הכנסת האחת-עשרה

מושב ראשון



פרוטוקול מסי 37

מישיבת ועדת הכנסת

מיום שלישי, י"ד בשבט התשמ"ה - 5.2.85, בשעה 9.00 בבקר

חברי הוועדה: ש' דורון - מ"מ היו"ר

ר' אדרי

מי איתן

ב' בן-אליעזר

ש' וייס

א' ורדיגר

ת' טובי

די ליבאי

י י שריד

מוזמנים;

מי כהנא - וזבר הכנסת

ש' יעקבסון - מזכיר הכנסת

ג' בר-יוסף - סגן מזכיר הכנסת

ש' כרם - סגנית מזכיר הכנסת

היועץ המשפטי של הוועדה; צי ענבר

מ' ברפי

נ' רינגלר

סדר-היום; א. קביעת מסגרת הדיון בהצעת אי האמון לממשלה מטעם סיעת התחיה;

ב. פנייתו של חבר הכנסת כהנא לאפשר לסיעת יוזיד

להביע אי אמון לממשלה;

ג. ערעורו של וזבר-הכנסת שטרית על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים

שלא להכיר בדחיפות הצעתו לסדר-היום בנושא טאבה;

ד. הקדמת הדיון בחוק היטל על שירותים מיובאים

(הוראת שעה)(תיקון), התשמ"ה-1985;

ה. פניית טגן יו"ר הכנסת דב בן--מאיר בנושא

ההצעות הדחופות לסדר היום של סגני יו"ר הכנסת;

(נתקבל ביום 11.2.85)

ו. קביעת מסגרת הדיון לנושא הארגונים הוולונטריים בישראל -

מאת תה"כ דב בן-מאיר;

ז. קביעת הוועדה שתדון בהצעה לסה"י בנושא: בלימת הסתעפות

הפעילות המסיונרית בישראל - מאת חה"כ שאקי;

ח. פניית וזבר-הכנסת טובי שהכנסת תדון בנושא: הקמת אזור

סהר חופשי בישראל;

ט. קביעת הוועדה שתדון בהצעה לסה"י בנושא: מצוקתם של יהודי סוריה -

מאז הה"כ כהן-אבידב, שאקי, הכהן, שריד וגאולה כהן;

עלייתה של שארית גלות תימן - מאת וזה"כ מרים תעסה-גלזר

יא. קביעת הרכב הוועדה המשותפת של ועדת החינוך והתרבות

וועדת העבודה והרוווזה שתדון בהצעת וזוק לימוד חובה

(תיקון מס' 11) (תיקון מס' 4), התשמ"ה-1985.

אני פותחת את הישיבה. אני רוצה לברך את היושב-ראש הקבוע של הוועדה לרגל בר

המצוה של בנו. זו הסיבה שהוא נעדר מהישיבה. נאחל לו ולמשפחה כל טוב.

אני רוצה לומר מראש שבשעה 0.00 1 אני חייבת להיות בוועדת החוץ-והבטחון ולכן

נסיים את הישיבה כמה דקות לפני השעה 10.00

א. קביעת מסגרת הדיון בהצעת אי האמון לממשלה מטעם סיעת התוזיה

הכנסת תדון היום בהצעת סיעת התחיה להביע אי אמון לממשלה בשל אזלת-ידה בטיפול

בבטחון ביהודה ושומרון ובהבטוזת חיי המתיישבים. ועדת הכנסת מתבקשת לקבוע מסגרת

לדיון זה.

אני מציעה - כפי שאנחנו נוהגים בדרך-כלל - לקבוע הודעות סיעות במקום דיון

בתחום של עד עשר דקות. אני מבינה שההצעה מקובלת על כולם.

הוחלט; לקבוע הודעות סיעות במקום דיון בתחום של עד עשר דקות

ב. פנייתו של חבר-הכנסת כהנא לאפשר לסיעת יחיד להביע אי אמון לממשלה

חבר-הכנסת כהנא הגיש הצעת אי אמון זהה להצעת אי האמון של סיעת התחיה. אקרא

את המכתב של חבר-הכנסת כהנא המופנה ליו"ר הכנסת: "רצייב העתק מכתב ממזכיר הכנסת

מר שמואל יעקבסון בשם יו"ר הכנסת ובו הודעה כי מנועה מסיעת יחיד להגיש הצעה

להביע אי אמון לממשלה, וזאת על-פי החלטת ועדת הכנסת האומרת כי חבר הכנסת יחיד

אינו רשאי להציע אי אמון לממשלה. לדעתי, ההחלטה הנ"ל מדברת על חבר כנסת יחיד

מסיעה שהיא מורכבת מיותר מאדם אחד ואין כוונתה לאסור על סיעת יחיד מלהגיש הצעה

כזו, ככתוב בתקנון הכנסת בסעיף 36(א). משום כך אבקש מהוועדה להורות ליו"ר הכנסת

לאשר את הצעת אי האמון לממשלה של סיעת כך. כמו כן אבקש להופיע לפניכם כדי לנמק

את בקשתי. ".

הגשנו אתמול בקשה להביע אי אמון לממשלה. אכן ידענו שיש החלטה של ועדת

הכנסת מיום חי באדר בי, התשכייז - 20.3.67 האומרת שחבר כנסת יחיד אינו רשאי להציע

אי אמון לממשלה. אני חושב שהכוונה בהחלטה הזאת של ועדת הכנסת היא פשוטה: שאסור

לחבר כנסת אחד החבר בסיעה שיש בה מספר חברים להגיש הצעת אי אמון לממשלה. אבל לא

יעלה על הדעת שסיעת יחיד, בגלל העובדה שהיא סיעה של אדם אחד, לא תוכל ליהנות

מהזכות הבסיסית והיסודית להציע אי אמון לממשלה.

