הכנסת האחת-עשרה

מושב ראשון



נוסת לא מתוקן



פרוטוקול מסי 79

מישיבת ועדת הכנסת

מיום שלישי, הי באב התשמ"ח - 23.7.85, בשעה 8.30 בבקר

נכחו: סגן יו"ר הכנסת א' נחמיאס

מ' רייסר - היו"ר

מי איתן

י' ז' אמיר

בי בן-אליעזר

חי גרוסמן

שי דיניץ

ש' וייס

אי ורדיגר

ת' טובי

גי כהן

די ליבאי

יי שריד

מוזמנים;

מ' ותד - חבר הכנסת

שי יעקבסון - מזכיר הכנסת

גי בר-יוסף - סגן מזכיר הכנסת

יי למברגר - חשב הכנסת

יי בנגל - קצין הכנסת

ני עין-מור - רכזת מידע

היועץ המשפטי של הוועדה; צי ענבר

מזכירת הוועדה; מי ברפי

נ' רינגלר

א. ערעורים של חברי הכנסת על החלטות יו"ר הכנסת והסגנים

בדבר אי הכרה בדחיפות הצעותיהם לסדר-תיום;

ב. שכר חברי הכנסת;

ג. ישיבות ועדות הכנסת בימי הפגרה;

ד. בקשת הממשלה להקדים את הדיון בחוק אזור סחר חפשי באילת.

אני פותח את הישיבה.

א. ערעורים של חברי הכנסת על הרולטות יו"ר הכנסת והסגנים בדבר

ו. של חברת-הכנסת גאולה כהן בנושא: "ההדלפה והפגישה של שגרירנו

עם השגריר הרוסי"

בענין פרסום השיחה בין שגריר ישראל לבין שגריר ברית-המועצות, ההדלפה

והפגישה של שגרירנו - אושרה שאילתה בעל-פה באותו נושא ולכן יו"ר הכנסת והסגנים

לא אישרו דחיפות ההצעות בנושא זה. הוגשו 10 הצעות דחופות בנושא זה.

גי כהן;

לדעתי הנימוק הזה לאי אישור דחיפות הצעתי הוא מדאיג. אם שאילתות בעל-פה

מתחרות בהצעות לסדר-היום - זה דבר חמור ביותר. היכן זה כתוב?

שי וייס;

זה בתחום התבונה האקונומית של יו"ר הכנסת והסגנים באשר לקביעת סדר היום של

הכנסת.

נניח שהנימוק היה שיו"ר הכנסת וסגנים לא חושבים שהנושא ראוי להצעה לסדר

אלא לכל היותר מתאים לשאילתה - הייתי יכולה להבין את הנימוק הזה ולהתנגד לו או

לא להתנגד לו. אבל להגיד שהנושא מתאים להצעה לסדר-היום, אבל כיוון שאושרה

שאילתה בעל-פה באותו נושא אין מכירים בדחיפות ההצעה - זאת אינני מקבלת. אני

חושבת שזה תקדים גרוע. השאילתה בעל-פה לא באה על חשבון ההצעות לסדר-היום. אני

מאוד אוהבת את השאילתות בעל-פה. אם כך, בואו נחליף את ההצעות הדחופות לסדר-היום

בשאילתות בעל-פה.

יושב-ראש הכנסת והסגנים נוהגים בנושא השאילתה בעל-פה לגבי הצעות דחופות

לסדר היום כפי שציינתי בראשית דברי. כאשר העליתי בעבר את התירוץ הזה בפני ועדת

הכנסת - אף פעם לא היה ערעור עקרוני על כך בוועדת הכנסת. יו"ר הכנסת והסגנים לא

השתמשו בנוהג הזה הפעם בשינוי מהפעמים הקודמות. תמיד השתמשנו בנימוק הזה. אם

יש ערעור על העקרון הזה - הנושא ראוי לדיון בפני עצמו, אבל לא הפעם כאשר אין לנו

שום בעיה.

אני מערערת על הנימוק הזה עקרונית. אף פעם לא שמעתי שזה היה הנימוק.

אילו נציג יו"ר הכנסת והסגנים היה מביא נימוק לתוכן הענין, יהיה אשר יהיה,

היינו מצביעים לגופו של ענין. הפעם הובא בפנינו נימוק סב-תקנוני, משהו

פרוצדורלי למבנה של הצעות דחופות לסדר-היום - שאילתות בעל-פה. יכול להיות שאתם

קיבלתם החלטה כזאת בנימוק הזה והנימוק נשאר במסגרת של יו"ר הכנסת והסגנים. לכן

אף אחד מחברי הוועדה לא ערער על כך. על כל פנים, זו הפעם הראשונה שאני שומע

נימוק כזה.



היות והנימוק הוא כפי שהציג אותו סגן יו"ר הכנסת - אני מציע להסיר את

הנימוק הזה מעל שולחן הוועדה. לא נדחה ערעור בנימוק כזה כדי שלא יהווה תקדים.

אם ליו"ר הכנסת והסגנים יש דרך כזאת לסיפול בהצעות לסדר-היום - נדון עליה

ונתייעץ ביחד לגבי הנושא, כי אלה הם שינויים בנימוקים להכרה בדחיפות הצעה

לסדר-היום.

אני מציע לא לקבל את הנימוק הזה כנימוק לדחיית הערעור. אני מבקש שיו"ר

הכנסת והסגנים ינמקו את הדחיה לגופו של ענין.

אני מבקש להשתכנע על-ידי חברת-הכנסת גאולה כהן לגבי דחיפות ההצעה, שתסביר

לי את תוכן הצעתה.

לא זה הנושא לדיון. ועדת הכנסת צריכה להחליט אם הנושא דחוף או לא דחוף ואם

יש בנושא ענין חשוב לציבור. עצם העובדה שאושרה שאילתה בעל-פה בנושא זה מצביעה

על כך שהנושא גם חשוב וגם דחוף. אם יו"ר הוועדה ירשה לי לנמק את ההצעה - אעשה

זאת ברצון.

לא. אינני מרשה. כבר חרגנו די מהנוהג הקבוע שלנו.

אני מציע שיירשם שלא מנימוק זה אנחנו דוחים את הערעור.

כל אוזד יצביע כפי שהוא רוצה. שמענו את דברי נציג יו"ר הכנסת והסגנים,

שמענו את דבר המערערת. כל אחד, על-פי מכלול הנימוקים ישקול ויצביע, יתרגם זאת

ל: בעד, נגד והמנעות.

בלי שום קשר להצבעה, אני מוחה על ההנמקה הזאת של דחיית דחיפות ההצעה

על-ידי יו"ר הכנסת והסגנים ודורשת לדון בנושא זה בוועדת הכנסת.

אם נדחה את הערעור הזה - ההנמקה הזאת תהווה תקדים. הנימוק הזה לא עלה כאן

אף פעם.

אני מבקשת שיו"ר ועדת הכנסת יבוא בדברים עם יו"ר הכנסת, או יזמין את יו"ר

הכנסת לוועדה, שיסביר לנו את הפרוצדורה ועל סמך מה יו"ר הכנסת והסגנים באופן

קבוע נוהגים בצורה זו. אינני אומרת ברגע זה אם זה טוב או לא טוב, אבל זכותה של

ועדת הכנסת לברר את הנושא ולהתייחס אליו.

בבקשה.

הצבעה

הוחלט; ברוב של 3 הברים נגד 2 חברים - להכיר בדהיפות ההצעה הנ"ל

פירוש הדבר שאישרתם 10 הצעות דחופות לסדר-היום בנושא זה.

חברת-הכנסת גאולה כהן, האם את מוכנה להסיר את הערעור?

האם תאפשרו לי להתבטא בשאילתה בעל-פה?

כן. נמליץ בפני יו"ר הכנסת לאפשר לך לשאול שאלה נוספת במסגרת השאילתה

בעל-פה בנושא זה.

גי כהן;

מאחר ויו"ר הכנסת והסגנים בעצמם הצמידו את ההצעות הדחופות לסדר-היום

לשאילתות בעל-פה, שהם יאפשרו לכל וזברי הכנסת שיש להם מה להגיד בנושא להתבטא שתי

רקות. זאת רעתי. אם כבר ממילא איחדו את שני הנושאים, אז במקום שכל מציע הצעה

דחופה לסדר-היום ינמק את הצעתו רבע שעה - שיאפשרו לאותם המציעים להתבטא במשך שתי

דקות במסגרת של שאילתה בעל-פה.

יי זי אמיר;

אני מבקש רביזיה על ההצבעה.

גי כהן;

אולי אני אשכנע אותך. יש להתחשב בכך שהשבוע הבא הוא השבוע האוזרון של עבודת

הכנסת לפני צאת הכנסת לפגרה. אני לא חיה במנותק מהענין. אני הושבת שהנושא דחוף

והתנגדתי לצירוף הנושא לשאילתה בעל-פה. אבל אם יש צירוף - אני מציעה ששואל

השאילתה יציג את השאלה שלו ולכל אחד מהמציעים תינתנה שתי דקות לשאול את שאלתו.

נבטל את הדקה שניתנת לקואליציה והדקה שניתנת לאופוזיציה.

זה כבר תקדים.

אני מבקש להבהיר. אם ועדת הכנסת רוצה לקבוע נוהל חדש בנושא השאילתות

בעל-פה, זו זכותכם, אבל אתם צריכה לקיים דיון בנושא ולקבוע זאת.

היתה לפנינו בדיוק התשובה מדוע יו"ר הכנסת והסגנים קבעו מה שקבעו. אני

באופן אישי נקלעתי כאן למצב כזה מספר פעמים, היה לי ברור שזה נוהג מאוד הגיוני.

