הכנסת האחת-עשרה
מושב ראשון
פרוטוקול מסי 36
מישיבת ועדת הכנסת
מיום שלישי, זי בשבט התשמ"ה - 29.1.85 ,בשעה 9.00 בבקר
נכחו: סגן יושב-ראש הכנסת א' נחמיאס
חברי הוועדה;
מי רייסר - היו"ר
אי אבותצירא
ר' אדרי
מי איתן
ב' בן-אליעזר
א' גרנות
ש' דורון
שי דיניץ
ת' טובי
ז' עטשי
י י שריד
מוזמנים;
י' צבן - חבר הכנסת
ש' יעקבסון - מזכיר הכנסת
ג' בר-יוסף - סגן מזכיר הכנסת
שי כרם - סגנית מזכיר הכנסת
היועץ המשפטי של הוועדה; צי ענבר
מזכירת הוועדה; מי ברפי
קצרנ ית; ני רינגלר
סדר-היום; א. ערעורים של חברי הכנסת על הוזלטות יו"ר הכנסת והסגנים
בדבר אי הכרה בדוזיפות הצעותיהם לסדר היום;
ב. קביעת הוועדה שתדון בהצעת חוק יסוד; משק המדינה (הוראת שעה);
ג. נוהל חדש להצעות לסדר יום והצעות דוזופות לסדר היום;
ד. קביעת מסגרת הדיון בנושא הכנסת בעבודתה.
ישיבת ועדה של הכנסת ה-11 מתאריך 29/01/1985
נוהל חדש להצעות לסדר יום והצעות דחופות לסדר היום; ערעורים של חברי הכנסת על החלטות יו"ר הכנסת והסגנים בדבר אי הכרה בדחיפות הצעותיהם לסדר-היום בנושאים הבאים; קביעת הוועדה שתדון בהצעת חוק יסוד; משק המדינה (הוראת שעה), התשמ"ה-1985; קביעת מסגרת הדיון בנושא; "הכנסת בעבודתה"
פרוטוקול
אנ י פותח את הישיבה.
אני מבקשת למחות נמרצות על כתבה מסלפת, מרושעת ושאין בה גם עוברות נכונות
המופיעה היום בעתון "הארץ" לגבי ישיבת ועדת הכנסת שהתקיימה אתמול בנושא שכר חברי
'הכנסת. עמי מסי 2, המרור: "ראיתי שמעתי". אבקש ממזכירת הווערה לקרוא לפרוטוקול
את הכתבה. אני חושבת שהוועדה חייבת לדרוש מעתון "הארץ" לפרסם מחר תיקון באותו
מקום בצורה בולטת ולתקן את אי הדיוקים - זו מלה עדינה - בכתבה.
"ועדה ליוקר שכר חברי הכנסת. אם לא הספיקה לשופטי בית-המשפס-העליון התעסוקה
שמזמנת להם הוועדה לחקר משבר מניות הבנקים, החליטה אתמול ועדת הכנסת להוסיף
תפקיד לגימלאים של בית-המשפט-העליון. הוועדה נוטה להחליט כי אינה מסוגלת כנראה
לדון עקרונית בשכר חברי הכנסת ובתנאים הנלווים אליו ולפיכך תפנה לנשיא בית-המשפט
העליון לשעבר, השופט יצחק כהאן להקים ועדה מצומצמת, חיצונית ואובייקטיבית
לבדיקת מכלול שכר חברי הכנסת.".
ש' דורון;
נאמר בכתבה שאנחנו לא מסוגלים. איזה מין ביטוי זה? האם יושבים פה וזדלי
אישים שלא מסוגלים לקבל החלטה?
ההחלטה היתה לא שאנחנו לא מסוגלים, אלא שאנחנו לא רוצים לדון בנושא. לכן
הוחלט לפנות לשופט בית-המשפט-העליון בדימוס. השופט משה לנדאו ולבקש שהוא ימנה
ועדה. ההחלטה לא היתה סופית כי היה מספר קטן של חברי כנסת בוועדה ויו"ר הוועדה
אמר שהוא רוצה להביא את ההחלטה בפני הוועדה שמתור 23 חבריה תהיה נוכחות גדולה
יותר.
כמי שאין לו שום קשר לידיעה ב"הארץ", לא במישרין ולא בעקיפין, אני רוצה
לומר שהגירסה שלא רוצים זו גירסה אחת, ואני חושב למשל שיש גם מהלכים לגירסה של
לא יכולים. לפי דעתי הגענו למצב שאנחנו לא מסוגלים. אם חברת-הכנסת דורון רוצה
שייצא תיקוו בעתון "הארץ" - בבקשה.
לא אומרים על ועזזז כנסת שהיא לא מסוגלת. זו פגיעה. אם זה נכון - זה עצוב.
אני מציעה שהטיפול יעבור ליו"ר הווערה.
1. של חבר-הכנסת בן-אליעזר בנושא; ביטויים מסוכנים במערכת החינוך"
סגן יו"ר הכנסת א' נחמיאס;
הבר-הכנסת בן-אליעזר מתכוון לאותו מהקר או סקר שנערך בבתי הספר לפני מספד
חודשים בענין גילוי הגזענות. משרד המינור והתרבות סיכם לערוך תכנית מאוחדת כדי
להאבק בתופעה הזאת. הדהיפות איננה מחוייבת המציאות. הנושא יושוב מאוד, ללא צל
של ספק. דבר נוסף פודסם לפני שבועיים-שלושה. זאת לא הוכוזה חותכת כדי לאשר
דחיפות ההצעה, גם אם חשיבותה מרובה מאוד. תבר-הכנסת בן-אליעזר יכול להגיש את
הנושא כהצעה רגילה לסדר-היום. לכן לא הכירו יו"ר הכנסת והסגנים בדחיפות ההצעה.
לא ראיתי את האסמכתה עליה הסתמך חבר-הכנסת בן-אליעזר, אבל העובדה שהענין
חוזר, מקבל גילויים מדהימים, שונים ורבים - אני חושב שעצם המצב הזה הופך את
הנושא לנושא דחוף. אני חושב שחבר-הכנסת בן-אליעזר צדק בהעלאת הנושא כהצעה דחופה
לסדר-היום ולדעתי יש מקום להכיר בדחיפותה.
הנושא לא חדש. הוא קיים, צץ ומופיע מדי פעם בפעם. שירות בתי הסוהר מספל
בנושא. גם המשטרה מטפלת בנושא כאשר יש ענין פלילי. לדעת יו"ר הכנסת והסגנים אין
דחיפות בהצעה. בוודאי שהנושא חשוב.
כמו שהמשטרה מטפלת באלימות השוטרים. אנחנו במצב קשה. אנחנו, חברי הכנסת,
אחראים למדינה הזאת. יש דברים המתרחשים בארץ ששמים וארץ וכל צבאם מזדעזעים.
האלימות של השוטרים היא זוועה. לוקחים אדם, אומרים לו שהולכים לחקור אותו
במכונת אמת, מושיבים אותו על כסא וזשמל ונותנים לו 18 מכות חשמל. אחר-זה השוטרים
מקבלים עונש של חודש מאסר על תנאי וקנס של 10,000 שקל. ואנחנו אומרים שהמשטרה
חוקרת. אין משטרה, המשטרה פשטה את הרגל מבחינה מוסרית. באותו יום קראתי בעתון,
במקרה כתבתי מאמר וליקטתי את כל המקרים האלה, ששוטר לקח ראשו של אזרח, דחף אותו
לקחו מישהו וגררו אותו בג'יפ. השוטר קיבל חודש
מאסר על תנאי. זוהי אחת המשטרות הנוראות במדינות הדמוקרטיות. הגיעו להשחתה
גדולה מאוד. כל האנשים האלה ממשיכים לשרת במשטרה.
אני באופן אישי בהחלט מזדהה ומצטרף לדברי חבר הכנסת יוסי שריד.
3. של חבר-הכנסת בן-אליעזר בנושא: "האלימות במחנה הפליטים דהיישה"
אנחנו קוראים לזה בישיבת יו"ר הכנסת והסגנים: פרשת השבוע. מה שמשתנה הוא
החותם למטה או החותם למעלה, או שהמלה "דהיישה" מופיעה באמצע או בהתחלה או בסוף.
הכנסת דנה בנושא זה פעמים רבות. כל גווני הקשת הפוליטית של הכנסת התבטאו בנושא
זה. איו מה להמשיך ולהעלות נושא זח ובפרס כהצעה דחופה. על כך לא הכירו יו"ר
הכנסת והסגנים בדחיפות ההצעה.
אני חושב שאי אישור דחיפות הצעה בנושא יהודה ושומרון המתקשר לענין מזה זו
שערוריה שאין כדוגמתה. לא יאומן שאתם מאשרים הצעות בנושא "ארגונים וולונטריים"
ולא מאשרים הצעות בנושא האלימות ביהודה ושומרון, כאשר השבוע כל יום נזרקו בקבוקי
תבערה ואבנים. לא חיה שבוע כזה כבר זמו רב ולא מאשרים דחיפות ההצעה בנושא זה.
המקרים קורים יום יום. אני מכיר הצעה אחרת שדחיפותח נדחתה ואינני יודע מדוע לא
הוגש ערעור. כמחאה על אי ההכרה בדחיפות בנושא יהודה ושומרון, אני חושב שאנחנו
חייבים לאשר את דחיפות ההצעה של חבר-הכנסת בן-אליעזר. לא ייתכן דבר כזה, בלי
להיכנס לויכוחים פוליטיים אם מסתכלים על זה מנקודת ראות א' או מנקודת ראות בי.
אני לא מסכים לכל הדברים שאמר חבר-הכנסת איתו ואחרי הישיבה אשוחח איתו
בארבע עיניים. אמרתי פה בכמה הזדמנויות: פעם אחת אישרנו הצעה לסדר היום שהשר
היה מעוניין בה, וזבר חכנסת היה מעוניין בה והציבור היה מעוניין בה. בגלל חטא
איחר לא צריך להתחיל מ"בראשית" ועד ל"עיני כל ישראל". זאת דעת יו"ר הכנסת
והסגנים.
