הכנסת האחת עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 89

מישיבת ועדת הכנסת

שהתקיימה ביום ב'. י"ג בחשון התשמ"ו, 28.10.85 שעה 10800

מ. רייסר - יו"ר

ר. אדרי

י. בן-אליעזר

ש. דיניץ

ש. וויס

ש. דורון

א. ורדיגר

א. לין

ח. גרוסמן

י. שריד

ר. פנחסי

ש. יעקבסון - משכיר הכנסת

ש.כרם - סגנית מזכיר הכנסת

צ. ענבר - יועץ משפטי לוועדה

מזכירת הוועדה;

מ. ברפי

רשמה - ש. לחוביצקי

א. קביעת מסגרת הדיון בהודעת הממשלה על המצב המדיני.

ב. קביעת מסגרת הדיון בהצעת סיעת התחיה להביע אי אימון בממשלה.

ג. קביעת הוועדה שתדון בהצעות לסדר היום של חה"כ ז. עטשי, ר. כהן וצ' ביטון

בנושא מחירי הירקות.

ד. בקשת חה"כ י. שריד ליטול מחה"כ ש. בן-שלמה את החסינות החארות, בהתאם לסעיף 13

לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם.

ה. קביעת מסגרת הדיון בהודעת ה ממשלה.

אני מתכבד לפתוח את הישיבה.

א. קביעת מסגרת הדירן בהרדעת הממשלה על המצב המדיני

ב. קביעת מסגרת הדיון בהצעת סיעת התחיה להביע אי-אימרן בממשלה

הנושא הראשון הוא קביעת מסגרת הדיון בהודעת

הממשלה על המצב המדיני ואני לא יכול לוסר שנושא זה צריך להיות מנותק מקביעת

מסגרת הדיון בהצעת התחיה להביע אי-אמון בממשלה.

מצוי בפני מכתב מאת מזכיר הממשלה בו הוא מודיע

כי הממשלה מבקשת לפי סעיף 47(6) לתקנון הכנסת לראות בהצבעה על הודעת ראש הממשלה

היום ענין של הבעת אמון.

אומר מה עלינו לעשות. עלינו לקבוע את מסגרת

הדיון בהודעת הממשלה ואני מציע שנקבע אה מסגרת הדיון להודעת הממשלה ולהצעת

אי האמון של התחיה בנשימה אחת.

יש לי כמה הצעות. הצעה אחת - מכיוון שמדובר

בהודעה מדינית שיש להצבעה בה מעמד של הבעת

אימון או אי אמון בממשלה, ברור שאין טעם לקיים שתי הצגות ולכן צריך לשלב

את שני הדברים כתהליך- פרלמנטרי אחד, מסודר, מבחינה דיונית. זאת אומרת שהצעת

אי האמון של התוויה והודעת הממשלה, שיש לה מעמד של הבעת אמון או אי אמון בממשלה,

תבואנה כרוכות זו בזו, דבר שהיו לו תקדימים בהיסטוריה הפרלמנטרית, זה דבר אחד.

האם יש גישה הפוכה? - אני מבין שאין ונלר

על הדבר הזה.

קודם לכן, אני רוצה לשאול שאלה.

י. שריד; יש לי הערכה מה אתה רוצה לשאול ולכן אני מציע

שתשמע את דברי. השאלה שמתעוררת היא מהו המעמד

של סיעת התחיה בענין הזה. אפשר לומר שמכיוון שמדובר בהצעת אי-אמון כאילו הדבר

נותן קדימה מסויימת לסיעת התחיה ולכן היא צריכה, לכאורה, להופיע לאחר הודעת

ראש הממשלה. אפשר לומר אחרת - אלא אם כן יש דבר שהוא קבוע בתקנון - אפשר לומר

שהכל מתנהל כסדרו וכשיבוא תורה של סיעת התחיה, בתורה, היא תאמר שהיא רואה

בדבריה שלה הבעת אי אמון בממשלה.

אם אין הוראה חד-משמעית בתקנון - ולפי מיטב

זכרוני אין כזאת - אני הייתי מייעץ שהענין יתנהל כסדרו וזאת אני אומר משום

שאני לא חושב שבענין כזה צריך לתת מעמד מיוחד, אחרת אין לדברים סוף.

איר התנהגו בפעם הקודמת?

