המשפסי וקצין הבטחון אמר לי יושב-ראש הכנסת: אני
לא חולק אתך על חומרת המעשה, אבל אין לי סמכויות למנוע את כניסתו של הנהג לכנסת.
אני חולק על התפיסה הזאת. לפי דעתי יש לך את המסכויות, כר אני הייתי
פועל, אבל ייתכן ואהה צודק. אבקש ממר שלפחות תיתן ביטוי שזו לא נורמה המקובלת
עלינו.
יושב-ראש הכנסת נענה לפנייתי, כתב מכתב לשר לקליסת העליה המצורף לפנייתי
ואשר ביקשתי להפיצו בקרב חברי הוועדה, ובו נותן יושב-ראש הכנסת ביסוי לעמדתו איר
הוא רואה את הענין.
יש לי אינפורמציה. אולי בעקבות המכתב, היה אצלי שר הקליטה והודיע לי שהנהג
הושעה מתפקידו.
מר ענבר, היכן צריר לקיים את הדיון בנושא הזה? מדובר בתלונה של חבר כנסת
נגד חבר כנסת שהוא שר.
בסעיף 3ו(א) של תקנון הכנסת נאמר בתחומי ענייניה של ועדת הכנסת: "דיון
בתלונות על חברי הכנסת". בכלל, כל העניינים הנוגעים לחברי כנסת, סדרי הבית. יש
לנו ועדת אתיקה עם סמכויות. בדרר-כלל כללי האתיקה עיקר עניינם הוא כל מה שנוגע
לעניינים כספיים אישיים. אמנם יש שם סעיף אוזר האומר: חבר הכנסת ישמור על כבוד
הכנסת וכבוד חבריה, ינהג בכנסת בדרר ההולמת את מעמדו ואת חובותיו כחבר הכנסת
ויימנע משימוש בלתי ראוי בחסינויותיו כחבר הכנסת". הסעיף הזה מאפשר גם לוועדת
האתיקה לקבוע, אם תרצה בכך, ולומר: גם הנושא הזה הוא בתחום סמכותנו.
יחד עם זאת, אני לא שולל את סמכותה של ועדת הכנסת. על אף קיומם של כללי
אתיקה, הרי בענין מהסוג הזה נראה לי שיש סמכות לוועדת הכנסת, נראה לי שוועדת
האתיקה יכולה, אם תהיה סבורה, שהענין הוא שלה, גם היא לדון בענין כזה. אבל
לוועדת הכנסת יש סמכות לדון בנושא, על אף הקמת ועדת האתיקה.
אני כרגע רוצה להידרש אר ורק לסוגיה היחידה: האם נדון בנושא בוועדת הכנסת
או האם יש הצעה אחרת.
1
מי איתן;
אני מסכים עם דברי היועץ המשפטי של הוועדה בקשר לסמכות של ועדת הכנסת, אבל
אני לא מסכים לפרשנות שהוא נתן. כתוב: "חבר הכנסת ישמור על כבוד הכנסת וכבוד
חבריה". זה כלל יסוד של האתיקה, בעצם הכלל הראשון בו מדובר על כבוד הכנסת והכלל
המרכזי ביותר בכללי האתיקה, לאו דווקה הכללים הכספיים, אלה הם השוליים לגמרי.
מהות האתיקה היא שוזבר הכנסת ישמור על כבוד הכנסת וכבוד וזבריה. העובדה שהוא צריר
להקפיד בעניינים הכספיים היא פועל יוצא של המשפט הראשון המהותי והעקרוני של כל
כללי האתיקה.
דובר הכנסת המפר כלל אתיקה או לא מקיימו יהיה נתון
לשיפוטה של ועתז האתיקה של הכנסת. יש כאן את העקרון ויש תשובה על מה קורה כאשר
העקרון הזה מופר. אין כל ספק שהתלונה היא תלונה נגד וזבר כנסת שפגע בכבוד וזבר
כנסת אחר או בכבוד הכנסת. אין גם כל ספק שאם אכן כר הם פני הדברים היתה הפרה של
כללי האתיקה. אני לא רוצה לשלול את הסמכות של ועדת הכנסת שהיא סמכות על, מאוזר
וכל כללי האתיקה לחברי הכנסת נקבעו בסופו של דבר על-ידי ועדת הכנסת. לכן אני גם
מצטרף לדעתו של היועץ המשפטי של הוועדה.
