ישיבת ועדה של הכנסת ה-11 מתאריך 06/11/1984

ערעורים על תוצאות הבחירות לכנסת האחת-עשרה; ערעורים של חברי הכנסת על החלטות יו"ר הכנסת והסגנים בדבר אי הכרה בדחיפות הצעותיהם לסדר-היום בנושאים הבאים; קביעת הוועדות שתדונה בהצעות לסדר-היום 1. של חברת-הכנסת נמיר בנושא; "עתידו של מפעל 'מודול בטון' בכרמיאל; רביזיה על החלטת ועדת הכנסת בעניין הרכב ועדת המים; ערעורים של חברי הכנסת על החלטות יו"ר הכנסת והסגנים בדבר אי הכרה בדחיפות הצעותיהם לסדר-היום בנושאים הבאים: של חבר-הכנסת דרוקמן בנושא: "החלטת הטכניון שלא להעדיף משוחררי צה"ל בקבלת לימודים"; ערעורים ש

פרוטוקול

 
הכנסת האחת-עשרה

מושב ראשון



פרוטוקול מסי 6

מישיבת ועדת הכנסת

מיום שלישי, י"א בחשון התשמ"ה - 6.11.84, בשעה 9.00 בבקר
נכחו
סגן יושב-ראש הכנסת א' נחמיאס

חברי הוועדה;

מ' רייסר - היו"ר

מי איתן

י' ז' אמיר

אי גרנות

שי דורון

שי וייס

מי חריש - במקום חה"כ אדרי

די ליבאי

ז' עטשי

אי קולס

י י שריד

מוזמנים;

שי יעקבסון - מזכיר הכנסת

גי בר-יוסף - סגן מזכיר הכנסת

שי כרם - סגנית מזכיר הכנסת

שי גוברמן - משנה ליועץ המשפסי לממשלה

י' אליאסוף - משרד המשפטים

שי גוסנטג - מערער על תוצאות הבחירות לכנסת

שי אלעזר - עו"ד

די גילת - עו"ד

אי שילט - מפקח ארצי על הבוזירות

עי קריב - מערער על תוצאות הבחירות לכנסת

ת' אדרי - ועדת הבחירות

היועץ המשפסי של הוועדה; צ' ענבר

מזכירת הוועדה; מ' ברפי

קצרנית; ני רינגלר

סדר-היום; א. קביעת הוועדות שתדונה בהצעות לסדר-היום;

ב. רביזיה על החלטת ועדת הכנסת בעניו הרכב ועדת המים;

ג, ערעורים של חברי הכנסת על החלטות יו"ר הכנסת והסגנים

בדבר אי הכרה בדחיפות הצעותיהם לסדר-היום;

ד. ערעורים על תוצאות הבחירות לכנסת האחת-עשרה.



ו
היו"ר מי רייסר
סעיף ראשון על סדר היום הוא ערעורים של חברי הכנסת על החלטות יו"ר הכנסת

והסגנים בדבר אי הכרה בדהיפות הצעותיהם לסדר היום. לפנינו שני ערעורים: אוזד -

של חבר-הכנסת דרוקמן; והאחר - של חבר-הכנסת חריש. עד שיגיע סגן יו"ר הכנסת

שצריך להשיב על הערעורים - נעבור לסעיפים האחרים שעל סדר היום.

א. קביעת הוועדות שתדונה בהצעות לסדר-היום

1. של חברת-הכנסת נמיר בנושא; "עתידו של מפעל 'מודול בטון' בכרמיאל

הכנסת ההליסה בישיבתה ביום רביעי, 31.10.84, להסיל על ועדת הכנסת לקבוע את

הוועדה שתדון בהצעה הנ"ל לסדר-היום. האם יש הצעות?
שי דורון
אני מציעה להעביר את הנושא לדיון בוועדת העבודה והרווחה. יש תקדימים.

שי וייס;

ועדת העבודה והרווחה עוסקת באבסלה. אני תומך בהצעת חברת-הכנסת דורון.

היו"ר מי רייסר;

הצבעה

הוחלט; להעביר את הנושא הנ"ל לדיון בוועדת העבודה והרווחה.

היו"ר מי רייסר;

2. של חבר הכנסת נחמיאס בנושא: הצורך בהבטחת הלוואות פיתוח

הכנסת החליטה בישיבתה ביום רביעי, 31.10.84, להטיל על ועדת הכנסת לקבוע את

הוועדה שתדון בהצעה הנ"ל לסדר-היום.

יי זי אמיר;

אני מציע להעביר את הנושא לדיון בוועדת הכלכלה, כי בוועדת הכספים הנושא

ייקבר.

שי דורון;

אינני מתנגדת להעברת הנושא לדיון בוועדת הכלכלה.

היו"ר מי רייסר;

הוחלט; להעביר את הנושא הנ"ל לדיון בוועדת הכלכלה



היו"ר מי רייסר;

ב. רביזיה על החלטת ועדת הכנסת בענין הרכב ועדת המים

יושבי ראש הוועדות הנוגעות בדבר - יו"ר ועדת הכלכלה ויו"ר ועדת הכספים -

העירו תשומת לבי שהם מעדיפים ועדה מצומצמת יותר ויעילה יותר שתמנה 6 חרים.

כלומר, 3 דוברים מכל ועדה. אני מציע שנאמץ את הבקשה שלהם.

שמות חברי הוועדה המשותפת לנושא תמים עוד לא נמסרו. כאשר יימסרו השמות

נאשר זאת אפילו בדיעבד, כי יש בעיה אמיתית עם המים.

שי יעקבסון;

נסמיך את יו"ר הוועדה שיקבל את השמות.
ש' דורון
בסדר.

היו"ר מי רייסר;

הוחלט; ועדת המים תמנה 6 חברים - 3 חברים מוועדת הכלכלה

ו-3 חברים מוועדת הכספים, בראשות חבר ועדת הכלכלה.

היו"ר מי רייסר;

ג. ערעורים של חברי הכנסת על החלטות יו"ר הכנסת והסגנים בדבר

אי הכרה בדחיפות הצעותיהם לסדר-היום בנושאים הבאים;

1. של חבר-הכנסת חריש בנושא; "משפט השר שרון נגד השבועון 'טיים'

גורמת נזקים למדינת ישראל"

יי זי אמיר;

איר הממשלה אישרה לשר שרון ולרעייתו נסיעה שתעלה לקופת המרינה 10,000 דולר?
אי קולס
כמה עולה כרטיס לארצות-הברית? - 1,000 דולר? איך הגעת ל-10,000 דולר?

יי זי אמיר;

כולל הוצאות.

סגן יו"ר הכנסת אי נחמיאס;

לגבי דחיפות ההצעה של וזבר-הכנסת חריש. ליו"ר הכנסת והסגנים יש מספר

קריטריונים המופיעים בתקנון ועל-פיהם אבחנו קובעים אם ההצעה דחופה או לא דחופה.

הגענו למסקנה שההצעה הזאת לא דחופה. הדבר כבר היה, דשו בו, דנו בו. הצעה לסדר

היום והדיון בה במליאת הכנסת לא יגרמו לשום עיכוב או זירוז תהליך אחר. לכן

הגענו למסקנה שאין לאשר הצעה זו כדחופה. אם המציע רוצה בכל זאת להעלות את ההצעה

לדיון - פתוחה בפניו הדלת להעלותה כהצעת רגילה לסדר-היום.



מי חריש;

אני לא מתייחס להוצאה הכספית, היא לא הנקודה העקרונית ולא זאת דחיפות
הענין. אני מתייחס לשני דברים
הנקודה הדאשונה - משפט שהוא כאילו משפט פרטי של שר בכיר, שר בקבינט המצומצם

של מדינת ישראל, הענין במשפט הזה והשלכותיו הוא ענין לממשלת ישראל ולכן גם לכנסת

ישראל. יש בנושא הזה ענין לציבור. גם אם אצא מנקודת מוצא שהצדק הוא עם השר שרון

- ואני רוצה להניח את ההנחה הזאת - המשפט כפי שהוא מתנהל, על-פי דבריםששמעתי רק

השבוע ממנהיגים יהודים בארצות-הברית, גורם למדינת ישראל נזקים מדיניים קשים

ביותר. גם אם השר שרון ייצא זכאי במשפט זה, גם אז נגרמים נזקים. לא פעם אנשי

ציבור לא מגישים משפטי דיבה כי גם אם יזכו התוצאה היא נזק ציבורי. הפעם הנזק

הצפוי למדינת ישראל הוא בקנה-מידה גדול ביותר. אני מדבר על הצד הציבורי. האזרח

שרון לא מעניין אותי בכלל. מעניינת אותי מדינת-ישראל.