הצבעה
הוחלט; לא להכיר בדחיפות ההצעה הנ"ל
היו"ר מ' רייסר;
4. של חבר-הכנסת רן כהן בנושא; "שוחד של 3 מליון דולר
שהאוצר מעביר ל"מורשה"
הממשלה תדון בנושא ביום ראשון יו"ר הכנסת והסגנים ידונו בנושא ביום שני.
סגן יו"ר הכנסת א' נחמיאס;
מותר לר1בר-הכנסת להגיש ערעור.
היו"ר מ' רייסר;
אנחנו חוזרים לדיון העקרוני בנושא זה.
י י שריד;
חבל על הוויכוח, כי אני יכול לפתור אוחו. אם הנושא תלוי ועומד אני מסיר את
הערעור.
סוכם; חבר-הכנסת שריד הסיר את הערעור
היו"ר מ' רייסר;
5. של חבר-הכנסת רן כהן בנושא; "מינויים פוליסיים ומפלגתיים
במשרדי הממשלה"
סגן יו"ר הכנסת א' נחמיאס;
מינויים פוליסיים היו בכל הזמן. יש מינויים פוליסיים ויהיו מינויים
פוליסיים, לפי מידה ולפי הבנה. מה זה נקרא מינוי פוליסי? לכל מינוי אפשר
להדביק לו את הכינוי של מינוי פוליסי. האם זה נושא דחוף? האם זה נושא שעומד על
סדר יומו של הציבור וללא הדיון בנושא יכול להיגרם נזק? יו"ר הכנסת והסגנים סברו
שהנושא איננו דחוף לדיון.
גם אנחנו לא נולדנו אתמול ואנחנו יודעים שהיו מינויים פוליסיים ומן הסתם
יהיו מינויים פוליסיים. אבל יש הבדל בין מינויים פוליסיים למינויים פוליסיים.
אני חושב שבמדינת ישראל פחות או יותר תמיד היו. חריגים ומקרים יוצאים דופן אבל
בשנים האחרונות ולא כל כר האחרונות נקבעה נורמה שבדרגים מסויימים אין מינויים
בעלי אופי פוליסי ומשתדלים עד כמה שאפשר שלא יהיו מינויים כאלה. הנורמה הזאת
היתה מבוססת יותר בעשרים השנים האחרונות מאשר לפני שלושים שנה. על הנורמה הזאת
צריך לשמור.
לא כל מינוי של איש שהיה או הינו איש פוליטי הוא מינוי פוליטי. השאלה היא
לא כל כר באופיו של האיש. אישיותו. או זהותו. אלא יותר בכוונות המונחות ביסוד
המינוי. אני למשל וזושב שמינויו של ר1בר-הכנסת לשעבר רפי טוויסה הוא מינוי לא
פוליטי, למרות שהאיש מאוד פוליטי, משום שאני לא מכיר הרבה מינויים לגופו של ענין
מאשר המינוי הזה. לו אני הייתי צריך לבחור אדם לתפקיד מנהל שירות בתי הסוהר
הייתי חושב מי מתאים בארץ, מסוגל, מוכשר ויש לו נתונים למלא את תפקיד - האיש
הראשון שהיה עולה בדעתי היה רפי סוויסה. לכן גם אנחנו צריכים להיות זהירים.
הכוונה היא בעיקר למינויים שעל פניהם הם מינויים פוליטיים. הייתי אומר
מינ ויים פוליטיים ברוטאליים. מדובר במינויים שקודם כל איו בהם שום צורר. הם
באים מתוך שיקולים מפלגתיים טהורים, וזלק מתוך מאבק בתוך המפלגות כדי לבנות עמדות
כוח ולבצר את עמדות הכוח, לתפקידים מאוד מסויימים ששם יש תוקף וסמכות לגבי
מינויים אחרים, מי שמעלה, מי שמוריד, מי שמקדם ומי שאינו מקדם. המינויים האלה
הם המינויים הפוליטיים מן הסוג הגרוע ביותר, שריח המאבק הפוליטי המפלגתי עולה
מהם ת"ק על ת"ק פרסה. הנורמה הזאת בחיים הציבוריים שלנו לא היתה זמן רב. אני
לא חושב שאנחנו מתגעגעים אליה ואנחנו לא צריכים להחזיר אותה.
הנושא בוודאי עונה על קריטריון הדחיפות, כי זה בא למנוע מעשה או מחדל. גם
מי שחולק על דעתי וחושב שאלה המינויים הנפלאים ביותר ושלא היו עוד במינויים
הלאה, בסדר, אבל זכותו של חבר-הכנסת שחושב אחרת על-פי קריטריון הדחיפות לבוא
ולנסות למנוע זאת - זכותו. אם לא מאשרים דחיפות ההצעה - מתי חבר הכנסת יעשה
זאת? - כאשר הענין יסתיים?
כיוון שאנחנו לא דנים לגופה של ההצעה, גם אני אבליג ולא אומר את אשר על
לבי. אנחנו ניגשים להצבעה.
הצבעה
ברוב של 6 חברים נגד 4 חברים - לא להכיר בדחיפות ההצעה הנ"ל
היו "ר מי רייסר;
6. של חבר-הכנסת טובי בנושא: "הרס זרעים ועקירת מטעי זיתים בכ-800 דונם
באדמות סכנין וערבה על-ידי הצבא
יש 4 הצעות לסדר-היום בנושא זה. לא אישרנו אותן וגם לא דחינו אותן. היתה
שיחה בנושא זה בוועדת הכנסת לפני שלושה שבועות. אתם צריכים להבין שיו"ר הכנסת
והסגנים הם גם כן בשר ודם בדיוק כמו חברי ועדת הכנסת. אם אנחנו לא משוכנעים לא
לגבי הדחיה ולא לגבי האישור - אנחנו מעכבים את החלטתנו. יכול להיות שזה לא מוצא
חן בעיני חברי ועדת הכנסת, אבל אנחנו לא שמים את עצמנו ככל יכולים, שאנחנו
מסוגלים להחליט ללא שיקול דעת. אנחנו לא אישרנו וגם לא דחינו את דחיפות ההצעה.
ביקשנו דיון חוזר בישיבת יו"ר הכנסת והסגנים בשבוע הבא. אני חושב שאם חבר-הכנסת
טובי היה יודע זאת הוא לא חיה מגיש ערעור.
תי טובי;
לא ידעתי על כך. אני מעריך את העמדה של יו"ר הכנסת והסגנים שרצוי לשמוע
נתונים נוספים. הם יכלו לשמוע נתונים נוספים גם ממגישי ההצעה. יש באמת הצעות
דחופות שמכירים בהן כדחופות והן נדונות לאחר חודש ימים או חודש-וחצי. אפשר
לחיות עם זה. אבל יש הצעות דחופות שאפילו אם עובר שבוע ימים עד לדיון בהן - כל
ענין הדחיפות הופך לדבר לא מציאותי.
ענין עקירת עצי זית והרס שדות הוא לא הרש, הוא הוזר. הפעם הוא חזר במימדים
כאלה שהם מאוד מהרידים ומדאיגים. אני ראיתי את השטה. אומרים שהצבא עשה זאת.
אני לא יודע. הצבא אומר שהוא לא עשה זאת. אני לא רוצה להאשים. אבל יש זרוע
שלטונית שיש לה יד בדבר. הענין הייב להידון השבוע, כי המצב דומה לערב יום
האדמה. הדיון מחוייב המציאות. כאשר יש מתה רב, זעם וכעס, לא רק ההפטד הכלכלי
הגדול - מעריכים את ההפסד בכ-500 מליון שקל - רואים כאן ממש איום על האדמה, סכנה
להפקעה נוספת. לכן יש מקום ויש צורך לקיים בירור, לשמוע את תשובת השלסונות
ולהבהיר את המצב.
אני מציע שיו"ר הכנסת והסגנים כן יאשרו דוזיפות ההצעה. אם אתם שוקלים לכאן
או לכאן, אני מבקש מכם שהתכנסו היום ותאשרו דחיפות ההצעה כדי שהנושא יועלה מחר
לדיון. אם יש דבר דחוף - זה נושא דחוף מאוד. אם יו"ר הכנסת והסגנים לא רוצים
לדון היום בנושא - אני פונה לחברי הוועדה שיאשרו דחיפות ההצעה.
הסברתי שלא דחינו דחיפות ההצעה וגם לא אישרנו אותה כי ביקשנו פרטים נוספים.
את הפרטים הנוספים נקבל רק ביום שני הבא. זה מה שסיכמנו עם מזכירות הממשלה.
איננו יכולים לכנס ישיבה מיוחדת היום כדי לדון בנושא, כי לא כך סיכמנו עם
האנשים. יש סדר שצריך לכבד אותו. אם אתה רוצה לקבל את הדברים - בבקשה.
ת' טובי;
אין לי טענה. אני מנסה להבין אתכם. אבל אם דוהים את הדיון בשבוע, אולי
בשבועיים, הענין הופך לדבר מגוחך, לא נכון, שאין בו צורך.
היו"ר מ' רייסר;
אולי נפנה ליו"ר הכנסת שינסה לבדוק את הנושא היום ואם הוא יצליח ממילא הוא
יכנס את הסגנים לישיבה והם יחליטו.
סגן יו"ר הכנסת אי נהמיאס;
אם יו"ר ועדת הכנסת יפנה ליו"ר הכנסת זה כבר מעבר למה שאני אומר. אני רק
הצגתי בפניכם את עמדת יו"ר הכנסת והסגנים כפי שהיתה אתמול. אין מניעה, אם יו"ר
הוועדה מוצא לנכון הוא יכול לפנות.
י י שריד;
נפנה ליו"ר הכנסת שיזרז את הבדיקה.