לא הייתי רואה בזה סמכות מקבילה, הייתי רואה בזה סמכות עליונה של ועדת
הכנסת. אבל למנוע ספק, אם אנחנו מחוייבים על-פי החלטות שאנחנו קובעים לעצמנו
ועל-פי נוהלים שנכתבו, במיוחד לגבי כללי אתיקה הרשומים בתקנון כחלק מהתקנון,
אמנם זה רק בגדר החלטת ועדת הכנסת, אבל אלה הן החלטות מחייבות אותנו, אין כל ספק
שהדיון צריך להתקיים בוועדת האתיקה.
אם אחר-כך מישהו ירצה להגיש ערעור על החלטת ועדת האתיקה, ללא כל ספק ועדת
הכנסת יכולה בכל רגע על-פי סעיף 13 להידרש לענין. אבל זה לא יהיה סביר ולא יהיה
מן ההגיון שאנחנו נתחיל כפורום ראשון, בהרכב מלא של ועדת הכנסת, בנושא שהוסבר
כבר והדרך להסדרת ו צריכה להיות בוועדת האתיקה.
היו"ר מי רייסר;
אנחנו יכולים להתייחס אך ורק לנושא איזו ועדה תדון בנושא. אם הדיון צריר
להתקיים בוועדת האתיקה - בוודאי שאיננו צריכים להתחיל בדיון; אם הדיון צריך
להתקיים בוועדת הכנסת - לא יעלה על הדעת שנקיימו בהעדר השר. כמובן שנצטרך
להזמין את השר ולקיים דיון בשבוע יובא, בנוכחותו, נשמע גם את דברי הצד השני.
שמענו את דעת היועץ המשפטי של הוועדה, שמענו את דעת התברים ונחליט.
גי כהן;
אני חושבת שיש גם דרך אחרת - לא לקיים דיון לא בוועדת הכנסת ולא בוועדת
האתיקה.
אני מעריצה את המאבקים של חבר-הכנסת אוריאל לין גם בדברים הקטנים ובנורמות.
הלוואי שכולנו היינו מגיעים לדרגה כזאת של הענקת חשיבות לדברים מסוג זה.
אני חושבת, שכפי שיו"ר הכנסת הגיב בלי דיון עם הנהג - כך צריכה להגיב גם
ועדת הכנסת.
היו"ר מי רייסר;
לא היתה תלונה על השר בפני יושב-ראש הכנסת. היתה תלונה על נהג השר.
בעקבות כל הדברים שהיו עד עכשיו התלונה הפכה לתלונה על השר. לכן זה דבר שונה.
גי כהן;
קראתי את המכתב של יושב-ראש הכנסת. אני משבחת את יושב-ראש הכנסת על המכתב
שכתב. די במכתב של יו"ר הכנסת כדי לדעת שיש מקום בלי בירורים ובלי דיונים
להגיב תגובה.
מאחר והשר נתן את גיבויו - ובצדק גינה יו"ר הכנסת את מכתב הנהג - אני תושבת
שלא צריך לקיים דיון ובירור, אלא ועדת הכנסת צריכה לכתוב מכתב דומה ולהפנותו
ועדת הכנסת חושבת שההו1בסאות שלך כלפי המכתב הזה לא היתה
במקומה, היא לא רצויה. בכל העדינות יש להעביר לו את דוח הדברים שהיה בוועדה.
היו"ר מי רייסר;
השר הוא גם חבר כנסת. הוא יבוא בטענה שוועדת הכנסת החליטה בלי לשמוע את
דבריו.
גי כהן;
זאת דעתי. לא צריכים לקיים בנושא זה בירורים ודיונים ולא צריך להזמין את
השר ולקיים משפטים. הדברים ברורים על פניהם.
