הכנסת האחת-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פ וטוקול מסי 90

מישיבת ועדת הכנסת

מיום שלישי, י"ד ביזשוון התשמ"ו - 29.10.85, בשעה 9.00 בבקר

נכחו: יושב-ראש הכנסת ש' הלל

סגן יו"ר הכנסת אי נוזמיאט

חברי הוועדה;

מי רייסר - היו"ר

מי איתן

י' ז' אמיר

שי דורון

שי וייס

אי ורדיגר

הי טובי

גי כהן

ז' עטשי

יי שריד

מוזמנים;

עי לנדאו - רובד הכנסת

י' צבן - חבר הכנסת

שי יעקבסון - מזכיר הכנסת

ג' בר-יוסף - סגן מזכיר הכנסת

שי כרם - סגנית מזכיר הכנסת

היועץ המשפטי של הוועדה; צי ענבר

מזכירת הוועדה; מי בדפי

קצרנית; ני רינגלר

סדר-היום; א. ערעורים של חברי הכנסת על החלטות יו"ר הכנסת והסגנים

בדבר אי הכרה בדחיפות הצעותיהם לסדר-היום;

ב. הקדמת הדיון בהצעת חוק היטל על שירותים מיובאים;

ג. הצעת ועדת הכנסת למכסת הצעות לסדר-היום והצעות חוק פרטיות

קול חברי הכנסת לטיעותיהם במושב השני של הכנסת.



היו"ר מ' רייסר;

אני פותח את הישיבה.

א. ערעורים של חברי הכנסת על החלטות יו"ר הכנסת והסגנים בדבר

אי הכרה בדחיפות הצעותיהם לסדר-היום בנושאים הבאים;

ו. של חבר-הכנסת מגן בנושא; "שיבושים באספקת המים"

חבר-הכנסת דוד מגן מתכוון לאותם שיבושים שהיו בזמן שביתת עובדי מקורות.

אנחנו עדים לתופעה הזאת לאורך התכנית הכלכלית. היו שיבושים גם באספקת החשמל.

זה לא נושא להצעה ז-חופה לסדר-היום. לכן לא הכירו יו"ר הכנסת והסגנים בדוזיפות

ההצעה.

היו"ר מי רייסר;

חבר-הכנסת מגן ביקש ממני שאנמק את ערעורו. למז-תי מפי וזבר-הכנסת מגן

שהשיבושים הללו גרמו לנזקים רבים והחשש הוא שמבלי שיהיה ביסוי ציבורי למורת הרוח

מהשיבושים האלה - השיבושים האלה פשוס יחזרו על עצמם. הוא רואה בהצעה שלו מעין

פעולה המונעת שיבושים נוספים. לכן גם הדחיפות שהוא רואה בהצעה.

הצבעה

הוחלט; ברוב קולות לדחות את הערעור הנ"ל

היו"ר מי רייסר;

2. של חבר-הכנסת לנדאו בנושא; "אזרח ישראל מועמד לדין בברית-המועצות"

יש סדרה של הצעות לסדר היום בנושא יהדות ברית-המועצות וכל הקומפלקס הזה של

היחסים בינינו לבין ברית-המועצות על רקע האיומים. כזכור לכם, עד לפגרה האחרונה

דנה הכנסת בנושא זה במשך ישיבות רבות. בעיקר היו אלה הצעות רגילות לסדר-היום

והיתה גם הודעה של שר הקליטה. אפשר לשוב ולדון בנושא זה, כי הנושא מאוד חשוב

ומאוד רציני, אבל הוא לא מצדיק הצעה דחופה לסדר-היום. חבר-הכנסת לנדאו יכול

להעלות נושא מכובד וחשוב זה העומד בראש דאגותינו כהצעה רגילה לסדר-היום וללוות

נושא זה כל הזמן עד שכל היהודים יבואו לישראל. לכן לא הכירו יו"ר הכנסת והסגנים

בדחיפות ההצעה.

עי לנדאו;

נושא יהדות ברית-המועצות בקושי נדון בכנסת במושב האחרון. מה שנותר ממושב

הקיץ של הכנסת הוא דיון בנושא שהועלה בעקבות הצעה לסדר-היום של ר1ברת-הכנסת מרים

גלזר-תעסה. נושא זה עדיין עומד על סדר יומה של הכנסת ולא הגיע לדיון. נוסף

להצעות האחרות המוצעות לדיון בנושא זה יש הצעה אחת שלי. מה שאנחנו רואים לנגד

עינינו הוא שמתחוללים מאורעות, האוזד רודף את השני, רבים מדברים על הנושא הזה,

ה"למונד" מפרסם מאמרים, ה"טיימס" מדבר על הנושא הזה, כולם מדברים על תקוה גדולה,

כל הפרלמנטים באירופה דנים בנושא זה ורק כנסת ישראל לא דנה בנושא. הפעילים

בנושא זה גם באירופה וגם בארצות-הברית - וזה הדבר המדאיג - וזדלים להיות פעילים,

הפעילות הציבורית יורדת לשפל משום התחושה שקורה משהו. ורק הפרלמנט שלנו שקט,

כאשר בעצם התשובה של ברית-המועצות היא אותו מכתב של פעיל עליה שהוא אזרח ישראלי,

איש יוצא דופן, כל ההתנהגות הזאת עומדת על רקע של תחושה קשה בקרב הפעילים שלנו

בברית-המועצות. אני אומר זאת מתוך ידיעה ברורה. הם חשים כמי שננטשו במאבק

שלהם. כל הפרלמנטים בעולם עוסקים בנושא זה כאשר דווקה אנחנו ככנסת איננו עוסקים

בנושא. לכן אני מבקש להכיר בדחיפות הצעתי זאת.



כחלופה שניה, אם חברת-הכנסת גלזר-תעסה מוכנה שהצעתה הכלולה בסדר-היום של

הכנסת תועלה לדיון בכנסת עוד השבוע באורח מכובד, בהתחלה של ישיבה, כאשר רבים

מחברי הכנסת עדיין נוכחים באולם, והנושא יתפוס את תשומת הלב - אני מוכן לוותר על

הערעור שלי. ועדת הכנסת קבעה שעתיים לדיון בהצעה של חברת-הכנסת גלזר-תעסה.

הדבר אפשרי בראשית השבוע הבא. בלאו הכי, גם אם יאשרו את דחיפות הצעתך אין

זאת אומרת שהצעתך תידון השבוע, כי סדר-היום של הכנסת עמוס מאוד. אני מקבל את

הרעיון של חבר-הכנסת עוזי לנדאו. בשבוע הבא אעלה הצעה זאת בישיבת יו"ר הכנסת

והסגנים ואציע שיתקיים דיון בנושא העומד ותלוי של חברת-הכנסת גלזר-תעסה.

עי לנדאו;

יש לי בקשה. לעתים, כאשר מצרפים דיונים לסדר-היום בסדרה די ארוכה, עלולים

לשבץ את הדיון בנושא זה במועד שאין נוכחות רבה של חברי כנסת באולם המליאה והנושא

לא מקבל את תשומת הלב הראויה. אני מבקש שהנושא ישובץ באורח מעורר כבוד.

חבר-הכנסת לנדאו, יושב-ראש הכנסת קובע את סדר הדיונים והנסיבות מכתיבות לו

את הסדר. בקשתך נרשמה.

ת' טובי;

אפשר להחליט לגבי הצעת חבר-הכנסת לנדאו כפי שהוועדה תמצא לנכון, אבל אני

בהחלס מתנגד שהוועדה בסיכומיה תמליץ בפני יושב-ראש הכנסת והסגנים להקדים הדיון

בנושא מסויים.

היו"ר מי רייסר;

הדבר היחידי שכרגע עומד להצבעה הוא האם אנחנו יכולים להחליט על המלצה כזאת.

שי דורון;

יש לי הצעה; מתוקף תפקידי כחברה במועצת אירופה, שמעתי לפני שלושה שבועות

מפרלמנסרים רבים שבפרלמנטים אחרים - לדוגמה: הולנד, גרמניה ואפילו אוסטריה -

מקצים דיון ארוך, ממושך של יום שלם. אני חושבת שכדי לתת לדיון כזה את המימד

הראוי לא די בשעתיים דיון, ראוי שהכנסת תייחד יום לדיון בנושא זה. יש לתת לנושא

זה את המעמד והחשיבות. האם אנחנו נעשה פחות מפרלמנטים אירופיים אשר מתוך הזדהות

עם נושא אנושי עושים זאת? אני מבקשת שהכנסת תקצה יום שיהיה יום יהדות רוסיה

ויוזמנו נציגים ועולים מרוסיה, שניתן לנושא זה את המימד הראוי ואת הדגשים

הראויים. לכן אני מבקשת לערער על המסגרת של שעתיים דיון ואני מבקשת שיו"ר הכנסת

והסגנים יקבעו יום לדיון זה.

ת' טובי;

על מה אנחנו דנים? יש ערעור של חבר-הכנסת לנדאו ורק הוא עומד על סדר היום.

ההצעה של חברת-הכנסת דורון לא עומדת על סדר היום. האם אנחנו דנים עכשיו על

קביעת מסגרת הדיון להצעתה של חברת-הכנסת גלזר-תעסה?

אנחנו עוסקים פה בדבר לא לנו, לכן כל אחד הגיע לאו שהגיע. אנחנו בסך הכל

מתבקשים להתייחס לערעור של חבר-הכנסת לנדאו, האם לאשר או לא לאשר את דחיפות

הצעתו. אני כ/בין שהיה הסדר שמקובל על המערער ואני מברך על כך. יש שרוצים לצרף

להחלסה שלנו המלצה - ואני מדגיש: המלצה - ואין לנו סמכות לכך. אני מציע שכל אחד

למליץ בפני יושב-ראש הכנסת על כל מסגרת שהוא רוצה. ועדת הכנסת לא ממליצה המלצות

מסוג זה. אני רוצה לסיים את הענין הזה, אחרת לא יהיה לו סוף.