מכיוון שהיום תועלה הצעה דומה להבעת אי אמון לממשלה מטעם סיעת התחיה, אני

מבקש את הזכות להציע אי אמון לממשלה. אני חושב שיש פה ענין וזשוב מאוד מעל ומעבר

להצעה זו והוא שאלת שלילת הזכות היסודית מסיעת יחיד להביע אי אמון לממשלה משום

שיש לה רק חבר אחד.

אבקש מהיועץ המשפטי של הוועדה וגם ממזכיר הכנסת א. להתייחס לתקנון

ולפירושו; ב. לציין תקדימים שהיו בכנסות ישראל לגבי מקרים דומים של חבר כנסת או

סיעת יחיד שביקשו להביע אי אמון לממשלה ואיך פעלה ועדת הכנסת.



צי ענבר;

לא אתייחס לתקדימים, מזכיר הכנסת הוא הבקיא בהם. בנוסף על כך פעמים רבות

יש חילוקי דעות בין התקדימים שנקבעו לבין פרשנות משפטית גרידא. פרשנות משפטית

מתייחסת לאיר משפטן רואה חוק מסויים ומפרש חוק מסויים, ואילו תקדימים נקבעים

על-פי החלטות לאו דווקה על רקע משפטי טהור.

שאלת אי האמון באה לידי ביטוי קודם כל בסעיף 24 לחוק יסוד: הממשלה, בו

נאמר: "הביעה הכנסת לממשלה אי אמון, יודיע על כך יושב-ראש הכנסת לנשיא המדינה

ורואים את הממשלה כאילו התפטרה ביום הבעת אי האמון". זאת ותו לא.

הכנסת, למיטב זכרוני, אין בנושא הזה הסברים וזה מן הדברים

שנקבעו בתקנון הכנסת.

תקנון הכנסת מדבר על כך בסעיף 36. הוא קובע שתי אפשרויות להצעת אי אמון:

זו שמוגשת מלכתחילה כהצעת אי אמון; וזו שבסיום הדיון בכל סעיף העומד על סדר היום

רשאית סיעה להציע הבעת אי אמון לממשלה.

לשונו של סעיף 36(א) ברורה: "כל סיעה רשאית להציע לסדר-היום סעיף על הבעת

אי אמון לממשלה". כל סיעה. משמעות הדבר: א. כל; ב. סיעה. אם סיעה היא סיעה

מסיעות הכנסת - לפי לשון הסעיף, לא משנה גודלה של הסיעה, היא כל סיעה קיימת -

היא רשאית להציע הבעת אי אמון לממשלה.

אס כך גם חבר כנסת אחד הוא סיעה.

בהערה בשוליים המסומנת בכ7כב - בסעיף קטן (ב), נאמר: "חבר כנסת יחיד אינו

רשאי להציע הבעת אי אמון לממשלה". בנוסף על סיעות יחיד היו לנו מקרים שחברי

כנסת יחידים לא הוכרו כסיעות. לדוגמה: דיין שהיה חבר כנסת יחיד.

הם לא נבחרו לכנסת כיחידים, אלא פרשו מסיעותיהם תוך כדי הקדנציה והפכו

ליחידים.

כן. כלומר, הם לא הוכרו כסיעות, אלא כחברי כנסת יחידים.

כאשר סיעה הגיעה לכנסת כסיעה, על-פי כל הכללים, בין אם זה חוק מימון

מפלגות, בין אם זה על-פי כל קריטריון אחר - היא סיעה. בשאלה קונסטיטוציונית כה

חשובה של הבעת אי אמון לממשלה אינני רואה אפשרות לשלול מסיעת יחיד את הזכות

להביע אי אמון לממשלה.

כיצד גובש המושג של וזבד כנסת יחיד? - בשנים עברו, בשנים רחוקות, זה התחיל

עם פרישתו של יונה כסה מסיעת מפא"י והשאלה שנשאלה בוועדת הכנסת היתה איזה מעמד

לתת לו, האם מעמד של סיעה או לא? אז גובש המושג של חבר כנסת יחיד. באחת הכנסות

חבר כנסת יחיד שפרש מסיעה - היה זה שמואל מיקוניס ואחר-כך אורי אבנרי - הגישו

הצעה להביע אי אמון לממשלה. השאלה הועברה לדיון בוועדת הכנסת. ועדת הכנסת קבעה

שחבר כנסת יחיד איננו יכול להגיש הצעת אי אמון לממשלה. אז באמת היו ויכוחים אין

סוף. אקרא לפניכם מה אמר פנוזס רוזן אחרי ההחלטה: "אבקש שיירשם בפרוטוקול

שהצבעתי נגד הצעה זו" - שחבר כנסת יחיד אינו רשאי להציע הבעת אי אמון לממשלה -

"כיוון שלאור המצב המשפטי התקנוני כיום ייתכן שחבר כנסת יחיד מהווה סיעה" -



מדובר בחבר הכנסת שלא נכנס לכנסת כסיעה - "ולסיעה, בהתאם לתקנון, הזכות להגיש

הצעת אי אמון".

ההלכה היא שחבר כנסת יחיד איננו יכול להגיש הצעת אי אמון לממשלה. השאלה

היא אם מורים כן או לא מורים כן. כמעט בכל תולדות הכנסת, ואני לא יכול להתחייב,

במשך 25 שנים, לפני כן אולי כן, לא נתנו לסיעת בת איש אחד להגיש הצעת אי אמון.