עצם העובדה שהשר אמר שהמכתב מבסא גם את דעתו - אנחנו רואים זאת בחומרה
וכדבר שלא ייעשה. ועדת הכנסת צריכה לכתוב מכתב לשר, כמו שכתב יו"ר הכנסת מכתב
לשר בקשר לנהגו, אנחנו צריכים לכתוב מכתב לשר בקשר לאישורו את ההתבסאות הזאת.
לא חשוב לי אם המכתב ייצא בשם ועדת הכנסת או ועדת האתיקה.
ת' סובי;
חבר-הכנסת אוריאל לין פנה לוועדת הכנסת. כל החלסה שנקבל צריכה להיות
בנוכחות השר, כולל ההחלסה - אם להעביר או לא להעביר את הנושא לוועדת האתיקה.
צי ענבר;
השאלה הזאת איננה עניינו של השר.
ת' סובי;
אלא אם וזבר-הכנסת אוריאל לין יחליס לפנות לועדת האתיקה. אבל חבר-הכנסת לין
פנה לוועדת חכנסת. כל החלסה של ועדת הכנסת צריכה להיות בנוכחות השר.
אני מציע הצעה אחרת - לא לקיים את הדיון בוועדת הכנסת, אלא לפנות ליושב-ראש
הכנסת שיזמין את השר צור ואת חבר-הכנסת אוריאל לין והם ישוחחו ביניהם. אם הדבר
ימצא את פתרונו - מה סוב; אם לא - הנושא יחזור לדיון בוועדת הכנסת.
אוריאל לין;
אני פונה היום לוועדת הכנסת מאחר וכבר ביקשתי זאת לפני חודש וחצי ויו"ר
הכנסת הסביר לי שיש מגבלה בסמכויותיו.
הסברתי שיש לי מגבלה בנקיסה בסנקציות לגבי הנהג. אתה אמרת שאתה מפרש אחרת.
התייעצתי עם היועצים המשפטיים ואמרתי לר מה היכולת שלי לגבי הנהג. לא היתה שום
שאלה כאשר ביקשת שאזמן אותך ואת השר.
ו
ת' טובי;
אני מציע שעכשיו נסתפק בכך. ננסה את ההצעה שלי.
היו"ר מי רייסר;
אני מציע הצעה משולבת. אני בהחלט מקבל את החלק הראשון של הצעת חבר-הכנסת
תופיק טובי שיו"ר הכנסת יזמן את השר ואת חבר-הכנסת אוריאל ליו ללשכתו. אם הדבר
לא יסתייע, אזי באופן אוטומטי נכנס ישיבה ונחליט אם לדון בנושא בוועדת הכנסת או
בוועדת האתיקה. אני נוטה להעברת הנושא לדיון בוועדת האתיקה הנראית לי כוועדה
מתאימה יותר.
אוריאל לין!
אני מעוניין בבירור בוועדת הכנסת ואגיד לכם למה.
אדוני יושב-ראש הכנסת, אגב בפניה המקורית שלי אליך בכתב ביקשתי שהבירור
הראשוני יתקיים בנוכחות השר וקיבלתי תשובתך בכתב שאין לר סמכות לגבי הנהג.
הסיבה שאני פונה לוועדת הכנסת היא שפה מדובר בתופעה לא חד פעמית. אני רוצה
שיובן. מדובר פה בתופעה נמשכת שהנהג הזה פעל כפי שפעל תקופח נמשכת של חודשיים
שלושה, בגיבוי מלא של השר שלו. זה מה שמפריע לי, שבכל השתלשלות העניינים לא היה
מומנט אחד שהשר שלו מצא לנחוץ לומר לי או למישהו שנהגו לא פעל כפי שצריך, אלא
הנהג הזה קיבל גיבוי לאורך כל הדרך, כלל גם אחרי הנזיפה בו. זה מה שמפריע לי
ואת זה אני חושב שחבר הכנסת צריך להסביר בפני ועדת הכנסת.
