הכנסת האחת-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 287

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

ביום שני, ח' בתשרי התשמ"ט - 19 בספטמבר 1988, בשעה 10.00

חברי הוועדה! חיו"ר אי קולס

מי איתן

גי יציב

ר' כהן

די ליבאי

די מרידור

זי עטשי

א' ח' שאקי

די שילנסקי

אי הגר - מנהל בתי המשפט

א' דיאמנט - הנהלת בתי המשפט

גי גורדון - לשכת עורכי הדין

חי חפץ - יועץ משפטי, משרד הדתות

אי איזמן - מנהל הרבנות הראשית

אי שפט - יועץ משפטי, משרד הפנים

רי דברה - יועץ ראש עיריית ירושלים

ש' גוברמן - משנה ליועץ המשפטי לממשלה

עי אליצור - משרד המשפטים

מ"מ מזכירת הוועדה'. עי לוי

רי בלומרוזן

1. חוק בתי המשפט (תיקון מסי 4), התשמ"ח-1988;

4

2. חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 8), התשמ"ח-1988;

3. תקנות איסור הונאה בכשרות (תעודת הכשר), התשמ"ח-1988;

4. חוק הרשויות המקומיות (איסור פתיחת עסקים וסגירתם בימי מנוחה),

התשמ"ח-1988.

אני מתכבד לפתוח את הישיבה.

חוק בתי המשפט (תיקון מס' 4), התשמ"ה-1988

היו"ר אי קולס!

לפנינו הנוסח הכחול של הצעת החוק וכן יש הצעה לתוספת סעיף. נפתח בסעיפים

שלפנינו.

סעיף ו

בסעיף זה יש בקשה לתיקון טעות. בשנת תשל"ה נעשה תיקון בסעיף הזה, לענין

העונש. בטעות נמחקה פסקה שעכשיו אנחנו מבקשים להחזירה, וזה לענין הכרעת הדין.

מה שהיה כתוב באותה פסקה כתוב היום בהצעה שלנו, בסעיף 80(א). אנחנו מבקשים

ייובענין פלילי - הדעה אשר לדעת אב-בית-הדין מקילה עם הנאשם".

מה שקורה הוא, שבתיקים אזרחיים אם נחלקות דעות השופטים מכריעה דעת הרוב. ואם אין

רוב לדעה אחת תכריע דעת אב בית-הדין. אבל אם נאמר שכך גם בפלילי, ייתכן שדעת אב

בית-הדין תהיה המחמירה ביותר, ולא לזה אנחנו מתכוונים.

היו"ר אי קולס;

אני מבין שאין ויכוח על הסעיף הזה. אני מציע לאשרו.

הוחלט; לקבל סעיף ו.

סעיפים 2 ו-3

עי אליצור;

סעיף 108 מסמיך את שר המשפטים להסדיר בתקנות סדרי דין את סדרי הדין והנוהג

לפני בתי משפט, רשמים ולשכות הוצאה לפועל, במידה שלא נקבעו בחוק. בהם יש בפסקה

(3) "הערכת הוצאות המשפט" וקביעת תעריף לשכר טירחה. אומר הנשיא שהתעוררו בעיות

והיו טענות, ש"הערכת הוצאות המשפט" לא כלל גם הטלת ההוצאות. לכן אנחנו מבקשים

להוסיף את המלים "הטלת הוצאות משפט".

תיקון דומה אנחנו מציעים גם בחוק בתי-דין לעבודה. זה בסעיף 3.

אחרי פסקה (3) אנחנו מבקשים להוסיף - וזה הדבר העיקרי למענו הוגשה הצעת

החוק הזאת; "קביעת שיעורי התשלומים שרשאי בית משפט או רשם להטיל על בעל דין

בהליך אזרחי עבור רישום פרוטוקול הדין, בין ידנית ובין במכשיר הקלטה או באמצעים

אחרים, ולרבות דרכי גבייתם של תשלומים כאמור".

היום יש אפשרות, באמצעות חברות שמפעילות מחשבים, לתקתוק הפרוטוקולים במקום,

וכך השופט לא יצטרך לא לכתוב את הפרוטוקול ולא להכתיבו. הבעיה היא שזה עולה

כסף. אנחנו מבקשים להסמיך את שר המשפטים לקבוע זאת בתקנות.

היו"ר אי קולס;

אני מבקש שהמבוא לסעיף 108 יהיה; שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, חוק

ומשפט. אסביר למה. אנחנו עוברים כאן לדברים שיטילו על המתדיינים במערכת המשפטית

הוצאות די כבדות. היום ההוצאות של ניהול פרוטוקול היא אפס. אני יודע שעבור



הדפסה של כל עמוד לוקחים הרבה מאוד כסף. זה יכול להביא למצב שמעבר לאגרות ולכל

ההוצאות, לא תהיה ידם של בעלי הדין המתדיינים משגת לתשלום ההוצאות. רישום

הפרוטוקול עלול לעלות על כל הסכומים הנדרשים במשפט. אבקש שועדת החוקה, חוק ומשפט

תחזיק אצבע על הדופק. זה יקבע נורמה במשק. מדובר במשרדים חיצוניים.

עי אל יצור;

זה עניו של עלות.

היו"ר אי קולס;

במשפסי הליברלים החלטנו לנסות את השכלול הזה. השכלול הזה עלה 10,000 שקל

בקירוב. יש בחיפה 3-2 משרדים. אין מספר גדול של משרדים. מי שמפעיל את השירות

אינו בית המשפט אלא מערכת חיצונית. תהיה התיישרות לפי קו מסויים. זה יהיה נוח

וכדאי. העלות היא פר-דף. כמה דפים - זה תלוי במה שקורה בבית-המשפט. חברה אחת

יכולה לקחת שני שקלים לדף ואחרת - 4 שקלים לדף. מאחר ואנחנו הולכים כאן לשינוי

מהפכני בכל מערכת בתי-המשפט, אני מבקש להוסיף אישור של ועדת החוקה, חוק ומשפט.

מדובר בהוצאה כספית אדירה במשק. אני מבקש שתהיה בקרה נוספת, מעבר לשר

המשפטים. אני מבקש להוסיף את נסיונם של חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט בנושא זה.

אם לקביעת אגרות רגילות אנחנו מבקשים אישור ועדת החוקה, חוק ומשפט, אין סיבה

שזה לא יהיה באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט.

מאחר ואנחנו קובעים פה שינוי, אני מבקש שיהיה אשרור של ועדת החוקה, חוק

ומשפט.

עי אליצור;

אם תאשרו סכום מסויים והחברה תדרוש יותר, מה תהיה התוצאה? האם לא יהיה

אפשר להפעיל את החברה? ואם כן, מי יישא בהפרש?

היו"ר אי קולס;

היום המצב בחיפה הוא שאין חברה אחת, אלא יש שתי חברות. שופט אחד לוקח חברה

אי ושופט שני לוקח חברה בי, כדי לשמור על איזון. ומתיישרים לפי הקו שלהם. פה

אין קובעים מכרז לכל מערכת בתי-המשפט.

אי הגר;

אין ספק שכך נצטרך לעשות.

עד שתעשה זאת, מחר השר יקבע את שיעורי התשלומים שבית-המשפט יכול להטיל,

וברור שאלה יהיו שיעורי התשלומים המירביים, כי לא תממן מכיס מערכת בתי המשפט את

ההפרשים.

די ליבאי;

אדוני היושב-ראש, אתה מעלה שאלה עקרונית מאוד. לא הייתי רוצה לקבוע מסמרות

בענין זה בשלהי כהונתה של הכנסת. אני מנסה להחדיר את המודעות לכך שכבר סיימנו

כהונת ממשלה וכהונת כנסת. אנחנו בימי בחירות. יש ימים ספורים ואל לנו לעשות

דברים שלא עשינו במשך ארבע שנים.

אני בהחלט בעד חיזוק ועדת החוקה, חוק ומשפט. אבל עלינו לשקול מה אנחנו

עושים. פה אין מדובר בסעיף נפרד לענין של הטלת הוצאות המשפט. לפי סעיף 28ו לחוק

בתי המשפט, יישר המשפטים רשאי להסדיר בתקנות סדרי דין את סדרי הדין והנוהג לפני

בתי משפט, רשמים ולשכות הוצאות לפועל, במידה שלא נקבעו בחוק, ובהם" - וכאן בא



פירוט. העקרון הוא ברישא, לפיו היום הסמכות להתקין תקנות היא בלעדית בידי שר

המשפטים. צריך לשקול גם את מעורבותו של נשיא בית המשפט העליון בנושא חזה. זה

עניין של מינהל בתי המשפט. איני יודע אם נשיא בית-המשפט או מנהל בתי המשפט

צריכים להיות בחוץ, אם כי ייתכן ששר המשפטים נוהג בהם בנימוס ובאדיבות, ומיזמתו

ורצונו פונה גם לנשיא בית-המשפט העליון ובוודאי מתייעץ עם מנהל בתי המשפט שכפוף

לו. אבל זאת שאלה עקרונית מאוד ואיננו עוסקים בה היום.

היו"ר אי קולס;

אתמול עסקנו בסעיף זה בחוק ההוצאה לפועל. גם שם אמרתי אותם דברים. איני

מתכוון לעשות מהפכות בשלהי הכנסת הזאת, למרות שלהערכתי הכנסת הזאת מכהנת עד

השבעתה של הכנסת החדשה.

די ליבאי!

פורמלית, אין-ספק שכן.

