ישיבת ועדה של הכנסת ה-11 מתאריך 22/10/1985

ערעורים של חברי הכנסת על החלטות יו"ר הכנסת והסגנים בדבר אי הכרה בדחיפות הצעותיהם לסדר-היום בנושאים הבאים; שונות

פרוטוקול

 
הכנסת האחת-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 88

מישיבת ועדת הכנסת

מיום שלישי, ז' בחשון התשמ"ו - 22.10.85, בשעה 9.00 בבקר
נ' כהן
סגנית יושב-ראש הכנסת ח' גרוסמן

חברי הוועדה;

מ' רייסר - היו"ר

מ' איתן

יי זי אמיר

שי דורון

שי דינ יץ

אי ורדיגר

ג' כהן

זי עסשי

אי קולס

יי שריד
מוזמנים
מי וירשובסקי - חבר הכנסת

י' צבן - חבר הכנסת

שי יעקבסון - מזכיר הכנסת

גי בר-יוסף - סגן מזכיר הכנסת

שי כרם - סגנית יו"ר הכנסת

יי בנגל - קצין הכנסת
היועץ המשפטי של הוועדה
צ' ענבר

מזכירת הוועדה; מ' ברפי
קצרנית
ני רינגלר

לסדר-היום; א. ערעורים של חברי הכנסת על החלטות יו"ר הכנסת והסגנים
בדבר אי הכרח בדחיפות הצעותיהם לסדר-היום
ב. שונות!

1. פניית חה"כ וייס בנושא שיקול הדעת של יו"ר הכנסת והסגנים

באישור דחיפותן של הצעות לסדר-היום;

2. קביעת מכסת הצעות לסדר-היום והצעות חוק של חברי הכנסת לסיעות;

3. זכותה של סיעת יחיד להציע הבעת אי אמון לממשלה;

4. בקשת חבר-הכנסת ורדיגר להקדמת הדיון בחוק השבות - מיהו יהודי;

5 .פניית חבר-הכנסת עטשי בנושא שכר חברי הכנסת.
היו"ר מי רייסר
א. ערעורים של חברי הכנסת על החלטות יו"ר הכנסת והסגנים ברבר

אי הכרה בדחיפות הצעותיהם לסדר-היום בנושאים הבאים;

1. של חבר-הכנסת דרוקמן בנושא; "להפסיק את ההסתה נגד היהדות הדתית"

סגן יו"ר הכנסת חי גרוסמן;

יושב-ראש הכנסת והסגנים לא יכלו להתייחס לנושא זה כי אף אחד לא הבין איפה

יש הסתה נגד היהדות הדתית. אם חבר-הכנסת דרוקמן חושב שיש הסתה כללית - זה ודאי

לא נושא דחוף לדיון. אם חבר-חכנסת דרוקמן חושב שזאת האווירה בארץ - הוא יכול

להגיש הצעה רגילה לסדר-היום. זה לא דבר ספורדי, משהו מיוחד. לכן לא היתה שום

סיבה לאשר דחיפות ההצעה. אני לא מתייחסת לגופו של ענין, אם יש או אין הסתה נגד

היהדות הדתית, כל אחד רואה מזווית ראיה שלו. לכן יו"ר הכנסת והסגנים לא הכירו

בדחיפות ההצעה.
א' ורדיגר
הצעתו של חבר-הכנסת דרוקמן הועלתה בעקבות פרסום בעתון "מעריב" שיש סרט

המיועד להקרנה בבתי ספר ותכנו הוא; שני חרדים מפתיעים בחורה חילונית בביתה

ומודיעים לה שהיא נשפטת באשמת רצח. לפי מידע מודיעיני חסוי שחגיע אליהם התברר

שעשתה הפלה והמנהיג שלהם נתן אישור להוציאה להורג. אנחנו נעשה לה בדיקת דם, אם

יתברר שאת בהריון נתנצל ונלך, אם לא - נבצע גזר הדין. הבחורה צורחת שהיא לא

בהריון, אך השניים אחוזי תזזית מבצעים את הרצח.

אם התוכן של הסרט הזה לא מזעזע - אני כבר לא יודע מה כן מזעזע. אני בטוח

שמשרד החינוך לא מסריט את הסרט הזה בבתי הספר. הנושא הוא יוצא דופן ועצם העובדה

שמכינים סרט כזה הופכת את הנושא לדחוף לדיון. בשם חבר-הכנסת דרוקמן אני מבקש

להכיר בדחיפות ההצעה.

סגן יו"ר הכנסת ח' גרוסמן;

אני מציעה קודם כל לברר אם מכינים סרס כזה ואם מתכוונים להסריטו בבתי הספר.

כי לא כדאי לדבר סתם על דבר שלא היה ולא נברא. אני מציעה לברר את סרס כזה קיים.

אי ורדיגר;

הדבר פורסם בעתון. אני לא חושב שעתון מכובד, בוודאי בנושא כזה, לא יכתוב

אמת.

יי שריד;

אין סרט כזה. אז מה אם פורסם בעתון?

היו"ר מ' רייסר;

ה צ ב ע ה
הוחלט
לא להכיר בדחיפות ההצעה הנ"ל
היו"ר מי רייסר
2. של חבר-הכנסת וירשובסקי בנושא: "השיבושים בשירותי קופת-חולים "מכבי"

גורמים סבל לחבריה"
סגן יו"ר הכנסת וזי גרוסמן
הנושא כמעס ולא היו! בדיון בישיבת יו"ר הכנסת והסגנים, כי לא ראינו בו נושא

דהוף לדיון. הבעיות של קופות-החולים ידועות. היו שיבושים בכל שירותי הבריאות.

אנהנו בתור מערבולת של כל הבעיות הקשורות עם כל מה שקורה ולכן לא הכרנו בדחיפות

ההצעה. אני לא יכולה לומר יותר מזה.

מי וירשובסקי!

ייתכן מאוד שניסו ת הכותרת לא היה מדוייק. אני לא מדבר על שיבושים כלליים.

הסברתי בדברי ההסבר שקופת-חולים "מכבי" מנסה היום להקים רשת של בתי-מרקוזת, דרך

המעוררת ויכוה גדול גם עם הרוקהים וגם עם חלק גדול מהמבוסחים. רגעיה נוגעת

ל-350 אלף מבוסהים שאין להם אפשרות להתנגד להסדר הזה, אם כי הנושא היה בבתי

המשפס באמצעות עורכי-דין, אבל זה לא הצד הנוגע לי, זה הצד האינסרסנסי יותר.