הנקודה השניה - השר שרון הוא שר המסחר והתעשיה במדינת ישראל. אתמול הונהגה

תכנית חדשה במדינת ישראל שאיש המפתה בממשלה הזאת שצריך לעמוד בראש הנושא יישהה

שלושה-ארבעה שבועות בארצות-הברית במשפט נגד השבועון "טיים". כאן אני מגיע

לדחיפות. עיסקת החבילה נחתמה אתמול, לא לפני שלושה חודשים, אתמול הונהגה השיטה

החדשה בענין עיסקת החבילה. מדובר בכל המערכת של משרד המסחר והתעשיה ואילו השר

הממונה על המסחר והתעשיה יבלה בארצות-הברית. אם בנושא זה אין דחיפות - אינני

יודע באיזה נושא יש דחיפות.

הוזלק האמריקני בדחיפות הוא העובדה שהיום תתקיימנה בחירות לנשיאות

בארצות-הברית. מרכז ההתעניינות הוא בבחירות. דברו עם כל עתונאי, תוך שבוע ימים

יסתיים הענין בנושא הבחירות והנושא המרכזי בכלי התקשורת של ארצות-הברית יהיה

משפטו של השר שרון נגד השבועון "טיים". היהודים שעוסקים בלובי היהודי

בארצות-הברית חושבים שזה רע מאוד.

אני מבקש מחברי הוועדה לאשר דחיפות ההצעה כדי שיתקיים דיון במליאת הכנסת

בנושא המרכזי הזה העלול לפגוע באינטרסים של מדינת ישראל בשני התחומים. אני לא

רוצה לשכנע אף אחד שאני צודק, אבל יש קייז לדחיפות.
היו"ר מי רייסר
הנוהג בוועדה הוא שמצביעים ולא מקיימים דיון.

אי קולס;

אני מציע שנאמץ את הנוהג הזה. יש לי הצעה לסדר. בכנסת הקודמת היה דיון

מעמיק בנושא של מהי הצעה דחופה ומה אינה הצעה דחופה. מאחר ויש וזברי ועדה חדשים,

אני מציע שמזכירת הוועדה תפיץ את הפרוטוקול של אותה ישיבה בין החברים ואז יהיה

קל יותר בישיבות העתידיות להתייחס לנושאים. הנקודה היחידה העומדת כאן לדיון היא

נקודת הדחיפות. כדאי שזה יהיה לפני כל חברי הוועדה גם בישיבות הבאות.

היו"ר מי רייסר;

הצבעה

הוחלט; ברוב קולות להכיר בדחיפות ההצעה הנ"ל



היו"ר מי רייסר;

2. של חבר-הכנסת דרוקמן בנושא: "החלטת הטכניון שלא להעדיף

משוחררי צה"ל בקבלת לימודים"

שי וייס;

היו הצעות נוספות בנושא זה. אם תוכר דחיפותה של הצעה זו - תוכר דחיפותן של

כל ההצעות הנוספות באותו נושא.

היו"ר מי רייסר;

כיוון שחבר-הכנסת דרוקמן איננו נוכוז, אני מוכן לנמק במקומו את הערעור. אבל

תוזילה תשובת סגן יו"ר הכנסת, בבקשה.

סגן יו"ר הכנסת אי נחמיאס;

הוגשו מספר הצעות דחופות לסדר-היום בנושא זה של לימודים באוניברסיטאות.

מאוזר וחלקן ראינו כדחופות וחלקן לא ראינו כדחופות - לא נכנסנו לקריטריון של

הדחיפות והסכמנו לקיים דיון כללי בנושא זה במליאת הכנסת. יש על סדר-היום של

הכנסת סעיף שהציע חבר-הכנסת שבח וייס בנושא ההשכלה הגבוהה. יו"ר הכנסת והסגנים

יכללו את הנושאים האלה במסגרת הדיון בהצעתו של חבר-הכנסת שבח וייס. הפותח יהיה

וזבר-הכנסת שבח וייס.

שי וייס;

משום שהענין נוגע לי, אני מבקש לומר: מחמיא לי שבתוך החבילה שלי אתם

מכניסים נושאים אחרים. אבל אני לא מוכן להפריע ליזמה של וזכרי הכנסת האחרים רק

משום שאני העליתי נושא שהוא בן דודו של הנושא הזה - הבסיס הכלכלי של קיום

המוסדות להשכלה גבוהה. פה יש שאלה אחרת בתחום הבעיה העקרונית ביותר, אם יש

עדיפות לחיילי צה"ל או לא. לכן זו תהיה פגיעה לא הוגנת בהצעות חברי הכנסת

האחרים. אני מביע התנגדות להצעה לצרף את ההצעות האלה להצעה שלי ואצביע נגדה.
חיו"ר מי רייסר
אני רואה בנימוק של חבר-הכנסת וייס את הנימוק שלי . ניגש להצבעה.

הצבעה
הוחלט
ברוב קולות לאשר דחיפות ההצעה הנ"ל
י' זי אמיר
הצעה לסדר: אני מבקש להביע את רצוני שאם הכנסת עמוסת עבודה בשלושת הימים של

עבודת הכנסת - שנבקש מיו"ר הכנסת שיש לו הסמכות לכך שיואיל בסובו לחייב אותנו

לקיים ישיבת כנטת גם ביום חמישי בשבוע, כי הבעיות היום הן די סוערות ויש צורך

בקיום דיונים רבים.
שי יעקבסון
סכנת גודש הנושאים עוד לא מרחפת על הכנסת.



היו"ר מי רייסר;

ד. ערעורים על תוצאות הבחירות לכנסת האחת-עשרה

מכיוון שאנחנו דנים בסוגיה שהיא יוצאת דופן בסדר היום של הוועדה, אני מציע

שהיועץ המשפסי של הוועדה יסביר את הסוגיה והתהליך שהולך להתבצע.

צי ענבר;

ההליך שהוועדה עומדת לעסוק בו היום הוא הליך מאוד יוצא דופן לגבי ועדה של

הכנסת. מדי כנסת בכנסת דנים באותם ערעורים ממש, אבל כאן הכנסת, ווועדת הכנסת

בראש וראשונה, דנה בערעור על תוצאות הבחירות.

הערעור הזה מתקיים לפי סעיף 86 לחוק הבחירות לכנסת (נוסה משולב),

התשכ"ט-1969. למי שיש את חוברת חוקי היסוד, סעיף 86 מופיע בעמי 92 של החוברת.

בתיקים שלכם מצויות התקנית יחד עם הערעורים עצמם, כך שבתקנות מפורט כל הנוהג.

סעיף 86 קובע שכל אדם שהיה זכאי לבחור רשאי לערער לפני הכנסת על תוצאות

הבחירות בסענה שהבחירות בקלפי מסויימת לא התנהלו כחוק; שבהנהלת הבחירות או

במהלכן היה פגם העלול להשפיע על תוצאות הבחירות, על מספר הקולות או על חלוקת

המנדטים; שהמנדטים לא חולקו כדין. את הערעור יש להגיש לכנסת תוך 14 יום מיום

פרסום תוצאות הבחירות.

אתת הסיבות לדיחוי בדיון היא שוועדת הכנסת הוקמה מאוחר.

אחרי הדיון בערעור רשאית הכנסת לבטל את הבחירות באזור קלפי מסויים ולצוות

על עריכתן שנית; או להכריז מיד או אחרי עריכתן של הבחירות שנית שפלוני לא נבחר

לחבר הכנסת וכי אדם אחר נבחר. ממש סמכות של בית-משפט. החלטת הכנסת תהיה סופית.

הערעור הזה לא מעכב את עבודת הכנסת. תוצאות הערעור - גם אם מחליטים

שהתוצאות לא היו כדין - לא גורעות מחוקיות ההחלטות שנתקבלו על ידי הכנסת.

