הכנסת האחת-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 284

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

ביום רביעי, כ"ז באב התשמ"ח - 10 באוגוסט 1988, בשעה 10.00

נ כ ח ו;

היוייר אי קולט

י' ארצי

י' בורג

מי וירשובסקי

אוריאל לין

אמנון לין

די מרידור

אי רובינשטיין

השופט די בר-אופיר - סגן נשיא בית-משפט שלום, תל-אביב

שי גוברמן - המשנה ליועץ המשפטי לממשלה

עי אליצור - משרד המשפטים

גי ויסמן - " "

י' לוי - " "

ר' רוזנפלד - " "

עי רוזן

הרב אלמליח - מנהל בתי הדין

הרב הי קולין - היועץ המשפטי לשיפוט הרבני

ר' מלתי

די ואג

רי בלומרוזן

1. תיקון טעות בחוק העונשין (תיקון מטי 24), התשמייח-1988;

2. חוק הרשויות המקומיות (איטור פתיחת עטקים וטגירתם בימי מנוחה),

התשמ"ח-1988;

3. בחירת הנציגים לועדה המשותפת של ועדת החוקה, חוק ומשפט וועדת החוץ

והבטחון לדון בתקנות סמכויות שעת חירום (מעצרים) (תנאי החזקה במעצר מינהלי)

(תיקון), התשמ"יח-988ו.



היו"ר א' קולס;

אני פותח את הישיבה.

על סדר-היום שלנו מספר רב של נושאים. אני שמח לברך את השופט בר-אופיר, את

חבר-חכנסת בורג, שהיום הוא ממלא-מקום, ואת האורחים האחרים שלנו.

תיקון טעות בחוק העונשין (תיקון מס' 24), התשמ"ח-1988

היו"ר אי קולס;

יש בקשה לתיקון טעות בחוק העונשין (תיקון מס' 24), שעוסק בהצתות. נושא

שעסקנו בו ערב פיזורה של הכנסת. התיקון הוא; בסעיף 2, במקום "שירפת רכוש" צריך

להיות "שריפת דבר", ובמקום "שריפה לרכוש" צריך להיות "שריפה לדבריי. אני מציע

לאשר זאת.

הצבעה

הבקשה לתיקון טעות בחוק העונשין (תיקון מסי 24), התשמ"ח- 1988, נתקבלה

היו"ר אי קולס;

נבקש את יושב-ראש הכנסת לכלול את התיקון הזה בסדר-היום של מליאת הכנסת

היום.

חוק הרשויות המקומיות (איסור פתיחת עסקים וסגירתם בימי מנוחה), התשמ"ח-1988

היו"ר אי קולס;

התחלנו בדיון בחוק זה לפני צאתנו לפגרה. ביקשתי מחברי הוועדה, באותה

הזדמנות, לסיים את ההתייעצויות הסיעתיות בהקשר לחוק הזה.

ברשותכם, נעבור עכשיו סעיף סעיף.

סעיף 1

אמנון לין;

האם אין מועדים של נוצרים?

היו"ר אי קולס;

אם אתם רוצים, נעבור על ההגדרה בסוף.

סעיף 2

היו"ר אי קולס;

אני מבין שתשעה באב אינו נכלל במועדי ישראל, כפי שהם מופיעים בפקודת סדרי

השלטון והמשפט.

אוריאל לין;

הייתי מבקש הסבר מה בדיוק כלול במונח "ימי מנוחה".



ש' גוברמן;

סעיף 18אי של פקודת סדרי השלטון והמשפט אומר: "שבת ומועדי ישראל, שני ימים

ראש השנה, יום הכיפורים, ראשון ושמיני עצרת לסוכות, ראשון ושביעי של פסח וחג

השבועות - הם ימי המנוחה הקבועים במדינת-ישראל."

אוריאל לין;

כמה ימים בסך-הכל?

שי גוברמן;

8 ימים.

היו"ר אי קולס;

ביחד עם תשעה באב שנוסף פה - 9.

שי גוברמן;

בהמשך הסעיף נאמר; יילשאינם יהודים הזכות לקיים ימי מנוחה בשבתם וחגיהם.

חגים אלה ייקבעו לגבי כל עדה על-פי החלטת הממשלה שתפורסם ברשומות". ואכן פורסמו.

היו"ר אי קולס;

מאחר ובסעיף הראשון כתוב "ומועדי ישראל", ברור שהכוונה היא רק למועדי ישראל

ולא לסיפא של סעיף 18.

