הכנסת האחת-עשרה

מושב שני



פרוטוקול מס' 101

מישיבת ועדת הכנסת

שהתקיימה ביום בי, י"ט בכסלו, התשמ"ו, 2.12.85, שעה 00;10

חברי הוועדה: מ. דייסר - יו"ר

מ. איתן

ר. אדרי

י.ז. אמיר

ש. דורון

ש. וייס

א. ורדיגר

רז. גרוסמן

ז. עסשי

א. קולס

י. שריד

מוזמנים;

ש. יעקבסון - מזכיר הכנסת

ש. כרם - סגנית מזכיר הכנסת

צ. ענבר - יועץ משפטי לוועדה

מזכירת הוועדה;

מ. ברפי

רשמה - ש. לחוביצקי

סדר היום;

א. פניית יושב-ראש הכנסת לתיקון חוק משכן הכנסת ורחבתו, התשכ"ח, 1986.

ב. קביעת מסגרת הדיון בהצעת אי האימון של סיעת מפ"ם בנושא שכר המינימום.

ג. בחירת ממלא מקום ליושב-ראש הכנסת בעת היעדרו מהארץ.

ד. קביעת הוועדה שתדון בהטבות הרפואיות לבכירים.

ה. קביעת הוועדה שתדון בחוק השיפוט הצבאי תיקון מסי 7ו.



היו"ר מ. רי יסר;

אני מתכבד לפתוח את הישיבה. הנושא הראשון על סדר היום:

א. פניית יו"ר הכנסת לתיקון חוק משכן הכנסת ורחבתו, התשכ"ח-1986

עד לבוא היושב-ראש יסביר מר ענבר במה דברים אמורים.

צ. ענבר;

ההצעה הינה לתקן את סעיף 3 בחוק משכן הכנסת. עניינו של סעיף זה הוא הכניסה

לכנסת ונאמר בו כדלקמן; "אדם רשאי להיכנס לשסח משכן הכנסת אם יש בידו היתר שניתן

מאת יושב-ראש הכנסת, או מטעמו". ההצעה היא לתקן את הסעיף ולומר בו כך; "ולענין

מתן היתר רשאי הוא להביא בחשבון את עברו הפלילי של המבקש".

ש. דורון;

מדוע יש צורך בזה?

ש. וייס;

מה קרה?

צ. ענבר;

עקב אירוע מסויים קיבל יושב-ראש הכנסת מידע פלילי מהמשסרה לגבי מישהו שביקש

היתר כניסה לכנסת. היושב-ראש עשה כן בהיותו סבור שכדי לדעת אם האדם הוא סיפוס

פלילי ואשם בכל מיני האשמות בגין הפרת הסדר ונקיסה באלימות עליו לקבל את רישום

ההרשעות הקודמות שלו. והנה התברר שלא ניתן לעשות שימוש במידע הזה וכי למשטרה

אף אסור היה בכלל להעביר לו את המידע הזה.

כשנוזקק חוק משכן הכנסת ובכל נושא קבלת המידע הפלילי על אדם לא היתה בעיה,

אבל בינתיים נחקק חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים והחוק הזה מגביל את העברת המידע

הפלילי על אנשים מאת המשטרה, ובצדק; ומצד שני אם רוצים מיושב-ראש הכנסת אישור

כניסה קבוע לכנסת, האם לא זכאי יושב-ראש הכנסת לדעת את המידע הזה?

לעתים יש מקרים שיש כנגד האדם תיקים תלויים ועומדים לעולם ועד. אם חשדו

באדם שהוא רצח את אמיל גרינצווייג ולאחר מכן נתפש הרוצח, כשיש רישום פלילי

במשטרה כנגד האדם שלא רצח את אמיל גרינצווייג, הרי למרות שהרוצח נתפס הרישום

הפלילי נשאר תלוי ועומד.

צ. ענבר;

תנו לי להסביר את הנושא באופן מסודר. סעיף 5 לחוק המרשם בפלילים קובע

שהמשטרה וזמסור מידע מהמרשם הפלילי לרשויות המפורטות בתוספת. ישנה תוספת ראשונה

והתוספת הראשונה הזאת כוללת כמה עשרות רשויות שרשאיות לקבל מידע מהמשטרה, כשבין

הרשויות האלה מצוי גם יושב-ראש הכנסת. יושב-ראש הכנסת רשאי לקבל מידע לגבי עובדי

הכנסת או לגבי אנשים הקשורים לביצוע עבודה, תפקידו או שירות של אדם שלגביו מבוקש

אם היום הכנסת מטילה ביצוע עבודה כלשהו או שירות כלשהו על איזה

שהוא אדם רשאי היושב-ראש לקבל מהמשטרה מידע, על פי החוק היום.



ש. וייס;

ואני מבין שהוא רוצה להרוזיב זאת ולקבל מידע גם לגבי מי שאמור לבקר במשכן

הכנסה.

צ. ענבר;

אין כוונה לתקן את התוספת, אין כוונה להוסיף את רשימת מבקשי הרשיונות

לרשימת אלה שאפשר לקבל עליהם מידע. לא זו הכוונה. זה המצב היום. כעת אני מפנה

אתכם לסעיף אהד בחוק וזהו סעיף 6 בחוק המרשם בפלילים. סעיף 6 אומר כדלקמן; "מי

שהוסמך על-פי חיקוק לתת רשיון או היתר ולשם כר הוא רשאי, על פי אותו וזיקוק,

להביא בחשבון את עברו הפלילי של מבקש הזכות,תמסור לו המשטרה את המידע מהמרשם על

כל אחד מאלה, אם הוא הסכים לכר". פירוש הדבר שאם תהיה בחוק משכן הכנסת הוראה

שלגבי מתן היתר כניסה מותר להתחשב בעבר הפלילי של אדם - ועל כר תחליטו אתם -

תהיה האפשרות לבקש את הרישום הפלילי. חוק משכן הכנסת, חוק החסינות ומשמר הכנסת

נועדו כדי למנוע כניסתם של אנשים שיסכנו את בטחון המקום. זה התנאי האחד. התנאי

השני הוא שאותו אדם שמבקש את רשיון הכניסה יחתום על הטופס, בו יהיה סעיף שיאמר

זאת, ובכר הוא ירשה לקבל את המידע הפלילי עליו. פירוש הדבר שאי-אפשר יהיה לקבל

רישום פלילי או מידע על אדם מבלי שהוא יידע מזה, אלא הסעיף הזה יהווה חלק מטופס

הבקשה לרשיון הכניסה. כשאדם יבקש רשיון כניסה למשכן הכנסת, בהתאם לסעיף 6 יקבלו

את המידע הפלילי עליו רק בהסכמתו.

א. ורדיגר;

האם מדובר על היתר כניסה קבוע?