הוועדה רשאית, כבר בשלב מוקדם - לפני שמיעת הערעור עד תומו - לבקש מהכנסת

לדחות את הערעור על-פי אחז- מהנימוקים המפורטים בתקנות שיש לכם בתיקים.

אני מציע שהוועדה תקיים את סדר דיוניה כך: קודם כל יטענו המערערים או

באי-כוחם. המערערים רשאים להיות מיוצגים על-ידי בא-כוח על-פי התקנות האלה. הם

יעלו את כל הטענות שלהם. לאחר מכן יעלו חברי הכנסת שאלות רובהרה לטוענים. אני

מדגיש את הנקודה הזאת במיוחד כי לעיתים קורה שחלק מחברי הכנסת מביעים כבר בשלב

זה את דעתם. אני מבקש מהחברים להעלות רק שאלות הבהרה להליך שצריך להתנהל בצורה

מסודרת. לאחר מכן ישיבו המשיבים - במקרה הזה נמצא המשנה ליועץ המשפטי לממשלה,

מר שלמה גוברמן המייצג את המשיבים; ונמצאים עורכי הדין אליאסוף, שילט וגם נציג

"כך" המשיבים בשם יו"ר ועדת הבחירות המרכזית ושר הפנים. במקרה שלפנ ינו, הואיל

ואוזד הערעורים מופנה כלי אותיות "כך" - זומנו נציגי "כך". לאחר מכן יעלו החברים

שאלות הבהרה ואחר כך יתקיים דיון בנוכחות חברי הווערה, ללא נוכחות המערערים

ובאי-כווזם.

שי גוטנטג;

אני הגשתי ערעור לפי סעיף 86 לחוק הבחירות לכנסת המקנה לי אפשרות לערער על

פגם במהלך הבחירות. אני מבין שקיבלתם את העתק הערעור שלי. מאותה נקודה החלטתי
להשתמש בשירותם של פרקליטיי
שמעון אלעזר ודוד גילת. מרגע זה אתן להם רשות

הדיבור להציג את הטענות.



שי אלעזר;

לפי סעיף 86 לחוק הבחירות לכנסת - שהוא הסעיף עליו מתקיים הערעור - נדרש

בשלב הזה של הבירור בוועדה בדיקת קיומם של שלושה תנאים מוקדמים המפורטים בסעיפים

קטנים (1) עד (3). שניים מאותם תנאים הם למעשה תנאים שבדיקתם היא בדיקה טכנית

פורמלית והתנאי השני כולל היבטים מהותיים. אתייחס לכל אחד מהתנאים כסדרם.

התנאי הראשון מחייב הגשת הערעור במועד שנקבע לכך על-פי סעיף 86 לחוק

הבחירות. דהיינו, תוך 14 יום מתאריך פרסום הבחירות. לפי המסמך שנמצא בפני

הערעור הוגש על-ידי מר גוטנטג בתאריך 7 באוגוסט 1984 במכתב רשום שהופנה

ליושב-ראש הכנסת. רובחירות התקיימו ב-23 ביולי. לפיכך מרשנו עמד בעתוי ומועד

הגשת ופרסום הערעור.

די ליבאי;

אני מבין שאתה מייצג את המערער. סעיף 2 של תקנות לסדרי הדיון בערעורים על

תוצאות הבחירות עניינו דחייה על הסף. יש להשיב תחילה על העילות של סעיף 2.

יושב פה בא-כוח המשיב ואני מציע שהוא יפתח ויטען לגופו של ענין.

שי גוברמן;

אני מודה שלמערער היתה זכות לבחור לכנסת והערעור הוגש בזמן. על הוועדה

להחליט להמליץ בפני הכנסת לדחות את הערעור על הסף. בהתאם לכך אני כמובן מוכן

לפתוח את הטענות שלי לדחיית הערעור על הסף.
די ליבאי
אם יש בקשה לדחות את הערעור על הסף אני מציע שמר גוברמן יטען ראשון והוועדה

תחליט.

צי ענבר;

בשיחה עם נציג היועץ המשפטי, שר הפנים ויו"ר ועדת הבחירות המרכזית התלבטנו

בשאלה האם להציע לוועדה לקיים את הדיון לפי הצעת חבר-הכנסת ליבאי בטענה הזאת,

אבל הואיל ובפועל בערעורים קודמים נהגה הוועדה לשמוע את הטענות של המערערים

ולאחר מכן תשובת הנציג המשפטי - הצענו שנשמע את טענות המערערים, כי בסופו של דבר
שני הצדדים יישמעו
טענות המערערים והתשובה. בטענות יש את האבוזנה הזאת אבל

מבחינה מעשית הדרך הקלה ביותר לבירור הענין היא כפי שהצעתי קודם. כמובן שהוועדה

יכולה להחליט אחרת ולשמוע קודם את הטענות של דחיה על הסף.
אי גרנות
אם הטענה של דחיה על הסף תתקבל - אין טעם בדיון; ואם לא תתקבל - נמשיך

בדיון.
צי ענבר
בכל מקרה נשמע את דבריהם. השאלה היא האם לפני או אחרי.
די ליבאי
אני מבקש להתייחס לטיעון של חבר-הכנסת גרנות. אני רוצה להעיר שבמקרה כזה

לא ההיוועצות עם אוזד הצדדים יכולה להנחות אותנו. או שמתייעצים עם שני הצדדים או

שלא מתייעצים.



לגופו של ענין, אם יש בקשה לדחות את הערעור על הסף - צריכים המערערים לשמוע

מה העילה לדחייה על הסף ולהגיב קודם כל עליה. לפני שישמעו זאת הם לא יכולים

להיות יעילים בטענותיהם. לכן ההגיון מחייב שאם באה בקשה לדחות את הערעור על הסף

- יש לתת לבא-כוח שר הפנים לטעון את הטענה הפרלמינרית ואחר-כך ישיבו המערערים.

שי וייס;

אני מצטרף להערות חבר-הכנסת ליבאי.

שי גוברמן;

ראשית אני מבקש לטעון במסגרת הטענה הכללית שהערעור אינו מציין עובדות. לפי

סעיף 86(א) לחוק הבחירות לכנסת, הפגם - אם זה הפגם שעליו מדובר - נוצר לא ביום

הבחירות, אלא הרבה לפני יום הבחירות. עד אז היה על המערער להגיש את קובלנתו

לוועדת הבחירות המרכזית ולא לחכות ולראות כיצד יפול דבר ביום הבחירות ורק לאחר

מכן להגיש את הערעור שלו בפני הכנסת.

בחוק הבחירות לכנסת יש סעיף 137 וזה לשונו: "קובלנות ובקשות. כל קובלנה

בקשר למעשה או למחדל לפי חוק זה מסורה לסמכותה היחידה של הוועדה המרכזית; שום

בית משפט לא ייזקק לבקשת סעד בקשר למעשה או למחדל כזה או בקשר להחלטה או להוראה

של הוועדה המרכזית, של יושב ראש הוועדה וסגניו, של יושב ראש הוועדה, של ועדה

אזורית או של ועדת קלפי - חוץ מן המקרים שלגביהם יש בחוק זה הוראה אחרת". עמי

66 בחוברת.

לאמור, בדרך תרגילים. אילולא היה הסעיף הזה - היה על המערער להביא את

הטענה שלו בפני בג"צ. כאשר הוועדה המרכזית קבעה ש"כך" פעלה שלא בהתאם לחוק

והבג"צ היה מתבקש לתקן את המובא.

אבל בא סעיף 137 לחוק הבחירות וקבע מנימוקים חשובים אחרים, שלא כדאי לפרטם

כרגע, ששום בית משפט לא יתבקש לבקשת סיעה בקשר למעשה או מוזדל שזה קובלנה ובקשר

למעשה או מרזדל לפי חוק זה.

אילו היה המערער פונה לבג"צ בזמן - ייתכן שזה היה נכנס לעובי הקורה ונותן

את הסעד המבוקש.

אבל במקום הבג"צ הסמכות היתה נתונה בידי ועדת הבחירות המרכזית והמערער לא

פנה לוועדה הבחירות המרכזית ולא ביקש שום סעד כזה. אילו היה פונה לבג"צ באיחור,
הבג"צ היה אומר לו
ויתרת על זכותך. אין פתחון פה למערער לבוא לאחר מכן, לאחר

פרסום תוצאות הבחירות, אחרי שראה אם כדאי לו לבוא בערעור לפני הכנסת. הוא ויתר

על זכותו. זכותו לא קיימת היום.