אני אומר: לא נתנו. לא היתה פסיקה כזאת. יש הלכה ויש מעשה.

די ליבאי;

מר יעקבסון, המקרה שציינת עכשיו הוא אודות חבר שפרש מסיעה, התקיים דיון

ונתקבלה החלסה לגביו. האם אתה יכול להסב תשומת לבנו לדיון שהתייוזס לשאלה של חבר

כנסת שנבחר כסיעת יחיד, התקיים -דיון ושללו ממנו את הזכות להביע אי אמון לממשלה.

שי יעקבסון;

גדעון האוזנר נבחר לכנסת כסיעת יחיד, הגיש הצעת אי אמון לממשלה, יושב-דאש

הכנסת לא אישר את הצעתו, התקיים דיון בוועדת הכנסת והדיון לא תם. גדעון האוזנר

לא הגיש את הצעת אי האמון שלו.

שי וייס;

לו היתה לנו כמובן תשובה על הדיון שלא תם היה פשוס יותר לנהוג לפי

התקדימים, אם כי אני לא תמיד באופן מקודש מתפעל מכל התקדימים. כולנו בני אדם.

חשוב לדעת את התקדימים, אבל זה לא תמיד חיוני לנהוג על פיהם, למרות שאפשר ליצור

תקדימים.

אני מתקשה ליצור כאן תקדים שנראה לי בלתי חוקתי מיסודו. יש פה התנגשות בין

שני עקרונות. ברור לי לחלוטין שכל עוד שבמדינת ישראל שיטת הבחירות הנוכחית היא

השיטה הקיימת - ואני תומך בה מאוד - וכל עוד יכולות להיות סיעות יחיד, כמובן

שכעקרון על פי השקפתי זה לא יכול להפריע לדמוקרטיה, סיעות קטנות הן סיעות מחאה

והמחאות של היום הן הפרוגרמות של המחר. אני לא מתכוון לחבר הכנסת כהנא, אני

מקווה שחבר הכנסת כהנא לא יהיה הפרוגרמה של המחר. אני מדבר במישור העקרוני. אני

לא יכול גם לאפשר לסיעות יחיד להיבחר וגם לשלול מהן את הזכויות האלמנטריות של

סיעה, כגון; הבעת אי אמון לממשלה. אם תהיה החלטה שלצורך הבעת אי אמון בממשלה

סיעה נוזשבת מי שהיא סיעה בת 2, 3, 4, 8 חברים - זה ענין אחר. זאת לא יכולה

להיות החלטה של ועדת הכנסת, אלא ברמה של שינוי התקנון.

אני מודה בכך שאין לי שום אינטרס מיוחד לסייע לעבודתו של חבר-הכנסת כהנא

אבל אני לא יכול לכופף את כל הכללים רק משום שהסיעה הזאת נכנסה לכנסת. מי שרוצה

לצמצם את התופעה הזאת צריך לעשות את הכל כדי שאולי סיעות כאלה לא תכנסנה לכנסת.

אשר על כן אני מתקשה מאוד למנוע מסיעת יחיד לפעול על-פי התקנון ולהגיש הצעת

אי אמו ן לממשלה.

אי ורדיגר;

כיוון שהתקנון קובע באופן בדוד שסיעת יחיד היא סיעה לגבי כל הזכויות. אני

לא רואה בכלל חשיבות לתקדימים. טוב ששמענו כאן ממר יעקבסון הוותיק שבו ותיקים,

הבקיא שבבקיאים, הזוכר את המקרים, שלגבי גדעון האוזנר שנבחר כסיעת יחיד הדיון

בוועדת הכנסת לא תם. כלומר, לא היה עדיין תקדים ששללו מסיעת יחיד להגיש הצעת

אי-אמון לממשלה.

שי יעקבסון;

לא נתנו לו להגיש הצעת אי אמון לממשלה.



אי ורדיגר;

לא נתנו לו - לא נתנו, אבל זה לא נקרא תקדים, כיוון שהיה דיון והדיון לא

תם. יש תקנון והתקנון אומר במפורש שקיימת סיעת יוזיד. אם אנחנו נלך לפי תקדימים

- נניוז שהיום נתתיל בדיון, אם לסיעה של שני חברי כנסת יש זכות להעלות הצעות

דחופות נחליט כאן וניצור תקדים שגם סיעה של שני וזבדי כנסת לא תוכל להגיש הצעות

דחופות לסדד היום. מדוע דווקה סיעת יחיד? מדוע לא סיעה המונה שנ? חברי כנסת?

אולי אפילו סיעה המונה שלושה חברי כנסת? אם אנחנו רוצים למנוע מסיעות קטנות

להשתתף בבחירות, הכנסת היא סוברנית ואנחנו יכולים להחליט על שינוי שיטת הבחירות,

אל העלאת אחוז החסימה, אבל כל זמן שיש בתקנון שחבר כנסת יחיד שנבחר כסיעה - החבר

השני והחבר השלישי שברשימתו לא נכנסו לכנסת - הוא נבחר לבדו אי-אפשר לשלול ממנו

חלק מזכויות סיעה ולהשאיר לו חלק מהזכויות. אם לגבי מימון מפלגות הוא נחשב

לסיעה, ולגבי הצעות אי אמון לממשלה אנחנו שואלים את עצמנו.

על כן אני חושב שאנחנו צריכים לקבוע כאן שחבר כנסת שנבחר לכנסת כחבר כנסת

יחיד, לא חבר כנסת שפרש מסיעתו, הוא סיעה ויש לו כל הזכויות שיש לסיעות אחרות.

