ישיבת ועדה של הכנסת ה-11 מתאריך 23/12/1985

פירוש סעיף 106(3) לתקנון - הזמנת חברות ממשלתיות להופיע בפני ועדה של הכנסת - פניית שר התחבורה ח. קורפו; פניית יו"ר ועדת הכספים בדבר טענה של נושא חדש בדיון בחוק לעידוד השקעות הון (תיקון מס' 25); קביעת מסגרת הדיון להצעת אי האימון של סיעת כך

פרוטוקול

 
הכנסת האחת-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 107

מישיבת ועדת הכנסת

שהתקיימה ביום בי, י"א בטבת, התשמ"ו, 23.12.85, שעה 00;10
נכחו
חברי הוועדה;

מ. רייסר - יו"ר

י.ז. אמיר

י. ארצי

וז. גרוסמן

ש. וייס

מ. הריש

ד. תיכון

מוזמנים;

שר התחבורה ח. קורפו

ש. יעקבסון - מזכיר הכנסת

י. אמיתי - דובר שר התחבורה

ת. פנחסוביץ - משרד המשפטים

י. ברון - הממונה על הכנסות המדינה

צ. ענבר - יועץ משפטי לוועדת

א. דמביץ - יועץ משפטי

מזכירת הוועדה;

מ. ברפי

רשמה - ש. לחוביצקי

סדר היום;

א. פניית יו"ר ועדת הכספים בדבר טענה של נושא חדש בדיון בחוק לעידוד רשקעות

הון (תיקון מסי 25).

ב. פירוש סעיף 106(3) לתקנון - הזמנת חברות ממשלתיות להופעה בפנל ועדה של

הכנסת -פניית שר התחבורה ח. קורפו.

ג. קביעת מסגרת הדיון להצעת אי האימון של סיעת כך בנושא מיהו יהודי.



היו"ר מ. רייסר;

אני מתכבד לפתוח את הישיבה. הנושא הראשון על סדר ריום:

א. פניית יו"ר ועדת הכספיס בדבר טענה של נושא חדש בדיון בחוק

לעידוד השקעות הון (תיקון מסי 25)

אני מבין שעל-פי התקנון יש צורר לדון בנושא הזר בדחיפות ומשום כך הוא הועלה

על סדר יומנו היום. אקרא בפניכם את מכתבו של יושב-ראש ועדת רכספ י אלי, בנושא
זה
"אני חייב לבקש את ההחלטה של ועדת הכנסת לגבי טענתו של חבר-הכנסת דן תיכון

שהסעיפים שהממשלה מבקשת מוועדת הכספים לשלב, אחרי שנתקיימה הקריא,, הראשונה, בחוק

לעידוד השקעות הון (תיקון מסי 25), התשמ"ה-1985, הם בגדר נושא חדש לעומת ההצעה

שנדונה והועברה לוועדה. צילומי העתק החוק והסעיפים שמבוקש להוסיף בה - מצורפי

בזה. אבקשך להזמין לדיון בוועדת הכנסת בנושא זה גם את חבר הכנסת תיכון וגם את

הממונה על הכנסות המדינה, מר ישראל ברון".

אני מבין שחבר-הכנסת תיכון רוצה להציג צד אחד ומר ברון רוצה להציג צד שני.

חבר-הכנסת תיכון, בבקשה.

ד. תיכון;

אני חושב שהתבלבלו במיספוד. מדובר בתיקון מספר 26 ולא בת 25 ??

תיקון מסי 26 הפר לתיקון מסי 25, אושר ועבר קריאה שניה ושל טית

לגופו של ענין - הממשלה הגישה תיקון לחוק לעידוד ה קעות הון ה-1 ביולי,

באמצעות חקיקה ראשית. כעבור כמה ימים הגישה הממשלה תיקון נוסף. ב 22 ביולי.

לחקיקה ראשית ושני התיקונים הללו באו לדיון במליאה בקריאה ראשונה ועברו. ??

ושני התיקונים הם תיקונים מהותיים נכון עשה האוצר שהוא הגיגיו את שנ הם כתיקונם

לחקיקה ראשית.

