ישיבת ועדה של הכנסת ה-11 מתאריך 07/05/1985

פניית חבר-הכנסת איתן בנושא הנואמים בישיבה מיוחדת של הכנסת; פניית חה"כ גאולה כהן בנושא שימוש לרעה בזכויות חבר-הכנסת ביטון בעניין מעטפות פטורות מתשלום בדאר; פניית יו"ר ועדת העבודה והרווחת בנושא תחום ענייניהן של ועדות הכנסת; קביעת מסגרת הדיון בהודעת וממשלה שתימסר לכנסת בשבוע הבא; קביעת מסגרת הדיון בהצעת סיעת התחיה להביע אי אמון לממשלה; שונות

פרוטוקול

 
הכנסת האחת-עשרה

מושב ראשון



פרוטוקול מס' 57

מישיבת ועדת הכנסת

מיום שלישי, ט"ז באייר התשמ"ה - 7.5.85, בשעה 10.30 בבקר
נכחו
חברי הוועדה;

מ' רייסר - היו"ר

מי איתן

ח' גרוסמן

שי דורון

ש' וייס

אי ורדיגר

ג י כהן

ז' עטשי

י י שריד

מוזמנים;

ש' יעקבסון - מזכיר הכנסת

ג' בר-יוסף - סגן מזכיר הכנסת

ש' כרם - סגנית מזכיר הכנסת

נ' עין-מור - רכזת מידע

היועץ המשפטי של הוועדה; צי ענבר

מ"מ מזכירת הוועדה; עי הירשלר

קצרנית; נ' רינגלר

סדר היום; א. קביעת מסגרת הדיון בהצעת סיעת התחיה להביע אי-אמון לממשלה;

ב. קביעת מסגרת הדיון בהודעת הממשלה שתימסר בכנסת בשבוע הבא;

ג. פניית יו"ר ועדת העבודה והרווחה בנושא תחום פעולותיהן

של ועדות הכנסת;

ד. פניית חה"כ גאולה כהן בנושא שימוש לרעה בזכויות חבר הכנסת

צ'רלי ביטון;

ה. שונות.

ו. פניית חה"כ איתן בנושא הנואמים בישיבה מיוחדת של הכנסת.



היו"ר מי רייסר;

אני פותח את הישיבה ומברך את חברי הוועדה.

בשבוע הבא נקיים את הישיבה הראשונה של ועדת הכנסת ביום שלישי בשעה 10.30

בגלל הבחירות להסתדרות. בשבוע שלאחר מכן נתחיל את הישיבה ביום שלישי בשעה 8.30

בבקר. בישיבה של ראשי הוועדות אצל יו"ר הכנסת בהשתתפות מזכיר הכנסת ואחרים

במטרה לנסות ולווסת את ישיבות הוועדות. התנדבתי שאנחנו בימי ג' בשבוע נתחיל את

ישיבות הוועדה בשעה 8.30 בבקר, בתנאי שוועדת החוץ-והבטחון תתחיל את ישיבתה בשעה

10.30 בבקר. זאת היתה התרומה הצנועה שלנו.

ש' דורון;

גם בימי שני בשבוע יש בעיה כזאת.

שי וייס;

אבקש מיו"ר הוועדה שיבקש לא לקיים ישיבה של ועדת החוץ והבטחון בימי שני.

ג י כהן;

בימי שני בשבוע בשעה 10.00 בבקר מתקיימת ישיבה של ועדת החוץ והבטחון. למה

לא נקדים את ישיבת ועדת הכנסת לשעה 9.00 בבקר?

היו"ר מי רייסר;

אי-אפשר. יש ישיבות סיעות ויש חברי כנסת חיפאים.

ב-27 למאי הוועדה תקיים סיור בכלא תל-מונד שהוא כלא של עבריינים צעירים

ותקיים שיחה עם העבריינים הצעירים.