ת' טובי;

האם יש היום ערעורים על החלטות יו"ר הכנסת והסגנים שלא להכיר בדחיפות הצעות

לסדר-היום?

יש ערעור אחד. יש היום בעיה עם סגן יו"ר הכנסת. סיבות טכניות. אני מקווה

שתוך כדי הישיבה מישהו יגיע. לא באשמתי וגם לא באשמתם. יש היום סיבות שנעדרים

מהבנין בשעה זו.

ת' טובי;

אני רוצה להעיר לגבי המציאות, התקדימים ומה שקיים. לפי מיטב ידיעתי הנוהג

הקיים במשך כמה קדנציות, וידוע שכך נוהגים, שסיעה שיכולה להגיש הצעת אי אמון היא

סיעה המונה שני וזבדי כנסת ומעלה. סוב או לא סוב - כך נהגו וכך פירשו את הכוכב

הזה שבשולי התקנון. יכול להיות שיש מקום לדון מחדש בסעיף הזוז ותרגומו המעשי.

ייתכן שצריך לדון בנושא.

אני מציע במקרה הקונקרטי לא לחרוג עכשיו מהנוהג הקיים שעליו הצביע מזכיר

הכנסת מר יעקבסון. נעמיד על סדר יומה של הישיבה באופן מסודר את כל המקרים שהיו

בעבר וכל הדיונים שהיו. זה דבר תקנוני בעל משמעות ומשקל רב ובהחלט נדון בנושא

ונקבל החלטה.

לגבי היום אני מציע לא להתערב בפסיקת יושב-ראש הכנסת שפסק שסיעת יחיד איננה

רשאית להגיש הצעת אי אמון לממשלה. לגבי התקנון, הסעיף בתקנון ופירושו - נקיים

דיון יסודי. לא באופן מקרי נשנה נוהג ותקדים שהיה במשך שנים רבות בכנסת.

אני מבקש לדעת, האם אכן זה היה התקדים?

כן.



י' שריד;

אני לא ותיק בבית הזה כמו חבר-הכנסת תופיק טובי, אבל גם אני יושב בוועדת

הכנסת כבד 11 שנים. לפי מיטב זכדוני, אני לא זוכד דוגמה אוזת שבה נתאפשד לטיעה

של וזבד כנטת יחיד להגיש הצעת אי אמון. נכון שהענין נשאד בעדפול מטויים, אבל אני

לא חושב שהמקדה שלפנינו הוא המקדה שבגללו אנחנו צדיכים לטלק את העדפל. אם מישהו

דוצה להעלות זאת כטוגיה עקדונית, האם טיעה של חבד כנטת יחיד יכולה או לא יכולה

להגיש הצעת אי אמון - זה נושא שבהחלט יכול לעלות לדיון בוועדה. אבל אם 11 שנים

אנחנו נוהגים שלא לאפשד - אינני חושב שבמקדה הזה שלפנינו אנחנו צדיכים לגייט

לעצמנו את מיטב הדגישות המיוחדת. יש לי השקפה משלי, יש בזה משהו גדוטסקי מצד

שאנחנו מקפידים על קוצו של יוד בגינונים של דמוקדטיה למי

שבז לדמוקדטיה בכלל ולכללים שלנו. אילמלא היו תקדימים - ייתכן ולמישהו היתה

לא חיה אף תקדים אחד ועכשיו ביום שלישי, 5 בפבדואד, אנחנו

צדיכים לקבוע תקדים שהוא גזוד על פי מידותיו של האיש הזה - יש קושי. אבל מה

הקושי אם ב-11 שנים לא אישדו לטיעת יחיד להגיש הצעת אי-אמון לממשלה, עכשיו בגלל

שיש עדעוד ופדיטה על הנימים שלנו כאנשים הגונים שצדיכים גם למי שלנו לזדה לנהוג

אתו על-פי מינהל הדמוקדטיה. יש לנו כל התקדימים של 11 שנים, ננהג לפי הנוהג

הקיים, אם מישהו לא דוצה להחליט.

אני מבקש בענין זה התייעצות טיעתית. הענין דציני. יש גם תקדים שלא נטתיים

הדיון. כל זמן שלא נטתיים הדיון - החלטתו של יו"ד הכנטת בעינה עומדת ונדון

בנושא בזמן שנדון.

לא צדיר לקבל את העדעוד - זה הכל.

אילו היו טוענים טענה כזאת עכשיו בפנינו כבית משפט אני משוכנע שבית המשפט

שמעתי טענות, אנחנו דוחים למתן החלטה. זו שאלה לא פשוטה. מצד אחד

מבקשים מאתנו ליצוד תקדים. אחדי ששמעתי את דבדי מזכיד הכנטת הבינותי שעד היום

חבד כנטת יחיד לא הודשה להגיש הצעת אי אמון לממשלה. השאלה היא האם הוא לא הודשה

דק משום שהוא פדש מטיעתו - זאת ניסיתי לבדד - או לא הודשה גם כאשד הוא היה טיעת

יחיד שכך נבחדה לכנטת. כפי שהיה המעשה עם גדעון האוזנד, התקיים דיון שלא הטתיים

ובטופו של דבד הוא לא הגיש הצעת אי אמון. עד היום לא הגיש חבד כנטת יחיד שפרש

מטיעה, או חבד כנטת מטיעת יחיד, הצעת אי אמון לממשלה.

שמעתי את חוות דעתו של היועץ המשפטי ואני מחשיב אותה מאוד. לכן הטפק אם

אנחנו על בטיט הקדקע המשפטית האיתנה אם נמנע זאת. מצד אחד אומדים שניצור תקדים.