היו"ר מ' רייסר;
סוכם; יו"ר ועדת הכנסת יפנה ליו"ר הכנסת בבקשה לזרז בדיקת הנושא
בי בן-אליעזר;
אדוני היושב-ראש, איחרתי לישיבה כי נקלעתי לעזרה בפינוי תאונת דרכים. אני
מאוד מבקש, אם אפשר, לנמק בכמת מלים כל הצעה ולומר מדוע אני רואה בה דחיפות. אם
זה לא מקובל - זה לא מקובל. אם תעמיד את הצעתי להצבעה אודה לך מאוד.
ש' דורון;
אל תביך אותנו. זה פשוט לא מקובל. זה לא ענין אישי. אין תקדימים כאלה.
כבר הצבענו. זה יחייב אותנו כל פעם לעשות רביזיה על ההחלטות שלנו.
בי בן-אליעזר;
אם זה לא מקובל - אני מסיר את הצעתי.
היו"ר מ' רייסר;
7. של חבר-הכנסת צבן בנושא: "תגובת כנסת ישראל וממשלת ישראל
על דו"ח הוועדה הארגנטינאית לבירור גורל הנעדרים"
לאמיתו של דבר הנושא לא נדון אתמול כי אם ביום שלישי בשבוע שעבר. אני לא
השתתפתי בישיבה זו של יו"ר הכנסת והסגנים ועל כן אבקש את מזכיר הכנסת למסור לכם
אינפורמציה בנושא זה.
האינפורמציה שנמסרה ליו"ר הכנסת והסגנים היא שהדו"ח הוא מלפני חודשים אחדים
ולכן לא אישרו את הדחיפות. זה לא דבר חדש. היו 5 הצעות בנושא זה.
ארבעת חברי הכנסת שהיו במשלחת לארגנטינה בשעתו ואנוכי הגשנו את ההצעה. אני
רוצה להזכיר שלפני 16 חודשים היה דיון במליאת הכנסת בענין, לאחר שנמנע דיון כזה
בעמדת משרד החוץ, אבל הוועדה הזאת החליטה כן לקיים דיון. 84 חברי כנסת מכל
סיעות הבית חתמו על עצומה הנמצאת תחת ידי שהציגה לשלטונות ארגנטינה 4 שאלות מאוד
מפורטות לגבי גורל הנעדרים היהודים בארגנטינה. יצאה משלוות לארגנטינה. היה צריך
לצפות גם בגלל הנושא וגם בגלל כל מה שקרה בכנסת עם המשלחת, שכאשר התפרסם הדו"ח
שרק בשבוע שעבר נודע בציבור שהוא כולל פרק מיוחד בנושא היהודי והאנטישמי
בארגנטינה - וזאת היתה עילת הדחיפות, ואני ציינתי זאת, ידענו שיש דו "ח - היה
צריך לצפות שמייד יבוא שר החוץ וימסור הודעה לכנסת. אני רוצה שתדעו שבאיטליה,
שיש לה אזרחים רבים בארגנטינה, היה דיון בפרלמנט בעקבות פרסום הדו"ח הזה.
בארצות שונות היה דיון בפרלמנט בנושא הזה. יש כאן איזה שהוא מחדל.
דחיפות הנושא נובעת מתוך כך שיש פרק והפרק לא מספק, כי נשארו. שאלות ש-84
חברי כנסת שאלו את השלטונות בארגנטינה ולא קיבלו תשובה. אם אז היה מצב של בין
ערביים מבחינת השלטון, היה ידוע שאחד עומד לגמור אבל לא ידעו כיצד תעלינה
הבחירות, היום יש שם שלטון הרבה יותר דמוקרטי, הרבה יותר פתוח, הם צריכים לדעת
שלא נרפה מהנושא הזה.
הדחיפות נובעת מכך שדרושה תגובה דחופה של משרד החוץ חישראלי. דרושה תגובה
דחופה לוועד הנעדרים. אתם יודעים שפעמים רבות הכנסת מכירה בדחיפות של ענין גם
בגלל הרצון לתת לנושא חשיבות. חברת-הכנסת דורון, כאשר ועדת הכנסת הכירה בדחיפות
הנושא הזה לפני 16 חודש, היא הכירה בדחיפות לגבי נושא שהתחיל בשנת 1975, שמאז
היו ידיעות על הנעלמים ועל הנעדרים ועל גילויים של אנטישמיות. ההחלטה להכיר
בדחיפות היתה גם רצון לתת חשיבות לנושא, שהוא לא ייחשב להצעה רגילה לסדר היום
מטעם 5-4 וזברי כנסת.
אני מאוד מבקש שוועדת הכנסת תאשר דחיפות ההצעה כדי לתת גם הכרה לחשיבות
הנושא. זו פעולה שלפחות התחילה כפעולה של 84 וזכרי כנסת.
היו"ר מ' רייסר;
הצבעה
הוחלט; ברוב של 4 חברים נגד 4 חברים - לא להכיר בדחיפות ההצעה הנ"ל
היו"ר מי רייסר;
ב. קביעת הוועדה שתדון בהצעת חוק יסוד; משק המדינה (הוראת שעה), התשמ"ה-1985
הכנסת החליטה להעביר לוועדה לאחר קריאה ראשונה את הצעת החוק הנ"ל. סגן שר
האוצר הציע להעבירה לוועדת הכספים. נשמעה הצעת אחרת. ועדת הכנסת מתבקשת לקבוע
איזו ועדה תדון בהצעת חוק זו.
ת' טובי;
אני הצעתי את ההצעה האחרת. אבקש לנמק. החוק נוגע לסדרי עבודת הבית
והיחסים עם הממשלה. יש חוק המחייב את הגשת התקציב 60 יום לפני גמר שנת הכספים.
בא החוק ופוטר את הממשלה מחובת ההנחה המוקדמת של 60 יום. אני לא רואה בזה ענין
פיננסי השייך לוועדת הכספים, אלא ענין הקשור עם שלטון תקין וסדר עבודה. לכן
הצעתי שהדיון יתקיים בוועדת הכנסת. אני חוזר ומציע שהדיון יתקיים בוועדת הכנסת.
ש' דורון;
הנושא בהחלט נושא כלכלי, משום שהמדינה חייבת לפעול לפי תקציב. בגלל
אילוצים של תקופת משבר כלכלית נקלע משרד האוצר למצב שמסיבות מובנות שאין טעם
לפרטן כאן, הכנת תקציב המסגרת בדולרים והמגבלות האחרות היא זקוקה לפסק זמן
להכנתו. בהחלט יש סיבות סבירות מדוע הדחיה הזאת נתבקשה. אף אחד לא מאושר מכך.
כולנו מקווים שזה חד פעמי. לא קובעים כאן נורמות חדשות ונוחלים חדשים, זוהי
הוראת שעה חד פעמית.
היות וכל נושא התקציב נמצא בדיון בוועדת הכספים - אני חושבת שמן ההגיון לא
לסרבל ולא לסטות מהנוהלים שדברים הקשורים בתקציב, לא חשוב באיזו דרך או באיזו
צורה, הם בטיפולה של ועדת הכספים של הכנסת. אני חושבת שאנחנו נסטה מנוהל תקין
ומצורה רצויה של טיפול בבעיות אם נוציא נדבך אחד ממבנה שלם של התקציב הבקשה
לדחיה היא היבט אחד של הגשת התקציב ונטיל על ועדת הכספים להכין את הוראת השעה
לקריאה שניה ולקריאה שלישית.
אם כבר רוצים להעביר את הצעת החוק לוועדה אחרת, אפשר היה להציע את ועדת
החוקה, חוק ומשפט, אבל בוודאי לא ועדת הכנסת.
צי ענבר;
ברצוני להזכיר לחברי הוועדה שבדרך-כלל בחוקי יסוד בכל הנושאים, יהיו אשר
יהיו, דנה ועדת החוקה, חוק ומשפט. אלא שכאן באמת יש אספקט נוסף שהוא ענין הוראת
השעה. אם זו לא היתה הוראת שעה, הענין העקרוני ראוי שיידון בוועדת החוקה.
ת' טובי;
אם ההחלטה תהיה בין ועדת הכנסת לבין ועזזז החוקה, חוק ומשפט -אני מוכן
שנחליט על ועדת החוקה, חוק ומשפט.
ש' דורון;
אני הצעתי את ועדת הכספים, לפי הצעת סגן שר האוצר.
תי טובי;
הנושא לא שייך לוועדת הכספים. זה שייך לנוהל תקין ויחסי גומלין בין הממשלה
לבין הכנסת. לא ייתכן שהנושא יידון בוועדת הכספים, אפילו אם זו רק הוראת שעה.
היו"ר מ' רייסר;
הצבעה
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון בוועדת הכספים - 7
בעד ההצעה להעביר את הצעת התוק לדיון בוועדת ההוקה, חוק ומשפס - 3
להעביר את הנושא לדיון בוועדת הכספים
היו"ר מי רייסר!
ג. נוהל חדש להצעות לסדר יום והצעות דחופות לסדר היום
מונית לפני חברי הוועדה הצעה בנושא.
י י שריד;
מר יעקבסון, למה כתוב בהצעה "עד תום המושב הראשון...". אני לא יודע מה זה
מושב ומה זה כנס. למה לא כתוב בלשון בני אדם?
ש' יעקבסון;
זו לשון התקנון, מה אני יכול לעשות? כל שני כנסים זה מושב.
י י שריד;
זאת אומרת עד סוף חודש יולי, תחילת חודש אוגוסט.
כדי שהדברים יהיו ברורים - ההצעה המונחת כאן מבוססת על העקרונות הבאים:
אנחנו מוותרים לחלוטין על המוסד הנקרא הצעה דחופה לסדר-היום. כל הזמן הפנוי
כתוצאה מכך אנחנו מעבירים למוסד הנקרא הצעות רגילות לסדר היום. אנחנו מחלקים את
הזמן מראש בצורה שלעניות דעתי היא ההוגנת ביותר בהתחשב בעדיפות שצריכים לתת
לאופוזיציה מצד אחד אבל גם בהתחשב בעובדה שיש חברי קואליציה שרוצים לבוא לידי
ביטוי גם בהצעות לסדר היום וגם בהצעות חוק פרטיות של חברי הכנסת.