הענין שיש היום שינוי יסודי שכרוך בהוצאות גבוהות מאוד מצד קופת-חולים מכבי מבלי

שציבור המבוסהים יכול לעודר איזו שהיא פעולה כנגד זה. מכיוון שהמדובר הוא

בקופת-חולים הנתונה גס לביקורת מבקר המדינה, מכיוון שהציבור הוא גדול מאוד,

מכיוון שזה יכול להיות צעד תקדימי דווקה כאשר רוצים לדבר על חוק בריאות ממלכתי

במסגרת קופות-ההולים - צעד כזה שעושה היום קופת חולים מכבי הוא צעד מהפכני, אולי

הוא סוב, אבל ללא ספק צריר בדיקה יסודית גם מבחינה ציבורית שאיננה תלויה בדבר גם

המבוטחים עצמם.

הנושא דחוף לדיון כי בעצם הימים האלה מתבצע תהליך רכישת בתי-המרקחת והקמת

הרשת הזאת. אם נדחה את הענין או לא נראה בו נושא דחוף לדיון - הענין יכול להיות

לאחר מעשה. אני חושב שאנחנו יכולים למצוא את עצמנו מצסערים לאחר מכן בלי אפשרות

לפעול. לכן העליתי את הנושא. אני בהחלס חושב שצריך לשמוע את שני הצצדים, צריך

לבחון את הענין, אני לא בא לקבוע מסמרות שהמגמה הכללית חיובית או לא חיובית.

ברגע זה הענין מעורר ו יכוה ו וגרעו מת לא מבוסלים אצל חלק גדול מהמבוסחים כאשר

אנחנו יכולים לשמש להם לפה או לפחות לבדיקה כאשר נלמד את הענין זה.

היו"ד מ' רייסר!

ה צ ב ע ה
הוחלט
להכיר בדחיפות ההצעה הנ"ל

היו"ר מי רייסר!

3. של חבר-הכנסת צבן בנושא: "ההתרחשויות הטרגיות בדרום-אפריקה"
סגן יו"ר הכנסת חי גרוסמן
בנושא זה הוגשו שלוש הצעות, כל אוזת בניסוח אחר. היו כאלה שניסחו את הצעתם

באופן ספציפי יותר אחרי הוצאתו להורג את המשורר הידוע בנגימין מולואיז. היה גל

של מחאות בעולם, כולל מחאות של ממשלות. שניים מחברי הכנסת שהגישו את ההצעות תבעו

לקיים דיון בנושא זה ולהשמיע מחאה גם של ממשלת ישראל. היה חבר שניסח את הצעתו

באופן כללי על כל המאורעות בדרום-אפריקה וגם בנושא של ההוצאה להורג. בסוף נציג

הממשלה הודיע שהוא יברר את האפשרות שממשלת ישראל תמסור הודעת מחאה ותצטרף למחאה

של ממשלות רבות בעולם, כולל ממשלת ארצות-הברית, צרפת, בריטניה, איטליה וארצות

אחרות. בישיבת יו"ר חכנסת והסגנים סוכם שנבדוק בשבוע הבא האמנם נמסרה הודעה

כזאת של הממשלה ואז נקיים דייון חוזר בהצעות..



מ' איתן;

בכל העתונים התפרסם היום שהיתה הודעה של השר שהל בשם הממשלה.

סגן יו"ר הכנסת חי גרוסמן;

בעקבות ההצעות לסדר-היום.
יי צבן
אברך על כל הודעה של הממשלה המווזה על מה שקורה בדרום אפריקה, אני מקווה

שההודעה תהיה טובה, אבל אני הושב שמעל בימת הכנסת צריכים להיאמר דברים כפי

שנאמרים היום בפרלמנטים שונים בעולם. יש ריהוק שלנו מהנושא הטראגי של

ההתרחשויות בדרום-אפריקה של המאבק של משטר האפרטהייד שם, זה ריחוק אפילו מהעם

היהודי בתפוצות. הייתי לא מזמן בארצות-הברית ובקנדה ונפגשתי ב-וו ערים עם ראשי

הקהילה היהודית המקומית. לא היה מקום אחד שבאתי לישיבה שעל סדר היום לא היה נושא

של מה שקורה בדרום אפריקה והסולידריות של הקהילה היהודית עם המאבק לשוויון

זכו-יות בדרום אפריקה. בשיקגו, סאן-פרנסיסקו, לוס אנג'לס, ניו-יורק, דטריויט

ועוד. אני חושב שזה לא רק הבעיות הפנימיות שלהם. אני מדבר על הממסדים

היהודיים. אני חושב שאנחנו כאן באיזו שהיא קונכיה המנותקת מהתגובות שבעולם

הדמוקרטי לגבי מה שקורה בדרום אפריקה. אני חושב שיהיה זה לטובת הענין ולטובתה

של ישראל שמעל בימת הכנסת ייאמר מה שצריך להיאמר לסולידריות עם המאבק שם לשוויון

ונגד צווי הריתוק.
י' זי אמיר
היות והנושא באמת חשוב והפרלמנט צריך לדון בנושא זה, אני מבקש להפור נושא

זה לדיון בכנסת. נבקש מהממשלה למסור הודעה והחברים יירשמו לרשות הדיבור.
היו"ר מי רייסר
זה לא עניינה של ועדת הכנסת. אנחנו הכנסת ולא הממשלה. אם אתה חושב שהנושא

חשוב, כנראה עם תצביע בעדו זה יעודד זאת.

ה צ ב ע ה

הוחלט; ברוב של 5 חברים נגד 4 חברים - לא להכיר בדחיפות ההצעה הנ"ל

היו"ר מ' רייסר;

ב. שונות;

1. פניית חבר-הכנסת וייס בנושא שיקול הדעת של יו"ר הכנסת והסגנים

באישור דחיפותן של הצעות לסדר-היום

ש' וייס;

אנחנו לא פתרנו עדיין את בעיית הצפיפות בהצעות דחופות לסדר-היום וגם לא

נפתור אותח. כנסת דינמית עם הרבה מאוד סיעות והדברים מתגלגלים כך גם בכנסת.

היו מספר נסיונות בענין זה ונדמה לי שגם הם בשלב זה נמצאים בתהליך ערפילי מאוד.

זה מחייב את יו"ר הכנסת והסגנים להפעלת תבונה צודקת,. אם אפשר להתבטא כך. הנה,

אושרו מספר הצעות דחופות לסדר-היום, אחוז קטן מאוד מאלה שהגישו, כולל חברים

שערערו כאן, כולל הצעות שלפי דעתי היו דחופות ולא אושרו, כגון הנושא שעכשיו דנו!

הוועדה. מאידך גיסא, יש חבר כנסת אחד - וזה לא אישי - שאושרו לו שליש הצעות

לסדר היום. הצעה אחת או שתי הצעות אושרו במסגרת אישור חבילת הצעות ואי-אפשר היה

להפריד ביניהן, אבל כאשר קורה שחבר כנסת עולה פעם אחת או פעמיים על חבילח של



הצעות ויש לו נוסף לכר הצעה שהוא העלה אותה ואושרה על-ידי יו"ר הכנסת והסגנים,

גם כאשר היא דחופה לא צריכים לאשרה, מסיבה מאוד פשוטה, מאוד אלמנסרית, הרי כל

ההצעות דחופות, והרי כל העניו הזה של ברירה מתוך כל ההצעות הדחופות יש בו שפע

של שרירות ואי-אפשר בלעדיה. בתוך השרירות הזאת אפשר להפעיל איזו שהיא תבונה של

חלוקה צודקת.