היו שני מקרים ב-29 במאי ובתחילת יולי. בשני

המקרים הוגשו הצעות להביע אי-אמון בממשלה, היתה

הודעת ממשלה והממשלה אמרה שהיא רואה בהצבעה על הצעתה הבעת אמון או אי-אמון

בממשלה, והדיון בהודעת הממשלה התקיים, היתה הצבעה כסדר הדברים בדרך הטבע.





I

ח. גרוסמן; ללא מתן קדימויות.

ללא מתן קדימויות.

אם אכן זה מקובל וזו תהיה החלטת הוועדה שתוך

כדי הדיון על הודעת ראש הממשלה, ההופך בעצם

לבושא של אימון או אי-אימון ביוזמתו, התחיה בתורה ועל-פי כללי המשחק הנגזרים

מדיון זה תודיע שהיא מביעה אי-אימון. במצב כזה אין לי התנגדות. אבל אם יש

כל יתרון אחר - אבי בעד הפרדה.

מבחינת ההצבעה, תהיה הצבעה נפרדת באם - -

אם תהיה הצבעה וההצעה של סיעת התחיה תיפול - היא

לא תרצה הצבעה שוב. התחיה יכולה להתעקש ואז תהיה

הצבעה נפרדת.

אני מבקש שתבהירו לי את הבעיה הבאה. אם מקיימים

את הדיון כדיון משולב ולאחר מכן נותנים לסיעת

התחיה -

ש. יעקבסון; היושב-ראש לא הודיע על דיון משולב אלא על דיון

בהודעת הממשלה,

מ. איתן; מאחר והממשלה מודיעה שהיא רואה בהצבעה על הודעתה

ענין שיש בו הבעת אימון או אי הבעת אימון בממשלה,

יוצא שאתם מבטלים את ההצעה של סיעת התחיה. יש פה דבר שהוא לא כל-כך בסדר

כי על-ידי זה אונם פוגעים בזכויות מטר' יאליות של סיעת התחיה.

בתקנון מדובר על שני מקרים. בסעיף 36(א) לתקנון

נאמר: "כל סיעה רשאית להציע לסדר היום סעיף של הבעת אי-אמון לממשלה; סעיף זה

יידון בישיבה הרגילה הקרובה, שלא באותו יום שהוצע, ויידחה דיון בכל סעיף אחר".

כאן מדובר על יוזמה פרלמנטרית של סיעה שניתן לה גם יתרון מסויים, לפי מה שכתוב

בהערות השוליים המצויינות בכוכבים, ואכן כך נאמר: "מכסת הזמן להנמקת ההצעה -

20 דקות (החלטות ועדת הכנסת מילם כ"ג באדר ב' התשמ"ד - 27 במארס 1984)".

בסעיף 36(ב) נאמר כדלקמן: "בסיום הדיון בכל סעיף

העומד על סדר היום רשאית סיעה להציע הבעת אי-אמון לממשלה? ההצבעה על ההצעה

תהיה בישיבה הרגילה הקרובה, שלא באותו יום שהוצעה, ולפני כל הצבעה".

פירוש הדבר שיש כאן אבחנה בין מצב שבו ממשלה או סיעה קובעות שבהצבעה על נושא

מסויים הן רואות ענין של הבעת אימון או אי-הבעת אימון, לבין משהו אחר שעומד

בפני עצמו והוא כשסיעה יוזמת הצעה להביע אי-אימון בממשלה. אנו לא יכולים

למחוק את ההבדלים האלה.

י. שריד; יש פה בעיה אחת בלבד. ראשית, הבעיות האלה

עמדו לנגד עינינו כשהחלטנו מה שהחלטנו במושב

הקודם, והיתה החלטה של ועדת הכנסת בענין זה. כפי שאמרתי, יש פה בעיה אחת בלבד,

כי בכל שאר הדברים לא נשללת שום זכות מסיעת התחיה. התחיה מציעה היום את הצעת

אי-האימון שלה כדבר ראשון על סדר היום, אבל לממשלה יש קדימה. אילמלא הממשלה

העמידה את הדיון בהודעתה במעמד של אמון או אי-אמון, היית צודק במה שאתה אומר

ואז יש עדיפויות לסיעת התחיה. אולם הידעת הממשלה היא קודמת לכל.



איפה כאן יש בעיה? איפה נשללת זכות?

יש ענין של אורך הזמן. מכיוון שלסיעה שמציעה הצעת אמון או אי-אמון בממשלה יש

זכות דיבור של 20 דקות, פה אתה יכול לומר, במידה של צדק, שנשללת מהם איזו

זכות. אבל אני רוצה להציע איזו הצעה שכתוצאה ממנה אולי לא תישלל הזכות הזאת.