הי ו"ר אי קולס!

לא רק פורמלית. זה גם לא ענין פוליטי. בשום מקום לא נקבע שתקופת כהונתה של

הכנסת קצרה מארבע שנים. אנחנו מקבלים משכורת כחברי כנסת וחייבים לעבוד גם בתקופת

הפגרא.

לא ייגרם כל נזק אם נושא זה יובא לאישורה של ועדת התוקה, חוק ומשפט. הנוהל

שהשר הוא מחוקק המשנה ומתקין את התקנות, ואחריו אין ולא כלום, אינו מקובל עלי

כל-כך, עם כל הכבוד.

בעקרון, אני תומך בדבריך. אך זאת שאלה עקרונית. יש כאן מהפך מסויים,

קונסטיטוציוני. בענין זה צריך לאפשר לשר המשפטים לבוא לכאן ולהביע דעתו. איני

חושב שמר גוברמן התייעץ עם השר על השאלה העקרונית הזאת. זאת שאלה של מדיניות.

בענין זה רצוי גם לשמוע את נשיא בית-המשפט העליון, או את מנהל בתי המשפט גם

מטעמו. לכן אני מציע ריסון עצמי בענין זה, ולא יחאפי. לו היית מגביל את ההצעה

לענין הטלת הוצאות משפט - עוד אשקול את ההצעה. אם אתה רוצה להרחיב את ההצעה, זה

ענין של מדיניות.

אפשר לכתוב-. קביעה לפי פסקה זו טעונה אישור ועדת החוקה, הוק ומשפט.

יאי הגר;

כפי שאמר חבר-הכנסת ליבאי, יש כאן שאלה עקרונית, לגבי כל הנושא, אולי אף

מעבר לסדרי דין. אולי לגבי כל תקנה במדינת-ישראל, אם מחוקק המשנה צריך אישור

נוסף או לא. לא אנקוט עמדה בענין זה. לגבי ההוצאות, ההגבלה הזאת פירושה חוסר

אפשרות ביצוע מבחינה מעשית. כי מדובר היום על היצע וביקוש. היו כאלה שסברו

עקרונית שבכלל את רישום הפרוטוקולים צריכה לממן מערכת בתי המשפט ולא בעלי הדין.

הנשיא שמגר הופיע בישיבת הממשלה שדנה בנושא זה, שהיתה סבורה שצריך לממן זאת. הוא

הסביר שאם רוצים לקדם את המערכת על-ידי שימוש באמצעים יותר מודרניים, כמו הקלטה,

כמו הקלדה במעבדי-תמלילים, צריך לאפשר הטלת ההוצאות הממשיות. ההוצאות הן בסיכומו

של דבר פונקציה של משא-ומתן. מחר ללא צל של ספק נצטרך ללכת למכרז. האם נביא את

תוצאות המכרז בפני ועדת החוקה, חוק ומשפט כדי שהיא תאשר אותו? או כדי שהיא

תיכנס למשא-ומתן?



היו"ר אי קולס;

איני מקבל זאת, ואגיד למה. אנחנו מתקדמים פה למכשיר חדש ומהפכני שכרוך

בהטלת הוצאה כספית די גדולה על בעלי הדין במשפט. אני רוצה שההוצאה הכספית הזאת

תהיה ידועה לכל ציבור המתדיינים. שכל המערכת תהיה פתוחה. אנחנו נקבע את התיקרה.

בכל מקרה התשלום שייקבע בתקנות יהיה המכסימום. יהיה אפשר לשלם מינימום. לא מפריע

לי שיהיה דיון בועדת החוקה, חוק ומשפט לגבי אותו מכסימום. איני בטוח שאם ועדת

החוקה, חוק ומשפט תוריד את המכסימום, אם החברות לא תתיישרנה לפיו. בכך לא פגעתי

בכבודו של שר המשפטים ולא באפשרות להטיל הוצאות אלה. יהיה רק הליך נוסף.

די ליבאי;

דברי היושב-ראש רווקה נראים לי יותר לגבי דרכי הגבייה של התשלומים. דווקה

בענין זה הייתי רוצה ביקורת על שר המשפטים.

היו"ר אי קולס;

מה קרה במשפט של הליברלים? אמרו שאם לא יהיה פרוטוקול לא יהיה פסק-דין.

זה מה שאמרו בסך-הכל.

גם השיעורים אינם דבר של מה בכך. אנחנו עוסקים במאות אלפי שקלים במערכת

הזאת. אם תעשו חשבלן כמה דפים עוברים במערכת בתי המשפט, תראו איזו מערכת כספית

אדירה היא זאת. ממש אדירה. אם אין התנגדות, לגבי פסקאות 4 ו-9 ייקבע אישור של

ועדת החוקח, חוק ומשפט. אני מבין שזה מקובל.

אני מקווה שההתנגדות שלי נרשמה, כי הענין פועל היום בשטח, ויש ענין של היצע

וביקוש. זה לא כל-כך פשוט.

די ליבאי;

מה שמבקש יושב-ראש הוועדה, שכאשר השר יבוא לפרסם תקנות, יעביר את הטיוטה

שלהן אלינו. נעיין בהן. אם יהיה צורך, נבקש הסברים. במידה מסויימת זה גם מוריד

אחריות מהשר. כי אם השר פועל מתוך כורח, הוא ישכנע אותנו בקלות. כך תהיה גם

הזדמנות ללשכת עורכי הדין להשמיע טענותיה, ותהיה ביקורת ציבורית סבירה.

גי גורדון;

נתבקשתי לומר על-ידי לשכת עורכי הדין, שאנחנו מבקשים להשמיט את המלים "או

באמצעים אחרים". הנסיון של לשכת עורכי הדין עם מעבדי התמלילים אינו משביע רצון

-כל-כך. קודם-כל, העלות הרבה יותר גבוהה מאשר הקלטה ישירה. שנית, התכלית של

זירוז הדיון אינה מושגת. כי זה נעשה לרוב באמצעות תמצות והקראה לקלדנית, ולא -

הקלדנית רושמת את הפרוטוקול לפי מיטב הבנתה, ולעתים בצורה לא כל-כך נאמנה. ללשכה

יש נסיון טוב עם הקלטות ישירות. לפי השוואות שנכונות לחודש יוני, ההפרש בעלות

הוא בערך 00%-60%ו. בהקלטה ישירה העלות יותר נמוכה. שנית, הדברים נקלטים כפי

שנאמרים, וזה מחייב את הצדדים לתרבות דיון וטיעון, מבלי להיכנס איש לדברי רעהו,

ואפשר לקבל את הפרוטוקול למעשה בו ביום, כאשר שני הצדדים מסכימים שהם מקבלים את

הקלטת ומפענחים אותה. בעוד שבעבודה עם מעבד תמלילים ההוצאה יותר גדולה.

החשש שלנו הוא שבתי-המשפט יעדיפו את מעבדי התמלילים, כי חברות המחשבים

בדרך-כלל מספקים את המחשבים עצמם, לעתים בשכר נמוך.

מה הרע בכך.

כדאי לשמוע דעה של אנשים מהשדה. עורכי הדין סבורים שהאמינות של הרישום

וזריזות הרישום אינם כל-כך גבוהים כמו בהקלטה ישירה. דבר שני. אם השופט עסוק,

בין היתר, בפיקוח על הקלדנית, או בהכתבת הפרוטוקול מהדש, אתה יוצא נפסד ולא

נשכר, משום שקצב הדיון מואט. בעוד שהקלטה ישירה משקפת בצורה טובה, אמינה ונכונה

בדיוק מה שנעשה באולם בית-המשפט.

מדובר במשפטים אזרתיים. כפי שאמר היושב-ראש, בצדק, גם ההליך הזה וגם ההליך

האתר קיימים בפועל, אלא שהשופט מודיע לצדדים שהם הסכימו לשאת בהוצאות חלק כחלק,

כאשר בסוף המשפט ייקבע כיצד ומי יישא בהוצאות. מובן שברוב המשפטים הרציניים עלות

ההוצאות תשובה, אבל אין מתווכחים על זה.

מאחר וגם בית-המשפט נהנה מהפרוטוקול הזה, גם בגלל

שנחסכת הפונקציה של כותבי הפרוטוקולים, וגם בגלל שהפרוטוקול בסופו של דבר נמצא

בתיק של בית-המשפט, היה זה הוגן שתלק מעלות ייצור הפרוטוקול חזה ייפול על מערכת

בתי המשפט ולא רק על הצדדים.

היוייר אי קולס!

את זה אני לא הצעתי. ולמה? כי לא העלינו יותר מדי את גובה האגרות. לו

היינו קובעים אגרה שעומדת באיזו שהיא פרופורציה עם שכר טירחת עורכי-הדין

וההוצאות האחרות, יכול להיות שהיה אפשר לקבוע את כל ההוצאה הזאת על-חשבון מערכת

בתי-המשפט. אבל מאתר והאגרה היא סמלית ביותר, ללא כל פרופורציה, ומאתר והמערכת

מספקת את השופט ואת משכנו של השופט, בזה אנחנו נותנים כלי עזר טוב מאוד למערכת.

ואנחנו עדיין נותנים אפשרות לכל תובע ולכל נזקק במערכת המשפט לעשות זאת בכלים

ובמחיר הזול ביותר.

גי גורדון;

אני מתנצל בשם ראש הלשכה וממלא-מקום ראש הלשכה שהיו אמורים לבוא, אבל מחמת

שלא הצליחו לדתות משפטים לא יכלו לבוא.