היו"ר מי רייסר;

אנחנו לא מדברים כרגע בפורום המתאים. אפשר לברר נושא זה בנוכחות יושב-ראש

הכנסת.

יי שריד;

הערה עובדתית אחת! יש רק הצעה אחת של חבר-הכנסת בר-און. ההצעה השניה היא

של חבר-הכנסת רן כהן והשלישית היא של עבדך הנאמו.
ח' גרוסמן
יושב-ראש הכנסת והסגנים דנים לפי העניו ולא לפי שמות חברי הכנסת.

שי וייס;

את הנימוק חזה אני בכלל לא מקבל. מוזר, לא פעם כאשר סגני יו"ר הכנסת

מערערים על הצעה שלהם שלא נתקבלה סוענים שיו"ר הכנסת והסגנים דנים שלא לפי

העניו. זה נימוק מגוחך.

ח' גרוסמו;

אם יש האשמה שיו"ר הכנסת והסגנים דנים על הצעות לסדר-היום לפי חבר הכנסת

המגיש ולא לפי העניו - זו האשמה חמורה ביותר. אני לא מוכנה לעבור על כך לסדר

היום.

היו"ר מ' רייסר;

אם יש רצון מצד חברי הוועדח להעלות באופו פורמלי את הנושא - אעלה אותו

בנוכחות יו"ר הכנסת והסגנים.

סוכם: לדון בנושא חנ"ל בנוכחות יו"ר הכנסת והסגנים
היו"ר מ' רייסר
2. קביעת מכסת הצעות לסדר-היום והצעות חוק של חברי הכנסת לסיעות

עלינו לאשר באופו פורמלי את מכסת ההצעות לסדר-היום והצעות החוק של חברי

הכנסת לסיעותיהם. מזכיר הכנסת הכיו לנו את החלוקה המסורתית שאני מביו שהיתה גם

במושב הקודם ואיו בה שום שינוי. ההצעה מונחת לפני חברי, הכנסת.
י' שריד
אני מציע לדחות את הדיון לישיבה הבאה. אני רוצה לעבור על ההצעה. אבקש

להכריע בנושא זה בישיבה הבאה.
היו"ר מי רייסר
אינני מתנגד. בינתיים אנחנו פועלים לפי הנוהג הזה. בהחלס אפשר לדחות את

הדיון לשבוע הבא או לעוד שבועיים.



היו"ר מ' רייסר;

סוכם; לדחות את הדיון בנושא הנ"ל לישיבה אחרת

היו"ר מי רייסר;

3. זכותה של סיעת יחיד להציע הבעת אי-אמון לממשלה

כיוון שיושב-ראש הכנסת נעדר השבוע מהארץ - נדחה הדיון בנושא תיקון תקנון

הכנסת והרשות להציע הבעת אי-אמון לממשלה שהועלה על-ידי יושב-ראש הכנסת.

4. בקשת חבר-הכנסת ורדיגר להקדמת הדיון בחוק השבות - מיהו יהודי

חבר-הכנסת ורדיגר העלה לפני שבוע במסגרת "שונות" נושא הקדמת הדיון בהצעת

החוק הפרסית, הידועה בשם מיהו יהודי, הבקשה מסתמכת על פירוש מעניין של התקנון.

לכן נדרשנו לסיוע של היועץ המשפטי של הוועדה. היועץ המשפסי של הוועדה הכין חוות

דעת-בנושא. רשות הדיבור ליועץ המשפסי להסביר ולנמק.
צי ענבר
ליתר דיוק, הבקשה היתה לקבוע שוועדת הכנסת תקבע מועד לדיון שהוא מועד קצר

מהמועד של חודשיים עליו מדבר סעיף 135 לתקנון.

הנושא נדון, עד כמה שהצלחתי למצוא, בוועדת הכנסת לפני 23-22 שנים, ב-8

בינואר 1963 ולאחר מכן הוא סוכם בסופו של אותו חודש, ב-29 בינואר 1963 בעקבות

פנייתו של י ו"ר הכנסת דאז קדיש לוז, הבעיה שהוא עורר היתה: מה פירוש המלים בסעיף

135 , שאז היה סעיף 106 - "תוך תיאום הזמן עם הממשלה",

קיים היה נוהג והנוהג הוא שאם נציג הממשלה דרש לדחות את מועד הדיון הדיון

היה מתקיים בתום חודשיים מהגשת ההצעה ליושב-ראש ונציג הממשלה לא נדרש לתת

נימוקים לדחיית המועד, די היה בכך שהיה אומר; לדחות עד אחרי תום החודשיים.

הושמעו שתי דעות, אותן מביא יו"ר הכנסת, להמשיך בנוהג זה, או שמא היו"ר

והסגנים רשאים לקבוע את המועד לפני עבור חודשיים מהגשת ההצעה ליו"ר אם נימוקי

הממשלח לדחיית הדיון לא נראים לה, כלומר, קיימת אמנם חובת תיאום עם הממשלה, אבל

זאת חובת תיאום, יש שני צדדים, אם צד אחד שהוא הממשלה לא רוצה בכלל ולא נראה

שיש נימוק סביר לכך - אז יו"ר הכנסת והסגנים יכולים לקבוע את המועד בתוך

החודשיים, שהרי סעיף 135 קובע שהדיון יתקיים לא יאוחר מחודשיים, אלא בתוך המועד

בין יומיים לחודשיים צריך רק לקבוע את היום בתיאום,

על כך כאמור התקיים דיון ממושך שהועלה בו גם נושא נוסף, שאליו לא אתייחס,

הקשור בהצעות חוק של חברי הכנסת לגבי הגשת הצעה אחרי שהצעה אחת נפלה, במשך כל

הדיון הזה לא הועלתה בכלל סענה שבעצם הנושא הזה של בין יומיים לחודשיים צריך

להביא לוועדת הכנסת. רק בסופו של הדיון, ממש כמעס לפני סיכומו, אמר יו"ר הוועדה
חיים צדוק
נדמה לי שמתוך הדיון שהתנהל פה היום מסתמנת איזו נסיה של הרוב שיש

לקיים את המצב הקיים דה-פקטו. כלומר, הוא חיה קיים כבר אז ב-963ו ומאז בוודאי

שהוא קיים עד היום , זאת אומרת, לקיים את הנוהג שיש מועד שהוא לא פחות מיומיים

ולא יותר מחודשיים ובתוך המועד הזה צריך לתאם את הזמן עם הממשלה, הממשלה רשאית

שיועמד לרשותה הזמן הזה כדי שתוכל לקבוע את עמדתה לענין, כלומר, זכות לממשלה

שכל הזמן הזה יועמד לרשותה ואחרי המועד הזה הסמכות להאריך הארכה נוספת היא בידי

ועדת הכנסת,

כאן יש קריאת ביניים של חברת-הכנסת אמה תלמי; "באופן תיאורטי גם לפני כן".