מכיוון שהנושא הזה הוא הנושא הכי חשוב שיכול לעלות על סדר היום - אני מציע

שמסגרת הדיון תהיה מסגרת של הודעות סיעות, כשלכל סיעה דובר אחד, ואני מציע

שכל סיעה תקבל מסגרת זמן של 20 דקות בגלל כובד הנושא. כך גם התחיה תקבל 20

דקות ובאופן פורמלי ננהג לפי התקנון.

ש. וייס; הקשר הוא קשר, אפשר לקשור. הבעיה היא בעיה של

חברת הכנסת כהן, אם היא מסכימה לשילוב ולסידור

ושהיתה עליו הסכמה כאן.

היא לא צריכה להסכים.

אם זה הסידור אין לי בעיה. אם יהיה סידור שעולה

על זה, למשל, יש סיעות של 40 חברים ויכולה

להיות התנגשות של הדברים, אזי אני מציע שקודם נקבל את ההחלטה לגבי הענין עצמו

ואחר-כך נקבל החלטה לגבי ארפן הדיון, ואני אציע דיון סיעתי כי זהו נושא כבד,

רציבי ושווה דיון מעמיק.

העקרון הוא שכולם שווים בפני החוק ובפני

מליאת הכנסת. אין שום יתרון ושום זכויות יתר

לתנועת התחיה. במה הסיעה שלי פחותת ערך מסיעת התחיה? היתה הצעת אי אמון בממשלה

של רץ ושלנו ואחר-כך הממשלה הודיעה שהיא רוצה למסור הודעה שבהצבעה בה היא רואה

אמון או אי אמדן בה. לכן אני מציעה שננהג כאן בדיוק כפי, שנהגנו באותו מקרר..

המקרה והוא אותו מקרה, בדיוק כשתי טיפות מים. היתה הצעת אי אמון שלנו ואמרו

לנו שישנה הודעת הממשלה שתרעמד להצבעה ויראו בזה אמון או אי אמון בממשלה. ואז

כל ההצעה שלנו נפלה ואנו השתלבנו כמו כל אחד בדיון הכללי. אמרנו שבזה אנו

מביעים את אי-אמוננו לממשלה ונצביע אי-אמון לממשלה. אפשר גם לבדוק את הפרוטוקולים.

בכל בית משפט תקדים הוא דבר חשוב ואי-אפשר

להתעלם מכך.

יחד עם זאת, יש משהו בהערה של חבר-הכנסת איתן

וכפי שאמרתי זה נוגע לענין הזמן, ל-20 הדקות.

לסיעה שיש הצעה במעמד אי-אימון יש זכויות והן צריכות להיות שמורות לה, אם בפעם

הקודמת נעשתה שגיאה בהקשר הזה אני לא מציע בהזדמנות חגיגית זז לחזור על טעות.

בענין הזמן יכולה להיות פגיעה בזכויות של סיעת התחנה ולכן אותן 20 דקות צריכות

להיות שמורות לה. יחד עם זאת, אני מציע שהמסגרת תהיה מסגרת של הודעות סיעות.

מ. איתן! אני רוצה לפנות לעמיתי חבר-הכנסת שריד. נסה

להתנתק מהפרשה הזאת ולבחון את הענין בראיה יותר.

עקרונית. אני טוען שההצעה שלך לא טובה כי היא לא הולכת לכיוון א' או לכיוון ב'.

אנו צריכים להחליט על מדיניות מסויימת בקשר למעמדה של סיעה שמביעה אי-אימון

בממשלה.

לדעתי, יש שלוש אפשרויות. אפשרות אחת - שסיעה

המביעה אי אמון בממשלה תשתלב בדיון על הודעת הממשלה שיש לו מעמד של הבעת אי-אמון

או הבעת אמון בממשלה. אפשרות שניה - שסיעה שהביעה אי-אמון תדבר מיד לאתר

ראש הממשלה ותגיש את הצעת אי-האמון שלה, וזהו אחד הדברים הבסיסיים של דיון

משולב, כשמבחינה הגיונית מופיע קרדם ראש הממשלה, אחר-כך הסיעה שהביעה אי-אמון,

לאחר מכן מתקיים הדיון וההצבעה. אפשרות שלישית - לומר שאין שילוב, פירוש הדבר

שקודם כל באה הודעת הממשלה, כשאחריה נערכת הצבעת אימון או אי אימון בממשלה,

ולאחר מכן מתקיים דיון בהצעת אי-אמון של סיעה כשהכנסת ממשיכה את עבודתה כרגיל,

באם הסיעה שהביעה אי אמון רוצה בכך.