אל תצחיק אותי בבקשה בהגדרת הנושא הצעות חוק פרטיות. אין שום סיכוי להצעת
חוק פרטית של חבר הכנסת. זה פשוט מאוד אונאניזם.
היו"ר מי רייסר;
אני מודה שבכנסת הקודמת ניצלתי את המכסה שלי להצעות חוק פרטיות ולצערי הרב
חוץ מאשר להעביר את הצעת החוק הפרטית שלי בקריאה ראשונה לא הצלחתי מעבר לזה
לעשות כלום.
י' שריד;
אני רוצה לציין קודם כל את גישתי העקרונית לענין לאחר כך את הצד של ה"תן
וקח". לפי דעתי הצד העקרוני הוא לא הצר העיקרי. אינני מייצג כרגע עמדת סיעה,
אין לנו עדיין שום עמדת סיעה בענין זה. אני מדבר על נטיית לבי.
נטיית לבי היא להשתתף ברביזיה הזאת ולהיפטר מההצעות הדוזופות לסדר היום שהן
דרך יסורים לכולם, גם לר1ברי הכנסת וגם ליו"ר הכנסת והסגנים. אני חייב לומר, עד
כמה שאני מסוגל לשפוט את העבודה של יו"ר הכנסת והסגנים, שהיא נעשית מתוך הגינות.
אבל איר אפשר לרצות את כולם כאשר יש עשרות רבות של הצעות. אין לי כל יכולת
לקבוע אמות מידה. נטיית לבי היא להחליף את ההצעות הדחופות לסדר היום בהצעות
רגילות לסדר היום. מבחינה עקרונית אין לי שום בעיה.
אני רוצה להסביר באופן הפשוט ביותר, שלמרות הגישה העקרונית החיובית הזאת
שלנו אין לנו כל יכולת לקבל את ההצעה הזאת. אסביר מדוע. למה לי להגיד לכם מה
יהיה בעתיד? אגיד לכם איפה אנחנו עומדים היום. ועדת הכנסת אישרה את המכסה בחודש
אוקטובר או נובמבר. ללמדכם איזה אדם חסר אחריות אני - אני טעיתי פעמיים והטעיתי
את כל החברים שלי. עשיתי מקח טעות. לא הייתי נותן לזה יד. פעם אתת לא ידעתי
שהמכסה כוללת גם הצעות חוק. הייתי בטוח שמדובר רק בהצעות לסדר היום. פעם שניה
- הייתי בטוח שמדובר עד פגרת הפסח. אמרתי לחברים שלי ואמרתי להם: 12 הצעות לסדר
היום עד פגרת הפסח זה קומץ שאיננו משביע, אבל אפשר להסתדר עם המכסה הזאת. ראשית,
הסתבר שהמכסה כוללת גם הצעות חוק. כבר בראשית חודש ינואר סיעתנו עומדת בפני
שוקת שבורה - אין לנו אף הצעה אחת לסדר-היום. אולי יש לנו הצעה אחת שאנחנו
משאירים אותה למקרה חירום, אבל גמרנו את כל המכסה. אי אפשר לומר שהכבדנו בצורה
בלתי סבירה על הכנסת. חברים אצלנו, אולי מתוך נאיביות, מגישים גם הצעות חוק.
לאו דווקה בדברים שברומו של עולם. הרי הכנסת לא עוסקת רק בדברים שהם ברומו של
עולם. הצעות חוק הן גם דברים של יום יום, דברים שבאים להקל על קבוצה כזו או
אחרת של אזרחים. כאשר אומרים לי שאני צריך מחודש פברואר עד חודש אוגוסט לחיות
על 5 הצעות - בעצם כל וזבר כנסת אצלנו על 5 הצעות - נניח שהוא מגיש בממוצע מעכשיו
עד חודש ספטמבר 3 הצעות חוק, בשביל מה הכנסת הזאת יושבת אם לא בשביל יוזמות
חקיקה ולא בעניינים שברומו של עולם? מה נשאר? לכל חבר כנסת נשארות 2 הצעות
רגילות לסדר היום. אין כבר הצעות דחופות לסדר-היום. כלומר, מינואר עד אוגוסט
אני צריך לחיות על 2 הצעות לסדר-היום. האם מישהו חושב שזה רציני? האם מישהו
חושב שבכלל נעיין בהצעה הזאת ונקנה אותה?
אנחנו מוותרים על מכשיר חשוב שנקרא הצעות דחופות לסדר-היום רק בתנאי שהוא
יהיה עסקה שאפשר לחיות אתה. איך אני רואה עסקה שאפשר לחיות אתה? - החשבון מאוד
פשוט: אנחנו יודעים שכל שבוע עולים נושאים מאוד חשובים. כל שבוע המדינה הזאת
מצמיחה נושאים מאוד חשובים. זה צחוק - אני צריך לשבת 100 יום, עד חודש אוגוסט,
בלי הצעות, או עם שלוש הצעות. נניח שסיעה פחות או יותר בסדר גודל כמו רקיעה שלי
או של חבר-הכנסת טובי, על-פי חשבון מגיעה למסקנה שכל שבוע תהיה לה יכולת להעלות
שני נושאים - יש בזה סבירות.
אני מציע שגם ביום שלישי יועלו הצעות רגילות לסדר-היום. אם אני מגיע
למסקנה שפעם בחודשיים אני אוכל להעלות נ רשא - למה לי לעשות את ההמרה הזאת? האם
אני אעשה המרה שלא משתלמת לי משום בחינה? בהצעות דחופות לסדר-היום, בסוסו הזה,
פעם בשבועיים יש לי זכיה. פה אני יודע מראש שפעם בחודשיים או בשלושה חודשים
אוכל להעלות הצעה לסדר היום.
מה ההבדל בין ההצעה המוצעת לבין המצב הנוכחי? המצב הנוכחי נותן לי 2 1
הצעות. כל מה שהוספתם לי הוא 8 הצעות הנחלקות ל-4 וזברים, זאת אומרת, 2 הצעות
לכל חבר. אתם חושבים שמעכשיו עד חודש אוגוסט אני לא ארוויח בהצעות דחופות לסדר
היום לפחות פי 5 מזה? מר יעקבסון, אתה מכיר אותי, האם לא ארוויח פי 5? איך אפשר
להציע לאדם עסק כל כך רע? עד חודש אוגוסט לא ארוויח 10 הצעות? אז למה אתם מציעים
לי 2 הצעות בלבד? הרי ההצעה צריכה להיות מבוססת על איזה שהוא דבר שיהיה כדאי
לכולם. אם זה לא כדאי לסיעות האופוזיציה - אני חושב שזה לא כדאי לאף אחד. כבר
נאמר כאן, העובדה שהחברים הם בקואליציה אין זאת אומרת שהס חתומי פה, גם הם רוצים
לבוא לידי ביטוי, יש להם השגות, יש להם ויכוהים, יש להם מה להגיד, יש להם נושאים
שהם רוצים לקדם, האם הם יוכלו להסתפק ב-2 נושאים מעכשיו עד חודש אוגוסט? זה לא
רציני. אני בכלל לא יודע איך קבעו את המכסה הזאת.
היו"ר מי רייסר;
כדי שנדע על מה אנחנו מדברים, לפחות שנבין שלא היה כאן רצון רע. לקחנו את
הזמן העומד לרשות הנושאים האלה, חיברנו אותו וניסינו לחלק את הזמן העומד לרשותנו
בצורה הוגנת.
י י שריד;
אני לא אומר שלא יכול להיות שלא עשיתם זאת. אני גם לא מטיל ספק ברצון הטוב
שלכם. אני אומר שזה לא יכול להיות, כי אם אתה מחבר את כל זה אתה מקבל פחות
מהווליום שהכנסת בלאו הכי היתה נתונה בו כאשר היו הצעות דחופות לסדר-היום. יש
פה גם איזה צד שהוא קצת פיקטיבי אבל אי-אפשר למדוד אותו. אציין את הבעיה. אני
לא יודע איך להתגבר עליה. בצד הקואליציה אני מוכן להוכיח שבסוף כל מושב נשאר
עודף גדול. אבל זה מופיע בתכנית כאילו צריך להביא זאת בחשבון. אני לא יכול
להפריש מראש את העודף ולהביא אותו בחשבון. מבחינת לוח הזמן, הצפיפות והדחיסות
שלו זה כאילו מלא, אבל אני אומר לך ואתה יכול לבדוק אצל מר יעקבסון שיש עודפים
גדולים מאוד. נכון שכאשר מחלקים את המכסה בהתחלה כאילו כל אחד מקבל את שלו, אבל
זה לא בא לידי ביטוי אחר-כך בפועל בסדר היום של הכנסת.
היו"ר מי רייסר;
אני בהחלט מבין את ההצעה של חבר הכנסת יוסי שריד אבל כדי שנדע על מה אנחנו
מדברים, בלוח הזמנים הנוכחי המשמעות שלה היא להעלות בצורה משמעותית מאוד את משך
הדיון בכנסת בנושא ההצעות לסדר היום והצעות חוק של חברי הכנסת. כלומר, להפוך את
יום רביעי ליום שלישי נוסף ואת יום חמישי ליום רביעי.
י י שריד;
נכון. דבר טוב מאוד לכנסת.
אני לא רוצה רווחים גדולים, אבל אני לא יכול לעמוד בהפסדים ענקיים. מה
נותנת לי ההצעה הזאת שאני בעדה מבחינה עקרונית? אם אני לא יורד באופן משמעותי
מבחינת המספר, גם אז אני אעדיף את ההצעה שלפנינו למרות שאני לא מרוויח, כי אז
היא נותנת לי את הבחירה. גם זה משהו. אבל אני לא יכול לרדת מג וליום של 40
לווליום של 10, כי הצעות דחופות לסדר היום לא כוללות הצעות חוק.