אני טוען עוד שלמעשה הליקוי שסעיף 86 מתייחס אליו - דהיינו, העילות לפיהן

אפשר להגיש ערעור - העילות מתייחסות למחדלים שארעו ביום הבחירות ולא לפני יום

הבחירות. לפי סעיף 86(א)(1) "שהבחירות בקלפי מסויימת לא התנהלו כחוק; (2)

שבהנהלת הבחירות או במהלכן היה פגם העלול להשפיע על תוצאות הבחירות, על מספר

הקולות או על חלוקת המנדטים.".
שי וייס
האם הכוונה היא ליום או לשבוע?
שי גוברמן
סעיף 145 לחוק רובחירות לכנסת נותן סמכות לשר הפנים להתקין תקנות והוראות

שעה. "(א) שר הפנים רשאי בהסכמת הוועדה המרכזית או על פי המלצתה להתקין תקנות

בכל ענין הנוגע לחוק זה, במידה שחוק זה אינו מכיל הוראות לגביו, ובכלל זה
בעניינים אלה
(1) הכנת רובחירות, הנהלתן וקביעת תוצאותיהן; ..." וכן הלאה.



אני מסב תשומת לבכם לסעיף קטן (ג) של אותו סעיף האומר: "בתקופה שבין 60 יום

לפני יום הבחירות ועד יום פרסום תוצאות הבחירות ברשומות רשאית הוועדה המרכזית

ליתן הוראות-שעה בעניינים האמורים בסעיף קטן (א)". אסתפק בחלק זה. לאמור,

המושג הנהלת הבחירות הוא מושג שלא מצטמצם רק ליום הבחירות. הנהלת רובחירות היא

תהליך מתמשך. יש כאן השקה של סמכויות. כל פגם שקורה עד יום הבחירות - הסמכות

לטפל בפגם הזה ולתקן אותו מצויה בידי ועדת הבחירות ומרכזית.

בענין שלפנינו - מתן אותיות לרשימות - המועד שאפשר היה לתקוף את המעשה היה

מיום אישור האותיות על-ידי ועדת הבחירות המרכזית ומיד סמוך לאחר מכן, כי בענייני

הבחירות אי-אפשר להשתהות. כל מי שיש לו טענה חייב לפעול מהר. מי שלא פועל כחוק

לא יכולה להיות לו טענה, כי אי אפשר לקעקע את מוסדות השלטון.

אני טוען שאילו האותיות הוגשו רק כדי לוודא תאריכים - האותיות פורסמו

ברשומות מטעם ועדת הבחירות המרכזית בילקוט הפרסומים תש"מ, חוברת 3073, עמ' 2826.

הפרסום היה ב-9 ביולי 1984. מה-9 ביולי עד סמוך לאחר מכן - אז היה הזמן לתקוף

את ההחלטה, אם סבר המערער שיש מקום לתקוף את ההחלטה.

לסיכום הנקודה הזאת - בהיות הערעור לא "שייך" לכנסת, כי אם שייך ואם בכלל

לבית-המשפט או לוועדת הבחירות המרכזית, טענתי היא שהמערער לא ציין עובדה ששייכת

לסמכותה של הכנסת כפי שהוגדר בסעיף 86 על חלקיו.

לעצם הענין. אישור האותיות "כך" על-ידי ועדת הבחירות נעשה כחוק. האותיות

האלה לא ניתנו על-ידי ועדת רובחירות לכנסת האחת-עשרה בפעם הראשונה. הפעם הראשונה

שהדבר נעשה היה ב-31.12.73, כאשר ועדת הבחירות לכנסת השמינית אישרה לאחר דיון את

האותיות הללו.

אני קורא מהפרוטוקול של ועדת רובחירות המרכזית מה-8 באוקטובר 1973, שם

מובאים דבריו של השופט חיים כהן שהיה יו"ר ועדת הבחירות המרכזית: השופט כהן אמר

ששתי האותיות - "כ" ו"ך" - שונות ויזואלית זו מזו. כי הרי הטענה של המערער היא

שבסעיף ו6(א) לחוק הבחירות לכנסת הדרישה היא שרשימת מועמדים תישא כינוי עם אות

או עם שתי אותיות שונות של האלף-בית העברי, להבדילה מרשימות מועמדים אחרות.

אני בדעה שלענין סימון רשימות מועמדים באותיות - אותיות סופיות משמשות אות

נוספת ואות שונה. הנוהג של ועדת רובחירות המרכזית מזה הרבה שנים - בוודאי במשך

שלוש מערכות הבחירות האחרונות - היה לראות אות סופית כאות נפרדת ולא כאותה אות.

כיצד אנחנו לומדים זאת? - יש לרשימות של הכנסת מעין חזקה על האותיות שלהן.

רשימה אחרת, חדשה או לא חדשה, אשר רוצה לעשות שימוש באות השייכת לרשימה של סיעה

אחרת של הכנסת צריכה לבקש הסכמתה של אותה סיעה לשימוש באותה אות. כאשר מדובר

בשימוש באותיות סופיות - אף פעם לא נתבקשה רשות לגבי האות התחילית. כך היה לגבי

האות "מ" ולגבי האות "נ". לגבי "ם" המערך לא נתבקש לתת הסכמתו להשתמש באות

הסופית "ם".

בכלל, אני מבקש לראות את הנושא של האותיות בפרופורציה הנכונה. אמר השופט

חשין בערעור שנגע לבחירות לכנסת השלישית. 3/55, משה נוסבכר, פסקי-דין כרך טי,

עמ' 1132. ואלה דבריו לענין של האותיות. שם הרשימה נפסלה על-ידי ועדת הבחירות
המרכזית משני טעמים
א) לא היה לה מספר החתימות הדרוש; ב) הרשימה ביקשה את

האותיות "לו" והוועדה סירבה לאשרן. האות הניתנת לרשימת מועמדים היא סימן היכר

בלבד ואין להשתמש באות שיש לה כביכול כוח מיסטי כדי להשפיע בה על ההמונים.
שי וייס
מה הוא אמר על "אמת"? האם יש במלה הזאת כוח מיסטי? "אמת" בלעדינו - בלי

האות "א" - היא "מת".
שי גוברמן
"הכוח המושך והיסוד המשכנע את הבוחר חייבים להיות האישים הנקובים ברשימה

והמצע שהם מגישים ואין להסיוז את רעתו מן העיקר לאותיות פורחות העשויות לפי

האמונה העממית לחולל פלאות".

זה מביא אותי לטענה שאין בסימון עצמו של אותיות כאלה או אחרות - כל זמן

ששומרים על העקרון שהאותיות האלה באות להבריל את הרשימה מרשימות אחרות - מקום או

יסוד לטענה שכאילו יש בשימוש באותיות אלה או אחרות כדי להשפיע על תוצאות

הבחירות.

והרי לפי סעיף 86 לחוק הבחירות לכנסת רק פגם שעלול לרושפיע על תוצאות

הבחירות - מספר הקולות או חלוקת המנדטים - רק פגם כזה, אם זה פגם, יכול לשמש

עילה לערעור על תוצאות הבחירות.

נניח שזה פגם - ואני טוען שזה לא פגם - אין שמץ של מחשבה איך סימון של

אותיות יכול להשפיע על תוצאות הבחירות.

ש' וייס;

אתה טענת שיש לדחות את הערעור על הסף. על-ידי כך שאתה נכנס לגופו של ענין

אתה גורר אותנו להיכנס לגופו של ענין.

שי גוברמן;

כאשר עורך-דין מתייצב בערעור ומצטט אומר לו השופט; אלה דברים יסודיים. אומר

עורך-הדין; חשבתי גם בבית-המשפט למטה שהם דברים יסודיים ולא טענתי אותם.

אני נמצא לא בטיעון לגופו של ענין אלא בטיעון לדחיית הערעור על הסף. אני

טוען שהעילות שטוען להן המערער אין להן בסיס. יש לי תחמושת מלאה לטיעון לגופו

של ענין.

אי גרנות;

יש לי הערת תמיכה עקרונית במר גוברמן. כיוון שקיים חשש שהטוען הוא צדיק

כמו חוני המעגל ואז הטענה של השינה לא תופסת - לכן מר גוברמן מכסה בטענות

נוספות.