יי זי אמיר;

יש לי הצעה לחבר-הכנסת לנדאו. אנחנו מאשרים את דחיפות הצעתך, אם איננו

מצליחים לקבוע עם יושב-ראש הכנסת 4 שעות לדיון במקום שעתיים. לא ייתכן שמועצת

אירופה בה מיוצגות 21 מדינות קיימה דיון של מספר שעות וכנסת ישראל לא. אם

חבר-הכנסת לנדאו יקבל את הצעתי הוא ודאי יבוא על סיפוקו.

חבר-הכנסת אמיר דיבר כאילו הוועדה כבר אישרה את דחיפות הצעתו של וזבר-הכנסת

לנדאו. הוועדה עדיין לא הצביעה על הערעור.

הסיכום שנתקבל הוא כדלקמן: מכיוון שבסדר-היום של הכנסת כלולה הצעתה של

חברת-הכנסת מרים גלזר-תעסה בנושא זה, בעקבות הצעתה לסדר היום, הסכים חבר-הכנסת

לנדאו, בהנחה שהנושא אכן יובא לדיון בשבוע הבא ובמקום ראוי לו עד כמה שאפשר,

לראות בכך סיפוק לערעור שלו. אנסה לקבל את הסיכום הזה פה-אחד ולסיים את הדיון

בנושא זה.

לא פה-אחד. אבקש להצביע בעד ונגד.

הרי בלאו הכי הכנסת צריכה לדון בנושא שהועלה בעקבות הצעתה לסדר-היום של

חברת-הכנסת גלזר-תעסה. במקום שהיא תדון בנושא בעוד חודש או בעוד חודשיים -

הסכמתי להציע ליו"ר הכנסת והסגנים שהכנסת תדון בנושא בשבוע הבא.

איננו יכולים לקבל החלסה כזאת. אתמול נכשלנו בכך שדנו בנושא שעל סדר היום

של הכנסת שלא שייך לשולחן הזה.

על-מנת שלא נצטרך להצביע נגד, אני מציע לחבר-הכנסת לנדאו שימשוך חזרה את

הערעור שלו.

אני מציע לחבר-הכנסת לנדאו לא למשוך חזרה את הערעור שלו אלא להעמידו

להצבעה. נקבל את הערעור ואם יושב-ראש הכנסת יקבל את ההסדר שהצענו להקדים לשבוע

הבא את הדיון בנושא העומד על סדר יומה של הכנסת שהועלה בעקבות הצעתה לסדר-היום

של חבדת-הכנסת גלזר-תעסה - חבר-הכנסת לנדאו יוותר על הצעתו.

הצבעה

הוחלט; ברוב קולות להכיר בדחיפות ההצעה הנ"ל

היו"ר מי רייסר;

סגן יו"ר הכנסת נחמיאס, לסידור הפורמלי יש עכשיו תשובה. לגבי הסידור הלא

פורמלי - יש לי אור ירוק לפעול.

סגן יו"ר הכנסת אי נחמיאס;

אבל לא שמתם לב לכך שכאשר אישרתם את הצעתו של חבר-הכנסת לנדאו אישרתם 2

הצעות נוספות ולאו דווקה באותו כיוון שאתם חושבים. ההצבעה כבר נתקיימה ואין מה

לעשות. חבר-הכנסת לנדאו, האם אתה מקבל את הסידור הראשון?

כן, על דעת חברת-הכנסת מרים גלזר-תעסה.

אם הוא יסיר אחר-כך את הערעור - כאילו לא היה ערעור. כל המוסיף גורע. היה

פתרון קונססרוקסיבי. במקום ללכת לקראתו ביקשו הצבעה וכך קרה.

3. של וזבר-הכנסת צבן בנושא: "הביסוח הלאומי, הבטחת הכנסה ושכר מינימום"

שכר המינימום כמו ענין הסיעוד אינו נושא להצעה לסדר-היום, אלא נושא לחקיקה.

הצעה לסדר-היום לא תעלה ולא תוריד בנושא זה, בין אם היא דחופה ובין אם היא

רגילה. כל עוד לא יתוקן החוק שום דבר לא יזוז. רוצה חבר-הכנסת יאיר צבן, יניח

תיקון לחקיקה, בבקשה.

עם כל הכבוד, אני חושש שהתשובה שקיבלנו עכשיו בשם יו"ר הכנסת וסגניו היא

המחשה לא סובה לאופן הבדיקה של הצעות לסדר-היום. הנקודה העיקרית בהצעה בכלל לא

מתייחסת לשאלה הישירה של חקיקת חוק שכר מינימום. בפעם שעברה שהעליתי נושא זה

אמרו שיבררו את השאלה עם משרד העבודה והביטוח הלאומי ויקבלו החלטה לאחר בדיקה.

אני רוצה שיהיה ברור במה הענין. מדובר בכ-70 אלף עד 100 אלף עובדים בשכר נמוך

במשק אשר על-פי דעת כל הגורמים זכאים על-פי חוק להשלמת הכנסה מהביטוח הלאומי.

מדובר בחובת הביטוח הלאומי להודיע לעובדים הללו על זכותם ולספק אותה על-פי החוק

שאנחנו חוקקנו. מדובר בכך שהביטוח הלאומי, עד אתמול, הודיע שהוא אכן מתכוון

לעשות זאת אבל רק דחה ודחה זאת. ביומן הבוקר היום של "קול ישראל" הודיע מנכ"ל

הביטוח הלאומי שהמגמה היא בכלל לא רק שלא להודיע אלא גם לא לשלם על-פי החוק,

לסגור את המחלקות האלה עד שרוממשלה, ההסתדרות והמעסיקים יקבלו החלטה בנושא שכר

מינימום. מנכ"ל הביטוח הלאומי מתנה את ביצוע החוק בחקיקת חוק שאני תומך בה, אבל



בינתיים עשרות אלפי עובדים לא מקבלים השלמת הכנסה מהביטוח הלאומי. זו לא פרשה

שהחלה אתמול. אומרים לי שהנושא לא דחוף. אני טוען שזו דוגמה קלאסית להצעה

דחופה לסדר-היום.

היו"ר מי רייטר!

הצבעה

ברוב של 4 חברים נגד 3 חברים - לא להכיר בדחיפות ההצעה הנ"ל

יי צבן;

כמה הצעות רגילות יש לי? הנושא דחוף וצריך להסדיר אותו השבוע. אני לא

מבין את ההחלטה של ועדת הכנסת.

חי גרוטמן!

שר העבודה והרווחה אמך לי אתמול שהוא מתפלא מאוד שלא אישרו דחיפותה של

ההצעה הזאת.

יי צבן;

גם עוזרת השר ניגשה אלי אתמול ואמרה לי אותו הדבר. לא יאומן דבר כזה. זה

לא ענין של חקיקה. יש חוק שלא מתבצע והכנסת לא מגיבה. הביטוח הלאומי קושר את

הענין עם חוק שכר מינימום, תקראו את דברי ההסבר, זה מתחיל מזה שהביטוח הלאומי לא

מבצע את המוטל עליו על-פי חוק להודיע לזכאים את זכותם ולבצע את החוק. יש חוק,

הכנסת מופקדת על שמירת החוקים והחוק לא מתבצע.

גי כהן;

אולי אחרי שמיעת האינפורמציה הזאת אפשר להצביע שוב על ההצעה?

שי דורון;

לא נשבור נוהלים.

יי צבן;

אם אנחנו לא נדאג למסכנים האלה, מי ידאג? עשרות אלפי איש משתכרים 220 אלף

שקל לחודש.

היו"ר מי רייטר;

הוועדה כבר הצביעה ולא נחזור על ההצבעה.

חבר-הכנסת צבן, אם אתה כל כך נרגש, תגיש הצעה זו כהצעה רגילה לסדר-היום.

הוגשו ליו"ר הכנסת והסגנים 120 הצעות דחופות לסדר-היום.



היו"ר מ' רייסר;

4. של חבר-הכנסת צבן בנושא: "חובת השר לענייני דתות כלפי דיין מפר חוק

לנוכח דבריו החמורים של הריין הרב פרדס"

סגן יו"ר הכנסת א' נחמיאס;

יו"ר הכנסת והסגנים לא הכירו בדחיפות ההצעה. הנושא יכול לעלות כהצעה רגילה

לסדר-היום. הוא לא בא למנוע שום דבר מבחינה ציבורית. זה לא דבר שבא לזרז.

דברים נאמרו. אם רוצים לדון בנושא זה, בבקשה, שיגישו את הנושא כהצעה רגילה

לטדר-היום.

ח' גרוסמן;

בזמן האחרון מתרבות התופעות האלה שהכנסת לא מחוקקת, החוק של המדינה לא

מחייב, חוק ההלכה קודם לחוק המדינה וכוי וזה בא מצד אי אלה רבנים. פעם אחת צריך

לשים קץ לדבר. גם אני העליתי הצעה בנושא זה, לא אישרו את הצעתי ואני לא נוהגת

לערער בפני ועדת הכנסת. אני חושבת שההצעה היא לא נגד הדתיים בכלל ולא נגד הדת

ולא נגד ההלכה, זה פשוט הפרת חוק וסדר במדינה. יש כאלה, כולל רובדי כנסת, שיש

בידיהם שדביט השיפוט ואילו חוק המדינה וכל מה שקורה במדינה לא מחייב אותם.