לפני כמה ימים מצאתי בתיק תיקון נוסף, מהותי מאד, שהוכנס באמצעות נייר לין

אל תור הצעת חוק שעברה בקריאה ראשונה. לפי דעתי, התיקון וונוס" הוא מהותי ושונה

לחלוטין מן הנושאים שנדונו בוועדת הכספים, כשהשתמשו במסגרת טל רחוק שעבר קריאר

ראשונה והכניסו תיקונים נוספים. אני סבור, שלאחר שחוק עבר קריאה ראשונה הרי

תיקון נוסף לחוק צריך להיעשות באמצעות חקיקה ראשית, דהיינו האוצר היה צריך

להביא את התיקון הנוסף לקריאה ראשונה במליאה הכנסת ומשהוא לא עשה כן הוא שגה, כי

מדובר בנושא חדש לחלוטין.

י. ברון;

תיקון מסי 25, שהפר להיות תיקון מסי 26, דן בעיקר - רט לנוט הטכני של

הרחבת המינויים במרכז ההשקעות - בשינוי מהותי אחד והוא הקטנת המענק שניתן למ על

מאושר באיזור פיתוח אי ב;5%- המענק לאיזור פיתות אי היה 35% ומ צע לרפתו ו

ל.30%-כמו כו מוצע להפחית את המענק לאיזור פיתוח בי ב 5%-ולאיזור פית ח במרכ

הארץ מוצע להפחית את המענק מ 5%-לאפס אחוזים. בנוסף לכר נדון סעיף נוסף בתיקון

מסי 26 - שהיה כאמור תיקון מסי 25 - והוא שתיקבע בחקיקה תוספת למענק בשיעור של

בין 4.2% ל-9.2%, לפי האיזורים, כשתוספת זו וזב א כתחליף ל-מתן הלוואות פ תוח על

כר מדובר באותו תיקון מסי 26.
ד. תיכון
העניו הזה לא מוסדר באמצעות חקיקה ראשית, פה יש לך טעות.

י. ברון;

נקבעה הקטנה ב.5%-

ד. תיכון;

אתה שוגה. ביטול הלוואות לא מבוצע בוזקיקה ראשית אלא בהוראה של משרד האוצר.

י. ברון;

אבקש את סליחתכם, חבר-הכנסת תיכון צודק. הכוונה היא שבמקביל להורדת השיעור

ב5%-יחליפו גם את הסובסידיה הכלולה בתוך ההלוואות המכוונות לפי חישוב מסויים

וזו תהיה תוספת למענק באותו שיעור שדיברתי עליו, היינו בין 4.2% ל-9.2%

לאחר שהנושא הזה הובא לדיון במליאת הכנסת בקריאה ראשונה, הרי במקביל

התקיימו דיונים בממשלה ובוועדת השרים לענייני כלכלה על הצעות שהוגשו די במקביל

על-ידי שני שרים, שר התעשיה והמסחר ושר הכלכלה והתכנון. השרים האלה הציעו שתינתן

אפשרות לוותר על המענק ותמורת הויתור יקבלו אקוויוולנט של פטור ממסים, ושוב לפי

איזורים. לאחר דיון שהתקיים בוועדה בין משרדית, כשהיה אישור של ועדת השרים

לענייני כלכלה ושל הממשלה, הומלץ שתמורת ויתור על מענק באיזור פיתוח אי יינתן

פטור מוחלט ממס הכנסה במשך 20 שנים; תמורת ויתור על מענק באיזור פיתוח בי יינתן

פטור ממס הכנסה ל-6 שנים ותמורת ויתור על מענק באיזור המרכז יינתן פטור ממס

הכנסה לשנתיים. אנו ראינו בהצעה זו שאושרה בממשלה כחלק אינטגרלי שצריר לבוא

ולהשלים את תיקון מסי 26. בתיקון מסי 26 אנו אומרים, מצד אחד, שאנו מקטינים את

המענק - כשהודענו גם לוועדת הכספים של הכנסת על ההחלטה האדמיניסטרטיבית שנתקבלה

- ובמקביל ובמקום הלוואות פיתוח ניתן מענק נוסף שיבטל את הסבסוד בהלוואות

הפיתוח. אנו מסבירים זאת בצורך לצמצם בתקציבים מחוסר אפשרות לממן את ההלוואות

כשבמקביל אנו אומרים שבמקום להזרים תקציבים וכספים לא ניתן הלוואות אלא ניתן

תוספת למענק. אנו אומרים שישנה זכות בחירה ויש אפשרות לקבל במקום המענק פטור

ממסים. לכן ראינו בזה חלק אוזד אינטגרלי של מערכת אחת, באותו חוק ובאותם סעיפים

שמעניקים את ההטבות בדרך חלופית. לדעתנו, מן הראוי שהנושא ידון יחדיו.