הסעיף הראשון על סדר היום - ערעורים על החלטות יו"ר הכנסת והסגנים שלא לאשר

דחיפות הצעות לסדר-היום - פשוט לא קיים והועלה בטעות על סדר היום. לכן אנחנו

עוברים לסעיף השני הנקרא; שונות.

א. קביעת מסגרת הדיון בהצעת סיעת התחיה להביע אי אמון לממשלה

"סיעת התחיה הגישה הצעה להביע אי-אמון לממשלה בשל האמור בספרו של ליאון

צ'רני ייעוץ מיוחדי על הדלפת ידיעות מסווגות מישיבת ממשלת ישראל לממשל

ארצות-הברית, בזמן המשא-ומתן עם מצרים, שתידון בישיבת הכנסת ביום רביעי, י"ז

באייר התשמ"ה - 8.5.85. ועדת הכנסת מתבקשת לקבוע מסגרת לדיון זה.".

ש' דורון;

אני מציעה הודעות סיעות.

היו"ר מ' רייסר;

אם אין הצעות אחרות - נקבע הודעות סיעות.

שי יעקבסון;

ועדת הכנסת גם צריכה לקבוע את המסגרת. התקנון קובע מחמש עד עשר דקות.



חי גרוסמן;

מכיוון שאיו מוזר נושאים נוספים על סדר היום אני מציעה מסגרת של 10 דקות.

היו"ר מי רייסר;

אם אין התנגדות נקבע מסגרת של 10 דקות.

הוחלס; לקבוע הודעות סיעות במקום דיון בתחום של 10 דקות

היו"ר מי רייסר;

ב. קביעת מסגרת הדיון בהודעת וממשלה שתימסר לכנסת בשבוע הבא

"הממשלה עומדת למסור הודעה מדינית בישיבת הכנסת בשבוע הבא. ועדת הכנסת

מתבקשת לקבוע מסגרת לדיון זה.".
ש' דורון
אני מציעה הודעות סיעות במקום דיון, אבל אם תהיה התנגדות אסיר את הצעתי.
שי וייס
הבעת אי אמון היא אקס מאוד סיעתי ועל כן יש הגיון לקבוע הודעות סיעות במקום

דיון; אבל דיון מדיני אוזרי חודשיים של פגרה מצריך מסגרת רהבה יותר של דיון.

אני מציע דיון סיעתי במסגרת של 4-3 שעות.

שי דורון;

אני מציעה להסתפק בשעתיים, שפירושן ארבע שעות ומעלה. הסיעות וזקטנות לא

תיפגענה מכך.

ג י כהן;

כל הענין שאנחנו מציעים לקיים דיון ולא הודעות סיעות הוא כדי לאפשר לכמה

שיותר חברי כנסת לדבר. הפעם יש הרבה חברי כנסת מתוסכלים בגלל גודל סיעות המערך

והליכוד. אם נקבע שעתיים - לא ידברו הרבה חברי כנסת, אלא מספר חברי כנסת. לכן

לדעתי צריך לאפשר ליותר חברי כנסת לדבר. אני מציעה 3 שעות. בדיון מדיני

מעוני ינים להשתתף הרבה דברי כנסת.

היו"ר מי רייסר;

אם ההצעה מקובלת - נקבע 3 שעות לדיון המדיני.

הוחלט; לקבוע 3 שעות לדיון שיתקיים בעקבות ההודעה המדינית

חי גרוסמן;

אני מבקשת להעיר הערה בנושא זה. אין כבעל נסיון. כמי שמנהלת את ישיבות

הכנסת, אני יודעת כמה פעמים רשומים חברי כנסת לדיונים מדיניים ולדיונים אחרים

והם אינם נוכחים באולם בהגיע תורם לדבר. אני לא מדברת על דיון אישי, כי מי

שנרשם ואיננו נוכח - איננו נוכח, אני מדברת על דיונים סיעתיים ואני יכולה להעיד

פה את מזכיר הכנסת. אם הסיעות תקפדנה על הנוכחות ויהיה לחברים ענין בדיון - זה

דבר אחר. בלאו הכי יש זלזול בדיונ ים בכנסת, אני חייבת לציין זאת, בעיקר גם מצד

סיעות קטנות שבכלל אינן רושמות את שם חבר הכנסת אלא את שם הסיעה בלבד. הוא הדין

לגבי הסיעות הגדולות שברשימת הנואמים רשומה רק שם הסיעה ולא שם חבר הכנסת שינאם.