צ. ענבר;

מדובר כרגע על אותו מקרה של אדם שרוצה לבקש רשיון כניסה ובטופס הבקשה עליו

לתת הסכמתו לקבלת המידע הפלילי עליו. אם אדם כזה לא יסכים שיקבלו את המידע

הפלילי בקשר עליו - לא יקבלו את המידע והיושב-ראש יחליט באם לתת לו את רשיון

הכניסה באם לאו. אבל אם תהיה הסכמה מצד האיש לקבלת המידע הזה ומצד שני חוק משכן

הכנסת אומר ליושב-ראש שמותר לו לרוביא בחשבון גם את עברו הפלילי של האדם, אזי

מבלי לתקן את חוק מירשם הפלילים ניתן יהיה לבקש את המידע ולקבלו. אין רצון לתקן

את חוק המירשם בפלילים כי יש שיירת גמלים המבקשת תיקונים ופה מוצע להשתמש בסעיף

שכבר קיים היום, הלא הוא סעיף 6, באופן שמי שמוסמר לתת את הרשיון יוכל גם לקבל

את המידע.

הגעתי לזה פשוט מתור הפרקטיקה היום יומית שלנו. מסתבר שלגבי אחד האנשים

שביקשו רשיון כניסה יש לא רק עבר פלילי מלפני עשר שנים, אלא עבר מלפני 4 5-1

חודשים כשבוצעו עבירות של אלימות וכל מיני דברים. אמרתי שאין זה מתקבל על דעתי

שאדם שהוא מועד לביצוע מעשי האלימויות האלה יוכל לקבל רשיון כניסה למשכן הכנסת.

א. ורדיגר;

האס הוא כבר קיבל את רשיון הכניסה?

רבותי, אינני רוצה לדבר על הפרטים של המקרה הספציפי. מדובר במישהו שצריר

לקבל היתר כניסה קבוע למשכן הכנסת. יש בפני מקרה לא של אדם שביצע בילדותו עבירות

אלא מקרה של אדם שבתקופה האחרונה, בשנה האחרונה, נפתחו נגדו 7 תיקים על מעשים

אלימים בעניינים אלה ואחרים. אומרים לי שאם הנושא לא יהיה מעוגן בחוק בצורה

כזאת, כנראה שלא אוכל לומר שאני מונע את כניסתו של אותו אדם למשכן.



לפי דעתי, יש פה ענין ממשי שצריך לאפשר ליושב-ראש הכנסת לדרוש לקבל את

המידע הזה, כשהוא לוקח בחשבון ארנ כל השיקולים, בין היתר גם את השיקול שלא להכניס

לכאן אנשים שיגרמו לכך שנמצא עצמנו בהתבזויות מיותרות.

ש. דורון;

אני רוצה לומר שלבי אינו שלם עם ההצעה. קודם כל, בכנסת הזאת, בכנסת האחת

עשרה, אנו עוסקים יותר מדי בתיקון התקנון בכל מה שנוגע לכנסת. יש דברים שאין

מנוס מסיפול בהם, כמו נושא ההטבות הרפואיות לבכירים, אך יש דברים לגביהם יש

מנוס. יש דברים שבסיפול בהם אנו, לדעתי, ממהרים יותר מדי כשהכוונות הן כוונות

סוברת. היות ויושב-ראש הכנסת מכיר את יחסי המאד מיווזד אליו, איני צריכה לשכנע

שהדברים שלי אינם מכוונים כנגד היושב-ראש הזה, אולם אף אחד מאתנו לא יודע מי

יהיה יושב-ראש הכנסת ה-2ו, ה-3ו או ה-4ו. לכן אני אומרת שאנו חייבים לצאת מתוך

הנחי; שאנו, כעקרון, נותנים יותר מדי כוח וסמכויות בידי יושב-ראש הכנסת. אני שקטה

לגבי היושב-ראש הנוכחי, אך איני יודעת מה המשמעות של חקיקה זו לגבי הדורות

הבאים.

יישבו משפטנים וישקלו, אם יש מקרה חריג, כיצד לספל במקרה החריג הזה ואפשר

למצוא את התשובה לכך מבלי להרחיק לכת.

לי יש חששות מעודף סמכויות. אצלנו הכל בנוי ומתבסס על מוסד הדמוקרסיה. איני

רוצה לפתוח את הוויכוח בנושא, אלא רק להעיר- הערת אגב. ההחלסה שנתקבלה בענין

אי-הנחת חוקים גזעניים על שולחן הכנסת, לפיה יכול יושב-ראש הכנסת לפעול, מקובלת

עלי לגבי היושב-ראש הנוכחי, אך איני יודעת מה יהיה בכנסות הבאים, כך שבעקרון אני

נגד נותן סמכות רחבה מדי לאדם אחד, גם אם הוא עומד בראש המוסד המכובד הזה.

אם יש מקרה חריג - אין לי צל של ספק שאפשר למצוא דרכים

כדי למנוע את כניסתו של אותו אדם למשכן. צריר למצוא את הדרך. אני רוצה להזהיר את

עצמנו מכר שאנו עוסקים יותר- מדי ובמהירות רבה מדי בתחומים שיכולה להיות לחם

השפעה מרחיקת לכת. יש דברים שקיימים 35 שנה. אני רוצה יותר שיקול דעת, יותר

מוזשבה ויש למצוא דרר לחסום כניסתו של אדם כזה בעל עבר פלילי. מדובר במקרה אחד.

אפשר לבדוק את האפשרויות הקיימות, אבל אני מתנגדת לתיקונים.

י. שריד;

אני לא יודע אם אני בעד הצעת התיקון או נגדה, אני רק יודע שאת הנוכחות של

האיש הזה בכנסת, כפי שתיאר לנו היושב-ראש, צריר למנוע. יש לי אפילו הערכה שאני

יודע במי מדובר ואני חושב שאני גם יודע מה תלוי או איזו קופה תלויה לו. אתחיל

מהסוף; אדם זה לא יכול להיות בכנסת.

אומרת וזברת-הכנסת דורון סלה אין צל של ספק שאפשר למנוע דרר למניעת כניסת

האדם למשכן. אני מאד מעריר את שיקול דעתה של חברת-הכנסת דורון ואם אין לה כל צל

של ספק פירוש הדבר שהיא סבורה שהמקרה הוא לגמרי פשוס ואפשר למנוע כניסתו בדרך זו

או אחרת. אבל לי יש בכל זאת צל של ספק. אני מעריר שגם יושב-ראש הכנסת וגם

היועצים המשפטיים שלו לא הזדרזו לבוא בהצעה לתיקון התקנון אלא הם חיפשו דרכים

אתרות כדי למנוע את כניסת האדם למשכן וכנראה שהם לא מצאו. לכן לי יש צל של ספק

ולכן אין לי ודאות גמורה, אבל לומר "אין לי צל של ספק" זו לשון הפלגה. אני בטוח

שיושב-ראש הכנסת לא בא סתם בבקשה לשינוי התקנון אלא אם כן הוא הגיע למסקנה שאין

ברירה אלא לתקן את התקנון. אם חברת-הכנסת דורון תמצא דרר אחרת - אני בטוח

שהיושב-ראש יאמץ אותה.

לי אין צל של ספק שאת הניכחות של האדם הזה צריר למנוע. לא מדובר באדם

שבעברו הרחוק עשה איזה מעשה, אלא מדובר באדם שאני קורא עליו כל יום בעתונים שהוא

נתפש -



ש. דורון;

אני לא יודעת מי זה, אולם האם בגלל אדם אחד יש לערוך אח ובתיקון בתקנון?