השאלה היא קונטטיטוציונ ית ממדדגה ראשונה. לא באתי מוכן לדיון בנושא זה כי לא

ידעתי שהוא על טדד היום. זכותנו להתכונן לשאלה משפטית תקדימית שכזאת. אני מבין

שיש שאלה מטויימת. נקבעה הכדעה על-ידי יו"ד הכנטת, ערערו בפנינו ואנחנו מבקשים

שהות לימים מטפר לעיין בה ולשמוע גם חוות דעת משפטית נוטפת.

אנחנו צריכים לקבל החלטה היום. הדיון בנושא ייעדך בישיבה אחדת של הוועדה.

מדוע בית משפט אם באים אליו יכול להגיד אני מבקש שהות של יומיים-שלושה

לשקול וועדת הכנטת בטוגיה משפטית מובהקת לא יכולה לנהוג כך?

מד יעקבטון יטביר מדוע אנחנו חייבים לקבל החלטה היום.

חבר הכנסת ליבאי , בסדר היום של ישיבת הכנסת היום נקבע הנושא של הצעת סיעת

התלויה להביע אי אמון לממשלה. אתמול הגיש חבר-הכנסת מאיר כהנא כדת וכדין לפני

השעה 2.00 1 גם הצעה משלו. הוא קיבל תשובה מיו"ר הכנסת שסיעת יחיד אינה רשאית

להגיש הצעת אי אמון לממשלה. אם אתה אומר שוודת הכנסת לא תקבל היום כל הכרעה -

כיצד ינהג יו"ר הכנסת לגבי בקשתו של חבר-הכנסת מאיר כהנא?

הוא ינהג לפי התלטתו, כי לא התקבל ערעור. אם חבר-הכנסת כהנא ירצה הוא יגש

היום לבג"צ ויבקש שבג"צ יתערב עוד היום. אני רוצה לראות בג"צ מחליט בשעה אחת

אחרת. אני לא מוכן מיום להצביע נגד חבר-הכנסת כהנא. יש לו סענה מסויימת והסענה

היא רצינית. אם היום זה יעלה להצבעה - אינני מוכן להצביע נגדו. מאידך גיסא,

אני יודע שאני יוצר תקדים לתקופה של לפחות 4 שנים, שכל חבר כנסת בודד יוכל להגיש

הצעת אי אמון. אינני יודע אם זה באמת מה שמשתקף מהמצב המשפסי-חוקתי-תקנונ י. לא

היתה לי שהות לבדוק זאת. וזבד הכנסת כהנא לא צריך לאבד את זכותו בהחלסה סופית

היום והוא גם לא צריך לקבל כתקדים דבר בהרף עין. הייתי אומר אותו הדבר אם

היינו יושבים כבית משפס. הייתי רוצה לראות שבג"צ מחליט בסוגיה משפסית סבוכה

כזאת תוך שעה.

השאלה סבוכה. יש בינתיים החלסת יושב-ראש הכנסת, אינני מוכן להפוך אותה

כלאחר יד. אינני מוכן להצביע היום נגד חבר הכנסת מאיר כהנא, כי הענין הזה דורש

עיון רציני. אני מבקש שהות ללמוד את הנושא לפחות למספר ימים או שבוע ימים.

י י שריד;

יש לי הצעת ביניים שאולי וזבר-הכנסת ליבאי יוכל להצטרף אליה. אני מבין את

הקושי של חבר-הכנסת ליבאי לקבוע החלטה שיש לה משמעות ותוקף תקדימי בענין כזה.

יש דבר שהזמן גרמו ועלינו להחליט בעניינו. אחרת אנחנו גם מעמידים את יו"ר הכנסת

במצב קצת בלתי אפשרי. אנחנו מחוייבים גם במעמדו ובכבודו של היו"ר. הוא לא עשה

את מה שעשה מתוך חדווה, גם לו היו שיקולים פרלמנטריים רציניים ביותר. לכן אני

לא חושב שאנחנו יכולים להעמיד אותו במצב כזה.

הצעתי היא זאת. אנחנו נחליט היום מה שנחליט. נאמר שאין בהחלטתנו כדי

לקבוע תקדים בענין אפשרות או אי-אפשר של טיעות של חבר כנסת יחיד להגיש הצעת אי

אמון לממשלה. דיון בענין זה יתקיים בזמן הקרוב ביותר.

די ליבאי;

לא מקובל עלי.

חבר-הכנסת ליבאי, אנחנו לא יכולים להימנע עכשיו מהכרעה.

די ליבאי;

מדוע? יכולים להצביע. וזברים יחליטו אם הם רוצים דמיה בהתאם לבקשתי, או אם

הם רוצים להכריע עכשיו.



צי ענבר;

אני מבקש להפריד בין שני עניינים, בין ענין קביעת סדר היום על-ידי יו"ר

הכנסת, מה הוא מכליל בו ומה אינו מכליל בו-, לבין השאלה העקרונית שהופנתה לוועדת

הכנסת והיא איך יש לפרש את סעיף 36. ועדת הכנסת איננה מוסד לערעורים על

החלטותיו של יו"ר הכנסת. זה כבר נקבע. ועדת הכנסת משמשת ערעור רק במקום

שהתקנון הקנה לה במפורש את הזכות לשמש ערעור. למשל, אם יו"ר הכנסת קובע שהצעה

מסויימת זהה להצעת חוק קודמת שהוגשה ולכן היא לא תידון באותו מושב - יש ערעור

לוועדת הכנסת. הצעות דחופות - ועדת הכנסת איננה ערעור, ועדת הכנסת היא הגוף

המכריע על-פי התקנון. על-פי התקנון היא לא מוסד ערעור על החלטת יו"ר הכנסת

והסגנים. אם הם לא הכריעו - הוועדה מכריעה. כך כתוב בתקנון.