אם כן יש שלוש אפשרויות. חברת-הכנסת גרוסמן

אמרה שהם הסכימו בזמנו. להשתלב בדיון.

לא הסכימו, היתה החלטה. הוועדה ההלימה.

אני לא חושב שיש לוועדת הכנסת סמכות למנוע

מסיעה להעלות את הצעת אי האמון שלה. חבר-הכנסת

גרוסמן מציגה את הדברים כך שכאילו היתה כפייה.

לא כפו.

המשמעות היא שמרצונכם הסרתמ את הצעת אי האימון.

שלוש סיעות היו שותפות לאותה הצעת אי-אמון,

ביניהן מפ"ם ור"ץ. אנו לא הסרנו את הצעת אי האמון,

אלא הסכמנו, מהמת הגיונם של הדברימ, שיהיה דיון משולב, כי חשבנו שאין צורך

להטריח את הכנסת פעמיים. אם סיעת התחיה תעמוד על כך שהצעת אי האימון שלה תבוא

לדיון מחר - היא יכולה להביאה לדיון מהר.

היא יכולה להביאה לדיון גם בשעה 11 בלילה.

אני לא פוסל שהצעות אי-אמון תועלינה מיד לאחר

הדברים של ראש הממשלה כנוהג. זה נותן יתרון

מסויים לאופוזיציה ומציג את הדיון על בסיס שתי התיזות שעולותן מצד אחד עולה

התיזה של הממשלה ומצד שני עולה התיזה של הסיעה אופוזיציונית. אני מעלה זאת

כרגע כמחשבה.

דבר שני - אפשר לעשות אבחנה בדברים. מתי תהיה

זכות לאופוזיציה להציג דבריה לאחר ראש הממשלה? - רק כשהיא יזמה את הצעת אי האמון

לפני הממשלה. כר אפשר ליצור מנגנון לפיו אם האופוזיציה אי בית המחוקקים העלה

נושא לדיון ובאה הממשלה ודורשת את סדר הקדימויות שלה - אנו לא זונחים לגמרי

את היוזמה הפרלמנטרית, למרות שהיא באה מצד האופוזיציה.

אולם זה בדיוק הענין, כשהממשלה באה אם הודעה

הדבר מבטל את כל הדברים.

דבר נוסף, המשמעות של התקנון פירושה התייחסות

ה. גרוסמז: האם לא היית כאן כשנדון המקרה הקודם?

אני רוצה לסכם את הענין הקונקרטי. לדעתי, אם סיעת

התהיה איננה מיוצגת כאן עתה - אנו לא יכולים בשום

אופן להכריחה לעשות כר או אהרת. בסוף הדיון היא יכולה להעלות את הצעת אי האמון שלה,

אם היא תרצה בכך - בבקשה.

אף אדם לא יכול למבוע מסיעת התחיה לדרוש

לקיים את הדיון בהצעת אי האמון שלה לאחר

הדיון בהודעת הממשלה.

אני רוצה להציע הצעה שאם היא תתקבל היא

תשמש כתקדים. אני חושב שבמקרה שסיעה אופוזיציונית סללה הצעת אי אמון בממשלה

לפני שהממשלה באה עם הודעה, כזו של היום, תישמר לה הזכות לדבר 20 דקות;

זכות זו תישמר רק לסיעה זו בלבד ולגבי כל היתר הדיון יהיה כרגיל. מבחינתי,

באם מישהו חושב שאני רוצה לתת עכשיו את הבמה לסיעת התחיה, אפשר לא לאמץ זאת

עכשיו ולחשוב על כך. היוזמה התחילה מצד האופוזיציה והממשלה הגיבה על אקט

של האופוזיציה. אני אומר שבאופן עקרוני הייתי רוצה לעשות דבר כזה באופן קבוע.

עקרונית הייתי מוכן לקבל את הצעת הפתרון

שהציע היושב-ראש כאן, אלא שאני חושב שאנו

לא יכולים לקבוע עקרון כזה מתוך התעלמות לפחות מתקדים אחר שהיה בזמן האחרון,

התקדים עליו דיברה חברת-הכנסת גרוסמן. אפשר, ולו למען עקרון השוויון, ננהג

הפעם כפי שנהגנו לגבי הצעת אי האמון של מפ"ם ור"ץ ונקבע שוועדת הכנסת תשב

בעתיד ותקבע את הענין. הצעתי היא שהפעם אנו צריכים לנהוג לפי התקדים שהיה.