סגן יו"ר הכנסת אי נחמיאס;

כדי שלא תהיינה אי הבנות, יושב-ראש הכנסת והסגנים אישרו אתמול

ו2 הצעות דחופות לסדר-היום כאשר 9 הצעות תועלינה בשבוע הבא לאחר בירור. שלא

יגידו שאנחנו לא נותנים לדבר ולא מעלים נושאים לדיון. נושאים שאנחנו באמת

חושבים שהם דחופים אנחנו מאשרים כדחופים.

הצבעה

ברוב של 4 חברים נגד 3 חברים - לא להכיר בדחיפות ההצעה הנ"ל

ב. הקדמת הדיון בחוק היטל על שירותים מיובאים (הוראת שעה), התשמ"ו-1985

הממשלה מבקשת להביא לדיון בכנסת הצעת חוק היטל על שירותים מיובאים (הוראת

שעה) (תיקון מסי 2 והארכת תוקף), התשמ"ו-985ו בקריאה ראשונה, שהונחה על שולחן

הכנסת אתמול. על-פי סעיף 113(ג) לתקנון הכנסת מתבקשת ועדת הכנסת להחליט על הקדמת

הדיון בהצעת הלוק האמורה, לפני עבור יומיים מהנחתה על שולחן הכנסת.

הבקשה היא לשחרר את הצעת החוק הנ"ל מחובת הנחה של יום אחד בלבד.

במה מדובר?

החוק הונח אתמול על שולחן הכנסת ואפשר לעיין בו. מדובר בחוק מס נסיעות,

נדמה לי שהבקשה היא לארח- את שעד הדולר. חוק כלכלי.

מה הדחיפות? אנחנו לא אהבנו שחרור מחובת הנחה אלא אם כן גורל המדינה תלוי

בזה. אני לא רואה מה ההבדל אם החוק יעלה מחר או ביום שני הבא.

תקפו של החוק יפוג בסוף השבוע או בתחילת השבוע הבא.

הזלזול מתבטא בכך שאפילו נציג הממשלה לא הופיע כאן כדי להסביר את הענין.

אני חושב שאסור לנו להיענות לבקשה.

בדרך-כלל נציג הממשלה לא מופיע.

אנחנו לא יודעים מה כתוב בחוק. מזכיר הממשלה אומר שנדמה לו, הוא גם לא

חייב לדעת, אני לא בא אליו בטענה, אבל על דבר שנדמה לא צריך לשחרר מחובת הנחה.

שתבוא הממשלה, תסביר את הבקשה, ונחליט.

היו"ר מ' רייסר;

נדמה לי שמחר נצטרך להתכנס שוב לעניו זה.

יי שריד;

הדיוו יכול להתקיים מחר. יכול להיות שהבקשה משכנעת. לפחות יבואו ויסבירו.

היו"ר מי רייסר;

אני מבקש ממזכירת הוועדה להביא לפנינו את הצעת החוק האמורה, נעייו בה

ונחליט. בינתיים נעבור לנושא הבא.

חי גרוסמו;

זה פשוט לא יכול להיות. זה כל פעם חוזר על עצמו. הממשלה שהניחה אתמול את

הצעת החוק יכלה להניח אותה לפני כו אם רצתה שהדיון יתקיים היום. הממשלה לא

מביאה בחשבו ו את הכנסת.

היו"ר מי רי יסר;

נחזור לנושא כאשר נראה את הצעת החוק לפנינו.

ג. הצעת ועדת הכנסת למכסת הצעות לסדר-היום והצעות חוק פרטיות של חברי הכנסת

האם כל חברי הוועדה עיינו בהצעה? זו בדיוק אותה הצעה כפי שהיתה במושב

הקודם. איו וזידושים.

חשבתי בטעות שאנחנו מאשרים את המכסות לכנס אחד. לימים הסתבר לי, על-פי

הבהרה של מזכיר הכנסת, שלא מדובר בכנס אחד אלא בשני כנסים. זאת אומרת, מה

שאנחנו מאשרים עכשיו זו הצעה לשנה שלמה. הכנס הזה שאנחנו עומדים עכשיו בפתחו

הוא כנס של 5 חודשים רצופים, כנס ממושך וארוך. אם סיעה כמו שלנו בת 4 חברים

עומדת במצב שיש לה 12 הצעות רגילות לסדר-היום והצעות חוק פרטיות של חברי כנסת,

זהו מצב בלתי אפשרי מבחינתנו. לא מדובר רק בדרמות גדולות. מדובר בהצעות חוק

בנושאים לא קונטרוברסליים, בתיקונים לחוק. אם בשנה שלמה חבר כנסת רוצה להגיש 2

תיקונים לחוק או הצעות חוק, פירושו של דבר שכל חבר כנסת מאותה סיעה נשאר עם



אפשרות להעלות הצעה אתת רגילה לסדר-היום במשך שנה שלמה.

אני מבקש - אני תושב שבקשתי לא יומרנית מדי - שנאשר את המכסה הזאת לכנס

האחד הזה, הארור במיוחד, שהוא כנס יוצא דופן מבחינת אורכו - 5 תודשים. גם אז

אנחנו בצרות צרורות. בפסח אני מעריך שהמכסות יאזלו. אם לא יאזלו - מצויין.

בכנס הבא, בכנס הקיץ שיהיה קצר יותר, אולי נקבע מכסה קטנה יותר. מכל מקום שתהיה

הקצבה חדשה בפתחו של כנס הקיץ.

שאלת הבהרה: כמה הצעות מהמכסה בדרך-כלל מנוצלות וכמה אינן מנוצלות?

יי שריד;

אנחנו גמרנו את מכסת ההצעות שלנו.

ההצעה הזאת שוועדת הכנסת מאשרת מדי שנה בשנה לא נופלת מהשמים, היא מבוססת

על משק הזמן של הכנסת. משק הזמן של יום רביעי - 3 שעות, 4 שעות, 5 שעות ולפעמים

7-6 שעות, הישיבה מתארכת בגלל הצעות דחופות לסדר-היום. ההצעה שלפניכם מבוססת על

30 שבועות בשנה כפול 7 הצעות בימי רביעי. 7 הצעות זו בדרך-כלל המידה ביום

רביעי. במושב יש 8 חודשים, בשבוע הראשון ובשבוע האחרון אין דנים בהצעות

לסדר-היום - יש לנו 30 שבועות. הוסף ליום רביעי שעת שאילתות בעל-פה. הוסף לזה

שעת שאילתות רגילות. הישיבה נמשכת עד אין קץ. הכנסת לא יכולה להוסיף על המכסה

הזאת יותר הצעות ואין בממוצע יותר מאשר 7 הצעות רגילות לסדר-היום והצעות חוק של

חברי הכנסת. יתר ההצעות המופיעות בסדר-היום של הכנסת בימי רביעי בשבוע הן הצעות

דחופות לסדר-היום.

שי וייס;

אני מנסה לקשור את הדיון הזה בשאלה הנוספת של משק הזמן של הכנסת ובעיקר

בנושא של ההצעות הדחופות לסדר-היום. זאת מהסיבה הבאה: אני לא מוצא הבדל דרמטי

בין ההצעות הרגילות לסדר היום לבין ההצעות הדחופות לסדר-היום, למרות שאני יודע

את ההגדרה בתקנון ואת הנוהג של הכנסת, משום שחלק מחברי הכנסת משתמשים במכסת

ההצעות הרגילות לסדר-היום שלהם לענין שנראה להם דחוף, לפעמים אפילו כאשר הצעתם

הדחופה לסדר-היום לא מתקבלת ועדעורם בפני ועדת הכנסת לא מתקבל. חלק מחברי הכנסת

משתמשים במושג ההצעה הדחופה לסדר-היום בנושאים שיש להם פן רגיל מבחינת הדחיפות.

הנסיון הקצר שלי בכנסת של 4 שנים מלמד אותי שקשה מאוד, משימה בלתי אפשרית

ליושב-ראש הכנסת והסגנים להתמודד עם השטפון של ההצעות הדחופות לסדר-היום. בכל

מצב אי-אפשר לאשר את כל ההצעות שקריטריון הדחיפות מלווה אותם, כך שתמיד, גם ללא

כוונה רעה, נפגעים אותם חברי כנסת שלא התמזל מזלם. חלקם מערער בפני ועדת הכנסת,

חלקם לא מערער בפני ועדת הכנסת וחלקם מערער בסערת נפש כמו שראינו היום. יש פה

חריקה קבועה בלתי נמנעת. זה בשלב ההכרעה.

מה קורה בשדה? - בשדה אכן אי-אפשר לעמוד בעומס על כן יושב-ראש הכנסת

והסגנים תמיד מגלים נדיבות מופרזת מול משק הזמן. בימי רביעי בשבוע - אני פחות

או יותר מבין יושבי מליאת הכנסת ואני יכול לחזות בענין הזה עין בעין - חלק רואה

שאין קהל ואין עתונאים ובדרך הטבע איכשהו מוריד את ההצעה שהעלה. חלק עומד על

זכותו עד תום ונשאר יו"ר הישיבה ועוד מספר מועס של חברי כנסת והוא מעלה את

הצעתו. חלק מההצעות אשר הכנסת מאשרת אותן מתגלגלות לסדר היום של הכנסת ודורשות

כך וכך שעות דיון. יש לנו רשימה ארוכה מאוד של נושאים מאוד וזשובים שלא דנו בהם.

מדי פעם אני מעיין ברשימה זו. יש נושאים שמונחים חודשים ויש נושאים שמונחים

שנים. אינני בא בטענה, פשוט אי-אפשר לעמוד בזה.



נמניתי על אלה שמספר פעמים הצעתי פתרון בכל מיני דרכים, כולל פניה

ליושב-ראש הכנסת, ליצור כאן סדר יותר תבוני, עם כל הקושי, עם כל ההגבלה העצמית.

חשבתי שכדאי שלכל תבר כנסת יהיו 6 הצעות למושב, כולל גם הצעות דחופות לסדר-היום.

