הכנסת האחת-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 275

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

מיום גי, כ"ז בתמוז התשמ"ח - 12.7.88, שעה 11.30

חברי הוועדה;

אי קולס - היו"ר

י י ארצי

יי גיל

מי וירשובסקי

אוריאל לין

אמנון לין

די מרידור

רי פנחסי

אי רובינשטיין

מוזמנים;

חבר-הכנסת א' ורדיגר

ח' קאלו - שרות הבטחון הכללי

עי גרינבאום - " " "

א' גלזר - " " "

ש' זיו - " " "

ש' גוברמן - משרד המשפטים

עי אליצור - יי י'

יהודית צור - " "

יואל צור - " "

אי שפט - היועץ המשפטי למשרד הפנים

אי שיליית - המפקח הארצי על הבחירות,

משרד הפנים

תי אדרי - מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית

יועצת משפטית לוועדה; רי מלחי

די ואג

הקצרנית; חי בנקין

סדר היום!

א. תיקון התוספת הראשונה לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981.

ב. חוק לתיקון פקודת זכות יוצרים (מסי 5), התשמ"ח-1987.

ג, חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (הוראת שעה), התשמייח-1988 - מאת חברי

הכנסת רי אדרי ו-עי ברעם.

ד. שונות.

ה. חוק סדר הדין הפלילי (תיקון), התשמ"ז - 1987, מאת חברי הכנסת מי

וירשובסקי ו-א' אולמרט.

ו. חוק הרשויות המקומיות (בחירות - תיקון), התשמ"ח-1988, מאת חבר-הכנסת

מי וירשובסקי,

ז. חוק הבחירות לכנסת (נוסח משולב) (תיקון) (התפטרות עובדי מדינה וקציני

צבא), התשמ"ח-1988, מאת חבר-הכנסת מ' ורדיגר.



א. תיקון התוספת הראשונה לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981

היו"ר אי קולס;

אני פותח את הישיבה.

הנושא הראשון על סדר היום הוא תיקון התוספת הראשונה לחוק המרשם הפלילי

ותקנת השבים, התשמ"א-1981. בישיבה שהיתה לי אתמול עם אנשי שירות הבטחון הכללי

קיבלתי הסברים מפורטים בנושא זה ואני מציע שנאשר את התיקון הזה כהצעת שר

השמפטים, בלי שינויים. כיוון שאין התנגדות, סעיף זה מאושר פה אחד. אני מודה

לאנשי שירות הבטחון הכללי.

הוחלט;

לאשר תיקון התוספת הראשונה לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981

כהצעת שר המשפטים.

ב. חוק לתיקון פקודת זכות יוצרים (מס' 5), התשמ"ח-1987

אנו עוברים לנושא השני על העומד על סדר היום; חוק לתיקון פקודת זכות יוצרים

(מס' 5), התשמ"ח-1987. קיימנו מספר ישיבות בחוק זה וסיימנו את הדיון בשני

נושאים; הגדרת "תוכנה" והעונש המירבי של שלוש שנות מאסר. היתה בקשה לגבי נושא

נוסף, ואני מבין שהנושא נבדק במשרד המשפטים. מר צור, מה יש לך לומר לנו בנושא

זה?

יואל צור;

תיקון זה, כפי שבדקנו אותו, יש לו השלכות לא רק על החוק שבו אנו דנים, אלא

גם על חוק אחר כמו חוק זכויות מבצעים. הייתי אומר ששלושה דברי חקיקה יושפעו

הפקודה, החוק וחוק זכויות מבצעים. להערכתי כדאי לעכב את השלב הזה,

כי יש לכך השלכות על מרבית הסעיפים, ואזכיר מספר דוגמאות: יוצרים במשותף, זכויות

מוסריות, משך חיי התיקון הזה וכוי. לכן הייתי ממליץ מאד ללמוד את הנושא.

היו"ר אי קולס;

כדי לא לעכב את הדברים שהסכמנו עליהם הייתי מציע להחליט להעביר לקריאה שניה

ולקריאה שלישית במליאת הכנסת את שני הסעיפים שאותם סיכמנו פה אחד כאן בוועדה,

בהסכמת משרד המשפטים. הייתי מבקש ששר המשפטים יקח לתשומת לבו את הנושא שאתה מדבר

עליו, אמרתם לנו שאתם עוסקים ממילא בחוק מחשבים יסודי ואני מציע שתבדקו גם את

הנושא הזה, שמא תוכלו להגיע לאיזה שהוא קונסנסוס ולהגיש בהקדם הצעת חוק בנדון.

אני מבין שאין התנגדות לחעברת הצעת החוק לקריאה שניה ולקריאה שלישית במליאת

הכנסת, לא חוגשו הסתייגויות לחוק זה ולכן אין שום בעיה. להזכיר לכם, תיקנו שני

נושאים? העונש המירבי יהיה שלוש שנים וענין ההגדרה של תוכנה.

