הכנסת האחת-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול- מס' 278

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום רביעי. וי באב התשמ"ח. 20.7.1988. שעה 9.00

נכחו ..

א. קולט - היו"ר

י . ארצי

ש. בן -שלמה

ג. יציב

ד. ליבאי

אמנון לין

א. ח. שאקי

מוזמנים; חבר-הכנסת מ. איתן

חבר-הכנסת ר. איתן

חברת-הכנסת ח. גרוסמן

חבר-הכנסת ש. וייס

חבר-הכנסת מ. וירשובסקי

חבר-הכנסת א. ורדיגר

חבר-הכנסת ד. מגן

חבר-הכנסת י. פרץ

חברת-הכנסת ע. סולודר

חברי-הכנסת ח. קופמן

ש. גוברמן - משרד המשפטים

א. שפט - משרד המשפטים

א. רייכמן - הוועד הציבורי לחוקה בישראל

י. יסעור - הוועד הציבורי לחוקח בישראל

ת. אדרי - מנכ"ל ועדת הבחירות

ב. יערי - משרד הפנים

א. שיל"ת - משרד הפנים

ר. מלחי

מזכירת הוועדה (בפועל) ד. ואג

ח. אלטמן

1. הצעת חוק הבחירות לכנסת (נוסח משולב) (תיקון)

(כינוי רשימת מועמדים), התשמ"ח-1988 - חבר-

הכנסת ר . איתן ;

הצעת חוק הבחירות (נוסח משולב) (תיקון),

התשמ"ח-1988 . חברת-הכנסת ח. גרוסמן;

2. חוק לתיקון דיני בחירות (הוראת שעה) (מיהו בן

18), התשמ"ח)-1988 - חבר-הכנסת ר. איתן;

3. חוק הבחירות לכנסת (נוסח משולב) (תיקון)

(התפטרות עובדי מדינה וקציני צבא) ,

התשמ"ח-1988 - חבר הכנסת א. ורדיגר;

4. הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות - תיקון)

התשמ"ח-1988 - חבר-הכנסת מ. וירשובסקי;

. . 5. הצעת חוק יסוד: הכנסת (תיקון מס' 11) (שינוי

שיטת הבחירות);

6. חוק יסוד- זכויות האדם.



הצעת חוק הבחירות לכנסת (נוסח משולב) (תיקון) (כינוי רשימת

מועמדים). התשמ"ח-1988 - חבר-הכנסת ר. איתן

הצעת חוק הבחירות (נוסח משולב) (תיקון), התשמ"ח-1988 -

חברת-הכנסת ח. גרוסמן

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח

את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

של הכנסת.

נעשה שינוי בסדר-היום המקורי

שלנו ונעבוד לסעיפים שהיו צריכים להיות מספר 4 ו-5 שעניינם:

הצעת חוק הבחירות לכנסת (נוסח משולב) (תיקון) (כינוי רשימת

מועמדים), התשמ"ח-1988 - מאת חבר-הכנסת רפאל איתן, והצעת חוק

הבחירות (נוסח משולב) (תיקון), התשמ"ח-1983 - מאת חברת-הכנסת

חייקה גרוסמן.

הצעה לסדר. ביום שלישי הבטחת

שאנו נדון בישיבה הבאה - - -

אני אתן לך את רשות הדיבור להצעה

לסדר, על-פי התקנון, בסוף

הישיבה. אי-אפשר עכשיו. יש נושאים שצריכים להגיע עוד היום

למליאה.

חברי-הכנסת חייקה גרוסמן ורפאל

איתן הגישו כל אחד מהם הצעה פרטית באותו נושא.

אתמול חבר-הכנסת גדי יציב הציג

בפנינו את העניין.

מאחר ואנו נמצאים בשלב שלפני

הקריאה הראשונה אני מציע לחברים לדון על שתי ההצעות יחד, כעל

הצעה אחת. על-פי התקנון דבר כזה אפשרי. נכין את הנושא כמיקשה

אחת כדי שאפשר יהיה להעבירו לקריאה הראשונה עוד היום.

אם אין לחברים התנגדות נעביר את

הצעת חלק הבחירות לכנסת (נוסח משולב) (תיקון) (כינויי רשימת

מועמדים), התשמי'ח-1988 מאת חבר-הכנסת רפאל איתן, ואת הצעת חוק

הבחירות (נוסח משולב) (תיקון), החשמ"ח-1988 מאת חברת-הכנסת

חייקה גרוסמן, בצורה משולבת לקריאה הראשונה.

כאשר הנושא הזה יחזור לוועדה

מהמליאה, בהנחה שהוא אמנם יחזור אליה, נקיים דיון ורק אז נעביר

את העניין לקריאה השניה ולקריאה השלישית בצורה עניינית.

אני מבקש מאנשי ועדת הבחירות

לחשוב כבר מעכשיו על ההשלכות של התיקון הזה, במידה והוא יתקבל,

כדי שהם יוכלו לעדכן אותנו.

אני מעמיד להצבעה את ההצעה

להעביר את שני הסעיפים האלה במשולב.



ה צ ב ע ה

ההצעה התקבלה

אנו עוברים לנושא הבא שעל סדר-

יומנו -

חוק לתיקון דיני בחירות (הוראת שעה) (מיהו בן 18),

התשמ"ח-1988 - מאת חבר-הכנסת ר. איתן

אני צריך לעכב את הנושא הזה עד

יום שני, לצערי, כיוון שמדובר על

הצעת חוק שכמעט גמורה ואני לא סיימתי לגביה את הבדיקות, וגם

בסיעתי לא גמרו את ההתייעצויות.

על מה אתם מתייעצים?

העובדה שצריך לעשות זאת ידועה

לכולכם אלא שכיוון שהביאו את

הנושא הזה בדקה התשעים יש לו השלכות - - -

הביאו אותו בדקה התשעים באשמת

הוועדה. החומר הזה מונח בוועדה

מזה חודשיים.

חודשיים אינם פרק זמן ארוך להצעה

מסוג כזה. הנושא הזה יכול להיות

חוק קבוע.

חוקים כאלה צריכים להיות מוכנים

תמיד ולא צריך לחכות אתם לדקה התשעים. אילו היה רצון לעגן את

הנושא הזה כי אז אפשר היה לחשוב עליו לפני חצי שנה או שנה.

איננו פועלים בחלל-ריק.

זה נכון לגבי כל החוקים שמונחים

כאן הרבה יותר זמן, וכאן קיים

אלמנט השוויון. אם הנושא הזה לא יתקבל כי אז צעירים לא יוכלו

לבחור ארבע שנים. לההרג הם יוכלו, אבל לבחור - לא.

בקשר אלמנט השוויון צריך לבדוק

שתהא אפשרות לערער לגבי מי שלא

הכילו אותו בטעות ברשימה.

איננו דוחקים שום דבר. אפשר

יהיה להספיק להעביר את הנושא הזה ביום שני מכיוון שממילא העניין

הזה לא יעבור היום את הקריאה השניה ואת הקריאה השלישית.

עלינו לבדוק את הנושא הזה ולוודא

שלא יהיו צעירים שלגביהם אלמנט השוויון לא יחול.



הנושא הזה יועבר לישיבה שתתקיים

ביום שני הקרוב.

