הכנסת האחת-עשרה

מושב ראשון



פרוטוקול מסי 32

מישיבת ועזת הכנסת

מיום שלישי, כ"ב בטבת התשמ"ה - 15.1.85, בשעה 9,00 בבקר

נכחו: יושב-ראש הכנסת ש' הלל

סגן יו"ר הכנסת א' נחמיאס

חברי הוועדה;

מי רייסר - היו"ר

מ' איתן

ב' בן-אליעזר

אי גרנות

ש' דורון

שי דיניץ

די דנ לנו

ש' וייס

אי ורדיגר

ת' טובי

גי כהן

ז' עטשי

י י שריד

שי יעקבסון - מזכיר הכנסת

ש' כרם - סגן מזכיר הכנסת

י' בנגל - קצין הכנסת

היועץ המשפטי של הוועדה; צי ענבר

מזכירת הוועדה; מי בדפי

קצרנ ית; ני רינגלר

א. 9 ערעורים של חברי הכנסת על החלטות יו"ר הכנסת והסגנים

בדבר אי הכרה בדחיפות הצעותיהם לסדר-היום;

האם לחבר הכנסת יש זכות ערעור בפנל ועדת

הכנסת על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים לדחות את הכרעתם

בענין דחיפות ההצעה לסדר-היום;

ג. קביעת הרכב הוועדה המשותפת לוועדת החוץ-והבטחון

ולוועדת החינוך והתרבות בנושא; "תפקלדל החלנוכל של צה"ל"

ד. הקדמת הדיון בהצעת חוק ועדות חקלרה (תלקון מס' 3), התשמ"ה-1985

אנ י פותח את הישיבה.

א. ערעורים של חברי הכנסת על החלטות יו"ר הכנסת והסגנים בדבר

1. של חברת-הכנסת גאולה כהן בנושא: "מחדלי המימשל הצבאי ביו"ש למול

ההסתה האשפיסטית כנגד ישראל בעת חלוקת התעודות באוניברסיטת אל-נג'ח"

הכוונה היא כמובן למה שהיה ומה שראינו בטלוויזיה. בכל זאת, יו"ר הכנסת

והסגנים לא רצו להחמיר בענין זה והחלטנו על-פי התקנון להעביר את הנושא לדיון

בוועדת החוץ-והבטחון של הכנסת.

כיוון שההצעה הועברה ישירות לדיון בוועדת החוץ-והבטחון - אין על מה להצביע.

2. של חברת-הכנסת גאולה כהן בנושא; "ההחלטה על הקמת 6 יישובים ביו"ש

והתגובה עליה"

סגן יו"ר הכנסת אי נחמיאס;

בנושא ההחלטה על הקמת 6 היישובים ביו"ש - בהסכם הקואליציוני נקבע שתוך שנה

יוקמו 6 יישובים. ההסכם כובד. באשר לתגובות - לכל אחד מותר להגיב. אין שום

דחיפות אם יש תגובה כזו או אחרת. עוד מעט יערערו גם על תגובות. תגובות הן ענין

דמוקרטי ואין בכך שום דחיפות. לכן לא הכירו יו"ר הכנסת והסגנים בדחיפות ההצעה.

הי ו"ר מי רייסר;

הצבעה

הוחלט; לדחות את הערעור הנ"ל

היו"ר מי רייסר;

3. של חבר-הכנסת טובי בנושא; "סכנת סגירת מספנות ישראל"

שי וייס;

יש לי שאלה לפני שסגן יו"ר הכנסת ישיב; יתקיים דיון היום או מחר בכנסת על

מספנות ישראל. אבקש מסגן יו"ר הכנסת להואיל בטובו ולשלב זאת בהנמקות.

סגן יו"ר הכנסת אי נחמיאס;

נכון, השבוע יתקיים בכנסת דיון על מספנות ישראל. לפני שבוע הוגשו הצעות

דחופות לסדר היום בנושא זה על-ידי חברי הכנסת אמנון לין ופנוזס גולדשטיין. בשבוע

שעבר לא היה בידינו די חומר כדי להחליט וביקשנו לדחות את ההכרעה לשבוע הבא.

אתמול קיבלנו את ההסברים שביקשנו ואישרנו את ההצעות הדחופות שהיו בשבוע שעבר. לא

אישרנו שכל אלה שהגישו השבוע יעלו על הטרמפ של השבוע שעבר. הגיוני לגמרי. מאחר

ובלאו הכי הנושא נדון אין טעם לאשר הצעות דחופות נוספות.

אני קרבן של החלטה כזאת בנושא בית וזולים.

ת' טובי;

אני חושב שהוועדה צריכה לקיים דיון עקרוני על הנוהג הזה.

אני מציעה בנוכחות יושב-ראש הכנסת.

תי טובי;

בבקשה. לא ייתכן שהצעה שהוגשה על ידי כדחופה, אני לא יודע מי הגיש, מה

הגיש, אין לי מזכירה בישיבת יו"ר הכנסת והסגנים וסיעתי איננה מיוצגת שם כדי שאדע

שיש הצעה כזאת ולא אגיש. הנושא עלה על רקע האירועים השבוע, על רקע היזמה של השר

קורפו לפטר 400 עובדים והתכונן להביא זאת לישיבת הממשלה. על רקע זה נוצרה בעיית

הדחיפות. לכן הגשתי השבוע הצעה דחופה בנושא זה.

העובדה שאתם לא החלטתם בנושא זה בשבוע שעבר והיו לכם במגירה הצעות על-פי

איזה שהוא סדר - אין לי טענה על כך - אבל ההצעה הוגשה, היא לא הוכרעה, מעמדה

דומה לכל הצעה אחרת שתעמוד לדיון כאשר אתם מכריעים. לא יכול להיות שאתם תגידו

שהיות והצעה פלונית הוגשה נניח 5 ימים קודם, או שעתיים קודם, כי יש גם כאלה

שמוגשות חצי יום קודם, רק הן תוכרנה כדחופות ואילו ההצעות אשר הוגשו אחר-כך לא

תוכרנה כדחופות. איך ייתכן?

אני חושב שיש כאן פסול בשיקול דעת יו"ר הכנסת והסגנים. אני לא מנמק כאן את

הדחיפות, כי הכרתם בדחיפות. אני מעלה כאן את הנושא מבחינה עקרונית; כיצד יו"ר

הכנסת והסגנים נוהגים? לפי דעתי זו דרך לא נכונה.

הנושא בהחלט מחייב דיון.

י י שריד;

אני לא הבנתי את ההנמקה של סגן יו"ר הכנסת. כל זמן שיו"ר הכנסת והסגנים לא

הכירו בדחיפות ההצעה - מעמדה של ההצעה החדשה כמעמד ההצעות הקוז-מות. הרי עוד לא

היתה החלטה. אם יש החלטה ו אחר-כך מישהו מעלה הצעה נוספת באותו נושא אפשר להגיד

לו; חכם בלילה, עכשיו אתה בא אחרי שהוכרה הדחיפות? נניח שאפילו חבר הכנסת מנצל

רווח זמן בין הגשת ההצעה הקודמת לבין רצון יו"ר הכנסת והסגנים להחליט לאחר שיקול

דעת - זוהי זכות לגיטימית בהחלט. אני לא אומר שחבר-הכנסת טובי עשה זאת. כל זמן

שלא נתקבלה החלטה - מעמדן של כל ההצעות שווה. חשבתי תחילה שכבר החלטתם בנושא

בשבוע שעבר, אבל עכשיו על פניו ברור שמעמד הצעתו של וזבר-הכנסת טובי כמעמד ההצעות

האחרות באותו נ ושא.

אני ער לעובדה שאנחנו דנים כרגע בערעור לא רגיל, לכן אנחנו מקיימים מיני

דיון. הסעיף הבא על סדר יומה של הוועדה מתייחס באמת לכל הסוגיה העקרונית והוא:

"האם לחבר הכנסת יש זכות ערעור בפני ועדת הכנסת על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים

לדחות את הכרעתם בענין דחיפות ההצעה לסדר-היום". באותה הזדמנות נדון גם בנושא

זה.

הנושא הבא קשור לנ ושא בו אנו דנים, אבל הוא לא אותו הנושא. פה יש מקרה

ספציפי שבגלל הדחיפות שאושרה להצעה שהוגשה בשבוע שעבר בעצם חלה דחיפות גם על

הצעה שהוגשה השבוע כאשר החבר שהגיש את ההצעה בשבוע שעבר והחבר שהגיש את ההצעה

השבוע הגישו אותה באותו תום לב. הדחיפות הוכרה. נדמה לי שאין שום אפשרות שלא

לאשר את דחיפות ההצעה של ר1בר-הכנסת טובי.

י י שריד;

חבר-הכנסת טובי אפילו לא ידע על ההצעה שהוגשה באותו נושא בשבוע שעבר. הוא

הגיש השבוע את ההצעה שלו כי קרה משהו השבוע במספנות ישראל.

קורה שהצעות דחופות לסדר היום שאושרו בשבוע מסויים נדונות בכנסת לאחר שבוע

או שבועיים, למרבה הצער, בגלל העומס שיש על סדר היום. תגזרו בבקשה גזירה שווה.

י י שריד;

לא. זה דבר אחר. ברגע שאישרתם - נגמר הענין. במקרה שלפנינו דחיתם את

ההחלטה למשך שבוע ימים.