כלומר, לא רק אחרי המועד של החודשיים, אלא בתוך המועד של החודשיים יכולה ועדת

הכנסת לקבוע הארכה של המועד.
כאן זורק היושב-ראש משפט
"ועדת הכנסת יכולה גם לקצר". אמרתי "זורק" היות

והוא קטוע מכל מהלך הדיון. מה גם לקצר? - לא פירש.

כאמור, במהלך כל הדיון אשר נמשך על-פני עמודים רבים של הפרוטוקול לא הועלה

בכלל תפקיד כלשהו של ועדת הכנטת בשאלה של בין יומיים להודשיים. השאלה היא: איך

יש לפרש את המלים "ובלבד שדיון זה לא יתקיים לפני עבור יומיים ולא יאוחר

מהודשיים, אלא אם ועדת הכנסת החליטה להקדים את הדיון". על מה נסוב "להקדים את

הדיון"? האם נסוב על ה"לא לפני פחות מיומיים", מפני שאחרי זה נאמר: "או אם

הסכימה להאריך את התקופה של חודשיים. זאת בההלט שאלה שלא נדונה, לא הוכרעה.

נדמה לי, מתוך קריאת סעיף 135, אם אני מנסה לנתח את חלוקת התפקידים

וסמכויות בין יו"ר הכנסת והסגנים לבין ועדת הכנסת - אני מציע לוועדה לקבוע שכל

מה שקשור לקביעת מועד הדיון, ענין של סדר-היום, נתון ליו"ר הכנסת והסגנים; לעומת

זאת מה סמכותה של ועדת הכנסת? -סמכותה שינוי פרקי הזמן שנקבעו. כאן נקבעו שני

פרקי זמן. פרק זמן מזערי של יומיים ופרק זמן מירבי של יומיים. שינוי פרקי

הזמן, כלומר, פחות מיומיים בלי שחרור מהנחה או יותר מחודשיים - בזה עוסקת ועדת

הכנטת. זה נקבע במפורש.

הואיל ולא נקבע פה במפורש שסמכותה של ועדת הכנטת היא גם בתקופה בין יומיים
לחודשיים, לבוא ולומר
עכשיו, אחרי שבועיים הנושא יבוא לדיון. לא. זה נושא

שהתקנון משאיר ליו"ר הכנטת והטגנים בתיאום עם הממשלה.
ח' גרוטמן
הוועדה יכולה לשנות את הטדר באופן כללי אבל לא בענין טפציפי.
צ' ענבר
כן בענין טפציפי. היא יכולה להגיד: הצעת החוק הזאת, אף על פי שהונחה היום,

תובא לדיון היום, או אחר חודשיים. אבל בין יומיים לחודשיים זה בסמכות יו"ר

הכנסת. הסמכות של ועדת הכנסת היא לקבוע את היוצאים מן הכלל, אבל היא לא מתערבת

בסדר היום. סדר היום הוא עניינם של יו"ר הכנסת והסגנים בתיאום עם הממשלה.
שי דורון
ברור שקביעת מועד הדיון הוא בסמכות יו"ר הכנסת והסגנים, על כך אין ויכוח,

אבל השחרור מחובת ההנחה בין; יומיים ל-60 יום- - -
צי ענבר
אין צורך בשחרור מחובת הנחה. אחרי יומיים מותר לדון.
ש' דורון
זאת אומרת, צמצום ה-60 יום הוא לא בסמכות הוועדה.
צ' ענבר
לא. משום שאין כאן ענין של שחרור. על-פי התקנון היום אפשר לדון אחרי שלושה

ימים.
היו"ר מי רייסר
מכאן יוצא שיו"ר הכנסת כן רשאי להביא את הצעת החוק לדיון עכשיו בלי להמתין

60 יום?
צ' ענבר
ודאי. על-פי התקנון הוא רשאי להביא זאת היום בתיאום הזמן עם הממשלה. לכן

אין צורר בהיתר של הוועדה.
היו"ר מ' רייסר
לפניה הספציפית אנחנו יכולים לומר כד.י אנחנו לא הכתובת. מבהינתנו אין

מניעה שהצעת החוק תונח מהר על שולחן הכנסת. הכתובת לקביעת המועד היא יושב-ראש

הכנסת.
צ' ענבר
בדיוק, שעל-פי התקנון רשאי לעשות זאת, בתיאום עם הממשלה.
י' שריד
.' אנחנו לא אומרים אם מבחינתנו יש מניעה או אין מניעה, אנחנו אומרים; אינך

נזקק לוועדה. הוועדה לא צריכה להוות דעתה בענין זה, כי בטעות הענין הועלה

לפנינו. חבר-הכנסת ורדיגר פנה בטעות לכתובת הלא נכונה.

מי איתן;

הנושא עלה בשבוע שעבר בוועדת הכנסת ונדון בה. כאשר לא היתה לנו תשובה

ביקשנו חוות דעת של היועץ המשפסי להיבס העקרוני. מבחינת ההיבס העקרוני מעניינת

ההדגשה שקביעת המועד היא בסמכות הכנסת. אני מקבל את התשובה שהסמכות בתוך הכנסת

היא בידי יושב-ראש ' הכנסת והסגנים. תיאום הזמן עם הממשלה מתייחס ליום בשבוע,

ליום שני, יום שלישי, או ליום רביעי, אבל לא ייתכן שלכנסת לא תהיה סמכות לכפות

על הממשלה ולממשלה תהיה זכות וטו שלא צריכה להיות בידיה.
ש' דורון
עד חודשיים - יש לה. זה מה שכתוב.

מי איתן;

לא צריכה להיות לה. לדעתי זה לא כתוב. גם הפרשנות שהביא היועץ המשפטי

אינה קובעת שלממשלה יש זכות וטו.
צי ענבר
הבהרה נוספת. לכנסת אכן יש הסמכות לקבוע, אבל ועדת הכנסת אשר דנה בנושא

על-פי הנוהג שהיה קיים בכנסת שב-963ו דובר עליו שהוא נוהג קיים כל הזמן ומ-1963,

אחרי החלטתה של ועדת הכנסת ודאי שהיה קיים, באה ואמרה ועדת הכנסת; הדרך שבה

יו"ר הכנסת והסגנים יפעילו את סמכותם היא שאם הממשלה במסגרת התיאום לא נתנה

תאריך, מותר לה; אנחנו, ועדת הכנסת, קובעים. כלומר, הסמכות היא בהחלס בידי

הכנסת. יכולה ועדת הכנסת לשנות ולומר; מעתה ואילך ההחלטה הקודמת שלנו בטלה ואם

הממשלה לא נותנת תאריך תוך חודשיים יכולים יו"ר הכנסת והסגנים לקבו ע את המועד.