אני מציע שנעשה חשבון, נקדיש לזה עבודה רצינית, נראה מה היו פחות או יותר
הממוצעים שעד עכשיו עמדו לרשותנו כאשר היו הצעות דחופות לסדר היום. לפי זה
נרכיב איזה שהוא מודל. אני לא יכול להמיר 10 ב-1. אני מוכן להמיר 10 ב-10, או
אפילו 10 ב-9, אפילו לרעתי, כי ההצעה נותנת לי את הפרורגטיבה לקבוע את הנושא,
אבל אני לא יכול לעמוד בפני שוקת שבורה. ההצעה שלפנינו אומרת שאני לא יכול
להגיש אף הצעת חוק עד אוגוסט.
ש' דורון;
אני רוצה להתחיל מסעיף 4 בהצעה המונחת לפנינו. סעיף 4 אומר; "מכסה שבועית
של עשר הצעות בימי רביעי". לפי חשבוני, הדיון בעשר הצעות אורך לפחות 6 שעות.
רוב חברי הכנסת עוזבים את הכנסת בימי רביעי בשבוע בשעה 13.00. ובשעה 6.00 1 או
17.00 נותרת הכנסת עם 6-4 חברי כנסת. שנדע על מה אנחנו מדברים.
כאשר נדונות עשר הצעות לסדר היום ביום רביעי - ההד התקשורתי מטבע הדברים
קטן. אני רואה את כלל וזכרי הכנסת ולא חברי כנסת יחידים. כל האפקט שחבר הכנסת
רוצה להשיג קטן. אם הוא מעוניין בטיפול לגופו של ענין, הרי הטיפול יהיה בוועדה.
כאשר חברי כנסת מבקשים דיון בנושא מסויים - יו"ר הוועדה נענה לבקשתם. זו לא
בעיה שאדם באמת מחפש פתרון לבעיה. אני מדברת עכשיו על הצעות לסדר היום ולא על
הצעות חוק פרטיות של חברי הכנסת. אני בהחלט חושבת כלגיטימי שחבר הכנסת רוצה
להשיג הבלטה, פרסום, אני לא רואה בזה מגרעת, על-ידי הצעה דחופה לסדר היום בנושא
שהוא בדרך כלל נושא מסעיר. בניגוד לחקיקה שהיא לחם חוקנו.
ההתעניינות בהצעות לסדר היום קטנה. ההצעות לטדר היום איבדו מחשיבותן בכנסת
ונשחקו. בכנסות קודמות לא היה שטפון כזה של הצעות דחופות לסדר היום בפני יו"ר
הכנסת והסגנים. מר יעקבסון יתקן דבריי אם אני טועה. לפי הנהון ראשו אני רואה
שאינני טועה. ראיתי אתמול את הרשימה שהוגשה שבמקרה היתה צנועה. ביום שני היו
136 הצעות דחופות לסדר היום. הפכנו את נושא ההצעה הדחופה לסדר-היום - כאן אני
מסכימה מאה אחוז עם חבר-הכנסת שריד - לטוטו השבועי של הכנסת. אין לי מלה אחרת.
משום שאני לא מוצאת הגיון ולא קו מנחה. נוטים לערבב נושא חשוב בנושא דחוף.
נושאים רזשובים רבים לא מוכרים כדחופים. לא כל נושא חשוב הוא נושא דחוף.
אני מקבלת שלא קל לשבת בישיבת יו"ר הכנסת והסגנים. גם אם אני הייתי יושבת
שם הייתי מקבלת החלטות מוטעות, מטבע הדברים. זה גורם לתסכול, להתמרמרות.
להערכתי אושרו גם הצעות שוליות ולא דחופות כהצעות דחופות. כל הנושא זוכה מצד
חבדי הכנסת וכלי התקשורת לזלזול. פעם כאשר היו שתיים-שלוש הצעות דחופות
לסדר-היום, כאשר אחת או שתיים מהן באמת היו חשובות ובעלות ערך חדשני - היה ערך
להצעות הדחופות לסדר-היום. היום המצב הולך מדחי אל דחי.
חבר-הכנסת שריד, כיום אין עשר הצעות לסדד היום בימי רביעי. לפי ההצעה
המונחת לפנינו תהיינה עשר הצעות. אולי יש יותר הצעות על הלוח, אבל במשך היום
מוחקים חלק מהן.
גם בסיעה שלי, אל תחשבו שרק באופוזיציה, וזברי הכנסת דורשים יותר הצעות חוק,
ויותר הצעות לסדר היום. אמרתי להם שאני בהחלט תומכת, אבל זה מחייב שנשב גם בימי
חמישי בשבוע. אז הרצון להעלאת המכסה פג במידה גדולה מאוד.
הישיבות האדוכות של יו"ר הכנסת והסגנים בגלל ריבוי ההצעות לסדד היום וכן
הערעורים בפני ועדת הכנסת הפכו את חברי הכנסת ואת הנושא למשהו בלתי מכובד.
תנו לוזבר הכנסת להחליט איזו הצעה חשובה לו ביותר על-פי המכסה הנוספת שתיקבע
לו. כאשר באנו לכנסת הנוכחית היה מבול של הצעות חוק שכולן נלקחו בחזרה משום שלא
עברו את אישור הקואליציה. מדינת ישראל זקוקה למידה מסויימת של חקיקה, אבל לא
למבול. שום בית מוזוקקים בעולם לא יכול לעמוד בפני מבול. יש חבר כנסת שהגיש
כמדומני למעלה מ-30 הצעות חוק. לי, למשל, יש 4-3 הצעות. אני צריכה להחליט אם
חוק זה עדיף על חוק אחר, אם כדאי לי להעלות הצעה זו או הצעה אחרת. אחרי הכל יש
לי בכל כנס 6-4 הצעות לסדר היום והצעות חוק. אני אבחר את הנושאים שנראים לי
חשובים ביותר, איש לא יתערב בשיקולי. זה הרבה יותר מכובד לחבר הכנסת. אנחנו
סוטים מנוהל שהיה מושרש שנים ושעכשיו פרץ את הטכרים בגלל ריבוי ההצעות.
אני מציעה שנאמץ את ההצעה שלפנינו לתקופת נסיון. הרוב יקבע בנושא זה. כמו
עם השאילתה בעל-פה, נקבע תקופה נסיונית של מושב אחד ואחר-כך נחזור ונדון בנושא.
כל מי שתומך בהגדלת המכסה שיחתום על גליון נוכחות ביום רביעי. הנוכחות ביום
רביעי איננה גדולה. אני לא רואה כאן סיבה לא לטונים הגבוהים ולא להתרגשות
הגבוהה. בסך-הכל מדברים על טכניקה ועל שיפור וייעול עבודת הכנסת. אין כאן רצון
לפגוע לא באופוזיציה ולא בקואליציה. אף אחד מאיתנו לא יודע מי מאיתנו מחר יהיה
באופוזיציה. אני מציעה בצורה עניינית בנושא שכרגע לא מתפקד טוב, ננסה את ההצעה.
אם הדרך הזאת לא תהיה טובה - נשנה אותה. לא צריך לעלות על בריקדות. בסך הכל
זו טכניקה לשיפור עבודת הבית ותו לא.
ר' אדרי;
האם אנהנו מסכמים את הדיון היום?
היו"ר מי רייסר;
אני מקווה מאוד שנגיע היום למסקנות.
י י שריד;
אני מציע שלא נסכם היום.
אם מבקשים - אפשר לדהות את הסיכום.
ת' טובי;
אני פונה להברי ועדת הכנסת במיוחד לחברי הקואליציה, שיתחשבו במצב הנוכחי
ולא מתוך העמדה הזאת יעלו היום הצעות שיביאו את הכנסת מבוזינת עבודת הכנסת - אני
לא רוצה להגיד לשיתוק - אבל לעיוות יחסי בין אופוזיציה לבין הממשלה מבחינת שיתוק
האופוזיציה ללא כוונה. אני לא רוצה להגיד שאתם עושים זאת בכוונה. אלה הצעות
שכאילו מתגברים על קושי, מתגברים על איזה שהן בעיות שנוצרות, מביאים להנק של
האופוזיציה מול המאסיביות הזאת של הקואליציה.
המחשבה למחוק מהתקנון את המוסד של הצעה דחופה בכנסת זה כשלעצמו דבר הפוגע
מאוד מאוד במהות העבודה הפרלמנסרית, בדמותה של הכנסת, בהיותה מוסד, גם לפעילות,
לא רק ממוסדת של הבר הכנסת, אלא פעילות המגיבה על אירועים שמהתהווים ויש להגיב
עליהם.
אני מבין שנוצר כאן קושי מסויים. ההתרגזות של יו"ר הכנסת בישיבה האחרונה
על 120 הצעות דחופות לסדר-היום ובקשתנו שנוזליס בנושא - אני מבין שיש איזו בעיה
שלא היתה קודם במימדים האלה. אבל לא כפי שבעלי הצעה זאת מציעים לתקן את המצב.
אני מבין שהקושי הוא בריבוי ההצעות הדחופות וגם בריבוי חברי הכנסת המצטרפים או
יוזמים הצעה אוזת. קורה ש-6 חברי כנסת מגישים הצעה דחופה באותו נושא והדיון הזה
ממלא את עבודת הכנסת ליום שלם. במקום שחבר אחד יעלה הצעה דחופה - יש חמישה
חברים שמעלים אותה הצעה. לכן התיקון הוא לא בביטול המוסד.
אני אומר בגלוי, ההצעה הזאת היא צעד שלא היה עולה על הדעת בכנסת העשירית.
אם הליכוד היה באופוזיציה, הייתי רוצה לראות את התגובה שלו להצעה כזאת, אילו
היתה עולה. לכן הפגיעה הישירה מתיקון זה במסווה של הכנסת סדר בעבודת הכנסת היא
בסופו של דבר נוגעת ל-23 חברי סיעות האופוזיציה. זאת מבחינה מהותית.
יש גם סיעות שייפגעו אם נקבל את הסדר הזה מפני שהן לא נצלו את המכסה שלהן
מתוך תכנון בעבודה, עכשיו יבטלו להם את מה שהיה ומתחילים מהתדולה. גם זה לא
הוגן.