שי גוברמן;

כפי שציינתי האותיות "כך" אושרו על-ידי ועדת הבחירות המרכזית החל מן

הבחירות לכנסת השמינית ואילך. הן חזרו בכנסת התשיעית, בכנסת העשירית ושוב בכנסת

האחת-עשרה. אסב תשומת לבכם למראה-המקומות של הפרסומים ברשומות למען הפרוטוקול.

ברשימות המועמדים לכנסת השמינית - ילקוט הפרסומים תשל"ד, עמי 88, והאותיות "כך"

מופיעות בעמי 92; בבחירות לכנסת התשיעית הרשימות פורסמו בילקוט הפרסומים תשל"ז,

עמי 1320 והאותיות "כך" מופיעות בעמ' 1327; בבחירות לכנסת העשירית, רשימות

המועמדים פורסמו בילקוט הפרסומים תשמ"א, עמי 2048 והאותיות "כך" מופיעות בעמי

2056; בבחירות לכנסת האחת-עשרה האותיות פורסמו בתוברת 3073 תשמ"ד, עמי 2826

והאותיות "כך" מופיעות בעמי 2832.

לדבר הזה יש משמעות משפטית. יש לי חובה מוסרית ומשפטית כאחד להזכיר את

מאמרו של מורי ורבי פרופסור אורי ידין שליווה את הכנסת למן הקמתה עד לפרישתו

ממנה בזמן האוזרון. פרופסור ידין כתב מאמר ב"הפרקליט" כרך ל"א, חוברת די, עמי

395. המאמר הוא על פירוש חוקי הכנסת. אלה דבריו של פרופ' ידין בעמי 421:

"בשנים האחרונות ניתן להבחין במקרים שבהם ייחסו שופטים חשיבות פרשנית לדרך שבה

הובן תוק על-ידי השלטונות המופקדים על ביצועו או על-ידי החוגים הפועלים על

פיו. ..".



העקרון הנהוג על-ידי בית-המשפט, בהעדר מלים האומרות אחרת, מקנה את היציבות

ובית-המשפט יעדיף את הפירוש אשר הרשויות המוסמכות ינהגו על-פיו מאשר פירוש אחר.

לדעתי, לאותיות "כך" - כפי שאושרו החל מהכנסת לשמינית ואילך - נוצר פירוש

מוסמך על-ידי הרשויות. על ועדת הבחירות היה לדאוג שהרשימה הזאת מבדילה ותו לא.
ועל זה אומר בית-המשפט בגבעתיים
"בית-המשפט לא ימהר להתערב בשיקול דעתו של פקיד

הבחירות בהכרעתו כי אות פלונית עלולה להטעות או שאות פלונית אינה עלולה להטעות.

בג"צ 299/65, פסק-דין י"ט 3, עמ' 513, רשימת ל"ע נגד ועדת הבחירות בגבעתיים.

מ' איתן;

האם זה עדיין השלב הטרומי? אתה נכנס לדיון לגופו של ענין.

שי גוברמן;

לא.

מי איתן;

אתה העלית בעיות טרומיות שהם חייבים להשיב עליהן. אנחנו נכנסים לעצם הענין

של האותיות. יש טענה. אנחנו לא אומרים שלא ניתן לך לטעון את כל הטיעונים שלך,

אבל לא הכל בשלב זה.

שי גוברמן;

תקנה 2 לסדרי הדיון בערעורים על תוצאות הבחירות אומרת שאפשר לדחות את

הערעור על הסף. אנחנו כפופים לסדרי הדיון של הכנסת.

מי איתן;

אני מתכוון לכך שאין לנו מניעה להגיד לך לעצור כרגע ונחזור אחר-כך לטיעונים

הנוספים אחרי שנשמע את המערערים.

שי גוברמן;

בוודאי, בכל רגע. אני מקבל.

מי איתן;

ניתן לך זכות להמשיך, לטעון ולפרט. רק את החלק הזה בראשי פרקים ואם יהיה

צורך נשמע את הדברים לפרטיהם.

שי גוברמן;

אני מקבל את ההערה. אשמיע רק הערה אחת. האם הערעור אינו יכול להיכנס

למסגרת של 86(א)? מה מבקש המערער שייעשה בקולות שניתנו לרשימת "כך"? - שהכנסת

תחליט שהקולות יתמוגגו? מישהו צריך לעשות שימוש בקולות האלה.

אלה הטענות בשלב זה ואשמח להשיב על שאלות חברי הוועדה.

היו"ר מי רייסר;

ניתן לחברי הוועדה רשות לשאול שאלות את המשנה ליועץ המשפטי ולאחר מכן ניתן

למערערים זכות להתייחס.



מי איתן;

בטיעונים שאתם תשיבו לטענות הטרומיות אני מוצא שאלה עקרונית: התביעה שלכם

היא בעצם לגבי פגם שהיה בכל מערכת ר1בהירות, בכל אזורי הקלפי. האם סעיף 86 בכלל

מקנה לנו סמכות לעסוק בערעור המתייחס לכל אזורי הקלפי? כתוב: כל ארם שהיה זכאי

לבחור רשאי לערער לפני הכנסת על תוצאת הבוזירות בטענה - 1) שהבחירות בקלפי

מסויימת לא התנהלו כחוק; 2) שבהנהלת הבחירות או במהלכן היה פגם העלול להשפיע על

תוצאות הבחירות, על מספר הקולות או על חלוקת המנדטים; 3) שהמנטים לא חולקו כחוק.
נשאלת השאלה
הנהלת הבחירות - איפה? בכל הארץ, או באזור קלפי מסויים?

הפרשנות הנכונה היא שבהנהלת הבחירות מאשרים רק באזור קלפי מסויים. וכל זה למה?

נהפוך דף - אחרי הדיון בערעור רשאית הכנסת - 1) לבטל את הבחירות באזור קלפי

מסויים ולצוות על עריכתן שנית; 2) להכריז - מיד או אחרי עריכתן של הבחירות שנית

- שפלוני לא נבחר לחבר הכנסת וכי ארם אחר נבחר". כלומר, אחרי הבחירות בטוח

שהכוונה לאותו אזור קלפי. אנחנו יכולים לבטל את הבחירות באזור קלפי מסויים, אבל

לא בכל האזורים. מכאן משתמע שגם זכות הערעור מתייחסת לכך שהבחירות בקלפי

מסויימת לא התנהלו כחוק. סעיף 2 אומר: לא רק אם הם לא התנהלו כחוק, אלא בהנהלת

הבחירות היו פגמים - אז אפשר לערער. אם אותו אזור קלפי אכן השפיע על תוצאות

הבחירות אז תהיינה מסקנות שאותו אדם לא ייבחר לכנסת.
ז' עטשי
מר גוברמן, אמרת שהנוהג הוא משנת 1973. אני לא חושב שהוא תופס במציאות.

אתה בתור נציג היועץ המשפטי לממשלה, מה אתה אומר על נושא צווי ההריסה? היום יש

5-4 ערבים היושבים בכלא 9 חודשים משום שלא מילאו אחרי צו הריסה של בתיהם בעוד

שיש 5,000 צווי הריסה ו-5,000 משפחות שאינן מובאות לבית-המשפט. האם זה תופס כאן

ולא תופס כאן? הממשלה צריכה לענות על זה. מדוע כל אלה שלא מילאו אחר הצווים אף

אחד מהם לא הלך לבית-הסוהר? גם אם אתה מנסה להגן על הנוהג - הנוהג תלוי באופן בו

שני הצדדים מפרשים אותו. זו הטענה היחידה שלי.
אי גרנות
אני מבקש לשאול את הטוען האם זאת פעם ראשונה שהוא מגיש ערעור על תוצאות

הבחירות?
אי נחמיאס
אני רוצה לברך את המערערים. הערעור שלהם מצביע על חושים אזרחיים מכובדים

ומחודדים. היות ו נכחתי בחדר הזה לפני שלוש שנים כאשר הגשת ערעור - אני רוצה
לאחל לך שני איחולים
א) שבבריאות טובה תגיש ערעורים; ב) אולי תהיה בצד הזה של

השולחן ותשמע ערעורים של אחרים.