לגבי "אמצעים אתרים" - אין זה אומר רק מעבדי תמלילים. אנחנו מחוקקים חוק.

בתחום הטכניקה והמיתשוב יש חדשות לבקרים. אם נגביל את הסעיף רק למכשיר הקלטה או

רישום ידני, אולי בעוד תצי שנה או שנתיים יבואו לתקן את הסעיף. יאמרו שיש אמצעי

חדש - האדם מדבר והתומר מייד מודפס.

אי הגר;

זה בהתלט קיים. בבית-משפט בארצות-הברית.

לא בדיוק.

היו"ר אי קולס!

נניח שתהיה התקדמות בענף זה. לכן כאשר נאמר יאמצעים אחרים', זה פותח

אפשרות. בסך הכל גם מנהל בתי המשפט וגם המערכת המשפטית אמונים עלי שהם רוצים את

היעילות הגבוהה ביותר, פרוטוקול שמשקף הכי טוב מה שקרה בדיון, פרוטוקול הכי

מהיר, כדי לא לעכב דיונים נוספים, כי יש עשרות, מאות ואלפי תיקים במערכת. לכן,

איני מציע להשמיט את המלים 'באמצעים אחרים', עם זאת הייתי מציע למערכת בתי המשפט

לשקול מה שאומרת לשכת עורכי הדין בנקודה זו, כאשר באה להחליט על האמצעים.

הרי התקנות יובאו הנה.

אי הגר;

עד לפני מספר שנים, ההקלטה בארצות-הברית היתה פסולה. כאשר התחלנו, במערכת

בתי המשפט, לטפל בהקלטה, נסינו לשכנע את הכנסת שתתחיל להקליט. אמרו לנו שהדבר

הזה מיותר. והיום, אפילו בועדות מקליטים.

בינתיים יצא דוח יחסית חדש בארצות-הברית. הוא כבר אינו מדבר על הקלטות אלא

על סטנו-טייפ ממוחשב. קצרנות ממוכנת, ממוחשבת, שנכנסת למחשב והמחשב מפענח זאת.

אנחנו בהחלט חושבים גם על הקטגוריה הזאת. אנשים ראו את הדברים האלה, קיבלו חומר.

אגב, שכרנו חברה, על-מנת לנסות למצוא את השיטה הטובה ביותר לרישום פרוטוקולים.

הפועל היוצא מכל המחקר הזה, הוא שבסופו של דבר השופט ובעלי הדין הם יקבעו מה נוח

להם - אם הקלטה, אם קלידה באמצעות מעבד תמלילים, אם ידנית, שזה הדבר הכי קשה,

ואחר-כך צריך לפענח את כתב חיד ואי-אפשר לפענחו, או על-ידי רושם פרוטוקולים בכתב

יד. ה'אמצעים האחרים' אינם מוגבלים למעבד תמלילים. הם הרבה יותר רחבים. נמצא

אפשרויות הפעלה על-סמך הנסיון בעולם הגדול. אגב, הקלטה אינה הזולה ביותר. הקלטה

היא השיטה הבטוחה ביותר, כל דבר מוקלט, אבל היא היקרה ביותר, כי יוצאים עשרות

עמודים, ללא כל פרופורציה, שצריך להעבירם למעבד תמלילים. כאשר הצענו "אמצעים

אחרים" לא הגבלנו את עצמנו רק למעבדי תמלילים.

הוחלט; לקבל סעיפים 2 ו-3. לגבי פסקאות 4 ו-9 יתוסף: באישור ועדת החוקה,

חוק ומשפט.

סעיף 4 - נתקבל

תוספת סעיף

היו"ר אי קולס;

יש הצעה לתוספת סעיף.

שי גוברמן;

כותרת השוליים של סעיף 9 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), בנוסחו היום, היא:

"נשיאים וסגני נשיאים של בתי משפט אחרים". והסעיף עצמו אומר: נשיאים וסגני

נשיאים של בתי משפט מחוזיים ושל בתי משפט שלום יתמנו בידי שר המשפטים, בהתייעצות

עם נשיא בית-המשפט העליון, איש איש מקרב השופטים של בתי המשפט בדרגה הנידונה.

סעיף 10 מדבר על מינוי לכהונה בפועל. מדובר באפשרות למנות כנשיא של

בית-משפט שלום שופט מחוזי, ושהוא ימשיך להיות שופט מחוזי לכל דבר וענין, חוץ

מאשר לענין ישיבה בערעור על החלטות של בית-משפט שלום. היום אפשר למנות שופט

מחוזי - ולמעשה כבר מינו - לנשיא בית-משפט שלום בפועל. אבל תקופת הכהונה בפועל

מוגבלת, לפי סעיף 10, לתקופה מסויימת, שנה אחת מתוך תקופה של שלוש שנים.

הסעיף המוצע אומר; "על אף האמור בס"ק (א), רשאי שר המשפטים, בהתייעצות עם

נשיא בית משפט העליון ובהסכמת המועמד, למנות שופט של בית-משפט מחוזי להיות נשיא

של בית-משפט שלום, ולא יהא בכך כדי לפגוע במעמדו, לכל ענין, כשופט של בית משפט

מחוזי, זולת לענין ערעור על החלטות ופסקי דין של בית-משפט שלום."

אין כאן הגבלה של זמן. לפי המצב היום, יש הגבלה של זמן. השאלה אם כך צריך

להיות.

תפקירו של נשיא בית-משפט שלום הוא תפקיר אחראי מאור.

מה שרוצה לטעון חבר-הכנסת שילנסקי הוא, שבפועל כל נשיאי בתי משפט השלום

יהיו שופטים מהוזיים.

אי הגר;

יכול להיות, אם מקרב שופטי בית-משפט שלום לא יימצא מועמר מתאים.

רי שילנטקי;

על-טמך הנטיון ותגובות של שופטים, האין זה נכון שתהיה הגבלת זמן?

שי גוברמן;

בכך לא תשיג את המטרה.

היו"ר אי קולט;

הבר-הכנטת שילנטקי רוצה שתהיה אפשרות לשופט בית-משפט שלום להתקדם לכהונה של

נשיא של בית-משפט שלום.

אם שופט שלום מתאים לשמש נשיא בית-משפט שלום, ימנו אותו לשופט מחוזי ויחזרו

וימנו אותו לנשיא של בית-משפט שלום.

נשיא בית-משפט שלום שהוא גס שופט מחוזי, להערכתי הוא קצת יותר מאשר רק שופט

מחוזי.

די שילנסקי;

בבית-משפט מחוזי תמיד יש עומט, ושם יחטירו שופט.

לתקופה מסויימת, אני מסכים. אבל לעולמי עד - לאותו שופט גם לא יהיה אתגר.

כל זמן שלא יוכל להתמנות לנשיא בית-משפט מחוזי, הוא ירצה לשבת כנשיא בית

משפט שלום.

יש גם הרבה שופטי שלום טובים, ואפילו טובים מאוד. צריך לתת להם הזדמנות.

מי שמינה יכול גם לבטל את המינוי, לפי חוק הפרשנות. אין זאת-אומרת ששופט

מחוזי שהתמנה לנשיא בית-משפט שלום, חייב להשאר נשיא לעולם ועד. כל זמן שמתפקד

לשביעות רצונם של הכל. ברגע שמפסיק לתפקד כך, אפשר לבטל את המינוי.

גם היום זה אפשרי, אבל על-ידי ההצעה הדבר יהיה יותר פשוט. יכולנו להציע

גם ארבע שנים מתוך חמש שנים. לא הצענו זאת. הכוונה היתה לבוא באפשרות זאת

לשופטים מחוזיים, כאשר אין אפשרות לבחור מקרב שופטי בית משפט שלום. ויש מצבים

כאלה, וראינו אותם. הגענו למטקנה שהגבלת זמן אינה טובה. אפשרות לביטול מינוי

קיימת תמיד.

יש גם ענין של ותק. שופט שלום שמתמנה לנשיא מאבד ותק. שופט מחוזי שומר על

הותק. יותר קל לבטל מינוי כזה מאשר היום לבטל מינוי של נשיא בית משפט שלום או

טגן נשיא. לכן, ההצעה המוצעת היא הטובה ביותר. אינה מכניסה אותנו למיטת סדום של

הגבלת זמן.

די ליבאי;

הצורך בתיקון החוק נתגלה עקב המציאות בשטח. נוצר מצב שמקדמים שופטים

מבית-משפט שלום למחוזי, על-פני נשיאים או סגני נשיאים, מפני שהנשיא מצויין.

כלומר, כיוון שאתה ,נשיא מצויין, תישאר במקומך, כי איננו רוצים לוותר על שירותיך.

לשופט יש רצון טבעי להתקדם. יוצא שמענישים את המצטיינים.

בעקבות ההצעה הזאת, אפשר להעלות את השופט לדרגת שופט מחוזי, מבלי להעדיף את

הבאים אחריו בותק, בזמן או בכפיפות. מצד שני, איננו נאלצים על-ידי העלאתו

לבית-משפט מחוזי, לוותר על שירותיו ותרומתו כנשיא כאשר הוא נשיא מצויין וכאשר

לא נראה לעין שיש מישהו שיכול להחליפו, באופן שלא יפול ממנו. זה הרעיון.