מה אפשר לעשות? אני רוצה לבוא לקראת יו"ר הכנסת והסגנים וגם לתקן. אני
1. להגדיל את מסגרת הזמן העומד לרשות הכנסת בנושא ההצעות לסדר-היום. יו"ר
הכנסת והסגנים כבר החלו בכך ואני מציע שנמשיך בכך - שמחצית יום גי תיועד להעלאת
הצעות לסדר היום.
2. הצעה דחופה תנומק בכנסת על ידי חבר הכנסת שהגיש ראשון את ההצעה.
י י שריד;
ייפתח ריב. אנשים יטוסו כדי להיות הראשונים. נניח שהראשון שהגיש את ההצעה
הדחופה הוא איש רק"ח, האם הוא ינמק את ההצעה גם בשם התחיה?
ת' טובי;
לא בשם התחיה. הוא ינמק בשם עצמו. אני מנסה למצוא כאן איזו שהיא דרך
אמצעית שתספק את כולם.
י י שריד;
אפשר לבטל את זכות הערעור, כפי שהציע חבר-הכנסת גרנות, או להגביל אותה.
ת' טובי;
לא, בשום אופן לא.
3. אני מציע שחבר הכנסת לא יגיש יותר מהצעה דחופה אהת בשבוע. חבר-הכנסת
בן-אליעזר כיבד אותנו בהגשת שלושה ערעורים על שלוש הצעות באותו שבוע. גם אני
עושה זאת. אני מציע שחבר הכנסת לא יגיש כהצעה דחופה לסדר היום באותו שבוע יותר
מהצעה אחת.
י י שריד;
אני מציע שתי הצעות דחופות, לא חשוב, אבל העקרון של הצעתך הוא נכון.
ת' טובי;
ננסה להסתפק בהצעה אחת.
אני מציע לנסות את הדרך הזאת ונראה איר היא מתיישבת עם יו" רהכנסת והסגנים
ועם העבודה בכנסת.
מי איתן;
אני מנסה להביט על הבעיה מנקודת ראות אחרת. מה קורה פה בעצם? יש מכסת זמן
נתונה ואנחנו דנים כיצד לחלק את מכסת הזמן הזאת. זאת בעצם הבעיה שלנו. הבה
נתעלם כרגע מכל הסבכים האחרים. אומרים שלפי השיטה שאנחנו פועלים בה היום
לאופוזיציה יש יתרון. אני מפרש את היתרון הזה כך שיו"ר הכנסת והסגנים נוהגים
בליברליות כלפי האופוזיציה. כל זה למה? כי ברור לכולנו שאין שום קריטריון. יו"ר
הכנטת והטגנים מחליטים בלי שרם קריטריונים, הם לוקחים את מכסת הזמן ונותנים
לאופוזיציה יותר זמן. אם מחר בבקר הם בינם לבין עצמם אפילו מבלי להיוועד, אלא
מתוך תחושה ומתוך רוח מסויימת יחליטו שהאופוזיציה נשמעת יותר מדי ולאט לאט
יתחילו להעדיף את הצעות הקואליציה על הצעות האופוזיציה, מנימוקים טובים הם
ישכנעו את עצמם שהצעה אי מטעם איש האופוזיציה לא. כל כך דחופה והצעה בי מטעם איש
הקואליציה כן דחופה ותהיה תמונה אחרת לגמרי. כלומר, הבעיה של האופוזיציה
והקואליציה לא מוגנת בשיטה הנוכחית. אין לך שום ערובה ושום בטחון שהאופוזיציה
תישמע יותר, אלא אם כן תהיה לה מכסה מובטחת.
זה מעוגן בתקנון.
מ' איתן;
אני יודע שזה מעוגן בתקנון, אני רק אומר שמה שקורה היום בפועל הן החלטות של
יו"ר הכנסת והסגנים. אתה כרגע לא מדבר על ההצעות הדחופות לסדר-היום. באופן
כללי כתוב בתקנון שתהיה מכסה והמכסה של האופוזיציה תהיה עדיפה.
יי שריד;
השבוע אושרו שלוש הצעות ושלושתן של אנשי קואליציה.
מי איתן;
תאר לך שזה יתרזיל לקרות שבוע אחרי שבוע והאופוזיציה לא תבוא לידי ביסוי.
אני לא אומר זאת כדי לאיים עליך ולומר היזהר זה יכול לקרות, סוב יותר יהיה אם
תיקח את המכסה שמעניקים לך כאן שיש בה יתרון גדול. לא זה מה שאני רוצה לומר.
כיום, הזמן של הצעות לסדר היום הוא זמן נתון, התחרות בין חברי הכנסת היא על
ריבוי הצעות, על אובדן זמן כללי של כולנו. תחשב את השעות שמקדישים לנושא הזה
ותראה גם שהאיכות יורדת. העקרון היום הוא שכדי להגיע למצב שאתה תקבל רשות
דיבור, יכולת להתבסא מעל דוכן הכנסת ולהגיע לכלי התקשורת, סיפול בהצעה שלך - אתה
חייב לרדת באיכות ולתת עדיפות לכמות ולהצסרפות להצעות של אחרים. אנחנו מעודדים
את העקרון הזה בכך שאנחנו משאירים את השיסה כפי שהיא היום.
לעומת זאת ההצעה המונחת לפנינו משאירה בסופו של דבר אותה מכסת זמן. אני לא
רואה כאן שום פגיעה. אותו זמן נשאר. לא מציעים אפילו לשנות את לוח הזמנים.
יעמדו איקס חברי כנסת וינמקו הצעות לסדר-היום. השאלה היא רק לפי אילו עקרונות
הוא ייקבע. הוא לא ייקבע על-פי עקרונות של מי שהגיש 100 הצעות דחופות לסדר היום
וזכה בהכרה בדחיפות על שתי הצעות, אלא הוא ייקבע לפי עקרון שלחבר הכנסת יהיה
יותר זמן והוא יקדיש מחשבה מרובה יותר על ההצעה שהוא מעלה. אותו חבר כנסת יידע
בדיוק איזה נושא הוא מעלה, מה הוא מעדיף והוא יתרכז בו. חבר-הכנסת שריד, אתה
הצבעת על כך בעצמך. אם מתוך 7-6 ההצעות הדחופות שהגשת השבוע היית יודע שהצעה
איות תאושר לך - במקום לבזבז זמן על 6 הצעות סרק היית מעלה את איכותה של ההצעה
שבחרת להעלות והיה לך גם יותר זמן לחשוב עליה ולהגיש אותה סוב יותר ממה שהגשת את
6 ההצעות. אתה יכול לבוא ולומר שאולי הירק בין הקואליציה לבין האופוזיציה לא
מספק. אני לא בטוח בזאת. אין לי די נסיון. אבל כל הדיבורים מסביב של
אופוזיציה וקואליציה אין להם על מה לסמוך. כך לפחות תנציח את הסטטיסטיקה הנתונה
של הכנסת הקודמת ושל הכנסת הזאת מהיום שהתכנסנו. כך וכך זמן ניתן לאנשי
קואליציה, כך וכך זמן ניתן לאנשי אופוזיציה - תנציח זאת לתקופת נסיון. אני לא
חושב שצריך לזרוק את התינוק יחד עם המים.
וזברת-הכנסת דורון, יושבת-ראש הקואליציה, אני חושב שלחברי הקואליציה יש הרבה
מאוד מגבלות וקשה לנו להסתדר. כדאי לחשוב על שיטה הפוכה, שיתנו לחבר הכנטת
להגיש הצעות באופן חופשי וישירות לכנסת, במקום שאני אחכה עד יום שני בצהרים
לאישור הסיעה, תנו לי להגיש הצעותי ישירות לכנסת וביום שני תגידו לי איזו הצעה
להוריד ואני אוריד. אבל זה לא לדיון כאן.
י י שריד;
הצעה לסדר; הואיל והנושא מאוד רציני והוא בא לשנות את סדרי בראשית, אני
מציע שתתמנה ועדת משנה של 4-3 חברים שתרכז את כל ההצעות. אנחנו רוצים לפתור
בעיה מסויימת שהוגדרה כמבול של הצעות, או שטפון בהצעות. יש דרכים שונות, חלקן
נשמעו כאן וחלקן לא, שבאות להבטיח שנשיג אותה המטרה. אני מציע שתתמנה ועדה של
שלושה חברי כנטת, אני מקווה שהיא תגיע להצעות מוטכמות שתפתורנה את רגעיה כפי
שאנחנו מכירים אותה. על הדיאגנוזה אין לנו חילוקי דעות. יש לנו אולי חילוקי
דעות איך מרפאים. זה יכול לחסוך גם את הדיון עכשיו.
היו"ר מ' רייסר;
אני חייב לתת רשות הריבו ר לחברים שעדיין לא ריברו. אנצל את ההפסקה הזאת
כדי להעיר שאני מאוד מצטער על בקשתו של תבר-הכנסת רפי אדרי, מהטעם הפשוט. בניגוד
למה שחברים רבים חושבים, אני חושב שאם היינו יושבים היום וממשיכים לדון בכובד
ראש ומפנים את הזמן הדרוש לכך - גם היום היינו יכולים לגשת לפחות להצעות סיכום.
אני לא מוכן להעביר נושא לוועדת משנה אם למשל חבר-הכנסת טובי לא ישוכנע ממש שלא
רוצים בדרך הזאת לחסום את האופוזיציה. אין בכלל מה לדון בשלב הזה בוועדת משנה
כי זה נושא מאוד עקרוני. אנחנו צריכים לקבוע את העקרונות של השיטה. אם תהיה
הסכמה בנושא זה - נפתור את הבעיה בקלות.
י י שריד;
תאמין לי שיש כמה הצעות אחרות שהולכות לכיוון אחר שנותנות לך בדיוק אותו
הדבר מבלי שהענין מרחיק לכת עד כדי כך.