אני רוצה להוסיף נימוק אוזד נוסף שאינו תחיקתי אלא פרקטי. אנו מחפשים דרכים

כדי לעודד השקעות מעשיות וקבוצת העבודה הראשונה בנושא ונתכנס כבר בסוף חודש ינואר

תחילת חודש פברואר. לצערנו, אין לנו הרבה מה להציע, אין לנו תקציבים לצורך צמיחה

בשלב זה ומה שנוכל אולי להביא זה להציג את ומסלול הנוסף הזה שהוא אטרקטיבי מאד

למפעלים בהם סך כל ההשקעה של ההון היא לא ברת משקל כבד ואילו הענין של אי-תשלום

מסים הוא יותר אטרקטיבי בשבילם.

א. דנוביץ;

אני מבקש לשתף את הוועדה בלבטיו של היועץ המשפטי, לעתיד. מעשה שהיה כך:

אמרו לאוצר, לפני שאנו מחליטים בענין זה היינו רוצים לראות מטלול הטבות אחר,

תביאו זאת בפנינו. כשאתה עובד המדינה השומע שאומרים לך להביא מסלול רטבות אחר,

אולי אתה רשאי להניח שהוועדה רוצה שיביאו במישרין לפניר את רהצעה. כך אותו עובד

מדינה מכין את הדבר, מקבל את כל האישורים הנחוצים במוסדות של הממשלה ומביא את

ההצעה לפני הוועדה, בחשבו שעל-ידי זה הוא יצא ידי חובתו וועדת רכספים שקיבלה את

הכדור תשחק אתו הלאה. והנה באה הוועדה ואומרת. אני רוצה שיביאו

זאת קודם דרך מליאת הכנסת, בקריאה ראשונה. אומר עובד המדינה; כך לא הבנתי. לפי

זה יוצא שהיועץ המשפטי של הוועדה צריך להגיד לחבר' הו יעדה; אתם רוצים שיביאו

אליכם את הדבר במישרין או בחוברת כחולה. עד עכשיו קרה דבר פעם ארה ועכשיו קורה

דבר בפעם השניה. מעכשיו היועץ המשפטי לוועדה יצטרך לעמוד על המשמר כל פעם

שהוועדה תאמר שהיא רוצה לראות הצעה אחרת.
ד. תיכון
בעצם מדובר כאן בחידוש הצמיחה. מה קרה? הוגשה הצעת חוק תיקון מסי 25 ב-ו

ביולי וכעבור 22 ימים, ב-22 ביולי, ראתה הממשלה שיש צורר להכניס תיקון דחוף

ביותר בחוק, שכן היא הבטיחה למשקיעים זרים שעד סוף יולי היא תתקן סעיף חסויים

בחוק. ב-ו ביולי הציגה הממשלה הצעת חוק לשינוי החוק לעידוד השקעות הון.

ח. גרוסמן;

לפני שהוא עבר את הקריאה הסופית?
ד. תיכין
כן, וב-22 ביולי הוגש התיקון הדחוף והממשלה הלכה בדרך המקובלת, היינו: פנתה

למליאה הכנסת, הגישה את הצעת התיקון למליאה, ההצעה אושרה במליאה, יעבור 4-3 ימים

אושרה בוועדה וחזרה למליאה. לאחר מכן, כחלוף כמה חודשים רוצה הממשלה להכנ ס

שינוי לא מזערי אלא מהותי בחוק, לפיו היא מציעה מסלול חדש למשקיעים. והנה הממשלה

לא נוהגת כפי שהיא נהגה בעבר, היינו ב-22 ביולי, ופונה למליאה, אלא היא מגישה

זאת בדלת האחורית, באמצעות הצעת חוק שכבר עברה קריאה ראשונה במליאה. לגבי תיקון

מזערי הלכה הממשלה בתיקון דרך החקיקה הראשונת ואילו כשמדובר בתיקון מקיף היא לא

מצאה לנכון להציב את התיקון הזה בפני המליאה.