י. שריד;

צדק היועץ המשפטי לוועדה באמרו שלצורך הזה נועדה חסינות המשכן ומשמר הכנסח

המאבטח את המשכן. המקרה הזה הוא מקרה אחד, אך זהו מקרה של אדם אלים שנתפש בקשר

לכמה מקרים חמורים ביותר ואין סיבה מדוע הוא יתהלך בכנסת ויהווה סיכון בטחוני

ממדרגה ראשונה. אם יש דרך אחרת למנוע את נוכחותו במשכן - אני בעד.

יושב-ראש הכנסת ש. הלל;

אני לא רוצה להיכנס לשאלה מה גודל הסמכויות שיש ליושב-ראש הכנסת. אני יוז-ע

מה גודל האחריות המוטלת על יושב-ראש הכנסת וגודל האחריות הוא גם לפי החוק וגם

מבחינה ציבורית. לי אין כל ענין שהסמכות הזאת תינתן ליושב-ראש הכנסת. מצידי,

שתינתן הסמכות הזאת לראש סיעה או למי שתחליטו עליו. אני יכול לתאר מצב כזה שאני

בא ואומר שמדובר באדם או בשניים שבחודשים האחרונים צברו עבירות רבות והם מבקשים

אישור כניסה לכנסת, כמישהו מכם צריך להחליט על כך. מצד אחד, מטילים על

יושב-ראש הכנסת את האחריות על בית המחוקקים, ומצד שני, מדברים על סמכויות רחבות.

אם כן, אל תיתנו את הסמכות הזאת ליושב-ראש הכנסת. מצידי שיחליטו שוועדת הכנסת או

מליאת הכנסת הם שיקבעו.

או קצין הכנסת.

יושב-ראש הכנסת ש. הלל;

לשם מה אנו נותנים את רשיונות הכניסה? משום אותו שיקול של מניעת הענין הזה.

אני מוכן שהסמכות תינתן לקצין הכנסת , למפקד המשמר או לכל מי שתרצו. תקבעו

שמישהו בבית הזה יקבל את החומר הזה והוא יחליט. ליושב-ראש הכנסת אין בדבר זה כל

ענין והנאה.

ש. דורון;

לא אדם אחד.

מצידי תחליטו שתהיה פה אסיפה של כל הקיבוץ. לא מתקבל על דעתי שאנו יושבים

ומחוקקים חוק בענין וזסינות הכנסת, כשלי יש אפשרות לתת רשיון לצאת להפגנה או לא

לצאת להפגנה וכיוצא בזה - זה אפשרי, ואילו כשיש מקרה שאליבא דכולי עלמא הוא לא

הגיוני - פה לא.

י. שריד;

ברגע שיושב-ראש הכנסת ביקש את הסמכות הזאת אנו חייבים לתת לו את הסמכות.

אני יודע מה אני אגיד אם וזס וחלילה יקרה משהו. אני כבר יודע מראש מה אגיד.

מכיוון שהאיש הזה לא היה בגדר תעלומה וכולם ידעו במה דברים אמורים אני יודע

שאשאל איך בכלל נתנו לו להיכנס למשכן ולשהות בו שהות של קבע. אתם עלולים להיתפש

במוזדל חמור ביותר.

א. ורדיגר;

למה לא אמרת זאת עד היום?



י. שריד;

לגבי שני מקרים חשבתי שאני צריך לבוא בדברים עם היושב-ראש, כדי לשאול אותו

האס זה בסדר שאותם אנשים נ וברזים פה נוכחות של קבע. ובכן לא עשיתי זאת עד היום.

אם היושב-ראש רוצה, אם הוא מסכים, אולי הנושא ייבדק עוד פעם בדרך אחרת,

אדמיניסטרטיבית, ואם זה בלתי-אפשרי - נשנה את התקנון.

צ. ענבר;

אין מדובר במקרה אחד. מדובר על המקרה האחד שגרם לבדיקה המשפטית שכתוצאה

ממנה חדל קצין הכנסת לנהוג בדרך שהיתה מקובלת מיום קום הכנסת, היינו חדל לקבל

מידע פלילי. עכשיו הרי הוא לא יפעל בניגוד לחוק. אם בעבר ידע קצין הכנסת אם מבקש

ההיתר הוא פושע, רוצח וכיוצא בזה, היום הוא לא יידע כי הוא לא יכול לפנות

למשטרה.

היו"ר מ. רייסר;

ובעבר הוא כן פנה.

צ. ענבר;

כן.

דבר שני - הנקודה הזאת נבדקה עם משרד המשפטים, היועץ המשפטי לממשלה, המשנה

למשפט פלילי, עם היועץ המשפטי לוזקיקה וכולם הגיעו לדעה שאם היושב-ראש רוצה לדעת

פרטים על עברו הפלילי של אדם חייבים לתקן את החוק וההצעה לתקן את חוק משכן הכנסת

ולא את חוק המירשם בפלילים היא הצעה של היועץ המשפטי לממשלה, לאחר שהנושא נבדק

בדוק היטב.

א. קולס;

אני רוצה להתייחס לדברים האחרונים של מר ענבר, לנקודה היכן לתקן. בוועדת

החוקה, חוק ומשפט עסקנו ואנו עדיין עוסקים בחוק המירשם בפלילים ובתקנת השבים

והחוק הזה קובע רשימה של אנשים שלהם יש זכות לעיין במירשם הפלילים. ועדת הכנסת

כנראה לא מודעת בדיוק לפרטי חוק המירשם הפלילי ותקנת השבים. מה מופיע במרשם

הפלילי במשטרה לגבי אותו אדם? במירשם הפלילי מופיעים לא רק התיקים שהטיפול בהם

הסתיים. המירשם הפלילי במשטרה כולל מידע שאם הוא עובר מיחידה אוזת במשטרה ליחידה

שניה - זה מצב אוזד, ואם הוא עובר לאנשים מבחוץ - זה מצב אחר.

אצלנו בארץ החזקה היא שאדם הוא חף מפשע אלא אם כן בית המשפט פסק את דינו.

היו הרבה מקרים שנעצרו אנשים ושוחררו מחוסר הוכחות. אתן דוגמא אוזת. במהלך וזקירת

הרצחו של אמיל גרינצווייג ובמסגרת פיענוח הרצח נעצרו כל מיני אנשים ששוחררו לאחר

מכן מחוסר הוכחות. אחר-כך נתפש אדם שהובא לדין והורשע. אחד מהאנשים שנעצרו

לחקירה, אשר שוחרר לאחר מכן, ביקש ויזה לקנדה ולשם כך היה עליו להמציא תעודת

יושר. נאמר לו במשטרה; אינך יכול לקבל תעודת יושר, אתה מופיע אצלנו במירשם

הפלילי. זה אדם שעצרו אותו פעם אחת וכאמור הוא שוחרר כשהסתבר שעצרו אותו בטעות.