ובכן, מדובר ב-60 יום בשנה. 52 שבתות ועוד 8. זה המכסימום, כי לפעמים יש

חפיפה בין שבתות ומועדים.

ההצעה בסעיף 2 היא שיהיה אפשר, על-פי החלטה של העיריה להורות שעסקים לא

יפעלו מחצי שעה לפני שקיעת החמה ערב יום המנוחה עד שעה לאחר שקיעת החמה במוצאי

יום המנוחה.

מי וירשובסקי;

מה המצב המשפטי היום?

שי גוברמן;

סעיף 249 לפקודת העיריות אומר: "סמכויותיה של עיריה הן: ... 20. להסדיר

פתיחתם וסגירתם של חנויות ובתי מלאכה, מסעדות, בתי קפה, בתי תה, בתי משקה,

מזנונים, קנטינות ומוסדות אחרים כיוצא באלה, ושל בתי קולנוע, תיאטרונים ומקומות

אחרים של עינוג ציבור או של סוג פלוני מהם, ולפקח על פתיחתם וסגירתם, ולקבוע בלי

לפגוע בכללותה של הסמכות - את שעות פתיחתם וסגירתם ביום פלוני. אלא שתוקפה של

פסקה זה יהא בכפוף לכל פטור שהשר יורה עליו בצו."

כבוד השופטת פרוקצ'יה, שופטת בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים, פסקה

שחוק עזר שהתקינה העיריה מכוח הפיסקה הזאת, שאסר פתיחת עסקים בשבתות ובימי

מנוחה, מביא בחשבון שיקולים דתיים, אשר על-כן, העירייה לא היתה מוסמכת להתקין את

חוק העזר הזה וההוראה הזאת בטלה.



מבלי להיכנס לשאלה אם צדקה כבוד השופטת או לא, הצעת החוק באה לומר שמהיום

ואילך, לאחר שהחוק ייכנס לתוקפו, יהיה מותר לעיריה להביא בחשבון שיקולים כאלה,

דהיינו שיהיה אפשר לאסור פתיחתם של עסקים מסויימים בימי מנוחה, גם בשים לב

למכלול הסמכויות של העיריה במסגרת של הסדרה, וגם בשים לב לאלמנט של ימי המנוחה

כפי שזה מוגדר, דהיינו שבת ומועדי ישראל.

אוריאל לין;

אינני מתנגד לחוק מבחינה עקרונית. צריך להיות חוק מסודר. צריך לתת לרשות

המקומית סמכות לאסור על פתיחת עסקים בימי מנוחה, אבל הייתי רוצה שיהיה חוק יותר

טוב מהצעת החוק שמונחת לפנינו, כדי שאם בית המשפט או המערכת השיפוטית יצטרכו

להתמודד עם חוקים כאלה, וייתכן שיצטרכו, גם תדע מה העקרונות על-פיהם רצה המחוקק

שהרשות המקומית תפעיל את סמכותה.

בסעיף 2, אין פירוט ספציפי של סוגי עסקים.

בסעיף 249(20) מופיעים סוגי עסקים.

אוריאל לין;

בסעיף נאמר "להורות על אי-פתיחת עסקים".

שי גוברמן;

לפי חוק עזר שהותקן לפי סעיף 249(20).

אוריאל לין;

האם מדובר רק בסוגי העסקים שפורטו באותו סעיף, ולא על עסקים אתרים? אני

מבין שאין זה כולל תעשיה, אבל בתי מלאכה כן. בתי חולים - לא. רק אותם סוגי

עסקים שפורטו.

חשוב להבהיר שהסמכות הזאת ניתנת להפעלה גם לגבי אזורים מסויימים בתוך הרשות

המקומית. נכון שהסמכות הניתנת כאן היא סמכות כללית, אבל הייתי רוצה להבהיר שהם

יכולים להפעיל את סמכותם לא רק באשר לסוגי עסקים דווקא, אלא גם תוך תיחום

גאו גרפי.

יי בורג;

כתוב "בתחום שיפוטה או בחלק ממנו".