הרעיון שביסוד התיקון הוא נכון. עם זאת, יש מקום להערה של חבר-הכנסת דב

שילנסקי. מאחר שהיותו של אדם בדרג אחד וישיבתו בדרג שיפוטי אחר הוא תופעה

אנומלית, תופעה שאינה רגילה לפי חוק בתי המשפט, ומאחר ותופעות כאלה אפשריות גם

היום אבל באופן של כהונה בפועל, וכיוון שכאשר אנחנו ממנים לפועל אנחנו נוטים

להגביל זאת לתקופה מסויימת, הרעיון שמוצע - מצד אחד, לפתוח פתח; מצד שני,

להגביל בתקופה - זה רעיון נכון.

אני מציע שהתקופה לא תהיה קצרה. הייתי מציע להגביל את התקופה למכסימום שבע

שנים.

חשבתי על חמש שנים.

אפשר להחליף גם קודם. אפשר לשחרר מהנשיאות גם אחרי שלוש או ארבע שנים. ואם

אין מועמד טוב כמוהו, אפשר למשוך זאת עד שבע שנים.

זאת תקופה ארוכה מאוד. הייתי מציע לא יותר מחמש שנים. אחרי גיל מסויים כבר

לא יהיה כדאי להעביר אותו שופט למערכת אחרת.

אני רואה גנז את טובת השופט. בדרך-כלל זה קורה לו כאשר איננו כל-כך צעיר.

ככל שיעברו יותר שנים, יהיה לו יותר קשה להשתלב במערכת השניה. לכן מציע הגבלה

לשלוש שנים.

תקופה של שלוש שנים אינה פותרת את הבעיה.

היו"ר אי קולס;

אנהנו באים לפתור בעיה ספציפית במערכת. אני מציע הגבלה לתמש שנים. אם יהיה

צורך בשינוי, תביאו הצעת הוק בכנסת הבאה. תפסת מרובה לא תפסת.

מדוע דרושה הסיפא? מדוע לא ניתן להסתפק בעצם הסמכות למנות שופט של

בית-משפס מחוזי להיות נשיא של בית משפט שלום. מדוע דרושה התוספת: ייולא יהא בכך

כדי לפגוע במעמדו, לכל ענין, כשופט של בית-משפט מחוזי". הרי הוא שופט של

בית-משפט מתוזי והנשיאות היא תפקיד מינהלתי שהוטל עליו. מדוע דרושה התוספת?

וביתוד מה שקשה ,לי זה הסיפא: "זולת לענין ערעור על החלטות ופסקי דין של בית

משפט שלום". האם לא ניתן לנסה זאת בצורה יותר אלגנטית?

הבעיה היא שבהיותו נשיא בית-משפט שלום, הדעת נותנת שהוא יהיה הראש של שופטי

בית המשפט שהוא משמש לו נשיא. משמע שיוכל לשבת או בהרכבים של בית משפט שלום או

לבדו. כיוון שהוא שופט מתוזי, שהרי הוא מתמנה מקרב שופטי בית המשפט המחוזי,

ייווצר מין שעטנז. לא יהיה אפשר לדעת אם כוחו הוא כשופט מחוזי או כשופט

בית-משפט שלום. לכן, מן הראוי לומר את הדבר בצורה חד-משמעית. בסעיף 10, המדבר על

כהונה בפועל, נאמר במפורש מה קורה לשופט מערכאה גבוהה כשהוא מכהן בערכאה נמוכה,

האם הוא רשאי להמשיך לכהן בכהונה היותר גבוהה.

מה שצריך להיות סיפא זה: ובלבד שתוך כדי כהונתו כנשיא בית משפט שלום יישב

בדין בבית-משפט מחוזי. הייתי רוצה למנוע מצב שיום אחד נמצא אותו בבית-משפט

מחוזי ויום אחר - בבית-משפט שלום.

זאת הכוונה.

יום אחד יכהן כשופט שלום ויקבע לגבי תיק מסויים, ומחר יישב בבית-מחוזי על

אותו תיק. בכך אנחנו מטשטשים את ענין הערכאות שאני רגיש אליהם מאוד. אפשרות זאת

מחטיאה את המטרה של הסעיף.

כיוון שמדובר על מינוי בפועל לחמש שנים - כך אני רואה זאת - לדעתי המקום

לסעיף זה הוא בסעיף 10. לפי סעיף 10, גם היום יש אפשרות למנות שופט בית משפט

מחוזי לנשיא של בית-משפט שלום. ובסעיף קטן גי נאמר: מי שנתמנה לכהונה בפועל לפי



סעיף זה, רשאי לדון גם בענין הנתון לסמכות בית-המשפט שבו הוא מכהן דרך קבע,

ובלבד שלא ידון באותו ענין בשתי הערכאות. זאת-אומרת, שהוא לא יישב באותו ענין גם

בדרגה הראשונה וגם בערעור על אותו דבר שהוא שפט בו.

הכוונה היתה לקחת שופט מחוזי, ולתת לו תואר וסמכויות מינהליות של בלת-משפט

שלום.

גם דיוניות.

גם היום זה קיים, לגבי שנה אחת.

אני יכול להזכיר עובדה קיימת, לגבי לנשיא בית-משפט שלום לנוער. הוא יושב

בבית-משפט מהוזי ודן בעניינים מחוזיים. זה אינו פוגע. זה מרחיב את דעתו, מרחיב

את האופקים.

נשאיר את הסעיף כפי שהוא ונראה מה שקורה בשטח.

זאת-אומרת, שיהיה אפשר למנות אותו כשופט מחוזי גם לפי סעיף 10א(2), למשך

שנה אחת, ואז יחול עליו סעיף 10, ויהיה שופט מחוזי שימנו אותו עד חמש שנים,

ולגביו יהיו הוראות אחרות, ויהיה לו גם מעמד לענין ערעור, דבר שאיני מבינה.

יש אחרים שכן מבינים את זה.

נשאיר את הסעיף כפי שמוצע, בתוספת ההגבלה של התקופה.

התוספת תהיה: כהונה לפי סעיף קטן זה תהא לתקופה שלא תעלה על חמש שנים.

עדיין איני שלם עם הסיפא. חסרה לי לפחות פסקה גי של סעיף 10 גם בהקשר זה.

אם יש כוונה להושיב את השופט בבית-משפט מחוזי, והתיקון שאנחנו מציעים אינו מונע

זאת, לפחות צריך להוסיף את הסיפא של סעיף גי.

גם עוד לא בחנתי מספיק את ההבדל בין שופט רגיל לנשיא. נשיא מחלק תיקים,

נשיא יכול לקבוע מי יישב לענין מסויים, בשעה שהוא עצמו יושב גם במחוזי. אני רוצה

להעביר את החוק, אבל איני רוצה שנעשה פה איזו טעות.

הצעה מעשית. הכוונות של הוועדה ברורות. לגבי הנוסח של הסעיף, יישבו חברי

הכנסת ליבאי ושילנסקי ביחד עם מר גוברמן, עם השופט הגר ועם הגברת אליצור.

די ליבאי;

ניפגש עם נשיא בית-המשפס העליון, ונברר את הענין.

אם שניכם תסכימו פה אהד, גם על שינוי מהותי מסויים, זה יהיה הנוסח של

הוועדה. זה יחזור לוועדה רק אם לא תהיה הסכמה ביניכם.

הוחלט.- לקבל את הסעיף הנוסף המוצע, תוך הגבלת התקופה לחמש שנים. הנוסח

הסופי של הסעיף יובא על ידי חברי-הכנסת ליבאי ושילנסקי, לאחר התייעצות עם

היועצים המשפטיים ועם השופט הגר.

היו"ר אי קולס;

בזה סיימנו את הדיון בחוק. אנחנו מעבירים את החוק לקריאה שניה ולקריאה

שלישית.

חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 8), התשמ"ח-1988

עי אליצור;

אדוני היושב-ראש, הטלת עלי לבדוק מהו השיעור. מצאתי שבכל חוקי הכספים

מדובר ב-12%, לא צמוד. יש בעיה. כאשר מדובר בשטרח לביצוע, שזה אוטומטית 2%ו, זה

יגרום שירבו מספר ההתנגדויות לביצוע השטר, כדי שזה יעבור לבית-המשפט. בבית-המשפט

השופט באופן שגרתי פוסק 4% לא צמוד. יש להניח שיעשה זאת גם לגבי השטרות האלה.

אם לאיש יש קייז טוב, למה לא לתת לו אפשרות להתנגד? לא ניכנס לנושא זה

כרגע.

תקנות איסור הונאה בכשרות (תעודת הכשר), התשמ"ח-988ו

היו"ר אי קולס;

קיבלתי בקשה משר הדתות, באישור שר המשפטים. בקדנציה הקודמת קיבלנו את חוק

איסור הונאה בכשרות. לפנינו תקנות על-פי אותו חוק. התקנות מונחות לפני החברים.

די ליבאי;

האם מישהו במשרד המשפטים בדק את התקנות?

שי גוברמן;

בדקנו את התקנות האלה, 'בישלנו' אותן בישול עמוק. שר המשפטים נתן את הסכמתו

העקרונית לתקנות האלה.

היו"ר אי קולס;

במסגרת הנושא הזה נפגשתי עם הרבנים הראשיים, עם הרב הראשי הספרדי, הראשון

לציון וגם עם הרב הראשי האשכנזי. ובעקבות פגישה זה הוכנסו גם-כן אלו שהם

שינויים. התקנות האלה ברורות מאוד ועונות לנוסח החוק, ובאות להסדיר את הנושא של



תעודות הכשר, שהוא פרוץ לגמרי. כך כל אחד יידע בדיוק את זכויותיו ואת חובותיו.