אשר לאופי הדיון - אני מקבל את ההצעה של

חבר-הכנסת שבח וייס. זה בכלל לא יעלה על הדעת שאירוע כזה שהוא כה דרמטי

וחשוב בחיי המדינה - הדיון בו יהיה במסגרת הודעות סיעות. זה אירוע בו

נבחרי העם צריכים לבוא לפני האומה ולהסביר מדוע הם הביאו את הממשלה הזאת

עד כדי פירוק. אני מעריך שאם ראש הממשלה הודיע שיש לראות בהצבעה על הודעתו

אימון או אי אמון בממשלה, סביר להניח שהליכוד צריך לקבל על עצמו את האחריות

לפיצוץ הממשלה. בהתפתחות כזאת ניתן לנציגי הסיעות לדבר והעם ישמע.

ש. דיניז; אני מקבל את עיקרי הדברים של חבר-הכנסת לין.

ראשית, כשיש הודעת ממשלה היא דוחה הצעה אי אמון

או יותר נכון באה לפניה ולפני כל נושא אחר שעל סדר היום. במקרה הזה ההצבעה

על הודעת הממשלה הפכה להבעת אימון או אי אמון בממשלה ולכן יש לנהוג בה כמקובל.

אני בעד זה שאין לקפח את סיעת התחיה , אך הדיון

צריך להיות דיון סיעתי ולא במסגרת הודעות סיעות.

לענין התקדים - התקדים הקודם הוא בהחלט טוב

לגבי ענין שילוב שני הדברים וגם לענין הזה הוא

טוב. נאמר שיש תקדים גם בכך שבמקרה הקודם לא ניתן פרק זמן של 20 דקות לסיעות

שהעלו את הצעת אי-האימון. לי נדמה שזה לא תקדים מחייב מסיבה אחת - לו נושא

הזמן היה נדון באותה עת והיתה מתקבלת החלטה שלא לאפשר את 20 הדקות, אז זה

היה תקדים. אולם בפעם הקודמת הנושא לא נדון ובכלל לא עלה לדיון. שאלת הזמן,

שאלת 20 הדקות, עולה עתה לראשונה לדיון. השאלה שעלתה לדיון היא האם במקרה

של שילוב דיון זכאית הסיעה שהגישה הצעת אי אמון מלכתחילה ל-20 דקות כפי

שמקובל במקרה שהיה מתקיים דיון בהצעתה בלבד? או שמא בגלל שהדיון משולב מפסידה

-סיעה זו 20 דקות?

נראה לי שהחלטת הווע-ה היא שהדיון בהבעת אי

האמון מקובל עליה ואף הסיעה מקבלת זאת. הדיון הוא ד ון בהבעת אי אימון או אימון

ובכך אין כל פגיעה בסיעה שהגישה הצעה לאי אמון. מאידך, יש מקום לקבל החלטה

שזכותה של הסיעה שהגישה הצעת אי-אימון לדבר 20 דקות לא נפגעת.

צרין להבחין נין דיון מטולב לדיון לא משולב.

גם בעבר הרחוק וגם בעבר הקרוב התקיימו דיונים

משולבים כשנמסרה הודעת ממשלה וסיעה הגישה הצעת אי-אימון, כשאז הסיעה שהגישה

אי אמון דיברה ראשונה לאחר הדברים של ראש הממשלה ובתום הדיון התקיימה הצבעה.

פה מדובר במקרה אחר בו הממשלה ביקשה לראות בהצבעה על הודעתה אימון או אי אמון

בממשלה. היושב-ראש לא יכול לסרב להקצות זמן לדיון נוסף.

י. שריד; היא תקבל 20 דקות רק אם היא תסכים להביע אי-אמון

במסגרת הזאת.

היו"ר מ. רייסר; נקבל זאת כסיכום. במקרה וסיעת התחיה תראה בדיון

בהודעת ראש הממשלה גם את הבעת אי האמון שלה - אזי

היא תקבל בתורה 20 דקות.

השאלה אם רצוי לאפשר את הפתח הזה והאם אין זה

מסמכותה של הוועדה לקבוע כבר כעת שכשנוצר מצב

בו סיעה מעלה הצעה להבעת אי אמון ואחר כך באה הממשלה ונותנת הודעה כזאת -

נותנים לסיעה -

ש. יעקבסון; זה לא דיון משולב.

צ. ענבר; אבי מדבר על מקרה שכן מחליטים לשלב את הדיון.