לכן בענין סדר היום - על סדר היום אין ערעור לוועדת הכנסת. סדר היום הוא

שאלה נפרדת. כאן הוצגה לוועדה שאלה משפטית. בשאלה המשפטית הסבוכה זכותה של

הוועדה לקבוע שהיא רוצה לדון. שאלת סדר-היום היא נושא המוזכר בצורה אחרת

בתקנון.

די ליבאי;

אני נקרא לנהל את ישיבת ועדת הביקורת ואני נאלץ בשלב זה לעזוב את הישיבה.

אני מבקש להעמיד להצבעה את הצעתי לדחות את ההכרעה לישיבה הבאה.

י י שריד;

יש לי הצעה שאולי חבר-הכנסת ליבאי יקבל אותה. הצעתי היא זאת; אחרי דברי

ההבהרה של היועץ המשפטי של הוועדה, ועדת הכנסת מחליטה לדון בסוגיה האם מותר או

אסור לסיעת יחיד להגיש הצעת אי-אמון לממשלה.

די ליבאי;

ולשמוע חוות דעת של מומחים למשפט קונסטיטוציוני.

י י שריד;

הדיון יתקיים במועד שייקבע. עד אז לענין זה עומדת בעינה החלטת יו"ר הכנסת.

שי וייס;

יש לי תיקון קל, אבל אם לא תהיה הסכמה אקבל את ההצעה של חבר-הכנסת שריד.

אני מציע שאנחנו נקבע שאיננו מתערבים בהחלטתו של יו"ר הכנסת. בגלל הענין

העקרוני שבסוגיה זאת - תקיים ועדת הכנסת בקרוב דיון במכלול.

י י שריד;

אני מבקש מחבר הכנסת וייס שיצטרף להצעה שלי האומרת: ועדת הכנסת מקבלת על

עצמה לדון בסוגיה הזאת במועד קרוב. עד אז עומדת בעינה החלטתו של יו"ר הכנסת.

שי וייס;

בסדר.

אני חושבת שהניסוח כפי שהציע חבר-הכנסת שריד נותן תמונה נכונה של המצב

בהתאם להסבריו של היועץ המשפטי שלנו. לכן אני רוצה להעמיד להצבעה את הצעת

חבר-הכנסת שריד.

הצבעה

ועדת הכנסת מקבלת על עצמה לדון בסוגיה הזאת במועד קרוב.

עד אז עומדת בעינה הוזלטתו של יו"ר הכנסת, כי סיעת יחיד

מנועה מלהגיש הצעת אי אמון לממשלה.

אבקש את היו"ר הקבוע של הוועדה לקבוע מועד בהקדם לקיום דיון מעמיק בנושא

העקרוני של זכות סיעת יחיד להגיש הצעות אי אמון לממשלה. בסוגיה העקרונית לא

חיווינו את דעתנו. אני בזיעתו של חבר-הכנסת ליבאי, כפי שהדבר משתקף בתקנון וכפי

שאמר גם וזבר-הכנסת ורדיגר, המצב לא ברור ולכן ניכנס לדיון מעמיק בנושא.

ג. ערעורו של חבר-הכנסת שטרית על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים

שלא להכיר בדחיפות הצעתו לסדר-היום בנושא טאבה.

לפנינו ערעור אוזד. נציג יו"ר הכנסת והסגנים איננו כאן. היות והשבוע לא

תהיינה הצעות לסדר-היום בגלל סדר היום שנקבע בכנסת, אני מבקשת לדוזות את הדיון

בערעור לשבוע הבא. אנחנו לא קוראים את הערעור ולא נכנסים לדיון.

ד. הקדמת הדיון בחוק היטל על שירותים מיובאים (הוראת שעה) (תיקון), התשמ"ה-1985

מונח לפני מכתב דחוף המופנה ליו"ר הכנסת וזה לשונו: אני מתכבד להגיש בזאת

לדיון בכנסת את הצעת חוק היטל על שירותים מיובאים. הממשלה מבקשת על-פי סעיף

113 (ג) לתקנון הכנסת כי ועדת הכנסת תחליט על הקדמת הדיון בהצעת החוק האמורה.

החוברת הכחולה מצורפת בזאת.

י י שריד;

האם הכוונה להיטל של 15% על כרטיסי טיסה לחו"ל?

(קרא את הצעת החוק)

י י שריד;

מדוע שהממשלה לא תגיש את הצעת החוק בשבוע הבא? מה בוער?

הצעת החוק דחופה.

תי טובי;

בקשת הפטור מחובת ההנחה המוקדמת על שולחן הכנסת הפכה לנוהג יום יומי.

הממשלה מבקשת פטור מחובת ההנחה המוקדמת אפילו לפני שהחוק הונח על שולחן הכנסת.

אתמול אחרי חצות, למעשה היום בבקר, החליטה הממשלה להגיש את הצעת החוק הזאת וכבר

עכשו מבקשים פטור מחובת ההנחה המוקדמת על שולחן הכנסת. אני חושב שאי-אפשר להפוך

זאת לנוהג יום יומי. אנחנו צריכים לעצור זאת באיזו שהיא צורה.

טיבם של חוקים פיסקליים שהם דורשים חקיקה מהירה.