לכן לא צריך לקבוע כל כך הרבה שעות ואחר-כך מסתבר שזה לא בדיוק מה שרוצים.





ג י כהן;

ההערה העקרונית שלך נכונה והגיונית.
ש' וייס
עד כמה שנסיוני מלמד אותי, כל מי שנרשם לדיונים מדיניים - משתתף, כל שכן

לאחר פגרה.

לסיעות הגדולות יש בעיה אמיתית. חברי הסיעות הגדולות זכאים לרשות הדיבור.

יש שפע של יתרונות לסיעות קסנות, לא ביום הבחירות, אבל בחיי הכנסת. הסיעות

הקטנות מתלוננות על כך שהן סיעות קטנות, אבל בסר הכל זו חגיגה נהדרת להיות סיעה

קטנה. סיעת יחיד זה בכלל נהדר כי אז אהרן מתייעץ עם אבו-חצירא וההיפר. בשם

סיעה גדולה אני מבקש 3 שעות. יש לנו בעיות בסיעה, יש גוונים שונים, החברים

רוצים להתבטא בדיון מדיני.

היו"ר מי רייסר;

הבנתי שכבר החלטנו. אני מציע שנבדוק הלכה למעשה איר זה עובד ולאור המסקנות

ננהג בעתיד.

שי וייס;

אני מתחייב לכתוב תשקיף ולדוות לוועדה.

היו"ר מ' רייסר;

ג. פניית יו"ר ועדת העבודה והרווחת בנושא תחום ענייניהן של ועדות הכנסת

אקרא לפניכם מכתבה של יו"ר ועדת העבודה והרווחה, חברת-הכנסת אורה נמיר,

המופנה ליו"ר הכנסת עם העתק ליו"ר ועדת הכנסת.

"הנדון; "חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תיקון מסי 7), התשמ"ה-985ו.

ביום 28.3.85, היום האחרון של כנס החורף אישרה הכנסת בקריאה ראשונה את החוק הנ"ל

והעבירה אותו לוועדת הפנים ואיכות הסביבה. כידוע לר סעיף 3 1(א} של התקנון קובע

כי נושא עבריינים צעירים נמצא בתחום טיפולה של ועדת העבודה והרווחה. ואמנם במשר

כל השנים נדון החוק האמור והתיקונים שהוכנסו בו בוועדת העבודה והרווחה. גם

הנושא הספציפי שבו דנה הצעת החוק, דהיינו; החזקת קטינים בבתי מעצר נפרדים נדון

בוועדת העבודה והרווחה לאחרונה בשנים 1983 ו-984ו, והסעיף בו מדובר, אותו העבירה

מליאת הכנסת לוועדה, מאזכר מפורשות את ועדת העבודה והרווחה בתור הוועדה המוסמכת

והראויה לקבוע את המועד בו תיכנס הוראת החוק לתקפה. נראה לי כי העברת הטיפול

בהצעת החוק לוועדת הפנים ואיכות הסביבה נוגדת את האמור בתקנון בענין חלוקת

הסמכויות בין הוועדות השונות של הכנסת ויוצרת מצב לא תקין ובלתי רצוי של דיון

בוועדות שונות באותו נושא עצמו על כל ההשלכות השליליות שיש בכר ואין צורר

להרחיב. הריני מפנה תשומת לבר לענין זה כדי למנוע הישנות מקרים כאלה בעתיד

על-ידי כר שיושב-ראש ישיבה יהיה מודע בעת הבאת חוק בקריאה ראשונה, לאיזו ועדה יש

להעביר את הצעת החוק ולדאוג לכר שאמנם הצעת החוק תידון בוועדה המוסמכת לדון

בכר".