סגן יו"ר הכנסת אי נחמיאס;

אני רק מנסה להציג לפניכם את עמדת יו"ר הכנסת והסגנים. תגזרו גזירה שווה,

כי יו"ר הכנסת והסגנים כמעט ואישרו את ההצעה הזאת בשבוע שעבר. לא רצינו לדחות

את ההצעה למרות שהממשלה רצתה בכל מחיר שלא נכיר בדחיפות ההצעה. אנחנו בכל זאת

עמדנו איתנים. אבל היו חסרים לנו פרט אחד או שניים. במלים אחרות, באופן

תיאורטי צריך היה לראות את ההצעה הזאת כמאושרת בשבוע שעבר, אבל נתנו לה את

הגושפנקה הרשמית הפומבית השבוע. לא צריך בגלל זה להפוך זאת לעקרון, כי בפעם

הבאה עלול שיקול הדעת שלנו להיות חד מדי באותו מעמד ולדעתי זה לא יהיה לטובת חבר

הכנסת. היות והוועדה יושבת כוועדה של ערעורים לטובת חברי הכנסת מנקודת מבטם של

יו"ר הכנסת והסגנים, אני חושב שאתם צריכים לקבל את העמדה שלנו מכל וכל ולא לפרום

אותה בשום פנים ואופן, כי אז בפעם הבאה אם יהיה לנו צל צלו של ספק ונרצה להשהות

את ההחלטה לשם בירור הנושא - לא נוכל לעשות זאת ונצטרך ישר לא להכיר בדחיפות

ההצעה. לכן תאפשרו לנו להמשיך בכך כי זה לטובת חברי הכנסת.

שי וייס;

יש פה בעיה. אנחנו גם לטובת דוברי הכנסת וגם לטובת הכנסת. על כן אנחנו

בוודאי צריכים מאוד להתחשב בשיקולים של יו"ר הכנסת והסגנים. אנחנו לא נגד יו"ר

הכנסת והסגנים כמוסד. צודק סגן יו"ר הכנסת נוזמיאס בכך שיו"ר הכנסת והסגנים

מבחינתם כאילו השאירו את הנושא להכרעה סופית למשך שבוע. אם אמנם כך, הרי הרבה

וזברי כנסת בידעם זאת יכולים לעלות טרמפ על ההצעה ואז יהיה עומס בלתי נסבל.

מאידך גיסא צודק חבר-הכנסת טובי באומרו שהוא לא ידע שקיימת הצעה כזאת.

יש לי הצעת פתרון ואולי תקדים. לא פעם נציג יו"ר הכנסת והסגנים המופיע

לפנינו, שהוא בדרך-כל חבר-הכנסת נחמיאס, בא ואומר-. שאלה זו עוד לא הוכרעה, חסרים

לנו פרטים. במקרה שהוא מוסר הודעות כאלה אני מציע לראות זאת כסגור. כלומר, יותר

אי-אפשר להגיש הצעה באותו נושא כי יו"ר הכנסת והסגנים כבר החליטו. במקרה כזה של

אי ודאות בהחלט שני הצדדים צודקים. חד-פעמית אני מציע לאשר דחיפות ההצעה של

חבר-הכנסת טובי, לא כתקדים אלא משום שהיתה פה אי ידיעה מוחלטת מצד רנבר-הכנסת

טובי שקיימת הצעה כזאת בפני יו"ר הכנטת והסגנים.



להבא, אני רוצה להמליץ בפני יו"ר הכנסת והסגנים שכל ההצעות שנדחו לשבוע הבא

- יירשמו באיזו שהיא צורה ויובאו לידיעת ועדת הכנסת. אז זה יהיה סופי ובוודאי

שלא יהיה שום טרמפ נוסף על ההצעה. זאת הצעתי כתקדים.

עם כל הכבוד אני לא מקבל את הצעת חבר-הכנסת וייס. אנחנו לא יכולים להיכנס

לגוונים וגווני גוונים של הצעות. יש שני סוגים בלבד של הצעות: הצעות שהוכרו

כדחופות והצעות שלא הוכרו כדחופות. אנחנו לא נכנסים לשיקולים של יו"ר הכנסת

והסגנים, הם לא מענייננו בכלל. אנחנו לא חוקרים את יו"ר הכנסת והסגנים ולא

יודעים. רק מה שמתפרסם באופן רשמי על לוח סדר היום כהצעות שהוכרו כדחופות - הן

הצעות דחופות לסדר-היום ותו לא.

מדברים כאילו יקרה פה איזח אסון או שספון. לענין מסויים שאפילו לדעת יו"ר

הכנסת והסגנים הוא ענין דחוף יצטרפו עוד שני חברים. מה כבר יכול לקרות? לא צריך

להציג זאת כאסון גדול.

מבחינתנו שיקולי יו"ר הכנסת והסגנים לא מעניינים אותנו לענין זה. אתם

צריכים לברר פרטים נוספים וזה לא אומר שכתוצאה מההחלטה כאן תצטרכו להחליט תיכף

ומייד. אם זה ענין רציני - אני מניח שאתם אנשים די מבוגרים ודי אחראיים ואם

תחשבו שהנושא הזה מחייב דיון נוסף - הוא יחייב דיון נוסף גם אם יקרה האסון האיום

והנורא שיצטרפו עוד שני מציעים. כבר היו תקדימים. במקום 4 מציעים יהיו 6

מציעים. במקום 3 מציעים יהיו 6 מציעים. זה כל מה שיכול לקרות.

לכן אני לא מציע שניכנס לגוונים, שאם נמסרה הודעה לוועדת הכנסת כי אז הנושא

ייחשב לסגור, ואם לא נמסרה הודעה לוועדת הכנסת הנושא ייחשב ללא סגור. אנחנו

נכנס לארבעה סוגים של הצעות ולא נצא מזה לעולם. לפנינו שני סוגים בלבד: או

שהוכרה דחיפות ההצעה או שלא הוכרה דחיפות ההצעה. אם עדיין לא הוכרה דחיפות

ההצעה - יוגשו הצעות נוספות. אם תוכר דחיפות ההצעה - יכירו בדחיפות כל ההצעות

באותו נושא. לא תוכר דחיפות ההצעה - לא יכירו בדחיפות כל ההצעות באותו נושא.

אתה גורם עוול לחבריך.

לדעתי יש לך טעות בדבר אחד. הנושא הזה בהחלט קשור למה שדיברנו בשבוע שעבר:

האם המשמעות של דחיית הוזלטה בפורום של יו"ר הכנסת והסגנים היא אי קבלת ההצעה או

בעקרון קבלת ההצעה. מכאן נובעות בעיות נוספות. טענתי בשבוע שעבר ועכשיו אני

מקבל חיזוק נוסף לטענה שאנחנו צריכים לראות את אי קבלת ההרולטה כאי אישור .

הדחיפות. הנימוקים לאי הכרה בדחיפות הם שלהם. אם הם לא אישרו דחיפות ההצעה -

יש זכות ערעור לחבר-הכנסת. כי בשבוע שעבר אמרו למציע: אין לך מה לערער כיוון

שיו"ר הכנסת והסגנים עדיין לא קיבלו החלטה בנושא, לא לכאן ולא לכאן. אנחנו

אם יו"ר הכנסת והסגנים דוחים את החלטתם לשבוע הבא - יש זכות

לחבר הכנסת לערער. כי אם הם לא החליטו פירוש הדבר שהם דחו דחיפות ההצעה.

אם חבר הכנסת באופן בלתי רשמי רוצה להתחשב בעובדה, שהצעתו עדיין תלויה

ועומדת בישיבת יו"ר הכנסת והסגנים - הוא יכול להתחשב בכך. אבל מבחינתנו זה

כאילו נדחה.



מי איתן;

אומר סגן יו"ר הכנסת, דעו לכם, ברגע שאתם מקבלים החלטה כזאת שיעור הדחיות

יהיה גדול יותר. אני חושב שכדאי לקרות את הסיכון הזה על עצמנו כי מבחינה מעשית

מה שיקרה הוא שאמנם שיעור הדחיות יהיה גבוה יותר, אבל אם הנושא לא יירד מסדר

היום הציבורי תמיד פתוחה הדרך בפני חבר הכנסת להעלות שוב את הצעתו. כך תהיה לו

זכות ערעור ואם יחיה צורך יגיש שוב אותה הצעה.

ת' סובי;

במקרה הקונקרסי שלפנינו, בשבוע שעבר יו"ר הכנסת והסגנים עדיין לא החליסו

בנושא. אני לא ידעתי שהוגשה הצעה בנושא זה ושיו"ר הכנסת והסגנים דנים בה.

הגשתי הצעה באותו נושא השבוע. השבוע יו"ר הכנסת והסגנים הגיעו לכלל החלטה

ואישרו את דחיפות ההצעה. אני טוען שההחלטה שלהם חלה על כל ההצעות שהוגשו להם

באותו נושא. זה מה שאני מבקש.

הואיל והוועדה דנה בשאלה נוהלית, יושב-ראש הכנסת והסגנים החליטו אתמול

החלטה נוהלית מסויימת וטוב שהדבר בא להכרעה בוועדת הכנסת, אבל אני מציע שהדיון

יהיה בהשתתפות יו"ר הכנסת. יו"ר הכנסת רוצה להשתתף בדיון הזה. הדיון שלפנינו

התפתח לפתע פתאום.

אני מציע שנצביע על ההצעה הזאת ועל הענין העקרוני נדון בשבוע הבא בנוכחות

יו"ר הכנסת.

שי יעקבסון;

חבר-הכנסת שריד, הרי אין ערעור כי יוייר הכנסת והסגנים כבר אישרו דחיפות

ההצעה. אפשר להזמין את יו"ר הכנסת עכשיו.

מכיוון שאני לא מניח שמישהו רוצה לחטוף הצבעה, אני מציע שאנחנו נמשיך לדון

בערעורים האחרים שלפנינו, נזמין בינתיים את יוייר הכנסת ונחזור להצעה הזאת

ונצביע.

סוכם: להזמין את יו"ר הכנסת לשמיעת דבריו ולחזור ולדון בערעור

4. של חבר-הכנסת טובי בנושא; ייהחלטת הממשלה להקים 6 התנחלויות חדשות"

כפי שאמרתי בתשובה לערעור באותו נושא של חברת-הכנסת גאולה כהן, הממשלה -

בהתאם להסכם הקואליציוני - החליטה להקים 6 התנחלויות במשך השנה הבאה עלינו

לטובה. בינתיים היא קבעה את שמותיהם. אין שום דחיפות בנושא ולכן יו"ר הכנסת

והסגנים לא הכירו בדחיפות ההצעה. וזבר-הכנסת טובי יכול להגיש את הנושא בעוד

שבוע, או בעוד שבועיים, הרשות נתונה בידיו להגיש את הנושא כהצעה רגילה לסדר-היום

ולא כהצעה דחופה לסדר-היום.