אני מציע לאשר את התקנות. הן עונות על כל הדרישות.

בסעיף 6 אני מציע להוסיף את הפסקה הבאה: לא ידרוש נותן התעודה או מנהל

מחלקת הכשרות מבעל התעודה להחזיר את התעודה אלא בגין פגמים בכשרות המזון, ולא

בהקשר לשום פגמים אחרים בשמירה על מצוות הדת או בהקשר למאפיין אחר כלשהו של

התנהגות היצרן או בעל בית האוכל.

פסקה זו נועדה למנוע את הנוהג הקיים לשלול תעודת כשרות מטעמים אחרים.

יש סעיף כזה בחוק.

בסעיף 11 כתוב, שבמתן תעודת הכשר יתחשב הרב בדיני כשרות בלבד. זאת-אומרת,

כל דבר אחר הוא שיקול זר, שיקול פסול.

מדוע בסעיף 8(ב) מועצת הרבנות הראשית רשאית לזמן את הצדדים, ואינה חייבת

לזמן את הצדדים, כאשר מוגש ערר על סירוב.

בסעיף 12 לחוק נאמר: מי שסירבו לתת לו תעודת הכשר, רשאי לערור על-כך לפני

מועצת הרבנות הראשית לישראל. החלסת המועצה בערר תינתן תוך מאה ימים.

שהוא רשאי לערער, זה נותן לו סמכות. אבל חייבים להזמין אותו.

אני מציע שבסעיף 8(ב) ייאמר: מועצת הרבנות הראשית תזמן את הצדדים...

לגבי סעיף 8(ג), סעיף קסן בי מוריד את הצורך בזימון העורר.

למה ההבדל בין סעיף קסן בי לסעיף קסן גי?

אפשר לכתוב בסעיף 8(ב): מועצת הרבנות הראשית תזמן את הצדדים.

- - - את הצדדים וכל אדם אחר הנוגע בדבר לבירור הענין.

ואז אפשר לבטל את פסקה גי.

בטעיף 8(ב) ייכתב: מועצת הרבנות הראשית תזמן את הצדדים וכל אדם

אחר הנוגע בדבר לבירור הענין. וטעיף 8(ג) יימחק.

מה המשמעות של טעיף 9?

נניח שאין רוצים לעכב את המהלך התקין של עסקיך, אבל אומרים שתוך חצי שנה

אתה צריך לענות על תנאי מטויים. נניח חרטינה, או כיור מטריים. כדי לתת אפשרות

לאדם להמשיך לפעול לאלתר, כאשר מדובר בדבר שולי, מאפשרים להתנות תנאי. זה לטובת

אותו אדם.

הטעיף אינו לטובת אותו אדם. לפי טעיף 9 הענין נתון לשרירות לבו של נותן

התעודה.

אם יש מקום, שהאישור יהיה לשנה. אם אין מקום - שלא יתן.

המציאות היום היא שהתעודות מתחדשות מדי שלושה-ארבעה חודשים. רצינו להאריך

את התקופה לשנה, אלא אם כן יש סיבה מסויימת.

אבקש דוגמא מתי האישור יינתן לחצי שנה בלבד.

בתי מלון מקבלים לשנה, כי הם בפיקוח מתמיד וקבוע. לגבי חנויות ובתי עטקים

רוצים לעקוב אחר המצב, על-כן הרשויות נותנות לשלושה חודשים.

אנחנו קובעים שתוקף התעודה יהיה לשנה.

נוטח טעיף 9 יהיה: תקפה של תעודת הכשר יהיה לשנה מיום נתינתה.

אנחנו מאשרים פה אחד את התקנות.



חוק הרשויות המקומיות (איסור פתיחת עסקים וסגירתם בימי מנוח), התשמ"ח-1988

חיו"ר אי קולס;

שמענו אתמול את ראש עיריית תל-אביב, מר שלמח להט, ואת היועץ המשפטי של

עיריית תל-אביב. לצערי ראש עיריית פתח-תקוה נמצא מחוץ לגבולות מדינת-ישראל,

ולכן אינו יכול להופיע כאן.

בדיון בחוק יש שני אספקטים - 1. האספקט ההשקפתי; 2. האספקט הטכני, של

הניסוח. לגבי האספקט הראשון, לכל-אחד זכות לגבי המחשבה שלו. לגבי האספקט הטכני,

העלה הבר-הכנסת רובינשטיין שורה שלימה של הערות.

הוא איננו כאן עכשיו. לפי מיטב ידיעתי, הוא ביקש לא לדון בחוק בהעדרו מן

הארץ. גם חבר-הכנסת ארצי איננו. חבר-הכנסת וירשובסקי לקה מבחינה בריאותית. גם

הוא ביקש לא לדון בחוק בהעדרו.

אני מחליף את חבר-הכנסת מרדכי וירשובסקי, כי הרופא נתן לו הוראה לא להשתתף.

הוא רצה להשתתף.

קיבלתי פניה מחברי-הכנסת רובינשטיין וארצי שהם נמצאים בוועידה בחוץ-לארץ

ומבקשים לא לקיים את הדיון ביומיים האלה. קיבלתי גם פניה בעל-פה מחבר-הכנסת

וירשובסקי. נאמר לי שחברת-הכנסת אלוני תחליף אותו. אין לי התנגדות שחבר-הכנסת

רן כהן יחליף אוחו.

אינני יכול לנווט את הוועדה לפי היעדרות של חברים אלה ואחרים. לכן כתוב

בתקנון הכנסת, שחברים אחרים מקרב אותה סיעה יכולים להחליף את החברים. חבר-הכנסת

מיכאל איתן הוא ממלא מקום קבוע.

נחלק את הפרוטוקול של הישיבה הקודמת, כדי שחברי הוועדה יוכלו לעיין בדברים

של חבר-הכנסת רובינשטיין. אפשר לצלם את הפרוטוקול ולהעביר לחברים.

אני מכריז על הפסקה של רבעה שעה, עד רבע ל-2 1.

(הישיבה הופסקה בשעה 11.30)



(הישיבה חודשה בשעה 11.45)

היו"ר אי קולס;

אני מחדש את ישיבת הוועדה.

חוק הרשויות המקומיות (איסור פתיחת עסקים וסגירתם בימי מנוחה), התשמ"ח-1988

הצעה לסדר, שתוכל לחסוך לנו זמן. אני מפריד את האלמנט הפוליטי מהאלמנט

הענייני המקצועי. אני מציע שנאמץ את התיקונים שמציע חבר-הכנסת רובינשטיין. נטיל

על היועצים המשפטיים, מר גוברמן וגבי מלחי, לנסח את החוק מחדש. אנשים שמתנגדים

לכל החוק יוכלו להגיש הסתייגויות. ההתמודדות תהיה במליאה.

בסך-הכל גם חבר-הכנסת שאקי הסכים בזמנו לכמה תיקונים שאינם פוגעים ברוח

החוק.

האם אתה מוכן לפרט?

חבר-הכנסת רובינשטיין דיבר על סוגי עיריות, על מועצות ערביות והחוקים שם.

הצעת אחרת. נאשר היום את הצעת החוק כפי שהיא. במקביל, יוכנסו התיקונים

שהוצעו על-ידי חבר-הכנסת רובינשטיין. אם יתקבלו ההצעות של חבר-הכנסת רובינשטיין,

נבקש רוויזיה, ונכניס את התיקונים אחר-כך להצעת החוק.

מאחר ומדובר בדברים שאינם רק בעלי גוון טכני, למשל, התיקון שמציע חבר-הכנסת

רובינשטיין לגבי העירייה הוא בעל חשיבות ואתם מוכנים ללכת לקראתו, אני מציע

הידברות על הדברים הענייניים. למה שהכל יהיה במחלוקת טוטאלית?

הצעת החוק הזאת עברה גלגולים בממשלה. זה נוסח שהשר שחל דחף אליו, תוך קיצוץ

משמעותי מן הנוסח שהיה קודם לכן, שמבחינתנו היה הרבה יותר טוב. זה הנוסח

המינימלי שבא להבטיח המשך הסטטוס קוו. אין פה חידושים. להיפך. עיריה תוכל לומר

על חלקים מסויימים בעיר בהם עסקים כן יהיו פתוחים. התוספת ייאו בחלק ממנו" היא

שינוי משמעותי של הסטטוס-קוו לרעה. אנחנו מסכימים לפשרה, עם כל הנזקים שבה, כדי

להשיג את המינימום של החזרתנו לימים שלפני פסק-הדין של השופטת פרוקצ'יה. אני

מציע להצביע על החוק ועל ההסתייגויות.

יש הרבה הסתייגויות של חבר-הכנסת רובינשטיין. כמה מהן טכניות אבל כמה מהן

מהותיות מאוד. אינני מבין את הפרוצדורה המוצעת.

כל ההסתייגויות נומקו באריכות רבה.

הם רק הושמעו. לחברי הוועדה בכלל לא היתה אפשרות להתייחס אליהן. הן

הושמעו, לא היה דיון ענייני על אף אחת מהצעות התיקון של חבר-הכנסת אמנון

רובינשטיין. הפרוצדורה המוצעת בלתי סבירה. האם נצביע על החוק לפני טיפול של

הוועדה? תפקידנו כוועדה להתייחס איש להערות זולתו, ורק אחר-כך להכריע.