אנו עוברים עכשיו לנושא השלישי

שעל סדר-יומנו -

חוק הבחירות לכנסת (נוסח משולב) (תיקון) (התפטרות עוברי מדינה

וקציני צבא). התשמ"ח-1988 - מאת חבר-הכנסת א. ורדיגר

אתמול הפסקנו את הנושא באמצע

הדיון ואנו מחדשים אותו עתה.

ההצעה שעברה את הקריאה הראשונה

אומרת שעובדי המדינה בדרגות הגבוהות וקציני צבא בשירות הקבע בכל

דרגה שהיא, יכולים להיות מועמדים לכנסת רק אם התפטרו 70 יום

לפני הבחירות.

ברצוני לשאול שאלה טכנית. האם

יש שחרור מחובת הנחה לגבי החוק

הזה?

לגבי הצעות חוק פרטיות אין חובת

הנחה.

אתה מתכוון להביא עוד היום את

הנושא הזה בפני מליאת הכנסת?

כן; אחרת ההצעה הזאת לא תהיה

חוק.

לפני מספר דקות ציינת שחוקים

כאלה לא נהוג להעביר בדקה

התשעים.

בנושא הזה גם הכנסת וגם ועדת

החוקה, חוק ומשפט, הביעו דעתם

שהעניין הזה יכנס לספר החוקים.

עקרונית? או ספציפית לגבי

מישהו?

עקרונית; לא כתובים שמות.

אם עובד מדינה צריך להתפטר ביום

ששי הקרוב, אז אם החוק יתקבל כי אז אותו עובד לא יהיה חייב

להתפטר השבוע אלא בעוד שלושים יום.

לבחירות האלה התכוונה הכנסת.

רשות הדיבור לחבר-הכנסת מיכאל

איתן .

ברצוני להביע מורת-רוחי מהאופן

שבו ועדת החוקה, חוק ומשפט של

הכנסת מתייחסת לחקיקה הקונסטיטוציונית. נוצר מצב כזה שכל

ההליכים שאתם נוקטים בהם מעידים על-כך שהחקיקה הזאת מכוונת

בראש-ובראשונה לפתור בעיה אישית של אדם אחד או שניים לכל היותר.

כוונתי היא למנכ"ל משרד הפנים ולמנכ"ל משרד התיירות - - -

אתה עושה אי-צדק בדבריך כיוון

שמחר יכול להתברר שהחוק הזה נוגע

לעוד שלושים וארבעה איש.

אף אחד מהאנשים האלה לא פנה

לוועדה וביקש לחוקק את החוק הזה. יש מציע שהגיש את החוק הזה

בלי שמות אז אתה יכול לשאול אותו מה היתה כוונתו, אבל אינך יכול

לומר שמות של אנשים, אלא לציין שהחוק הזה ייטיב עם האנשים האלה.

דיוני הוועדה חשאיים ואינם

לפרסום לא בכדי, אלא כדי שנוכל

לדבר בחופשיות, בין השאר לגבי דוגמה ספציפית כזאת כאשר אני סבור

שמדובר על הליכים חפוזים שאין להם תקדים, כאשר רוצים להעביר את

החוק במשך יום אחד.

יכול להיות שאפשר יהיה להכיל את

החוק הזה עקרונית לכנסת הבאה. אתם רוצים להעביר אותו היום כדי

שהוא יפתור בעיה של אנשים מסויימים.

כאשר גיליתי התנגדות לנושא הזה

קיבלתי שיחת טלפון בה אמרו לי שמדובר על עניין כזה וכזה, ושאם

אני רוצה שעניין שלישי יסודר - עלי לתמוך בחוק הזה.

עלינו להקפיד על כבוד הכנסת ועל

כבוד הליך החקיקה ועניין כזה עולה לפעמים על בעיה אישית של

פלוני או אלמוני.

אם הכנסת הצליחה להעביר את חוק

רמת הגולן ביום אחד בשלוש קריאות

חבל שלא היית אתמול בדיון ולא

שמעת את דברי כיוון שאני ציינתי

שאינני שבע-רצון מההצעה הזאת - - -

אני עושה הבחנה ברורה בין חוק

הגולן ובין הנושא שעליו אנו דנים

עתה. יכול להיות שכדי להעביר את חוק רמת הגולן, שהוא חוק חשוב

ולא נוגע לבעיות אישיות של פלוני או אלמוני חברי הכנסת היו

מעוניינים לעשות תרגילים - - -

מה בקשר הכספים היחודיים?

בקשר הכספים היחודיים מדובר על

כמה רמות יותר בזויות.

פה מדובר על פלוני או אלמוני שיש

לו בעיה אישית ושעל-ידו אנו נהפך להיות אפסים מאופסים.



אני מפריד בין ההיבט העקרוני

ובין הבעיה הספציפית שנוצרה כאן היום, ואם אנו רוצים לשמור על

כבודה שר הכנסת עלינו להביא את הדברים האלה בחשבון.

יכול להיות שיש הסכמה עקרונית

אצל חלק מחברי הכנסת בקשר הנושא הזה ולכן אני מבקש מהם שיעשו את

החשבון ויתמבו בהצעתי האומרת שתחולת החוק תהא החל מהכנסת הבאה.

למה החוק הזה צריך לחול ממתר בבוקר? מדוע החוק הוא בזה שצריך

לחוקק אותו מהיום למחר?

אני- לא תמבתי בחוק בקשר אסירי

המחתרת רק ביוון שהוא היה חוק ספציפי.

אתה אומר שהחוק הזה מתייחס לשני

אנשים?

כן; לרפי פרבר ולדרעי; שניכם

מנכ"לים.

אני מבקש מהחברים שסבורים שהחוק

הזה, בעיקרון, הוא חוק טוב, - - -

אינני מבינה; הרי מדובר על שני

מינויים פוליטיים שדינם צריך

להיות בדין שרים.

על מנכ"ל אסורה פעילות פוליטית.

מדובר על מינוי של הממשלה כאשר

לגבי אותו אדם חלות כל הורארת התקשי"ר כעובד מדינה בדרגה י"ח או

בדרגה י"ט2. ברגע שמדובר על מינוי פוליטי נותנים לגיטימציה שלא

קיימת עד היום לפעילות פוליטית ואני בבר לא מדבר על מה שהזביר

כאן אתמול חבר-הכנסת דן מרידור על ניצול המערכת הממלכתית לצרבים

פוליטיים.

אני מבקש התייעצות סיעתית.

אי-אפשר; אתמול היתה בקשה

להתייעצות סיעתית על-ידי חבר-

הכנסת דן מרידור.

דיברתי עם חברת-הבנסת שרה דורון

וסוכם שהבוקר תהא התייעצות של

הליבוד.

אתה ממלא-מקום בוועדה. אתמול

היה באן חבר-הבנסת דן מרידור,

שהוא חבר קבוע בוועדה, והוא ביקש התייעצות סיעתית. הבוקר הוא

בא אלי ואמר שאחרי ההתייעצות אין לו עמדה לא לבאן ולא לבאן.

הוועדה תחליט מה שהיא תחליט.

לא יבול לבוא בל. פעם חבר אחר

מאותה סיעה ולבקש התייעצות סיעתית או להגיד שההתייעצות עדיין לא

הסתיימה.