חי גרוסמן;

לאינפורמציה שמסרה חברת-הכנסת אורה נמיר אוסיף שהחוק המקורי שחוקק היה

בטיפולה של ועדת השירותים הציבוריים של הכנסת בראשותה של חברת-הכנסת חייקה

גרוסמן, מראשיתי ועד סופו. מאז כל פעם שיש בעיה הנוגעת לנוער עבריין צריכה

להידון בוועדה המטפלת בבעיות החברה. הוועדה המטפלת בבעיות החברה היא ועדת

העבודה והרווחה של הכנסת.



ש' יעקבסון;

העיניים מופנות למזכיר הכנסת. מזכיר הכנסת יכול רק לייעץ ולבקש סיעתא

רשמיא שהעצה שלו תהיה עצה טובה. אבל השיקולים של הכנסת הם שיקולים שונים. בא שר

ומציע שהנושא הכללי יועבר לוועדה אוזרת בניגוד לתקנון והכנסת מצביעה על פי בקשת

השר. קורה גם ששרים סועים. שר המשפטים בוזודש מרס הציע להעביר חוק מסויים

לוועדת החוץ-והבטחון, הערנו מה שהערנו, הכנסת העבירה את החוק לוועדת

החוץ-והבטחון, נתגלתה הטעות, אחר-כך הנושא נדון בוועדת הכנסת והחוק הועבר לוועדת

הוזוקה, רווק ומשפט. לא הכל תלוי בעצה טובה. ההרולטות הן לפעמים פוליטיות. זכור

לי שלפני שנים רבות העבירו את וזוק האיגוד השיתופי לא לוועדה הנוגעת בדבר אלא

כמובן לוועדה אוזרת. עצה טובה בלבד לא מספקת. השיקולים הם שונים.

ש' דורון;

הנושא שייר לוועדת העבודה והרוווזה.

צי ענבר;

אין ספק בכך. באותו סעיף עצמו שהועבר לוועדת הפנים כתוב מפורשות שוועדת

העבודה והרוווזה מוסמכת לקבוע את המועד בו תיכנס הוראות הוזוק לתוקפה. אבל הוזוק

כבר עבר את הקריאה השניה והקריאה השלישית. וזברת-הכנסת אורה נמיר מבקשת למנוע

הישנות מקרה זה, היא מבקשת שיושבי-ראש הישיבות שדנים בחוק יידעו לפני כן פחות או

יותר לאיזו ועדה יש להעביר את החוק, כי לפעמים מטעים אותם. אחד מחברי הכנטת

מציע שם ועדה ויושב-ראש הישיבה מעמיד את ההצעה להצבעה.

היו"ר מי רייסר;

ספציפית אין מה לעשות בנושא זה, החוק כבר עבר את הקריאה השניה והקריאה

השלישית. הדבר היחיד שאנחנו יכולים לעשות באופן פורמלי הוא להשיב לוזברת-הכנסת

אורה נמיר ששמענו את הענין שהעלתה, שאנחנו מסכימים עמה וכל אחד מאתנו יפעל כמיטב

יכולתו בנושא זה.

צי ענבר;

אבקש גם להעביר את הדברים האלה ליושב-ראש הכנסת.

היו"ר מי רייסר;

נעביר את הקטע הזה בפרוטוקול ליושב-ראש הכנסת וליושבת-ראש ועדת העבודה

והרווחה.