חבר הכנסת יתכנן לעצמו את המשק שלו. מה עוד שרוב ההצעות הדחופות הן לא הצעות

דחופות לסדר-היום ורוב הצעות החוק הפרסיות אינן הצעות חוק פרטיות אלא הצהרות חוק

פרטיות, הצהרות לסדר-היום. אם יש למישהו קשרים טובים ויודע לרתק ויש לו גם

יחסים טובים עם התקשורת הוא כבר ממילא במוצאי-שבת מוצא את פורקנו הציבורי

ואינני מזלזל בכך. זה הרי חלק מעבודתנו הציבורית. כולנו עושים זאת עם הבדל שיש

כאלה שצריכים להאבק באופן אישי ויש כאלה שיש להם סוללה של דוברים ומרכזי סיעות

שעושים זאת עבורם. זה צריך להיות הסידור, לפי דעתי.

פעמיים בשבועות האחרונים - הערתי זאת גם לסגני יו"ר הכנסת, חברי הכנסת דב

בן-מאיר וחייקה גרוסמן, קרו דברים מאוד מוזרים, נניח שזה לא בכוונה, פתאום בשבוע

אחד מאשרים לחבר כנסת אהוד 3 הצעות דחופות לסדר-היום ומסבירים לי שהן דחופות,

ודאי שהן דחופות, אבל היו עוד 20 הצעות דחופות שלא אושרו, אז מה כל ההסבר הזה?

אי-אפשר להמשיך כך, מוכרחים להסדיר זאת פעם אוזת.

אם לא יהיה כאן דיון על המסגרת כולה, אני מציע: לאשר את המכסה הזאת עם

תוספת קטנה הנחוצה בעיקר לסיעות הקטנות. להקצות לכל סיעה, ללא הבדל גודל, או

נקבע שני סוגי סיעה, למושב שלם 4-3 הצעות נוספות, זה לא הרבה, כדי שהיא תוכל

לשחק עם משק ההצעות שלח קצת יותר. להעניק הקלה מסויימת לסיעות הקטנות שיש להן

שפע של תנאים במשק של הכנסת, יש להן גם דוברים מאושרים וכאשר הם עולים על הדוכן

הם מדברים פי 3-2 מן הזמן המוקצה להם ואף יושב ראש לא מפסיק אותם. זו הצעתי אם

הסידור ישאר כפי שהוא. יש לאפשר לסיעות לשחק עם משק הזמן שלהם ללא פרסונל.

אנחנו כאן כמפלגות, כסיעות, מופיעים כקבוצות, לזה ודאי לא צריך להתנגד כי זה לא

פוגע במשק הזמן של הכנסת.

אני קורא ליושב-ראש הכנסת לשקול מחדש את כל הפרשה של ההצעות הדחופות

לסדר-היום. אנחנו כל פעם נקלעים למצוקות, גם בשלב הערעור. יש חברי כנסת שהם

חברי ועדת הכנסת והם גם מערערים על החלטות יו"ר הכנסת והסגנים וזה לא אסתטי. יש

סגנים של יו"ר הכנסת שהם במיעוט בישיבת יו"ר הכנסת והסגנים ובוועדת הכנסת הם

מגנים על על מה ששם לא הצליחו להגן. מתוקף הדחיסות נגררים למעשים קצת לא אתיים.

היו"ר מ' רייסר;

אנחנו לא דנים היום בכל המכלול. אבקש להתרכז בהצעה הקונקרטית שלפנינו.

חבר-הכנסת וייס, היתה הצעה קונקרטית מאוד ברוח הדברים שלך שסיעת המערר לא קיבלה

אותה. אם ההצעה תתקבל בסיעה שלך - נפתור בעיות רבות. אני לא יכול להעלות הצעה

כזאת להצבעה אס סיעת המערך לא תאשר את ההצעה, כי אנחנו לא נפיל את ההצעה.

יושב-ראש הכנסת, חברי כנסת אחרים ואני הצענו בזמנו לבטל את ההצעות הדחופות

לסדר-היום ולהגדיל על חשבון זה את ההצעות הרגילות לסדר-היום. היה משא-ומתן לא

פורמלי והיתה אפילו הסכמה וברגע האחרון סיעת המערך חזרה בה מהסכמתה. זה

לגיטימי, אין שום טענות. זה היה בתשובה לכל הדיונים הארוכים והשחתת הזמן הגדולה

על מה שיו"ר הכנסת והסגנים עושים, על מה שאנחנו עושים בוועדת הכנסת וכל מיני

דברים אתרים. חבר-הכנסת וייס, אני מבטיח לך שאעלה את הנושא על סדר יומה של

הוועדה ברגע שתודיע לי שסיעת המערך תומכת בהצעה.

חי גרוסמן;

הפקק הוא בהצעות החוק של חברי הכנסת. תראו כמה הצעות חוק מונחות כאבן שאין

לה הופכין. זה לא בגלל שחברי הכנסת שכחו אותן, אלא בגלל שאין להם מכסה. אם

חברי הכנסת מגישים שתי הצעות חוק במשך מושב המורכב משני כנסים - מה נשאר להם?

נשארת להם הצעה רגילה אחת לסדר היום. ואז אין ברירה לחבר הכנסת אלא להרבות

בהצעות דחופות לסדר-היום מתוך הנחה שחלק גדול של ההצעות הדחופות לסדר-היום לא

תאושרנה, אבל מה שיאושר - הוא ירוויח. אם חבר הכנסת מגיש כל שבוע שלוש או שבע

הצעות דחופות לסדר-היום, ככל שהוא מגיש יותר הצעות דחופות לסדר-היום יש לו סיכוי

רב יותר לקבל אישור לפחות על אחת מהן. זה חשבון פשוט מאוד. מה אתם רוצים מחברי



הכנסת. למה אתם כל כך נבהלים מהשטפון של הצעות דחופות לסדר-היום? איזו ברירה

אחרת יש לחבר הכנסת?

מי איתן;

לתת לו ממוצע של כל המכסות של הצעות דחופות לסדר-היום שהוא קיבל בעשר השנים

האחרונות, בלי להמר.

חי גר וסמן;

אם תאשר גם את תקציב המדינה על-פי מה שהוציאו בעבר - הוא לא יכסה את

ההוצאות של היום. הצרכים גברו, ההוצאות עלו, החיים לא עומדים על מקום אחד.

עלתה פעם מחשבה, נדמה לי שניסו ליישם אותה, שלחברי האופוזיציה תהיה מכסה

גדולה יותר של הצעות רגילות לסדר-היום מאשר לחברי הקואליציה. אני יודעת שזה

מתבסא גם בהצעה שלפנינו, אבל השאלה היא בכמה. המכסה היא לסיעה. אם חבר סיעה לא

מגיש הצעות - חבר אחר יכול להגיש. תבדקו כמה הצעות רגילות לסדר-היום היו לסיעות

הקואליציה וכמה הן נצלו. תראו שנשאר עודף עצום לסיעות הקואליציה. ומצד אחר

תבדקו את מכסות ההצעות של הסיעה שלי ושל הסיעה של חבר-הכנסת שריד ותראו שאנחנו

נצלנו את המכסה עד ההצעה האחרונה. מה אתם רוצים מאיתנו, אלא אם הכנסת צריכה

להיות רק כזאת שדנה בהצעות שהממשלה מחליטה לדון בהן, אז איזו כנסת זאת? אם אנחנו

רוצים שחבר הכנסת יהיה פעיל, יזום וייצג את המציאות, החיים והציבור שהוא מייצג,

הוא מוכרח להעלות הצעות לסדד-היום.

הנוהג של השאילתות בעל-פה שיפר מאוד את המצב. אעמוד על כך שנוהג זה יימשך.

אבל יחד עם זאת מוכרחים להגדיל את המכסה, לפחות לסיעות האופוזיציה. יש לנו מספר

הצעות חוק שכבר נמאס לנו להגיש. לדוגמה; חוק שכר מינימום - הגשתי הצעה זאת אלף

פעמים ונמאס לי כי בין כה היא נשארת בסטוק של ההצעות שהגשתי ולא מגיעה לדיון.

כאשד עכשיו רוצים לדון בנושא אומרים שזה לא נושא לדיון אלא להצעת חוק. הוא הדין

לגבי חוק הסיעוד. רוממשלה לא יכולה להגיש את חוק הסיעוד, היא מקיימת דיונים

בינמשרדיים, מתווכחת ודנה. אני וכל אחד מאתנו יכולים להגיש הצעת חוק הסיעוד,

היא תונח שבועות על שולחן הכנסת ומה עושה חבר הכנסת? - מגיש הצעה לסדר היום לדון

בנושא שבאמת צריך להיקבע בחקיקה. אי-אפשר לאחוז את המקל בשני קצותיו.

אני מציעה לפחות להגדיל ב-4 הצעות את המכסה של סיעות האופוזיציה, עד לכנס

הקיץ. לסיעות הקואליציה להשאיר את המספר כפי שהוא.

אני מבקש להעיר מספר הערות קצרות. לא התכוננתי להשתתף בדיון. אין כל ספק

שצריך להיות לנו ענין להגדיל את מידת הפעילות הפרלמנטרית, בוודאי במסגרת של היום

המיועד לחברי הכנסת. אני לא מדבר על הצעות חוק ממשלתיות ודיונים ממשלתיים. כפי

שהזכיר מזכיר הכנסת, יש לנו בעיה של תחום מסויים. אם רוצים להוסיף יום עבודה

נוסף - אפשר. אם לא - אנחנו צריכים להיות מסוגלים לחשוב בצורה אינטיליגנטית כדי

להגדיל את מידת הענין תוך פרק הזמן העומד לרשותנו.