כנסת עמוסה בהצעות לסדר היום - מאבד כל ערך. אין מאזינים למציעים לסדר היום.

בשאילתות בעל-פה יש יותר מאזינים. זאת החלטה נבונה וחכמה של יו"ר הכנסת

והסגנים.

אני מבקש מחבר-הכנסת אמיר שיחזור בו מהצבעתו ונבטל את ההחלטה להכיר בדחיפות

ההצעה הנ"ל. אני מבקש מחבר-הכנסת אמיר לעזור לוועדה להחליט התלטה הגיונית. מה

רע בשאילתה בעל-פה? לא פעם כאשר יש הצעות לסדר-היום הממשלה רומזת למישהו

מחברי הכנסת שיגיש שאילתה בעל-פה. זו טכניקה יוצאת מן הכלל.

היוייר מי רייסר;

לפנינו רק אפשרות אחת. איננו יכולים כרגע לתפור תקנה לשעה. הדבר היחידי

שאפשר לעשות הוא לבקש מיו"ר הכנסת שחברת-הכנסת גאולה כחן תהיה בעלת הזכות לשאול

שאלה נוספת.

גי כהן;

אני מוותרת על הערעור בתנאי אחד: שלא נראה בנימוק הזה של יו"ר הכנסת

והסגנים תקדים ונדון בנושא זה.

הוחלט; חברת-הכנסת גאולה כהן ויתרה על הערעור הנ"ל

היוייר מי רייסר;

2. של חבר-הכנסת עטשי בנושא: "רשימת המשלחת הירדנית-פלשתינאית"

חבר-הכנסת זידאן עטשי ויתר על הערעור הנ"ל.

3. של חבר-הכנסת מי ותד בנושא; "הכוונה להרוס שני בתים בכפר מגיד-אל-כרום"

המדובר בבתים שנבנו ללא רשיון. מדובר בפסק-דין שניתן על-ידי בית-משפט.

הוצא בהתחלה צו הפסקת עבודה. האנשים שבנו התעלמו מצו הפסקת העבודה. הענין הובא

לבית-המשפט וזאת פסיקה של בית-המשפט. לא יעלה על הדעת שהכנסת תתערב בפסיקה של

בית-המשפט, על כל פנים בצורה רגילה ומכובדת.

מי ותד;

לא מדובר בהתערבות בפסיקתו של בית-המשפט מצידה של הכנסת. יש עשרות רבות של

בתים, כמו הבתים האלה, שביצוע פסקי הדין מוקפא בעצם עד שיוגשו סופית תכניות

המתאר. אישור תכנית המתאר של הכפר מתעכב משנת 1976, לפי דברי ראש המועצה. לעומת

זאת, הנזק הציבורי העצום שיכול לנבוע מביצוע פסק-הדין הזה הוא בדור לעין. אנחנו

כולנו חיים במדינה הזאת ויודעים לאיזה נזק זה עלול להביא מעבר לביצוע פסק בית

הדין, שאגב מזה כמה שנים לא בוצע.

על כן אני מבקש מוועדת הכנסת לאשר דתיפות ההצעה, לא על-מנת לבטל פסק-דין של

בית-המשפט, אלא על-מנת לתת אפשרות נוספת וזמן נוסף לרשויות לשקול את הנושא.

הצבעה

ברוב של 2 חברים נגד 2 חברים - לא להכיר בדחיפות ההצעה הנ"ל

אני מבקשת לערער על ההחלטה של ועדת הכנסת. הנוהג פה הוא שנציג יו"ר הכנסת

והסגנים מנמק את החלטת יו"ר הכנסת והסגנים, המערער מנמק את ערעורו, אי-אפשר לדון

ואי-אפשר לומר מלה. אני חושבת שזה משגה חמור. כאיש האזור ברצוני לומר, שבאותו

כפר כבר היו בעבר אירועי דמים.

אנחנו לא מגבילים את המערער. אנחנו לא פותחים בדיון על הערעור כי אחרת

פשוט לא נצא מזה.

אתה מגביל את חברי הוועדה ולא נותן להם להתייחס לדברים. לדעתי, זה משגה.

בסר הכל יש בממשלה מישהו המנסה לעכב, יש הבטחה של הממשלה שניתנה בפומבי שבכפר

בו אין תכנית מתאר לא יבצעו את ההריסות. במקרה שלפנינו הולכים לבצע את ההריסה.

אנחנו לא מחליטים כאן אם להרוס או לא להרוס את הבתים. אנחנו בסך-הכל

מחליטים אם הנושא דחוף או לא דחוף.

אבקש הצבעה חוזרת.

אני חושב שמה שאנחנו עומדים לעשות כרגע הוא תקדים מסוכן משני היבטים. אני

מבין את הקשיים של חברת-הכנסת גרוסמן הנעוצים בעובדה שקיימת פרוצדורה שלפיה

בדיון על ערעורים ניתנת זכות הנמקה אך ורק למערער עצמו. אני יודע שיש מצוקה,

אבל בסופו של דבר ההכרעות מתקבלות באופן יחסי באיזו שהיא נקודת איזון בין מצוקות

שונות. אני חושב שלא כדאי שנכניס את עצמנו למצוקה גדולה פי כמה. את העלית את

דברייך "כאיש האזור". כאיש האזור אנחנו מדי פעם שומעים תושבי אזורים שונים,

כאיש המקצוע אנחנו שומעים בעלי מקצועות שונים. לכל אחד מאיתנו יש נגיעה למגזר

זה או אחר של הדברים והוא מרגיש קירבה מסויימת לערעור זה או אחר.

שכנעת אותי.

מי איתן;

אם שכנעתי אותך בזה, אני רוצה להוסיף שאינני זוכר שהנהגנו רביזיה בנושא

הזה. אם יווצר התקדים הזה שכבר שכנעתי את חברת-הכנטת גרוסמן שהוא מסוכן לגבי

קיום דיונים כאלה בעתיד, רביזיות וכוי, אני חושב שלא צריך רביזיה על ההצבעה

הזאת. אני לא יודע אם זה מעוגן באיזה שהוא מקום. אני מבקש שלא נקיים רביזיות

בנושא של ערעורים שמטבעם הם קצרים.

אני יודע שהבקשה שלי לרביזיה לא כל כך תקינה, אבל זח קורה לפעמים. אם

הייתי רואה שיש 10 הצעות בנושא זה - הייתי חושב פעמיים, אבל יש הצעה אחת, יש פה

זעקה. הנטיה היא למנוע חיכוך בין יהודים לערבים. על כן יש לאשר דחיפות ההצעה

ולאפשר לחבר-הכנסת ותד להביע את מחאתו.

אם הנושא כל כך חשוב - שיגיש הצעה רגילה לסדר-היום.

חבר-הכנסת ותד רצה להגיש את הצעתו כהצעה רגילה לסדר-היום, אבל ישיבת יו"ר

הכנסת והסגנים אתמול הסתיימה בשעה 13.30. כלומר, עד השעה 13.30 חבר-הכנסת ותד

לא ידע אם אושרה או לא אושרה דחיפות הצעתו. כאשר ביקש להעלות הצעה רגילה אמרו

לו שאי-אפשר ושהיה צריר להגיש אותה עד השעה 12.00 בצהרים. בשבוע הבא אין הצעות

לסדר-היום, כי הכנסת יוצאת בסוף השבוע הבא לפגרה. מזכירות הכנסת שומרת על

הכללים.

אם כך נאשר לו את ההצעה כהצעה רגילה לסדר-היום.

היות וזה מקרה מיוחד ואנחנו לא רוצים ליצור תקדימים של רביזיות על הצבעות

על ערעורים, אני מציע שאנחנו נפנה ליו"ר הכנסת, באמצעות סגנו, שיכיר בנושא זה

בשבוע זה כהצעה רגילה לסדר-היום.

אני מודיע שיו"ר הכנסת והסגנים מכירים בנושא זה כהצעה רגילה לסדר-היום אשר

תידון בשבוע זה.

הוחלט; סגן יו"ר הכנסת הודיע שיו"ר הכנסת והסגנים מכירים בנושא הנ"ל

כהצעה רגילה לסדר-היום.

היו"ר מי רייסר;

4. של חבר-הכנסת טובי בנושא: "דבריו של שר האוצר על רבע מכלל העובדים

בשירות הציבורי 'כאוכל ואני עושה' ועל צעדים כלכליים אחרים"

ת' טובי;

אני מוותר על הערעור שהגשתי.

ב. שכר חברי הכנסת

יושב-ראש ועדת המשנה לענין שכר חברי הכנסת ידווח בקצרה על ההמלצה שלו בפני

ועדת הכנסת ונקבל אותה או נדחה אותה.

מדוע לא הוזמנתי לוועדת המשנה?

כיוון שגם חבר-הכנסת טובי וגם חברת-הכנסת גרוסמן שאלו אותי מדוע לא הוזמנו

לישיבת ועדת המשנה שהתקיימה אתמול ברצוני להשיב. אני לא אחראי להזמנת החברים.

בשעה 9.00 בבקר החלטנו לזמן את הישיבה של ועדת המשנה לשעה 15.00. ביקשתי

ממזכירת הוועדה לזמן את חברי הוועדה לישיבת ועדת המשנה. בשעה 15.00 הופיעו

לשמחתי שלושה חברים ויחד איתי היינו ארבעה חברים. בדרך-כלל ועדת המשנה יושבת עם

שניים-שלושה חברים. אני מאוד מצטער ששניכם לא הגעתם.