הוא לא עשה שום דבר. בעקבות התשובה שהוא קיבל מהמשטרה הוא פנה אל ועדת החוקה,

וזוק ומשפט ושאל כיצד ייתכן הדבר, אני חף מפשע, לא קיבלתי פיצוי על עצם המעצר

ובכל זאת רישום פלילי בידי המשטרה ישנו. אני נתתי דוגמא קיצונית, כשהאדם שעבר את

העבירה נתפש והורשע, אך יש הרבה מעצרים ואישומים כשלגבי המקרה הנדון התיק לא

נסגר לעולם משום שהאשם האמיתי לא נתפש ובידי המשטרה, במחשב שלה - ושמענו את

נציגי המשטרה בענין הזה - מצוי החומר הזה כי לצורך עבודת המודיעין שלה טוב לה

לדעת שאדם נוזשד בתיקים כאלה וכאלה. יום אחד כשהמשטרה עוצרת אדם ומונברר שיש לו

קשר למקרים קודמים אותו רישום עוזר לה.



צ. ענבר;

אבל זה לא חלק מהמירשם. המירשם לא כולל את זה.

א. קולס;

מה שכתוב זה דבר אחד ומה שיש במוזשב זה דבר אחר.

י. שריד;

מה שאתה אומר זה דבר נורא והוא גורם נזקים, אך מה הקשר לעניו שלנו?

א. קולס;

רבותי, עד היום לא גמרנו את הדיון בתקנות. הבעיה היא שליושב-ראש הכנסת,

להערכתי, יש סמכות לסרב לתת את היתר הכניסה, כשמדובר על משהו שמותר לו לתת. מותר

אין פירושו הכרח אלא מתו ההיתר תלוי בהסכמתו וברצונו של היושב-ראש.

צ. ענבר;

אבל איד הוא יידע?

א. קולס;

עם כל הכבוד וההכנעה, אני מבקש קודם כל לסיים את קו המחשבה הראשוני שלי.

אני חושב שאם צריך להיות תיקון, ויש בתוספת רשימה של מי שמותר לו לעיין במירשם

הפלילי, אזי הוא צריך להיות תיקון לחוק המירשם הפלילי ותקנת השבים, שאם לא כן

לגבי כל חוק נפתח חוק אתר -

צ. ענבר;

חאם ראית את סעיף 6 בחוק המירשם הפלילי? בסעיף 6 כתוב; "מי שהוסמך על פי

חיקוק לתת רשיון... אם המבקש הסכים".

מדוע אני אומר שמקום התיקון איננו פה? אצלנו בוועדה התקיים לא דיון אחד, לא

שני דיונים ולא חמשה דיונים אלא עשרות דיונים, בהשתתפות כל המומחים, גם כשדובר

על מעסיק שמבקש לדעת פרטים על עובד וגם לגבי נושאים אחרים.

לכן קודם כל אני מציע לידידי, יושב-ראש ועדת הכנסת, להעתיק את הדיון בסוגיה

הזאת לוועדת החוקה, חוק ומשפס. יושב-ראש חבר-הכנסת שבח וייס, שהשונתף בדיונים

בנושא בוועדת החוקה והוא מכיר את חמסריה מבפנים.

דבר שני; לגבי המקרים המיידיים שנמצאים עתה על הפרק - יכול יושב-ראש הכנסת

לסרב לתת את ההיתר. הוא לא חייב לתת את ההיתר אוסומסית. אם לגבי כל אוזד מאותם

עשרות או מאות אנשים שמבקשים היתר יהיו פה הטפסים של ההרשעות הקודמות -

היו"ר מ. רייסר;

אבל הוסבר שתמיד המצב היה כך.



א. קולס;

תמיד היה מותר לתת לכל מאן דבעי את הרשימה אך אנו באנו ואסרנו זאת, כי היה

בלגן בנושא. קבענו גם שאחרי פרק זמן מסויים יימחק עברו הפלילי של אדם. בשנת 1981

חוקקנו את חוק המירשם בפלילים כשעד לשנה זו אמנם הכל היה פתוח. למה סגרנו זאת? -

כי היו בעיות. לדוגמא רק בענין המחקר המדעי של אוכלוסיות פליליות קיימנו מספר

דיונים, דנו ודשנו בנושא. אם יש ועדה שמתמחה בנושא זה - יש להעביר אליה את

הנושא. המגמה היא שלא יישאר כתם לעולמי עד על מצחו של אדם. לכן מה שהיה תמיד -

כנראה שלא היה טוב. למען האמת, הענין הזה בהקשר לכנסת לא עמד לפני ועדת החוקה,

חוק ומשפט.

מאחר ומדובר פה במקרה בודד אחד או בשני מקרים בודדים, כשם שיש ליושב-ראש

סמכות לתת את ההיתר, כר, לדעתי, יש לו סמכות לסרב לתת את ההיתר.

ח. גרוסמן;

על סמך מה הוא יסרב?

א. קולס;

אני לא חושב שצריך להרחיב את הדיבור ולומר על סמך מה הוא יסרב. אם אדם

מסויים עבר עבירה פלילית לפני 8 שנים, ריצה את עונשו ומאז הוא לא עבר עבירה

אחרת, על סמך מה יסרב היושב-ראש לתת לו את ההיתר?

הוא לא יסרב לו.

א. קולס;

למי הוא יסרב? למי שעבר עבירה לפני יומיים? אם אדם ריצה את עונשו - בזה

הוא גמר את הענין ואם הוא לא ריצה אח עונשו הוא לא מופיע ברישום פלילי

שהיושב-ראש יבקש אותו. היושב-ראש רוצה לדעת פרטים על דברים בגינם הובא אדם לדין

הורשע ובזה נסתיים העניו.

צ. ענבר;

המירשם כולל גם תיקים שתלויים ועומדים בפני בתי המשפט.

א. קולס;

אם כך עומדת החזקה שאדם הוא חף מפשע עד להרשעתו. יש תיקים תלויים ועומדים

כאלה במשך שנים רבות ואינך יכול להדביק סטיגמה על אדם בגלל תיק שאינך יודע אם

הוא יתברר אי-פעם.

צ. ענבר;

השאלה היא איך יושב-ראש הכנסת צריך להפעיל אח חוק משכן הכנסת. על הענין הזה

מופקדת הוועדה הזאת. השאלה היחידה העומדת לדיון היא האם יושב-ראש הכנסת רשאי

להביא בחשבון עבר פלילי של מבקש בקשה להיתר כניסה.



א. קולס;

זו איננה השאלה היחידה. אני הייתי שואל האם יושב-ראש הכנסת צריך לקחת

בחשבון עבר בריאותי מסויים של אדם. הרשה לי, מר ענבר, אני יודע שאתה מאויוב בהצעה

שלך ולכן גם הגשת אותה. אם יש מקרה של פסיכופט או חולה נפש - אותי זה יותר מדאיג

ממקרהו של אדם שסרם נסתיימו ההליכים נגדו, כשאיני רוצה שיידעו זאת משום שלגבי

הוא וזף מפשע אלא אם תוכוז אשמתו. אני לא רוצה להיות במקום בית המשפט ובוודאי גם

לא יושב-ראש הכנסת וגם לא אף אוזד אחר. מאידך, אם מדובר בהליך שנסתיים ואדם ריצה

את עונשו - חזקה עליו שיתנו לו קרדיט מסויים. לעומת זאת, אדם שהוא חולה רוח הוא

יכול לקחת סכין ולדקור כמה אנשים ופה הייתי מפקפק אם לתת לו אישור כניסה, אך

דווקא לגביו אתה לא מבקש מידע. השאלה נוגעת לא רק ליושב-ראש אלא לכל מיני אישים

וגורמים במדינת ישראל שרוצים שיהיה להם מידע או גישה לאותו מחשב של המשטרה ואני

חושב, כליברל, שאסור שחלק גדול מהרישומים יהיו פה, כי איני רוצה להדביק סטיגמה

על אדם בשעה שאסור להדביק עליו סטיגמה זו. פה אתה בא ופותח את הפתח הזה כשאיני

יודע איך היושב-ראש ישתמש בזה. נניח שלגבי חבר-הכנסת איתן יש מידע מסויים

במשטרה, שהוא הפר בהפגנה את הסדר והמשמעת, ואני רוצה לקחת אותו כיועץ פרלמנטרי.