זה לא נקרא תיאום. אבל ההחלטה הקיימת של ועדת הכנסת המחייבת על-פי התקנון היא

שכן נותנים לממשלה את הזכות. האופן הפרקטי והאופן התיאורטי הוא: ברגע שוועדת

הכנסת קובעת ואומרת; כך יש לנהוג: - גם באופן תיאורטי זו ההלכה עד אשר ועדת הכנסת

תשנה אווזה. במסגרת התקנון בהחלט אפשר לשנות. אפשר לומר: לא, הממשלה חייבת תוך

החודשיים האלה לוות מועד. אבל לא כך קבעה ועדת הכנסת. ועדת הכנסת קבעה שלממשלה

כן תהיה זכות.
א' ורדיגר
א. הסיכום של חיים צדוק באותו דיון של ועדת הכנסת אינו ברור ויכול להתפרש

לכאן ולכאן. אפשר לפרש אותו כפי שאתם עכשיו רוצים לפרש ואפשר גם לא לפרש אותו

כך. הסיכום שלו לא ברור ונשאר סתום. ב. הבנתי שלוועדת הכנסת יש כן סמכות אחרי

עבור 60 יום ולפני עבור היומיים. העליתי את הנושא הזה בפתיחת הכנסת, זאת אומרת

ביומיים הראשונים, ב-25 ביולי.
יי שריד
עכשיו אתה לא זקוק לוועדת הכנסת, כי בפועל כבר עברו יותר מיומיים. לכן אין

שחרור מחובת הנחה כי החוק היה מונח 48 שעות.
אי ורדיגר
נכון. הנימוק שיש צורך לתאם את המועד עם הממשלה ניתן לממשלה כדי שהממשלה

תוכל להתארגן, לנקוט עמדה ולהחליט לגבי נושא מסויים. הנושא שאני מעלה הוא ידוע,

מוקד, לממשלה יש עמדה, יש עמדה לסיעות, יש עמדה לכל הרכבי הכנסת. היות והנושא

הזה כל כך מוכר וידוע ולכל אחד יש עמדה אני חושב שבכלל אין לממשלה צורר להתארגן,

לשבת, לחשוב, לדון ולהחליט כדי לנקוט עמדה. לכן אני חושב שהנקודה הזאת שהיא די

חשובה בעצם ההבנה שהממשלה צריכה לשבת, לדון ולנקום עמדה - במקרה זה הדבר הזה לא

אקטואלי.
היו"ר מ' רייסר
אני מציע לפונה לפנות ליושב-ראש הכנסת ולבקש ממנו להעלות את הנושא על סדר

היום של הכנסת. זה בסמכותו של יושב-ראש הכנסת על-פי מה שאמר היועץ המשפטי ענבר.
י' שריד
חבר-הכנסת ורדיגר, זה לא ענין שהממשלה לומדת את החוק. הנימוק שלר לא עימד

מכיוון שכידוע החוק הוא אחד החוקים היותר שנויים במחלוקת ותמיד הוא מעורר מחדש

בעיות פוליטיות. לכן במקרה הזה של החוק המסויים הזה הממשלה בהחלט זקוקה לזמן של

60 יום יותר מאשר במקרים אחרים. 60 היום ניתנים לרשות הממשלה לא רק כדי ללמוד

את החוק באופן עיוני, אלא גם לאפשר לממשלה להלר מבחינה פוליטית. לכן הנימוק שלר

הוא נימוק הפוך. במקרה הזה הממשלה זקוקה באופן מיוחד לזמן הזה של 60 יום.

הצעתי היא כהצעת יו"ר הוועדה. אם חבר-הכנסת ורדיגר רוצה לפנות ליו"ר הכנסת

כדי לקצר את המועד, אין זה מענייננו, הדרך פתוחה לפניו. אם הוא רוצה להיות חמוש

בבואו ליושב-ראש הכנסת עם חוות הדעת המלומדת של היועץ המשפטי - גם לכך אין שום

מניעה, נרשה לו להוציא את הדברים מהפרוטוקול.
צ' ענבר
חוות הדעת שלי קיימת בכתב וחבר-הכנסת ורדיגר וכל חברי הוועדה מוזמנים לעיין

בה.
ח' גרוסמן
אפשר לחפור את הקערה על פיה. יש שני דברים: יש תקנון ויש נוהג של חיים.

כל אהד כפוף לאותם סדרים. לא פעם אחת ולא פעמיים ניסיתי להקדים דיון על הצעת

חוק פרטית שלי שחשבתי שהיא דחופה. זה לא ענין של ויכוח היסטורי כמו שיש אצלכם,

אלא דבר קונקרטי שלפי דעתי צריר היה לתקנו מהיום למחר, הלכתי ליושב-ראש הכנסת,

אמרתי לי שהצעת החוק הפרטית שלי כבר מונחת שבוע-שבועיים-חודש על שולחן הכנסת,

אני לא יכולה להכות חודשיים כי בינתיים נרקבים דברים בנמל. זה היה בזמן מלחמת



יום הכיפורים. שלחו מתנות שהגיעו דרך מגן-דוד-אדום והיו על זה מכסים ולא רצו

לשחרר ובינתיים בתי החולים זעקו לחומרים שהיו שם. פניתי ליושב-ראש הכנסת להקדים

את הדיון, אבל יושב-ראש הכנסת אמר לי: אני לא הממשלה, אני אשאל, כי לממשלה יש

זכות, לא שהיא חייבת, לומר "לא" עד חורשיים. הממשלה באמת הפשירה זאת, כי גם היא

היתה מעוניינת לצאת מהעסק הזה.

בסעיף 135 של תקנון הכנסת כתוב: "בתיאום עם הממשלה". כלומר, לממשלה יש

זכות לתיאום רק עד חודשיים. הנוהג הוא לא של מושב ארוד, אלא של קדנציות רבות.

אי-אפשר לומר שהפרשנות היא כזאת ויבוא חבר-הכנסת ורדיגר ויציג פרשנות אחרת.
היו"ר מ' רייסר
אני חוזר להצעה שלי. אני חושב שהיא טובה גם עם הווריאציה של חברת-הכנסת
גרוסמן. התשובה הפורמלית שלנו היא
אנחנו לא הכתובת, נא לפנות ליושב-ראש הכנסת.
הוחלס
ועדת הכנסת איננה הכתובת לפניה זאת.