ועדת המשנה בישיבתה אתמול א. הביעה תרעומת על כך שהיתה צריכה לשמוע מכלי

התקשורת שניתנו הוראות לגזברות הכנסת לא לעדכן את שכר חברי הכנסת בהתאם למקובל.

ת' טובי;

מי נתן את ההוראה הזאת?

י י זי אמיר;

יושב-ראש הכנסת.

רציתי אתמול לגשת ליו"ר הכנסת ולומר לו את דברי. לצערי לא שוחחתי עמו.

אני מקווה שהיום אומר לו את הדברים האלה.

לא בשם הוועדה, אלא בשמך.

יי זי אמיר;

למה? הדברים שאומר הם בשם ועדת המשנה.

גי כהן;

זכותו של יוייר הכנסת לעשות זאת.

חי גרוסמן;

זכותו לא לקבוע, אלא רק להמליץ.

זכותו של יו"ר הכנסת לרומליץ בפנינו, אבל לא להורות, כי זה מתקבל לא טוב

בציבור,

ועדת המשנה היודעת מה קורה במשק קיימה ישיבה וטוב שתדעו על סמך מה קיבלנו

את ההחלטה. עדכון שכר חברי הכנסת, בהתאם להחלטה שקיבלנו, כל שלושה חודשים, היה

צריך להתבצע ב-1 ביולי 1985 על סמך השכר הממוצע ששולם במשק עבור החודשים: אפריל,

מאי יוני, לפני כל קביעת מדיניות ותכניות. החלטנו שלאור המצב במשק והדימוי

שעלול להיווצר לנו, שהפעם השכר לא יעודכן, החל מ-1 ביולי 1985. לגבי שלושת

עדכון שיבוא אחר-כך - אמרנו שמה שיחול על השכירים

במשק בשלושת החודשים האלה יחול גם על חברי הכנסת. לגבי העתיד המצב ימשיך להיות

כפי שהיה כל הזמן.

"להמליץ בפני מליאת ועדת הכנסת, שאף-על-פי שהעדכון הנוכחי

נוגע לחודשים אפריל-מאי-יו ני ביחס לשכר הממוצע במשק עבור אותם חודשים ואשר

ההעלאה היתה מסתכמת בשיעור של כ-44%, כלומר, כ-600,00 שקל - לווהו מרצון על

העדכון הנ"ל שאמור היה להתבצע החל מה-1.7.85. חברי הכנסת החליטו שההוראות לגבי

שכר שיחולו על כלל השכירים בארץ יחולו גם על חברי הכנסת".

אני מבקש קודם כל שוועדת הכנסת תקבל החלטה, עם כל הכבוד ליו"ר הכנסת,

שענייני שכר חברי הכנסת שייכים לוועדת הכנסת.

ברשות חבר-הכנסת טובי, אני מבקש פשוט לעדכן עובדות. עוד לפני שבוע דיברתי

עם היועץ המשפטי של הוועדה, מר צבי ענבר על הנושא הזה והחלטנו לראות איך יסתיים

המשא-ומתן של כלל המשק, הרי לפני כן אי-אפשר לנקוט עמדה. מראש סיכמנו שנתאים את

עצמנו למה שקורה במשק. לא היינו זקוקים לשום דמות עליונה שתנחה אותנו בדרך

הזאת, אני לא אומר שיו"ר הכנסת רצה לפגוע בוועדת הכנסת, אבל בוודאי זאת פגיעה.

כי מי מוסמך לעשות זאת? - ועדת הכנסת. אם מישהו מורה לחסום או לעצור משהו משמע

שמי צריך לעשות זאת לא מילא את תפקידו, לפחות מבחינה ציבורית.

יו"ר הוועדה צודק ואני מקבל את דבריו. אני חושב שבמקרה ספציפי זה, כאשר

כלי התקשורת פתחו באותו בוקר במתקפה פרועה על שכר חברי הכנסת, התגובה של יו"ר

הכנסת, שהוא המליץ בפני ועדת הכנסת לא לעדכן את שכד חברי הכנסת, עזרה במקרה

ספציפי זה לחסום אח גל הביקורת על הכנסת.

גם אני חושבת שיו"ר הכנסת עשה באינטואיציה דבר מאוד נכון.

אנחנו לא עוסקים כאן בענין של תעמולה ופרסום לטובת הכנסת או לרעת הכנסת,

איך נוהגים ואיך מטפלים בנושא ספציפי, נושא השכר, שהוא

בסמכותה של ועדת הכנסת. יס"ד הכנסת יכול להמליץ בפני ועדת הכנסת מה שירצה

והוועדה תתייחס להמלצתו בכל הכבוד, אבל הוא לא הודיע שהוא המליץ בפני ועדת

הכנסת, אלא הודיע שהוא הודה לגזברות הכנסת לא לעדכן את שכר חברי הכנסת. זה דבר

לא תקין ולא בסדר, עם כל הכבוד ליו"ר הכנסת.



גם עיכוב העדכון - שצריך היה להתבצע ב-ו ביולי - לא בסדר אם הוא לא בא

בעקבות החלטה. הוא נעשה על-ידי מישהו, עם כל הכבוד לו, אם על-ידי פקידים או

יו"ר הוועדה בהתייעצות עם מישהו - זה דבר לא תקין.

עוד לא היה שום סכום שעיכבנו בגלל החלטה של מישהו.

אם לא היה - אני חוזר בי מדברי.

לגופו של ענין, אני מבין שאני אהיה כאן יחידי ובמיעוט, אבל אני מתנגד בתוקף

לצעד הזה שנחליט עליו או שנבצע אותו. אני מתנגד לכל ההסדרים שנעשו, אבל זה דבר

אחר, יש לי יכולת להביע את העמדה שלי ואם אפשר אאבק למענה. אבל כאן, כל הדיבור

על הגנה על הכנסת, על הגנה על שכר חברי הכנסת, על כבוד הכנסת ומעמדם של חברי

הכנסת הוא שוב כניעה לכל האווירה העכורה הזאת ומחול השדים מסביב לכנסת ולשכר

חברי הכנסת מלפני שנה, שנתיים וארבע שנים.

אני לא רוצה להעמיד את הבעיות הקשות ולדעתי החמורות הנובעות מההחלטה הזאת

לגבי כל אחד מאיתנו אשר מתקיים רק על שכר חברי הכנסת. כיום יש 15 חברי כנסת

בלבד המתקיימים על הכנסתם מהכנסת בלבד. בבקשה, אתם יכולים להחליט מה שאתם

רוצים, למשל, שבכלל לא נקבל שכר, שנעבוד בהתנדבות, שהכנסת תהיה רק נחלתם של

בעלי ההכנסות והממון. שיוחלט כך קבל עם ועדה.

חברת הכנסת גאולה כהן מוכנה כל חודש להוריד 10% משכר חברי הכנסת כדי שיהיה

לנו שם טוב בציבור. זאת לא שיטה, זאת לא דרך, אין זה לכבוד לכנסת ולא לתפקוד

חברי הכנסת. מי שרוצה לוותר באופן אישי על הכנסתו - שיעשה זאת. איש לא ימנע זאת

ממנו. אבל אי-אפשר לבוא ולגזור בשם המוסר והדאגה לשם הכנסת על מיעוט המתקיים

משכרו בכנסת בלבד. אני מתנגד למהלך הזה.

הסכמנו פה-אחד בוועדת המשנה לשכר חברי הכנסת משום הקושי האדיר שלא להסכים

פה-אחד. מקור הקושי הוא גם בהכרה המובהקת במצב, אבל גם בהיסטריה המאורגנת היטב

סביב שכרנו שבחלקה היא חיצונית ובחלקה היא מאורגנת על-ידי חברים מבפנים בתום לב.

בכלל בלתי אפשרי היה לקבל החלטה אחרת מההחלטה שקיבלנו, אחרת אתה מנוכר לכל

הציבור. אתה אף פעם לא תוכל להסביר את ההחלטה. על כן נקלענו לתוך מלכודת

שאי-אפשר לצאת ממנה. אני לא אומר זאת בבכי תמרורים. זאת עובדה.

מהי משמעות ההחלטה? - אני רוצה להבהיר לחברי הוועדה, שהמשמעות איננה דומה

כלל למשמעות של החלטות דומות לגבי עובדים אחרים בדרגות מקבילות לנו, כי שם היתה

משמעות של ויתור על תוספת יוקר והסכמה לקבל פיצוי חלקי של 14% וזאת מתוך 44%

שהיינו אמורים לקבל. תוספת היוקר תופסת בקושי שליש. היתר הן תוספות המשקפות את

התוספות האחרות שהיו במשק, שאחרים כבר קיבלו בכל המגזרים.

אני לא מתעמק בענין הזה כל כך כי ממילא משקרים סביב שכר חברי הכנסת. כתבו

הבוקר בעתון שאנחנו מקבלים נטו בין 1.1 ל-1.4 מליון שקל. שקר וכזב. קיבלתי

בתלוש האתרון סכום מסויים הפחתתי את הוצאות הנסיעה הריאליות שיש לי לחיפה, 2,000

ק"מ לחודש - קיבלתי נטו 620 אלף שקל. פה כל פעם משקרים בדבר שכרנו. מה זה נטו?

- נטו זה מה שאתה יכול להשתמש לאחר ניכוי ההוצאות. אפשר לחשוב שאני גר בירושלים

ונוסע 4 ק"מ לכנסת הלוך וחזור, או גר בתל-אביב ונוסע בטרמפ לירושלים. הרי זה

הבדל אדיר. חבר הכנסת המתגורר בירושלים מרוויח 30% יותר מאיתנו.

למה אתה לא מציין את ההוצאות הקיומיות שלנו כאן בכנסת?