קיימתי אתמול בערב שיחה עם חברת-

הבנסת שרה דורון - - -

אני מוכן לדחות את ההחלטה עד סוף

הישיבה.

אני פונה עתה לחברי הסיעות

האחרות ומבקש מהם להבחין למה הם

נותנים יד בהצבעה.

האם אתה מדבר לגופו-של-עניין?

כן. אינני רוצה לחלק ציונים

אבל באופן בוטה, בתוך המערכת של

הבחירות הפנימיות, כל אחד השתמש בתפקידיו המוניציפליים,

התנועתיים או הממשלתיים על-מנת לקדם את מעמדו. מה שקרה הפעם

הוא שבצד - - -

היית צריך להעלות את הנושא הזה

בכנסת, בהצעה לסדר. גילית לי זה

עתה דברים שלא ידעתי.

קיים היום מצב כזה שבעקבות

הרחבת הגופים הבוחרים מצד אחד

כאילו קיימת יותר דמוקרטיזציה של תהליך הבחירות, ומן הצד האחר

קיים מצב כזה שהנבחרים צריכים יותר אמצעים.

את כל זה צריך לעשות באיזושהי

מסגרת. אנו נמצאים בתקופה בה מינו אנשים על-מנת שיבחרו בהם;

קידמו אנשים בתפקידים-, שרים הפכו להיות תלויים בפקידים - - -

מדוע לא התלוננת על העניין הזה

בקשר החברות הממשלתיות?

אינך תוקף את העניין העיקרי אלא את העניין השולי.

אני מעדיף שדרעי יהיה מנהיג

במקום מישהו אחר.

ביקשתי לא להזכיר כאן שמות.

אני מבקש לומר לחבר-הכנסת איתן

שרשימה מגישים כשלושים וכמה '-מים לפני הבחירות לכנסת. הבחירות

הפנימיות תמיד היו בין מאה יום למאה שלושים וחמישה יום. מערכת

הבחירות הראשונה שבה הבחירות הפנימיות הם הרבה הרבה לפני המאה

יום זאת המערכת הזאת.

מה המסקנה?

אנו נמצאים במצב שכל זה כבר

מאחורינו ולכן אני אומר לקצר את

הנושא הזה לתקופה בת 70 יום ובכנסת הבאה נדון על כל המסקנות ועל

ההשלכות של העניין, או שנגיד שכל מי שהולך לבחירות פנימיות

חייב להתפטר.

רק אתמול למדתי פעם נוספת איך

אפשר "להרוג" נושא על-ידי-זה

שאומרים שבעצם יש בו הרבה "חורים" והוא לא תוקף את העיקר.

שמעכו אתמול אנשים שאומרים שלא צריך להגביל את העיסוקים הנוספים



של חברי הכנסת כי גם במתכונת המוצעת אפשר יהיה, עדיין, לקבל פה

ושם טובות הנאה. בעד זה הם מוכנים שהכל יהיה "פרוץ'' ומותר.

מה עניין הצביעות לעניין שעליו

אנו מדברים עכשיו?

אני לוקח בחזרה את המלה הזאת

שהשמעתי קודם לכן .

אנו יודעים שתרוצים ומניעים

אפשר להסביר אבל חשוב המעשה

וחשוב אם הוא מקדם את המגמה, תוקף אותה או מחזיר אותה אחורה.

המגמה שאנו מדברים עליה היא פוליטיזציה של המנגנון הממשלתי.

השאלה הנשאלת בהקשר הזה היא האם

מחזקים, על-ידי השינוי הזה, את מגמת המפלגטיזציה או עוצרים אותה

או שמעכבים ומונעים אותה?

אילו היה לי הכוח לחוקק לבדי

חוקים כי אז הייתי עובד יחד עם חבר-הכנסת ארצי ומחר הייתי מעביר

שורה ארוכה של חוקים שמונעים כל אפשרות של אדם שהוא פקיד

בממשלת-ישראל מלהיות חבר מרכז מפלגה אפילו. הוא יהיה מעורב

בפוליטיקה, אבל פחות. הוא לא יוכל להתמודד בבחירות הפנימיות

לכנסת.

איננו רוצים שאדם ינצל את תפקידו

לטובת עצמו.

הכנסת לא צריכה להעביר חוק אישי

חפוז; להיפך. צריך אולי לשקול אפילו להאריך את התקופה כי לו

היו מאריכים אותה בוודאי שאפשר היה למנוע את הדברים האלה.

אני לא נאיבי; שמעתי את דברי

החברים האחרים ואני מבין שנעשתה עבודת-הכנה גדולה וענפה סביב

החרק הזה, שהלוואי והיתה נעשית למען מטרות חיוביות אחרות, אבל

זה דרכו של עולם.

אני מבקש לאפשר לי התייעצות

סיעתית על-מנת שאוכל לגייס את תמיכת סיעתי לנושא הזה. אני מבקש

לדחות את תחולת החוק לכנסת הבאה, ואם דבר כזה לא יתאפשר אז

לפחות שידחו את ההחלטה לשבוע הבא.

לגופה של ההצעה?

אני אגיש הסתייגות.

מותר לך להגיש הסתייגויות.

חברי הוועדה או ממלאי-מקומם

רשאים בכל שלב להגיש הסתייגות.

רשות הדיבור לחבר-הכנסת ארצי.

אני מבקש לומר לחבר-הכנסת מיכאל

איתן שאין אפשרות לחדש את הדיון

בנושא הזה. אילו הוא היה קורא את הפרוטוקולים בעניין זה הוא

היה מבין שאין אפילו נימוק אחד שלא הועלה על-ידי החברים.



היה בנושא הזה, בהחלט, שכנוע

הדדי. יכול להיות שהחרק הזה "נולד" כתוצאה ממקרה קונקרטי ואני

לא '-ודע א0 אין הרבה חוקלם ש"נולדו" כתוצאה מכך שמישהו נתקל

בבעיה של אדם אחד.

השאלה שעלינו לשאול את עצמנו

היא-. האם מאה ימי "צינון" הם דבר קדוש או לא? האם מאה ימים הם

התקופה הטובה ביותר כדי לענות על כל הבעיות שעלולות להתעורר

בנושא הזה?

היו בינינו חברים שאמרו שתקופת

"צינון" בה שלושים יום מספיקה.

כולנו היינו בדעה שהתקופה ארוכה

מדי ללא כל התייחסות למקרה זה או מקרה אחר.

השבעים יום לא "נולדו" באופן

מקרי אלא כתוצאה מוויכוח.

השאלה המתבקשת מהנושא הזה היא

האם אנו רוצים לחוקק את החוק הזה עכשיו? וכתשובה אני משיב שאם

העניין טוב מדוע שלא נחוקק אותו עכשיו?

יש כבר מספר אנשים שהתפטרו.

קראתי כבר על מסיבת פרידה שנערכה לכבודו של מישהו. יש כאלה

ששוקלים להתפטר או שאינם שוקלים להתפטר ואני אומר לכם את האמת

שאני לא מבין מה השלושים יום יתנו למישהו?

אני לא רוצה לדאוג לאדם מסויים

אלא לעיקררך, ואני מודה שאני גם דואג לאי-אלו שיקולים פוליטיים.