שי גוברמן;

הערה לענין הדברים שהשמיע חבר-הכנסת רובינשטיין. אחת הטענות לכאורה

הרציניות ביותר, כבדות המשקל, היא לענין ההשוואה של הרשויות המקומיות היהודיות

לשאינן יהודיות. לכאורה טענה זאת נראית טענה רצינית מאוד, בכל-זאת אני רואה חובה

אין פתיחת עסקים לגבי יהודים דומה לפתיחת עסקים לגבי לא

יהודים. הסמכת הרשויות המקומיות הלא-יהודיות - שאינני יודע בדיוק מה זה, אבל

נניח שאפשר לדעת; העמדת המצב לגבי רשויות מקומיות לא יהודיות על אותו בסיס כמו

לגבי יהודים, זאת תפיסה לא נכונה מבחינת ההשקפה הדתית של דתות לא יהודיות. יש

שוני וחידוש גדול במתן מעמד לגבי השבתון של לא יהודים, שהוא שונה במהותו מיום

השבתון של יהודים.

האופי היהודי ,של השבת אינו קיים בנצרות.

גם עצם איסור פתיחת עסקים ביום השבתון הוא שונה לגבי לא יהודים מאשר לגבי

יהודים.

הייתי רוצה לשמוע מי שאיננו יהודי, שיביע דעתו.

הצעתי הצעה שמבחינה פרוצדורלית היתה מקילה על הדיון. אם אתם מעדיפים

להמשיך לדון בסעיפים, בבקשה.

איננו מתנגדים להצעה. אבל שזה יהיה כתוב. אי-אפשר לדון בדבר שאיננו כתוב.

יש לי הסתייגות של חבר-הכנסת אמנון לין וכן של חברים אחרים בכתב.

האם אפשר לעיין בהסתייגות של חבר-הכנסת אמנון לין?

בבקשה.

אתם באים ומנסים לכפות נושא יהודי על אוכלוסיה לא יהודית, שהיא 7%ו מכלל

אזרחי המדינה.

היו"ר אי קולס;

סליחה, אינך מבין את הענין. אנחנו נותנים סמכות לרשויות מקומיות לחוקק חוקי

עזר. איננו מחייבים אף רשות לחוק שום חוק עזר. לכן, אין שום חובה. אני נותן לך

עט במתנה. אם תרצה תכתוב בה. האם אני מחייב אותך בכך במשהו? איננו מחייבים אף

אחד בשום דבר. אם רשות מקומית לא תרצה להשתמש באפשרות לחוקק חוקי עזר - לא

תשתמש.

זי עטשי;

ואם תשתמש?

היו"ר אי קולס;

יש דרך של שימוש. בחוק זה יש הנחיות מפורשות. בסך הכל יש בחוק זה ענין של

מתן כלים מסויימים. אם אינך סומך על רשויות מקומיות לגבי השימוש בחקיקת-עזר, אל

תיתן להם בכלל סמכות.

מה שונה המוצע מן המצב הקיים היום?

היו"ר אי קולס;

על נקודה זו היו פה דיונים ממושכים. לא השתתפת בדיונים. גם אתמול היו

דיונים על נקודה זו, ואתמול כן השתתפת. הופיע ראש עיריית תל-אביב ואמר; המצב של

היום מספק, איני רוצה יותר כלים. היועץ המשפטי של משרד הפנים אמר שהמצב אינו

מספק, כי יש פסק-דין. התעוררה שאלה ואין רוצים לשנות את המצב שהיה קיים ארבעים

שנה. הכלי שיהיה הוא אותו כלי.

קיימנו דיונים. עסקנו בסעיף 2 בהרחבה רבה. יש הבדלים בשני מישורים. אחד,

במישור הפוליטי. יש חברים שבכלל אינם רוצים לתת סמכות לרשויות המקומיות, למרות

שהיתה סמכות כזאת במשך ארבעים שנה. בלי קשר למה שכתוב בהצעת החוק. זה במישור

הפוליטי, גישתי. אני מכבד כל אחד ואת הגישה שלו. המישור השני הוא המישור

הענייני. אחרי שהתגברנו על השאלה אם לתת לרשויות המקומיות את הסמכות או לא -

יש שאלה כיצד לנסח אותה סמכות.

גי יציב;

אבל לא ענית על השאלה לגבי מצב שיש אוכלוסיה לא יהודית. חבר-הכנסת אמנון

רובינשטיין העלה את השאלה הזאת, ולא ניתנה לנו אפשרות להתייחס לנקודה הזאת.

היו"ר אי קולס;

בדיון הענייני יכול מישהו להציע לחלק את סעיף 2 לסעיפי משנה, עם הגבלות.

לשיטתי, יש לתת לרשות המקומית את מלוא הסמכויות בתחום אותה רשות. כל אחד

ושיטתו. זה כבר הדיון הענייני.

זי עטשי;

אבל כאשר מדובר בנתניה, אינך צריך אפילו הפרדות.

למה? בנתניה יש רחוב על שפת הים בו רוצים לנסוע בשבת, ולעומת זאת יש רחוב

שני - - -

היום מעל ל-17% מתושבי היפה הם נוצרים. היה ראש עיר שרצה להסתמך על אותו

חוק. האם הנוצרי צריך לסבול גם בשבת שלך וגם ביום ראשון שלו? זה בלתי אפשרי.

היו"ר אי קולס;

השאלה שלך אינה מתמקדת בדיון הכללי אלא בדיון הספציפי, לסעיפי החוק.

התחלנו את הדיון בסעיף 2. הברים שיש להם הצעות נוסח אחרות לסעיף 2, בבקשה

להציעם. אבקש את חבר-הכנסת שילנסקי למלא את מקומי.

(מ"מ היו"ר די שילנסקי}

לכל אחד מאתנו. יש עמדה. אני מציע לדון סעיף סעיף. נרשום את ההסתייגויות

שישנן. אחר-כך נצביע על הסעיף ועל ההסתייגויות.

סעיף 2

למה כתוב פה "בליל תשעה באב"?

שי גוברמן;

זה לא יום מנוחה.

רי כהן;

איני מקבל את התשובה של היושב-ראש אלי קולס לחבר-הכנסת עסשי, משום שלהצעות

של חבר-הכנסת רובינשטיין יש גם משמעות עקרונית ולא רק טכנית.

יש לי הצעה לנוהל. לנסח את הצעת החוק מחדש תוך התחשבות בהצעות של חבר-הכנסת

אמנון רובינשטיין.

שי גוברמן;

הממשלה איננה רוצה.

רי כהן;

עם כל הכבוד לממשלה הכנסת היא עדיין המוסד המחוקק. התיקונים הם עניינם של

חברי הכנסת. מן הראוי שהיועצים המשפטיים ינסחו את הצעת החוק, על-פי התיקונים

שנראים סבירים לרוב חברי הוועדה. אחרת, עלי להגיש הסתייגויות להצעת חוק שאיני

יודע איך תנוסח.

אם ההצעה של היושב-ראש, קולס, היתה מתקבלת היינו פועלים לפיה. היא לא

התקבלה.

אני מציע להוסיף בסעיף 2: האמור בסעיף זה לא יחול על אזרחים אשר יום

המנוחה או אינו מקודש עליהם או אינו מקודש על פי דתם.

אני רוצה למנוע מצב בו רשות מקומית תהיה מסוגלת לכפות על

אזרח נוצרי או מוסלמי לסגור את בית העסק שלו ברובע המוסלמי של חיפה, או ברובע

הנוצרי, או באיזה מקום בו יש ליהודים רוב, או אפילו לאנשים שמצדדים בסגירת בתי

עסק ביום המנוחה היהודי, ועל-ידי כך ניכפה על מישהו שאין זו דתו שיקיים את ימי

המנוחה שאינו שלו.

האם אתה יודע שמאות אלפי יהודים בניו-יורק סוגרים את בתי העסק שלהם בימי

ראשון?

גי יציב;

איני רוצה שיכפו.

שי גו ברמן;

אין כופים עליהם. הם עושים זאת מרצונם.

גי יציב;

אם יהודי בניו-יורק אומר; אני רוצה לכבד את שכני הנוצרים ולכן אני סוגר את

העסק, או שסוגר את העסק מסעמים כלכליים, זה ענין אחר. אבל שיכפו על יהודים

לקיים את הדת הנוצרית, זה נראה בעיני חמור. הוא הדין לגבי נוצרי או מוסלמי, או

בן כל דת אחרת, שלא יכפו עליהם לקיים ימי מנוחה שאינם שלהם.

שי גוברמן;

אציג את הקושי שבהצעה של חבר-הכנסת יציב. ההוראה מתייחסת לפתיחת עסקים.

לעסקים אין דת. לעסקים יש בעלות. יכולה להיות בעלות משותפת של יהודי ולא יהודי

ויכולה להיות בעלות של חברה בע"מ, שאין לה בכלל דת. ואז צריך להגדיר על מה

מדובר.

אי שפט;

הערה טכנית. המונח 'אזרחים' קשה לי. אני מציע במקום זה אנשים.

כמה הצעות לסעיף זה. הצעה ראשונה, למחוק את הסעיף.

שי גוברמן;

אי-אפשר להציע למחוק את הסעיף, כי זה שולל למעשה את החוק כולו.

על-פי הנוהל המקובל של החקיקה מותר להציע למחוק סעיף.

לחלופין אני מציע שייאמר, שהעיריה מוסמכת להורות על פתיחה או על סגירה.

שי גוברמן;

זה חמור מאוד. כפיה לפתוח עסקים זו פגיעה בחירות הפרט.

אוסיף הגדרה לגבי מה שמקופל במונח עסקים. זאת אעשה יותר מאוחר. האם יש

הגדרה של המונח עסקים באיזה מקום?