אני לא רוצה להיכנס לשאלה של ההצעות וזדחופות לסדר-היום, כי בענין זה אין מה

לפנות אלי. פניתי בנושא זה באופן רשמי לוועדה. בעיית ההצעות הדחופות לסדר-היום

היא נוסף לכל בעיית הרכבת. מאחר ואלה הצעות שחבר הכנסת מקבל אותן חינם והן לא

יורדות ממכסת הצעותיו, ברגע שאתה מאפשר לחבר אוזד להעלות נושא מסויים - יש 8

חברים שעולים על הרכבת הזאת ויש לך 8 קרונות. יש 8 הצעות דחופות לסדר-היום, על

כל אוזת מהן - אוזד מציע להעביר לוועדה ואחר מציע להסיר מסדר-היום, כל הצעה כזאת

לסדר היום מסתיימת בכך שיש 16 נאומים וזה כבר דיון גדול.



אני מסכים עם חברת-הכנסת גרוסמן שהשאילתות הדחופות מוסיפות חיים לדיוני

הכנסת. מסתבר שאפשר במשר שלוש דקות להציג נושא מסויים, אפשר בדקה ארזת להתייחס

לנושא והדיון הוא דיון תי. אין לי כל ספק שאם היינו רואים את התמונה הכללית של

ההצעות הרגילות לסדר היום היינו יכולים להכניס הרבה יותר דינמיקה לדיוני הכנסת.

מה שקורה להצעות לסדר-היום - גם הדחופות וגם הרגילות - הוא שאין מתעניינים

בהן כי הן ארוכות מדי. אם היינו מגיעים להסדר הגיוני יותר לגבי ההצעות הדחופות

לסדר-היום והיינו משאירים את האופציה ליו"ר הכנסת והסגנים במקרה יוצא מן הכלל

להוסיף דבר - זה הגיוני.

לפי דעתי היה סוב לשקול באיזה אופן אפשר להחיות יותר את המסגרת של ההצעות

הרגילות לסדר-היום. מציע ההצעה מציג את הצעתו במשך רבע שעה וגולש ל-20 דקות.

אחר-כך השר משיב. לאחר מכן חבר כנסת אחר מציע להעביר את ההצעה לוועדה ומנמק את

הצעתו. זה דיון יותר מדי ממושך. אפשר לקצר את הזמן. אם היינו קובעים שהצעה

לסדר-היום תועלה במשך 10 דקות ולא 15 דקות, לא היה קורה כלום לסיבה של ההנמקה.

אני חושב שהיא היתה משתפרת. חברת-הכנסת דורון ואנוכי חיינו לא מעס במועצת

אירופה ונסתבר לנו שכאשר היו מקציבים לנו 3 דקות רשות דיבור - עבדנו יותר זמן

ובמשך שלוש דקות אמרנו סוב יותר מה שאפשר להגיד בצורה פחות סובה במשך שלושים

וחמש דקות.

יי שריד;

אפשר לקבל את ההצעה הזאת בתנאי שגם תשובת השר תוגבל בזמן.

יו"ר הכנסת שי הלל;

אני מסכים. לכן אני מציע לוועדה לשקול את האפשרות להגביל את רשות הדיבור

של מציע ההצעה, של השר המשיב ושל חבר הכנסת המציע הצעה אחרת. אני לא יודע אם על

כל הצעה צריכה להיות הצעה אחרת שבעקבותיה נאום שלם. אולי את ההצעה האחרת ישמיע

חבר הכנסת מהמקום בזמן מוגבל או ללא הנמקה. הצעה זו תוסיף יותר דינמיקה לדיוני

הכנסת. המסגרת הנוכחית משעממת ולא מעניינת את העתונאים. כאשד יש סדרה של 8

הצעות לסדר-היום באותו נושא ועוד 8 הצעות אחרות - לא יוצא מזה כלום.

מי איתן;

אני מצסרף להצעתו הקונקרסית של חבר-הכנסת שריד. ההצעה מזכירה את סיפור העז

- באשר להצעה מהשנה הקודמת חבר-הכנסת שריד התלונן מרה שנגרם לו עוול גדול.

עכשיו הובאה הצעה מחמירה עוד יותר, הוכנסה עז נוספת, ומה שחבר-הכנסת שריד מבקש

עכשיו הוא רק שיוציאו את העז החדשה. כאשר אני משווה את ההצעה של השנה הקודמת

להצעה הנוכחית אני רואה דבדים מאוד מוזרים. אם נקבל את ההצעה של השנה הקודמת -

פתרנו לתבר-הכנסת שריד את הבעיה. אם הוא קיבל 12 הצעות רק לכנס הראשון ו-20

הצעות לשני הכנסים גם יוזד, בהתחשב בעובדה שהכנס השני קסן יותר - אנחנו חוזרים

לאותו מספר של 20 הצעות.

קרה דבר מוזר נוסף. הפעם אני צדיך להיות דווקה דוברה של האופוזיציה.

ההורדות הן לא פרופורציונליות. בעוד שלליכוד והמערך הורידו כ-20%- מ-64 ל-52;

לסיעות האופוזיציה הורידו 40% - מ-30 ל-12 למפ"ם, ומ-25 ל-15 לתתיה.

אי נחמיאס;

כן, לפי המפתח של חברי הכנסת.

מי איתן;

מה עוד, שהנתונים המעשיים מורים על כך שסיעות האופוזיציה נשארו ללא מכסה

והן מתלוננות על כך שהמכסה שלהם מצומצמת בלאו הכי וסיעות הקואליציה מודות שאינן

מנצלות את כל המכסה.



אני מציע: או שנאמץ את הצעת חבר-הכנסת שריד שהמכסה האמורה תהיה לכנס אחד,

או לחילופין שנחזור להצעה שהיתה בשנה שעברה.

נכון שההצעות לרפורמה בנושא ההצעות הדחופות לסדר-היום נכשלו. לדעתי הן

נכשלו בין השאר בגלל שהמציעים לא התחשבו בעובדה שעצם הגשת ההצעה אפילו אם היא

נדחית מהווה אקט תקשורתי מסויים שקשה לשלול אותו במיווזד מסיעות האופוזיציה. לכן,

צריך להשאיר את ההצעה הדחופה לסדר-חיום ואפשר להגביל את משך הזמן כפי שהציע

יושב-ראש הכנסת. יש לקבוע במפורש שתאושר הצעה דחופה אחת ביום שני, אחת ביום

שלישי והייתי מרחיק לכת ומחפש דרך לאשר הצעות דחופות לסדר-היום גם ביום רביעי

במתכונת כזאת או אחרת על-מנת להיות מעודכן ולאשר נושאים דחופים, אם יש אפשרות.

אני חושב שזה יכול לתרום משהו לתהליר הדינמי. אנחנו חיים במצב שהתקנון ועבודת

הכנסת מאופן טיבה הם שמרניים יותר מההתפתחות של אמצעי התקשרות. לכן אנחנו

מקיימים את עבודת הכנסת לא באותו קצב של הוזדשות, במיוחד החדשות במדינה שלנו

שמהיום למחר דברים משתנים והם חסרי כל משמעות, או לחילופין יש דברים וזדשים שלא

מגיעים לידי ביטוי.

צריכה גם להיות פרוצדורה מסויימת להסרה סופית של נושאים שונים העומדים על

סדר יומה של הכנסת. לא ייתכן שנקבל היום דף של סדר היום של הכנסת בו כלולה הצעה

לסדר-היום של חבר-הכנסת אלעזר גרנות בנושא: "שתיקת העולם נוכה הטבה המתבצע בימים

אלה בסברה ושתילה". יש לתקן את התקנון בנושא זה. לדעתי כאשר נושא כזה מופיע על

סדר היום של הכנסת זה רק מבזה את הכנסת. אפשר לדבר עם חבר-הכנסת אלעזר גרנות

ואני בטוח שהוא לא ימצא שום טעם להעלות היום נושא כזה לדיון בכנסת.

באשר להתייחסות של יושב-ראש הכנסת לנושא ההצעות לסדר-היום, הכנתי עבודה

בנושא זה, חשבתי ברוח הדברים האלה. הרעיון שלי היה להציע שימוש בנושא של

הקוורום על-מנת לייעל את ההצעות לסדר-היום. כלומר, אם יש הצעות שבמהלך

הדיון במליאת הכנסת אין השתתפות של קוורום מסויים של חברי כנסת - צריך להפוך

אותן להצעות שעוברות ישר לדיון בוועדה מתאימה אשר תקיים אותו דיון שמקיימת מליאת

הכנסת.

זו תהיה סנקציה בידי מפלגות להחרים דיון ועל ידי כך להו ריד את הנושא מסדר

היום.

הבאתי בחשבון את כל האלמנטים האלה. התשובה שלי היא: א.. הקוורום קטן באופן

יחסי; ב. הוא כזה קטן שאת אותו קוורום הוא יקבל בוועדה.

אם הקואליציה תחליט שהיא לא רוצה את ההצעה של יוסי שריד - היא תבקש מחבריה

לא להיות באולם המליאה, לכן ההצעה תרד לוועדה. מבחינתי, אם ההצעה לא תעלה

במליאת הכנסת - ההצעה ירדה. הסנקציה תהיה בידי הרוב.

הסנקציה היא בידי רוב של 90% מחברי הכנסת. אבל אם יש דיון במליאת הכנסת

ונוכחים בו 6-5 חברי כנסת, אני לא מוצא שום טעם לקיים את הדיון. אני חושב שזה

דיון המקשה על עבודת הבית.

אני מציע שהוועדה תעבד איזה שהן הצעות. בנושא ההצעות הדחופות לסדר-היום לא

הצלחנו. כדאי לעשות מאמץ נוסף.

הצעה לסדר: אנל מציע למנות ועדה של שלושה הברים. היו הצעות של יושב-ראש

הכנסת שבעיני הן טובות. היו הצעות של חבר-הכנטת איתן. יש הצעות אחרות. אני

מציע שנדון בהן כמכלול אוזד. יש מספרים מהשנה הקודמת.