אם. אני יכול, על-ידי חקיקה, להתערב בשידוד מערכות - - -

הבעיה היא לא שהוא לא יתפטר אלא

שהוא יתפטר עכשיו.

יש כאלה שאומרים שיותר טוב שהיא

לא יהיה מנכ"ל, ואני נמצא בין

אלה שמעדיפים שמנהיג כזה יהיה בכנסת על-פני מנהיגים אחרים.

לא זאת השאלה.

האם לדעתך בשביל השלושים יום

האלה הוא לא ילך לכנסת?

התאחדנו סביב השבעים יום כפרק-

זמן טוב.

קיימת בעיה של מומחים וזאת לא

סוגיה שאין את מי לשאול כיוון שהמומחים הגדולים ביותר לעניין

הזה יושבים אתנו בחדר הזה.

לכל אחד מאלה שיושבים כאן יש

השיקול שלו לגבי הנושא הזה. כפי שחבר-הכנסת מיכאל איתן חושב

שה"צינון" הזה מהווה תרומה לפוליטיזציה כך יש חברים שאינם

חושבים שמאה הימים הם דווקה התרומה. ישנם הרבה דברים שהם הרבה

יותר חשובים מהעניין הזה וחבר-הכנסת מיכאל איתן איננו תוקף

דווקה את הבעיות החשובות אלא את הבעיה השולית.

נוצרה כאן הסכמה לגבי אלמנט הזמן

ואני מציע שנסיים בכך את הנושא הזה.

רשות הדיבור לחבר-הכנסת יציב.

חלק מסכימים וחלק חולקים על

ההסכמה. אני לא רוצה לחזור על

כל מה שאמרתי אתמול אלא רק לציין כי אני תומך בדבריו של חבר-

הכנסת מיכאל איתן ומקווה שהוא לא יפול ברוחו אחרי ההתייעצות

הסיעתית.

לחילופין אני מציע במקום מאה יום

מאה ושלושים יום וכבר נימקתי מדוע. כדי לשמור על העיקרון תוך

הסתגלות למצב הדברים שבו המערכת הפנים-מפלגתית מתרחשת תוך פרק

זמן ארוך מאד.

תתפלא על-כך שיהיו הרבה מאד

חברים שיאמצו את ההצעה שלך.

אילו היית מציע שהשבעים יום יהיו

הוראת-שעה, כי אז הייתי מבין את שיטתך.

יכול להיות שחברי הוועדה, אחרי

הדיון שהתקיים כאן, יסכימו לקבל את ההצעה של השבעים יום כהוראת-

שעה, למרות שאני בדעה שהוראת-שעה כזאת איננה נוחה.

אם אתה מציע לקדנציה הבאה מאה

ושלושים יום ובקדנציה הזאת להשאיר מאה - אני לא יודע כיצד נצליח

להסביר את הנושא במליאה בימים טרופים אלה.

מיצינו את הדיון בסוגיה הזאת

והסכמנו על שבעים יום. יש קונסנסוס בקשר הצעתו של חבר-הכנסת

ארצי שדיבר על ששים יום פלוס עשרה, דהיינו שבעים יום.

אם תתקבל הסכמה בקשר השבעים יום

- זה מה שיעבור היום במליאה להערכתי, אבל אם יתחילו "לזרוק" כל

מיני מספרים כי אז לא נשיג כלום.

אדוני היושב-ראש, אני אמנם לא

חבר הוועדה אולם ברצוני לשאול

שאלה. האם בקשה להתייעצות סיעתית יכולה להתקבל כל יום על-ידי

חבר אחר מאותה סיעה?

לא.

חבר-הכנסת דן מרידור ביקש לקיים

אתמול התייעצות סיעתית.

אל לנו לבזבז זמן. אני מבקש שלא

נהיה קשוחים בשום נושא. אינני

כופה על איש הר כגיגית. אני משתדל למצות את הרוח הטובה של

הדיון.

נעבור עתה להצעת החוק של חבר-

הכנסת מרדכי וירשובסקי -



הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות - תיקון). התשמ"ח - 1988

אני מציע שנעביר את הצעתו של

חבר-הכנסת וירשובסקי לקריאה

הראשונה בלי לקיים עליה דיון. אחרי הדיון שיתקיים בקריאה

הראשונה נחליט מה עושים עם ההצעה.

קיים קונסנסוס על-כך שרשימות

גזעניות או אחרות ששוללות את קיומה של מדינת-ישראל, לא צריכות

להשתתף בבחירות.

אני מציע שתייפו את כוחי, אחרי

שהיועצ.ים המשפטיים ינסחו את הנושא, לאשר את הניסוח לקריאה

הראשונה. אני מעמיד את הצעתי זאת להצבעה.

הצבעה

ההצעה התקבלה.

אני חוזר עתה לסעיף הראשון שהיה

על סדר-יומנו - הצעתם של חברי-

הכנסת חייקה גרוסמן. ורפאל איתן. אני מציע שלדיון בקריאה

הראשונה יועבר סעיף קצרצר שאני אקרא באזניכם (קורא את הסעיף).

אני מעדיף שחבר-הכנסת רפאל איתן

יציג את הבקשה שלו בין. הקריאה השניה והקריאה השלישית.

הבוחר עבר אחת-עשרה מערכות

בחירות כאשר בבחירות הקודמות מספר הבוחרים שידע קרוא וכתוב היה

קטן יותר ועל אף זאת השיטה הוכיחה את עצמה.

אינני רוצה להפוך מערכות מבלי

לקיים דיון. אילו היתה לנו אפשרות לדון בנושא הזה בצורה רחבה -

בבקשה.

היום קיימת בעיה עם האותיות

שנשארו ועליהן צריך להגיע לכלל הסכמה. יש חזקה שהנושא הזה נמצא

ברשותן של מפלגות.

היפותטית יכול להיות מצב כזה שלא

תהיינה מספיק אותיות.

מה ההבדל העיקרי שאני - - -

אני מעדיף לעבוד על ה"בשר" אחרי

הקריאה הראשונה.

* * * * *

נעבור עתה להצעתה לסדר של חברת-

הכנסת שולמית אלוני. הבטחתי

שאחרי הדיון בהצעות הדחופות אני אאפשר לה להעלות את הצעתה.

בבקשה.

חברי הכנסת הנכבדים,

הרבינו לדבר על-כך שאין לענוש

לפני הגשת כתב אישום. אנחנו גם חושבים שאין לעצור עד תום

ההליכים.

יש המקרה של דרך הניצוץ שאינני

מכירה את פרטיו. יכול להיות שהאנשים שעליהם אני מדברת הם

חוטאים גדולים אבל הם לא רצחו, לא שדדו ולא אנסו ילדה בת חמש

באונס קבוצתי ובכל זאת מחזיקים אותם בתנאים שאף רוצח, אף מחלק

סמים או פושר או אנס בארץ הזאת לא מוחזקים בהם.

אנו בעצם מחסלים אותם עוד בטרם

הוגש כתב אישום נגדם.

אני מבקשת מוועדת החוקה, חוק

ומשפט להתערב בנושא הזה שכן מדובר על אנשים שדינם כדין אנשים

החשודים בגין עבירות פוליטיות. אי-אפשר להחזיק אותם בבידוד

מוחלט, לשבור ולהתעלל בהם, לפני שיש כתב אישום.