על חבר-הכנסת ורדיגר לפנות ליושב-ראש הכנסת.
היו"ר מ' רייסר
5. פניית חבר-הכנסת עסשי בנושא שכר חברי הכנסת
זי עסשי
לפני יציאתנו לפגרה שוחחנו בנושא שכר חברי הכנסת. היום מדברים על שחיקה

בשכר ועל כל מיני שחיקות האפשריות במדינת ישראל.
אי ורדיגר
שכר חברי הכנסת הוא לא שכר, אלא מענק.
י' שריד
אפשר להגדיר את שכר חברי הכנסת כהשלמת הכנסה, או- החזר הוצאות.
ז' עטשי
אני לא רוצה לחזור על תכנם של אותם דברים שנאמרו. לחברי הכנסת יש הוצאות

יותר מלכל אזרח אחר במדינה ושכרם לא גבוה בהרבה משכרם של אנשים רבים במדינת

ישראל, ואף פחות מהם. בחברות פרסיות מקבלים משכורת גבוהה עם רכב צמוד. אני

חושב שאנחנו נמצאים בבעיה חמורה. יש חברי כנסת שאפילו אינם צריכים את שכר חברי

הכנסת? ויש חברי כנסת שהמפרנס היחיד במשפחה הוא חבר הכנסת, שחברותו בכנסת חיא

משרה מלאה שלו, כמו חבר-הכנסת זידאן עסשי שלא יכול לשלם היום את שכר הלימוד של

הבת שלו באוניברסיסת חיפה. אני לא יודע מה לעשות. חברי הכנסת צריכים לשמש

דוגמה, אבל לא נשמש דוגמה עניה דוגמה רעבה ודוגמה של בורות וחוסר השכלה,

אנחנו צריכים לתת את הדעת על נושא שכר חברי הכנסת בהקדם האפשרי כדי לתקן את

העוולה הזאת שנגרמה לחברי הכנסת משום היותם חברי הכנסת.
יי שריד
אני כמובן לא מציע לדון בנושא זה עכשיו. ועדת נבנצאל הדנה בשכר חברי הכנסת

בוודאי לעולם לא תסיים את דיוניה. אומרים: חודש, חודשיים - אני אומר: שנה,

שנתיים וכאשר היא תסיים את דיוניה לא ייצא מזה שום דבר.



פעם, בכל חודש, בזמן פרסום המדד, התפדסם בעתונים סל הצריכה הממוצע של משפחה

המונה 4 נפשות. כל פעם שקראתי את הפרסום הייתי מרגיש כמו עשיר. היו אומרים 200

אלף שקל - ואני הרווחתי 600 אלף שקל. עכשיו אני שומע שסל הצריכה הממוצע של

משפחה המונה 4 נפשות הוא למעלה מ-1 מליון שקל. וזה מה שאנחנו מרוויחים כולל

החזר הוצאות. אני אגב מציע להצמיד את שכר חברי הכנסת לסל הצריכה הממוצע. אפשר

גם להוריד את שכר חברי הכנסת מתחת לקו העוני, גם זאת אפשרות. זו בשבילי הדוגמה

החריפה ביותר למה שקרה.

כמובן שעכשיו לא נדון בנושא זה. דבריו של חבר-הכנסת זידאן עסשי נרשמו

בפרוטוקול.

שי דיניץ;

אולי אפשר לקבל אינפורמציה מתי מתכוונת ועדת נבנצאל לסיים את עבודתה? ואם

לא - האם אפשר לבקש מיו"ר הוועדה שיפנה לוועדה ויבקש שתחיש את המלצותיה.
היו"ר מ' רייסר
אדווה על כך.

צי ענבר;

העובדה שהוזכרה כאן בקשר להשוואה בין שכר תברי הכנסת לבין שכרם של עובדים

אחרים נובעת מכך שבעוד אשר שכרם של עובדים אחרים עלה, בעיקר בין אפריל לבין

יולי, הרי שכר חברי הכנסת שהיה צריך להתעדכן לא התעדכן מאותה עת. הווה אומר,

שחברי הכנסת צמודים לרמת השכר באפריל ולא לרמת השכר ביולי. המצב הזה, על-פי

החקיקה הקיימת יימשך לפחות עד אפריל 1986. באפריל 1986, כאשר מותר יהיה לעדכן

את השכר, כל עליית השכר במשק בין אפריל לבין אוקטובר, מחצית השנה הזאת, עד כמה

שהבינותי שיהיה בגבולות 40%-50% - לא תחול, היא תעוקר, לא באופן חד-פעמי, אלא

מעתה עד שיהיה חוק שונה.

ייתכן שוועדת נבנצאל תציע לוועדת הכנסת לקבוע הסדרי שכר שונים להלוטין

שאינם מבוססים על הצמדה לשכר הממוצע במשק ואז במסגרת הסדרי שכר חדשים ייתכן

שניתן יהיה לעקוף את המגבלה שנקבעה בחוק.
היו"ר מ' רייסר
אני מבקש להבין: אפריל-יוני, איפה הפער בינינו לבין ככל המשק?
צ' ענבר
מאפריל, מאי, יוני 1985 - כל העלאות השכר שהיו ובעיקר העלאות השכר שהיו

ביולי. בין יוני ליולי היתה עליה גבוהה. אם נקבע בשעתו שהשכר של חברי הכנסת

יהיה ביחס כזה וכזה לשכר הממוצע, למעשה מה שנעשה הוא הקטנת היוזס. במקום יחס קול

3 יהיה יחס של 2. זה המצב העובדתי. כנראה זה לא יתוקן, כי זה נקבע בחוק.

כלומר, הוצאה מוועדת הכנסת הסמכות לקבוע כל מה שקשור להצמדה לשכר הממוצע.
יי שריד
אין שום משמעות להמלצות ועדת נבנצאל. באופן תיאורטי, נניח שהמלצות ועדת

נבנצאל יאמרו מחר שחברי הכנסת צריכים להעלות את משכורתם פי שלושה. האם הכנסת

תעלה את שכר חברי הכנסת פי שלושה? הכל ישאר על הנייר.
היו"ר מ' רייסר
הנושא שהעלה חבר-הכנסת עטשי הוא נושא רציני. תיאר אותו יפה חבר-הכנסת שריד.

כל אחד שעיקר הכנסתו או כל הכנסתו היא ממשכורת הכנסת ויש לו התחייבויות כלשהן

נתקל בבעיה בצורה הפרוזאית ביותר מרי חודש בחודשו. אני אומר לכם מה שאני חושב

שצריך לעשות.

ראשית, אתן תשובה לשאלה של חבר-הכנסת דיניץ. אבקש שהדברים לא ייצאו החוצה.

ועדת נבנצאל לא תסיים את דיוניה מסיבות שלה אלא במקרה הכי סוב לקראת שנת הכספים

הבאה. הווה אומר בסביבות אפריל 1986. זוהי גישה של יו"ר הוועדה שקיבל זאת

לקראת שנת כספים. הוא רוצה להעביר את המלצותיו לקראת שנת הכספים הבאה. למרות

שהוועדה סיימה את שלב הדיון והיא כלגע אוספת את הנתונים ומנסה לגבש את המסקנות

שלה. אני לא רוצה להיכנס לנושא זה. אני לא חושב שזה אתי מצידי להגיד יותר.