מהיום למחר?

הכל שאלות עקרוניות. במדינות רבות מאוד סוג כזה של חקיקה הוא או בתחום

הצווים האדמיניסטרטיביים או בתחום חקיקה חירום והן לפחות דמוקרטיות כמו ישראל.

אני מעריך מאוד את השיקול של חבר-הכנסת טובי בעניינים כאלה. עם כל הכבוד, צריך

לאפשר לממשלה לפעול. מי שיתנגד לגופו של ענין - שיצביע נגד.

הצבעה

הוחלט; ברוב קולות לא להיענות לפניה הנ"ל של הממשלה

אני ודאי אבקש רביזיה על ההחלטה הנ"ל באיזה שהוא שלב במשך היום.

ה. פניית סגן יו"ר הכנסת בן-מאיר בנושא ההצעות הדחופות לסדר-היום

של סגני יו"ר הכנסת

לפנינו פניה של סגן יו"ר הכנסת, חבר-הכנסת דב בן-מאיר בזו הלשון: "בכנסת

ה-11 יש ששה סגנים ליו"ר הכנסת. מדרך הטבע גם הסגנים מגישים הצעות דחופות

לסדר-היום. אין צורך להסביר כאן כי זהמאוד לא נוח לחבריו של המציב, במוסד של

יו"ר הכנסת והסגנים המתכנס לדון בהצעות הדחופות - לדחות את ההצעה כאשר המציע

יושב ליד השולחן, משתתף בדיון ואף מצביע על ההצעה של עצמו - פריבילגיה שאין לשום

חבר כנסת אחר. משום כך אני מציע שוועדת הכנסת תקצה לכל סגן יו"ר כנסת מכסה של

שתי שאילתות נוספות רגילות בכל מושב של הכנסת ותמורת זאת לא יגישו סגני היו"ר

הצעות דחופות לסדר היום". לי יש עמדה שונה. נשמע את דעת חבדי הוועדה.

בסדר.

אם הם כל כך משתוקקים להציע הצעות דחופות לסדר-היום, מי אני שאעמוד בדרכם?

גם חברי ועדת הכנסת שומעים ערעורים של חברי ועדת הכנסת וזה הרבה יותר חמור. אם

נלך לפי העקרון הזה נצטרך למשל גם למנוע מחבר הכנסת המועמד לנשיא המדינה מלהשתתף

בבחירות לנשיא המדינה, כי במקרה נשיא המדינה נבחר ברוב של קול אחד וזה בדיוק

הקול של הנשיא הנוכחי. אין לזה גבול. אבל אם הם כל כך רוצים להגיש הצעות - אין

לי התנגדות לבקשה.

. יי . .

אני רוצה לדבר לא כיושבת-ראש, אלא כחברת ועדה. הנושא נראה לי עקרוני.

אני לא אוהבת את הקביעה שכולם שווים אבל יש כאלה ששווים יותר. אני חושבת שאפשר

לצפות מחבר כנסת גם אם הוא סגן יו"ר הכנסת לביקורת עצמית. אם הוא חושב שהוא

הגיש הצעות מעל המידה, או שהוא גורם ללחץ על-ידי נוכחותו - יש לו האפשרות לצאת

מהחדר ולא להשתתף בהצבעה על הצעתו, כפי שמקובל בוועדות הכנסת בנושאים אחרים כאשר

חבר הכנסת נוגע בדבר. או שיאמר לעצמו: הממוצע של חבר כנסת המגיש הצעות הוא איקס

- אני שם על עצמי את המגבלה של האיקס.

אני לא רוצה ליצור תקדים בנושא זה. מחר יבואו יושבי-ראש של ועדות ויגידו

שהם מאוד טרודים ועסוקים ולכן צריך לאפשר להם פריבילגיה א' או ב'. כעקרון, אני

נגד מתן פריבילגיות.

לכן אני בדעה שלא לקבל את ההצעה.

צי ענבר;

סעיף 81 של התקנון אומר: "ועדת הכנסת תקבע את מספר ההצעות לסדר היום והצעות

חוק פרטיות שכל סיעה רשאית להגיש במשר מושב פלוני בהתאם לגודלן של הסיעות, ואולם

היא תיתן אפשרות גדולה יותר, בשיעור שייראה לה, לסיעות שאינן מיוצגות בממשלה.".

א. ההצעות מאושרות לסיעות ולא לבודדים; ב. מותר להפלות

לטובה על בסיס של סיעה אופוזיציונית.

אנחנו ממילא דנים על ההצעות הדחופות וכל המסגרת הזאת. אני מציע לא להענות

להצעה.

נצטט את הסעיף בתקנון.

או שכל אחד ישקול איר לנהוג בתבונה ולא להביך את חבריו, או אם הוא מרגיש

חזק - שיגיש. אני לא רוצה למנוע מסגן יו"ר הכנסת את הזכות הזאת.

ניגש להצבעה. מי בעד הגישה שהובעה כאן על-ידי שלושה תברי הוועדה לא להענות

להצעה?

הצבעה

פה-אחד לא להיענות להצעה הנ"ל של סגן יו"ר הכנסת, דב בן-מאיר

נצרף להוזלטה את הסעיף המתאים בתקנון. הדברים נרשמו בפרוטוקול.



היו"ר ש' דורון;

ו. קביעת מסגרת הדיון לנושא הארגונים רווולונטריים בישראל - מאת חה"כ דב בן-מאיר

ועדת הכנסת מתבקשת לקבוע מסגרת דיון לנושא הנ"ל שהכנסת החליטה לכלול אותו

בסדר יומה בישיבת הכנסת ביום רביעי, 23.1.85.