ת' טובי;

הממשלה קבעה את שמותיהם, מיקומם והמהלכים לעשייה. אני חושב שהחלטת יו"ר

הכנסת והטגנ ים לא עונה על הקריטריונ ים. זאת הצעת החלטה שאמנם מועד ביצועה לא

נקבע לחודש הזה או לחודש הבא, אבל היא מחייבת את הממשלה לפעול מבחינה תקציבית,

מבחינת מציאת הקרקע, על בל המסקנות המשתמעות מכך. לכן דחוף לדון בנושא, כי יכול

להיות שלכנסת תהיה דעה אחרת מדעת הממשלה. אני חושב שלהיפך, דו וקה ההצעה הזאת

ומה שמתלווה אליה מחייבת דיון דחוף. הנושא בקטיגוריה של הצעה דחופה. אם המצב

משתנה יכול להיות מצב שיווצרו עובדות בשטח ואז כל הצעה אחרת תהיה מאוחרת. לכן

אני מציע שהוועדה תאשר דחיפות ההצעה.

מי רייסר;

הצבעה

לא להכיר בדחיפות ההצעה הנ"ל

אני מקדם בברכה את יושב-ראש הכנסת. אני מציע שנעבור ביעף על יתר הערעורים

ואחר-כך נחזור לדיון העקרוני שעלה מהדיון בערעורו של וזבר-הכנסת טובי.

5. של חבר-הכנסת טובי בנושא: "הדיונים בממשלה על היערכות חדשה בלבנון

והצורך בנסיגה מיידית"

בשבוע שעבר נדונו בכנסת 7-6 הצעות לסדר-היום באותו נושא ממש. כולן חיו

הצעות רגילות לסדר-היום. אי-אפשר לדון בנושא כל שבוע, פעם 7-6 הצעות רגילות

ופעם הצעה דחופה. זה גם לא מתחייב מהתקנון. לכן יו"ד הכנסת והסגנים לא הכירו

בדחיפות ההצעה.

זה היה לפני החלטת הממשלה.

גם ההצעה הוגשה לפני החלטת הממשלה אמש.

שיגישו עכשיו הצעה חדשה ונדון בה לאור החלטת הממשלה.

ת' טובי;

בסדר. אני מקבל את עצת יושב-ראש הכנסת ואנהג בהתאם.

סוכם: חבר-חכנסת טובי ויתר על הערעור הנ"ל

6. של חבר-הכנסת עטשי בנושא; "המצב בטלוויזיה הישראלית"

סגן יו"ר הכנסת א' נחמיאס;

אתמול נדונו בכנסת 3 הצעות לסדר-היום בנושא זה. לכן לא הכירו יו"ר הכנסת

והסגנים בדחיפות ההצעה,

אנ י מקבל את ההנמקה.

סוכם: חבר-הכנסת עטשי ויתר על הערעור הנ "ל

ל. של חבר-הכנסת עטשי בנושא: "פיטורי יועץ ראש הממשלה לענייני ערבים"

סגן יו"ר הכנסת אי נהמיאס;

יועץ ראש הממשלה לענייני ערבים לא פוטר אישית פיזית, אבל ראש הממשלה וכל

השרים בווזרים את היועץ שלהם. זו פרורגטיבה של כל שר. אי-אפשר שמישהו יכתיב לו

מי יהיה היועץ שלו. לכן לא הכירו יו"ר הכנסת והסגנים בדחיפות ההצעה.

יו"ר הכנסת ש' הלל;

יש פה שני דברים. מה שאמר סגן יו"ר הכנסת נחמיאס הוא נכון. היתה לנו גם

בעיה של יועץ ראש הממשלה לענייני טרור ועניינים כאלה. אמרו לנו כאשר אדם לוקח

לעצמו יועץ אתה לא יכול להכתיב לו את מי לקחת. הנושא של יועץ ראש הממשלה

לענייני ערבים עלה לדיון בכנסת כהצעה לסדר היום לפני שבועיים-שלושה. הכנסת

דנה בנושא, החליטה לקיים דיון, קבענו מועד לדיון לשבוע הבא. יתקיים דיון בכל

הנושא שנקרא יועץ לענייני ערבים. לכן, אם השבוע נקדים דיון במסגרת של הצעה

דחופה לסדר-היום אנחנו למעשה נפגע בחבר הכנסת שהעלה את הנושא כהצעה רגילה

לסדר-היום. נראה לנו שלהקדים היום דיון של 7 הצעות לסדר-היום זה ממש מטרפד את

כל העבודה של הכנסת והישגו של אותו חבר כנסת ששכנע אותנו לקיים דיון בנושא.

בשבוע הבא יתקיים דיון בנושא.

השתכנעתי.

סוכם: חבר-הכנסת עטשי ויתר על הערעור הנ"ל

8. של תבר-הכנסת עטשי בנושא; "אבטלה חמורה בכפרים הדרוזים"

ענין האבטלה הוא לא רק בכפרים הדרוזים. אם יש פה ושם אבטלה בכפרים הדרוזים

- יש גם אבטלה בערים היהודיות, בערים הערביות ובערים הדרוזיות. הממשלה עושה את

כל המאמצים כדי שהנושא הזה יודבר ככל שאפשר מהר. מה גם שהיו מספר דיונים במליאת

הכנסת בנושא האבטלה במקומות מסויימים בארץ באופן ספציפי וגם באופן כללי על כל

המצב. הנושא לא עונה על הקריטריונים שבתקנון לאישור הצעה דחופה. לכן לא הכירו

יו"ר הכנסת והסגנים בדחיפות ההצעה.

אני חושב שהוקדמו מספר הצעות דחופות לסדר-היום בענייני אבטלה במקומות שונים

בארץ. לא יכול להיות ש-16 הכפרים הדרוזים יהיו שונים מבחינת יחס יו"ר הכנסת

והסגנים ויחסה של הכנסת לאזורים אחרים במדינה. לא במקרה העליתי היום את ההצעה

לסדר-היום.

גם במגזר הלא ערבי, הלא דרוזי, יש עוד אפשרויות מבחינה גיאוגרפית לאנשים

לחפש מקומות עבודה. במקרה של הדרוזים אין היום מקום עבודה אחד. אני מוכן לספק

סטטיסטיקה לכולם. מדוע? - משום שגם המקומות שהיו פתוחים בפני הדרוזים שהם שירות

בתי-הסוהר, המשטרה הרגילה, משמר הגבול והנמלים נסגרו בפניהם לחלוטין ב-1 בספטמבר

1984. אילו העדה הדרוזית לא גדלה תחת תרבות מסויימת יכולתי גם לראות רעש פה

ורעש שם. לכן אני חושב שמצבה של העדה הדרוזית מבחינת מקומות עבודה חמור פי כמה.

יש הרבה אנשים שמשתחררים השנה מהצבא. כבר השתחררו 5 מחזורים ועדיין לאחד מהם לא

נמצא מקום עבודה.

לא ייתכן שהכנסת תדון באבטלה בדימונה ובמקומות אחרים והאבטלה בקרב הדרוזים

לא תידון. אינני רוצה דיון ייחודי, אבל משום שהסכנה היא כפולה.

סגן יו"ר הכנסת א' נחמיאס;

בשבוע שעבר התרעתי בפני חברי הוועדה על החלטתם בנושא זה, כי יו"ר הכנסת

והסגנים לא אישרו דחיפות ההצעה בנושא האבטלה בדימונה ואילו ועדת הכנסת כמחאה כן

אישרה דחיפות ההצעה. אני זוכר את דברי חבר-הכנסת וייס שאמר שהוא עושה זאת באופן

לגמרי אד-הוק ולא כתקדים, זה היה מקובל על כל חברי הוועדה. אחרת כל שבוע יהיו

לכם 7-4 הצעות בנושא זה, פותחים פרץ ואי-אפשר לעצור אותו. אבל הוועדה סוברנית

להחליט כפי שתחליט.

אני רוצה להעיר הערה לפני ההצבעה. תהיה תוצאת ההצבעה אשר תהיה, הבה נקבל

החלטה לא פורמלית כמובן שאין יותר ערעורים על הנושאים האלה בתחומים ספציפיים,

אלא במקרים יוצאים דופן. לא בעיד תל-אביב, לא לגבי קבוצה מסויימת של אוכלוסיה.

אני, למשל, אגיש מחר לדיון נושא האבטלה בקרב צעירי ישראל. אני לא חושב שזה

סקטור פחות חשוב מכל סקטור שהועלה. מחר תגיש חברת-הכנסת גאולה כהן את נושא

האבטלה בקרב תושבי יהודה ושומרון, וחברת-הכנסת דודון תגיש את נושא האבטלה בקרב

הנשים. הרי כל אחד בא מאיזה מקום. לא במקרה תבר-הכנסת . אמיר דיבר על אופקים

ודימונה. זו זכותו הלגיטימית. זה גם לא מקרה שחבר-הכנסת עטשי מדבר על

הצירקסים. יש לנו פה תפקיד של ויסות. אנחנו לא נעמוד בלחצים הפוליטיים

המוצדקים של השולחים שלנו, אם יהיו שדולות לגיטימיות של סקטורים שונים שיצליחו

להביא נושאים למליאה - מייד יופעלו לחצים על השדולות האחרות.

בארץ אמנם שיטת הבחירות אינה אזורית, אבל אתה יודע שגם כאשר דחיפות ההצעה

נדחית, העובדה שהגשת הצעה, שנאבקת למענה - גס זה שיוך לעסק. תן לחברים לפחות את

ההרגשה שקולם נשמע ושבקשתם טופלה.

יש לנו פה בעיה אמיתית. מה שאמרתי בשבוע שעבר היה מתוך כך שהיה לי ברור

לגמרי מה שמתרחש. האמת היא שבמשך שלושת החודשים האחרונים אנחנו אישרנו מספר לא

מבוטל של הצעות במסגרת האנגינה-סקטורים של הכנסת. אם אנחנו מפסיקים זאת יש משהו

קצת לא נעים שאנחנו נעצרים על יד מקרה שהוא הכי מוצדק מבחינה סקטוריאלית. נכון

מה שאומר חבר-הכנסת גרנות, שהייצוג בכל זאת הוא לא רק פוליטי, הייצוג הוא אתני,

אזורי, מעורב, מעניין מאוד. אני הייתי נוטה להיעצר אחרי הענין הזה. יו"ר הכנסת

והסגנים צוז-קים פה לגמרי.