הסברנו את הנחיצות. תחשבו פעמיים אם זה העתוי הכי נכון כרגע לפרסם מסקנות

כלשהן. עד כאן האינפורמציה.

עכשיו אני מביע את דעתי. מי שחושב שמאן דהוא יעשה בשבילו את המלאכה - פשוס

טועה. אם לא יהיה לנו האומץ הציבורי המתבקש לפי דעתי לשום דבר אחר אלא פשוט

להשוות את עצמנו לכל המשק, להגיע למצב נורמלי - אני חושב שההמלצות של הוועדה

תהיינה כאלה שבהחלס הציבור יקבל אותן בהבנה. אנחנו - לא. הציבור - כן. מכיוון

שאת העובדות האלה חברי הוועדה יודעים. אם היום אנחנו מבקרים על כך וכאשר הכדור

במגרש שלנו אנחנו לא עושים שום דבר לתקן את הדבר הזה, מסתבר שנורמסיבית אנחנו

מרעים עם המצב. רגו לא הולכים להיות המהפכנים הגדולים. תחשבו רגע אוזר על איך

חושב כל אחר.

אנחנו יכולים בראש קר לבוא ולומר: זה המחיר שאנחנו משלמים. נדע שגם אחרי

המלצותיה של ועדת נבנצאל לא יהיה שום שינוי משמעותי בנושא שכר חברי הכנסת. אם

האנשים מקבלים את המסקנה הזאת ושמים נקודה, זה בסדר, אין שום סענה. אם אנשים

חושבים שההזדמנות דווקה באמצעות הוועדה ובצורה ההוגנת ביותר והצודקת ביותר לפתוח

ויכוח ציבורי סביב השכר והתנאים הנלווים ולעמוד בו - הצעד הראשון שצריכים לעשות

הוא להשוות את הפער של אפריל-יולי. גם לגופו של ענין, כפי שאמר חבר-הכנסת שריד,

וגם כדי שזה ישמש איזה שהוא בסיס לגבי ועדת נבנצאל.

הצד הפורמלי, איך עושים זאת - צריך לבדוק. הצד ההסברתי - אם תהיה בעיה

נסביר אותה. אם אלה הן העובדות, אין לי שום בעיה להסתכל לכל אחד בעיניים ולהגיד

לל: תסלח לי, אני רוצה לעשות כל מה שמוסל עלי כמו כל אחד אחר.
א' ורדיגר
לכל הצעקנים האלה יש יותר משכורת מאשר לנו. לכל העתונאים.
היו"ר מ' רייסר
אני לא יודע. יש חברי כנסת ששכר חברי הכנסת עבורם הוא דמי כיס. אבל הכלל

הגדול הוא שאנחנו חייבים לחסתכל על חבר הכנסת שחי ומפרנס את משפחתו משכרו בכנסת.

בדיוק כמו שיש שכירים אחרים שאחר-הצהרים עושים את ההכנסות הכי כבדות שלהם, בעיקר

שכירים בתחומים כמו רואי חשבון, רופאים, מורים וכוי. הרי המבחן של שכר הרופא או

רואה החשבון היא לא מהי הכנסתו מעבודתו הנוספת. המבחן של כולם הוא המשכורת

תמורת העבודה. גם לגבי חברי הכנסת צריך להסתכל על שכר חברי הכנסת כאילו הם

מפרנסים את משפחתם מהכנסה זו ולא מהכנסות נוספות שיש לחברי הכנסת.

לכן אני בדעה, עם כל אי הנעימות שבדבר, שאנחנו חייבים לעשות את ההשוואה עם

כל המשק ואם תהיה תמימות דעים של החברים בקו הזה, אני בהחלט מוכן לעמוד יחד עם

החברים בחזית הציבורית הזאת. נבקש מהיועץ המשפטי צבי ענבר ומאחרים שיבדקו את

הדרך החוקית איך לעשות זאת, אם בכלל. אם אין דרך חוקית לעשות זאת - חבל בכלל

להתחיל במהלד הזה. אבל אם יש דרך חוקית - זה דבר צודק, חיוני ואסור לנו שלא

לעשות זאת.



צ' ענבר;

הדרך החוקית היא על-ידי תיקון החוק.
י' ז' אמיר
פעלנו בהכרה מלאה כאשר ב-1 ביולי לא עדכנו את שכר חברי הכנסת מאפריל ועד

סוף יולי, בגלל העובדה שכל המשק התחיל בהקפאה מה-1 ביולי. לו היינו יכולים

לעדכן את השכר ב-30 ביוני לא היתה מתעוררת שום בעיה. נכון שכל המשק קיבל את

התוספות השונות מה-1 באפריל עד ה-30 ביוני וחברי הכנסת ביודעין ובהכרה מלאה אמרו

לחכות עוד ששח חודשים והעדכון יהיה של ששה חודשים. אף אחד לא העלה על דעונו

שהממשלה תבוא עם הצעת חוק ותמשיך את ההקפאה עד 31 במרס 1986. היה מאבק, אותו

מאבק ניהלו השופטים. הרי השופטים לא עודכני מה-1 ביולי, אלא עודכנו שלושה

חודשים קודם לכן. הנימוק המרכזי שלחם היה שכל המשק עלה ובהתאם לכך גם השכר

הממוצע במשק קפץ. הרי השכר הממוצע במשק עולה בהתאם למה שמתרחש במגזרי המשק

השונים.

יש בהחלט מקום ובצדק רב שחברי ועדת הכנסת וכל חברי הכנסת יבקשו רביזיה

לפחות כמו שעשו השופטים, היות ויש עכשיו חוק המקפיא את השכר עד 1 לאפריל 1986

ומי יכול לדעת מה יקרה לאחר מכן? יכול להיות שהממשלה תחליט אז על הקפאה נוספת.

אני לא הושב שמבחינה חקיקתית יש מניעח לכך. מר ענבר יסביר לחברי הוועדה מה

בדיוק עשו השופטים.

אני בהחלט בדעה - למרות שבוועדת המשנה שבראשותי הייתי במיעוט, יש חברינו שחם

סופר-מוסריים ומוכרחים לשמש דוגמה, לכן לא יכולתי לכפות את דעתי וזה גם היה בלתי

אפשרי - שהיום נבחר שלושה או חמישה חברים שיבדקו רק את הסוגיה הזאת של עדכון שכר

אני לא יודע מה יהיו המלצותיה של ועדת נבנצאל. לפי מה ששמעתי ההמלצות

יכולות להיות מהפיכה לטובה ומצד אחר הן יכולוונ להיות מהפיכה לרעה. ועדת נבנצאל
עוסקת בעיקר בדבר אחד
אי הצדק בין שני סוגי חברי הכנסת. חברי הכנסת שמקבלים

הכנסת ממקור נוסף וחברי הכנסת שאסור להם לקבל הכנסה ממקור נוסף.זאת בעיה

מוסרית בה הם מתלבטים.