אי אבוחצירא;
הדיון הזה נחוץ לקואליציה ולכל המפלגות, כי אנחנו דנים על עבודת הכנסת. אני
מציע שכל אחד מאיתנו ישים לב למחשבה הזאת כי אף אחד מאיתנו לא יודע בחיים
הפוליטיים איפה הוא יימצא יום אחד. אתה היום יכול לחשוב על זה מנקודת מבטך
כשייך לקואליציה או לתחום אחר, ולמחרת לפתע יתברר לך שעשית מקח טעות וכבר
אי-אפשר להחזיר את הגלגל אחורנית. לכן צריך לבדוק את הנושא מבחינת העבודה שלנו.
מבחינת עבודת הכנסת חייבים וצריך להפריד הפרדה טוטאלית בין הצעות דחופות
לסדר היום והצעות רגילות לסדר היום לבין הצעות חוק של חברי הכנסת. כאשר מחדירים
הצעת חוק לתוך המגבלות האלה זאת תפיסה מאוד מסוכנת למהות עבודתו של חבר פרלמנט,
בין בכנסת ובכל בכל פינה בעולם.
ש' יעקבסון;
לא הוועדה קובעת זאת. התקנון קובע זאת במכסה. התקנון קובע שהמכסה היא
להצעות לסדר היום ולהצעות חוק.
אי אבוחצירא;
אני מדבר על ההכבדה הזאת. חברת-הכנסת דורון אמרה שאין די הצעות חוק. לנו
אין חוקה. אנחנו כל השנים בונים חוקה. זה ההבדל בינינו לבין כל פרלמנט אתר
בעולם. מהות עבודתו של חבר הכנסת, ברגע שאתה אומר לו שהוא יכול להגיש 5 הצעות
כולל הצעות חוק במשך כך וכך זמן - אתה למעשה מתחיל לשלם לו משכורת חינם אתרי
חודש. בוודאי שיש לנו מגבלות, אבל קודם כל עלינו להפריד הפרדת טוטאלית בין
הצעות חוק לבין הצעות לסדר היום. אם ההצעה כוללת גם הצעות חוק יש בכך הגבלה של
המחשבה ושל העבודה של חבר הכנסת. נראה לי שקשה למצוא זאת בפרלמנטים אחרים.
כמה שעות אתה מציע להקציב לדיון בהצעות חוק?
אי אבוחצירא;
אני לא נכנס עכשיו לשעות ולהצעות. לא יפריע לי שתשב ועדת משנה ותדון
בנושא. אני עכשיו מהרהר בקול רם, כחבר הכנסת, מתוך האינטרס שכל מה שאנחנו עושים
היום הוא מתוך שיקולים של עבודתו של חבר הכנסת ומעמדה של הכנסת. כל מה שאנחנו
עושים היום וכל מה שעשו לפנינו אני בטוח שעשו גם מתוך שיקולים של עבודתו של וזבר
הכנסת ומעמדה של הכנסת. אם כי בלי ספק היו נקודות מפלגתיות בענין, אבל אני
מאמין שאלה שהתחילו את היסודות הראשונים גם ראו את הראיה הכוללת יותר מאשר את
הראיה המפלגתית. אני לא מציע שאנחנו נפרוץ לעצמנו את הגדרות האלה לפוזות במחשבה.
ועדת הכנסת מאוד רגישה לנושא הזה. בהוזלס יש לנו קשיים. נתמודד איתם מבלי שנפגע
במהויות שיש להן חשיבות לא רק למעמד של חבר אחד בכנסת, אלא למעמד של כל הבנין
הזה עם כל מה שמסביבנו וכל סגנון העבודה.
יש לנו בעיה של הצעות לסדר היום. אני למשל לא מתרגש מהרעיון שנבטל את
ההצעות הדחופות לסדר היום וניתן מכסה קבועה לכל הבר כנסת ושהוא ישקול איזה נושא
הוא מעלה היום ואיזה נושא הוא לא מעלה היום. מבחינתי יכולה לבוא כל הצעה שעוסקת
רק בהצעות לסדר היום ומחפשת את הפתרון איך לעבוד בצורה כזאת שלא יחיו 15 הצעות
באותו יום ובסוף הישיבה נשארים 4 חברי כנסת בלבד במליאת הכנסת, אם כי אני חייב
לומר - זאת הקדנציה הרביעית שלי - שזאת לא הכנסת המשעממת ביותר אלא שקצב העבודה
שלה ונושאי העבודה שלה הם בין הנמוכים ביותר שהיו בכנסות הקודמות. עלינו להודות
בכך.
בהצעות לסדר היום המצב הפוך. מאז ראשית הכנס הזה נדונו 156 הצעות דחופות
לסדר היום ו-47 הצעות רגילות לסדר-היום, מלבד הצעות חוק. כמות אדירה.
אי אבוחצירא;
אני לא מדבר על כמות ההצעות. לא המספרים הם שקובעים את הענין שבעבודת
הבנין.
י י שריד;
אם אתה אומר שנדונו 156 הצעות דחופות לסדר היום ו-74 הצעות רגילות לסדר
היום, מלבד הצעות חוק, במשך ארבעה חודשים - תעשה חשבון ותראה שיש הרבה יותר
הצעות מאשר ההצעה המונחת לפנינו.
ש' יעקבסון;
אבל אל תשכחו שחממשלה לא הזרימה חומר. הכנסת למעשה שבתה.
אי אבוחצירא;
נתאר לעצמנו שבארבעת החודשים האלה חברי הכנסת לא היו מגישים הצעות
לסדר-היום - אנחנו חיינו מסיימים אם יום העבודה שלנו אחרי שעה.
ש' דורון;
כמעס מכפילים את ההצעות הרגילות לסדר-היום. הפרופורציה תשתנה. לא יהיה
הקרקס של הערעורים ושל הכעס למה אישרו דחיפות או לא אישרו דחיפות.
אי אבוחצירא;
אני לא בא לקבוע עמדח בעד או נגד, אני. לא נכנס לפרסים. הערתי הערה לגבי
תפקוד הכנסת לא כתפקוד של מנגנון, אלא של בנין. הממשלה למעשה - זאת לא רציתי
לומר קודם - לא נתנה חומר לכנסת. מה שהציל את הכנסת היא הפעילות של חברי הכנסת.
הממשלה לא עבדה. לכן יש את האווירה הזאת בבנין.
אני לא מציע שנזדרז מהר וניקח נושאים מסוג זה ונעשה אותם כבלוק של הצבעות.
אסור לנו להגיע לדברים כאלה בנוסח הזה. צריך לבדוק מהויות לגופו של ענין. אין
לי כל התנגדות שיטילו על שלושה ו1ברי כנסת שיישבו ויחפשו מה הדרך להקל, אבל לזכור
היטב, יש דברים שהם מסוכנים מאוד במהות שלנו, בעבודה שלנו, אם אתה נכנס אליהם
במספרים בלבד.
אני מציע - כמו שאמרתי קודם - לערוך הפרדה טוטאלית בין הצעות לסדר היום
לבין הצעות הוק. יש בהצעה שני תחומים שונים ביותר, יש בעיה של הצעות לסדר? -
נתיישב ונחפש פתרונות. אני לא הייתי פוסל כמה הצעות שנשמעו כאן מצד חברים שונים
איר להקל כדי שנוכל לתפקד.
בהצעה שלפנינו, לא הבנתי כיצד לחבר כנסת אחד יש 3 הצעות ולשני חברי כנסת 0ו
הצעות.
ש י י עקבסון;
זאת פשוט טעות. במקום 5 כתבו 3. נתקן זאת.
אי גרנות;
אדבר בניגוד לדעתם של כמה חברים. אני לא בטוח שצריכים להפריד בין הצעות
רגילות לסדר היום לבין הצעות חוק, אבל ברור לי שצריך להפריד בין הצעות דחופות
לבין הצעות רגילות. מה משמעותה של הצעה דחופה לסדר-היום? - שחבר הכנסת סבור שיש
ענין שעולה עכשיו על סדר היום והוא דחוף ואם לא ידונו בו ייגרם נזק. אם ידונו
בו ויקבלו החלטה נכונה בעניו הזה אפשר למנוע נזק לגבי ענין חשוב.
שי דורון;
ראית פעם את הרשימה של ההצעות הדחופות לסדר-היום?
אי גרנות;
אני לא שם את עצמי שופט על אחרים. אני יודע שיש שיקולים משיקולים שונים.
אינני רוצה להיכנס לענין הזה. אין זה מקרה שהממשלה איננה מזינה את הכנסת. כל
ההכרעות נופלות בממשלה או בהנהלת הקואליציה. בסך הכל יש כאן תיאטרון משעמם כי
הדברים זורמים מראש. מפעם לפעם מעניין לראות איזה חבר כנסת מצפונו יציק לו כל
כך שלא יסכים להיות חותמת גומי. רובם יוצאים מהאולם וחלקם יושבים באולם ולא
מרימים את היד. אבל זה הקוריוז של הענין. הממשלה יודעת שכל דבר שהיא רוצה
להעביר היא יכולה להעביר. עוד לא היתה ממשלה שביקשה כל כך הרבה פעמים לפטור
הצעות חוק מחובת ההנחה המוקדמת. אנחנו התקוממנו בפעמים הקודמות. בשלושת השבועות
האחרונים היו כל כך הרבה בקשות כאלה של הממשלה. בכנסת העשירית זה לא היה כך.
אני לא מכיר את כל הכנסות. זה דבר פגום. זאת חקיקה חפוזה. לפעמים אתה מקבל את
הניר באותו יום, לפעמים אתה מקבל אותו בשעה שתיים אחר-הצהרים ובשעה ארבע אתה
צריך לעלות לדוכן ולדבר דברים של סעם. רק אתמול ראינו איך מתייחסים לדברים -
הולכים לעיסקת חבילה שכזאת עם כל הדברים האלה ומתי החומר הונח בפני חברי הכנסת?
מצפים שדברי חברי הכנסת יהיו דברים אחראיים. הכל חפוז.