מי איתן;
חבר-הכנסת ליו, מה המסרה שאתה רוצה? אם אתה רוצה שנקיים דיון עקרוני -
הדיון יכול להתקיים בוועדת הכנסת; אם אתה רוצה שיתקיים בירור ביחסים שבינך לבין
אחריות חשר, כלומר איזו שהיא קובלנה שלך נגד השר - הדיון צריך להתקיים בוועדת
האתיקה.
הדבר העקרוני נובע מהמקרה הספציפי. הבעיה שלנו היא - ולמה אני מביא את
הנושא הזה? וחברת-הכנסת כהן ציינה זאת - כי אנחנו מצויינים בעקרונות ובתיאוריות,
אבל כאשר מגיע מקרה ספציפי שחייבים להגיב אז אף אחד לא רוצה להגיב. בעקרונות
כולנו טובים. לכן אני רוצה להביא את המקרה הספציפי לוועדת כנסת שהיא תקבע מי
עשה פה את השגיאה.
מ' איתן;
אין זה תפקידה של ועדת הכנסת לקיים את הבירור הזה.
אוריאל לין;
אני לא בטוח שלא. אומר היועץ המשפטי של הוועדה, שכן.
אני מבקש להבהיר. התקנון אינו קובע במפורש שעניינים מסוג זה באים לדיון
בוועדת הכנסת. כתוב שם; תלונות על חברי הכנסת. מכאן, דנה ועדת הכנסת עשרות
פעמים על ויכוחים או התבטאויות חריפות בין חבר כנסת לבין חבר כנסת במליאת הכנסת
או בוועדות הכנסת, ולא מחוץ לכתלי הכנסת.
הנושא שמדבר עליו עכשיו חבר-הכנסת אוריאל לין לא נעשה לא מעל בימת הכנסת
ולא בוועדה של הכנסת. לכן אני בא לחזק את הצעתו של וזבר-הכנסת סובי, שמקום
הבירור הוא האינססנציה של יושב-ראש הכנסת שבפניו צריכיס להזמין את וזבר-הכנסת
אוריאל לין ואת השר. אני מסופק אם ועדת הכנסת או אפילו ועדת האתיקה הס המוסד
שבפניו אפשר לברר את הנושא.
תי סובי;
מבלי לקבוע מהלכיס ומסמרות, אני מציע לוזבר-הכנסת אוריאל לין לפעול בדרך
שהצעתי. אם לא ימצא את סיפוקו ואם הענין לא יסתדר - יש אפשרות לוזזור אל ועדת
הכנסת ואז נחליט מה לעשות.
אוריאל לין;
אפשר גם להחליט שלא לעשות שום דבר.
זה בדיוק מה שאני רוצה למנוע. אני רוצה למנוע מחבר-הכנסת לין את התחושה
שלמעשה לא קיבל שום סעד לפנייתו.
אני מבקש שהנושא יידון בפני ועדה של הכנסת, לא משנה לי איזו ועדה, אם ועדת
הכנסת או ועדת האתיקה, כי לפי דעתי שיש פה רצף וזמור ביותר של גישה עקבית מוסעית
בלתי נכונה המבזה את כנסת ישראל. האם אינכם מבינים מה שקורה כאן? אדם כותב
בצורה כזאת לחבר הכנסת ומקבל גיבוי מלא מהשר בכושר חודשים? אתם רוצים לעבור על
כר בשתיקה? אני נתקל בזה כל הזמן, בכל צד מסבירים לי למה אי-אפשר. מערכת שלמה
לא יכולה להגיב על דבר כזה. כל הזמן מעלים נימוקים פורמליים.