יגיד היושב-ראש, שלפי האינפורמציה שהוא קיבל מדובר בעבריין-, זה שהוא לא הובא

לדין, זה שיש נגדו תיקים תלויים ועומדים - זה לא אומר דבר.

לחבר-הכנסת לשעבר, קליינר, יש תיק תלוי על הפרעה בהפגנה. אם הוא לא היה

חבר-כנסת לשעבר הרי לפי אותם הכלים לא היו נותנים לו להיכנס למשכן הכנסת.

לכן אני בדעה שקודם כל לא צריך את התיקון הזה. שנית, אם בכל זאת רוצים

להתיר לקצין הכנסת, שהוא איש משטרה -

קריאה;

לא בדיוק.

צ. ענבר;

אין לקצין הכנסת סמכות לתת רשיונות. הסמכות היא של יושב-ראש הכנסת.

א. קולס;

הייתי מציע להתיר לקצין הכנסת לקבל את המידע או באמצעות תקנת השבים או

באמצעות חוק המירשם בפלילים.

גם זה לא.

א. קולס;

מה אני צריך שיסתבבו בבנין הזה, שרובו ככולו מורכב מאנשים פוליטיים, ניירות

ובהם המידע הזה? האם אתה רוצה שכל אחד יידע את המידע?

למה כל אוזד?

א. קולס;

כל מי שירצה אישור כניסה היושב-ראש יבקש לגביו את המידע -

צ. ענבר;

היושב-ראש יקבל את המידע ולא 120 חברי כנסת.

הפרוצדורה תהיה כזאת שלגבי כל אדם מבין באי המשכן, כשלרוב מדובר בעסקנים

פוליטיים ובעוזרים למיניהם, יובאו הרישומים מהמשטרה. החומר יהיה לא רק בידי

היושב-ראש, כי היושב-ראש לא עובד לבד, הוא עובד עם מנגנון וכשהוזומר יהיה מונח על

שולחנה על מזכירה ומישהו יעבור במקום הוא יראה את החומר. גם כשהחומר מונח במחשב

המשטרה אינני מרוצה מזה.

א. ורדיגר;

שאלתי באמת האם לא ניתן בצורה אדמיניטרטיבית למצוא פתרון לנושא. אני מבין

שהדבר נבדק, אך בכל זאת,לאחר ששמעתי את דברי חבר-הכנטת קולט, אני אומר שצריך

לבדוק את הנושא פעם נוטפת. יש כאן איזו בעיה שמפריעה לי ואיני יודע אם אנו

יכולים כר בצורה פטקנית להיכנט למצב שאיני יודע אם בטופו של דבר נהיה מרוצים

ממנו. לכן עם כל הדחיפות - ואני מבין שהמצב הוא רציני - אני בכל זאת אומר שהיועץ

המשפטי של הכנטת יואיל בטובו לבדוק עוד פעם את הנושא כדי לראות אם ניתן באיזו

צורה שהיא למנוע כניטתם של אנשים כאלה. הלא לא מדובר כאן על מטות של מקרים, אלא

על מקרים בודדים וגם הם מטופקים. לכן כדי שנהיה שקטים ושלווים בנושא - ייבדק

הנושא שוב ובתור שבוע-שבועיים, לאחר שנקבל את חוות יודעת הטופית, נדון בנושא.

ח. גרוטמן;

אני עוקבת אחר עצמנו בזמן האחרון ורואה שיש לנו מעצורים להצר את צעדיהם של

אלה שרוצים להרוט את המעצורים שלנו. המעצורים שלנו הם דמוקרטיים ומבוטטים על חוק

וטדר ולא צריר להפליל אדם שלא הוכחה אשמתו. וכל פעם אנו עומדים במערכת הזאת חסרי

אונים. אמרתי זאת כהערה כללית שלא נוגעת רק לנושא הזה.

לומר לכם את האמת, גם לי יש רתיעות וגם אני חושבת שזה מתחיל בזה שמחר יכול

להיות מישהו אחר, כמו שאמרה חברת-הכנטת דורון, שבאופן שרירותי יפעיל את אותו

עקרון לגבי מי שלא מגיע לו שיפעילו נגדו את העקרון. כר אנו נמצאים כל הזמן במעגל

קטמים. בעבר זה לא היה כר ומאז שכהנא נכנט לכנטת יש לנו בעיות. הצרה היא שנטחפנו

אחר הצורר לאזן את כהנא עם עוד מישהו וזאת במקום לבודד את המקרה של כהנא. כל

הזמן מחפשים לו שותפים במקום לבודד אותו.

ש. דורון;

ומה אם מחר יבוא אשפיסט?

ח. גרוטמן;

אם יבוא - נדון בזה. פה שורש הבעיה ולכן אנו לא מצליחים לבודד את המקרה הזה

ולהתייחם אליו כאל משהו יוצא דופן.

חבר-הכנטת קולט, אתם נקלעים פה לטתירה. אתה אומר; הפה שמתיר אותו פה יכול

לאסור, ומה הבעיה, אפשר לא לתת היתר. השאלה היא על טמר מה לא יינתן ההיתר. אתה

אומר שאם יתחילו להטתמר על המירשם הרי במירשם יש כל מיני דברים.פה אנו חייבים

לטמור על יושב-ראש הכנטת או על מישהו שנטמיר אותו שהוא לא ישתמש במירשם באופן

שרירותי, ולא - אין שיקול דעת. אנו חייבים לטמור על שיקול הדעת. אם מישהו יעיין

במירשם ויראה שיש האשמה תלויה ועומדת כנגד חבר-הכנטת קליינר, כשנצא מההנחה שבעת

ההתפרעות הוא לא היה חבר-כנטת, האם על טמר זה לא יתנו לו להיכנט לכנטת?

ש. דורון;

תיאורטית - כן.



יושב-ראש הכנסת ש. הלל;

תיאורטית, לפי מה שאתם אומרים אני לא צריך להסתמר על כלום כדי לא לתת לו

להיכנס למשכן הכנסת. אם תפישתכם היתה מתקבלת אפשר לא לתת לו אישור על סמך שום

דבר וזה בעיניכם בסדר; מאידך, לא לתת לו להיכנס על סמך חומר כזה - זה בעיניכם לא

בסדר.

ח. גרוסמן;

חברת-הכנסת דורון, מצד אחד את לא רוצה ליצור תקדים, שמא מישהו ינצל זאת

לרעה בבוא היום, ומצד שני את רוצה להעניק ליושב-ראש הכנסת סמכות שגם בלי הנמקה

כלשהי הוא לא ייתן לאדם אישור כניסה. נניח שדובר הסיעה שלי יבקש אישור כניסה ולא

יתנו לו אישור כזה; במקרה כזה ארצה לדעת למה. כפי שאתם מציעים - לא יהיה על סמך

מה להוכיח מדוע לא ניתן האישור.