סעיף 249(20) לפקודת העיריות אינו עוסק בעסקים, אלא בסדרה שלימה של דברים;

חנויות וכיו"ב. אין הגדרה של עסקים.

שי גוברמן;

אני קורא פסקה 20 בסעיף 249 לפקודת העיריות; להסדיר פתיחתן או סגירתן של

חנויות ובתי מלאכה, מסעדות, בתי קפה, בתי תה, בתי משקה, מזנונים, קנטינות

ומוסדות אחרים כיוצא באלה, וכן של בתי קולנוע, תיאטרונים ומקומות אחרים של עינוג

ציבורי או של סוג פלוני מהם, ולפקח על פתיחתם או סגירתם ....

רי כהן;

בקיצור, אין הגדרה של עסקים.

שי גוברמן;

בהצעה מדובר בעסקים שסעיף 249(20) מתייחס אליהם.

א"ח שאקי;

אם כן, אלה עסקים לצורך זה. זאת ההגדרה.

די ליבאי;

אני מצטרף להסתייגות של חבר-הכנסת אמנון לין, האומרת; על אף האמור בסעיף

זה, לא תהיה מוסמכת עיריה להורות על סגירת עסקים כאמור, באזורים שרוב אוכלוסייתם

הם לא יהודים.

המחוקק צריך לעמוד על המשמר, שלא ייאמר עלינו שיש כאן כפיה דתית, כאשר

היהודים נמצאים תחת זכוכית מגדלת ואיננו צריכים לעשות דברים שאיננו רוצים שיעשו

לאנשים וליהודינו בכל אתר ואתר.

דבר שני שמטריד אותי, זה העדר הגדרה למושג עסקים. אינני יכול להגדיר זאת על

אתר. אני מציע להוסיף בסעיף 2; לא יוחלט על סגירת או אי-פתיחה של עסק שהוא בית

עינוג ציבורי לפי סעיף זה אלא ברוב של שני-שלישים מחברי המועצה. לגבי עסקים אני

לארגי, כי יש בזה אספקט של מנוחה ולא רק של דת. בתי עינוג היום הם בעיה בפני

עצמה. צריך להסתכל גם לאן אנשים יכולים ללכת בתקופה המודרנית.

אני מצטרף להצעה של חבר-הכנסת אמנון לין, להצעה של חבר-הכנסת גדי יציב וכן

להצעה של הבר-הכנסת דוד ליבאי.

קשה לי ענין הרחבת ימי מנוחה. המושג הבסיסי בהצעה הזאת הוא ימי המנוחה,

והם מוגדרים! שבת ומועדי ישראל המפורטים בסעיף 18(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט.

התוספת של ליל תשעה באב בסעיף 2 קשה לי. לא איכפת לי שיסגרו בליל תשעה באב

במקום שרוצים לסגור, אבל להעלות את ליל תשעה באב לדרגת שבת וחגים, בחקיקה

ישראלית, איני מוצא לזה כרגע תקדים. איני רוצה חורבן, אני רוצה בניית הבית כולו

והכל טוב ויפה. על-כן אני מציע להשמיט את המלים "וכן בליל תשעה באב" בסעיף 2.

איני רוצה להוסיף לימי החג והשבת שלנו את ליל תשעה באב, כלאחר יד, כאילו זה

שווה.

הערה אחרונה לסעיף 2. אני קורא בפרוטוקול, שחבר-הכנסת אמנון רובינשטיין אמר

שרשויות יחליטו כפי שיחליטו, ואנחנו מסמיכים אותן להחליט באופן דמוקרטי, ושר

הפנים יכול לאשר או לא לאשר. אינני מצוי במאטריה הזאת היטב, אבל חזקה עלי שמה

שיגידו כאן היועץ המשפטי שפט או מר גוברמן יהיה מקובל עלי. אם חוק עזר מקומי

לפי סעיף 2 טעון אישור כלשהו, אבקש להוסיף הסתייגות, שהחלטה לפי סעיף זה אינה

טעונה אישור שר הפנים או מי שבדרך-כלל מאשר חקיקה כזאת. אם אנחנו מסמיכים את

הרשות המקומית, לא ייתכן שהרשות המרכזית תטיל וטו על הגישה הדמוקרטית.

החלטה לפי סעיף זה אינה טעונה אישור שר הפנים. ואז

העניינים יתנהלו במישור המקומי. איני יכול ששר הפנים יטיל וטו על החלטות של

רשויות מקומיות.

איפה כתוב ששר הפנים מוסמך?

שי גוברמן;

בסעיף 250 לפקודת הרשויות המקומיות. מדובר כאן בסמכות של רשות מקומית

להתקין חוק עזר. הסמכות להתקין חוק עזר מוסדרת.

אי שפט!

יש חוק חדש במדינת-ישראל, מלפני כמה חודשים, אשר לפיו שר הפנים איננו מאשר

עוד חוקי עזר. המכסימום שיש לו זה וטו מתלה. תוך 60 יום הוא יכול לומר! אני

מתנגד לחוק העזר הזה. השר יכול להתנגד לחוק עזר מטעמים מנומקים, ואחרי כן יש

שמיעה אצל שר הפנים, או מי מטעמו. כאשר שר הפנים איננו מתנגד, חוק העזר מתפרסם

אוטומטית ברשומות ללא כל אישור של שר הפנים. זה הדין החדש.

די מרידור!

ואם הוא מתנגד? האם יש לו סמכות למנוע את פרסום החוק?

אי שפט!

לשר יש היום וטו מתלה. הורדנו את אישור החובה של שר הפנים.

די מרידור!

אם גבי שולמית אלוני תהיה שר הפנים, היא תוכל למנוע.

אבקש לרשום את ההצעה הבאה: תוקף התלטה לפי סעיף זה מיום קבלתה ואינה טעונה

אישור שר הפנים.

אי שפט;

מיום פרסומה.

שי גוברמן;

אולי שההוראה שקושרת את שר הפנים לענין הוקי עזר לא תחול לענין חוק עזר

זה.

איננו עוסקים עכשיו בניסוח.

א"ח שאקי;

קראתי את סעיף 249(20). סעיף זה חל על כל סוגי עסקים וגם בתי עינוגים, אך

כדי שלא יהיה ספק.אני מציע לכתוב: על פתיחת עסקים או בתי עינוגים. החשש שלי הוא

שזה עלול להגיע לערכאות ואז יגידו שהמונח עסקים אינו כולל בתי עינוגים.

החוק הזה מנוסח בצורה המשאירה מקום לספק בשאלה מרכזית מאוד. לדעתי, החוק

הזה משנה שינוי משמעותי מאוד את הסטטוס-קוו, באופן שמקל מאוד על הציבור החילוני.

בית-משפט יכול בהחלט לפרש, שעל-פי סעיף 2 לחוק הזה מותר לעיריה להורות הוראה רק

לגבי עסקים ולא לגבי שום דבר אחר.

אני מציע להוסיף: למעט בתי עינוגים. כדי שיהיה ברור שהסעיף אינו כולל בתי

עינוגים.

לענין של אישור שר הפנים יש טעם רק אם הוא חל על כל הנושא של סגירה ופתיחה.

אם מחילים זאת רק לענין אי-פתיחה, אבקש להסיר את ההסתייגות שלי לענין האישור של

שר הפנים.

אבקש להוסיף בכותרת השוליים בימי מנוחה ובתשעה באב. זה ענין של אבל לאומי,

לא רק של דת.

אני מצטרף להסתייגות של חבר-הכנסת ליבאי בענין תשעה באב.

חבר-הכנסת שאקי, אתה מגזים בהצעתך. בכך אתה נותן לתשעה באב אותו בסיס כמו

ליום מנוחה.

אט כן, אני מוריד את ההצעה.

סעיפים 3 ו-4

מבחינה עקרונית אסור לחוקק חקיקה רטרואקטיבית. רשמתי הסתייגויות לסעיפים 3

ו-4. אני מציע למחוק סעיפים 3 ו-4.

אני מצטרף להצעה למחוק סעיפים 3 ו-4.

גי יציב;

גם אני.

גם אני.

אבקש לעבור להצבעה.

די מרידור;

אין מקום לצו מניעת. יש משטרה, יש פרקליטות. יש אמצעים למנוע עבירה, לתת

צו מניעה, זה מוזר. מעילם לא היה דבר כזה. נניח שיהיה צו כזה. במה הוא יעזור?

די ליבאי;

אנחנו מבקשים להצביע.

מ"מ היו ייר די שילנסקי;

חבר-הכנסת ליבאי, למה אתה מציע למחוק סעיף 3?

תהיינה שתי עבירות. גם על הפרת חוק העזר וגם על הפרת צו מניעה. למה

להביאו לידי כך שיבזה את בית המשפט.

די ליבאי;

גם אתמול לא היה רוב. או שנצביע מייד, או שנדחה את המשך הדיון בחוק. האם

הליכוד מבקש התיעצות סיעתית?

עוד אינני יודע מה יש בסעיפים 3 ו-4. הרשו לי לקרוא אותם.

אתם מציעים את החוק, ואינכם יודעים מה כתוב בו.

מי איתן;

איני אומר שאיני מכיר את החוק. אנחנו מכינים עכשיו את החוק לקריאה שניה

ולקריאה שלישית. לפי מה שאני יודע, אפשר להצביע על החוק, והוועדה תיתן לכל מי

שיש לו הסתייגויות להגיש הסתייגות. אם היינו מקפידים על הפרוצדורה הנדרשת, היה

צריך לקיים על כל הצעה הצבעה, והצעה שאינה מקבלת רוב מקנה לבעליה זכות

להסתייגות. אבל בפרקסיקה גם ללא הצבעה מאשרים הסתייגות. אולי זה קצת פסול.