מקובל בהצעות כאלה לקבוע שעה לדיון. אם אין התנגדות נקבע שעה לדיון.

הווזלט; לקבוע שעה אחת לדיון בנושא הנ"ל

היו"ר ש' דורון;

ז. קביעת הוועדה שתדון בהצעה לסה"י בנושא: בלימת הסתעפות הפעילות המסיונרית

בישראל - מאת חבר-הכנסת שאקי

הכנסת החליטה בישיבתה ביום רביעי, 23.1.85 לבקש מוועדת הכנסת לקבוע את

הוועדה שתדון בהצעה הנייל. והשר הציע להעביר את ההצעה לוועדת החוקה, חוק ומשפט.

נשמעו הצעות אחרות. לא כתוב כאן אילו הצעות ומי השמיע אותן.

ת' טובי;

אם מישהו רוצה לייצג את ההצעה האחרת - בבקשה. אחרת, נחליט לגופו של ענין.

יש פה שאלות של חירויות הפרט בתחום הדת וכן הלאה וזה שייך לוועדת החוקה,

חוק ומשפט. יש פה שאלות חינוכיות אחרות השייכות לתחום החינוך. אני מציע לקבוע

את ועדת החוקה, חוק ומשפט.

אם הצעת חבר-הכנסת וייס מקובלת על החברים - הנושא יועבר לדיון בוועדת

החוקה, חוק ומשפט.

להעביר את הנושא הנייל לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט

ח. פניית חבר-הכנסת טובי שהכנסת תדון בנושא: הקמת אזור סחר חופשי בישראל

אתמול דנה הכנסת על עבודת הכנסת. לדעתי על הכנסת לדון בסמכותה של הכנסת ומה

סמכות הממשלה לאשרר אמנות בינלאומיות. אבל באופן קונקרטי עומדת הממשלה אולי

בעוד מספר חודשים לחתום על הסכם עם ארצות-הברית בקשר לאזור סחר חופשי. הקונגרס

האמריקני ידון בנושא. יקבל או לא יקבל - נקווה שכן. אבל הכנסת בישראל בכלל אין

לה מה להגיד בענין זה. דבר ראשון מסוגו, פעם ראשונה שאנחנו עומדים בפני מצב

כזה. האם אנחנו לא חושבים שנושא כזה צריך שיבוא לעיון ולאישורה של הכנסת?

הקמת אזור סחר חופשי בישראל. אני לא מבקש החלטה מיידית.

אני לא חושבת שזה הפורום המתאים לדיון. אני חושבת שאתה צריך לפנות בנושא

הזה ליושב-דאש הכנסת שהוא יפנה לממשלה. אין זה מתפקידה של ועדת הכנסת לדון

בנושא. בהחלט יש מקום לפניה ליושב-ראש הכנסת.



היו "ר ש' דורון;

ט. קביעת הוועדה שתדון בהצעה לסה"י בנושא; "מצוקתם של יהודי סוריה"

הכנסת החליטה בישיבתה ביום שלישי, כ"ה בחשון התשמ"ה - 20.11.85, לבקש מוועדת

הכנסת לקבוע את הוועדה שתדון בהצעה הנ"ל לסדר-היום מאת חברי הכנסת: מאיר

כהן-אבידב, אבנר וזי שאקי, מנחם הכהן, יוסי שריד וגאולה כהן. היתה בעיה אם

להעביר את הנושא לדיון בוועדת העליה והקליסה או לוועדת החוץ-והבטחון. אני

מציעה, בגלל רגישות הנושא, להעבירו לוועדת החוץ-והבטחון. אני מבינה שאין

התנגדות להצעה.

הוחלט; להעביר את הנושא לדיון בוועדת הרזוץ-והבטחון

היו"ר ש' דורון;

י. קביעת הוועדה שתדון בהצעה לסה"י בנושא; "עלייתה של שארית גלות תימן"

הכנסת החליטה בישיבתה מיום שלישי, 20.11.85, לבקש מוועדת הכנסת לקבוע את

הוועדה שתדון בהצעה הנ"ל לסדר-היום מאת חברת-הכנסת מרים תעסה-גלזר. יש לי רושם

שהנושא הזה כן יכול להידון בוועדת העליה והקליטה. אני מבינה שיש הסכמה.

הוחלט; להעביר את הנושא הנ"ל לדיון בוועדת העליה והקליטה

היו"ר שי דורון;

יא. קביעת הרכב הוועדה המשותפת לוועדת החינוך והתרבות וועדת העבודה והרווחה

שתדון בהצעת חוק לימוד חובה (תיקון מס' 11) (תיקון מס' 4), התשמ"ה-1985

הכנסת החליטה בישיבתה ביום שלישי, זי בשבט התשמ"ה - 29.1.85, לבקש מוועדת

הכנסת לקבוע את הרכב הוועדה המשותפת הנ"ל שתדון בנושא הנ"ל לאחר הקריאה הראשונה.

אני בעד ועדות קטנות. אני מציעה הרכב של 6 חברים, 3 חברים מכל ועדה,

בראשות חברת-הכנסת אורה נמיר. אני מבינה שיש הסכמה.

לקבוע הרכב של 6 חברים, 3 חברים מכל ועדה

בראשות חברת-הכנסת אורה נמיר.

ישיבה נוספת של ועדת הכנסת תתקיים היום בשעה 15.00 בנושא: בקשת הממשלה

לשחרר מחובת הנחה את חוק היטל על שירותים מיובאים.

הישיבה ננעלה בשעה 10.00