מאין את יודעת באילו תנאים

מחזיקים אותם?

אני יודעת; אין על-כך חילוקי-

דעות. אני מתכוננת לנסוע היום

לכלא. קיבלתי דיווח מלא על מצבם ובמשטרה לא הכחישו אותו.

מחזיקים את האנשים האלה בתנאים לא אנושיים, בבידוד סגור ומוחלט

עם שבירה והשפלה שמנוגדים לכל נורמה במדינה מתוקנת, ועדיין אין

כתב אישום. איפה נשמע כדבר הזה?

במדינת-ישראל אף רוצח או אנס

שהשתתף באונס קולקטיבי של ילדה בת חמש לא יושב בתנאים כאלה.

פושרים שגורמים למוות ולהרס של עשרות אנשים לא מחזיקים בתנאים

כאלה. אנו נמצאים בטירוף מערכות בנושא הזה.

אני מבקשת שוועדת החוקה, חוק

ומשפט תביע דעתה בנושא הזה.

רשות הדיבור לחבר-הכנסת אמנון

לין.

אמנון ליד-. קודם לכל ברצוני לומר כי אני

מעריך מאד את רגישותה של חברתי,

חברת-הכנסת שולמית אלוני, לנושא הזה, יחד עם זאת אני רוצה

להסביר מהי דעתי ולמה אני רגיש.

אני טוען שעבירות בטחוניות, מהן

כנראה די חמורות - - -

לא הוכח. אין כתב אישום.

חברת-הכנסת אלוני, אני מבקש אותך

לאפשר לחבר-הכנסת לין להתבטא.

אני טוען שעבירות בטחוניות הן,

במידה רבה, לא פחות מסוכנות מכל

הדוגמאות שחברת-הכנסת אלוני השמיעה באזנינו לפני דקות ספורות.

מדובר על עבירות שפוגעות במדינה שלמה; בבטחון עצם קיומה של

המדינה.

אם שירותי הבטחון למיניהם

סבורים, במלסגרת החוק, שהם זקוקים - - -

אתה בטוח שהם חושבים?

אמרתי: אם. אני חוזר על דברי

ואומר שאם שירותי הבטחון למיניהם

סבורים שהם צריכים את תקופת המעצר על-מנת לאסוף מידע לצורך הגשת

כתב אישום, ועדה של הכנסת לא יכולה להתערב בתחום החוקי הבלעדי

של המשטרה העוסקת בנושא הזה.

לא חוקי מה שהיא עושה.

יש רק דרך אחת המאפשרת התערבות

במעשיה של המשטרה והיא - בג"צ.

אין כל אפשרות שוועדה מוועדות הכנסת תיכנס ל''נעלי" המשטרה

הפועלת כחוק על-פי התקנות.

אם נקבל את הצעתה של חברת-הכנסת

שולמית אלוני כי אז נפתח דלת להתערבות הרשות המחוקקת בפעולותיה

של הרשות המבצעת ואני לא ממליץ לעשות זאת.

אני לא חשבתי על התערבות בנושא

הזה. מה אומרת חברת-הכנסת

שולמית אלוני? שיש אנשים שמוחזקים במעצר בתנאים שאינם יכולים

להחשב תנאים להחזקת בני-אדם, ואני, כיושב-ראש הוועדה, אולי עם

עוד חבר הוועדה, ניפגש עם היועץ המשפטי לממשלה, ניפגש עם המערכת

ונבדוק באילו תנאים אותם אנשים מוחזקים - - -

לא צריכה להיות הסתמכות על החלטת

הו ועדה בנושא הזה.

ברצוני להזכיר לך, חבר-הכנסת

אמנון לין, כיצד התחילה

"להתגלגל" בזמנו פרשת השב"כ?

מה שקורה כאן הוא שהוועדה קיבלה

אינפורמציה שאסירים מסויימים מוחזקים בתנאים לא תנאים ובהקשר

הזה זכותה של חברת הכנסת או ועדה של הכנסת שאחד הנושאים האמונים

עליה הם זכויות האזרח או שלטון החוק וסדרי משפט במדינת ישראל

לבדוק האם יש ממש באינפורמציה שנמסרה לה ?

אם יתברר שאמנם יש אמת

באינפורמציה שנמסרה לנו כי אז מחובתנו תהא לדון בנושא. אם

יסתבר שאין ממש באינפורמציה - נדווח לוועדה שלא היה ממש בידיעות

שקיבלנו.

כאשר מדובר על מעצר אנו נוהגים

לחשוב על מעצר של בני-אדם, לא על מעצר של חיות.



עלינו לבדוק איך מפרשים את החוק.

רשות הדיבור לחבר-הכנסת יציב.

אני פשוט אינני מבין את טיעונו

של חבר-הכנסת אמנון לין. הוועדה

קיבלה אינפורמציה שמתרחשים בבתי-הסוהר דברים שהם בגדר זוועה - -

בדקתי את הנושא הזה.

אינני יכול להעלות על דעתי

שהוועדה לא תבדוק את העניין הזה

בגלל סייגים פורמליים כאלה או אחרים. סייגים פורמליים כאלה או

אחרים יכולים להיות כלפי החלטות הקוראות לשחרר את העצורים אה;---,'

דבהים מעין אלה, אבל בעקבות האינפורמציה שהגיעה אלינו שהוועדה

לא תבקש לבדוק את הנושא?

יושב-ראש הוועדה צריך לצאת לבדוק

את הדברים או אפילו לצרף אליו שני חברים מהוועדה לצורך הנושא

ולא משנה באיזו עבירה אותם אנשים מואשמים, על אחת כמה וכמה כאשר

אין עדיין כתב אישום.

גם כאשר יש כתב אישום.

יכול להיות בכלל שהם זכאים.

גם אם אדם מורשע זאת לא אומרת

שצריך להחזיק אותו בתנאים לא

אנושיים.

ההתנגדות שלי היא לניסוח הודעה

מטעם הוועדה. הנושא הזה צריך

להתנהל על-פי יוזמתו האישית של היושב-ראש.

הבנתי את כוונתך. אתה פוחד

מהתערבותה של הוועדה בשיקול-הדעת

של רשות אחרת אבל כאן לא מדובר על התערבות בשיקול-דעת כזה.

מה עשינו, בזמנו, כאשר הלכנו

לבקר ב"נווה תרצה"? פשוט הלכנו להתרשם ממראה עינינו כדי לראות

כיצד מחזיקים עצירות בכלא? זאת לא התערבות בשיקול-הדעת אלא

דבר טריוויאלי שוועדת הכנסת חייבת לעשות.

רשות הדיבור לחבר-הכנסת ארצי.

מול הרגישות של חברת-הכנסת

שולמית אלוני לא יכול לעמוד שום

שיקול פורמאלי.

עם "דרך הניצוץ" קורה דבר מוזר

משכי הצדדים; מצד אחד "מציירים" אותה כמין מפלצת נוראית שמסכנת

את קיומה של המדינה, ומן הצד האחר הקבוצה "מצטיירת" כמין קדוש

מעונה. במצב כזה של סתירה מוחלטת בין שתי ההשגות האלה, כאשר

אנו מקבלים אינפורמציה על-כן שמחזיקים את האנשים בתנאים בלתי-

אנושיים, מותר לנו להתערב. האם לא התערבנו כאשר היו בעיות עם

אנשי "הצווארון הלבן"? האם לא הבענו דעות והתערבויות בקשר תנאי

המאסר של אסירי המחתרת? מדוע שכאן לא נתערב?