הצעתי היא שנקבע עכשיו ועדה, לא ועדת המשנה לשכר חברי הכנסת כי היא ועדה

סטטוטורית, שתבדוק רק את שלושת החודשים האלה, שכל דבר יהיה על בסיס מה שהיה קיים

ב-1 ביולי.
היו"ר מ' רייסר
אם נקים עכשיו ועדה מראש נפנה אלינו את כל החיצים. אני מציע שחבר-הכנסת

אמיר כיו"ר ועדת המשנה לענייני שכר יבדוק את הנושא עם מי שהוא רוצה מחברי הוועדה

ויחד עם היועץ המשפטי של הוועדה.
י' ז' אמיר
אני אזמן את החברים לישיבות בלתי פורמליות.

דבר נוסף, אנחנו החלטנו גם בוועדת הכנסת וגם בוועדת המשנה לשכר חברי הכנסת,

לבקש מגזברות הכנסת פעם אחת ולתמיד לתת לחברי הכנסת שני תלושים. כאשר חבר-הכנסת

שריד מדבר על 1 מליון 100-1 אלף שקל נטו - מחצית הסכום היא ההוצאות. אני מכריז

פה ואני מוכן שיבדקו את דברי, שלפחות 400 אלף שקל הן הוצאות רכב.
היו"ר מ' רייסר
אני אראה קבלות בסכום של 390 אלף שקל רק על דלק.
ח' גרוסמן
בכיסוי ההוצאות יש גם להבחין בין חבר כנסת ירושלמי לבין חבר כנסת המתגורר

בדרום או בצפון הארץ.

יי זי אמיר;

ואני לא מדבר על טיפול עשרת אלפים ק"מ שזו הוצאה של 170 אלף שקל נטו. כדי

להרוויח 170 אלף שקל צריך תוספת של 60% למשכורת.

לכן, לדעתי יש לבקש כבר החודש מגזברות הכנסת לתת לחברי הכנסת שני תלושים.

הוכחתי שניתן להפריד את והוצאות מהשכר. גם מבחינת מס-הכנסה בכלל אין בעיות. פעם

אחת ולתמיד יידע חבר הכנסת מהי משכורתו על-פיה מחשבים את הפנסיה שלו.

אני מקבל על עצמי את התפקיד שיו"ר הוועדה וחברי הוועדה הטילו עלי לזמן

חברים ולבדוק את הנושא.
היו"ר מ' רייסר
אני מציע שנזמין את מר למברגר.
י' שריד
בעקבות דבריו של חבר-הכנסת אמיד, אני מציע לקבל את ההחלטה הבאה; ועדת הכנסת

מחליטה לחייב את גזברות הכנסת לתת לחברי הכנסת משכורת בשני תלושים. נא להודיע

לגזברות הכנסת שכר החליטה ועדת הכנסת. לא לבקש מהם. ביקשנו כבר מאה פעמים.

אנחנו החלטנו ותרשמו זאת בפרוטוקול.
ייכתב מכתב לחשב הכנסת
"על-פי החלטת ועדת הכנסת מיום 22.10.85, הננו לבקשך

כי מעתה ואילו שכר חברי הכנסת יופיע בשני תלושים".
י' ז' אמיר
אני מכריז פה ששכר חברי הכנסת ללא ההוצאות נמצא בששת העשירונים התחתונים.
צ' ענבר
הבהרות לדברי חבר-הכנסת אמיר בענין העדכון שנעשה לשופטים. ועדת הכספים

החליטה לפני קבלתו של החוק החדש בדבר הסדרים במשק על עדכון שכר השופטים ל-1

ביוני. לא ל-1 ביולי. כיוון שהעדכון ל-1 ביוני גרר אחריו העלאה של משהו

בסביבות 9%-12% בלבד, דחו השופטים. הם אמרו שהם לא רוצים בהעלאה הזאת, כי עיקר

ההעלאות היה ביולי. הדיון היה ריטרואקטיבי.

חוק ההסדרים במשק מאזכר את החלטת ועדת הכספים. יש לי הוכחה. אם כתוב בחוק

שאותה החלטה תקפה, סימן שההחלטה נתקבלה לפני החוק. בחוק נאמר; אותה החלטה, אף

על פי שעל-פי החוק היתה אסורה, מפני שהחוק אמר שמה-1 ביולי אין שום העלאה - נתן

החוק הכשר להעלאה הזאת וההעלאה הזאת בלבד. מכאן שלא יכולה ועדת הכנסת לעשות

עדכון כלשהו כי העדכון הוא מכלל האיסורים. העדכון שנעשה לשופטים הוכשר בחוק שעבר

שלוש קריאות.
י' ז' אמיר
החוק מדבר על שני-שלישים מההעלאה. בוועדת הכספים קבעו ששני-שלישים זה

אפריל מאי. ההעלאה הגדולה ביותר היתה ביוני ולכן השופטים התנגדו. הם היו

מוכנים לקבל שליש, שליש ולא שני-שלישים.
צ' ענבר
החוק אשרר את ההחלטה. נכון שהצעת החוק רצתה להתיר לכולם - גם לחברי הכנסת

- שני-שלישים מההעלאה, אבל בוועדת הכספים אמרו: לא.

היו"ר מי רייסר;

מוסל על חבר-הכנסת אמיר והחברים שהוא יבחר לבדוק את הנושא. ברור שבתיאום

עם היועץ המשפסי של הוועדה. ועדת הכנסת לא צריכה להיות שותפה לבדיקה הזאת. אני

לא בסוח שאני טועה אם אומר שאחזקת הרכב של הברי הכנסת מחושבת על-פי שלושה ימים

בשבוע בלבד. כדאי שתבדקו גם את האלמנט הזה. צריכים לדעת זאת. יש פה דבר

פרדוכסלי. אתה לא יכול לקבל אחזקת רכב משום מקום אחר. מצד שני, מחושב לך כמו

עובד מדינה בכיר ביותר לפי שלושה ימים בלבד. אני אומר זאת כי זה נותן פתח לכך

שזו בכלל לא משכורת, אלא החזר הוצאות.

חבר-הכנסת אמיר ירכז את כל הסיפול בנושא הזה. אני עומד לרשותך בנושא הזה.

סוכם; חבר-הכנסת אמיר בהשתתפות חברי הכנסת שייבהרו על ידו

וכן היועץ המשפסי של הוועדה - יבדקו את הנושא.

הישיבה ננעלה בשעה 10.10

קוד המקור של הנתונים