בדיוק, זה אותו הדבר. אני לא עני, אשתי עובדת, הילדים יצאו מהבית, אנחנו

מסתדרים עם משכודת אחת. משכורתי הריאלית נטו היום נמוכה יותר מרוב העתונים

הכותבים נגד משכורתי. אף-על-פי-כן אנחנו בהחלטה הזאת ויתרנו ללא ספק על עדכון

שכרנו. מר דודאי חודה בכך. אני אצביע בעד התלטת ועדה המשנה, אבל אני רוצה

שיידעו שוויתרנו על עדכון השכר, למרות שברור לי שלא יכתבו על כך. הרי יכתבו זאת

בציניות. וכולם מרוויחים יותר ממני ועובדים פחות ממני. גם בעתון "על המשמר"

כתבו שאנחנו משתכרים 1 מליון שקל. כל העתונאים עושים זאת. יש פה עמדה עיקשת של

העתונאים.

כל אזרחי ישראל חושבים שמקיימים לנו רכב בנוסף לשכרנו.

תיקנתי מנוע במכוניתי והוצאתי על התיקון משכורת חודשית. מדוע תיקנתי? -

בגלל הנסיעות חיפה-ירושלים, ירושלים-חיפה. יש חברי כנסת שתורמים מחצית משכרם,

או רבע משכרם - שיהיו בריאים, בחלקם ירושלמים ולחלקם יש פנסיה גדולה והכל מגיע

להם, אבל תמיד יש איזה בן לוויה קטן, אם חיפאי צריך לוותר על התוספת הזאת ואין

לו הכנסה נוספת - אין לו כסף לסיים את החודש. הוא הדין לגבי תושב דימונה, צפת

והגליל. אני מוכן לתרום את כל המשכורת שלי, רק שיגידו את האמת ולא ישקרו.

אנחנו פה-אחד, בחדוה וברצון, למען מדינתנו וקיצוצינו,

החלטנו לוותר מרצון על העדכון הנוכחי הנוגע לחודשים אפריל-מאי-יוני. משמעות

ההחלטה - ואני בעדה - היא חמורה יותר לגבי אנשים שמרוויחים מעט מאשר לגבי אנשים

אחרים שהם המקבילים שלנו, כגון; מנהלי בנקים, רבי-סרנים, פקחים במשטרה, פקידים

בינוניים-גבוהים בממשלה המקבלים רכב נדרש וכוי. כך צריך להיות. כך צריך להיות.

יושב-ראש הכנסת, שלמה הלל, נהג בסדר. הכל בסדר, רק שיידעו על מה שוויתרנו.

שיידעו שעובדתית זה פחות. שיפסיקו להטיף לנו מוסר, גם מבפנים.

גי כהן;

כיוון שהמשפט האחרון של חבר-הכנסת וייס היה שגם חברי הכנסת לא יטיפו לנו

מוסר - אני מודיעה שאני בין 15 חברי הכנסת שאין להם משכורת נוספת פרט למשכורת של

חברי הכנסת.

לענין ההתערבות של יוייר הכנסת. לא ראיתי את נוסח הרברים, אבל בלבי חשבתי

שהוא עשה זאת בעיתוי נכון וחסך מתקפה של עתונאים על הכנסת. הוא רצה לעשות דבר

טוב.

אי ורדיגר;

איך הוא חסך מתקפה כאשר הבוקר יש בעתונות מתקפה על שכר חברי הכנסת?

אינני יודעת מה חיה קורה לולא יו"ר הכנסת היה אומר מה שאמר, איזו מתקפה

היתה יכולה להיות. אני לא אחראית לניסוח שהיה בעתונים וברדיו ואינני יודעת אם

היו"ר באמת אמר כך את הדברים. אני לא מתכוונת להגן על יו"ר הכנסת. אני חושבת

שבעניו הזה יו"ר הכנסת רצה למנוע שיגידו שתגרי הכנסת לא מוכנים להזדהות בשכרם עם

שכר אוזרים במשק. אני לא יודעת אם יו"ר הכנסת אמר שהוא ימליץ בפני ועדת הכנסת,

או שהוא הורה לגזברות הכנסת לא לעדכן את שכר חברי הכנסת. יכול להיות שיו"ר

הכנסת היה צריך לומר שהוא ממליץ בפני ועדת הכנסת.

אני לא רוצה לדבר על צדקנים ואנטי צדקנים. אני יודעת שהעברנו את נושא שכר

חברי הכנסת לדיון בוועדה מיווזדת היושבת ודנה בנושא. יש שם אנשים תכמים, נבונים

והגונים והם יגידו את דברם.

נתקבלה החלטה בוועדת הכנסת שעד שוועדת נבנצאל לא תסיק מסקנות לא יהיו שום

שינויים לא למעלה ולא למטה. איך אפשר כל יום שני וחמישי לשנות את ההחלטה?

אנחנו לא חיים בשמיים, אנחנו חיים על דעת המקום והזמן. החלטת ועדת הכנסת

היא לא עשרת הדברות. יכול להיות ששכחתי מההחלטה הזאת והיום שהזכרת אותה זה לא

משנה לי. זאת לא היתה החלטה כל כך חגיגית שהייתי צריכה לזכור אותה. דברים רבים

שרנו. הסכמים שונו, הבטחות שונו, גם הגנו על כל מיני דברים. כיוון שיש היום

נסיבות חירום נשנה גם את מה שהחלטנו.

האם במצב השורר כיום במשק יכולים אנו להגדיל את שכרנו? אני חושבת ששכר חברי

הכנסת אינו גבוה. דבריו של חבר-הכנסת וייס בקשר להוצאות הן מאה אחוז אמת. השכר

שלנו מעוות. בימים שאומרים לכל איש במשק ששכרו יוקפא, למשך שלושה חודשים, האם

אנחנו יכולים להחליט אחרת? אין זאת אומרת ששכרנו היום הוא סביר וצודק, אבל בנושא

זה דנה ועדת נבנצאל.

יי זי אמיר;

לגבי חברי הכנסת ההקפאה תימשך 6 חודשים ולא 3 חודשים.

ת' טובי;

ההבדל בינינו לבין שאר העובדים במשק הוא שהם קיבלו את התוספות בחודשים

האחרונים ואנחנו נמנעים מלקבל את התוספות של החודשים אפריל-מאי-יוני.

גי כהן;

לגבי ההשוואות שאנחנו עורכים עם עובדים אחרים במשק - כאשר חברי הכנסת

מקבלים כבוד בכל מיני תחומים, לא רק בעתונות אלא גם בחיים, זה טבעי ומובן, כי

חבר הכנסת הוא נבוזר הציבור ולא טכנוקרט ולא פקיד; אבל כאשר באים ודורשים איזון

ודווקה מחברי הכנסת דורשים יותר - פתאום לא, אז חבר הכנסת הוא כמו הפקיד וכמו

המנכ"ל. אני טוענת שאי-אפשר להחזיק בשני הקצוות.

חברי ועדת המשנה מצאו את עצמם במין מלכוד, זה נכון, אבל המלכוד הוא לא רק

של חברי הכנסת, אלא של הממשלה, של הכנסת, של העם ושל כולנו. לפעמים לא מה שאתה

עושה הוא הדבר הנכון, אלא אם לא היית עושה. לכן בואו לא נפליג עוד פעם

לוויכוחים העקרוניים על ענין השכר. נושא שכר חברי הכנסת מטופל, יש שעת חירום

וגם אנחנו מוכרחים לתת לה יד.

לכלל הנימוקים, ההסברים והניתוח שהביא חבר הכנסת שבח וייס, שאני מסכים אתו

מלה במלה, אני רוצה להוסיף. פירושו של דבר שחברי הכנסת מוותרים על 60% משכרם.

כיצר מורכבים ה-60%? הפחתה של 10% ה-1 בינואר 1985. האמת היא שהעלו 10% מה-1

בינואר 1984, אחר-כך שבה הוועדה ונתנה תוקף להחלטה של ה-1 בינואר 1984 והחילה

אותה על ה-1 בינואר 1985. בעדכון של היום מדובר בשיעור של בין 49% ל-59.

כלומר, 44% ועוד 10% הם 54. כך שלא טעיתי הרבה באשר אמרתי שחברי הכנסת מוותרים

על 60% משכרם.

מתקבל פה דבר מאוד מדהים, אם אנחנו יכולים להסתדר בפחות שכר בשיעור של 60%,

הרי שאני לא מבין זאת. צריכים להסביר זאת. אני לא יודע כמה כוח יהיה לנו

להסביר זאת, שאנחנו מדברים על הפחתה של 60%, אבל צריך גם להבליט את המימד הזה.

לפי דעתי זה לא 60%. הוויתור די גדול מכדי שנגיד מספר שאחר-כך לא יעמוד

במבחן המציאות. הוויתור הוא בשיעור של 25% וזה ויתור יפה מאוד.

אני לא מקבל את התיקון של חבר-הכנסת שריד. אני מתכוון לשכר היסוד.

חבר-הכנסת שריד התכוון לשכר הכולל. הוויתור של 44% הוא על שכר היסוד ולא על

השכר הכולל. השכר הכולל כולל בתוכו גם שכר יסוד וגם ותוספת יוקר. תוספת היוקר

באה תמיד על שכר היסוד כתקרה מסויימת. בשכר היסוד אנחנו מוותרים בתוקף ההחלטה

הזאת בין 55% ל-60%. היות ועד היום הזה הביטוח הלאומי עוד לא פרסם את השכר

הממוצע שהיה בחודשים האחרונים- מי שאומר 40%, או 44%, או 55%, הכל הישובים

ערטילאיים ולא מדוייקים. נקבתי במספר, יכול להיות שאני מגזים ב-2%-3% וזה על

שכר היסוד. צריכים להיות מאוד פרופורציונליים ורציונליים כאשר מדברים על דברים

כאלה.