אני רוצה לחזור להצעה של וזבר-הכנסת סובי וגם לנמק אותה. אנחנו בוועדת
הכנסת עלולים ליצור מצב שחבר-הכנסת לין יתרגז לאחר מעשה. כי אם אנחנו לא נמצה
את התהליך הזה של בירור ודיון ושל הזמנת השר יקום חבר כנסת זה או אוזר ובהגיון
יגיד; סליוזה, למה אנחנו צריכים לדון ולדוש, יושב-ראש הכנסת, האינססנציה העליונה,
האחראי על כבוד הכנסת, תנו לו לנסות ראשית כל ליישב את הענין. האם תוכל אז לבוא
ולהגיד; לא? באמצע דיון על הנושא הזה, בנוכחות השר שיגיד שהוא מוכן. חבר-הכנסת
לין, מה תרוויח מזה?
מי איתן;
יש לי הצעה שאולי תפתור את הבעיה. אנחנו נקבע דיון בנושא בעוד שבועיים.
עוד לא נחליס אם הדיון יתקיים בוועדת הכנסת או בוועדת האתיקה. בינתיים יתקיים
הבירור אצל יושב-ראש הכנסת. חבר-הכנסת אוריאל לין ייצא מוועדת הכנסת עם הוזלסה
שיתקיים דיון בנושא באחת הוועדות, או בוועדת הכנסת או בוועדת האתיקה.
היו"ר מי רייסר;
זו היתה הצעתי המשולבת עם הצעת וזבר-הכנסת תופיק סובי.
מי איתן;
אם תור שבוע הבעיה תיפתר בתיווכו של יו"ר הכנסת - פתרנו את הבעיה. אם לא -
יתקיים הדיון בוועדה של הכנסת.
אני רוצה שיובן. אני מעוניין שתתקבל החלטה האומרת: א. אנחנו דוחים זאת
כנורמה של התנהגות; ב. על התנהגות כזאת יש סנקציה, משום שאם אין סנקציה - הכל
חוא מלים ריקות מתוכן.
נכון, אבל זה לא ייעשה במעמד של צד אחד.
אוריאל לין;
אם בישיבה שתתקיים אצל יו"ר הכנסת בהשתתפות השר, אם הוא מוכן לכך, יהיו
ליו"ר הכנסת הכוח והסמכות גם לקבוע שעל מעשה כזה יש סנקציה - אני אגיע לסיפוקי.
אבל אם אין סנקציה על מעשה כזה - מה זה שווה?
היו"ר מי רייסר;
חבר-הכנסת לין, אתה צריך להבין שהגורם שיכול לחת סנקציה הכי חריפה לנהג הוא
השר עצמו.
היכולת של יושב-ראש הכנסת לשלנו להטיל סנקציה היא בערך זהה.
מי איתן;
בהחלטה של ועדת הכנסת נקבע בזמנו על-ידי יושב-ראש ועדת הכנסת ששר בכלל לא
חייב לבוא ולהשיב לתלונה כאשר הרא מוזמן על-ידי ועדת הכנסת.
ת' טובי;
אבל אי-אפשר להחליט בלי להזמין את השר. זו פרורגסיבה של השר. אני חושב
שהשר חייב לבוא.
צי ענבר;
הטענה היתה שהנה השר זלזל בוועדת הכנסת ולא הופיע. לכן אמרו שההופעה בפני
ועדת הכנסת היא הזכות של השר רלא החובה שלו. אסור לוועדה לדון בלי שהזמינה את
השר, אבל אם מזמינים אותו והוא לא בא - יקיימו את הדיון בלעדיו.
מי איתן;
הוא שאמרתי.
היו"ר מי רייסר;
אני מבקש שנחליט עכשיו איזו ועדה תדון בנושא - ועדת הכנסת או ועדת האתיקה.
צי ענבר;
מה שאמרתי הוא שבפני ועדת הכנסת יש פניה שוועדת הכנסת תדון בנושא ולדעתי זה
במסגרת סמכותה; אם כי, אם פניה כזאת היתה מופנית לוועדת האתיקה - זה היה במסגרת
סמכותה.
אוריאל לין;
אני מוכן שהנושא יידון בוועדת האתיקה, אם אתם חושבים שזה המקום ההולם יותר.