שי וייט;

אני מציע שייכתב במכתב ליו"ר ועדת העבודה והרווחה שכל הנימוקים שהיא העלתה

מאוד מתקבלים על הדעת והסיבה היחידה שלא יכולנו לסייע כרוכה בעובדה שהחוק כבר

עבר בכנסת.
צי ענבר
היא יודעת זאת. היא לא ביקשה סיוע רק הפנתה תשומת הלב לכך כדי למנוע

הישנות מקרים כאלה בעתיד.
חי גרוסמן
האמת פשוטה. כאשר מציעים להעביר נושא לוועדה כל חבר כנסת יכול לקום ולומר:

אני מציע להעביר את הנושא לוועדה מסויימת. אם יש חילוקי דעות - ועדת הכנסת

מוזליטה. פשוט כאשר העבירו את החוק הזה בפעם הראשונה, אחרי הקריאה הראשונה,

חברת-הכנסת אורה נמיר לא שמה לב ולא עמדה על המשמר.

היו"ר מי רייסר;

הוחלט; להעביר ליו"ר הכנסת וליו"ר ועדת העבודה והרווחה את קטע הפרוטוקול

בו דנה הוועדה בנושא הנ"ל.

ד. פניית חה"כ גאולה כהן בנושא שימוש לרעה בזכויות חבר-הכנסת ביטון

בענין מעטפות פטורות מתשלום בדאר

אקרא לפניכם את מכתבה של חברת-הכנסת גאולה כהן המופנה ליו"ר ועדת הכנסת:

"הנני מצרפת בזה מעטפות פטורות מתשלום. על המעטפה כתוב וזבר-הכנסת צירלי

ביטון ואילו השולח את המכתב הוא מר גדעון ספירו. אני מבקשת ממך להעלות את הנושא

על סדר יומה של הוועדה, שכן יש כאן לדעתי ניצול לרעה של הטבה הניתנת לחבר הכנסת

ורמיה מצירו של השולח מר גדעון ספירו שהודיע לדאר הכנסת שאלה הם מכתביו של

חבר-הכנסת צירלי ביטון. זאת לא הפעם הראשונה שמר גדעון ספירו ניסה להעביר במרמה

חומר לתוך הכנסת ויעיד על כך קצין הכנסת.".

לפני שנפתח את הדיון בנושא זה בוועדת הכנסת שהיא הכתובת לכך, אני מבקש

לשאול את החברים האם להזמין את חבר-הכנסת צירלי ביטון לדיון בנושא זה או שנקיים

את הדיון בלעדיו. אני מבין שכן נזמין אותו. אם כך נושא זה יהיה הנושא הראשון על

סדר יומה של הוועדה בשבוע הבא. חברים שירצו לעיין בדוגמאות של המעטפות יוכלו

לעשות זאת. למעשה כל וזכרי הכנסת קיבלו מכתבים כאלה.

סוכם: לדון בנושא הנ"ל בישיבה הבאה בנוכחות חבר-הכנסת צירלי ביטון
היו"ר מ' רייסר
מבחינתי אין יותר נושאים על סדר יומה של הוועדה. אם לחברים יש נושאים

נוספים - בבקשה.

ה. שונות
מי איתן
א. עלינו להעלות לדיון בוועדה נושאים שהתחלנו לדון בהם ונשארו תלויים

ועומדים. יש נושאים שנשארו פתוחים. אפשר בלי בושה ובהכרה במקום לתקוע אותם לומל

שמורידים אותם מסדר היום. לפחות לגבי נושאים שקיבלנו על עצמנו התחייבויות שנעלה

אותם לדיון. אני מבקש שיו"ר הוועדה יעלה לדיון את הנושאים האלה ונקבל סיכום כזה

או אחר. אלה נושאים שהשקענו בהם אנרגיה רבה ולא סיימנו הדיון בהם, כמו נושא חוק

חסינות חברי הכנסת.
היו"ר מי רייסר
זה ברור לחלוטין. אין שום נושא שיהיה תקוע. יש נושאים שהדיון בהם עוד לא

הסתיים. כל הנושאים רשומים ויעלו על סדר יומה של הוועדה. אין שום נושא שישאר

בוועדה ללא דיון.