בל נשכח שהמצב הגיאופוליטי והדמוגרפי בו נמצאת העדה הדרוזית מבחינת אי

קבלתם של משוחררי צה"ל למקומות עבודה, משום שיש אנשים רבים שרואים אותם מובטלים

משרתים בצה"ל? - תשרתו בצה"ל. אנחנו לא מובטלים - אתם מובטלים.

אני מבקש שתביאו בחשבון גם את הנקודה הזאת.

הצבעה

ברוב קולות להכיר בדחיפות ההצעה הנ"ל

4. של חבר-הכנסת טובי בנושא: "סכנת סגירת מספנות ישראל"

9. של חבר-הכנסת עטשי בנושא: "מניעת הדרדרות המצב במספנות ישראל"

עכשיו אנחנו עוברים לדיון על הנושא העקרוני שהתעורר מהדיון בערעור של

של חבר-הכנסת עטשי - בנושא מספנות ישראל. אבקש

מוזבר-הכנסת טובי לחזור על הנימוק שלו ולהתייחס לנושא העקרוני, אם אפשר, שגם

יושב-ראש הכנסת ישמע את הדברים.

דנו לא רק בסוגיית הערעור, אלא בצורה ההתייחסות של יו"ר הכנסת והסגנים

במקרה הזה. הוגשו הצעות דחופות לסדד-היום בנושא מספנות ישראל. בדרך-כלל מוגשות

הצעות דחופות בנושא אחד, לא כולן באותו זמן, לפעמים מוגשות הצעות יום קודם,

למחרת מוגשות הצעות נוספות באותו נושא, לפעמים שבוע קודם, הצעה רודפת הצעה עוד

בטרם החליטו יו"ר הכנסת והסגנים אם להכיר או לא להכיר בדחיפות ההצעה.

עד עכשיו, בדרך-כלל, כל ההצעות היו שוות במעמדן בפני יו"ר הכנסת והסגנים

כאשר דנו בדחיפות ההצעה. הפעם מצאתם לנכון לקבוע הלכה מסויימת שהצעות אשר הוגשו

שבוע קודם או קודם ויו"ר הכנסת והסגנים התחילו לדון בהן ודחו את החלטתם לשבוע

הבא - כל הצעה באותו נושא שתבוא אחר-כך לא תתפוס. אני מבין את הנימוק של לא

להרבות בהצעות, שלא יהיה יותר מדי עומס על עבודת הכנסת, אבל זה בסופו של דבר



יוצר איפה ואיפה, כי איש מחברי הכנסת, על כל פנים חברי הכנסת שאין להם נציג

בישיבת יו"ר הכנסת והסגנים, לא יודע אילו הצעות הוגשו ליו"ר הכנסת והסגנים. וזכר

הכנסת בתום לב מגיש הצעה ומקווה שיתייחסו אליה לגופו של ענין.

לכן אני מציע שיו"ר הכנסת והסגנים יתחשבו במציאות הזאת ולא יקבעו יחס שונה

להצעות שהוגשו בשלב מאוחר יותר, כאשר טרם נתקבלה הרולטה בישיבת יו"ר הכנסת

והסגנים לגבי הצעה באותו נושא שהוגשה מוקדם יותר וכבר החל הדיון בה.

מכיוון שהנושא הבא בסדר היום קשור ודומה לנושא שלפנינו, אני מבקש מהחברים

להתייחס גם לנושא הבא.

האם לחבר הכנסת יש זכות ערעור בפני ועדת הכנסת על החלטת

יו"ר הכנסת והסגנים לדחות את הכרעתם בענין דחיפות ההצעה לסדר-היום

הנוהג הקיים לגבי הצעות לסדר היום - אני כרגע לא נכנס לכל הסוגיה - הוא

שבכל שבוע יו"ר הכנסת והסגנים דנים בהצעות דחופות לסדר-היום שהוגשו עד יום שני

בשעה 0.00 1 בבוקר. זו שעה קבועה. יבוא חבר כנסת ויגיש הצעה בשעה 11.00 - היא

לא תידון באותו שבוע. זה הקו האדום שנקבע: יום שני בשעה 10.00 בבקר. אין פה שום

כוונה של אפליה או משהו דומה, אלא קביעת מועד סופי להגשת הצעות דחופות

לסדר-היום, כאשר באותו יום מתכנסים יו"ר הכנסת והסגנים לדיון בהצעות הדחופות

בשעה 12.00.

קיים נוהג - אם בשבוע מסויים אנחנו דנים בדחיפות הצעות מסויימות ובשבוע

לאחר מכן יבוא חבר כנסת ויציע הצעה באותו נושא, מקובל שנושא שלא חלה בו איזו

שהיא תמורה בלתי רגילה בנושא שכבר נדון ואושר, או טרם אושר, אומרים שמי שמגיש

הצעה לאחר מכן לא מצטרף לעגלה. יש גבול. יש בזה הגיון מסויים, אוזרת הדברים הם

פרפטואום-מובילה.

אנחנו נתקלנו בזמן האחרון בכמה דברים. יש בפנינו הצעות שהגיעו עד השעה

10.00, אנחנו דנים בהן ובשלב מסויים לפני ההחלטה הסופית, כאשר לנציג הממשלה יש

הערכה שלמעשה אנחנו עומדים לאשר את דחיפות ההצעה, הוא אומר: אני מבקש לעכב את

הדיון, אני רוצה לבדוק את הענין ולמסור לכם אינפורמציה נוספת. כלומר, ההצעה

הגיעה לכלל הצבעה, אבל ההחלטה הסופית לגביה הושעתה עד לקבלת אינפורמציה נוספת.

בשבוע שלאחר מכן אותה הצעה מופיעה בראש סדר היום של ישיבת יו"ר הכנסת

והסגנים. למעשה הנושא נדון, היו חילופי דעות, אנחנו מקבלים אינפורמציה נוספת

ומחליטים אם להכיר או לא להכיר בדחיפות ההצעה.

מה לגבי הצעות שמוגשות לאחר מכן באותו נושא? אנחנו

מעריכים שהצעות שמוגשות לאחר מכן הינן כהצעות שבאות לאחר השעה 10.00 בשבוע

הקודם, אשר ממילא היינו מעבירים אותן לדיון לשבוע יובא. מכיוון שדחיית קבלת

ההחלטה הסופית לגבי אותה קבוצה של הצעות לסדר-היום שנדונה בשבוע שעבר היתה רק

דחיה פורמלית, אין הצדקה למי שיגיש הצעה באותו נושא בשבוע לאחר מכן להצטרף

לעגלה, משום שהדבד פוגע בשורה שלמה של הצעות לסדר-היום.

בשבוע שלאחר מכן אנחנו מקיימים הצבעה על ההצעה שנדחתה מבלי להוסיף עליה או

לגרוע ממנה הצעות נוספות. דינן של הצעות שנוספו לאחר מכן הוא כדין הצעות שנוספו

לאחר שלמעשה נתקבלה החלטה נאמר חיובית לגבי אותה הצעה.- הענין הזה שלאחר מכן

נניח מתוספות חמש הצעות לסדר-היום שבכלל אינן נדונות אלא נכנסות אוטומטית לרכבת

שכבר התחילה לזוז - אנחנו חושבים שזה פוגע בסדר הכרונולוגי של ההצעות העומדות על

סדר יומה של הכנסת.



לכן אמרנו שברגע שיו"ר הכנסת והסגנים התחילו לדון בנושא מסויים ועדיין לא

קיבלו הוזלטה בגלל בקשה של הממשלה לבדיקה נוספת של הנושא ולמתן אינפורמציה נוספת

וההחלטה בנושא עופבה לראשית הישיבה לשבוע הבא - כל ההצעות המוגשות לאחר מכן לא

נכנסות לאותה מסגרת שכבר סגורה, אלא נמצאות בתוך הרשימה. מאחר וכבר אישרנו

הצעות דחופות אלה לסדר-היום, לא נוסיף עליהן אוטומטית את כל ההצעות באותו נושא

שהתוספו באותו שבוע.

אתם בכל זאת צריכים לדעת שמה שאנחנו עושים בענין אחד פוגע במישהו אחר.

שי וייס;

למעשה התחלנו בדיון עוד לפני בואו של יו"ר הכנסת. אני רוצה להעיר שתי

הערות ואחר-כך להתייחס לענין העקרוני.

ההערות הן בתחום המצוקה הכוללת, גם האקונומית של הכנסת. כל הוויכוחים הם

בין היתר כתוצאה מכך שכל שבוע מוגשות 20 30-1 1 הצעות דחופות לסדר-היום ואי אפשר

לעמוד בזה. צריך 5-4 ימי ישיבות של הכנסת בשבוע וזאת איננו יכולים לעשות.

יש מצוקה נוספת - 9 הערעורים שהוגשו היום לוועדת הכנסת הם של וזבדי ועדת

הכנסת. רוב המערערים מאז החלה הכנסת בעבודתה הם חברי הוועדה. בעיה מוסרית

ממדרגה ראשונה. אני באופן אישי מגיש 5-4 הצעות דחופות לסדר-היום אבל אינני מערער

על אי ההכרה בדחיפותן מאז שאני חבר הוועדה. מותר לי לערער אבל אינני עושה זאת.

אני מציע לדון בנושא זה. מכאן נובעות אי הבנות רבות - כל הקשר של חברי הוועדה.

בישיבה הקודמת כל הערעורים היו של חברי הוועדה. יש פה בעיה חברית.

ג י כהן;

אני לא מבינה מה אתה רוצה להגיד בזאת. אני מגישה הצעה, האם מפני שאני חברת

ועדת הכנסת אסור לי לערער? מי שבאופוזיציה בדרך כלל מערער.