התיקון הזה שמדובר בו אין בינו לבין ביטול הלוואות כלום. ביטול הלוואות

ומתן פיצוי באמצעות מענק - זה דבר שנעשה באמצעות הוראה אדמיניסטרטיבית וזה יאושר

בוועדה לאחר שההסכם יהיה סופי. כאן מדובר במסלול חדש, בהטבות מכליגות ממיסוי על

חשבון מענק בהשקעה ואני חושב שהנושא הזה מח יב התייחסות של מליאת הכנסת, שכן
מדובר כאן בנושא חשוב ומהותי
האם יש בכוונת הממשלה לחדש את המיחה או לא זה

הנושא שצריך להיות נדון במליאה במסגרת ההצעה כשריא חוגגי לקריאר ראשונר

לסיכום - כשדובר בתיקון מזערי הלכה הממשלה בדרך הנכונה רגישה אותו באמ ות

חקיקה ראשית במליאת הכנסת; אולם כשמדובר בתיקון מהוות י היא בחרה להשתלב בהי עת

תיקון אחרת -
י. ברון
זאת לפי בקשת ועדת הכספים.
ד. תיכרן
אני אמרתי בוועדה בעת הדיון שהוגש התיקון ששמעתי שבוועדת השרים לעניין י

כלכלה נדון תיקון נוסף, מהותי. אמרתי שלא כדאי לדון בתיקון האחד מכל שגדע מה

נאמר בו1יקו1 הנוסף, אבל היה ברור שצריך ללכת לגבי התיקון המהותי בדרך רר לר.
ח. גרוסמן
למה תיקון החוק הראשי מונח כל-כך הרבה זמן בוועדה?
י. ברון
כי ביקשו לראות את הדבר החדש.
ד. תיכו ו
רצינו לראות את מלוא סל ההטבות שניתן.



אני רוצה לשאול שאלה: לו במסגרת הדיון בהצעה החוק בוועדה היה מיטרי מחברי

הוועדה מציע תיקון לחוק בנוסח זה - ואנו יודעים שלאחר הקריאה הראשונה קורים

שינויים במסגרת הדיון בוועדה - מה היתה התגובה, אם זה לא היה בא מהממשלה?

א. דמביץ;

במקרה כזה היה יבול מישהו אחר לטעון שיש פה נושא חדש והענין היה מגיע לדיון

כאן.
מ. חריש
אם היו שואלים אותנו אם מדובר בנושא חדש או לא, מה הייתם אומרים?

א. דמביץ;

היועץ המשפטי הזה לא היה מייעץ לאף חבר לטעון במקרה הזה נושא חדש.

צ. ענבר;

מר דמביץ, חבר-הכנסת חריש שאל; אם היו שואלים אותר אם זה נושא וזדש או לא מה

היית אומר?

ח. גרוסמן;

במקרים כאלה אני שואלת את עצמי מה מטריד את המערער? האם מטרידה אותו

העובדה שאין הוא רוצה בתיקון או שהוא רק רוצה את קיומו של הטדר הטוב?

ד. תיכון;

רק הסדר הטוב. להערכתי, המטלול המוצע הזה לא יעלה ולא יוריד ואיש לא ישתמש

בו. אתמור בו אבל הדרך לא נכונה.

א. שלום;

הוא לא רוצה שיהיו תקדימים.
ח. גרוטמן
אני לא זוכרת שהממשלה בעצמה באה להוטיף על חוק שהיא הגישה ואשר עבר את

הקריאה הראשונה. ודאי לא כשמדובר בדבר מהותי. כשחבר ועדה מציע תוטפת או תיקון

זה דבר טבעי. אבל הממשלה שבאה לתקן את עצמה דיך אגב בחוק שהיא הגישה לפני כר וכר

זמן - זה נראה לי כלא מתקבל על הדעת.

י. ברון;

אני מאד מצטער שהיתה אולי אי-הבנר. אני הבנתי, כפי שמר דמביץ הטביר, שאנו

צריכים להביא זאת לוועדת הכטפים כהשלמה. כעת אני מביו שהיתה כוונה רק לטפר

לוועדה על התיקון ולהביא אותו בדרך המטודרת, במטגרת החוברת הכחולה. אולם ע בדה

היא שבחודש יולי, כשביקשנו לדון בחוק הזה, הדיון נדחה והיינו נאלצים לרפ ר את

המיטפור של התיקון מ-26 ל-25, כי בנושא הזה הדיון נדחה על-מנת שנוכל להביא את

המטלול הנוטף. דבר שני, לאחר שחזרנו מפגרת הקייץ הדיון בוועדת הכטפים לא יתקיים

אלא במקביל לחומר שהגשנו בקשר להשלמה הזאת .למעשה מדובר במענק. תיקון אוזד מדבר

על הקטנת המענק ובהשלמה מדובר על החלפת המענק. הדבר הנוטף שמפריע לנו כרגעהוא

שאין לנו לא את התיקון הזה ולא את התיקון הזה. פה מדובר על קיצוץ נוטף במענק

ובאחר מדבור על מטלול נוטף שמפעל ים מחכים לו. כמו מפעלים לטכניקה מתקדמת, ויש

אפילו 3-2 מקרים קונקרטיים של מפעלים שאינם מעוניינים במענק כי הוא פחות

משמעותי, משום שבהם העיקר הוא לא השקעה בציוד אלא העיקר הוא בשימוש ביידע.