מי איתן;

העליתי נושא הסרת החסינות של חברי הכנסת תופיק זיאד ומוחמד מיעארי. היה לי

ברור לחלוטין שמיר בישיבה הראשונה יידון הנושא. התקנון קובע שהריון בבקשה

יתקיים בישיבה הראשונה של ועדת הכנסת. הדיון לא התקיים עד היום בגלל כל מיני

טעויות שונות ומשונות שקרו בלשכת יו"ר הכנסת ואחר כך כאן. אחר-כר חבר-הכנסת

תופיק זיאד היה בחוץ-לארץ וויתרנו על הדיון כתוצאה מכך שהוא לא יכול היה להשתתף.

והדיון נדחה. אני מבקש שבישיבה הראשונה בשבוע הבא לא יתקיים הדיון בנושא שהעלתה

חברת-הכנסת גאולה כהן למרות חשיבותו, אלא שיתקיים דיון בנושא שהעליתי. גם בענין

הזה יש להחיל אותו כלל. לא מקובלת עלי השיטה הזאת שאולי מקובלת בהרבה מאוד

אורחות חיים דמוקרטיים, לבחור כל מיני נושאים ולהגיד שישארו שם, יעלה עליהם אבק,

איכשהו זה יהיה סוג שלישי של הכרעה, לא בעד ולא נגד אלא אבק בתיקים.

ו. פניית חבר-הכנסת איתן בנושא הנואמים בישיבה מיוחדת של הכנסת

ברצוני להעלות נושא שכחבר כנסת חדש אני קצת מתלבט בו. אולי אני טועה. אתמול

קיימה הכנסת דיון חגיגי. כמובן שלא רציתי לפגוע במעמד ולכן לא הערתי הערה זו

בישיבת הכנסת אתמול. אבל פתחתי את התקנון וקראתי בסעיף 58 בו כתוב: "בישיבה

מיוחדת של הכנסת המוקדשת לציון של מאורע ינאם יושב-ראש הכנסת או חבר הכנסת

שיושב-ראש קבע לכך, ויכול שינאם ראש הממשלה או חבר הממשלה שראש הממשלה קבע לכך".

כלומר, יש מתכונת מסויימת של הנואמים בישיבה מיוחדת של הכנסת.

בחלק גי של התקנון "פירוש התקנון - תקדימים" נאמר בסעיף 148 של התקנון:

"הכנסת לא תדון בשום ענין בצודת דיון החורגת מהוראות החקנון, או מהתקדימים, אלא

אם כן דנה והחליטה ועדת הכנסת על כך.".

אני חושב שאם יושב-ראש הכנסת רצה לקיים את הישיבה החגיגית ולשמור על

התקנון, מאחר והתקנון מקנה בישיבה חגיגית אפשרות רק לו עצמו או למי שהוא יחליט

שידבר במקומו, הוא החליט להדחיב את מסגרת הדיון, הוא חייב היה להביא זאת לוועדת

הכנסת.
שי וייס
טוב שאתה מעיר היום בישיבת ועדת הכנסת ולא הערת אתמול בישיבת הכנסת.
מי איתן
אולי אני טועה, אבל כך היו פני הדברים. אני חושב שצריך להעיר ליושב-ראש

הכנסת משום ששמירת התקנון היא גם חובתו ולא רק חובתנו.
היו"ר מי רייסר
אם אין הסבר הסותר את דברי חבר הכנסת מיכאל איתן - אני חושב שהוא בהחלט

צודק ואני מציע להעביר את הקטע הזה של פרוטוקול הישיבה לעיונו של יושב-ראש

הכנסת.
ש י י עקבסון
ביקשתי לפני כן להסביר. אני חייב קצת לעגן את דברי בהיסטוריה של הכנסת.

בעבר הרחוק היו בישיבות מיווזדות נואמים נציגי כל הסיעות. הישיבות הפכו

למשעממות. עם הבחרו של קדיש לוז, זכרונו-לברכה, הוא הציע והכל הסכימו, שהוא

יהיה הדובר היחיד באירועים כאלה ואמנם כך היה. אני זוכר את ההלל והשבח של מנחם

בגין לקדיש לוז על נאומו הגדול הראשון שהיה בכ"ז בניסן.