אני סבור שיושב-ראש הוועדה עם

עוד שניים מחבריה צריכים לבקר את העצורים, לראות באילו תנאים הם

מוחזקים ולשוחח עם הגורמים המוסמכים שיצרו את התנאים האלה כדי

להתרשם אישית ואנושית אם יש הפרזה בדברים ששמענו.

אני מציע שנפעל מיד כפי שהציעה

חברת-הכנסת שולמית אלוני וכפי שהדברים פורשו על-ידי יושב-ראש

הוועדה.

אני מציע שתסמיכו אותי אישית

לטפל בנושא הזה כי ברגע שיצא

מכאן יותר מאיש אחד כבר נצטרך לדאוג לתיאומים ולעוד דברים כגון

אלה. אני אמצא כל סוף השבוע בירושלים כך שאוכל להיפגש עם

הגורמים המופקדים על העניין החל ביועץ המשפטי לממשלה וכלה

במפכ"ל. כאשר אני אבוא לישיבה הקרובה ביום שני אני אדווח

לחברים מה שראיתי בביקורי אצל העצורים.

אני מבקש שתסמיכו אותי לצורך

הנושא הזה במגמה למנוע התייחסות אל אנשים שלא כמו אל בני-אדם.

הדבר הכי חשוב הוא להתייחס אל בני-אדם כאל בני-אדם.

אני מבין שקיימת הסכמה בנושא

הזה.

נצאי עתה להפסקה של רבע שעה

ונתכנס שוב בשעה 10.25.

הישיבה חודשה בשעה 1.0.45.

הכנסת (תיקון מס' 11) (שינוי שיטת הבחירות)

אני מתכבד לחדש את ישיבת ועדת

החוקה, חוק ומשפט אחרי ההפסקה

שיצאנו אליה.

קיבלתי את בקשתו של חבר-הכנסת

דוד ליבאי לא לקיים היום את המשך הדיון בחוק לשינוי שיטת

הבחירות ואני מבין שגם חבר-הכנסת בן-שלמה מצטרף לבקשה הזאת.

נחדש את הדיון בחוק הזה ביום שני

הקרוב ובינתיים הסיעות השונות תגבשנה את - דעתן בקשר הגירסאות

והרעיונות השונים שהושמעו בקשר אליו.

ברצוני להזכירכם בהזדמנות זאת

שהצעות חוק פרטיות אי-אפשר להביא להצבעה במליאת הכנסת בזמן

הפגרה, בשעה שלא כן הנוהג בקשר הצעות חוק ממשלתיות. לכן מה שלא

נעביר מהצעות החוק הפרטיות בשבוע הבא, לא נצליח להעביר במושב

הזה של הכנסת.

נעבור עתה לנושא אחר שהיה אמור

להיות על סדר-יומה של הוועדה -

זכויות האדם

הבקשה לדון בחוק הזה נמצאת בפני

הוועדה מזה הרבה זמן.

הייתי רוצה לחדש את הדיון בהצעת

החוק הזאת אם כי לא נקבל היום החלשות בסעיפים אלה או אחרים אלא

רק "נרענן" את זכרונם של החברים כדי שנוכל, במהלך השבוע הבא,

לקדם גם את החוק הזה.

בהקשר הזה ברצוני לציין כי

קיבלתי משר הדתות בקשה לדון על חוק ההסמכה שבו נעסוק בשבוע הבא.

*****

אני מבין שאנו צריכים לסכם את

הצעתו של חבר-הכנסת ורדיגר בקשר

חוק הבחירות לכנסת - התפטרות עובדי מדינה וקציני צבא.

קיים בוועדה קונסנסוס בקשר ה-70

יום. אם קיים בינינו קונסנסוס כזה כי אז אין צורך להצביע על

הנושא הזה.

אני מציעה שתקיים על הנושא הזה

הצבעה.

אינני רוצה. הנושא הזה יעבור

היום למליאה.

מונחת בפני הצעת חוק של חבר-

הכנסת דוד מגן בקשר סגני שרים.

קיימנו בנושא הזה דיון מעמיק.

לטעמי אי-אפשר לקבל את ההצעה של שני סגני שרים. האם חבר-הכנסת

מגן מסכים להעביר את ההצעה רק של סגן אחד למליאת הכנסת לקריאה

הראשונה, ורק אחר כך נקיים את הדיון?

אני מתנגדת.

אם כך אני אעמיד את הנושא הזה

להצבעה.

אני מבקשת להתבטא בעניין הזה.

אני מעמיד להצבעה את העברת הצעת

החוק לקריאה הראשונה.

הצבעה

ההצעה להעביר את החרק לקריאה הראשונה התקבלה.

אני מבינה שמדובר על סגן אחד,

בין שהוא חבר הבנסת ובין שהוא

איננו חבר הכנסת.

נצא עתה להפסקה ונחדש את הדיון

בשעה 11.30 בהצעתו של חבר-הכנסת

אברהם ורדיגר.

הישיבה חודשה בשעה 12.30.

אני מתכבד לחדש את ישיבת ועדת

החוקה, חוק ומשפט. ההפסקה נדרשה

בעצם לבקשת חבר-הכנסת מיכאל איתן ראני אבקש ארתר עתה להשמיע את

השגותיו בנושא הצעתו של חבר-הכנסת ורדיגר.

ברצוני להשמיע קודם לכל שתי

העררת פררצדררלירת ואני מבקש

שחברי הוועדה, במיוחד יושב-הראש שלה, יהיו ערים להן.

ההערה הראשונה קשורה בסדר-היום.

אני מחיתי היום נגד העובדה שתהליך החקיקה הזה מתנהל בחופזה כה

רבה כאשר לתוצאה שלו תהא משמעות שכל המערכת תירתם באופן פרקטי

לטובתו של אדם אחד או שניים, ובעובדה הזאת יש טעם לפגם.

אין מקום לכך שהנושא הזה יעלה

היום על סדר-היום של הכנסת שהוא עמוס לעייפה.

בכל נ?קרה אני שוקל מספר

הסתייגויות.

החוק מדבר על התיקון שבמקום 100

ירם יבואו 70 יום בסעיף 56(א) לחוק הבחירות לכנסת.

בסעיף 55 עצמו יש התייחסויות

שונות ומיוחדות לבעלי דרגות שונות, עובדי מדינה, קציני צה''ל,

מורים, חיילים וכל מיני דברים שקשורים גם בקבוצות אוכלוסיה.

שמעתי, לדוגמה, שבכל מה שקשור

בקציני צבא, יש לשר הבטחון התנגדות לקצר את המועדים כיוון שהוא

לא רוצה לזעזע את המערכת על-ידי-זה שקצינים יפרשו סמוך למערכת

הבחירות מצה"ל.