בשבוע הבא חבר-הכנסת רובינשטיין יוכל להוסיף הסתייגויות מבלי שהיתה הצבעה עליהן

בוועדה.

שי גוברמן;

יושב-ראש הכנסת הדריך את יושבי ראש הוועדות, שכל הסתייגות צריכה להיות

נידונה בוועדות.

ו

מי איתן;

אבל בפרקטיקה אנחנו מצביעים על המכלול וביחד עם זה אנחנו מאפשרים לחברי

הכנסת להגיש הסתייגויות.

שי גוברמן;

זה לא תקין.

מי איתן;

אבל עושים זאת.

שי גוברמן;

משתדלים לא לעשות זאת.

מי איתן;

מאחר ואנחנו מצביעים על החוק עצמו ועל ההסתייגויות, אני מציע שהוועדה תראה

בכל הצעה של חבר ועדה כהסתייגות להצעת החוק.

שי גוברמן;

איר תהיה הסתייגות אם לא היתה הצבעה עליה בוועדה.

די ליבאי;

אדוני היושב-ראש, אם אתה מחכה למישהו, תכריז על הפסקה. תלכו בדרך מכובדת.

מי איתן;

חבר-הכנסת ליבאי מציע בעצם, שבצורה חסרת-תקדים נשלול את זכותו של חבר-הכנסת

אמנון רובינשטיין להגיש את הסתייגויותיו. זה מה שאתה מציע למעשה כשאתה אומר

שנצביע עכשיו.

אני מציע להשאיר את החוק עד לאחר הבחירות.

חבר-הכנסת ליבאי הציע הצעה מכובדת ולגיטימית, לעשות הפסקה.

מי איתן;

אנחנו הולכימ לתהליך של הצבעה. אבקש לדעת באיזה אופן מצביעים. אנחנו רוצים

לקיים את ההצבעה היום. השאלה היא אם יהיה הנוהל הקבוע בועדת החוקה, חוק ומשפט,

לפיו אנחנו מצביעים על הנוסח של הוועדה ומתירים לחברי הכנסת, גם שאינם נוכחים

כאן, להגיש הסתייגויות לאחר-מכן, למרות שיש טעם לפגם בכח שלא נכחו, ולא הגישו

הטתייגויות. האם הולכים לפי השיטה הזאת או לפי השיטה של חבר-הכנטת ליבאי? חבר

הכנסת ליבאי אומר שנצביע עכשיו על ההסתייגויות ועל-ידי כך גומרים את ההצבעה על

ההטתייגויות. לכן, אני שואל לפי איזו שיטה אנחנו הולכים.

די ליבאי!

שום דבר שיוחט לי בענין שינויי נוהג בוועדה הזאת, מעולם לא אמרתי. אני עומד

על נוהגים רגילים בוועדה ועל סדר תקין. חבר-הכנסת איתן ייחס לי דברים מתוך רצונו

להעטיק את הוועדה. תיתי לו על שנזקק לאמירות אלה כדי להרוויח זמן.

מר גוברמן, אולי תואיל להסביר לנו את ההנחיה של יושב-ראש הכנטת?

ההנחיה של יושב-ראש הכנטת היא, שהוועדה צריכה לקבוע הטתייגות רק לאחר שהיה

דיון והצעה שלא נתקבלה, וצריך לנטות לשכנע את הוועדה. אם הוועדה אינה משתכנעת

ומהליטה בהצבעה שלא לקבל את ההצעה, זאת הטתייגות.

לענין הערותיו של חבר-הכנסת אמנון רובינשטיין. הדברים נרשמו בפרוטוקול,

ואין טיבה שלא להעלות את הצעותיו גם בהעדרו.

די ליבאי!

חבר ועדה שהשתתף בדיונים ומבקש להגיש הטתייגות והוא איננו ביום ההצבעה, יש

לו שהות של כך וכך ימים להגיש ליושב-ראש את הטתייגויות בכתב, והוא מאשר זאת

ומעביר זאת אוטומטית. חברי הכנטת רובינשטיין וארצי השתתפו בדיונים, לאחר שובם

ארצה יוכלו להגיש הסתייגויות על-פי דברים שאמרו בזמנו.

מי איתן!

האם זאת הטתייגות או לא?

גי יציב!

מוכרחים להצביע עליהם.

מי איתן!

אם כך איננו גומרים היום כלום.

אפשר להצביע על ההצעות של חבר-הכנסת רובינשטיין עכשיו. לא צריך להכות

לישיבה נוספת בשביל זה. זה לא מקובל. הוא יוכל לנסה את הסתייגויותיו ולהגישן

באופן פורמלי.

מאחר ויש פה חלוקי דעות. איני רוצה לגרום למצב שאינו מקובל בכנסת

ובוועדות. אני חוזר להצעה הראשונית - נצא להתייעצות סיעתית של הליכוד למשך רבע

שעה.

רבותי, הפסקה למשך רבע שעה.

רי כהן;

התייעצות סיעתית היתה אתמול.

מ"מ היו"ר די שילנסקי;

אני מכריז על הפסקה של רבע שעה.

(הישיבה הופסקה בשעה 13.00)

(הישיבה חודשה בשעה 13.15)

א' קולס)

היו"ר אי קולס!

אני מתכבד לתדש את הישיבה.

לגבי סעיף ו אין ויכוח. אני מציע לאשר אותו כלשונו.

הצבעה

סעיף 1 נתקבל

די שילנסקי;

4

לסעיף 2, מציעים חברי-הכנסת גד יציב, זיידן עסשי ורן כהן להוסיף: האמור

בסעיף זה לא יתול על אנשים אשר יום המנוחה או אינו מקודש עליהם או אינו מקודש

על-פי דתם.

הצבעה

בעד התוספת המוצעת על-ידי חה"כ ג' יציב, ז' עטשי ור' כהן - 3

נגד - 5

הצעת התוספת של חברי-הכנסת גי יציב, זי עסשי ורי כהן לא נתקבלה

חבר-הכנסת רן כהן מציע לכתוב: העירית מוסמכת להורות על פתיחה או סגירה.

הצבעה

הצעת חבר-הכנסת רן כהן לא התקבלה

חברי הכנסת ליבאי ועטשי מצטרפים להסתייגות של חבר-הכנסת אמנון לין, להוסיף:

על אף האמור בסעיף זה לא תהיה מוסמכת עיריה להורות על סגירת עסקים כאמור באזורים

שרוב אוכלוסייתם אינם יהודים.

הצבעה

בעד ההצעה של חברי-חכנסת אמנון לין, די ליבאי וזי עסשי - 4

נגד - 5

ההצעה של חברי-הכנסת אמנון לין, ד' ליבאי וז' עטשי לא נתקבלה

אני מצסרף להסתייגות הנ"ל.

חבר-הכנסת ליבאי מציע תוספת: לא יוחלט על סגירת עסק שהוא עינוג ציבורי לפי

סעיף זה אלא ברוב של שני שלישים מחברי המועצה.

הצבעה

בעד הצעת חבר-הכנסת די ליבאי - 4

נגד - 5

ההצעה של חבר-הכנסת די ליבאי לא נתקבלה

יש הצעה של חבר-הכנסת דוד ליבאי, שהצטרף אליה חבר-הכנסת רן כהן, להשמיט את

'ליל תשעה באב'.

הצבעה

בעד ההצעה של חברי-הכנסת די ליבאי ורי כהן - 4

נגד - 5

ההצעה של חברי-הכנסת ד' ליבאי ור' כהן לא התקבלה

תבר-הכנסת שאקי מבקש להוסיף אתרי המלים י עסקים י: או בתי עינוגים.

הצבעה

ההצעה של חבר-חכנסת א' ח' שאקי לא נתקבלה

חבר-הכנסת גדי יציב מציע להוסיף אחרי המלה 'עסקים': למעט בתי עינוגים.

הצבעה

בעד ההצעה של חבר-הכנסת ג' יציב - 3

נגד - 5

הצעת הבר-הכנסת גי יציב לא נתקבלה

יי כהן;

אני מצטרף להסתייגות של הבר-הכנסת ג' יציב.

הצבעה

בעד סעיף 2 - 5

נגד - 4

סעיף 2 התקבל

די שילנסקי;

חברי-הכנסת ד' ליבאי, ר' כהן, ג' יציב וז' עטשי, מציעים למהוק סעיפים 3

ו-4.

הצבעה

בעד ההצעה למהוק סעיף 4-3

נגד - 4

ההצעה למהוק סעיף 3 לא נתקבלה

סעיף 3 נתקבל

בעד ההצעה למהוק סעיף 4 - 4

נגד - 5

ההצעה למחוק סעיף 4 לא נתקבלה

סעיף 4 נתקבל

סעיף 5 נתקבל י

היו"ר אי קולס;

ברוב קולות הוחלט להעביר את החוק לקריאה שניה ולקריאה שלישית.

כל ההסתייגויות שנרשמו כאן, יירשמו. חברי הוועדה שרוצים להוסיף הסתייגויות,

יכולים לעשות זאת עד סוף השבוע בו חג שמחת תורה, או עד יום לפני כינוס הכנסת,

הכל לפי המועד המאוחר.

הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 13.25)