ש' וייס;

לא. אני רוצה לומר בזה שקשה לנו כוזבורה כאן להוזליט הוזלטות ענייניות כאשר

הערעורים הם של חברי הוועדה עצמם. אני יודע שבוועדה זו יושבים וזברי הכנסת

הדינמיים של הכנסת, זה נכון. יש לנו בעיה אתית ממדרגה ראשונה.

היתה גם הצעה דומה בישיבת יו"ר הכנסת והסגנים לגבי אישור הצעות דחופות

המוגשות מטעם סגני יו"ר הכנסת.

סגני יו"ר הכנסת לא מגישים הצעות דחופות לסדר-היום, פרט לזעיר פה וזעיר שם.

אתמול החלטנו שהסגנים בכלל לא יגישו הצעות דחופות לסדר-היום.

שי וייס;

זה סיפור מיוחד והסיפור שכל הערעורים הם של חברי הוועדה עצמם גם חוא סיפור.

אני לא מעיר פה הערה אישית לחברת-הכנסת גאולה כהן. אני מעיר זאת גם לחברי הכנסת

טובי, עטשי ואמיר. העובדה שהערעורים הם של וזברי הוועדה מקשה על עבודת הוועדה.

י י שריד;

מה שחבר-הכנסח וייס רוצה להגיד הוא שזה לא פסול, אבל העובדה ש 90%-של

הערעורים של וזברי הכנסת באים מצד וזברי הוועדה צריכה לעורר תמיהה.



שי וייס;

חולשתי האנושית על רקע זה היו ההצבעות המוזרות שלי בנושא הערעורים.

גי כהן;

אני רק יכולה להעיד מתוך נסיוני שממאה אחוז של הערעורים שהגשתי אולי התקבלו

2%. יכולתי ללמור מהנסיון הרע הזה ולא להגיש ערעורים, אבל אני מגישה זאת באופן

ענייני.

שי וייס;

אתם בעצם יצרתם כמותית מוסד חדש; הצעות דחופות לסדר-היום שנתקבלו על הסף.

בגלל העומס האדיר של הצעות דחופות לסדד-היום ובגלל רבעיה שלא תמיד הממשלה מצליחה

לספק אינפורמציה ולעיתים אפילו מתוך נוחות שמתוך האינוס של העומס - אני רואה זאת

במשך מספר שבועות - יצרתם 3-2 הצעות שנתקבלו על הסף עד לקבלת מידע נוסף.

אם אנחנו נקבל את העמדה של חבר-הכנסת שריד שעוד מעט הוא יבהיר אותה - נצטרך

לבטל את המוסד הזה של קבלת הצעות דחופות על הסף. חבר-הכנסת שריד הציע שיהיו רק

שני מצבים; אושרה דחיפות ההצעה או לא אושרה דחיפות ההצעה.

אני כן רוצה לתמוך במוסד הזה של קבלת הצעות דחופות על הסף כי הוא מקל על

העומס. על כן, אני מקבל את כל הנימוקים של יו"ר הכנסת וסגן יו"ר הכנסת שנאמרו

כאן.

למרות זאת מתעוררת כאן בעיה מאוד ספציפית של אי מידע. חבר-הכנסת טובי לא

ידע כל כך שבשבוע שעבר ההצעה כמעט אושרה. על כן אני הצעתי שלהבא תימסר הודעה

לוועדת הכנסת ש-4-3 הצעות אלה ואלה אושרו על סף, או משהו כזה, פשוט כדי שלא

תהיינה אי הבנות.

י י שריד;

או עומדות לבירור.

שי וייס;

שתימסר הודעה. כך יימנעו אי ההבנות. אם כי הן יימנעו רק לגבי חברי כנסת

היושבים בוועדת הכנסת. על כן זהו פתרון חלקי.

לגופו של דבר, חבר שמציע הצעה דחופה לסדר-היום יש לו אינטרס כפול. ראשית,

הנושא מעניין אותו מאוד. שנית, מעניין אותו בהחלט ובדין מקומו בטיפול בנושא, כי

הוא הרי שליח ציבור. במקרה זה הנושא יידון, אבל חבר-הכנסת טובי לא יעלה את

הנושא. זהו אולי קרבן שאנחנו לפעמים נצטרך להקריב, כל אחד מאיתנו בזמן אחר, כדי

לקיים את המוסד החדש שאתם פיתהתם. אני בעדו.

בענין הקונקרטי הזה, בגלל אי הידיעה, אני מציע התייחסות ספציפית.

אני לא יודע מה זה המוסד החדש שאתם פיתחתם. אני גם לא מבין את התקדים הזה,

מפני שאם בוחנים אותו באין תקדים הוא לא יכול לעמוד בשום מקרה. יש שני מצבים

ושני מצבים בלבד של הצעות לסדר-היום. ככל שאנחנו נוגעים בדבר, אתם יכולים לשבת

בישיבת יו"ר הכנסת והסגנים ולשקול את ההצעה על-פי שיקולים ממשלתיים, על-פי

ההגינות והשכל הישר, אבל זה לא מענייננו. אתם יכולים להגיע למסקנה שאין בכוחכם

בשלב מסויים או בשלב זה להוזליט כך או אחרת. ההצעה נשארת תלויה ועומדת. מנקודת

ראותנו זו הצעה שלא אושרה. והראיה - שהיא לא מופיעה בסדר היום כהצעה דחופה.

משום שהיא לא אושרה - היא נדחתה, אלא אם כן תחליטו אחרת. אז היא תעבור ממעמד של

הצעה שלא אושרה למעמד של הצעה שאושרה. ההליכים האלה אינם מענייננו. שיקול הדעת

שלכם - אני אומר במובן זה - לא מעניין אותנו, אלא אם כן מוגש ערעור לוועדת

הכנסת.

לכן הצעה תלויה ועומדת היא הצעה שאיננה קיימת, היא הצעה דחויה.

אני רוצה להוסיף נימוק שלא ציינתי קודם - דבר מוזר - יושב-ראש הכנסת

והסגנים רוצים ליטול לעצמם זכות שהיא איננה מקנה לחבר הכנסת. הרי מדוע השארתם

את ההצעה הזאת בגדר של תלויה ועומדת? - כי הגעתם למסקנה שאין בידיכם די מידע,

שהענין הזה עוד לא די ברור, יש בו מידה של ערפול ואתם רוצים לבדוק. חבר-הכנסת

שהגיש הצעה כאשר לדעתכם הענין לא די ברור, עדיין די מעורפל, אולי אפילו לא כל כך

מוסמך - הוא ייהנה מן הענין. חבר כנסת שרוצה לנהוג כמוכם - זאת אומרת, הוא רוצה

שבוע נוסף כדי לבדוק את הענין, לחפש אינפורמציה, לראות כיצד הענין מתגלגל, אם

הוא רציני או לא רציני - מפסיד.

אין לטענה הזאת שום אחיזה במציאות. זאת תיאוריה מאוד נחמדה. מה קורה? -

מזכירות הממשלה צריכה להכין לנו תשובות בערך על 100 הצעות, מהשעה 0.00 1 עד השעה

2.00 1. אם בשעה 9.45 מוגשת הצעה ליו"ר הכנסת והסגנים, נציג הממשלה טוען שאין

בידו הפרטים המדוייקים. הדבר קורה משום שאנחנו דורשים ממזכירות הממשלה

אינפורמציה מלאה. אנחנו מביאים בחשבון שלא פעם כאשר אנחנו מטילים על מזכירות

הממשלה, בשיחה טלפונית בשעה 10.00 בבקר להביא לנו תשובות מפורטות מדוייקות

ומוסמכות על 100 הצעות שונות לסדר-היום, כאשר ההצעה מוגשת ברגע האחרון נציג

אין לי הפרטים המדוייקים ותן לי שהות נוספת לבדיקת הענין. זה לא

שהשאלה לא היתה קודם, אלא התשובה לא היתה די ברורה בגלל לחץ הזמנים ועומס

ההצעות.

או שהצעה דחופה לסדר היום תוגש עד יום ראשון

בבקר ואז יהיה לנו די זמן, כי בסופו של ענין אחנו דורשים את הבלתי אפשרי מאותם

נציגי הממשלה. אנחנו רוצים שהם יבואו לישיבת יו"ר הכנסת והסגנים בשעה 12.00

בצהרים עם תשובות מוסמכות על כל נושא מכל אחד מהשרים. כאשר אני אומר לו שאת

ההצעה האחרונה הוא מקבל בשעה 10.15 בבקר, כי ב-10.00 אני סוגר את הרשימה, לפעמים

אין לי התשובה המדוייקת, אני ביררתי עם העוזר ולא דין בכך. אנחנו

נכנסים פה לפרפטואום מובילה.

עם כל הכבוד אני לא יכול לקבל את ותשובה הזאת. יש פה דוגמאות בפועל וזה לא

ענין של רבע לעשר או עשר ורבע. אגב, הדוגמה של המספנות היא דוגמה טובה מאוד.

אני למשל אזרח במדינה, חבר כנטת, אני פחות או יותר מתעניין בנושא, אני אגב לא

הגשתי הצעה בנושא זה, הסיעה שלי הגישה, ולכן אני מדבר באופן אובייקטיבי לגמרי.

בשבוע שעבר אני כאדם העוקב אחד הנעשה לא הייתי מודע לחומרת הענין במידה כזאת.

לעומת זאת השבוע אני כן מודע לחומרת הענין משום ששמעתי ששר התחבורה אומר שלא

תהיה ברירה אלא לפטר 400 עובדים ועכשיו אני יודע בדיוק איפה אני עומד בנושא

המסויים הזה.



אם אישרתם דחיפות ההצעה - אישרתם, אי-אפשר להגיש הצעות נוספות. אף אחד לא

מעדעד על כך. אם לא אישרתם דחיפות ההצעה כי ביקשתם אינפורמציה נוספת בנושא, גם

אתם רציתם להיות משוכנעים שהענין הוא ענין רציני ודחוף - למה הזכות הזאת לא תהיה

שמורה לחבר הכנסת כדי שעוד שבוע גם הוא כמותכם יתרשם אותו הדבד?