כאשר מחוקקים חוק צריך לקחת

בחשבון שמחוקקים אותו לדורות ולכן צריך להשתדל לא לעשות את

מלאכת החקיקה בחופזה. אני מבין את האילוצים ואני מבין שיש

גורמים שרוצים שהנושא הזה כבר יחול בבחירות הקרובות - דבר שאני

מתנגד לו בכל תוקף. אני מבקש שתישמר לי הזכות להגיש את

הסתייגויותי בנושא הזה. תוך כדי הידברות יכול להיות שעל חלק

מההסתייגויות תהא הסכמה.

אני דבק בעמדתי; לא שיניתי אותה

כהוא זה. שמעתי שאלה שהתנגדו לדעותי - לחלק מהן הם כבר כן

מסכימים.

אני- מבקש שיינתן לי עוד סרק זמן

להגשת ההסתייגויות.

יש לי שאלה למציעים. הצעת החוק

דיברה באופן כללי כל ארבעת

החלופות שבסעיף א'. חבר-הכנסת מיכאל איתן מציע שהתיקון של ה-70

יום ~ - -

אני לא מציע את זה; מישהו אחר

מציע. אני לא שיניתי את עמדתי.

קיימת הצעה שעומדת בחלל הוועדה

שבקשר שלושת החלקים הראשונים

ישארו ה-70 יום, זולת סעיף 4 שמדבר על קציני צבא בכל דרגה שהיא

בשירות קבע של צבא-ההגנה-לישראל.

מתוך מגמה להגיע לקונסנסוס אם

המציע מוכן להסכים - - -

אני מסכים. שמענו זה עתה ששר

הבטחון לא מסכים בגלל החשש שלו

שהנושא הזה יערער את המערכת, ולנו הרי אין כוונה לכך.

קצין בצבא הקבע יכול להתיר את

החוזה לא פחות מ-90 יום. זה

אומר שקיימת עוד סתירה.

רשות הדיבור לחבר-הכנסת מרדכי

וירשובסקי.

התמיכה שלנו בהצעת החוק הזאת

נובעת מכך שאנו סבורים שתקופת

הצינון ארוכה מדי לגבי כל אדם שרוצה להשתתף בתהליך הבחירות

לכנסת.

קציני צה"ל, אזרחי מדינת-ישראל,

משרתי הציבור - לא יוכלו, ועובדים אחרים כן? זה דבר שאיננו

מתקבל על הדעת.

אינני תומך בחוק כיוון שהוא בא

לעזור למישהו ספציפי.

הבעיה היא ששר הבטחון - - -

את התנגדותו של שר הבטחון שמענו

זה עתה מפיו של חבר-הכנסת מיכאל

איתן, אבל חבר-הכנסת איתן איננו שופרו או דוברו של שר הבטחון.

גם לא שמעתי את הדברים האלה

מפיו.

אם שר הבטחון היה בא לכאן ומסביר

את העניין - כי אז הייתי שוקל את

הדברים.

עקרונית אינני מוכן לקבל את

התפישה שמונעת מחייל את העניין הזה בשעה שהיא מאפשרת אותו לעובד

מדינה אחר.

החרק לא טוב. אס אתם רוצים לצנן

- אז צ.ריך לצנן לכולם. אם תקופת הצינון ארוכה - היא תהיה ארוכה

לכולם.

אינני רוצה להיכנס לנושא של התרת

חוזים עם הצבא, שעליו דיבר חבר-הכנסת קופמן. אני תובע שהנושא

יחול על כולם, כולל חיילי- צה"ל, בלי אפליה.

אני לא מבין אותך, חבר-הכנסת

וירשובסקי. לצבא יש מערכת כללים

שונה לחלוטין מזאת הנהוגה במערכת האזרחית. יש לה מערכת כזאת

שהיא בניגוד גמור לפוליטיקה.

בקשר קציני צה"ל נאמר שבכל

הדרגות, בתנאי שהם בשירות קבע.

אני יודע שחבר-הכנסת וירשובסקי

וחברים אחרים בוועדה אינם מרוצים מה-100 יום וכבר אמרתי

שבנסיבות העניין אני מוכן להתפשר על קצת פחות.

אני חוזר שוב לענייך קציני הצבא

ושואל את עצמי האם הנושא הזה צריך לחול על קצינים בכל הדרגות?

קיימת במישור הצבאי בעיה שאיננה קיימת במישור האזרחי. במישור

האזרחי אפשר, לפעמים, לעזוב עבודה עוד באותו היום. במישור

הצבאי נושא כזה יכול להוות בכי לדורות לעם ישראל.

רשוח הדיבור לחבר-הכנסת קופמן.

לגבי הנושא של איש צבא הוא הרבה

יותר מורכב כיוון שהצבא נחשב

למוסד א-פוליטי וברגע שמופצות שמועות שמישהו מועמד לתפקיד

פוליטי צריך לחשוב על קצין שממונה על אלפי חיילים ועל ההשלכות

שיש לנושא הזה. כמובן שלא מדובר בהקשר הזה על מפקד זוטר.

מצב כזה איננו בריא.

נקודה שניה; על-פי הוראות מטכ"ל

אי-אפשר להתיר חוזה אלא 90 יום לפני השחרור. מכאן שקיימת סתירה

נוספת בנושא הזה.

מדובר על מוסד מיוחד במינו ועל

מפקדים שעשרות אלפי אנשים כפופים אליהם במשמעת עיוורת כמעט, לכן

100 יום מספיקים לגביו.

אינני שמח בכלל על-כך שקיימת

מגמה לקצר את התקופה, אבל כיוון שאני מרגיש שקיים רוב - - -

אין רוב.

צריך להפריד את נושא. צה"ל

ולהשאיר אותו על 100 יום. אי-

אפשר להתייחס לקציני צה"ל ולהשוות את מעמדם למעמד של הפקידים

הבכירים.

רשות הדיבור לחבר-הכנסת שאקי.

עלי להודות כי הצעת החוק בכללותה

נראית לי, יחד עם זאת אין קדושה

לא בקשר ה-100 יום או ה-70 יום.

יש הגיון ברעיון הצינון.

ברצוני לומר לחבר-הכנסת

וירשובסקי כי צה"ל שונה מכל שאר המגזרים. רק לפני יומיים

נשיא מדינת-ישראל, ואני מברך אותו בהזדמנות זאת על-כך, חזר

והזהיר לבל נערב את צה"ל בפוליטיקה. כולנו יודעים אילו תוצאות

קשות היו וישנן למועורבויות המוגזמות של פוליטיקאים בצבא.

כולנו יודעים כמה רע הדבר כאשר אנשי צבא מתבטאים התבטאויות שיש

להן משמעויות פוליטיות, בוודאי סמוך לשחרורם מהצבא.

100 יום לגבי צה"ל צריכים

להישאר. לגבי השאר - יש הגיון בהצעה שאני תומך בה.

רשות הדיבור לחבר-הכנסת ארצי.

ההתנגדות של צה"ל איננה בגלל

הבעיה הפוליטית אלא בגלל שיקולים

מקצועיים. כנראה שעל-פי הנוהג - - -

האמת ניתנת להאמר והיא שאנו

מדברים על דבר שאינו ידוע.

גם על-פי המצב הנוכחי קיימת

סתירה. אם מדובר על צה"ל - 90

יום כאשר המצב הנוכחי מראה 100 יום - יש כאן אי-התאמה.

90 יום בצה"ל להתרת החוזה.

התרת החוזה היא עניין יותר

מקצועי ולא כל-כך פוליטי.