ש. דורון;

המירשם זה משהו במו האח הגדול.

ח. גרוסמן;

לו לא היית מעניקה אח שיקול הדעת למי שצריך להכריע - ניחא. הרי ההכרעה היא

לא אוטומסיח אלא זו רשות. מה אחס מציעים? אומר חבר-הכנסת ורדיגר; נשקול. מה

נשקול?

א. ורדיגר;

נבדוק, אולי יימצא פתרון אחר. אם לא - אולי צריך לעשות זאת.

ח. גרוסמן;

לפי דעתי, יש שתי אפשרויות; או לאסור בלי הנמקה או לאסור עם בדיקה. את

מפוזדת מפני שרירות לב ואת נותנת סמכות עם שרירות לב.

היו"ר מ. רייסר;

כששמעתי לראשונה על ההצעה היא נראתה לי בהחלט, במיוחד לאור מקרה קונקרטי.

אין לי ספק שחבר-הכנסת קולס הכניס לי כל מיני מחשבות נוספות.

אקדים ואומר מראש מה לא הייתי רוצה שיהיה פה. אני מסכים עם חבר-הכנסת קולס

שלא ייתכן שיתגלגל פה המירשם הפלילי של כל מי שהוא יבוקש לגביו, משום צנעת הפרט.

בעבר התהליך היח כזה שקצין הכנסת פנה לקבל את האינפורמציה וקיבל אותה

כשהיום הדבר אינו אפשרי. מה ניתן לעשות? איך אפשר ליישב את הסתירה, על-ידי קבלת

מידע סלקטיבי וגס לא על-ידי אדם אוזד. לא היינו צריכים לקבל אח המירשם כדי לדעת

שאותו אדם לצורך ענין זה הוא מועד. יכול להיות שהוא מועד מבחוץ-, מבפנים - איני

יודע.

ח. גרוסמן;

אינך יכול לדעת אף פעם.

היו"ר מ. רייסר;

אני רוצה לומר לך שהוא פחות מבהיל אותי מאנשים של אש"ף שיסתובבו בבנין. כאן

הוא פחות מסוכן. פה מסוכנים יותר חולי הרוח ואוייבי העם.

P

אתם מפלסים את הדרך.

חוץ ממך אף אחד לא העלה את הנושא של כהנא. אם מדובר בכהנא - אני מתנגד לזה.

הבעיה היא אמיתית ואני רואה אותה כבעיה אמיתית.

לפי דעתי, הטכניקה צריכה להיות אוזרת שתהיה ליושב-ראש ולסגנים סמכות לבקש את

האינפורמציה במקרים שקצין הכנסת וזושב שיש צורך בה, על סמך קריאת עתונים. אם

מדובר בעבירה ישנה - לא נדע ואם נדע לא נפסול. אם מדובר בעבירה טריה ואנו יודעים

שמדובר באדם מועד - אזי תהיה אפשרות לפנות ולבקש את המידע לגבי המקרה הספציפי.

לא שמקבלים את האינפורמציה באופן אוטומטי ושוטף לגבי כל מי שרוצים, אלא רק

כשמבקשים.

יושב-ראש הכנסת ש. הלל;

מה פירוש באופן אוטומטי? מה פתאום?

היו"ר מ. רייסר;

אני מבקש לדעת מה היה התהליך.

התהליך הוא שכל מי שמקבל היתר כניסה קבוע לכנסת - אנו חייבים לדעת פרטים על

האדם, מי הוא ומה הוא, מכל הכיוונים, הבריאותיים והפליליים. קיבלנו את המידע הזה

ואם היו דברים יוצאי דופן הייתי מביא אותם ליושב הכנסת ומתייעץ אתו. אני פה הרבה

שנים. היו מקרים גם של עובדי סיעות, כשאנשים לא ידעו את מי הם קיבלו לעבודה.

לאחר ששוחחתי עם חברי הכנסת והסברתי להם במי מדובר הם בעצמם אמרו: אתה צודק, אין

לאיש מקום בכנסת. אני לא חושב שמישהו נפגע מכך אי פעם. עובדה היא שיש הרבה אנשים

שלא קיבלו היתרים קבועים למרות בקשות של חברי הכנסת וכולם הבינו את הענין. לא

הכירו את האדם קודם לכן ושמתו לקבל את המידע הזה, משום שלא רצו שיהיו להבא צרות.

מה שקרה עכשיו הוא שהיתר לקבלת המידע הזה יש רק לשירות הבטחון, למשטרה

ולצה"ל ואנו המטפלים בכ-2,000 היתרים לא יכולים לקבל את המידע הזה בגלל החוק.

כשהחוק נדון ביקשתי שניכלל במסגרת הזאת כדי שלא יהיה צורך בהפעלת קשרים אישיים

עם המוסדות השונים אלא לקבל את המידע בהתאם לחוק כדי שאוכל להשתמש בו בצורה באמת

אפקטיבית. אנו מאד זהירים לא לפגוע בפרט.

היות ואנו לא מוזכרים בחוק,ומר ענבר הסביר זאת ליועץ המשפטי לממשלה, ניתנה

הוראה לגורמים שנתנו לנו את המידע להפסיק לתת לנו את המידע. אם היום אבוא אל

יושב-ראש הכנסת ואומר לו שאין להכניס את פלוני או אלמוני לכנסת, הכל יהיה מבוסס

על ידיעה עתונאית. האם על סמך זה אני יכול לבקש מיושב-ראש הכנסת למנוע כניסת אדם

למסוכן?

עובדה שהענין פעל במשך שנים רבות ולא היתה חריגה אוזת עד היום. יש עובדי

כנסת, יש אנשים שנותנים שירות לכנסת ויש אנשים שאנו אנו יכולים להרשות את כניסתם

לכנסת. אם מישהו יישב אתי פעם ויראה במה דברים אמורים הוא ודאי יסמוך ידיו על

כך, לאחר שהוא יראה את האינפורמציה. רבותי, האינפורמציה הזאת חסויה. האם מישהו

שמע פעם שמהמסגרת שלנו יצא חומר?

ש. דורון;

אף פעם לא.



י. בן-גל;

אם כן, מדוע החשש הזה7

מ. איתן;

בתקנון כתוב במפורש שמי שקיבל היתר כניסה לכנסת יחזירנו לקצין הכנסת אם ארע

א) תקפו של ההיתר פג; ב) בעל ההיתר וזדל למלא את התפקיד שלשם

מילויו קיבל את ההיתר; ג) קצין הכנסת דרש זאת. כלומר: מספיק שקצין הכנסת דורש

לקבל את ההיתר בחזרה כדי שהוא יקבלו. זה אומר שכדי לקבל את ההיתר בחזרה הוא לא

צריך לנמק.

כל הזמן לא הבנתי למה אנו צריכים לקבל רישום פלילי בשעה שאדם יכול להביא

תעודת יושר מהמשסרה. כדי שאדם יתקבל לעבודה הוא צריך להביא תעודת יושר וכל מה

שהוא צריך לעשות זה לגשת למשסרה ולהביא את תעודת היושר.