בהחלט מקובלת עלי ההערה שזו לא הדרך הנכונה, אך זר קרה בגלל אי-הבנה ואני

מבקש שהפעם יסלחו לממשלה ויאפשרו לנו לסיים את הדיון בהקדם, בשני הרברים גם יחד.

א. שלום;

השתתפתי בדיון שהתקיים בוועדת הכספים. חבר-הכנסת תיכון צודק באופן עקרוני

וההערה שהוא הזכיר היום נאמרה בזמנו. יחד עם זאת יש כאלה שמחכים לחוק שאלתי היא

אם ניתן לקבל את הטיעונים שהושמעו, לדון בחוק ולכתוב שזה יהיה מקרה יוצא דובו

שלא ישמש תקדים לגבי העתיד? פירוש הדבר שהח.ק יוכל לעבור עוד שבוע-שבועייס קריאה

ראשונה ואפשר יהיה אחר-כר לסיים את כל הדיון בסעיפים בוועדת הכספים ולהביאו

לקריאה שניה ושלישית.

חבר-הכנסת תיכון אמר בעצמו שהוא לא מתנגד לתיקון.

ד. תיכון;

דובר כאן כביכול על משקיעים שממתינים. רבותי, כל המסלול הזה מדבר על

הטבות שיינתנו החל מעוד שנתיים, משלב גמר ההשקעה עד שבע שנים. פירוש הדבר שאין

כאן פירות שצריך לתת אותם בזה הרגע ואם תהיה דחיה לעוד שבוע-שבועיים דבר לא

יקרה.

י. ברון;

צריו לקבל את ההחלטה.

ד. תיכון;

אני מתמצא היטב בחוק.

צ. ענבר;

השאלה היא רק אם מדובר בנושא חדש ואם מן הראוי שהוא יעבור קריאה ראשונה.

על-מנת שחברי הכנסת יוכלו להתייחס לנושא. מבחינה זאת נראית לי הדברים של

חבר-הכנסת תיכון לגבי הצורך בהקפדה על השלבים.

א. דמביץ;

התיקון היה אמור להיות תיקון מספר 27 ולפי מה שהבינותי באוצר עיכבו זאת. אם

הוועדה רואה שהשילוב אפשרי, כדאי ראוי ואולי דחוף לעשיה- אזי היא עוטה. מאידך

אם מדקדקים - מה שאמר מר ענבר זה נכון.

היו"ר מ. רייסר;

אם תנהגו לפי הפרוצדורה המקובלת, מהי המשמעות המעשית של הדבר?

ד. תיכון;

שום דבר, זה יידחה לעוד שבועיים ימים.

ת. פנחטוביץ;

כפי שהוסבר על-ידי מר ברון יש שני סוגי מענקים: מענק ההישבון ומענק ההשקעה.

התיקון שהופיע בחוברת הכחולה מדבר על מענק ההישבון. כיוון שתיקון זר עוד לא עבר

את הקריאה השניה והשלישית נגרם נזק כספי לאוצר המדינה, כיוין שמענק ררישבון עוד

לא בוטל. ועדת הכספים ביקשה לראות מסלול הטבות חלופי למענק ההשקעה. אילו הוועדה

היתה רואה בכך שני נושאים היא היתה צריכה לאשר את ההצעה הדחופה של הממשלה בעניו

מענק ההישבון ולא לחכות. זאת לא היתה הצעת חוק שהיתה בת ערובה. זה לא היה עניו



שהוועדה יזמה. לפני זמן רב התחיל דיון בוועדת השדים לענייני כלכלה אילו הוועדה

היתה מתייחסת אל שני הנושאים כאל נושאים נפדדים - כמובן שגס אני הי חי אמרת

שצדיך היה להדפיס את ההצעה בכחול. אולם סברנו שהוועדה חיכתה כדי לאשר זאת יחד.

אני גם ביקשתי שיביאו את הדבר לידיעת ציבור המעוניינים. אני התניתי את הבאת

ההצעה ישירות לוועדת רכספים בכך שהמעוניים בדבר לא יופתעו ואם הם ירצו הם יוכלו

להופיע בפני ועדת הכספים. זה היה ברור לכולם, אחרת היינו מבקשים אישור ולא היה

נגרם הנזק הכספי הזה שעד היום משלמים מענק הישבון. יום יום נגרם נזק כספי משום

שההצעה הושהתה.