אוריאל לין;

אני מקבל את ההערה. אבל יש מקום להוסיף, שהדבר צריך להעשות תוך התחשבות

באופי האוכלוסיה הנמצאת במקום מסויים. לדוגמה, אם מחליטה רשות מקומית לאסור על

פתיחת עסקים ברובעים בהם אין בכלל אוכלוסיה שרגישה לבעיה, משום שהרשות המקומית

החליטה שכך היא רוצה לעשות, איני חושב שהדבר הזה נחוץ. צריך לקבוע כעקרון,

שהאיסור של פתיחת עסקים נעשה מתוך התחשבות מפורשת ברגישות האוכלוסיה. כך שאם יש

רובע בו האוכלוסיה כולה חילונית, ואין סיבה לאסור על פתיחת עסקים מבחינת רגישות

האוכלוסיה, לא כדאי לתת לרשות המקומית את הסמכות. ברור שהיא צריכה לפעול על-פי

עקרון מנחה של התחשבות ברגישות האוכלוסיה באותו מקום. אם יינתן ביטוי לעקרון

הזה, ברור שהרשות המקומית לא תוכל לעשות שימוש מופרז בסמכותה זו ויימנעו גם

עימותים מיותרים ברשות השיפוטית.



מי וירשובסקי;

מטרת החוק שלפנינו היא לא רק לאפשר להתקין משהו בחוקי עזר. סעיף 249(20)

הוא סעיף שכל פעם הצטרפו אליו תיקונים, כי כל פעם ראו שיש איזו בעיה. סעיף זה

מגוחך.

לפי ההסבר של מר גוברמן, אנחנו עושים כאן מהפך בכל החקיקה המיועדת לשלסון

המקומי. אנחנו מאפשרים לכלול היום שיקול דתי מפורש בתוך שיקוליה של הרשות

המקומית, דבר שלא היה בחקיקה ולהיפך, כל השנים נמנעו מלהעניק לרשות המקומית

סמכות לשקול שיקולים דתיים. כאשר חוקק ב-958ו חוק ההסמכה, אמרו במפורש שזה

לענין בשר חזיר, כלומר, כבר קבעו את השיקול. וכאן משאירים את השיקול הדתי להחלטת

המועצה. זה מהפך בחקיקה בתחום המוניציפאלי.

די מרידוד;

מה היה המצב עד היום? עד הזמן של הגבי פרוקצ'יה?

מי וירשובסקי;

יצאו מהנחה שחוקי העזר באים להסדיר את ענין שמירת הסדר ברשות הרבים, לכן

איפשרו לרשות המקומית לקבוע שהעסקים יהיו סגורים בתאריכים מסויימים ופתוחים

בתאריכים אחרים. זה כולל ימים, שעות, הארכה של שעות של בתי-קפה בתנאים מיוחדים.

נקודת המוצא לא היתה דתית אלא סידורית.

השאלה היא אם אנחנו מכניסים למסגרת סמכויותיה ושיקוליה של הרשות המקומית

שיקול-דעת דתי. אנחנו גם צריכים לזכור שבסופו של דבר, כל חעניינים הנוגעים

לענייני דת ברשות המקומית נקבעים על-ידי המועצה הדתית ולא על-ידי הרשות המקומית

עצמה.

די מרידוד;

לא. את השירותים הדתיים נותנות המועצות הדתיות.

מי וירשובסקי;

העיריה איננה נותנת שירותים דתיים לאוכלוסיה, היא גם איננה שוקלת שיקולים

דתיים בכלל.

לפני מספר שנים היתה בקשה של הרב אברמוביץ, שהיה אז חבר-כנסת וגם סגן ראש

עיריית תל-אביב, שנקבע בחוק ראשי את האפשרות שאם חבר או שניים, מחברי מועצה

דתיים, יבקשו, יצטרכו להקים חוף נפרד לרחצה בערים שיש בהם חוף ים.

יי בורג;

חאם לא הצעת פעם אותו דבר בכיוון הפוך?

מי וירשובסקי;

כן, זה עבר אפילו בהסכמתי, מורי ורבי חבר-הכנסת בורג. אמרתי שצריך לאפשר

לאנשים דתיים חוף נפרד לרחצה, אם חלק מהם דורש זאת, והצעתי שיהיה גם להיפך, שאם

יהיו שלושה או ארבעה חברי מועצה, שיבקשו שיהיה בידור בליל שבת, שתהיה חובה

להסדיר בידור בליל שבת באזורים מסויימים.



כאן רוצים לאפשר לרשות מקומית, גם אם יהיה בה מיעוט של נציגים דתיים במועצת

העיריה, כי יש מיעוט אוכלוסיה דתית במקום, לקבל חוק עזר שיאסור כל פעילות

תרבותית בלילות שבת ובשבתות, זה כולל סגירה לא רק של בתי העינוג ובתי הקולנוע

שקיימים אלא גם את כל בתיי הקפה והמסעדות, שזאת המסגרת של החוק הזה, ולהפוך את

ערי ישראל לערי רפאים במה שמתקרא 'ימי המנוחה'. אלה לא יהיו ימי מנוחה בשביל

מרבית אזרחי הרשויות המקומיות.