אני מעיר כאן הערה ולדעתי ועדת הכנסת צריכה להעיר את ההערה הזאת, מעבר
לשיקולים קואליציוניים; היחס להצעות חוק פרטיות הוא יחס מחפיר. אני מתכוון לאו
דו וקה להצעת חוק שאני הגשתי. כאשר מוגשת הצעת חוק נגד גזענות והממשלה אומרת
שהיא מתכוונת להגיש הצעת חוק נגד גזענות, מדוע באותו זמן לא יידונו גם הצעות חוק
פרטיות של חברי הכנסת בנושא הגזענות? האם כדי להראות לחבר הכנסת שעבודתו, ההכנה
וההתעסקות בנושא היא כולה ברכה לבטלה? כי אין לו בכלל סיכוי לחוקק חוק? הכנסת
צריכה להעיר הערה זאת.
הבעיה היא לא המכסה של הצעות חוק, אלא מה הסיכוי של הצעת חוק פרטית של חבר
הכנסת להידון בכנסת ברצינות. ויתנו לוועדות הכנסת לדון גם בהצעות חוק פרטיות של
חברי הכנסת. הצעת החוק הפרטית מגיעה לקריאה הטרומית והעסק נגמר, חיכית עוד
שבועיים, עכשיו תחכה שישה חודשים.
להצעה הדחופה יש מעמד מיוחד והיא מבטאה את המשהו שבמשהו של הכניסת כגורם
מבקר ולא רק כגורם מחוקק, כי היא בלאו הכי לא גורם מחוקק. מצבה של הכנסת הוא
מצב עגום.
יוזד עם זאת בכל דבר, אפילו דבר טוב, כאשר אתה מפריז ומגזים - יש לעשות
טייגים.
אני מציע לקבל את הצעת חבר-הכנטת תופיק טובי שכל חבר כנטת יגיש הצעה דחופה
אחת לטדר היום. באותו שבוע לא יוכל חבר הכנטת להגיש חמש הצעות דחופות לטדר
היום. וזבר הכנטת יחליט בעצמו איזו הצעה דחופה לו ביותר.
י י שריד;
אני מגיש עשר הצעות כל שבוע, אני רוצה להשיג כמה שיותר הצעות. יש לי הרבה
תלמידים.
אי גרנות;
כמה שבועות יש עד תום הכנט?
ש י י עקבסון;
עשרים שבועות. בשבוע האחרון של כנט החורף ובשבוע הדיון על התקציב אין
הצעות לטדר היום.
אי גרנות;
יש לנו 9ו שבועות. לכאורה חבר הכנטת יכול להגיש 9ו הצעות לטדר היום. הוא
יכול להגיש 5 ערעורים. הוא יידע שכאשר הוא מערער הוא מאבד את הזכות לערער פעם
נוספת. אם זה כל כך חשוב לו - שיערער. מותר לחבר הכנטת להגיש הצעה אחת לשבוע,
נחייב אותו שלא יערער. אני מחפש דרך ללכת גם לקראת וזכרי הכנטת. גם שוועדת
הכנסת לא תעסוק בכל דיוניה בערעורים וגם שיו"ר הכנטת והטגנים לא יעטקו בכל
ישיבותיהם בהצעות דחופות לטדר היום ויהיו פנויים גם לדברים אחרים. אם יו"ר
הכנטת והטגנים יושבים כל יום שני עד השעה שתיים ועוטקים במיון 100 הצעות דחופות
לטדר היום - היא תשב ותעטוק אולי ב-50. כבר הפחתנו בחצי.
הבה נלך לכיוון הזה. לא נגביל את הדברים. נשאיר את המכטה לגבי הצעות
רגילות. כי מהי הצעה רגילה? הצעה רגילה היא במהותה אחרת לגמרי. יש כאן בעיה
מטויימת של העברת ההצעה הדחופה להצעה רגילה, אבל זה מוגבל במכטה. אני לא מציע
לשנות זאת. אותה מכטה תמשיך להיות קיימת ועומדת לגבי הצעות דחופות לסדר-היום,
אחת לשבוע. ננסה זאת חודש ימים ונראה כיצד זה עובד. לא נקבל עכשיו החלטות
מגבילות.
אני לא מקבל את דעת חבר-הכנטת אבו-חצירא שצריך להפריד בין הצעות חוק לבין
הצעות רגילות. זה קיים, עומד - ימשיך להיות קיים ועומד.
י י שריד;
נטיון לחודש ימים, לא לכנט.
היו"ר מי רייסר;
ברשותכם אביע את דעתי וגם אנסה לסכם את הדיון. בניגוד למה שאמד חבר-הכנסת
גדנ ות, שאני בהחלט מסכים איתו כהוראת שעה בדוח ההיבסים האקטואליים, אני וזושב
שההצעה שלנו בעקדון היא הצעה נכונה מאוד, אבל אני לא רוצה שנקבל אותה בצורה
הפוזה. אני גם יכול לנמק מדוע. אם ניתן יותר דגש בצודה משמעותית להצעה רגילה -
הנושאים שיהיו על סדר היום יהיו נושאים הרבה יותר חשובים והרבה יותר רציניים.
היום מכירים בדוזיפות של הרבה מאוד נושאים שהשד יודע למה הכידו בהם, ונושאים הרבה
יותר השובים בכלל לא מגיעים לדיון בכנסת.
כאשד אתה יכול לבחור בעצמך את הנושא שאתה רוצה לדון בו האמן לי שתגיע גם
לנושאים הרבה יותר רציניים, הדיונים יהיו על דמה גבוהה יותר, יהיה ענין רב יותר
במליאה והשיפור יהיה משמעותי גם איכותי ולא רק כמותי.
מכיוון שזה תהליך של שכנוע - ופה אני מקבל את הגירסה שזו לא תהיה קביעה של
רוב ומיעוט, כי זו מהפכה - אני רוצה שיהיה קונסנסוס מלא של כל חברי הוועדה שהם
נציגי כל חברי הבית. אנחנו הגענו לזה ככורח טכני או אדמיניסטיבי.
אני מציע את ההצעה הבאה: נקבל את ההחלטה עכשיו שאכן אם זה אפשרי מבחינה
תקונית החל מיום שני הבא חבד הכנסת דשאי להגיש רק הצעה דחופה אחת לשבוע. אם זה
כך, יש לנו 4 הצעות בחודש - חבר-הכנסת יהיה רשאי לערער רק פעמיים בחודש. על
מחצית מההצעות הוא רשאי לערער בפני ועדת הכנסת. תבר הכנסת גרנות הציע שאפשר
יהיה לערער רק פעם אחת בחודש - עוד יותר טוב. ההצעה היא הוראת שעה.
ת' טובי;
אם אנחנו מקבלים שתהיה הצעה אחת לשבוע לא צריך להגביל את זכות הערעור.
כמי שנוטה מאוד לקבל את ההצעות דוגמה אלה שנשמעו כאן - זה לא דבד שאפשר
לקבל אותו חלקים חלקים. צריכה להיות מקשה אחת.
יש לי כמה רעיונות. אף אחד לא רוצה לנקוט בנושא זה בסחבת. לא יקרה שום
אסון אם תשב ועדת משנה של 4-3 אנשים ועד יום שני הבא תגיש הצעה מוסכמת. אני
חושב שאפשר להגיע להצעה מוסכמת ונדון בנושא בשבוע הבא. ההצעה לא תיכנס לתוקפה
בשבוע הבא אלא בעוד שבועיים. לא יהיה נכון עכשיו לקבל החלטה. קודם כל היתה בקשה
מצד הבדים בוועדה לא לסכם היום את הדיון ויו"ר הוועדה אמד שלא יהיה סיכום הדיון.
ההצבעה לא תהיה מתוקנת עכשיו. אפשד להגיע להסכמה.
יש לי הצעה: אני לא חושב שיש טעם להקים ועדת משנה שאני לא בטוח אם היא בכלל
תוכל להתכנס. אפשד להקדיש שעה נוספת בוועדת הכנסת בשבוע הבא ונגיע לסיכום.
ההצעה מתגבשת ואין צודך בוועדת משנה.
היו"ר מ' רייסר;
יש לי הצעה. מכיוון שלא אהיה בשבוע הבא, בקשתי היא שבכל מקרה את הנושא של
השינוי הכללי לא נוריד מסדר היום. אולי לא נדון בו. וההצעות שיהיו יהיו הצעות
לניסיון.
ת' טובי;
אני מציע שחבר-הכנסת דורון, שריד ואדרי יציעו לנו הצעה מגובשת לשבוע הבא.
היו"ר מ' רייסר;
בבקשה. והדיון בה יתקיים ביום שלישי הבא.
סוכם; תוגשנה הצעות מגובשות והוועדה תדון עליהן בישיבה הובאה
היו"ר מ' רייסר;
ד. קביעת מסגרת הדיון בנושא; "הכנסת בעבודתה"
הואיל ולא תתקיים ישיבת הוועדה ביום שני הבא, יש לקבוע מסגרת לדיון ביום
שני הבא, בו לכבוד יום כינון הכנסת ייערך דיון מסורתי על הכנסת בעבודתה. יש
להקפיד שהדיון יסתיים בשעה 18.45. בשעה 19.00 ייערך טכס בטרקלין הכנסת. תמיד
היה מעין דיון אישי וסיעתי. ביקשו מהסיעות הגדולות לא להרבות בנואמים.
סוכם; לקיים דיון אישי בנושא שיסתיים בשעה 18.45
היו"ר מי רייסר;
הסעיף האחרון הוא סעיף פורמלי. יש נושאים שהגיעו לוועדת הכנסת והם קשורים
בשינוי בהצעות של תברי הכנסת לשינוי התקנון. ברשות חברי הוועדה אני רוצה להעביר
את כל הנושאים לוועדת המשנה לענייני תקנון. ממילא כל הנושאים יועברו אחר-כך
לאישור ועדת הכנסת. אציע ליו"ר ועדת המשנה, חבר הכנסת ליבאי, שיודיע למליאת
הוועדה מה הם הנושאים ואם הנושא מעניין כמובן כל חבר יוכל להשתתף.
הישיבה ננעלה בשעה 0.50 1