היו"ר מי רייסר;
יהיה נסיון, בראשותו קול יושב-ראש הכנסת, לפתור את
רגעיה בנוכחות חבר-הכנסת אוריאל לין והשר צור. אם הדבר לא יסתייע - תדון בנושא
ועדת האתיקה.
עם כל הכבוד, אני חושב שאין סעם שנקיים ישיבה נוספת. מבחינת סנקציה -
פניתי אל השר. אין זה מעשה של כל יום שיו"ר הכנסת פונה על השר בצורה די חריפה.
בעקבות זאת אכן פעל השר כפי שפעל. לא היה מצב כזה שהכנסת בדמותו של יושב-ראש
הכנסת לא הגיבה. אמת, נכון, היה ויכוח ביני לבין חבר-הכנסת לין, שלי אין יכולת
למצות סנקציה לגבי הנהג וכבר קיימנו דיון בנושא זה, אבל זו שאלה אחרת.
אם חבר-הכנסת לין רוצה את הענין הזה כבירור לא אד-הוק בינו לבין השר, אלא
כבירור עקרוני לגבי קביעתן של נורמות - אני לא מתנגד, אבל אני לא חושב שזה יתרום
משהו, כי בסופו של דבר אני מבין מדברי חבר-הכנסת לין שהוא לא מעוניין מבירורו של
הענין הספציפי הזה, אלא הוא דורש בירור עקרוני. אני לא מתנגד לקיים בלשכתי בירור
עקרוני, אבל מתיר הנווה שזהו הפורום. לעשות רפיסיציה של הענין לפי דעתי זה
מיותר. אני לא משתמט מזה, גם לא השתמסתי משום שלב, כאשר חבר-הכנסת לין פנה אלי
וכאשר שכנעתי אותו שאני לא יכול לנקוס סנקציה נגד הנהג, כפי שביקש קודם, אמרתי:
אתה צודק, אני שולח מכתב. ובעקבות זאת אכן השר פעל.
לא נראה לי שיהיה בירור אצל יו"ר הכנסת כאשר מעל הראש מונח האיום שאם לא
יוחלס כר וכר יתקיים דיון בוועדת האתיקה. אני מקבלת את דברי יו"ר הכנסת. יש
כאן מכתב תגובה וזד-משמעי של יו"ר הכנסת ואני מצטערת שהמכתב לא קיבל פרסום רחב.
מבחינה זו יו"ר הכנסת עשה את שלו ולא הייתי מערבת אותו יותר בנושא.
לדעתי, כאשר יש לפנינו מקרה כזה, על ועדת הכנסת לכתוב מכתב עדין לשר לקליסת
העליה שהגיבו י שלו לא נראה לה. אם הוא יבקש להופיע בפני הוועדה כדי להסביר לנו
את הענין - מה טוב.
אם הוועדה תחליס שלא לכתוב מכתב כזה לשר, לדעתי, אין להעביר את הנושא לדיון
בוועדת האתיקה. לא יפה להזמין את השר לוועדת האתיקה כי בכך כבר מאשימים את השר.
יש לדון בנושא בוועדת הכנסת.
אני מציע שניגש להצבעה, מי בעד הגברת הנושא לוועדת האתיקה ומי בעד קיום
הדיון בוועדת הכנסת?
אנחנו לא צריכים להצביע בנושא זה. הדבר תלוי בחבר-הכנסת אוריאל לין. אם
הוא פונה לוועדת הכנסת - יש לקיים את הדיון בוועדת הכנסת. אם הוא פונה לוועדת
האתיקה - יש לדון בנושא בוועדת האתיקה. על תבר-הכנסת אוריאל לין להגיד מה שהוא
רוצה.
!
הוא משאיר לנו את ההחלטה הזאת.
הצבעה
בעד קיום הדיון בוועדת האתיקה - 2
בעד קיום הדיון בוועדת הכנסת - 2
היו"ר מי די יסד;
עכשיו חבר-הכנסת אוריאל לין חייב להחליט.
אוריאל לין;
אני לא מכיר את ועדת האתיקה. אני מבקש שוועדת הכנסת תדון בנושא.