לכן, כל הקונספציה הזאת איננה נראית לי. בשעה כל-כך מאוחרת, כאשר הכנסת לא

הכריעה גם בחוקים חשובים אחרים ערב התפזרותה, היא אינה צריכה לקבל עקרונות כל-כך

מרחיקי לכת. לו חיו אומרים, כמו שאומר חבר-הכנסת אוריאל לין, שאם תהיה שכונה

דתית או חרדית, ששם לא יפתחו בית-קולנוע בשבת וחג, זה יהיה בהחלס מקובל עלי,

צריו לבדוק היסב אם ההחלסה צריכה להיות אך ורק בידי הרשות המקומית ואיך

צריך לקבל את ההחלסה הזאת. אם החליסו שאין מקום לערער על הפסיקה של השופסת, יש

להניח שהפסיקה של השופסת היא נכונה, והמצב המשפסי הוא שהיה אסור - דבר שידעתי כל

השנים - לחוקק חקיקה דתית. לבוא ובפגרא, לאחר שהכנסת בעצם מיצתה את עצמה, להציע

תיקון יסודי,של החוק באופן שישנה את הסמכות ואת המעמד של הרשות המקומית, הדבר

נראה לי פסול באופן מוחלס.

אנחנו עוסקים במאסריה שהיינו צריכים להשאיר אותה לדיון הרבה יותר יסודי

ומעמיק. אין להביא נושא כזה בפגרא יחאפ-לאפי.

העליתי את הבעיה העקרונית. יש לי הערות לכל סעיף.

היו"ר אי קולס;

את הדיון העקרוני מיצינו.

מי וירשובסקי;

מתי?

היוייר אי קולס;

לפני צאתנו לפגרא. הנחתי שאחרי הדיון העקרוני, דווקא בפגרא אנשים יוכלו

לשבת ולחשוב על החוק הזה.

אני לא השתתפתי בשום דיון. סעיף 2 כולל בתוכו מהפכה שאי-אפשר לקבלה. אני

מתנגד לסעיף זה. הוא נותן לרשות המקומית סמכות גורפת לקבוע דברים, סמכות שלא

היתה לה עד עכשיו. אני מסתייג מהסעיף.

היוייר אי קולס;

הערה לסדר הדיון. אני מתכונן להעביר את החוק הזה לקריאה שניה ולקריאה

שלישית, עוד במסגרת עבודתה של הכנסת הנוכחית. זה לא חייב להיות היום.

אנחנו חייבים לדון בהצעות חוק ממשלתיות שהגיעו לוועדה. אשמח מאוד להיפגש עם

חברים בתקופת הפגרא כדי לתת להם הזדמנות להתבטא. על-כן, סחבת לשמה אינה כדאית

כאן.

אנחנו חייבים לסיים היום את הישיבה בשעה 11.00 כך שאם לא נצליח לסיים את

הדיונים היום, אני כבר מודיע שבשבוע הבא ניפגש שוב לישיבה ארוכה.



אמנון לין;

אני יוצא מתוך הנחה שהחוק הזה יעבור. על-כן אני מבקש לרשום הסתייגות.

היו"ר אי קולס;

אינני יודע מה יהיה הנוסח הסופי של החוק. תציע נוסח. אולי נקבל את הצעתך.

אמנון לין;

אני מציע להוסיף בסעיף 2: על אף האמור בסעיף זה לא מוסמכת עיריה להחליט על

סגירת חנויות וכיו"ב בשטח שיפוסה באזורים מאוכלסים על-ידי רוב שאיננו יהודי.

ורשאית העיריה להוציא אזורים מסויימים מתחום ההוראה הזאת, בהתאם

לראות עיניה. במצב הנוכחי בחיפה, לא קיימת סכנה שתתקבל החלסה לסגור עסקים

באזורים של ערבים. אבל היות ואנחנו מחוקקים חוק, אני רוצה להכניס אחת החלופות

הללו, על-מנת שיהיה ברור שבאזורים המאוכלוסים ברוב שאיננו יהודי, או ברוב

חילוני, לא נכפה עליהם בחוק לסגור חנויות וכן הלאה. זה אחד המעשים המנוגדים

לאשיות המדינה.

אי רובינשטיין;

אם תתקבל ההצעה של חבר-הכנסת אוריאל לין, אין צורך בחוק, כי זה בדיוק מה

שאמרה השופטת פרוקצ'יה. היא לא פסלה חוקי עזר עירוניים שאוסרים פתיחת עסקים בימי

מנוחה. היא פסלה חוקי עזר עירוניים שפוסלים זאת טוטאלית.