י. ברון;

יש נימוק נוסף וזשוב. המבנה של ההצעה בנייר הלבן, שסוענים שהיא נושא חדש,

(זו המדברת על מתן פסור ממס של 2-6-10 שנים לפי איזורים)בנוי על ההנחה שהתיקון

המדבר על ביסול מענק ההישבון בגובה 5% נכנס לתוקף. אם,נניח, וועדת הכספים ומליאת

הכנסת לא יאשרו את תיקון מסי 26 - אזי זה איננו מסלול חלופי. אם נרצה להקדים את

התיקון הזה לפני מענק ההישבון יכול להיווצר מצב משונה שמענק ההישבון לא יאושר -

ד. תיכון;

ומה אם מענק ההישבון לא יבוסל במליאה?

י. ברון;

אם נעשה זאת בירוד לא יווצר מצב כפי שתיארתי.

מ. חריש;

השאלה היא אם ייגרם נזק על ידי יצירת תקדים. קודם כל , ברור שמבחינת

הפרוצדורה לא היה יכול לעבור דבר, לולא היתה הצעת חוק שהיתי; בוועדה ועברה

קריאה ראשונה. יש חילוקי דעות בשאלה אם זה נושא חדש או לא.

צ. ענבר;

לא, מר דמביץ אמר שלגופם של דברים הוא מסכים אתי.

מ. חריש;

זה לא יכול להיות תקדים שאפשר יהיה לפעול לפיו ולהביא בדרך מקוצרת את

הדברים כר. פה היתה הצעה שנדונה בוועדה והכותרות הן מאד קרובות

ח. גרוסמן;

כשסוענים נושא חדש תמיד מתייחסים למשהו קיים.

א. דמביץ;

ולפעמים יש שיקול דעת בשאלה אם זה קרוב או לא. מתי מדברים על תקדים?

כשיוצרים מצב וזדש, כשלא עוברים את הקריאה הראשונה.
ש. יעקבסון
ההגדרה היא; "חריגה מגדר הנושא".

מ. חריש;

דבר שני; הרי בכל מקרה המליאה עוד תעבוד על הצעת החוק הזאת במסגרת הדיון

בקריאה השניה והשלישית ובאקס ההצבעות אפשר גם להגיש הסתייגויות. לכן עדיין לא

נגרע הכוח של המליאה להתמודד עם הנושא.



לכן בהתחשב בכל הדברים דעתי היא שיש להכריע שאיו זה נושא חדש ולתת לוועדת

הכספים להתמודד עם זה. אני גם לא רואה מה המליאה היתה מוסיפה מהותית.
היו"ר מ. רייסר
דעתי היא זוף אם הנושא הזה היה בא לפני ועדה כלשהי מוועדות הכנסת - בהחלט

הייתי הולך על הפתרון הפרקטי. בוועדת הכנסת הדגש צריר להיות על הפרוצדורה ושמירת

הפרוצדורה ויש לי חוות דעת חד משמעית של היועץ המשפטי של הוועדה בנושא זה. עם כל

הדברים שהושמעו אני חושב שאין מנוס אלא ללבל את חוות דעתו של היועץ המשפטי של

הוועדה. אנו מבחינתנו אם יהיה צורר בזיוז הליכים אלה ואתרים, כמו שחרור מחובת

הנחה, נעשה ככל שביכולתנו. המציע עצמו תומך בהצעה.

נצטרך לקיים דיון עקרוני בסוגיה הזאת כדי שלא נצטרך לבוא למצב מביך בעתיד

ואני מבקש ממר צבי ענבר להכין חומר בנושא. מאידך, אני כיושב-ראש הוועדה לא רוצה

כל אפשרות להתעלם מחוות הדעת של היועץ המשפטי של הוועדה ולכן אתמוך בהצעה של

חבר-הכנסת תיכון. מי בעד ההכרה בנושא כנושא וזדש?
ד. תיכון
האם מותר לי להצביע במקום חברת הכנסת שרה דורון?
היו"ר מ. רייסר
אני מציע שתתקזז עם חבר-הכנסת מיכה חריש.

יש כאן ענין של פרוצדורה ואני כיושב-ראש ועדה שדנה בפרוצדורה תומך בחוות

הדעת של היועץ המשפטי של הוועדה להכיר בנושא כנושא חדש.