בתחילת הישיבה היתה דוגמה של החלטת הממשלה. הרי כל אחד מאיתנו שהגיש את

הנושא אתמול יכול היה לומר לכבוד היושב-דאש ולא אמרנו זאת כי יש פה היתפסות

לקטנות, הרי כל אחד מאתנו ידע אתמול שתהיה ישיבת ממשלה וידעו שתהיה החלטת ממשלה

וידעו גם פחות או יותר מה תהיה הוזלטת הממשלה. אפשר לומר שזו פורמליסטיקה גרידא

לומר לנו עכשיו תגישו את ההצעות מחדש משום שזה כבר היה אתמול ולא 12 שעות קודם.

יש פה דברים שהיושב-ראש התכוון כנראה לומר בענין החלטת הממשלה. עכשיו אנחנו

יודעים בדיוק איפה אנחנו עומדים, עכשיו אנחנו יודעים את כל הפרטים, עכשיו יש לנו

את כל האינפורמציה - אז הוא אומר: לא דומה המצב של אתמול למצב של היום.

אותו הדבר במקרה הזה. אפשר לומר שכל הענין הוא לא כל כך חשוב, אבל בכל זאת

זה ענין תקדימי. אם היושב-ראש והסגנים לא משוכנעים ובגלל זה נשארה ההצעה תלויה

ועומדת - זכותו של חבר-הכנסת לא להיות משוכנע ולנצל את העובדה שההצעה הזאת לא

אושרה. לנצל זה במובן זה שגם הוא יבוא לכלל ביטוי.

יהיה לכם גם קשה מאוד לזהות את המעמד. אחד-כך יגיש חבד כנסת הצעה לסדר

היום, מה בדיוק יהיה המעמד של הצעה כזאת? איך תגדירו אותה? היא צריכה לקבל מעמד

תקנוני. צריך לקרוא לה הצעה תלויה ועומדת. צריך להכניס זאת לתקנון. ואם אגב

ההצעה נדחית בסופו של דבד - פה כינו אותה הצעה על סף אישוד. ואולי היא הצעת

פסילה. הדי לא ברור שהיא על סף אישור. לצורך דחיה ההחלטה הזאת היא החלטה.

לצורך אישור אתם אומרים שאולי ההצעה עוד תאושר ואי-אפשר להפעיל מנגנונים של

פרוצדורה.

אין טעם כל פעם לבוא לוועדה. אנחנו נאשר 110 הצעות דחופות לסדר-היום כל

שבוע. העסק הזה נמאס לי. אנחנו לא מגיעים לדיונים אחרים לא בישיבות יו"ר הכנסת

והסגנים, לא בישיבות ועדת הכנסת, הכל נסב על דבר אחד: האם ההצעה היא במסגדת

המכסה של הצעות לסדר-היום או לא במסגרת המכסה של הצעות לסדר-היום. כל ישיבות

יו"ר הכנסת והסגנים עוסקות בנושא זה, כל ישיבות ועדת הכנסת עוסקות בנושא זה.

ההצעות הדחופות לסדד-היום מוגשות כדי שהן לא תובאנה בחשבון המכסה של הצעות

דגילות לסדר-היום. אם הנושא דחוף או לא דחוף - מגישים אותו כהצעה דחופה

לסדר-היום כדי לא להפחית מהמכסה של ההצעות הרגילות לסדר-היום. אנחנו נמצאים

במצב כזה שכל ההתעסקות של יו"ר הכנסת והסגנים וגם של ועדת הכנסת, כל הזמן, כל

השבועות היא בענין ההצעות הדחופות לסדר-היום. אנחנו לא נצא מזה.

אומר בפירוש, אני אציע לחבריי בישיבת יו"ר הכנסת והסגנים שוועדת הכנסת תקבל

את 0 11 ההצעות ותחליט בהן.

ההצעה של חבר-הכנסת שריד אומרת בדיוק ההיפך: שאתם תורידו הצעות ולא תוסיפו

הצעות.

אני לא מוכן להוריד הצעות באופן שרירותי. אנחנו נאשר את כל ההצעות שבאות

- 110 ההצעות לשבוע ולפי זה תעבוד הכנסת. כעבוד חודש תהיינה 5,000 הצעות דחופות

לסדר-היום, אחר-כך נקבע ועדה כדי לקבוע את הסדר של ההצעות הדחופות לסדד-היום.

זה בדיוק מה שיהיה. יש הרבה נושאים שהכנסת צריכה לעסוק בהם ועוסקים רק בהצעות

דחופות לסדר-היום.



י י שריד;

כל ועדה עוסקת בנושאים שלה. בוועדת הכנסת עוסקים בנושא הערעורים. עוד מעט

נלך לוועדת החוץ-והבטחון ונעסוק בנושאים אוזרים.

גי כהן;

אני אחת מחברי הכנסת שמגישה הצעות רבות. זה בשבילי נשק במלחמה ואין לי

ברירה. הכנסת היום היא כנסת אחרת. גם לחברי הקואליציה, מאחר והם לא יכולים לבוא

לידי ביטוי כפי שהתבטאו בכנסת הקודמת, הדרך היחידה שלהם להתבטא היא באמצעות

הצעות דחופות לסדר-היום. בוודאי האופוזיציה שהיא קטנה ובממשלת אחדות לאומית יש

אופוזיציה מסוג אחר. קרה דבר בכנסת, קרה דבר בממשלה, אבל בהיערכות של מנגנון

ההצעות לסדר-היום העסקים כרגיל.

נכפיל את מספר ההצעות הרגילות לסדר היום. מה רוצים מאיתנו?

גי כהן;

אני לא מציעה כרגע פתרון. אני קודם כל מתייחסת לעובדה שאין במקביל לשינוי

שחל בכנסת ובממשלה, לא חל שום שינוי בדרך התפקוד שלנו במצב החדש מבחינת הצעות

לסדר-היום. אני חושב שמצב זה דורש טיפול ושינוי.

מצד אחד אפשר לאשר בלי סוף הצעות וזה מחייב זמן נוסף, זמנים אחרים, הממשלה

לא יכולה תוך שעתיים להגיב על הענין, אולי זה מחייב הוספת יום לעבודת הכנסת?

אינני יודעת. על כל פנים זה דורש דיון עקרוני איך אנחנו נערכים למצב הזה.

יכולה להיות הצעה אחרת, אם אין הגבלה בהצעות לסדד - צריכה להיות בוודאי

הגבלה בנושא הערעור. לכל סיעה - הצעת ערעור אחת ולא יותר, כמו שיש מכסה להצעות

לסדר-היום.

אני לא רוצה לשלוף עכשיו מהשרוול הצעות, כי לא חשבתי עד הסוף בענין.

אני מבינה את התגובה של יו"ר הכנסת כי היא אמיתית ונכונה. במצב כזה לא

יכול להיות שיקול ענייני. גם בנושא שעכשיו עלה שיש פה באמת שאלה של גמישות

ייתכן שהיית מרשה לעצמך את הגמישות הזאת ומאשר דחיפות ההצעה לולא הלחץ והמצוקה

שהיא בכלל במישור אחר.

אני מציעה ליו"ר הכנסת לקיים דיון מעמיק בנושא. המצב כפי שהוא לא יכול

להימשך, כולנו מרגישים זאת.

י י שריד;

אנחנו בראשית חודש ינואר. אני לא חושב שעשינו שימוש מיוחד - אנחנו ארבעה

חברי כנסת, יש לנו 2 1 הצעות רגילות לסדר היום כולל הצעות חוק - עד אפריל כבר לא

תישאר לנו הצעה רגילה אחת לסדר-היום.

עד חודש יולי. המכסה היא שנתית.

י י שריד;

עד יולי - הרי זה אבסורד. לכן אין לנו ברירה אלא ללחוץ על המוסד הזה של

הצעות דחופות לסדר-היום.

יש ברירה - להגדיל את מכסת ההצעות הרגילות לסדר-היום.

י י שריד;

אז נעזוב את ההצעות הדחופות לסדר-היום.

גי כהן;

אני רוצה לסיים בהצעה ואני מציעה שביצועה יהיה דחוף, אחרת גם בשבוע הבא

נעמוד בפני אותו מצב. הצעתי היא; מספר הברים מוועדת הכנסת יישבו עם יו"ר הכנסת

והסגנים ויקבלו ההלטה שתובא בשבוע הבא לדיון בוועדת הכנסת, הצעה שתהלום את המצב

החדש. הצעה שתכלול הגדלת מכסת ההצעות הרגילות לסדר-היום, ביטול או הגבלת מוסד

הערעור, הגבלות במספר ההצעות הדחופות לסדר-היום. כל הדברים האלה אפשריים. המצב

כפי שהוא לא יכול להימשך.

אי גרנות;

אנחנו הופכים לבית שפתותיים מפני שלחבר הכנסת לא נשאר אלא לעסוק בהצעות

לסדר היום. אין לו שום סיכוי להעביר הצעת חוק אישית. הממשלה מתנהגת בענין הזה

בצורה שהופכת את הכנסת בדיוק למצב בו נתקלנו היום. מצאתי דרך למחות על כך בפעם

הקודמת. גם כאשר הממשלה מגישה הצעות בנושא מסויים וחבר-הכנסת טרח והכין הצעה

שנה לפני כן, מסרבים לקבל את הצעתו של חבר הכנסת כנושא לדיון בוועדה. אז לא

נשאר לחבר הכנסת שום דבר אלא לעסוק בהצעות לסדר-היום.

דבר נוסף, חבר אחד שואל חבר אחר איזו הצעה הגיש היום ומצטרף. מחפשים זאת.

אילו בענין הזה היו נוקטים מדיניות אחרת - היינו הופכים גם לבית מחוקקים. אנחנו

לא בית מחוקקים. זאת זירה פוליטית, הזירה הפוליטית היחידה בארץ. היא גם מרוקנת

את המפלגות. המפלגות הופכות להיות חברי כנסת והחיים הדמוקרטיים בארץ הולכים

ומתעוותים על ידי כך.

אם יש ליושב-ראש הכנסת להגיד משהו בענין זה לממשלה, אני על כל פנים אציע

שיו"ר הכנסת יהיה לנו שופר בענין זה, אם אתה מסכים.