היו"ר מי רייסר;
הוחלט; לקיים בשבוע הבא דיון בנושא בוועדת הכנסת
בהשתתפות השר לקליטת העליה.
היו"ר מי רייסר;
ה. סדרי הדיון בכנסת בשבוע בו חל חג הפורים
ימי הפורים חלים השנה בימים שלישי ורביעי בשבוע, י"ד וט"ו באדר בי התשמ"ו -
26-25 במרס 1986; יושב-ראש הכנסת קבע לקיים שתי ישיבות בשבוע שחל בו פורים;
ימים שני וחמישי, י"ג ו-ט"ז באדר בי התשמ"ו - 24 ו-27 במרס 1986, משעה 10.00
בבקר ואילר.
על-פי סעיף 27(2) לתקנון הכנסת מתבקשת ועדת הכנסת לאשר קביעתו זו של
יושב-ראש הכנסת.
הוחלט; לאשר מועד ישיבות הכנסת בשבוע בו חל חג הפורים,
כפי שהוצע על-ידי יושב-ראש הכנסת.
ו. קביעת מועד פגרת הפסח
יושב-ראש הכנסת קבע לסיים את כנס החורף של הכנסת ביום די בניסן התשמ"ו - 13
באפריל 1986 ולפתוח את כנס הקיץ ביום יי באייר התשמ"ו - 19 במאי 1986. יום
העצמאות חל ביום רביעי - 14.5.86. ליל הסדר יחול השנה ב-23 באפריל.
על-פי סעיף 27(2) לתקנון הכנסת מתבקשת ועדת הכנסת לאשר קביעתו זו של
יושב-ראש הכנסת.
למה לא נאריך את כנס החורף בשבוע ובתמורה נדחה את פתיחת כנס הקיץ בשבוע?
כנס החורף יארך השנה 6 חודשים, בגלל שני אדרים. הכנס נפתח ב-14 באוקטובר.
כנס הקיץ יהיה קצר.
הישיבה הראשונה של ועידת המערך תיפתח ביום שלישי, ה-8 באפריל. הייתי רוצה
שהיא תיפתה לא לפני השעה 19.00, כי אינני יכול לסגור את ישיבת הכנסת בשעה מוקדמת
כל כר. כאשר אומרים שישיבת הוועידה תיפתה בשעה 18.00 - צריך להפסיק את ישיבת
הכנסת בשעה 17.15. זה פשוס לא הגיוני ולא יפה. תקבעו את פתיהת הישיבה בשעה
19.00 או 19.30 ואז הכנסת תוכל לקיים ישיבה סבירה. אי-אפשר לקבוע ישיבות ועידות
בימי ישיבות הכנסת. ב-9 באפריל, שהוא יום רביעי, אני לא מתחשב בוועידה, תתקיים
ישיבה של הכנסת וחברי מפלגת העבודה לא יהיו.
אני מבין שאין התנגדות להצעת יושב-ראש הכנסת.
הוחלט; לאשר את הקביעה הנ"ל של יושב-ראש הכנסת
באשר למועד פגרת הפסח.
ז. קביעת מסגרת הדיון בנושא: "עידוד שירות קבע של קצינים זוטרים בצבא" -
מאת חבר-הכנסת יוסי שריד
הכנסת בישיבתה אתמול חחליסה לכלול בסדר היום של הכנסת את הנושא הנ"ל. ועדת
הכנסת מתבקשת לקבוע מסגרת לדיון זה.
ח. קביעת הוועדה שתדון בנושא: "הכללת יישובי עימות חורפיש ורחניה
ברשימת יישובים המוצעים לאישור הממשלה על-ידי שר הכלכלה"
הכנסת בישיבתה אתמול הוזליטה להטיל על ועדת הכנסת לקבוע את הוועדה שתדון
בהצעה הנ"ל לסדר-היום. השר הציע להעביר את הנושא לדיון בוועדת הכספים. נשמעו
הצעות אחרות, חבר-הכנסת אמל נסראלדין ביקש להעביר את הנושא לדיון בוועדת הפנים.