שנית, אלה שאין להם חייבים להתיישר עם אלה שיש להם. היה צריך להיות ההיפך:

אלה שהתברכו ויש להם צריכים להתיישר עם מי שאין להם. זה גם כן דבר לא מובן.

אני מבין שכולנו נתונים במילכוד, כי אם נקבל הטבה בניגוד למה שהוחלט ייצא

שאנחנו עושים דין לעצמנו. אני רוצה להזהיר אתכם בדבר נוסף: בעוד שלושה חודשים,

ב-1 באוקטובר, אם נלך לפי הסדר, צריך שייעשה עדכון של 6 חודשים.

אז יגידו שאנחנו מקבלים פי שלוש.

אי נחמיאס;

שלושת החודשים האחרונים - אפריל-מאי-יוני, ושלושת החודשים הבאים: יולי-

אוגוסט-ספטמבר - 6 חודשים. כיצד נעמוד בכך, איך העדכון יתבצע? אני שואל: האם

ב-1 באוקטובר ייעשה עדכון של 6 חודשים?

לא. מר הלל דודאי אמר אתמול שיעקרו את שלושת החודשים.

אי נחמיאס;

אני יודע כמה חברי הכנסת אמיר ושריד עשירים, אני מבקש מכם כחברי הוועדה

לחשוב שנית בענין הזה. אל תיישרו אתכם ואותי עם מי שמסוגלים לשאת בוויתור הזה.



אני חושב שההחלטה שלנו היום צריכה להיות כזאת שהיא גם תיתן את התשובה מה

יהיה ב-ו באוקטובר, ולא להשאיר את המצב כך ואחר-כך עוד פעם תיערם עלינו ערימה של

צרות צרורות ונכניס את עצמנו למילכוד. היום צריכים להסדיר את העניו.

אתמול העלינו את הנקודה הזאת, כי זאת הנקודה העיקרית, כי בספטמבר או

באוקטובר נעמוד במצב בלתי אפשרי, יגידו שחברי הכנסת מעלים לעצמם את משכורתם פי

3. יגידו שחברי הכנסת משתכרים 4 מליון שקל לחודש, ומעלים את שכרם ב-100%. לא

ידוע מה יהיה, כי הממשלה עומדת להגיש חוק. החוק יהיה פונקציה של תוצאות

המשא-ומתן שנתקיים עכשיו בין ההסתדרות לבין הממשלה. בחוק הזה יהיה כלל לגבי מה

מעקרים מהתוספות של שלושת החודשים ומה מקבלים בחזרה. מה שיחול לגבי הכל על-פי

החוק יחול גם לגבינו. מה שלא יחול לגבי הכל לא יחול גם לגבינו. לכן צריך

להיות ברור לגמרי שהחלק הארי מן הוויתור לגבי שלושת החודשים האלה לא יחזור,

הוא הלך ואיננו עוד. חלק קטן ממנו יחזור ואותו חלק יהיה החלק שיוסכם בין

ההסתדרות לבין הממשלה. איך משקמים אחר-כך את התוספות? דיננו יהיה כדין הכל, זח

יהיה קבוע בחוק. אף-על-פי-כן הבעיה שהעלית היא בעיה רצינית מאוד.

אני מצטרף לדברי הביקורת של חבר-הכנסת שבח וייס ושל חברי הכנסת האחרים. אני

רוצה לתת דוגמה קטנה מעצמי. נתקעתי פעמיים עם מכוניתי, פעם מתל-אביב לירושלים

ופעם מירושלים לתל-אביב. עלות התקיעה הזאת היא ו מליון שקל. בכל מקום עבודח

אחר שעבדתי, מהרגע שאני זוכר את עצמי עובד, הייתי מקבל ללא צל של ספק לפתות

שני-שלישים מההוצאה הזאת. עבדתי בשירות הציבורי, עבדתי באוניברסיטה ובכל מקום

אחר. המקום היחידי שאינני יכול להגיש חשבון כזה הוא הכנסת. זה ברור לגמרי. אם

זה היה קורה לעובד מדינה הוא חיה מסתדר. אני סידרתי החזר הוצאות לעובדי מדינה

אשר נטעו בתפקיד ונתקעו.

קיבלנו הוזלטה - ואני מציע לדבוק בה - שברגע שמינו את ועדת נבנצאל אנחנו לא

משנים את תנאי השכר שלנו לא למעלה ולא למטה. אנחנו כל הזמן נמצאים במסגרת של

קיצוץ של 10% משכרנו. אני לא יודע כמה סקטורים הלכו בעקבותינו.

אף אחד.

אני חשבתי שווערת המשנה לענין שכר חברי הכנסת תתיר את הקיצוץ ולא ההיפר.

כלומר, אם כל המשק מוותר על 10% מההכנסה שלו - גם אנחנו, בהחלט כן. אתה לא יכול

להיות אריש. בזה אני לא מסכים עם חבר-הכנסת ורדיגר. אני בהחלט חושב שאנחנו

צריכים להיות כמו כולם. אבל זה לא יכול להיות הפוך, זה לא יכול להיות שעל הטרמפ

הזה יורידו לנו גם מה שהיה מגיע לנו עבור שלושת החודשים שחלפו. אני לא מוכן לכך

בשום פנים ואופן. מה פתאום להוריד ממה שמגיע לנו על שלושת החודשים שחלפו? אם

כולם יוותרו על 12% מהמשכורת - גם אנחנו, אבל לא אחרת. כל הדברים האלה הם ענין

חשבוני.

אנחנו צריכים לקבל החלטה עקרונית וחשב הכנסת ימצא את את הדרך החשבונית כיצד

לעשות זאת. הרי זה גם ההגיון שהמתנו לראות מה יהיה בתום המשא-ומתן. אחרת, לשם

מה אנחנו צריכים להמתין לתום המשא-ומתן? - לראות מהו הוויתור של כלל המשק וללכת

בעקבות אותו ויתור. זה הכל ולא משהו אחר.

אם הוויתור הזה יעוקר כולו לגבי כל עם ישראל - הוא יעוקר גם לגבינו. לא

יעוקר כולו אלא רק בחלקו - כך יהיה גם לגבינו.



התרומה שלנו היא הקיצוץ של 10%. אני אישית מתנגד לכל תרומה כפייתית נוספת.

מי שרוצה לתרום - רב-אלוף במילואים - יתרום מה שהוא רוצה, כסף, שמן-זית.

גי כהן;

חבר-הכנסת רפאל איתן רצה לפנות לכל חברי הכנסת ואמרתי לו בשום פנים ואופן

לא.

היו"ר מי רייסר;

מעבר לקיצוץ של 10% אפשר לחייב רק דבר אחד - שנהיה כמו כולם. לא יותר ולא

פחות. לזה אני מוכן ללכת ומעבר לזה אני מתנגד בתוקף.

לגבי תגובת יושב-ראש הכנסת, אני רוצה שנבין מדוע התגובה מאוד לא היתה טובה,

משום שיצרו בעיה כאשר אין בעיה. בנושא הזה אנחנו יותר בסדר מכולם, מכל מטיפי

המוסר. אנחנו מוותרים על 10% משכרנו מזה תקופה ארוכה. אף אחד אחר במשק לא

מוותר. התשובה של יו"ר הכנסת היתה צריכה להיות: תפנה ליו"ר ועדת הכנסת, תפנה

ליו"ר ועדת המשנה לשכר חברי הכנסת. אני משוכנע שמה שיהיה בכלל המשק יחול גם

לגבי חברי הכנסת. זאת היתה צריכה להיות התשובה של יו"ר הכנסת. ברגע שהתשובה

היתה: הוריתי לגזברות הכנסת לא לשלם לחברי הכנסת את התוספת. משמע שמישהו כן רצה

לקחת את הכסף, לעשוק. זה גם מה שעשה את הכותרת. הכותרת היתה: יושב-ראש הכנסת

הורה לגזברות הכנסת לא לשלם לחברי הכנסת את התוספת.

אני משוכנע שיושב-ראש הכנסת לא עשה זאת משיקולים רעים. אבל אנתנו משום מה

נמצאים פה כל הזמן באיזו שהיא עמדת התגוננות. אני לא מבין מדוע. אני לא מבין

למה. אני רואה משכורות של עובדים אחרים במשק.

אני מציע שנקבל החלטה עקרונית שהקיצוץ במשכורת חברי הכנסת יעודכן כמו שאר

העובדים במשק.

אני מציע לצרף החלטה נוספת. אני אומר זאת באופן חריף ביותר. בלי קשר

לוועדת נבנצאל, אני מבקש מהחודש הבא לתת לחברי הכנסת שני תלושים. תלוש נפרד

למשכורת ותלוש נפרד לכיסוי ההוצאות. בלתי אפשרי שתצרפו זאת יחד. כולם מעוותים

את המציאות. בגלל זה משקרים בפרהסיה. אני דורש בתוקף לקבל שני תלושים בנפרד.

אם המיכון יודיע לי שניתן לעשות זאת מבחינה טכנית - נעשה זאת. יש בעיה של

חישוב המס.

אתם חייבים למצוא פתרון. מדוע? - אתה עושה זאת בתום לב ואתה יודע את

מרכיבי השכר שלנו. אחרים מצלמים את התלוש וכל בוקר משקרים עלינו. זה דבר

מזעזע. זה שקר גלוי. זה שקר לא קדוש. אני מבקש לקבל את שני התלושים בנפרד.