לפני ההצבעה אני רוצה לנמק מדוע אצביע בעד ההכרה בנושא זה כנושא חדש. אצביע

כך כיוון שוועדת הכספים בדרך כלל לוקרות לעצמך סמכויות שלא מגיעות לה ואני לא

וכנה להוסיף על כך.
היו"ר מ. רייסר
מי בעד ההכרה בנושא כנושא חדש?

הצבעה

בעד - 3

נגד - 1

הנושא הוכר כנושא חדש.
היו"ר מ. רייסר
אנו עוברים לנושא הבא בסדר היום: ב. פירוש סעיף 106(3) לתקנון - הזמנת חברות ממשלתיות להופיר בפני ועדה

של הכנסת - פניית שר התחבורה ח. קורפו

שר התחבורה ח. קורפו;

סעיף 106 לתקנון הכנסת קובע דרך איך להזמין אנשים לישיבותיה של ועדה

מוועדות הכנסת ויש בו שלושה סעיפי משנה:"(1) מומחה לשאלה שבר דנה רוועדה, בין

שהוא חבר הכנסת ובין שאיננו חבר בהף (2) כל אדם, או בא כוחו ל גוף או חוג

מסויים, שיש לו ענין בשאלה שהוועדה דנה בה, לשמוע את דעתו ולבקש ממנו תשובות על

שאלות שהיא תמצא לנכון להציג לו; (3) באמצעות השר הנוגע בדבר ובהסכמתו - עובד

רומדינה האחראי לשסח פעולה מסויים".

ועדת הכסנת הוסיפה לסעיף קסן 3 באחת מהחלטותיה התייחסות גם לתאגידים וכן-

נאמר; "עובדי תאגידים שהוקמו על פי חוק, יזומנו לישיבותיה של ועדה קבועה של

הכנסת, באמצעות יושב-ראש התאגיד, בידיעתו של השר הממונה על ביצוע החוק".

התעוררה שאלה קונקרסית בקשר להזמנתו של מנכ"ל חברה ממשלתית באחת מוועדות

הכנסת, בלי ידיעת יושב-ראש התאגיד והשר המופקד על החברה. פניתי אל יושבת-ראש

ועז-ת העבודה והרווחה והיא ענתה לי במידה מסויימת של צדק שברחלסת ועדת הכנסת

נאמר; "עובדי תאגידים שהוקמו על פי חוק יוזמנו לישיבותיה של ועדה קבועה של

הכנסת, באמצעות יושב-ראש התאגיד, בידיעתו של השר הממונה על ביצוע החוק". על-פי

לשון ההחלטה זה מתייחס לתאגידים שהוקמו על פי חוק ולא לחברה שרקמה על פי חוק

החברות הממשלתיות. בסיפא של אותה החלטה נאמר; "בידיעתו של השר הממונה על ביצוע

החוק". לפי חוק החברות והממשלתיות השר הממונה הוא שר האוצר, אך על פי החוק רשאי

כל שר להקים חברה ממשלתית לפי פעולות משרדו והיא כפופה למשרדו השאלה אם צריך

לקחת את הפירוש הדווקני שמתייחס אל רשות הנמלים או אי רטות רתע פה או אל כל אותן

הרשויות שהוקמו על-פי חוק ספציפי בו נקבע מי השר המופקד על ביצוע החוק, ולהוציא

מהכלל את התברות וממשלתיות? לי נראה שאין בזה הגיון.

הכוונה היתה ליצור זיקה בין ועדות הכנסת לבין אותם גופים שאם לא כן המוזמן

ירצה יבוא, לא ירצה לא יבוא ופירוש הדבר שאנו מוציאים מתחת ידינו שליטה על

מביקורת.

אני מציע, אם אפשר לתקן את גוף ההחלטה, נוסח מוסכם. אפטר לומר בהחלטה עצמה

כל; עובדי תאגידים שהוקמו על פי חוק וחברות ממשלתיות יזומנו לישיבותיה של ועדה

קבועה של הנסת באמצעות יושב-ראש התאגיד ובידיעת השר הממונה. כך נדמה לי נרפא את

הפגם הפורמלי. אם לא נחיל את ההחלטה על חברות ממשלתיות תיתכן אפשרות שנציגים

שיוזמנו אם ירצו יבואו, אם לא ירצו לא יבואו. אם נחיל את ההחלטה על חברות

ממשלתיות והנציגים יוזמנו דרך יושב-ראש התאגיד ובידיעת השר הממונה הם יהיו

חייבים לבוא לוועדה. לגבי הזמנה של עובד מדינה נאמר; בהסכמת הקור, לגבי תאגיד

נאמר: בידיעת השר. איני מציע להחמיר לגבי חברות ממשלתיות יותר ממה שנקבע לגבי

תאגידים. אני רוצה לאפשר לוועדה מוועדות הכנסת לקיים זיקה בינה לבין החברות

הממשלתיות.