אני רוצח לתרום למשנה ליועץ המשפטי טענה נוספת. המערער טוען ששתי אותיות

דומות לא יכולות להופיע באותה רשימה. הטענה הזאת קצת מרחפת. באלף-בית הספרדי

יש 27 אותיות ולא 22 אותיות. אנחנו מבדילים בין "מ" פתוחה ל"ם" סופית, בין "נ"

ל"ן", בין "פ" ל"ף", בין "צ" ל"ץ", בין "כ" ל"ך". אלה שתי אותיות פונטיות

השונות זו מזו. במקרה שלפנינו האות "כ" שונה מהאות "ך". אני תורם לך ענין

פונטי מוסיקלי, לא רק ויזואלי כפי שטענת. צריך לתרום את חוש השמיעה. הא לך

תרומה נוספת. אני רוצה להעריך אותה שהיא שווה, תורמת ומחשקת את דעתו של ומשנה

ליועץ המשפטי.



שי גוטנטג;

אני לא משפטן. אני רוצה שיכבדו את החוק בייחוד בבית המחוקקים. את הענין

והשלכותיו אשאיר למשפטנים.

זרקו את המלה "ישן". אני לא ישנתי. טענתי מספר פעמים שלטייסים ולנושאי

נושרות ציבוריות וממשלתיות הנמצאים בחו"ל ביום הבוזירות לא נותנים אפשרות להצביע.

אני חושב שזה דבר שמגביל את חופש רוביטוי והנבוזרים דואגים רק לחופש הביטוי שלהם.

לא נכון לנהוג כר בייחוד לאחר שתוקן חוק הימאים לאחר מהומות ועתה נותנים להם

להצביע על אוניות ישראליות. אני חושב שלא מפרסמים ברשומות של אניה ישראלית

שאפשר להצביע. עליה וקוץ בה. כאשר מישהו נוטע בתור ימאי הוא לא יכול להצביע,

כי ההמלצה היא שלא ישא תעודת זהות אלא דרכון בלבד.

לכן הטענה שישנתי אינה קיימת. תיקנו חוק אחד מאוד חשוב בעקבות ערעור שלי.

שם היתה חוכמולוגיה שדחו את יום הבחירות. ביום שלישי נאמר פעמיים "כי טוב".

בשנת 1973 דחו את הבחירות בגלל מלחמת יום הכיפורים והבחירות לא התקיימו ביום

שלישי, אלא ביום שני 31 בדצמבר, יום שמנע זכות בחירה משנתון נוטף, כי יום שלישי

היה ה-ו בינואר. באותו מעמד היו מי שמלאו להם 18 שנים ב-31 בדצמבר לפני מועד

הבחירות. יש להתייחט לכך.

לענין זה - זכות הערעור של בוחרים ומימושו הלכה למעשה הוא תנאי מוקדם

לקיומה של הדמוקרטיה ולפעולתה התקינה. מנהגים שנשתרשו במערכת לא יכולים לתת

דריטת רגל. אין לנו חוקה. בתקופה מטויימת הייתי בארצות-הברית ונקראתי על-ידי

מישהו "נפולת של נמושות". אני לא נפולת של נמושות. אני מתמודד עם בעיות.

שי אלעזר;

אפתח דבריי בדוגמה היפותטית. אם נעיין בחוק הבחירות בסעיף 61, בדברים

שנראים פורמליים וטכניים - נניח שטעיף 61 היה קובע איטור על אדם שהורשע בעבירה

פלילית שיש עמה קלון לרובחר לכנסת. ניקח דוגמה שלפיה אדם בעל עבר פלילי שהמעשה

שעשה לא ידוע ברבים מציג את מועמדותו לכנסת ומסתיר את עובדת הרשעתו. הרשימה

שהוא עומד בראשה עוברת את המחסום וזוכה במספר הקולות המאפשר לה להיבחר לכנסת

ואותו אדם נבחר לכנסת. ההנחה היא שוועדת הבחירות לא היתה ערה ולא היתה מודעת

לקיום התקנה או לעצם העובדה שהבחירה היתה בסתירה לתוכן אותו סעיף 61 היפותטי.

ועדת הבחירות לא פעלה לתיקון רשימת המועמדים על-ידי כך שלא פסלה אותו כי לא עמד

בתנאי. האם בסיטואציה כזאת ניתן להעלות על הדעת טענה כפי שנטענה- - -

מי איתן;

זה לא דומה בכלל.

שי אלעזר;

אני מדבר על סיטואציה שבה רשימה לא עמדה- - -

מי איתן;

שכל עם ישראל ידע וראה. בדוגמה פה לא ידעו. פה כולנו ידענו שיש שתי

אותיות.

שי אלעזר;

לא היו ערים לכך שיש פגם.

מי איתן;

לא היו ערים לכך שיש שתי אותיות זהות.
ש' אלעזר
אמת. האם יעלה על הדעת שעצם העובדה שוועדת הבחירות תהיה מודעת לפגמים

היא תדאג לתיקונם, אם בעצם עבד הזמן יש להפשיר את הזמן ולמנוע מאזרח לנקוט

הליכים, להגיש ערעור ולהביא לביטול הליקוי? הדבר לא מתיישב עם השכל הישר.

יסודו של הערעור שהוגש על-ידי מד גוטנטג הוא שכינוי רשימת "כך" אינו עולה

בקנה אחד עם דרישת סעיף 61 לחוק הבחירות. סעיף 61 מחייב בצורה מנדטורית שרשימת

מועמדים תישא כינוי עם אות או עם שתי אותיות שונות של האלף-בית העברי, להבדילה

מרשימות מועמדים אחרות.

אני חולק על דברי בא-כוח היועץ המשפטי ששם דגש על הטיפה: "להבדילה מרשימות

מועמדים אחרות".

סעיף 61(ו) הוא הסעיף המתייחס לאפשרות של הטעיה. יש סעיף מפורש שמתייחס

לסיטואציה של הטעיה. "רשימת מועמדים לא תישא כינוי, אות או אותיות העלולים

להטעות". לסעיף 61 יש קיום עצמי והדרישה המרכזית שביסודו היא הענין של אי

זהות האותיות.

מי איתן;

הבעיה המרכזית שלנו היא הענין של העיתוי. נניח שההחלטה היתה שגויה ובניגוד

לחוק, מה הלאה? זאת הטענה הטרומית. אנחנו לא מקבלים אותה, אבל נניח.

שי אלעזר;

סעיף 62 לחוק הבחירות מתייחס למצב שבו ועדת הבחירות היתה ערה לכך שהיה פגם

ברשימת מועמדים. דהיינו, מתייחס לסיטואציה לפיה הוועדה המופקדת על כך היתה

מודעת שרשימת מועמדים הוגשה באופן שלא עולה בקנה ארח- עם הסעיפים הקודמים. הסעיף

קובע לוח זמנים שבו הוועדה היתה ערה ופנתה לנוגעים בדבר וביקשה מהם לתקן את

העיוות. סעיף 62 אינו מתייחס למצב שהוועדה מסיבות שאינן ברורות לה לא היתה

מודעת לליקוי.
מי איתן
לא היתה מודעת והחליטה שזה לא פגם. כתוב; הוועדה היתה מודעת לליקוי וקבעה

זאת מתוך מודעות.
שי אלעזר
אני אטען שלא היתה מודעת ולכן לא פעלה לפי הנחיות סעיף 62.

מי איתן;

מה זה חוסר מודעות?

די גילת;

אם הם כן היו מודעים לסעיף שמדבר על איסור כפל אותיות - היו אוסרים.

מי איתן;

זו המסקנה שלך. איפה אי המודעות? אולי טעו, אבל איפה לא היו מודעים?
ש' גוברמן
בשנת 1973 היה דיון לגבי שתי האותיות והיתה טענה כזאת. הוועדה התייחסה לכך

ועל כן הובאו דבריו של השופט חיים כהן.

שי אלעזר;

הענין לא עלה לדיון ב-984ו ומה שאירע בבוזירות הקודמות אינו שייך לענין כי

ההרכב היה שונה והשיקולים היו שונים. אף אחד לא מבטיח שרבה ההתייחסות לבעיה

היתה שווה ב-1973 וב-1984. לא ניתן לטעון טענה כזאת.

טעיף 61 לחוק אוסר בצורה חד משמעית קיום רשימת מועמדים שיש לה שתי אותיות

זהות. עובדה היא שהוועדה לא פעלה כפי שמתחייב מהוראות טעיף 62 לחוק.