דרכה של ועדת השרים לענייני חקיקה אצה בצורה כזאת, שהיא הגישה חוק מנוסח

בצורה רשלנית מאוד. פקודת העיריות קובעת סמכות כללית של העיריות לאסור פתיחת

עסקים. היא קבעה זאת באופן כללי. לא הזכירה ימי מנוחה. כוונתו של הסעיף הזח היא

סוציאלית. יש חוקים אחרים שמסדירים את ימי המנוחה. כל החוקים האלה: פקודת ימי

המנוחה, חוק שעות עבודה ומנוחה - עשו אבחנה מוחלטת בין יהודים ללא-יהודים, בין

רובעים יהודים לרובעים לא יהודים. כאן מדובר בחוק אוניברסאלי, ושוכחים שיש בכלל

רשויות מקומיות לא יהודיות. דבר כזה לא ראיתי בכלל, כאילו אין חקיקה קודמת. האם

רשות מקומית מוסלמית לא תצטרך לקבוע את שעות העבודה והמנוחה שלח, רק בשבת ותשעה

באב. ולא בימי שישי ואיד-אל-פיטר? ורשות מקומית שרוב תושביה נוצרים לא תוכל

לקבוע זאת לגבי ימי מנוחה שלה? איני מבין זאת. איני זוכר חקיקה כל-כך רשלנית.

די מרידור;

אתה רוצה לומר שאם החוק יתקבל, פירוש הדבר שאנחנו מתירים ליהודים מה

שמתירים, ולרשות שאיננה יהודית אין מתירים אותו דבר עצמו?

אנחנו כן נתיר לה - לאסור פתיחת עסקים בימי מנוחה של יהודים.

די מרידור;

זה באמת ניסוח קלוקל.

אמנון לין;

בעידן של המוסלמים הקיצוניים, יקבעו סגירת עסקים בכל ימי הרמאדאן, וכך תהיה

שביתה כללית של כל העסקים.

עסקים זה הכל.

היו"ר אי קולס;

החוק הזה נולד על בסיס של רצון לשמור על סטטוס קוו. מה שמפריע לי, שזה עשוי

לשכוח את הסטטוס-קוו.

מ' וירשובסקי;

זה מבטל אותו לחלוטין. כל החיים בתל-אביב ישתנו במכה אחת.

לו היו מקבלים את ההצעה של חבר-הכנסת אוריאל לין, אין בעיה של סטטוס-קוו.

אגב, יש סידורים לגבי רובעים לא-יהודיים בחוק הישראלי. פתאום מתעלמים מזה?

אינני מבין זאת. יש כאן פגיעה בכל ההסדרים החוקתיים שלנו. זח דבר שבית-המשפט

העליון הכריז עליו.

לעצם חענין. אינני רוצה פתיחת עסקים בשבת בעיר יהודית, אני אומר זאת

במפורש. אבל כיוון שפקודת העיריות לא התייחסה לשיקול הדתי אלא רק לשיקול

הסוציאלי, היא לא עשתה אבחנה בין עסקים, בתי מלאכה, בתי חרושת לבין עינוג

ציבורי.

אוריאל לין;

בתי חרושת אינם כלולים.

אפשר להוסיף כאן רשימה.

אי רובינשטיין;

פקודת העיריות היא אנכרוניסטית לגמרי, על-כן היא גם אנכרוניסטית מבחינת

האבחנה בין בתי חרושת לבין בתי מלאכה. אינני יודע מה הסיבה.

היו"ר אי קולס;

במקום להפנות לרשימת העסקים בפקודת העיריות, אפשר לתת רשימת עסקים בחוק.

אי רובינשטיין;

יש כאן שעטנז. פקודת העיריות לא התכוונה לענין של ימי מנוחח במובן של

פקודת ימי מנוחה. התכוונה לדבר אחר לגמרי, לכך שכל מקום צריך שיהיו לו ימי

מנוחה. לא קבעו באיזה יום. משום כך הסעיף חזה אינו מבחין בין עסקים לבין דברים

חופי רחצה, בתי קולנוע, פארקים. לפי פקודת העיריות

בכלל אי-אפשר להפעיל את פארק הירקון, כי פקודת העיריות אינה עושה אבחנה בין עסק

שמעביד אנשים בניגוד לתפיסה הסוציאלית לבין עינוג ציבורי ושירות ציבורי. זה בעצם

פסק-הדין של השופסת פרוקצ'יה. היא אומרת; אינך יכול, במסגרת חוק עזר עירוני,

לשלול עינוג ציבורי באופן מוחלט, בלי שים לב לאופי השכונה. האם לזה אנחנו

מתנגדים? הרי אין מדובר כאן שהשופטת פרוקצייה קבעה שמותר לפתוח בתי-מלאכה

וחנויות בשבתות. מדובר רק על עינוג ציבורי בשכונה חילונית. נקרא לילד בשמו.