אנו לא מתייחסים למקרה שאדם בהיותו בגיל 17 הוא סחב ארגז תפוזים.

מ. איתן;

אם אדם ישתתף בהפגנה של הליכוד לא יתנו לו היתר ואם הוא ישתתף בהפגנה של

המערך יתנו לו.

אנו עוסקים בקבלת עובדים לכנסת. גם המזנון, שמתחלף מדי פעם, מעסיק עובדים.

אני אחראי על בסחון הכנסת וקיום הסדר בה ואין אני יכול להרשות לעצמי הכנסת אנשים

שיפגעו בבטחון או בסדר. אם אדם עשה בנערותו מעשה ואחר-כר מתברר שעשר שנים לאחר

מכן הוא לא עשה דבר - יינתן לו היתר כניסה לכנסת.

הוא יכול לקבל תעודת יושר.

מתקופה מסויימת המשטרה לא תיתן תעודת יושר.

אני לא מבין את הסימסריה הזאת בין גודל הוויכוח לבין התחום המצומצם מאד,

ההכרתי שאנו מתייחסים אליו. העלו פח כמה שאלות פילוסופיות, אידיאולוגיות, חשובת

מאד בהקשר הרחב של חוק מירשם חפלילים, אך יש להן קשר זעיר לבקשת יושב-ראש הכנסת.

אני מכיר את הרגישות של חבר-הכנסת קולס לנושא ובנושא הכללי של המירשם הפלילי

הבעתי דעות מאד ליברליות.

דווקא במקרה הזה שאדם הוא זכאי מבחינה פורמלית משפטית, ראו מה החברה עושה:

לעתים חיא מחזיקה אותו במעצר כשהוא עדיין בחזקת זכאי, הוא מושעה לא פעם מעבודתו

ואם יסתבר שאדם זכאי הרי אני בעד זה שיש לתת לו פיצוי על הסבל שנגרם לו. מכל

מקום, אנו נוקטים באמצעים שהם לצורר עשיית המשפט ומתוך צורך של הגנה על החברה.

פה לא מאפשרים ליושב-ראש הפנטת לחגן על הכנסת וזה פרדוכס שאני לא תופש אותו.

אני מזדהה עם הנימוקים של תברת-הכנסת דורון וקולס בהקשר הרחב של העניו, אבל

כאן יש בקשה מאד פרקטית שמטרתה לאפשר ליושב-ראש הכנסת לקיים את הדבר הבטיטי שהוא

בטחונה של הכנסת, אשר לשמו חוקקנו חוק הרבה יותר חמור.

האם אכן יושב-ראש הכנסת יכול לעשות שימוש שרירותי חריג

בסמכות שניתן לו? - זו שאלה שצריך לענות עליה. אם יהיה יושב-ראש כזה שישתמש כך

בסמכותו, האם חסרים לנו כלים לטפל בזה? הרי אם הוא יפעיל סמכות שרירותית כזאת,

מבקש ההיתר עצמו יוכל לעתור לבג"ץ. אתם רוצים לגרום עכשיו למצב שאדם יפנה לבג-ץ

בגלל שלא ניתן לו היתר מסיבה מנומקת. האם לפינה הזאת אתם רוצים לרחוף את

יושב-ראש הכנסת?

אני מבקש לא לקיים היום את ההצבעה כי אני רוצה לקיים התייעצות סיעתית.

מ. איתן;

כתוב שמסמכות היושב-ראש לתת או לא וכשיילכו לבג"ץ -

ש. וייס;

הרי אנשים יעתרו לבג"ץ במקרים כאלה. על כל הצעה של היושב-ראש אתם - -

א. קולס;

אני רוצה לומר לתבר-הכנסת וייס ולאחרים; אל תהפכו כל ענין לוויכוח בינינו

לבין היושב-ראש. אין לנו כאן שום ענין להיכנס לוויכוח עם יושב-ראש הכנסת. יש פה

ענין סכני ולא מהותי. במשסרה יש קצינים בכירים יותר, קצינים זוסרים ולא לכל אחד

יש גישה לאותו מידע', שוסר רגיל לא יכול לקבל את אותה אינפורמציה. יחידת משמר

הכנסת מהרבה בחינות היא חלק מהמשטרה.

היה תהליך מסויים ובעקבות תחוק הוא השתנה. התהליך שהיה נהוג במשך שנות קיום

הכנסת היה סוב ואנו צריכים למצוא את התיקון לא במסגרת תיקון תקנון הכנסת . אפשר

לומר שלקצין הכנסת או לקצין אחר במשמר יש את אותה סמכות שיש למשטרה לצורך זה.

יימשך הנוהל הרגיל וזה יפתור את הבעיה.

היו"ר מ. רייסר;

איזו בעיה זה יפתור? אם כך, אני מעדיף את התיקון המוצע על-ידי היושב-ראש.

א. קולס;

אם יתוקן חוק משכן הכנסת כפי שהוצע צריך להביא בחשבון גם את העבר הרפואי.

אם אתה אומר לי שיש פרוצדורה כזאת וכזאת - אני מוכן לעגן את הנוהל הזה מוזדש

באותה צורה, כפי שזה היה עד עכשיו.

יושב-ראש הכנסת ש. הלל;

לפעמים כשמתחילים לירות בתותחים על מסרות קטנות זה נראה משונה. אני מכיר את

נושא המירשם הפלילי ואת הר"פ ואני דווקא קרוב לנושא. יש גורמים רבים לאין ספור

שרשאים להשתמש בחומר הזה. אם רוצים - אפשר לצמצם זאת ואפשר לעשות את הצמצום לגבי

כולם, החל בקונסול הקנדי, שרשאי לקבל את האינפורמציה, וכלה באיני יודע מי. ממה

שאתה אומר נובע שלגבי כולי עלמא זה בסדר ואילו מי שאחראי על משכן הכנסת דינו

אחר. אתה רוצה לערוך שינויים בחוק במסגרת הוועדה שלך - כל הכבוד, תצמצמו, תגבלו

וכל כיוצא בזה. לא עולה על דעתי שסמכות שנתונה גם לקונסולים לא תינתן לנו.

א. קולס;

לקונסולים מביאים רק תעודת יושר.

יושב-ראש הכנסת ש. הלל;

זה יותר גרוע כי אדם יכול שלא לקבל תעודת יושר מרומשטרה בגלל כמה דברים.



מ. איתן;

אם יש עבירה כמו הפרעה באסיפה אפשר לקבל אישור שרק זוהי העבריה.

א. קולס;

אפשר לפנות לבית המשפט למוזיקת האישום.

יושב-ראש הכנסת ש. הלל;

אפשר לקבוע פרוצדורה מסויימת ולפנות לבית המשפט. במקומות עבודה רבים לאין

ספור לא קיימת ההגבלה הזאת ואם חבר-הכנסת קולס רוצה לצמצם זאת - בבקשה, יצמצם

זאת לגבי כולם. האם אנו רשאים להיעזר פחות מאותם נתונים שניתנים לאין ספור

גורמים?

מ. איתן;

צריכה להיות יותר ליברליות.