לטענתי, כתוצאה מכך שיש ליקוי בכינוי של רשימת "כך" שנובע מכפל אותיות -

ולאחר מכן נפרט ש"כ" פתוחה ו"ך" סופית הן היינו הך על-פי המילון של אבן שושן -

קיבלה רשימת כהנא את הקולות שקיבלה והוא נבחר לכנטת. אילו ועדת הבחירות היתה

פוטלת את הכינוי הזה - רשימת כהנא לא היתה מקבלת את הכינוי "כך" והיתה מקבלת

אותיות אחרות.

כאן הקשר לטעיף 86- - -

מי איתן;

לדעתי - ואני אציע זאת אם תגלוש לדברים לא טבירים - יש להגביל את רשות

הדיבור שלך כי לא ייתכן שתרחיק לכת בטיעונים שלך. בבקשה תטען לענין שלפנינו.
שי אלעזר
לא הפריעו לבא-כווז היועץ המשפטי והוא דיבר בניחותה ואילו אותי מפטיקים כל

הזמן. מנתקים אותי מרצף המחשבה שלי.
מי איתן
בהנחה שוועדת הבחירות טעתה, אפילו אם הם טעו והשתמשו עשר פעמים באותה אות,

לא תחילית וטופית, אלא השתמשו באות "א" שלוש פעמים, בהנחה שזה היה המקרה, תטביר

לנו את העובדה שאתה מופיע היום לפנינו ולא וזקפת את הנושא בוועדת הבחירות, האם זה

מקנה לך זכות לטעון היום? קודם נתגבר על הבעיה הזאת.

צי ענבר;

אותו טעיף 62 אומר: הוגשה רשימת מועמדים שלא בהתאם לטעיפים הקודמים, תודיע

הוועדה המרכזית, לא יאוחר מיום זה וזה לבא-כוח הרשימה ולממלא מקומו על הליקוי,

והם רשאים לתקן את הליקוי. תתייוזט בבקשה לשאלה לגבי אותה רשימה שאם היו אומרים

לה שיש ליקוי היא היתה משנה את האות. אבל רשימה שלא אמרו לה שיש ליקוי, בוחרים

בה ולא נותנים לה לתקן את הליקוי - מה לגביה?
שי אלעזר
תיקון הליקוי מוטל על הרשימה עצמה. נניח שחבר-הכנטת העומד בראש רשימה

מטויימת הוא בעל עבר פלילי, שביצע את העבירה הפלילית בחו"ל, כאשר על-פי החוק די

בכך לפטול את הרשימה - והוועדה אינה יודעת על כך ולכן לא ביקשה לתקן תיקון.
מי איתן
במקרה שלפנינו הוועדה כן ידעה שיש שתי אותיות "כ" ו"ך". למה אתה מביא את

הדוגמה הזאת?



היו"ר מ' רייסר;

חבר-הכנסת איתן, בבקשה לא להפריע.
שי אלעזר
צירוף האותיות, מאחר והוא בניגוד לסעיף 61, היווה פגם ועשוי היה לשמש גורם

שהשפיע על התפלגות קולות הבוהרים. היה בו כדי להשפיע על תוצאות הבחירות. בחירת

האותיות איננה ענין מקרי - יש לה השלכה והשפעה על חוגים מסויימים. יש לכך

חשיבות מרובה. לכן רשימות בוחרות בצירופי מלים או אותיות שיש בהן כדי לגרום

לחתך רחב של בוחרים לבחור בהן. למשל, רשימת וייצמן בחרה בכינוי "יחד" שהוא

צירוף שהיה בו כדי להקנות קולות רבים.

אילו נמנע השימוש בצירוף האותיות "כך" ברשימתו של כהנא, צירוף אותיות שיש

לו מובן ומשמעות, סביר להניח שהרשימה של כהנא לא היתה זוכה במספר הקולות בהן

זכתה בפועל ובכך היתה השפעה על תוצאות הבחירות.

בשלב זה של הבירור המקדמי הפגם שמקורו ברור היה עלול להשפיע על תוצאות

הבחירות. סעיף 86(א)(2) מדבר על "פגם העלול להשפיע על תוצאות הבחירות".

בנוסף לכך אני מבקש להפנות תשומת לב חברי הוועדה לכך שרמת השכנוע שנדרשת

מאיתנו בשלב הזה של הבירור קיבלה את ביטויה בתקנות סדרי הדין בסעיף קסן (3) שיש

לדחות את הערעור על הסף - עובדות לכאורה, לכאורה בלבד, גם אם יש דרגת סבירות

קיימת אין לדחות את הערעור על הסף, אלא להעביר אותו לשלב הבא. בכל מקרה לוועדה

אין האפשרות לדחות את הדיון על הסף אלא לגבש החלסה והדיון יהיה בכנסת ולא

בוועדה. לא ניתן יהיה לדחות את הערעור על הסף ויש להעבירו לדיון במליאת הכנסת.

אבקש להתייחס לשאלתו של חבר הכנסת מיכאל איתן. לחלק האופרסיבי של ענין

הסמכות. אני סבור שחבר-הכנסת איתן נתפס לכלל טעות בפרשנותו לגבי הסמכות של

הוועדה או של הכנסת ביחס לתוצאות הבירור. סעיף 86 מתייחס לשתי סיטואציות

נתונות. הוא מתייחס לפגם מקומי בדרג של קלפי בלבד. הדבר אמור בצורה ברורה וחד

משמעית בסעיף קטן (א): "שהבחירות בקלפי מסויימת לא התנהלו כחוק;" לאחר מכן בסעיף

קסן (2) יש התייחסות לפגם גלובלי ולא מקומי, כי הפגם המקומי קיבל כבר את ביטויו.

סעיף 86(א)(2) מתייחס לפגם במישור הארצי, כאשר רצה רשימה עם צירוף אותיות לא

חוקי - אותו פגם השפיע על תוצאות הבחירות במישור הגלובלי.

בהתאמה - סעיף 86(ג)(1)(2) - הצעדים שהכנסת זכאית לאמץ עולים בקנה אחד

ומתיישבים עם סעיף 86(2). סעיף 86(ג)(ו) מקנה את האפשרות לבטל בחירות בקלפי

מסויים ולצוות על עריכתן שנית; סעיף 86(ג)(2) מאפשר להכריז שפלוני לא נבחר לחבר

הכנסת וכי אדם אחר נבחר. בסעיף קטן (1) הכוונה לבטל את הבחירות באזור קלפי

מסוייס, ואילו בסעיף קטן (2) מדובר על המישור הארצי הגלובלי. יש לוגיקה

בסעיפים, יש השלמה וקורלציה בין הסעדים לבין הפגמים. הסעדים נותנים ביטוי

לפגמים.

סעיף 86(ג)(2) מקנה את האפשרות שהכנסת תכריז שפלוני לא נבחר לחבר הכנסת.

זה הסעד שאני מבקש. אני מבקש להכריז שפלוני לא נבחר לחבר הכנסת עקב הפגם בכפל

האותיות. את השאלה מה יקרה עם הקולות העודפים אני מפנה אליכם.

היו"ר מי רייסר;

עם זה לא תהיה בעיה.



אי גרנות;

אתה טוען שלכאורה האותיות האלה כפי שהופיעו היו עלולות להשפיע על תוצאות

הבחירות. האם טענתך אומרת שהן היו יכולות להשפיע רק בכיוון אחד? האם יש לך

הוכחה שההשפעה היתה בכיוון מסויים? שהרי אם היתה השפעה - היא יכולה היתה להשפיע

גם בכיוון ההפוך, שבגלל האותיות האלה הוא יקבל פוזות קולות כשם שאתה טוען שהוא

קיבל יותר קולות. אם אינך טוען שהיתה השפעה בכיוון מסויים, איך אתה טוען

שצריכים לבטל בחירתו של חבר כנסת מסויים? אולי היה מקבל יותר קולות אם היה מקבל

צירוף אותיות אחר? יש להניח שאות מסויימת כשם שהיא מקרבת היא גם יכולה לרחות

אדם מלהצביע בעבורה. קצרה בינתי להבין.