אם הצבא יאמר שמטעמים מקצועיים

הוא זקוק ל-90 יום או ל-80 יום, על אף הזדהותי- עם גישתו של חבר-

הכנסת מרדכי וירשובסקי, אני אהיה מוכן לוותר על עמדתי.

אני מציע לשמוע בנושא הזה את

דעתו של שר הבטחון ולא לגבש עמדה לא לכאן ולא לכאן. אם הסיבה

היא פוליטית כי אז יש לנו בעיה. אם הסיבה היא מקצועית אזי אנו

חייבים לנהוג על-פי השיקול המקצועי של האנשים האחראים ואפילו

להגיע כדי שני סידורים שונים.

אולי אפשר לעשות הפרדה בדרגות?

החוק קובע הפרדה; הוא מפריד בין

קצין לחייל.

דיברתי עכשיו עם שר הבטחון והוא

אמר שאם יקצרו את התקופה לעובדי

המדינה ל-70 יום אין לו התנגדות - - -

אם כך סיימנו את הוויכוח.

זה עדיין לא מונע מחברי הוועדה

לחשוב שלקציני צבא צריך לקצר את

התקופה.

לפני שיצאנו להפסקה היתה כאן

הסכמה כללית על קיצור התקופה ל-70 יום. אם למישהו מחברי הוועדה

יש רצון להסתייג - זכותו. אני- אאשר את ההסתייגות.

אני מציע שבשעה ארבע נגיש את כל

רשימת ההסתייגויות ונצביע.

רשות הדיבור לחבר-הכנסת

רובינשטיין.

לי יש בעיה אחת שמעניינת אותי

יותר מכל דבר אחר; אני רציתי את

קיצור תקופת הצינון כדי שנוכל לקיים בחירות-ביניים לתקופה יותר

קצרה.

מה יקרה אם נשאיר את ה-100 יום

לגבי קציני צה"ל? - אני אינני מתנגד לכך וסבור שתקופת צינון

ארוכה יותר בצבא מוצדקת. אבל השאלה הנשאלת בהקשר הזה מדברת על-

כך שבסופו-של-דבר זה יטרפד את המטרה - - -

לא. אני הצעתי שיהיו שני

מסלולים; מסלול לבחירות מוקדמות

ומסלול לבחירות רגילות.

אם אני ארצה לחלק את החוק הזה

לשני חלקים תהיה לי בעיה כיוון שאני אצטרך לבוא למליאה ולבקש

לחלק - - -

תביא לקריאה השניה ולקריאה

השלישית נוסח.

זה לא פשוט.

לשיטתי כל מערכת הבחירות

הפנימיות צריכה להיות אסורה על עובדי מדינה אלא אם כן הם

יתפטרו.

לוח המועדים בנוי על יום הבחירות

לכנסת ועל הספירה אחורה. אילו הייתי אומר שאדם שרוצה להתמודד

על מיקומו ברשימת המועמדים חייב להתפטר 20 יום או 21 יום, או 30

יום או יום אחד לפני הבחירות, הייתי נמצא עושה משהו. אבל לא

שוב לעשות דבר כזה בדקה התשעים.



'יש לנו עוד מספיק הצעות חוק

שקשורות בחוקי הבחירות שעלינו להעביר עד השבוע הבא בקריאה שניה

ובקריאה שלישית. אם יאריכו את המושב - אין בעיה.

אפשר לקצר כאן את התקופה ל-70

יום ובאחת ההצעות הנוספות, תוך כדי התייעצות עם הגורמים הנוגעים

בדבר, נגיש תוספת של מסלול מיוחד לבחירות קצרות.

מקובל עלינו שחוקי בחירות נקבעים

תוך הסכמה עם המפלגות. בנושאים כאלה חיפשתי תמיד את הקונסנסוס

הרחב ולא הצבעה על חודו של יוד.

אם לא נספיק להעביר את החוק הזה

היום לקריאה השניה ולקריאה השלישית - בעצם לא עשינו כלום.

היום יצביעו על הצעתו של חבר-

הכנסת ורדיגר שאומרת שמקצרים את

התקופה ל-70 יום. אם זה מה שיקרה כי אז אני אגיש הסתייגות

כיוון שאני סבור שהתקופה הזאת צריכה לחול על כולם.

הצעת החוק של חבר-הכנסת ורדיגר

מדברת על קיצור הזמן ל-70 יום. אם מצביעים על הנושא הזה אני

אקבל אותו למרות שאני סבור שזה פרק זמן יותר מדי ארוך. אבל אם

יצביעו עכשיו על הנושא - למעט קציני צה"ל - אני אגיש הסתייגות.

אנו מתקנים את סעיף 56 לחוק

הבחירות.

ההצעות שעליהן דיבר היושב-ראש

שייכות לסעיפים אחרים.

אפשר, תוך כדי דיון בסעיפים

האחרים, להוסיף - - -

זה יהיה עניין חדש.

קיים קונסנסוס בוועדה על דבר

אחד. אני מעולם לא הבאתי דבר

בניגוד לעמדתן של המפלגות כי בסופו-של-דבר חוקי בחירות מחוקקים

יחד. אם אנשים באים ואומרים שכדאי לבחון את עניין המסלול הקצר,

אינני רוצה, אגב-אורחה, להחליט בעניין הזה. יש הסכמה לדון על

הנושא.

יש הצעה לא להכיל את התיקון של

ה-70 יום על קציני צה''ל.

הנושא הזה התגבש כאן כהסכמה.

אינני בטוח שהושגה לגביו הסכמה.

רשות הדיבור לחבר-הכנסת קופמן.

יש הבדל גדול מאד בין הצבא ובין

המערכת האזרחית. כלפי מפקד בצבא

יש משמעת עוורת של עשרות אלפי איש - - -

מה אתה מציע?

אני מציע שיהיה כתוב: למעט קציני

צה"ל.

אנחנו נצביע וחבר-הכנסת קופמן

יגיש הסתייגות.

בסעיף 56(א) יש מספר חלופות

הקובעות לגבי מי חלה ההוראה

להתפטר, כאשר חלופה 4 אומרת: מהיום חלים גם על קציני צבא בכל

דרגה שהיא בשירות קבע של צבא ההגנה לישראל.

באים לכאן חברים ומציעים שהקיצור

של ה-70 יום לא יחול על חלופה 4.

אני מעמיד להצבעה את ההצעה

שהתיקון לא יחול על חלופה 4.

הצבעה

ההצעה התקבלה

לחבר-הכנסת מרדכי וירשובסקי יש

זכות להגיש את הסתייגותו.

יש שורה של הסתייגויות שאני

מתכוון להגיש בקשר ההצעה הזאת.

אני מעמיד להצבעה את קיצור

התקופה ל-70 יום לגבי חלופות 1

עד 3.

הצבעה

ההצעה לקצר את התקופה ל-70 יום לגבי חלופות 1 עד 3

התקבלה ברוב קולות.

אני רוצה שירשם בפרוטוקול שיש

לי שורה של הסתייגויות - - -

כל חברי הוועדה יכולים להגיש את

הסתייגויותיהם עד שעה ארבע.

בשעה ארבע יונח החדק, על ההסתייגויות, על שולחן הכנסת.

(הישיבה הסתיימה בשעה 13.15)