בהצעה זו מוצע שינוי מוחלט של הסטטוס-קוו, דה-פקטו. שלא לדבר על ענין צו

המניעה. צו המניעה הוא תרופה חדשה שאינה קיימת.

המצב המשפטי המתואר בדברי ההסבר אינו נכון. המצב המשפטי הוא כזה, שכאשר

עיריה או רשות מקומית אוסרת על פתיחת בית עינוג ציבורי בשבתות ובימי מנוחה, היא

מקבלת את אישור שר הפנים. אם היא תרצה לנהוג כפי שנהגה עיריית פתח-תקווה, לפי

רצון התושבים, היא לא תקבל את אישור שר הפנים. זאת-אומרת, אין חופש לרשות

המקומית לנהוג כרצונה. בשום פנים ואופן לא. מה קרה כתוצאה מזה? כיוון שהרשויות

המקומיות לא יכלו לקבל את אישור שר הפנים לשינוי תקין, ליגאלי, הן פועלות מחוץ

לחוק, בניגוד לחוק או בצידו של החוק. כך עושות רוב הרשויות המקומיות בארץ. הן

פועלות מחוץ לחוק או בצד החוק בכל הנוגע לעינוג ציבורי. אינני מדבר על עסקים

אחרים. זה כולל בראש וראשונה את העיר הגדולה, תל-אביב. זה כולל את תיפח, זה

כולל את ירושלים, זה כולל את רמת-השרון, זה כולל למעשה את כל הרשויות למעט

רשויות שרוב מוחץ בהן הוא דתי. בתי העינוגים פתוחים - בתי קפה, מסעדות, בתי

קולנוע, מועדונים. כעת אתם באים ואומרים: אין זה מעניין אותנו.

אוריאל לין;.

מה זאת-אומרת?

אי רובינשטיין;

בהצעת החוק נאמר שרוצים לשמר את הסטטוס-קוו. אני אומר שהסטטוס-קוו הוא

ההיפך הגמור מזה. רשות מקומית שרצתה לאסור פתיחת בתי בידור בימי מנוחה קיבלה את

אישורו של שר הפנים. רשות מקומית שניסתה לפעול בניגוד להצעת החוק, לא קיבלה ולא

תקבל את אישור שר הפנים.

מי וירשובסקי;

היא לא קיבלה, אבל היא היתה יכולה לקבל.

אי רובינשטיין;

עובדה היא ששום רשות מקומית לא קיבלה עד היום אישור של שר הפנים לפתיחת בית

עינוג ציבורי בימי מנוחה.

אוריאל לין;

הבנתי שהסמכות היא לאסור פתיחה, וכל עוד לא אוסרים פתיחה מותר לפתוח. עכשיו

אתם אומרים שצריך לקבל רשות מיוחדת לפתוח.

אי רובינשטיין;

מח שקרח הוא, שכל הרשויות המקומיות, משכבר הימים, אימצו את הסגירח

הטוטאלית, בלחץ מלמעלה. כעת, כאשר הן רוצות לשנות את חוק העזר ולפתוח בו קצת

פתחים לטובת התושבים בשכונות הלא דתיות, הן אינן יכולות לעשות זאת.

אוריאל לין;

הן אינן יכולות לשנות את חוק העזר?

אי רובינשטיין;

לא. משרד הפנים אינו נותן להם.

אהא, אהא.

א' רובינשטיין;

על-כן, החוק הזה לא ייצג את המצב המשפטי הנכון. מה קורה? כיוון שהרשויות

המקומיות יודעות שאינן יכולות לשנות את חוקי העזר הישנים, בפועל הן פועלות מחוץ

לחוק. ואינן מגישות משפטים. בתל-אביב רוב בתי-העינוגים, למרות שהמפלגות הדתיות

, פתוחים בשבתות. כנ"ל בחיפה.

אוריאל לין;

לפי ההחלטה של השופטת פרוקצייה זה חוקי?

אי רובינשטיין;

עכשיו כן, אבל נשנה זאת לבלתי חוקי.

אוריאל לין;

הבנתי.