אני מסכים שבשעה 10.15 מעבירים לממשלה את הנושאים. אין 110 נושאים. יש 20

נושאים. יש 110 חברי כנסת.

יש 50 נושאים.

אי גרנות;

יש הצעות שמצטרפים אליהן 6-5 חברי כנסת באותו נושא. תאמין לי, כאשר חברי

הכנסת באים לכנסת ביום שני בבקר, חלקם לא חשב אפילו על אותה הצעה, אבל יש חברות

טובה וברגע האחרון מגיעות כל ההצעות. זאת השיטה. אני מסגיר את עצמי ואת חברי.

אנחנו מכירים את השיטה הזאת.



אי גרנות;

בסדר. למה זה קורה? כי אני צריך לחזור הביתה ולהוכיח שגם אני דיברתי

השבוע.

הממשלה יכולה לומר שהיא לא יכולה להשיב. אבל אתם בהוזלט יכולים לומר שיש

3-2 הצעות שתתבררנה במשך היום ובאותו שבוע הנושא יופיע על סדר היום וביום רביעי

אתם מוסיפים את ההצעה. אם אתם מושכים את החלטתכם משבוע לשבוע, קודם כל ענין

הדהיפות מאבד את משמעותו. כי מה שלא היה דחוף לאותו שבוע על-פי הגדרת הדחיפות,

ולפעמים קורה שדוחים הצעה דחופה לשבועיים, כי לא הספיקו גם בשבוע הקודם להעלות

את הנושא, הזכות עומדת לחבר הכנסת מפני ששלושה שבועות לפני כן הוא הגיש הצעה

דחופה לסדר-היום. איפה נשארה הדחיפות? לא נשאר שום דבר מהדחיפות.

אילו העניו היה נגמר באותו שבוע, לא היתה עולה השאלה הזאת. מי שלא הגיש

הצעה עד השעה 10.00 בבקר ביום שני - באותו שבוע לא יוכל להופיע. ההצעה נגמרה

באותו שבוע. שהממשלה טסרח, ממשלה גדולה, יש שרים רבים, סגני שרים רבים, שיישבו

ויטרחו. באותו שבוע חייבים להשיב. ואתם על פי שיקול דעתכם תתכנסו פעם נוספת

ואז הענין נגמר עד יום ד'.

אני צריך לקבוע את סדר היום של יום רביעי כבר ביום שני. יש חברי כנסת שיש

להם הצעות חוק ואני דוחה את העלאת הצעת החוק משום שיש הצעות דחופות לסדר-היום.

לכל הצעה דחופה לסדר-היום מצטרפים 9 חברים. תסתכל בסדר היום של יום רביעי, אין

יום רביעי שאנחנו מסיימים את כל סדר היום. חברי הכנסת שיש להם הצעות חוק או

הצעות רגילות לסדר-היום נפגעים בגלל ההצעות הדחופות לסדר-היום.

חברי כנסת יקרים, אתם צריכים לדעת שאם אתם טובים למישהו - זה בא על חשבון

מישהו אחר. והראיה - מה שקורה ביום רביעי. לא יכול להיות שאני מודיע רק ביום

שלישי לממשלה מי משיב על מה. צריך לקבוע את סדר היום. יש אנשים שיש להם הצעות

חוקים שהם טרחו סביבם ואני דוחה אותם משבוע לשבוע. אין לדבר סוף. דעו לכם רק

דבר אחד; אין זו רשעות של יו"ר הכנסת והסגנים, אנחנו מנסים כמיטב יכולתנו לנסות

באמת להכניס סדר עד שכל השיטה הזאת תיכנס לסדר. השיסה הזאת התמוטטה. כאשר

מדברים על הצעה דחופה לסדר-היום - וזה מקובל עדיין - קורה פעם בשבוע או פעם

בשבועיים שפתאום עולה נושא דחוף. אבל כאשר יש 110 מציעים, לא חשוב שזה 60 או 50

נ ושאים שונ ים - זה בלתי אפשרי.

אמרנו שכאשר יש הצעה שכבר נדונה בישיבת יו"ר הכנסת והסגנים וכמעט סוכמה

ומישהו מצטרף דינו כאילו הציע הצעה שכבר החלטנו לגביה. לא עשינו עוול. אם אתם

רוצים לעשות מזה ויכוח גנרלי - תצביעו אי אמון. מה אתם רוצים? מה אנחנו מנסים

לעשות? האם איכפת לי מי מגיש את ההצעה? אבל אני לא רוצה לפגוע בחבר הכנסת שיש

לו הצעה רגילה לסדד היום או הצעת חוק והוא ממתין מספר שבועות כדי להעלותה לדיון

בכנסת. אין חבר כנסת שמכבד את עצמו שמגיש הצעה רגילה לסדר-היום. זה מה שקורה.

אי גרנות;

אני מציע שהרשימה תיסגר ביום ראשון בשעה 10.00 בבקר. אז לפי דעתי

הטרמפיסטים יירדו מההצעה. כך אפשר יהיה להעלות פי שתיים הצעות.

גי כהן;

ההצעה שלך יכולה להידון במכלול הרביזיה על התקנון.

צריך לתקן את התקנון.

אני רוצה לנצל את זכותי כיושב-ראש הוועדה ולהשתתף בדיון גם במקום חבר-הכנסת

נחמיאס שהיה רשום לרשות הדיבור ויצא. היתה שיחה לא פורמלית אצל יושב-ראש הכנסת

בהשתתפות ראשי הסיעות הגדולות לפני שנסעתי לחו"ל. היזמה לשיחה היתה מצד החברים

שהשתתפו בשיחה. רוח הדברים פחות או יותר היתה כפי שהיא באה לידי ביסוי היום

בישיבה.

אני מציע, מכיוון שהעקרונות הבסיסיים לפי הערכתי ברורים - א. אי אפשר

להמשיך כך. ב. אנחנו מעדיפים לתת על-פי הסדר כמות גדולה יותר של הצעות מאשר

להסתפק רוב הזמן בסידור הסדר.

אני מציע שמזכיר הכנסת יביא לנו לשבוע הבא הצעה מגובשת, מספרית, כולל

החלוקה של הסיעות, או תברי הכנסת, על-פי איזה שהוא מדד שיהיה. אנתנו נקיים דיון

על ההצעה שתוגש לנו. אולי נעשה זאת אפילו כבדיקה עד סוף המושב.

אני מבקש מיושב-ראש הכנסת או שיביע דעתו מראש או, אם הוא יכול, שישתתף

ישיבה.

שי וייס;

שום הצעה המוגשת כהצעה דחופה לסדר-היום היא לא דחופה באמת. כל הצעה סובלת

המתנה של שבועיים.

היו"ר מי רייסר;

אני חושב שצריך להשאיר את ההצעות הדחופות לסדר-היום ולהחליט שכל שבוע יכולה

לעלות הצעה אחת או שתי הצעות דחופות.

אסור להתעלם מכך שהצעה דחופה לסדר-היום נולדה בימי הכנסת כאשר דנו בהצעות

לסדר-היום אחת לשבועיים ולא אחת לשבוע או יותר כפי שהמצב היום.

היו"ר מי רייסר;

בשבוע הנא נדון בנושא זה לעומק על סמך הצעה שתוגש לנו. אם מזכיר הכנסת

יוכל להעביר לנו הצעה עוד ביום שני כדי שהחברים יוכלו ללמוד את הנושא וביום

שלישי נדון בנושא, אני חושב שבשבוע הבא אנחנו נוכל לדון ולהצביע על כללי משחק

הוגנים יותר, סובים יותר ואפקסיביים יותר.

נותרה לנו הסוגיה הקונקרסית שממנה נולד הדיון עצמו. לא נותר לי אלא להעמיד

את הצעת חברי הכנסת סובי ועטשי בנושא הספנות הישראלית להצבעה. אם מישהו רוצה

לדבר - בבקשה.

שי וייס;

אולי וזבר-הכנסת סובי יוותר על ההסברים?

ת' סובי;

למה שלא תעשו צעד לקראת הדיון שיבוא ותקבלו את דחיפות הצעתי?



מי איתן;

אני לא מבין למה צריכים לקשור בין הבעיה המרכזית הקשורה בעבודת הכנסת לבין

צורת ההכרעה שלנו ביחס לההלטה שלכם בענין הספציפי שעלי: כאן או בענין העקרוני

לגבי נוהג של דחיית ההחלטה על ההצעה לקבל דחיפות, שאנחנו כאן רואים אותה כרחיה

של ההצעה. זה לא אומר שלא נקבל את הערעור. אנחנו רואים זאת דווקה כדחיה נוספת.

במקום שאתם תתלבסו - אנחנו רואים זאת לחומרה מבחינה זאת - ההצעה יורדת לגמרי, לא

אושרה מבחינתנו. נכון שזה מקנה זכות ערעור, אבל עוד לא מקבלים את הערעור.

לפי השיטה הזאת אתה בעצם רומז לכך שעל-ידי השעייה והתלייה של כך וכך הצעות

אתה תמנע מצד אוזר את קבלת הערעור שלהם כאן בשולחן ועדת הכנסת ומצד שני לא תאשר

אותה. אנחנו נכנסים לאנדרלמוסיה בענין הזה. לא זו הדרך לפתור את הבעיה. לכן

אני חושב שכאשר הוועדה רואה שעכבתם אישור דחיפות ההצעה - מבחינתנו הדחיפות לא

אושרה. זה הפתרון ההגיוני והישר עם כל המשתמע ממנו. זה לא קשור לגמרי בסוגיה

שאתה העלית ושאנחנו ערים לה.

אני חושב שכפי שקיבלו את דחיפות ההצעה של וזבדי הכנסת האחרים באותו נושא -

יש לקבל גם את דחיפות ההצעה של חבר-הכנסת טובי.

הועלו כאן מחשבות ראשוניות, אבל בהחלט יש מקום לגשת לדיון מעמיק. נראה לי

מוגזם שלאותה הצעה יצטרפו 6-5 דוברים. זה גם מאבד את הענין. היה רצוי בהחלט

שיהיה דובר אחד מהקואליציה ודובר אחד מהאופוזיציה ובזה לסגור את ההצעה. הטכניקה

תהיה אולי מי שהגיש קודם לכן, או הגישו במשותף, אבל לא ייתכן ש-6-5 חברי כנסת

יעלו אותו נושא.