יושב-ראש הכנסת ש. הלל;

אנו מופקדים על שמירת הכנסת. אם רוצים- לצמצם לגבי כולם - יצמצמו, ואם לא

השאלה היוזידה היא האם אנו רשאים להתחשב באותם נתונים? יש סמכויות ללא גבול

שניתנו בתוקף זה לקצין הכנסת וליושב-ראש הכנסת. כמובן, אם רוצים אפשר ליטול את

כל הסמכויות, כמו הסמכות להחליט אם ההפגנה מותרת, אם לאו. אם יהיה מצב שיושב-ראש

כנסת ינהג בצורה שרירותית - אפשר יהיה למצוא דרך לטיפול בנושא. אולם כשהמצב

איננו כזה והאפשרות לעיין באותם רישומים ניתנת לכל מיני גורמים מדוע שלא נתחשב

בזה? אני לא רוצה לחזור על מה שנאמר שאם לא יינתן היתר ולא תהא לכר הנמקה - תהיה

פניה לבג"ץ ובצדק.

א. קולס;

אם לא תיתן רשיון כניסה בגלל שאדם השתתף בהפגנה והתפרע הוא יפנה לבג"ץ.

היו"ר מ. רייסר;

במקרה שאתה מעלה הוא יפנה לבג"ץ ויזכה, ובצדק.

יושב-ראש הכנסת ש. הלל;

אם יהיה מקרה כזה, בצדק יקבל הבג"ץ את החלטתו, אבל אז לא תהיה בעיה

שיושב-ראש ניצל סמכות שאין לו. אני בעד זה שתהיה ביקורת של הבג"ץ גם על ההחלסה

הזאת של היושב-ראש.

היו"ר מ. רייסר;

אנו לא מסכמים היום את הנושא. בשבוע הבא נצביע.

אולי אפשר שאתה, חבר-הכנסת קולס ויושב ראש הכנסת תקיימו הידברות בנושא עוד

היום ואם לא תגיעו להבנה - נקיים את ההצבעה בשבוע הבא.

צ. ענבר;

דווקא מהטעמים שהעלה חבר-הכנסת קולס מתנגד משרד המשפטים לתקן אז וחוטפת

לחוק המירשם בפלילים ונובקש שהתיקון ייעשה בתוק משכן הכנסת, כי יש גופים רבים



שמבקשים את תיקון החוק ופתיחת הענין רק תעמיד את משרד המשפטים במצב כזה.

היו"ר מ. רייסר;

ב. קביעת מסגרת הדיון להצעת אי-אימון של סיעת מפ"ם בנושא שכר המינימום

ש. דורון;

אני מציעה מסגרת של 10 דקות.

היו"ר מ. רייסר;

מקובל.

ג. קביעת ממלא מקום ליושב ראש הכנסת בעת שהותו בחו"ל

יושב-ראש הכנסת יוצא בשליחות לחוץ לארץ ל-5 ימים, בשבוע הבא. צריך לקבוע לו

ממלא מקום.

ש. וייס;

אני מציע את חבר הכנסת דב בן-מאיר.

היו"ר מ. רייסר;

מי בעד?

הצבעה

בעד - רוב

נגד - אין

הוחלס כי חבר-הכנסת ד. בן-מאיר ימלא מקומו של

יושב-ראש הכנסת בשבוע הבא.

היו"ר מ. רייסר;

אנו עוברים לנושא הבא?

ד. קביעת הוועדה שתדון בנושא ההטבות הרפואיות לבכירים

אני מציע שהנושא יידון בוועדת הכספים, כי הוא במסגרת סמכותה.

ש. וייס;

אנו נמצאים באווידה של 'עליהום'. לנו יש ועדת משנה -

ש. דורון;

הנושא היה בסמכות ועדת הכספים מאז ומתמיד.

היו"ר מ. רייסר!

הוחלס שוועדת הכספים תדון בנושא.



היו"ר מ. רייסר;

ה. קביעת הוועדה שתדון בחוק השיפוט תיקון מס' 17

השר הציע שהנושא ידון בוועדת החוץ והבטחון.

מ. איתן;

בעת הדיון במליאה היתה גם הצעה שהנושא יידון בוועדת החוקה, חוק ומשפט.

אחת מההצעות שעלו במליאה היתה שהנושא יידון בוועדה משותפת לוועדת החוץ

והבטחון וועדת החוקה, חוק ומשפט. 14 תיקום הנוגעים לחוק זה נדונו אך ורק בוועדת

החוץ והבטחון. שני תיקונים, שתוקנו לפני כ-20 שנה, נדונו בוועדה משותפת לחוץ

ובטחון וועדת החוקה. החוק עצמו כשחוקק, לפני כשלושים שנה, נדון בוועדה מיוחדת

שכנראה הורכבה מחברי שתי הוועדות. לא היה תקדים עד עכשיו שחוק שיפוט צבאי יידון

אר ורק בוועדת החוקה חוק ומשפט.

ש. דורון;

אני מציעה שהנושא יידון בוועדת החוץ וחבטחון לה יש ועדת משנה לענייני

חקיקה. אנו מקימים ועדות משותפות והן כמעט שלא מתכנטות.

ש. דורון;

אני מצטרף להצעה של חברת-הכנטת דורון. בוועדת החוץ והבטחון יושבים גם

משפטנים.

מ. איתן;

אוזד הנושאים שהחוק הזה בא לתקן הוא העמדת משפטן בראש המערכת השיפוטית בצה"ל

ואין טפק שוועדת החוקה, חוק ומשפט היא הגורם המוטמן שצריר לטפל בנושא הזה משום

שיש בו היבטים של וזקיקה. לכן אין מקום אחר מאשר ועדת החוקה חוק ומשפט. יחד עם

זאת אם היועץ המשפטי לוועדה אומר שיש מקום להקים ועדה משותפת -

צ. ענבר;

לא אמרתי שיש מקום להקים ועדה משותפת. אמרתי שבעבר היו שני מקרים, לפני 20

שנה, שהנושא נדון בוועדה משותפת.

מ. איתן;

את המגמה הזאת שכולם מעודדים אותה, של העמדת משפטן בראש המערכת, נדגיש

על-ידי זה שנקים את הוועדה ונשתף את ועדת החוקה.

חברת-הכנסת דורון אמרה שיש ועדות משותפות שלא פועלות. אני מכיר שתי ועדות

שפועלות והארה מהן דנה בנושא האזנת סתר.אני לא מקבל את הקביעה שוועדות משותפות

לא עובדות.

מי יהיה בעד ועדה משותפת של ועדת החוץ והבטחון וועדת החוקה שתורכב משלושה

חברים מכל ועדה והיושב-ראש שלה יהיה נציג של ועדת החוץ והבטחון, עם ההמלצה שהוא

יהיה משפטן?



ש. וייס;

עם המלצה שהוא יהיה משפטן.

י.ז'. אמיר;

אני בעד זה שהנושא יידון בוועדת החוץ והבטחון בלבד.

מי בעד ועדה משותפת? מי בעד ועדת החוץ והבטחון?

הצבעה

בעד ועדה משותפת - 3

בעד ועדת החוץ והבטחון - 4

נתקבלה ההצעה שהנושא יידון בוועדת החוץ והבטחון

היו"ר מ. רייסר;

תודה רבה. הישיבה נעולה.