או לחייב את כל עם ישראל גם כן לצרף זאת ואז יסתבר שאלה שמבקרים אותנו מרוויחים

נטו 70%-80% יותר מאיתנו והם כולם יושבים פה במזנון הכנסת.

אין אפשרות לקבל את ההחלטה שיו"ר הוועדה הציע, למרות שמאוד הייתי רוצה לקבל

אותה, אסביר מרוע. אנחנו נפלנו פה קורבן. כלומר, אנחנו יכולים להחליט מה

שאנחנו רוצים, אבל זה פשוט לא ניתן. הנושא הזה עלה אתמול בישיבת הוועדה. כמי

שמעולם לא עסק בנושא שכר חברי הכנסת, אני מקווה שתקבלו ממני את הדעה על העיסוק

האובססיבי הזה בשכר חברי הכנסת. פשוט אי-אפשר, הקפאת השכר היא מוחלטת, בלי שום

יוצא דופן. לכן כל מי שיש לו הסדר כזה או אחר, אחד הפסיד יותר ואחד הפסיד פחות,

אבל ההקפאה היא מוחלטת. היא עד כדי כך מוחלטת שמתכוונים בימים הקרובים להעביר

החלטה מיוחדת בוועדת הכספים לענין השופטים, שגם הם יצטרכו לוותר על חלק יוחר

גדול מהשכר שלהם מאשר בדרך-כלל, כדי שההקפאה תחול גם עליהם.

למדתי מהנסיון, וכל אהד מכם למוד נסיון בדיוק כמוני, שיש דברים שאם הם לא

מסבירים את עצמם לעולם לא תסביר אותם. מה שבסופו של דבר מתפרסם הוא שחברי הכנסת

העלן את שכרם עכשיו ב-25%-30%, אם נניח נקבל את החלק הייחודי שלנו שמגיע לנו

עבור חודשים עברו, שכאילו הם לא תחת השוט הזה של ההקפאה. מה שייצא מזה הוא

שיתפרסם שאנחנו הגדלנו לעצמנו עכשיו את השכר ב-25% או 30%, כאשר אף אחד מן

העובדים במשק לא גדל שכרו עכשיו אפילו ב-1%. אנחנו עוד פעם קורבן לסידור הזה של

שלושה חודשים, מזל שהסתלקנו מהסידור של שישה חודשים כי אחרת היינו בצרה עוד

יותר צרורה.

אין כל אפשרות עכשיו לקבל את התוספת המגיעה לנו עבור שלושת החודשים שחלפו,

איננו יכולים להסביר זאת לעולם. אני חושב שהתוספת מסתכמת ב-400-300 אלף שקל.

יתפרסם ברבים שאנחנו היחידים במשק שהגדלנו עכשיו את שכרנו. ייווצר פה דבר

משוגה, אנחנו גמ נוותר על כמה מאות אלפי שקלים וגם יתפרסם שהעלינו את שכרו בכמה

מאות אלפי שקלים. אנחנו ממש נצא קרחים מכאן ומכאן.

למרבה הצער אין כל אפשרות לעשות זאת, כי זה בניגור לכל הסדרי ההקפאה. אני

חושב שהוויתור שקיבלנו על עצמנו, בסכום של 700-500 אלף שקל, מתחיל להיות כמעט לא

אנושי. אני לא יודע איך נסתדר. אני תושב שאם אנחנו נעשה את החשבון נטו, כפי

שעשה חבר-הכנסת שבח וייס, נגיע למסקנה שהיום אנחנו מרוויחים פחות מ-500 דולר.

425 דולר.

425 דולר נטו, כאשר אני לא מביא בחשבון את ההוצאות האפקטיביות המוחשיות.

היו זמנים והשתכרנו פי שניים. שכרנו נשחק בשיעורים מדהימים יותר מאשר כל שכר

אחר במשק. אני לא חושב שזה מגיע לנו.

הפעם אין ברירה, אי-אפשר לעדכן שום דבר, אי-אפשר להתאים שום דבר. ההוראה

היא חד-משמעית. אין אף יוצא דופן אחד במשק. עוד פעם אנתנו נצא דופן ויגידו: גם

כביכול מעמידים פנים וגם קיבלו 400 אלף שקל. העקרון הוא שגם עובדים אחרים

מפסידים לגבי העבר. אנחנו מפסידים יותר, זה נכון, אבל גם אחרים מפטירים לגבי

גם אנחנו הפסדנו. הם לא רוצים להפסיד. אנחנו

נגיד: אנחנו הפסדנו יותר. יגידו: מה הפסדתם יותר? כולם הפסידו. אני מכיר את

הדמגוגיה הזאת. יגידו זאת. הרי כולם מפסידים לגבי העבר ולא לגבי העתיד. בוודאי

שאין גבול לדמגוגיה הזאת, אבל במקרה הזה זאת תהיה הדוגמה הבוטה ביותר, כי ההקפאה

היא מוחלטת על כולם בלי יוצא מן הכלל, כולל שופטים, ויהיה יוצא דופן אוזד והוא

חבר הכנסת. אם כך, במקרה הזה, כדאי כבר לקבל את כל התוספת, כי ההתקפה תהיה אותה

התקפה. זה פשוט יהיה אבסורד ואני לא חושב שכדאי לעשות זאת.

אני מקבל את הטיעון של חבר-הכנסת שריד ואני גם מקבל מה שאמרו חברים אחרים.

אני עצמי עד לזה, אבל יש דברים שאינם ניתנים להסברה, אני לא אומר זאת מתוך

הסתגפות עצמית. המגמה להתאים את עצמנו תמיד לדעת הקהל - במעמד הנוכחי זה יהיה

דבר בלתי נסבל.

לכן אני מציע לקבל את הגזירה הזאת על עצמנו כי אין לנו ברירה.

אני מציע שתי הצעות נוספות. א. אבי אבות הטומאה של הענין הזה הוא העדכון

של השלושה חודשים. לכן אנתנו חייבים, אני לא כלכלן, לא איש כספים, לא מומחה

בנושא זה, אבל אני בטוח שהמוח הקולקטיבי מסוגל להגיע לאיזה שהוא סידור. ירדנו

מ-6 חודשים ל-3 חודשים, מדוע לא נעשה עדכון חודשי? אז תהיה התאמה עם המגזר

והתוספת לא תצטבר לאחוזים כל כך גבוהים, אלא תהיה 8%-10% בחודש, או כמה שהמשק

נותן. לפי דעתי זה הדבר הראשון שאנחנו צריכים לעשות. העדכון התודשי עונה גם על

השאלה של ה-1 באוקטובר, כי באוקטובר המצב יהיה גרוע יותר. אם נדחה את ההתאמה

באוקטובר, האם אחר-כך נעשה עדכון של שנה? יתלו אותנו על עץ גבוה.

ב, כאשר נחליט מה שנחליט בוועדה - אני מקווה שנחליט בגלל הנסיבות הנוכחיות

לוותר על העדכון - אני מציע ששני חברים של ועדת הכנסת, יושב-ראש הוועדה וחבר

נוסף, יכול להיות חבר-הכנסת וייס או אמיר, מי שנחליט, יופיעו באמצעי התקשורת

בצורה יזומה, יערכו מסיבת עתונים ויבהירו אחת ולתמיד את האמת. אני לא אומר שזה

יפתור את הבעיה, אבל משהו יקרה. אין אסיפה אחת שאני משתתף בה - ועדים פה חברי

שאני מרבה להשתתף בהן ואני בטוח שזה קורה לכולם - שהנושא של שכר חברי הכנסת לא

עולה. אתה יכול לדברים על נושאים חשובים, על ירדן, על אש"ף, על הפלשתינאים,

והציבור רוצה לדעת למה הלורדים בכנסת חיים בפלנטה אחרת. אלה המלים שזורקים לנו

פלנטה אחרת. כאילו שאשתי לא הולכת לסופרמרקט וקונה באותם המחירים

וכאילו שאנחנו לא מקבלים את כל הגזירות עלינו. הדברים האלה באים מאנשים

מלומדים. אני לא שומע את הצעקות האלה מהעשירונים הנמוכים, אלא דווקה מהעשירונים

הגבוהים,

אני חושב שהכרחי אם כך, בליווי להחלטה שנקבל כאן, ולא נסמוך על דוברת הכנסת

עם כל הכבוד לה, לא על לשכת היושב-ראש ולא על לשכת העתונות. אם זה התפקיד של

ועדת הכנסת אז תפקידה הוא גם להסביר זאת לציבור.

אני רוצה להסביר את העובדות הקשורות לחקיקה שהן בכל זאת הבסיס להחלטות.

תקנות שעת חירום שהוצאו ב-1 ביולי, נקבע בתקנה 6, שבתקופה הקובעת או לגביה -

התקופה הקובעת היא תקופת תקפן של התקנות, שהיא שלושה חודשים, אלא אם כן יוארך

תקפן על~ידי חוק - לא ישולמו מאת המדינה או גוף ציבורי וכל מי שמקבל מהם שכר ולא

ישלם מעביד לעובדו שכר או תשלומים נלווים בסכום העולה על השכר הקובע. השכר

הקובע הוא אותו שכר ותשלומים נלווים שאדם קיבל או היה זכאי לקבל לפני ה-1 ביולי.

ברגע שעל-פי תקנה 6 יש הקפאה מוחלטת של שכר, משמעותה בעצם שגם שכר חברי

הכנסת מוקפא. מפני ששכר חברי הכנסת הוא הרי תמיד מכפלה של השכר. אם לכולם

מקפיאים - התוצאה היא אחר-כך שבחישוב מ-ו ביולי לא עולה גם שכר חברי הכנסת.