צי ענבר;

האם אני מבין נכון שהטענה היא שהאותיות "כך" כל כך מזוהות עם הרב כהנא שאם

היה בוחר אות אחרת אולי לא היו יודעים שהכוונה היא לרב כהנא, האנשים היו טועים

ולא מצביעים עבורו?

שי אלעזר;

החוק לא דורש שאראה באיזה כיוון הפגם משפיע.

אי גרנות;

אתה מבקש שתבוטל וזכרותו של אותו וזבר הכנסת, לכן השאלה שלי היא שאלה לענין.

אילו ביקשת שרובחירות תתקיימנה מחדש - זו בקשה אחרת.

שי אלעזר;

לצירוף המלים "כך" היתה תוצאה בכיוון שרשימת כהנא זכתה בקולות שאילמלא

השימוש באותיות עקב המשמעויות שיש לצירוף המלים האלה במספר חוגים לא היה זוכה

באותם הקולות. מה שלא חוקי הוא כפל האותיות. ברגע שזה לא חוקי אני רשאי להצביע

על ההשלכות.

אבקש מעו"ד גילת להתייחס למספר נושאים שלא התייחסתי אליהם.

די גילת;

טענה ראשונה היא שהערעור הוגש כדין בדרך שנקבעה על-ידי המחוקק. לא צריך

לבדוק אם היו מועדים אחרים. העתוי היה כדין.

אין חובה מקבילה כמו שיש לענין בג"צ של שיהוי שיכול לפנות עותר לבג"צ עקב

שיהוי. כל וזבר פועל בהתאם לחוש הצדק וצו מצפונו.

לענין הזה רשימת כהנא נפסלה על-ידי ועדת הבחירות ולכן לא היה צורך באותו

מועד, גם אם זה היה ידוע, להגיש ערעור כי ממילא הרשימה נפסלה ואחר-כך בג"צ אישר

אותה.

לגבי מהלך בחירות זה כולל מתחילת ההליך ועד סופו, לרבות הגשת רשימות

מועמדים. זה נכלל במהלך בחירות.

אם היתה טעות - לא צריך להנציח אותה. צריך לעקור אותה מן השורש.

לענין האותיות, עם כל הכבוד לחבר-הכנסת נחמיאס ולהערותיו של השופט חיים

כהן, אנחנו צריכים לפנות לבלשן שהוא בר סמכה בנושא זה.



שי גוברמן;

אנחנו עוסקים בחוק.

ד' גילת;

אם "כ" ו"ך" זו אותה אות - צריך לפנות לבלשן. אני מבקש לצטט ממילון
אבן-שושן. האות "כ" מוגדרת
"האות האחת-עשרה באלף-בית העברי. שמה 'כף'...

בסופי מלים צורתה 'ך' ונקראת 'כף סופית' או 'כף פשוטה' - להבדיל מן הכף שבראשי

המלים או באמצען הנקראת 'כף כפופה'.". אני מפנה תשומת-לבכם למילון אבן-שושן

החדש בו כתוב; באלף-בית העברי יש 22 אותיות, רשימה סגורה ואי-אפשר להוסיף עליה

יותר, כאשר "כ" ו"ך" הן אותה אות.

אם דיברנו על אפשרות של הטעיה אפשר לדבר גם על "כך" ו"זך". בכפרים הערביים

הוטעו עשרות או מאות מצביעים, כי הצירופים האלה נראים זהים.
ש' גוברמן
אתם באים וטוענים אחר מעשה. צריך היה לטעון זאת בזמן.

ד' גילת;

מר גוברמן השתמש בצירוף המלים "קעקוע מוסדות שלטון", מלים שהקפיצו אותנו.

אנחנו מדברים על פגם ועל תיקונו ולא "קעקוע מוסדות שלטון". הכנסת תשאר על תלה

ושאר הסיעות תשארנה על תלן. אנחנו מבקשים ביטול סיעה אחת ואז סיעה אחרת תקבל

חבר נוסף לשורותיה, אולי סיעת המערך.

אי גרנות;

האם יש לכם תמיכה כלשהי בתצהיר לגבי אדם שטעה? אתם מבקשים שנפסוק פסיקה

רטרואקטיבית, האם אתם טוענים ומסתמכים רק על י'לכאורה"? אני רוצה לעזור לכם.

שי אלעזר;

אנחנו עוסקים בשלב של דחיית הערעור על הסף. אם תתקבל הטענה הזאת - לא תהיה

לנו אפשרות להביא תצהירים.

היו"ר מי רייסר;

האם יש לכם מה להוסיף בשלב זה?

די גילת;

א) יש לתקן דברים כאלה כדי שלא יישנו בעתיד.

ב) אנחנו טוענים שהיה פגם מסויים במערכת הבחירות והוא כפל האותיות. פגם זה

היה עלול להשפיע על תוצאות הבחירות ואין צורך בתצהירים. די אם וזברי הוועדה

ישתכנעו שבפגם הזה היה כדי להשפיע על תוצאות הבחירות.

ג) הוועדה יכולה לדחות את הערעור משלושה נימוקים. 1) הערעור לא הוגש

במועד; 2) המערער לא היה זכאי לבחור; 3) הערעור אינו מציין עובדות שיש בהן

לכאורה כדי לבסס אחת הטענות המנויות בסעיף 41(א) לחוק הבחירות.

הכנסת בסעיף 5 לתקנות לסדרי הדיון קבעה שגם אם הוועדה הזאת ממליצה לכנסת

לדחות את הערעור מהנימוק השלישי של טיעון נוסף - הכנסת לא חייבת לדחות את הערעוד

אם המערער לא היה זכאי לבחוד או אם הערעור לא הוגש במועד - אבל על-פי הנימוק

השלישי היא רשאית לקבל את ההמלצה שלכם ולדחות או לא לדחות את הערעור על הסף.



מר גוברמן, לגבי הנימוק השלישי בית המחוקקים נתן שיקול דעת לכנסת, זה פחות

חמור משאר הנימוקים.

היו"ר מי רייסר;

אני מציע שנקיים המשך הדיון בסוגיה בצורה הבאה. הוועדה תדון בנושא כוועדה,

בלי המוזמנים, כדי להחליט אם הערעור יידחה על הסף או לא. אני רוצה להודות לד"ר

עודד קריב שהגיע לישיבה ולא הגענו לדון בבקשתו. הישיבה הבאה היום בשעה 13.30.

שי גוברמן;

אבקש להשיב שתי תשובות קצרות.

היו"ר מי רייסר;

אין צורך. אני מזמין לקבל חומר בכתב לגבי הסוגיה העקרונית ממי שרוצה

להוסיף.

שי גוברמן;

אנ י מציע שלא תקבע הוראה לגבי סיכומים בכתב.

אני מבקש להשיב לשתי טענות: א) אין פגם ולא היה פגם בהחלטה של ועדת הבחירות

המרכזית כאשר אישרה את שתי האותיות "כ" ו"ך" באשר מדובר בשתי אותיות שונות

מבחינה ויזואלית ולכן לא עברה הוועדה על הטענה שיש להבדיל. הזמן להגשת הערעור

היה מזמן.

ב) החוק מדבר על פגם העלול להשפיע על תוצאות הבחירות וכו'. פסק-הדין של

העתון "קול העם" נגד שר הפנים היה; האם הפרסום בעתון "קול העם" היה עלול להפר את

שלום הציבור. התרגום של המלה עלול - אומר השופט אגרנט - שהביטוי צריך להיות

סכנה מכושית מיידית. אני מבקש לטעון כאשר מדובר במלה "עלול להשפיע" צריכה להיות

התוצאה של הפגם, אם היה פגם כל כך ברור שכל אחד ראה שהיה דבר כזה. לא היו דברים

מעולם. המערער לא הביא שמץ של איזו שהיא סברה להראות ששימוש באותן אותיות יכול

לגרום להשפעה על תוצאות הבחירות.

לכן אני מבקש שהוועדה תמליץ בפני הכנסת לדחות את הערעור על הסף.

די גילת;

א) המחוקק לא התייחס לבחינה הויזואלית אלא לאותיות.

ב) אני נותן קרדיט לחברי הכנסת שיצליחו בהחלטתם אם דבר כזה משפיע או לא.

לא צריך לתת ראיות לשם כך.

היו"ר מ י רייסר;

נמשיך את הדיון בנושא בישיבה הבאה.

הישיבה ננעלה בשעה 11.10

קוד המקור של הנתונים