ח. גרוסמן;

כשהוועדה צריכה להזמין את נציג החברה הממשלתית, האם היא צריכה להודיע לטר

או שהיא צריכה להזמין את הנציג דרך השר?
שר התחבורה ח. קורפו
לא כתוב דרך השר. כתוב; על-ידי יושב-ראש התאגיד ובידיעת השר. א0 רוצים

להזמין מנכ"ל - פונים אל יושב-ראש התאגיד ומודיעים ללשכת השר שהוזמן המנכ"ל

על-ידי יושב-ראש התאגיד. כך לדעתי נפתרת הבעיה.
צ. ענבי
מבלי להיכנס כרגע לניסוח - כי אפשר לקבל החלטה נפררת - אומר כי לדעתי

יושבת-ראש הוועדה צדקה כשהיא פרשה את התקנון כפי שהיא פרשה אותו, מה גם ששר

האוצר הוא המופקד על ביצוע חוק החברות הממשלתיות, בעוד שלגבי חברות יש שר שאחראי

על ענייניהן. כשהממשלה מחליטה על חברה ממשלתית היא גם מחליטה מי השר שאחראי על

ענייני החברה. מצד שני, צודק השר קורפו במה שהוא אומר שכאן מדובר בכוח אחריות של

שר ויש מקום לקבל החלטה שעובד של חברה ממשלתית יוזמן באמצעות מי שצריך להזמינו.

יחד עם זאת אני רוצה להעיר כי לחברה ממשלתית יש גם מנכיל וגם יושב-ראש
דירקטריון. בחוק נאמר
בידיעת השר האחראי על ענייני החברה. זו לשון החוק.
ש. יעקבסון
פה כתוב ידיעת השר.

צ. ענבר;

רק בגלל שזה דירקטוריון. אבל עכשיו מדובר על חברה ממשלתית.

היו"ר מ. רייסר;

אני מציע לקבל את ההצעה. נשאיר ליועץ המשפטי לוועדה את מלאכת הניסוח ברוח

הדברים שנאמרו בוועדה. אני מנצל את ההזדמנות להודות לשר שעזר לנו בתיקון. תודה.

צ. ענבר;

את הניסוח אביא בנפרד משום שבחברה יש בעלי תפקידים שהם לא במעמד של עובדים

אלא במעמד שונה.

היו"ר מ. רייסר;

במסגרת שונות יש נושא נוסף;

ג. קביעת מסגרת הדיון להצעת אי האימון של סיעת כך

סיעת כר ביקשה להציע אי אמון בממשלה. באיזה נושא?
ש. יעקבסון
מיהו יהודי.

היו"ר מ. רייסר;

אנו צריכים לקבוע את מסגרת הדיון. אני מציע שנקבע את המסגרת הרגילר, הודעות

סיעות בתחום של חמש דקות.

ח. גרוסמן;

אנו חייבים פעם לדון בשאלה אם אפשר להגיש הצעות אי-אמון באורח בלי מוגבל.

היו"ר מ. רייסר;

אני מבקש לומר דבר באופן לא פורמלי. צריכה להיות הידברות בין סיעות

האופוזיציה בנושא. ברגע שסיעות האופוזיציה תגענה לאיזו פורמולה - ייקל להתמודד

עם הנושא. אם סיעות האופוזיציה תגענה להסכמה - הסיעות הגדולות תתמוכנה בכך. שאם

לא כן, כל שבוע תוגש הצעה כזאת.
י.ז'. אמיר
אפשר להתאים עצמנו בהתאם למספר המנדטים שיש לכר.

היוייר מ. רייסר;

אסור אפילו לומר דברים מעין אלה. זה ודאי לא יהיה מקובל על הבג"ץ.

י.ז'. אמיר;

מותר לנו להוזליט ובג"ץ לא יכול לפסול זאת.

היו"ר מ. רייסר;

כשהנושא יהיה על סדר היום כל אוזד יביע את דעתו. אני מודה לכם. הישיבה

נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 00:55)

קוד המקור של הנתונים