אלא שב-1 ביולי היה צריך לבוא לידי ביטוי העדכון התלת-חודשי, כאשר בעצם

ממנו היתה צריכה להתחיל לחול ההקפאה. לפי החישוב הזמני שאני קיבלתי, ולא ניתן

היה להשיג יותר מאשר חישוב זמני, כי כל עוד לא הוחלט מה בדיוק יהיה גובה התוספת

שתשולם, אי-אפשר לעשות את החישוב כמה יעלה השכר הכולל במשק ב-ו ביולי, אבל על-פי

החישוב הזמני ההעלאה בשכר היסוד היתה צריכה להיות מ-934,140 שקל לחודש

ל-1,346,560 שקל לחודש, שזה 44%. כאשר על זה צריכה להתוסף תוספת היוקר המירבית

המצטברת ביולי לפי 14% בסך 745,491 שקל שאותם צריכים לצרף ל-1,346,560 שקל. הכל

מדובר בברוטו.



כלומר, לעומת 2,280,700 שקל לחודש - וזה לפני ההפחתה של ה-10% - שזה הסכום

לולא היתה ההפחתה, בעוד שעל-פי החישוב הרגיל ל-1,578,600 שקל שכד יוני צדיכים

להתוסף 100,800 שקל, התוספת של 14% עד לגובה מכסימלי מסויים.

ההפדש בין שני המספרים, לפי החישוב שאני עשיתי, הוא 35.8%. זה כולל את

ה-10%. בין 2,280,700 שקל לבין 1,679,400 שקל שצדיכיס לקבל.

חשבתי שחשוב להביא נתון זה לידיעתכם.

מדברים על תקנות, אבל למה הענין הזה הובא לוועדה? - מפני שבעקבות העלאת

קושיה על-ידי נציגות השופטים, נבדק העניו שנית לגבי חבדי הכנסת.

בסעיף 39 לחוק יסוד: הכנסת נאמר שחברי הכנסת יקבלו שכר כפי שנקבע בחוק.

כלומר, רק על-פי חוק ולא בתקנות שעת חירום. החוק הוא חוק שכד חברי הכנסת.

סעיף 44 לחוק יסוד: הכנסת קובע, שעל אף האמור בכל דין אחר אין בכוחן של

תקנות שעת חירום לשנות חוק זה, להפקיע זמנית את תקפו או לקבוע בתנאים. כלומר,

לא יכולות תקנות שעת חירום לקבוע בעצם דבר שלפי חוק יסוד: הכנסת צדיך לקבוע אותו

בחוק ולא בתקנות שעת חירום.

לכן הסמכות הפורמלית והמשפטית, לפי הערכתי, היא בידי ועדת הכנסת לגבי חברי

הכנסת, כמו שהיא לגבי שופטים בידי ועדת הכספים, שכנראה שהענין יובא גם בפניהם.

כאשר המגמה כפי שהובהרה לנו על-ידי משרד המשפטים - ואישר זאת גם מר הלל דודאי,

שאני מביא את דבריו מפני שפשוט הוא יודע מה התכניות ולא מפני שהוא הוותיק

בנושאים האלה לגבי הכנסת - היא שכל הנושא הזה ייקבע בחוק. כלומד, הוא יובא

לכנסת והכנסת תחליט בחוק על אותם קיצוצים שבעצם כעת רוצים להביא אותם לפניכם.

מה אומרת תקנה 8, שאותה רוצים לעגן בחוק? - שכל חישוב המבוסס על שכר לגבי

התקופה הקובעת וכל חישוב הכולל אותם שיצאו לאחר התקופה הקובעת, כלומר באוקטובר,

בינואר שנה הבאה, בעוד שנתיים או בעוד שלוש שנים, יבוססו על השכר והתשלום הנלווה

ששולמו, הופחתו או נקבעו בתקנות אלה או לפיהן. הכוונה היא שבעצם אותו שיעור של

35.8% או כל סכום אחר שכרגע יקוצץ - יעוקר.

זה מה שרצי-תי להבהיר.

אני נתבסס על דבריו של חבר-הכנסת שריד, הרי כל מה שאנחנו עושים פה הוא

תרפיה.

הסמכות הפורמלית היה בידי הוועדה.

הצעד שעשה יו"ר הכנסת, עם כל ההערכה והכבוד שיש לי אליו, לא נוכל לשנות שום

דבר.

עם כל הכאב על הצעד הזה, לפי דעתי צריך להתבסס יותר על הקונספציה שהציג

וזבר-הכנסת דיניץ. צריר לעשות הכל כדי להבטיח, כפי שהציע חבר-הכנסת דיניץ,

שהעדכון יהיה חודשי ולא יצטבר כפי שהצטבר. מסתבר שכל הזמן ועדת הכנסת וחבדי

הכנסת מתכוונים לטוב ובשביל הטוב הזה הם לא רק משלמים פי 2 או פי 3, אלא גם

חוטפים מהעתונות.



אני רוצה להצטרף לחבר-הכנסת דיניץ בסטיגמה שנדבקה לחברי הכנסת. הדבר הזה

הרבה יותר חריף מאשר התמונה שצייר חבר-הכנסת דיניץ. הרושם הכללי בציבור -

וכנראה קשה מאוד למחוק את הרושם הזה - הוא שאנחנו מתהוללים, גרים בבתי מלון פאר,

מחזיקים לנו דירות, יש לנו מכוניות ונהגים. הדמיון פורח.

אני מציע: א. שורה של צעדים שתבטיח שלפחות בעתיד לא תהיה שחיקה של שכר

חברי הכנסת. שבתחילת חודש אוקטובר לא נעמוד שוב בפני אותה שחיקה. ב. אני שם

שחי ידי על ההצעה שחבר הכנסת שריד וחבר ועדה נוסף יכנסו מסיבת עתונים ופעם אחת

ולתמיד ישימו הכל פשוט על השולחן ויציגו את כל העובדות. אולי פעם אחת ולתמיד עם

ישראל והעתונות יבינו בדיוק באיזה מצב אנחנו חיים.

אני רוצה לומר שכל מסיבת עתונאים שנקיים - תגרע. מסיבת העתונאים הטובה

ביותר והמשכנעת ביותר היא שהוועדה הציבורית תתבקש לסיים את עבודתה כמה שיותר

מוקדם. ותפרסם ברבים מה שהיא מציעה. היא למדה את הסוגיה הזאת מכל צדדיה.

הוועדה הזאת יושבת 4 פעמים בחודש, היא כבר יושבת חודשים רבים. דיוניה יכולים

להימשך עוד שנתיים ויכולים להיגמר תוך חודש. הוועדה שמעה את כל הצדדים, קיבלה

נתונים, קיבלה מכתבים, כל מה שצריך היה לעשות - נעשה.

לדעתי אם חברי הכנסת יופיעו ויסבירו לעתונות על תנאיהם - עוד פעם זה יקבל

צורה מעוותת. ראו, אתמול פרסמנו את החלטת ועדת הכנסת. היום במקום מאמרים קצת

מעודדים יש מאמרים עוד יותר מתקיפים.

יי שריד;

הכותרת ב"ידיעות אחרונות" בנושא זה היא מאוד טובה: "חברי הכנסת מוותרים על

600 אלף שקל משכרם".

עכשיו יחשבו שאנחנו משתכרים סכום כה גדול עד כי אנחנו יכולים לוותר על 600

אלף שקל משכרנו.

אינני בדעה שצריך היום להצטדק בפני העתונות, זה לא ברי, אבל מי שרוצה

שיעשה זאת. אני לא מצטרף למסיבת העתונאים, כי די לי במה שהדביקו עלי.

נכון מה שאמר חבר-הכנסת ורדיגר, ועדת הכנסת החליטה לא לשנות את שכר חברי

הכנסת לא למעלה ולא למטה. היו דברים הכרחיים שביקשנו לשנותם, כמו למשל הגדלת

קצובת קילומטרז' לחברים שגרים רחוק והבטחת בואם לישיבות או לאירועים שונים ונאמר

על-ידי יו"ר הוועדה שלא נשנה כלום, כי יש החלטה של ועדת הכנסת שלא לשנות לא

למעלה ולא למטה.

אני מסכים אם חבר-הכנסת שריד שאנחנו במלכודת. קשה מאוד לבוא ולהסביר היום

שאנחנו מעדכנים ב-ו באפריל לגבי שלושת החודשים שחלפו כאשר כל המשק כבר התעדכן

לגביהם. במגזרים שונים קיבלו 9% תוספת שכר, 12% תוספת שכר וכל מיני תוספות.

אבל יהיה קשה מאוד לעשות זאת.

חבר-הכנסת דיניץ הציע עדכון חודשי. אני מודיע שהעדכון כל 6 חודשים נתן

פחות לחברי הכנסת, העדכון כל 3 חודשים מקרב אותנו לעדכון של השופטים שגם הוא כל

3 חודשים והם עברו אותנו בהרבה בשכר ומרחיק אותנו משרים ומסגני שרים שמעודכנים

כל 6 חודשים. אם נעשה עדכון חודשי - שכר חברי הכנסת אמנם יעלה מעט כל חודש,

אבל בסך-הכל נקבל יותר כסף. אם זה מקובל על חברי הוועדה - בבקשה.



כיוון שהוקמה ועדה ציבורית, כל החלטה נוספת היא החלטה רעיונית בלבד. יש

ועדה ציבורית שצריכה להחליט החלטות ברורות.