אי רובינשטיין;

בחוק זה רוצים לתת אפשרות לשנות את הסטטוס-קוו, ולומר לתל-אביב; תסגרי את

כל בתי הקולנוע. אגב, לא הייתי מייעץ למפלגות הדתיות לעשות זאת.

יי בורג;

האם אתה תושב שעיריית תל-אביב תקבל חוק שאוסר הכל? אתה יוצר כאן דחליל כדי

להילחם בו.

אי רובינשטיין;

איני רוצה בית קולנוע בשכונה דתית, ואף לא בשכונה מעורבת. אך בתי הקולנוע

בתל-אביב חייבים להשאר פתוחים.

אני מציע שלוש אבחנות; 1. בין פקודת העיריות לבין פקודת ימי מנוחה-, 2. בין

עסקים לבין עינוג ציבורי; 3. בין רובעים בהם יש צביון דתי או מסורתי לבין

רובעים שבהם אין צביון כזה.

י' ארצי;

החוק לא רק שאינו מושלם, אלא אף מערבב מין בשאינו מינו. מה המקום של תשעה

באב בחוק הזה? אם רוצים לחזק את ענין השבת ויום המנוחה, תשעה באב מוסיף יום

שלפי חוקי העזר אינו יום מנוחה אלא רק יום סגירה בערב תשעה באב, ומכניס זאת לתוך

הקומפלכס הזה. לגבי תשעה באב לא מדובר על מנוחה אלא על הפגנה של הזדהות עם

טרגדיה הסטורית.

אם ללכת בקו הזה, חסר יום השואה. בחוקי העזר, לסגירה ביום השואה יש אותו

סטטוס כמו לסגירה בתשעה באב. אם רוצים ללכת לךפי קו כללי, לא צריך לכלול לא את

זה ולא את זה. אם רוצים לכלול גם שיקול יהודי-לאומי, צריך להוסיף את יום השואה.

גם תשעה באב וגם יום השואה מוסדרים על-פי חוקי עזר.



נושא שני, שאלת הסטטוס-קוו בתל-אביב. היה ברור, במשך כל השנים - אני מדבר

על השנים מ-974ו ועד היום הזה - שבתל-אביב אין סיכוי לקבל אישור ממשרד הפנים

לשינוי חוקי העזר כדי להתאים את המצב החוקי למצב העובדתי. ניקח לדוגמא מסעדות.

לפי חוקי העזר מותר למכור במסעדה אך ורק בפנים, אסור למכור סיגריות, אסור להגיש

בחוץ. זאת-אומרת, בתי הקופה והמסעדות פועלים מתוך אי-חוקיות עמוקה. היה ברור,

מטעמים פוליטיים, שאם יבקשו את תיקון חוק העזר כדי להתאים את המציאות לצרכים,

הדבר לא יילך. ואז השאירו את הענין הזה. הוא הדין לגבי בתי עינוגים ובתי קולנוע.

עד-כמה שאני מבין, כאשר מדובר פה בחוק על עסקים זה נותן אשרור לסגירת כל

המסעדות.

אותו דבר לגבי העינוגים. אין זה מקרה שבמשך 15 שנה, לא היה שום נסיון לבחון

מבחינה משפטית את הנושא הזה. אין זה מקרה שבקואליציות בהן במשך כל השנים ישבו

ארבעה נציגים דתיים מתוך 31, זאת-אומרת למעלה מ-10%, לא היה נסיון לבחון את

הענין זה מבחינה משפטית. היו הפגנות די סוערות, גם בתל-אביב; . היו קרבות רחוב

בנושא כמו 'הבימה' ו'הקאמרי' אבל לא בנושא המרכזי.

סעיף 2 מלא סתירות, אי-הבנות ואי-התאמות, ועל-כן צריך לנסחו מחדש.

לגבי העקרון באופן כללי - האם עכשיו צריך את החוק הזה? מאז הפסיקה של

השופטת פרוקצ'יה עברו שנה וחצי ויכולנו לחיות עם זה. ואנחנו חיים כך ארבעים

שנה. הבעיה היא שרוצים לחוקק עכשיו חוק אשרור לחקיקה שהיא מיושנת. מדובר בחוקי

עזר עוד מתקופת המנדט. היום הרכב האוכלוסיה שונה והמנטליות שונה.

צריך לנסח מחדש את כל הסעיפים הרלוונטיים באווירה שקטה. אנחנו חיים עם מצב

זה ארבעים שנה. הבה נחיה אתו עוד ששה חודשים, ובראשית הקדנציה הבאה, ולאחר

הבחירות לרשויות המקומיות, ניגש לחקיקה. גם לא שמענו את ראשי הרשויות המקומיות

הנוגעים בדבר והלא נוגעים בדבר, שיגידו מה הם עושים.