ח. גרוסמן; פה הבקשה היא מטעם הממשלה.

היו"ר מ. רייסר; רבותי, הנושא הזה סגור.

ש. וייס; אנו מבקשים שמסגרת הדיון תהא מסגרת של דיון

סיעתי עם הקצבת זמן נדיבה, של שלוש שעות.

מ. איתן; אני מבקש לקיים עתה התייעצות סיעתית ביחס

למשך הדיון או לצורת הדיון. במקביל להצעת

חבר-הכנסת וייס היתה הצעת חבר-הכנסת שריד, בעד הודעות סיעות.

היו"ר מ. . רייסר; אני מאפשר לך לערוך עתה את ההתייעצות הסיעתית.

בינתיים נמשיך את הדיון בנושאים אחרים שעל

סדר היום.

ג. קביעת הוועדה שתדרן בהצעה לסדר היום של חברי הכנסת

ז. עטשי. ר. כהן וצ' ביטון בעניו מחירי הירקות

הכנסת החליטה להטיל על ועדת הכנסת לקבוע

את הוועדה שתדון בהצעה לסדר היום של חברי הכנסת עטשי, כהן וביטון בענין

מחירי הירקות. איזו ועדה אתם מציעים?

י. שריד; ועדת הכלכלה.

היו"ר מ. רייסר; ההצעה מתקבלת.

הוחלט; בהצעות לסדר היום בענין מחירי הירקות תדון ועדת הכלכלה.

אני רוצה להודיעכם כי מחר מונח על סדר יומה

של הוועדה נושא הקצאת מכסות הצעות לסדר היוס

סל חברי הכנסת, עיון בפרוטוקולים של ועדת הכנסת - כשכאן יהיה סיכום של הדיון

שהתחלנו בו במושב הקודם - והנושא של שאילתות ישירות ובעל-פה, המשך תוקף ההסדר

או ביטולו.

ד. בקשת חה"כ י. שריד ליטול מחה"כ בן שלמה שמעות את החסינות האחרת

בקשת חבר-הכנסת יוסי שריד ליטול מחבר הכנסת שמעון בן שלמה את החסינות האחרת -

בהתאם לסעיף 13 לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם. לחבר-הכנסת

איתן יש בקשה להסיר את הנושא מעל סדר יומנו.

י. שריד; אין דבר כזה. בקשה כזאת כבקשת חבר-הכנסת איתן

אפילו לא עלתה להצבעה במקרים קודמים.

גם אני חושב כך. על-פי התקנון חייב יושב-ראש

הוועדה להעמיד את הנושא בישיבה הראשונה לאחר שהוא

קיבל את הפניה מיושב-ראש הכנסת. לאחר שהיושב-ראש העלה את הנושא האם בכלל ניתן

להוריד את הנושא מסדר היום?

צ. ענבר; הנושא עלה בפעם הקודמת בה דנה הוועדה בבקשתו

של חבר-הכנסת איתן להסיר חסינות משני חברי כנסת.

חברים בוועדה הציעו אז להסיר את ההצעה מסדר היום כבר בשלב הראשון וחבר-הכנסת

איתן צדק אז בטענתו שקודם כל זכותו להציג את הצעתו בפני הוועדה. כך שאני תומך

בעמדתו של חבר-הכנסת איתן מהפעם הקודמת ולא בעמדתו מהפעם הזאת.

היו"ר מ. רייסר; באותה ישיבה עמדתי כצוק מאחורי דרישתו של חבר-

הכנסת מיכאל איתן.

ר. פנחסי; אני מבין שגם הנוגע בדבר צריך להיות מוזמן לישיבה.

מאחר וחבר הכנסת שמעון בן שלמה נמצא עתה בחוץ לארץ

אני מבקש לדחות את הדיון.

י. שריד; אני בהחלט נענה לבקשה.

היו"ר מ. רייסר; הוועדה מילאה את חובתה בכך שהיא ה????? את הנושא

על סדר יומה היום.

לכמה זמן נסע חבר-הכנסת בן שלמה לחוץ לארץ?

ר. פנחסי; לשבועיים.

היו"ר מ. רייסר; תודה. עלינו לקבוע עתה את מסגרת הדיון להודעת הממשלה

קביעת מסגרת הדיון בהודעת הממשלה

ש. דורון; אני מציעה מסגרת דיון של שלוש שעות.

היו"ר מ. רייסר; מאחר ואין הצעה אחרת אנו מאשרים הצעה זו.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 00; 11)