היות והעדכון צריך היה להיעשות ב-ו ביולי ולא ב-31 ביוני - לו העדכון היה

ב-ו3 ביוני לא היו בעיות - אנחנו מפטידים עדכון של 3 חודשים. גם חובות של אנשים

שהיו צמודי דולר והתשלום היה ב-1 ביולי טבלו מהפיחות.

אני מציע שנקבל את החלטת ועדת המשנה כלשונה. אני מסכים עם דברי יו"ר

הוועדה, שנאמר במפורש שמה שמקובל במשק יהיה מקובל גם עלינו. שלושת החודשים לא

מעוקרים לחלוטי ובאופן תמידי, אלא העדכון יהיה כפי שיהיה מקובל לגבי שרים וסגני

שרים ב-ו באוקטובר.

אני מציע: א. לקבל את החלטת ועדת המשנה לענין שכר חברי הכנסת שנתקבלה

אתמול בלי הסברים ובלי פלפולים.

ב, נפנה לוועדת נבנצאל ונבקש שתאיץ את הטיפול.

ג. לבקש מחשב הכנסת, מר למברגר, שיש לי הערכה רבה אליו ואני מבקש שלא יראה

זאת כהטרדה אלא כהשתתפות במאבק על האמת - לפרסם בימים הקרובים מסמך בו יהיה כתוב

משכורתו של חבר-הכנסת היא זו; הוצאותיו הן אלה; כך וכך שילם לקופת-חולים;

תשובות לשבעת השקרים הנפוצים; לחברי הכנסת אין תוספת ותק.משכורתו של חבר-הכנסת

טובי המכהן 36 שנים בכנסת ומשכורתו של חבר כנסח חדש היא אותה משכורת; חברי הכנסת

לא מקבלים קרן השתלמות; חברי הכנסת לא מקבלים ביגוד; חברי הכנסת לא מקבלים אחזקת

רכב כמו פקיד נדרש; חברי הכנסת לא מקבלים וכן הלאה.

נניח את המסמך הזה על השולחן. אם ימשיכו לשקר - אין לנו יותר מה לעשות.

פשוט שיהיה מסמך לא שלנו, אלא של גזברות הכנסת, ולא הצטדקות.

אם תחליטו לערוך הסברה - אשמח להשתתף. לא תחליטו - לא נראה לי כרגע כל כך

חשוב. המסמך הזה נראה לי חיוני.

שייכתב: תוספת ותק - אין; קרן השתלמות - אין וכו'

אני מציע שנקבל את המכתב שחבר-הכנסת וייס הציע לפרסם כהחלטה של הווערה.

רצוי שחבר-הכנסת וייס והיועץ המשפטי של הוועדה יסייעו למר למברגר לכתוב את

המכרנב ונראה איזה שימוש נעשה בו.

אני תמים דעים עם חבר-הכנסת ז'אק אמיר בנושא מסיבת העתונאים. מסיבת

העתונאים לא תועיל ולא תעזור אלא רק תזיק. הם ייתפסו באיזו שהיא מלה ויגידו: לא

הזכרתם טלפון חינם, בולים חינם וכו'. אני מבקש להסיר את ההצעה הזאת.

לגבי עדכון חודשי וכל ההצעות האחרות - הכל בידי ועדת נבנצאל. אין מה

לעשות. תבל על הדיבורים.

יחד עם זאת אני מתנגד להחלטה. אני מוכן להיות בדעת מיעוט. אני לא מפחד

להסביר אה עצמי. אני מקבל על עצמי כל התאמה למשק. אינני מוכן להיות שותף לכרסום

משמעותי בשכר חברי הכנסת.

משכורת חברי הכנסת תותאם בהתאם לכל הקיצוצים הנדרשים על-ידי כלל הציבוד.

זאת בנוסף לקיצוץ של 10% שחברי הכנסת מקצצים משכרם.

שאלתי אתמול את סמדר, הכלכלנית של ועדת הכספים, האם היא יכולה לעשות את

הוזישוב המוצע כאן והיא אמרה שהיא מרימה ידיים,

אם הכוונה היא למה שתחליטו לגבי כולם - החליטו לגבי כולם שב-ו ביולי לא

מקבלים פרוטה אחת יותר חוץ מאשר מה שיחליטו היום אם זה יהיה פיצוי של 14. אין

שום תשלום ריטרואקטיבי ואין שום התאמות.

שיהיה ברור, אנחנו מוסיפים חטא על פשע. אם אין שום תשלום ריטרואקטיבי ואין

שום התאמות, ועדת נבנצאל שהיא בשר ודם, כאשר תנסח את המסקנות תראה את התלוש

האחרון של חברי הכנסת ותבנה על סמך התלוש האחרון. נניח שתראה שהנטו הוא 400

דולר ותחליט שהנטו צריך להיות 600 דולר. יפה. התוספת לא תהיה משמעותית. אני

לא רוצה להצטדק.

אם אתה רוצה שנצביע על ההצעה שלך, אני כחבר הוועדה אומר שלא צריך לעשות

זאת, נצביע ואם ההצעה תתקבל נדע כבר איך לנסח את המכתב. אם היא לא תתקבל - לא

כדאי לנסח את ההצעה עכשיו.

אני רוצה לעזור בפתרון הענין. אם אפשרי נשמע את המומחים. נרשום לפנינו את

ההפרש בין מה שהיינו צריכים לקבל ב-1 ביולי לבין מה שקיבלנו במשכורת האחרונה, לא

נעקר את הסכום הזה, אלא נדחה את רוביצוע ל-1 באוקטובר.

אני לא מציע לעשות זאת. גם נפסיד את הכסף וגם יהרגו אותנו.

אפשר ליידעת את ועדת נבנצאל.

גם ועדת נבנצאל עושה את החשבון הציבורי שלה. גם הם בשר ודם. הם לא יוציאו

לנו את הערמונים מהאש. ההישג הגדול יהיה שנקבל 600 דולר במקום 400 דולר נטו.

במקביל לכך אני מציע לפתוח לשכת תעסוקה לחברי הכנסת למשכורת משלימה.

אני מעמיד להצבעה את המלצת ועדת המשנה לענין שכר חברי הכנסת.

הצבעה

ברוב קולות ובהמנעות יוייר הוועדה - לקבל את ההמלצה הנייל

מבחינה מעשית ההחלטה שנתקבלה ברורה. יושב הכנסת יפעל על פיה, כלומר, ישלם

כפי שמשלמים. מבחינה משפטית אני עדיין לא מביא שום מסמך לחתימה כל עוד לא אדע

מה טיב ההתלטה שתתקבל במשק, האם זה פיצוי מיוחד או תוספת יוקר.

ג. ישיבות ועדות הכנסת בימי הפגרה

יו"ר ועדת העבודה והרווחה, חברת-הכנסת אורה נמיר, מבקשת לאפשר קיום ישיבות

של הוועדה שלה בזמן הפגרה בנושאים דחופים.

אני מציע לאשר לכל הוועדות לקיים ישיבות לפי הצורך בימי הפגרה.

אני מבקש להביע את המחאה הקבועה שלי, לפחות שתירשם בפרוטוקול. הפגרה נועדה

למנוחה והמחוקק קבע הסדר שעל-פיו אם ועדת הכנסת סבורה שבנושא מסויים ועדה צריכה

לעבוד היא מטילה על אותה ועדה לעבוד. אם יש חוק דחוף או נושאים כאלה. קבלח

ההצעה לקיים ישיבות ועדות בימי הפגרה פירושה שלא נותנים לחברי הכנסת שהם חברים

בוועדות אפשרות של פגרה.

היות והמחוקק לא ידע שאנחנו נהיה בשלושת חודשי חירום, אני מציע שלא ננהג

על~פי התקנון, אלא נאפשר לוועדות הכנסת ולוועדות המשנה בהתאם לצורך לקיים ישיבות

בימי הפגרה.

למרות הכל מר ענבר צודק, כי אז יוצא ש-3-2 חברי כנסת שמשתעממים בפגרה

יכולים להטריד את כל חברי הוועדה ולשחק עלינו שהם עסוקים ואנחנו בטלנים. לכן

אני מבין מאוד את ההערה של מר ענבר.

ההערה נכונה, אבל אני מבין שאין התנגדות לבקשה.

להטיל על ועדות הכנסת להמשיך בעבודתן בימי הפגרה

במידת הצורך ובנושאים דחופים ביותר.

ד. בקשת הממשלה להקדים את הדיון בהצעת חוק אזור סחר חפשי באילת

(פטורים והנחות ממסים), התשמ"ה-1985

הממשלה מבקעות שוועדת הכנסת תחליט על הקדמת הדיון בהצעת החוק הנ"ל. החוברת

תישלח אלינו בנפרד. הצעת החוק תובא היום או מחר.

אני מציע לאשר את הבקשה.

אני לא יודע אם איזה שהוא חבר כנסת יספיק בכלל לקרוא את כל החוברת הזאת. זה

ויתור על הליך הקריאה הראשונה. האם מישהו בא והסביר מה הדחיפות? האם החברים

יורעים באיזה חוק מדובר?

אני נאמן לגישתי העקרונית שהיא תמיד נגד שחרור מחובת הנחה על שולחן הכנסת,

אלא אם כן יש איזה כוח עליון. הענין הזה נדון בממשלה כבר שנה. שיופיע נציג

הממשלה ויסביר מדוע הצעת החוק דחופה.

אני מציע לסמוך על תושייתם של חברי הכנסת ולאשר את הבקשה.

אני מתנגדת לבקשה, אלא אם כן נציג הממשלה יסביר מדוע הצעת החוק דחופה.

לפי- רוח הדברים בוועדה, לא נאשר היום את הבקשה.

לא להיענות לבקשה הנ"ל

הישיבה ננעלה בשעה 28. 10