בגלל הסיכוי שאין זה סוף הדיון היום, אני יכול לקצר בדברי.

חלק מהססטוס-קוו הוא זה שמתווכחים מהו הסטטוס-קוו. תמיד יש אנטי-תיזה בין

הסטטוס-קוו דה-פקטו לבין הסטטוס-קוו דה-יורה. שני הדברים יחד אינם עולים בקנה

אהד. הויכוח שהיה כאן הוא דוגמה למה שאמרתי.

בהערות המעשיות שהושמעו פה, גם על-ידי חברי הכנסת אמנון לין ואמנון

רובינשטין יש משהו, צריך לראות אם ניתן 'לגהץ'. הענין של הערבים מעסיק אותנו לא

רק בענין הזה. גם תשעה באב אינו יום מנוחה במובן של החוק. לא צריך לכלול זאת. יש

לזה סטטוס אחר. צריך לבדוק את הניסוח. האם באום-אל-פחם יחליטו שמי שבא מבני-ברק

למכור ירקות, אסור לו לפתוח שם חנות? איני רואה סכנה זו.

רבותי, נהיה גלויי-לב. מה קרה כאן? נוהג מסויים, חוקי, הוכר על-ידי השופטת

פרוקצ'יה כבלתי חוקי, כי התחשבו בטעמים דתיים. יהיה מגוחך לומר שאם רוב בעיריה

מתחשב בדבר כזה, שזה בלתי חוקי.

אתם יוצרים כאן דחלילים. כמה עיריות יאשרו חוק מסוג זה שאתם חוששים מפניו?

מי וירשובסקי;

כולן.

איני רואה זאת. איני רואה את תל-אביב, איני רואה את חיפה או גבעתיים מאשרות

חוקים מסוג זה. אתם יוצרים כאן דחליל על-מנת להלחם דרך הדחליל בהצעת החוק. איני

מקבל את זה.



אני מודה על הכנסת האורחים. אני מקווה שבישיבה הבאה יהיה כבר חבר-הכנסת

שאקי.

היו"ר אי קולס;

הערה עקרונית לנושא זה. לגבי העניין העקרוני של החוק הזה - הויכוח מיותר.

עם השאלה כיצד לחוקק את החוק, כדי שיענה על הכוונות ולא יפתח פתחים, אני מוכן

להתמודד התמודדות נכונה, כפי שאנחנו רגילים בועדה הזאת, וזאת נעשה בישיבות

הקרובות בנושא הזה.

מ' וירשובסקי;

אבקש שלקראת המשך הדיון בנושא זה יזמינו את נציגי השלטון המקומי, כי בסופו

של דבר מדובר בשינוי יסודי.

הואיל והייתי היועץ המשפטי של עירייה גדולה, אומר בתשובה לדברי חבר-הכנסת

אמנון רובינשטיין. העובדה שלא חוקקו חוק עזר מתאים, היא לא רק בגלל שפחדו, אלא

תמיד הקואליציה הפריעה לחקיקת חוק עזר. זאת גם תשובה לחבר-הכנסת בורג. לא יהיה .

אפשר לחוקק חוק עזר ברשות המקומית.

בחירת הנציגים לועדה המשותפת של ועדת החוקה, חוק ומשפט וועדת החוץ והבטחון

לדון בתקנות סמכויות שעת חירום (מעצרים) (תנאי חחזקה במעצר מינהלי) (תיקון),

התשמ"ח-1988

היו"ר אי קולס;

לפי החלטת ועדת הכנסת הוועדה המשותפת לדיון בתקנות סמכויות שעת חירום

(מעצרים) (תנאי חחזקה במעצר מינהלי) (תיקון), התשמ"ה-988ו, מורכבת מששח חברים

ויושב-ראש הוועדה יהיה חבר ועדת החוקה, חוק ומשפט.

אני מציע שחבר-הכנסת דן מרידור יעמוד בראש הוועדה, וחברים נוספים מטעם ועדת

החוקה, חוק ומשפט יהיו חבר-הכנסת אמנון לין וחבר-חכנסת אמנון רובינשטיין.

מי וירשובסקי;

אבקש שהות לבדוק זאת, עד הישיבה הבאה.

היו"ר אי קולס;

אין לי התנגדות. אבקש שבינתיים יבררו את הענין גם בועדת החוץ והבטחון.

ההחלטה תהיה בישיבה הבאה.

היו"ר אי קולס;

תודה רבה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 11.00)