היו"ר מי רייסר;

זאת הצעה שגם אני רציתי להציע. זה כיוון.

אני וזושבת שהנושא חשוב ודחוף וצריך למצוא פתרונות ובמהירות, כי המצב הקיים

איננו מכובד לא לכנסת ככלל ולא לחברי הכנסת. עם כל הוזשש ללכת לרפורמות, אולי גם

מרחיקות לכת, להערכתי אין מנוס. זה לא יכול להיות רק דרר אגב "סידור עבודה".

איר נראית הכנסת? - אני חושבת שהיא נראית גרוע מאוד. כולכם מכירים את ימי רביעי

בשבוע. אני חושבת שזה לא יום של כבוד לכנסת. מה עוד קורה כאשר יש גוז-ש של

הצעות ולפעמים יש הצעה דחופה ויש 6-5 מציעים באותו נושא - אני שומעת את האנחות

של כל חברי הכנסת, אני רואה את המזנון. זה לא מכובד לנושא שלעתים קרובות הוא

חשוב, זה לא מכובד למציע. בכנסת הקודמת, כאשר היתה אופוזיציה גדולה, אמרתי

אל תרבו בהצעות אי-אמון, לא שזו הסרדה של הקואליציה, אלא זה מאבד

מהאפקט הציבורי, זה מופיע בעתון בעמי 4 באותיות קטנות, בו בזמן שהצעת אי אמון

לממשלה צריכה להרעיד את המדינה.

אותו הדבר לגבי הצעות דחופות לסדר-היום. עולות הצעות חשובות מאוד - הן

מאבדות בגלל הגודש הזה את החשיבות והאפקט ומחטיאים לחלוטין את המטרה אשר לשמה

בכלל באה לאוויר העולם המושג הזה של הצעה דחופה לסדר-היום.

לכן, צריך להיות ריסון עצמי שיכנס למסגרת מאוד נוקשה לטובת חברי הכנסת.

כאשר חבר הכנסת יידע שיש לו הצעה דחופה אחת או שתיים - אני כרגע לא מדברת על

המספר אלא על העקרון - הוא יבחר את הנושא שנראה לו באמת חשוב, באמת מעניין,

ציבורית, תקשורתית, הדבר יקבל ביטוי והדים. תשימו לב בימי חמישי בשבוע איזה הד

יש להצעות רגילות והצעות דחופות לסדר-היום. זו באמת מקריות. אנחנו באים

בטרוניות, מהמרים על הצעות דחופות לסדר-היום, אבל אם תקחו כל קבוצה אחרת מ-20ו

חברי הכנסת, לא יכולה להיות הסכמה מה באמת דחוף ומה לא. קבוצה א' תחשוב כך

וקבוצה בי אחרת. זה סובייקטיבי. כל אחד חושב שנושא מסויים הוא החשוב ביותר.

אני לא רואה מנוס וברירה אחרת - אם רוצים לפתור את הבעיה - אלא להכליל

בהצעה שלפנינו גם מכסה של הצעות דחופות לסדר-היום. חבר-הכנסת יידע מהי המכסה

שלו ואם יש נושא שמרגש אותו, שהוא חושב שזו בעיה חשובה לכנסת ולעם ישראל, הוא

יעלה אותו מתוך המכסה שלו. הציבור ישפוט אותו ויזדהה או לא יזדהה עם אותם דגשים

שאותו חבר הכנסת ציין בדבריו.

הכנסת לא נועדה למעמדים הסטוריים, הכנסת נועדה לעבודה יום יומית, שוטפת,

כמו שכל עתון יוצא כל יום.

זה לגבי חקיקה. לגבי הצעה דחופה לסדר-היום - באמת צריך להיות בה אלמנט של

דחיפות. אנחנו טשטשנו לחלוטין - וחבר-הכנסת וייס דיבר על כך ובצדק - את ההבדל

בתוכן שבין הצעה רגילה לסדר-היום לבין הצעה דחופה לסדר-היום.



י' שריד;

לא טשטשני. הצעה רגילה היא תמיד יותר חשובה מהצעה דחופה, משום שהצעה דחופה

אם היא קונטרוברטלית מבחינה פוליטית היא לא תעבור, והצעה רגילה היא בדרך כלל

הצעה דחופה ויותר פוליטית.

שי דורון;

גם הצעות קונטרוברסליות, אם יש בהן אלמנט של דחיפות - יו"ר הכנסת והטגנים

מאשרים אותן. אני לא מקבלת את דבריך.

ברגע שביום רביעי יש למעלה מ-7 הצעות לסדר-היום בנושא אחד - וזה כולל 7

נאומים של חברי כנטת, 7 נאומים של שרים ו-7 נאומים של הצעות אחרות - הבאנו נזק

להרבה הצעות טובות ולא השגנו את מה שרצינו, לא חבר הכנטת ולא הכנסת.

אני מקבלת את העקרון שלסיעות האופוזיציה צריך להקציב מכסה גדולה יותר של

הצעות לסדר-היום.

לפי ההצעות שהושמעו כאן אנחנו נגיע למספרים שימי רביעי יהיו בזיון עוד יותר

גדול. יעמוד אותו נואם עם נושא בעל וזשיבות ממדרגה ראשונה בפני כנסת ריקה בתור

בליל של מלים וגודש של הצעות, גם אם כל הצעה בפני עצמה היא מצויינת. יש אפשרות

או להמשיך את הדיונים גם ביום חמישי - ולכך אין נטיה; ואם לא, אין מנוס מהטלת

הגבלה על עצמנו והכללת ההצעה הדחופה לסדר-היום במסגרת של ההצעות הרגילות

לסדר-היום.

אני מבקשת לא להצביע היום בנושא זה, אלא בשבוע הובא. אני פונה לחברינו

במערך להטכים לכלול את ההצעות הדחופות לטדר-היום בתוך ההצעות הרגילות לסדר-היום.

הדיון יהיה שונה לחלוטין אם ההצעה כוללת או לא כוללת את ההצעות הדחופות

לסדר-היום. הנושא דורש פתרון מהיר ומיידי. אנחנו רוצים את כבודה של הכנסת,

אנחנו רוצים להביא לביטוי נושאים חשובים ולא את מה שמתרוזש כיום. שיהיה לנו

אומץ הלב לשנות.

יי זי אמיר;

אני נדהם לשמוע מפי חברים רבים בצורה עקבית שצריך בעצם להוריד את המעורבות

של חבר הכנסת הבודד במתרחש.

שי דורון;

בהצעות החוק המובאות לכנסת לקריאה ראשונה מתקיים דיון אישי, 120 חברי כנסת

יכולים להשתתף אבל הם אינם משתתפים. זה לא שלחברי הכנסת אין אפשרות ביטוי, אלא

הם לא מנצלים אותה.

אנחנו לא נבחרים לכנסת כדי לשבת במזנון או לשבת במליאת הכנסת ולשמוע

נאומים. אני חושב שחבר הכנסת שנבחר לכנסת רוצה להתבטא. תארו לכם שהבחירות

הבאות לא יהיו כפי שהן כיום, אלא יתקיימו בחירות אזוריות - אז כל אוזד יעבוד פי

ארבע. אני כבר לא מגיש הצעות דחופות לסדר-היום ואינני מערער בפני ועדת הכנסת,

כי מי שפעיל יותר בכנסת נתשב לנודניק. אין שום הצדקה להיותנו בבית המחוקקים אם

נעשה הכל כדי שלא נעבוד. אני רואה בפעילותו של חבר הכנסת בהגישו הצעות רגילות

לסדר-היום, הצעות דחופות לסדר-היום והצעות חוק פרסיות - את מהות היותו חבר

הכנטת.



עלינו לחשוב כיצד להגדיל את התפוקה והפריון בפעילותנו. א. צריך לבדוק אס

השעה 16.00 של מועד פתיחת ישיבת הכנסת בימי שני ושלישי היא השעה המתאימה. מדוע

לא נקדים את פתיחת הישיבה בשעה אחת? הרי אף אחד מחברי הכנסת לא נח בבית-מלון

בשעות 2 עד 4. הרי רוב חברי הכנסת נשארים בבנין. נפתח את ישיבת הכנסת בשעה

15.00 וכך נרוויח שעה.

שי וייס;

יש ישיבות של הסיעות, ישיבות של הקואליציה.

יי זי אמיר;

בשעה 15.00 ישיבות הסיעות מסתיימות. דרך אגב, ישיבות הסיעות יכולות

להתקיים גם כאשר מליאת הכנסת פועלת. במקום שחברי הכנסת יישבו במזנון - שיישבו

בישיבות הסיעות.

ב. ביום רביעי צריך לפתות את ישיבת הכנסת בשעה 9.00 בבקר ולאפשר לוועדות

הכנסת להמשיך בעבודתו עד השעה 11.00, במקום שחברי הכנסת יישבו במזנון. הרי לא

כל חברי הכנסת יושבים באולם המליאה.

שי וייס;

איר אני אשב בו זמנית גם במליאת הכנסת וגם בישיבה של ועדה של הכנסת?

יי זי אמיר;

אתה תבחר לך מקום אוזד. אתה יכול לספור כמה חברי כנסת נוכחים באולם

המליאה, היתר נמצאים במזנון או במקום אחר. מעסים מאוד חברי הכנסת כמור הנוכחים

ברציפות באולם המליאה. צריר לאפשר עבודה בשני מקומות - גם במליאת הכנסת וגם

בוועדות. יש חברי כנקת שלא יגיעו גם לישיבת הוועדה וגם לישיבת מליאת הכנסת. זו

דעתי. עלינו לעשות וגורמה בנושא זה.