ברבות הימים הותקנה התקנה הזאת של שני נואמים - אחד מטעם הממשלה ואחד מטעם

הכנסת באירועים מי ורודים. אבל כמובן שיושב-ראש הכנסת נהג לפתווז את הישיבה ולא

אמר רק "אני פותה את הישיבה" אלא אמר כמה מלים. לכן נשתרש הנוהג שיושב-ראש

הכנסת פותח בדברי פתיהה במשך שלוש-ארבע-המש דקות ואיש לא ערער על הנוהג הזה.

לגבי הישיבה הזאת - הרומן התחיל עוד מהכנסת הקודמת, כאשר יושב-ראש הכנסת

קיבל הודעה שיובד-הכנסת דב שילנסקי נתמנה מטעם הממשלה לטפל בכנס הזה. לכן ראו

אותו כנציג הממשלה. כמובן שמטעם הכנסת היתה חברת-הכנסת תייקה גרוסמן. כר נקבע

הסדר. לפני שבוע-וחצי קיבל יושב-ראש הכנסת הודעה שגם ראש הממשלה רוצה לנאום

בהזדמנות זאת. יושב-ראש הכנסת לא יכול היה לסרב לראש הממשלה, כי הממשלה רשאית

בכל עת למסור הודעה. דאש הממשלה יכול לבוא בכל עת ולמסור הודעה בכנסת בכל

ישיבה. וזה מה שהיה בישיבת הכנסת אתמול.

ש' דורון;

ההערה התקנונית היא במקומה. בוודאי יושב-ראש הוועדה יבקש שיושב-ראש הכנסת

יפנה להבא לוועדה. אבל בהזדמנות זאת אני רוצה לומר שלא ראיתי את הישיבה אתמול

כישיבה הגיגית. היתה זאת באמת ישיבה היסטורית. אני רוצה לומר שמאז שאני חברת

כנסת זאת היתה הישיבה המרגשת, המרשימה, השפה דלה מלתאד אותה.

אני רוצה להגיד ליושב-ראש הכנסת ולכל מי שעסק אתמול בנושא - ובעיקר לנואמים

- אבל מהאקורד הראשון של המקהלה, של בחירת המקהלה. הנאומים של חברי הכנסת גרוסמן

ושילנסקי ושל יו"ר הכנסת וראש הממשלה - כולם התעלו על עצמם. למרות הרקע העצוב.

גם לי עמדו דמעות בעיניים.

יחד עם הבקשה שלהבא תהיה פניה לוועדת הכנסת, אני מבקשת שהוועדה גם תאמד

דברי הערכה, כי זו היתה הכנסת במיטבה. הלוואי וכל בית בישראל היה צופה בישיבה

שאמנם הועברה בשידור ישיר בטלוויזיה. אני חושבת שצריך להקרין את הישיבה הזאת

בפני תלמידי בתי הספר. זאת היתה באמת ישיבה יוצאת מן הכלל שהביאה כבוד לכנסת

ולעם ישראל.

שי וייס;

חברת-הכנסת דורון אמרה מה שרציתי להגיד ואני מצטרף לדבדיה.

היו"ר מי רייסר;

אני מציע שנסכם את הנושא שהעלה חבר-הכנסת איתן בכך שנשלח את הפרוטוקול של

הדיון לעיונו של יושב-ראש הכנסת. אני שמח מאוד על ההערה של חברת-הכנסת דורון.

אני אישית שותף לה. כאשר יושב-ראש הכנסת יקרא את הפרוטוקול אני מקווה שהדברים

להבא יהיו כהלכה.

סוכם; להעביר לעיונו של יושב-ראש הכנסת את הקטע הנ"ל של הפרוטוקול,

הישיבה ננעלה בשעה 11.03

קוד המקור של הנתונים