אני רוצה להעיר הערה שהיא אולי הערה מתודית, כיצד לתייחס לנושא מאספקט אחר

לגמרי. נעזוב לרגע אחד את ענין מספר המציעים, כמות ההצעות, נושא ההצעות לסדר

היום והצעות החוק. תנסו להתייחס לנושא של הזמן.

שי וייס;

על הצד העקרוני נדון בשבוע הבא.

הזמן הוא נקודת המוצא בחישובים שלנו.

מי איתן;

אני רוצה להציע שהמחשבה וגם ההיערכות לדיון הזה תתבסס על הזמן. בסופו של

דבר יש סדרי עדיפויות. אנחנו יודעים כמה שעות מתכנסת הכנסת בשבוע. אנחנו

צריכים להחליט מראש; להקציב xשעות לנושא א'. Y שעות לנושא ב'. אחרי שתהיה לנו

המכסה של השעות - ובנושא זה נשמע המלצות ממזכיר הכנסת - יהיה לנו נתון של זמן

ונקבע את הטכניקה בהתאם לזמן העומד לרשותנו. נשתדל שהטכניקה תתאים למכסת הזמן.

אני לא חושב שעל-ידי פעולה הפוכה - כלומד, אנחנו נשנה טכניקה מסויימת ועל-ידי זה

תיפתר בעיית הזמן. זה לא יילך.

אקצר בדברי. אני לא רוצה לחזור על מה שאמר היושב-ראש, אבל יש לי הערה בקשר

לכך. כלומר, כל הקודם זוכה ויש שריון גם להצעות היפותטיות, תיאורטיות, שאף אחד

לא יודע מה ההמשכיות שלהן. מי שמציע אפילו הצעה נבואית - יזכה, אבל מי שאינו

נביא - הצעתו לא תידון בכלל. חבר הכנסת שיצטרף כאשר הנושא הוא מעשי - כבר לא

תהיה לו למעשה זכות לערער והצעתו לא תתקבל.



לכן, אני מקבל את הצעת יו"ר הוועדה שהנושא העקרוני יידון הוזל מהשבוע הבא.

ואני מקווה שנסכם את הדיון בשבוע הבא. גם אני לא רוצה 500 הצעות בשבוע, כי זה

פוגע בעבודת הכנסת. אני לא ידעתי וגם חבר-הכנסת סובי לא ידע שיש חברי כנסת

אחדים שהגישו כבד הצעה בנושא זה. ודאי שלא היתה לי כוונה לעלות סדמפ על הצעה של

מישהו אחד. הנוהג יתחיל להיות נוהג אחדי שהוועדה תדון בנושא ואז נקווה שיתקבל

התיקון.

אני מתכוון להתייחס לנושא שנדשם בסדד היום.

היו"ד מי דייסד;

נתייחס אליו בשבוע הבא.

צי ענבד;

אם לא, אני מבקש להעיד העדה ארה הקשודה בדבדים שנאמדו על-ידי יו"ד הכנסת.

אני דוצה להסב תשומת לבכם שעדיין בתקנון בעמי 30 יש מועדים שונים לגבי מתי וזבד

הכנסת יכול להגיש את בקשתו להצעה דחופה לסדד היום והם שונים מהמועדים שנאמדו פה,

לכן זה דבד שהוועדה צדיכה לקבל לגביו החלסה כדי שהתקנון יהיה הולם את המציאות.

לפי התקנון אפשד להגיש הצעה דחופה עד יום בי בשעה 10.30, ולא בשעה 10.00.

מה שכתוב בתקנון נכון. עוד לפני שנתיים הובא לידיעת ועדת הכנסת שהשעה

תתוקן ל-10.00. ועדת הכנסת סמכה ידה על התיקון הזה.

לא זאת הבעיה.

צריך לתקן את התקנון בהתאם.

עוד כתוב בתקנון; "הצעות דחופות שהוגשו עד יום גי בשעה 12.00 יידונו בישיבת

היו"ד והסגנים באותו יום". כלומד, גם ביום ג' אפשד עוד עד 12.00 להגיש הצעה

דחופה, על-פי התקנון.

כל מה שאני מבקש הוא להתאים את המציאות לתקנון. הואיל והתקנון בא בין היתר

להבסיח זכויות המיעוס, התקנון קובע נוהלים מסויימים, צד לי שאני לא מעשי בדגע

זה, אבל התפקיד שלי פה הוא לקדוא את התקנון, לפדש אותו ולהגיד מה צדיך לחול.

על-פי התקנון שמודה זכותו של וזבד הכנסת, שאם הוא מגיש הצעה דחופה היום ב-11.30-

סליחה, אני מצסער, מה שאתה מעלה כאן מבלבל את היוצרות ולא עונה על הבעיה.

אם יש הצעה חדשה שלא נדונה ולא אושדה בישיבת יו"ד הכנסת והסגנים - זה דלבנסי. מה

שאני אמרתי - ואתה עדיין לא התייחסת לכך - הוא בנושא אחד. לגבי יום גי עד השעה

11.00 - אנחנו מכידים זאת ופועלים לפי זה. לא פעם קיימנו ישיבה נוספת של יו"ד

הכנסת והסגנים כאשד הועלה נושא חדש. י



מה שאני טענתי הוא שבעינינו, ברגע שדנו בנושא שעלה לסדר היום עם 6-4 מציעים

וברגע האחרון, לפני סגירת הענין סופית, ביקשנו אינפורמציה מבהירה - אנחנו

מתייהסים לנושא הזה כנושא שלגביו כאילו נתקבלה הוזלטה.

צי ענבר;

ההערה שהערתי אינה קשורה לדיון, פשוט ציינתי אותה על-מנת שההחלטה של הוועדה

תשקף את המיעוט.

לגבי השאלה אם יש זכות ערעור בפני ועדת הכנסת על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים

לדוזות את הכרעתם בענין דחיפות ההצעה לסדר-היום - יש לי מה לומר, אבל אני מבין

שרוצים לדחות את הדיון בנושא זה לשבוע הבא.

היו"ר מי רייסר;

לכן כדאי שתשב עם מזכיר הכנסת ותנסחו הצעת הוזלטה.

צי ענבר;

מזכיר הכנסת מגיש הצעה הנוגעת לענין המכסות. מה שלי יש לומר הוא בשאלה האם

יש זכות ערעור כאשר יו"ר הכנסת והסגנים לא הכריעו לגבי הצעה דחופה לסדר היום.

אם למשל נחליט שאין זכות ערעור - אני מגזים - אז כל הענין לא רלבנטי.

ת' טובי;

לפי דעתי התעורר ויכוח על נושא שולי מבחינת היקף רגעית של הצעות דחופות

לסדר-היום. כאשר מדובר בענין הספציפי הזה, כאשר עומדת ותלויה הצעה דחופה ובא

חבר כנסת שלא ידע על קיומה של ההצעה ומציע הצעה באותו נושא- - -

יו"ר הכנסת שי הלל;

או שידע על קיומה, הרי לא נעמיד אותו בפני מכונת אמת. זו זכותו.

ת' טובי;

או שידע על קיומה, אבל אתה צריך להביא בחשבון את תום ליבו של ו1בר-הכנסת.

לדעתי זה ענין שולי. אל נתייחס לזה בצל האימה של מבול ההצעות הדחופות

לסדר-היום.

אני מציע לאשר דחיפות ההצעות שהוגשו בנושא הזה. את הדיון לגופו של ענין -

מבחינת הקשר עם מבול ההצעות הדחופות והגבלתן - נקיים בשבוע הבא.

הערה תקנונית. ועדת הכנסת איננה מצרפת הצעות לסדר חיום. הרי אין כאן

ערעור על עצם החלטת יו"ר הכנסת והסגנים. יו"ר הכנסת והסגנים אישרו דחיפותח של

ההצעה בענין הספנות הישראלית. פה יש שאלה של צירוף. זו בעיה נוהלית ולא עקרונית

של ערעור.

ת' טובי;

חל על זה אותו דין של הצעה שנתקבלה כדחופה.

היו"ר מי רייסר;



הרשות לערער על אי קבלת הדחיפות היא ודאית והיא מוקנית לוועדה.

חברי הכנסת, ניגש להצבעה. אני מאחד את ההצבעה על הערעורים של חברי הכנסת

טובי ועטשי,

הצבעה

ברוב של 3 הברים נגד 3 חברים - לא להכיר בדחיפות ההצעות הנ"ל

בשבוע הבא, ביום גי, נקיים דיון בנושא העקרוני.

ג. קביעת הרכב הוועדה המשותפת לוועדת החוץ-והבטחון ולוועדת החינוך והתרבות

"תפקידו החינוכי של צה"ל" - מאת חבר-הכנסת הראל

הכנסת החליטה בישיבתה ביום די, בי בטבת התשמ"ה - 26.12.84, לבקש מוועדת

הכנסת לקבוע את הרכב חברי הוועדה המשותפת לוועדת החוץ-והבטחון ולוועדת החינוך

והתרבות, שתדון בהצעה לטדר-היום בנושא הנ"ל.

אני מציע הרכב של 3 חברים מכל ועדה, בראשות חבר ועדת החוץ-והבטחון. אני

מבין שההצעה מוסכמת.

לקבוע הרכב של 6 חברים - 3 חברים מכל ועדה

בראשות חבר ועדת החוץ-והבטחון

היו"ד מי רייסר;

ד. הקדמת הדיון בהצעת חוק ועדות חקירה (תיקון מס' 3), התשמ"ה-1985

הממשלה מבקשת החלטת ועדת הכנסת להקדים את הדיון בהצעת החוק הנ"ל. מדובר

בשחרור מחובת ההנחה המוקדמת על שולחן הכנסת לפני מלאת 48 שעות. הצעת החוק הונחה

אתמול על שולחן הכנסת.

אני מבין שאין התנגדות.

להקדים הדיון בהצעת החוק הנ"ל

הישיבה ננעלה בשעה 10.38