אנחנו הולכים ומצמצמים את יכולתו של חבר הכנסת לעבוד. לדוגמה, בשאילתות,

פעם חבר הכנסת יכול היה לשאול את כל השאילתות שרצה לשאול מהשרים, השאילתה היתה

מכובדת מאוד, השר היה משיב על השאילתה כעבור שבועים והיינו פותרים בעיות. אני

השתמשתי בשאילתות כדי לפתור בעיות של מוסדות ובעיות אישיות של אזרחים. היום אני

לא שואל אף שאילתת משום שאין לה כל משמעות. ראשית, יש הגבלה בשאילתות; שנית,

השרים לא משיבים בזמן .

הדבר החשוב ביותר שאני מבקש לדבר עליו הוא לא רק משר זמן הדיבור שלנו

בכנסת, אלא מה היעילות של כל הדיבורים שלנו ושל מסקנות ועדות הכנסת. הרי יש כל

כר הרבה מסקנות נהדרות של ועדות הכנסת, האם מישהו מתחשב בהן? מישהו מבצע אותן?

יש מעקב אחריהן? אין כלום. לכן יש היום בדעת הציבור ובעיקר בדעת ראשי הערים

זלזול במסקנות ועדות הכנסת. השר בעצמו מזלזל במסקנות ועדות הכנסת. יש פח בעיה

מאוד חשובה לעצם כבודו של בית המחוקקים הישראלי.

בהערתי האחרונה אני פונה ליושב-ראש הכנסת והסגנים. יו"ר הכנסת והסגנים

צריכים לדעת אילו נושאים נמצאים על שולחן דיוני ועדות הכנסת, אילו נושאים הועברו

לדיון בוועדות המשנה של ועדות הכנסת. לדוגמה; הענין של שכר השוסרים - השלמת

הכנסה. יש ועדת מסנה; של ועדת הכספים הדנה רק בשכר השוטרים. בגלל אותה כותרת

שכולם ראו אותה קיש שוסרים רבים שיש להם זכות להשלמת הכנסה, אני כיו"ר ועדת

המשנה זימנתי את הוועדה לדיון בנושא ביום שני הבא. לו יו"ר הכנסת והסגנים היו

יודעים שיש ועדה כזאת המטפלת ספציפית רק בנושא שכר השוטרים - הם לא היו מכירים

בדחיפות ההצעה של נושא זה במליאת הכנסת. ההצעה תועלה במליאת הכנסת, לאן היא

תועבר לדיון? - לוועדת הכספים וועדת הכספים תעביר את הנושא לדיון בוועדת המשנה

הקיימת. אם רוצים יעילות - צריר לבדוק את הנושא הזה.



הוא הדין בנושא האבטלה. יש היום בוועדות הכנסת דיונים בלי סוף בנושא

האבטלה. יש נושאים החוזרים על עצמם. אנחנו צריכים יעילות בעבודתנו, שלא

נהזור על אותם נושאים פעמיים.

בנושא ההצעה המונחת לפנינו - גם אני הבנתי בפעם האחרונה שמדובר במכסה לכנס

אוזד ולא למושב שהוא שני כנסים. אם באמת רוצים לייעל את עבודת הכנסת, לדעתי אין

סיבה לבסל את ההצעה הדחופה לסדר-היום. בהחלט מותר ליו"ר הכנסת והסגנים להיות

נוקשים יותר. גם על חברי ועדת הכנסת להיות נוקשים יותר ולא לקבל ערעורים. זה

תלוי בנו. אני רוצה לייעל את עבודת הכנסת ולאפשר ליותר נושאים לעלות לדיון. וזבר

הכנסת המגיש הצעה לסדר היום מקדיש עבודה רבה להכנתה. זה כמובן ענין של נסיון.

אני בדעה שיש להגדיל את המכסה באופן פרופורציונלי, לכל הסיעות. היום, לכל

חבר בשתי הסיעות הגדולות יש 1.2 הצעות. לעומת 3 הצעות ליתר הסיעות. אם רוצים

להגדיל את המכסה ל-4 הצעות - בבקשה, שיגדילו גם לחברי הסיעות הגדולות, לפחות 2

הצעות לכל חבר כנסת מהסיעות הגדולות.

תי סובי;

הנושא חוזר מדי פעם בפעם לדיון. אנחנו דורכים באותו מקום. הבעיה העיקרית

היא איר למנוע את הסחף בהגבלת וצמצום הפעילות האישית של חבר הכנסת. הוזכרו כאן

מספר דברים. אני חושב שצריך לשקול את ענין השאילתה.

מתלוננים על הצעות דחופות לסדד-היום. אני מסכים שצדיך לשנות.

הצעתי בעבר ואני מציע גם הפעם, שחבר הכנסת יוכל להגיש הצעה דחופה אוזת בשבוע

לאישור יושב-ראש הכנסת והסגנים. שלא יהיה מבול של הצעות דחופות לסדר-היום. יעלה

את הנושא בכנסת חבר הכנסת שהגיש ראשון את ההצעה. לא עשרה חברי כנסת יעלו סרמפ

על אותה הצעה.

גי כהן;

חבר-הכנסת טובי לא יכול להגיש את ההצעה מנקודת מבטי.

יי שריד;

יפתחו את שערי הכנסת ב-2.00 בבקר. כל סיעה תעסיק אצן.

ת' סובי;

הצעתי היא ללכת לקראת יו"ר הכנסת והסגנים ולצמצם את האפשרות ששורה שלמה של

חברי כנסת מגישים הצעה באותו נושא.

אני מניח שתהיה ועדה שתבדוק את ההצעה הקונקרטית הזאת. אני מציע במשך כמה

מושבים להגדיל את המכסה של סיעות האופוזיציה. הקואליציה, בעיקר הנוכחית, לא

מיצתה את מכסת ההצעות שנקבעו לה. לסיעות הגדולות נשארו לא מעס הצעות שלא מומשו.

אני מציע להוסיף לסיעות האופוזיציה הצעה נוספת לכל הבר כנסת. אלטרנטיבית, אני

מ6כים להצעת תבר-הכנסת שריד שהמכסה הזאת תהיה רק לכנס הזה, עד חודש אפריל. אם

נוסיף הצעה נוספת לכל חבר בסיעות האופוזיציה - תהיה תוספת של 23 הצעות, בהתחשב

בכך שסיעות הקואליציה לא מנצלות את כל ההצעות - יהיה שיפור במצב הנוכוזי.

מי איתן;

יש לי שאלה; האם מישהו חשב פעם על מכסה חודשית?

יי שריד;

אפשר לוזשוב על כר.



א' נחמיאס;

לדיון הזה יש הסטוריה. שינוי לשס שינוי בלבד הוא סיפור אחד, אבל אס ניזכד

על רקע מה כל הענין הזה צץ אולי נהיה וזכמיס יותר בדיון שלנו. הרקע הוא שהוגשו

מדי שבוע בשבוע עשרות הצעות לסדר היום. המינימוס שאני זוכר הוא בסביבות 75-70

הצעות ופעם הגענו למכסימום של 180 הצעות לסדר-היום. ואז כאשר יו"ר הכנסת

והסגנים היו יושבים כבני תמותה רגילים אין זה דבר של מה בכך לדון ב-80ו הצעות.

כסגן יו"ר הכנסת אני יכול לתת לכם עדות אמת - אנתנו דנים על כל הצעה והצעה ועל

90% מההצעות אנהנו גם מצביעים. זה מראה לכם על אופי הדיונים בישיבות יו"ר הכנסת

והסגנים. לוועדת הכנסת הוגשו ערעורים על אי הכרת יו"ר הכנסת והסגנים בדוזיפות

הצעות לסדר-היום של חברי הכנסת. בוועדת הכנסת התפתוזה סימביוזה בין המערער לבין

חברי הוועדה ובין ההצעה. אנוזנו נקלענו למצוקה של אישור הצעות שלא צריר היה לאשר

אותן. היתה מין הילולה גדולה. זיכרו את ההודשים הראשונים לשבתנו בוועדת הכנסת

בנושאים האלה. למה חברי הכנסת יבואו בסענות ליו"ר הכנסת והסגנים? למה חברי

הכנסת יבואו לערער בפני ועדת הכנסת? למה חבר הכנסת יתהלך בהרגשה שהצעתו אינה

שווה, אינה ראויה ולכן לא מאשרים אותה? - לכן עלתה הצעה לקבוע מכסה ולגמור עם

הסיפור של ההצעות הדחופות לסדר-היום. זה היה הרקע לנושא.

כדי להחכים יותר אספר לכם כי פעם התקשרתי עם עתונאי ואמרתי לו: אני לא יכול

להגיש הצעות דחופות לסדר-היום, אני מגיש הצעה רגילה לסדר-היום בנושא מסויים.

אבקש אותר לפרסם את ההצעה. הוא אמר לי: אם זה לא דחוף זה לא יתפרסם. אמרתי לו:

אם אני מגיש את ההצעה על חשבון המכסה שלי בסוח שההצעה תעלה ואילו הייתי מעלה את

הנושא כהצעה דחופה לסדר-היום בכלל לא בסוח שהנושא היה עולה לדיון. איך אתה

מדבר? זה מה שקורה. כאשר וזבר הכנסת מגיש הצעה דחופה לסדר היום כבר לא משנה אם

מאשרים או לא מאשרים את ההצעה כי יש סיכוי רב יותר שכלי התקשורת יפרסמו את הנושא

מאשר אם זו הצעה רגילה לסדר-היום.

אם הייתי באופוזיציה לא הייתי מסכים בשום אופן לוותר על ההצעות הדחופות

לסדר-היום, הייתי מנהל קרב גדול. אני פונה אל חברי האופוזיציה: לא לוותר על

ההצעות הדחופות לסדר-היום.

אפשר להשאיר את השם. הצעה דחופה לסדר-היום תידון באותו שבוע והצעה רגילה

לא תידון באותו שבוע.

העתונאים חיים בבית הזה, הם יודעים הכל, אי-אפשר להסתיר מהם דבר.

אני מציע לקבל את הצעת יו"ר הכנסת ולקצר את משר זמן רשות הדיבור להצעה

רגילה לסדר-היום וגם להצעה דחופה לסדר-היום.

- הצעה זו דורשת תיקון התקנון.

בסדר. חברים רבים אינם מנצלים את כל 15 הדקות העומדות לרשותם. אני אומר

זאת מתור ידיעה ולא מתור השמועה. החברים שעוברים על 15 דקות הם לא תמיד אותם

חברים. כאשר אני רואה שחבר הכנסת עומד לסיים את דבריו אני גמיש ומאפשר לו לסיים

את דבריו.



אני מציע: א) להשאיר את המוסד קול ההצעה הדחופה לסדר-היום. אני מבקש מחברי

הכנסת המערערים ומחברי בוועדת הכנסת לא לעשות מזה ענין כמו שהיה הבוקר;

ב) לקצר את משר זמן רשות הדיבור בהצעות רגילות לסדר-היום ובהצעות דחופות

לסדר-היום ל-10 דקות במקום 15 דקות;

אם השר מסכים עם המציע, הוא צריך לדבר כמשך הזמן של המציע.

אם עד עתה זה היה 15 דקות - גם השר רשאי לדבר 15 דקות. אם השר לא מסכים עם

המציע - זמנו אינו מוגבל. אני מציע: 10 דקות כאשר השר מסכים עם המציע; 15 דקות

כאשר השר לא מסכים עם המציע. כי עכשיו הוא יכול לדבר כרצונו, אפילו 4 שעות.

בזה לדעתי נגיע למשק הזמן שמזכיר הכנסת מדבר בו.

ד) הצעה אחרת תנומק מהמקום, אין שום צורך ב-5 דקות. די בדקה אחת או בשתי

דקות.

יי שריד;

ראשית, אין שום סיבה בעולם ששר שלא מסכים עם חבר הכנסת יהיה לו זמן עדיף,

כי אם השר לא מסכים עם חבר הכנסת יש לי הרושם שיהיה נכון לומר שגם חבר הכנסת לא

מסכים עם השר. צריר לתת לשניהם זמן שווה.

שנית, במסגרת אותה ועדה שתקום, ההצעה של חבר-הכנסת סובי היתה מרחיקת לכת.

אם הראשון שיגיש את ההצעה רק הוא ידבר באמת צריך להחזיק פה נבחרת אולימפית. צריך

לשקול שמי שכל כך השתהה סימן שהנושא לא כל כך חשוב לו. נניח שלושה-ארבעה

ראשונים ידברו ומעבר לזה מי שעלה על הסרמפ כל כך מאוחר כבר לא ידבר.

היו"ר מ' רייסר;

יש לי דעה מאוד מגובשת ויש לי הצעה שלמה. אני מוכן לנמק אותה. אני בעד

ביטול המוסד של הצעה דחופה לסדר היום וכינון הצעה לסדר יום אחת בשבוע. כתוצאה

מכך כל האפשרות התקשורתית שהגשתי הצעה דחופה לסדר היום קיימת. במקרים יוצאי

דופן אני בהחלט מקבל שיו"ר הכנסת והסגנים יכולים לומר שהפעם יש שני נושאים

העומדים ברומו של עולם, שתי הצעות דחופות על סדר היום. כתוצאה מכר יהיה זמן לכל

חבר כנסת להכין היסב את הנושאים המעניינים אותו באמת. העובדה שההצעה לסדר-היום

קיימת נותנת לו שאותה עבודה קשה, עמל ויזע שתיאר בנמרצות כה רבח חבר-הכנסת ז'אק

אמיר של הכנה של הצעה דחופה לסדר-היום, משום מה נדמה לי שאצלי זה עולם הפוך,

דווקה על ההצעות הרגילות לסדר-היום אני עובד קשה מאוד. כאשר עבדתי על הערוץ

השני וכל מה שכרור בזה עבדתי קשה מאוד. כאשר עבדתי על זרם העובדים או אי חידושו

עבדתי קשה מאוד. על שכר השוסרים קראתי מאמר בעתון, הוא לא מצא תן בעיני, הגשתי

הצעה והיא אושרה או לא אושרה. אם מדובר על עבודה יסודית והתמקדות בנושאים

מעניינים - יש לתת כמה שיותר בחירה חופשית לחבר חכנסת. את האלמנס של דינמיות

ודחיפות באמת, מה שאין היום, ניתן כתוצאה מכר שנשריין להצעה אחת או שתיים בשבוע.

אני בהחלס רוצה לקבל את ההצעות האחרות. כלומר, חבר הכנסת לא יוכל להגיש

הצעה דחופה לסדר-היום, אלא אחת. כר גם לא נעמיד את יו"ר הכנסת והסגנים במבחן לא

הוגן אלא נצמצם מראש למספר מכסימלי, אני לא חושב שזה יגיע אפילו ל-120 הצעות,

נדמה לי שלכל סיעה יש מסננת משלה. כר מראש מספר ההצעות שיוגש ליו"ר הכנסת

והסגנים יהיה יחסית קסן ובאמת יוכלו לקיים דיון רציני ועמוק איזה מכל ההצעה,

יחסית מחמספר הקסן, הוא באמה דחוף השבוע וצריר להעלות אותו בהיבט הכללי של מה

שמדובר ובהקשר לסדר היום של הכנסת.

אני מקבל את הצעת יו"ר הכנסת והחברים שהצסרפו להצעה לצמצם את זמן הדיבור של

חברי הכנסת בהצעות לסדר-היום. אני תומר בהצעה של חבר-הכנסת שריד לא לעשות איפה

ואיפה, בכנסת לא צריר לתת בשום פנים ואופן עדיפות לשר על-פני הצעה של חבר הכנסת,

בייחוד אם זאת הצעה רגילה לסדר-היום. זה אוזד הדברים המעניינים את חבר הכנסת.

השר יקבל אותו זמן כמו וזבר הכנסת.



זאת הצעתי. אני חושב שזאת הדרך הטובה ביותר, הנכונה ביותר, לנצל נכון את

הזמן, לתת את האלמנטים הדינמיים. אנשים חושבים אחרת? עכשיו אדבר כיו"ר הוועדה.

אני מציע שנקים ועדת משנה שתמנה שלושה תברים: חבר-הכנסת וייס ומי שייבחר על

ידו מהמערך. חבר-הכנסת שריד כבא-כוח האופוזיציה, אם לתברי האופוזיציה אין

התנגדות לבחירה שלי, וחבר-הכנסת מיכאל איתן יהיה החבר השלישי.

ש' וייס;

אני בוחר את חבר-הכנסת נחמיאס.

היו"ר מ' רייסר;

בבקשה. אני מבקש שהפרוטוקול יהיה מוכן כמה שיותר מהר כדי שחברי ועדת המשנה

יוכלו לראות את כל ההרהורים ואת כל ההצעות. אני מזמין את כל חברי מליאת הוועדה

לפנות אל חברי ועדת המשנה בהצעות או בהערות נוספות אם יש להם. אני מציע שההצעות

יוגשו בכתב כדי שהדיון יהיה רציני ויעיל יותר. תוך שבועיים אני מבקש שוועדת

המשנה תגיש את המלצותיה.

סוכם; ועדת משנה בראשות חבר-הכנסת וייס שחבריה; חברי הכנסת נחמיאס,

שריד ומיכאל איתן תגיש המלצותיה בנושא זה בעוד שבועיים לוועדה.

גי כהן;

אני בהחלס מסכימה שחבר-הכנסת שריד ייצג את האופוזיציה. אני מבקשת לומר מה

עמדתי. אני מקבלת את כל צמצומי הזמן, זו מהפיכה שתפתור הרבה מהמצוקות הקיימות.

בכל זאת 5 דקות פחות מכל הצעה. במיוחד הגבלת זמן הדיבור של השרים. אני מקבלת את

התיקון שמשך הזמן יהיה 0ו דקות גם לחבר הכנסת וגם לשר. כמו כן הצעה אוזרת תהיה

מהמקום ומכסימום 3 דקות.

עקרונית אני נגד ביסול המוסד של הצעה דחופה לסדר-היום. אני מציעה 10 הצעות

דחופות לסדד-היום מדי שבוע, אני יודעת שהצעותי מכבידות על יו"ר הכנסת והסגנים,

אני יכולה לקבל שחבר כנסת לא יציע יותר מהצעה דחופה אוזת בשבוע.

בשום פנים ואופן אינני מקבלת את ההצעה שחבר הכנסת הראשון, או שניים-שלושה

הראשונים שיגישו את ההצעה רק הם ידברו.

לפנינו הנוסח הכחול של הצעת החוק. לפיכך אנחנו חוזרים לנושא הקודם; שחרור

מחובת הנחה על שולחן הכנסת.

ב. הקדמת הדיון בהצעת חוק היטל על שירותים מיובאים

ב-13 בנובמבר יפוג תוקפו של החוק.

יי שריד;

עוד עשרה ימים. אפשר לשחרר בשבוע הבא.

אני מציעה שהפעם, בפעם האחרונה, נאשר את הקדמת הדיון כפי שהגישו לנו. אני

מבקשת שיו"ר הוועדה יודיע למשרדים הנוגעים בדבר שלהבא אנחנו לא נאשר אם לא יהיו

הנמקה והסבר.

היו"ר מ' רייסר;

נשלח מכתב ברוח הדברים שנאמרו בישיבה. נבקש שנציג הממשלה יופיע.

הוחלט; לאשר את הבקשה הנ"ל

הישיבה ננעלה בשעה 10.50