הוחלט;

לאשר אח הצעת החוק לתיקון פקודת זכות יוצרים (מסי 5), התשמ"ח-1988 ולהעבירה

לקריאה שניה ולקריאה שלישית בכנסת.

אני מודה לאלה שטרחו וגאו לדיון בנושא הזה,



ג. חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (הוראת שעה), התשמ"ח-1988

היו"ר אי קולס;

אנו עוברים לנושא הבא. הוספתי סעיף לסדר-היום של ישיבה זו. ועדת הכנסת

העבירה לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט את חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (הוראת

שעה), התשמ"ח-1987, מאת חברי-חכנסת רפאל אדרי ועוזי ברעם. החלטתי להוסיף סעיף זה

לסדר היום של ישיבה זו והוצאתי הודעה בנדון לחברי הוועדה. אני מייחס חשיבות רבה

לדיון בנושא זה מאחר שהוא משנה, לדעתי, את המערכה הקונסטיטוציונית שלנו לפיה יש

לקיים בחירות לא יאוחר ממועד מסויים.

אינני מתכונן ליצור סחבת, אבל אני חושב שהדיון בסוגיה זו בוועדה צריך להיות

מעמיק ויסודי, כי אנחנו עשויים ליצור תקדים קונסטיטוציוני חשוב ביותר במדינת

ישראל. לכן הייתי רוצה לשמוע מה עמדתם של גורמים נוספים בעת הכנת הצעת החוק

לקריאה ראשונה.

חבר-הכנסת מרידור, את מי אתה מציע להזמין?

די מרידור;

אני מציע לקיים דיון ולזמן את חברי הכנסת שהציעו את הצעת החוק.

היו"ר אי קולס;

זה ברור. הוספתי את הנושא הזה לסדר היום של ישיבה זו כדי שלא יאמרו שאנו

מעכבים את תחילת הדיון בחוק.

די מרידור;

אני מציע שאדוני היושב ראש יקבע כבר עכשיו את המועדים - יומיים או שלושה

ימים בשבוע הבא - לדיון בנושא הזה. איני יכול לשלוף מהשרוול שמות של אנשים שצריך

להזמין לדיון, אבל אין ספק שזה נושא קונסטיטוציוני רציני. צריך לקבוע במהירות

האפשרית ישיבת ועדה לדיון בנושא זה.

היו"ר אי קולס;

אם זה מקובל עליך, אם זה מקובל על חברי הוועדה, אני מציע שנתחיל בדיון ביום

שלישי בשבוע הבא, ויהיה סיפק בידי חברי הוועדה להכין עד יום שני רשימה של אנשים

שהם רוצים שנזמין לדיון. נקיים ישיבה נוספת גם ביום רביעי בשבוע הבא.

אי שיל"ת;

הנושא הוא גם קונסטיטוציוני וגם פוליטי, ואיני נכנס לצדדים האלה, אלא בקשה

אחת בפי, שאם מחליטים להפריד בין הבחירות לכנסת לבין הבחירות לרשויות המקומיות,

לא לקבוע אותן לחודש מרס אלא לסוף חודש מאי. הסיבה פשוטה. מתוך הנסיון המצטבר

ממערכות הבחירות שהיו ב-15 השנים האחרונות, מעולם לא הסתפקו במערכת בחירות בפנקס

העומד בתוקף, לכן גם כאן אני צופה שבדצמבר, אם אמנם יוחלט על הפרדה, תעלה בוועדה

זו או בוועדת הפנים הצעה להכין פנקס חדש לאותן הבחירות לרשויות המקומיות, בנוסח

החוק של חבר-הכנסת איתן, היינו לעדכן את הפנקס ליום הבחירות וכן הלאה. בארבע או

חמש מערכות חבחירות האחרונות לרשויות המקומיות ולכנסת זה תמיד קרה. אם נצטרך

להכין פנקס שיחיה מעודכן לחודש מרס, עם הצגה, עררים וערעורים, הצגת הפנקס תצטרך

להיות בתוך המהומה של מערכת הבחירות לכנסת, וזח לא סביר, לא רצוי ולא צודק כלפי

הציבור.



לכן כיוון שאני כמעט משוכנע שאכן ידרשו פנקס חדש, חשוב שנוכל להתחיל אותו

מיד אחרי הבחירות לכנסת, ואז הבחירות לרשויות המקומיות יוכלו להתקיים בצורה

מסודרת, עם פנקס סוב ותקין בסוף חודש מרס.

היו"ר אי קולס?

לקראת הדיון שיתקיים ביום שלישי בשבוע הבא אני מציע שתכין גם רשימה של

עלויות משוערכות בעקבות הדחיה ושינוי המועדים. חשוב שנדע מה ההבדל בין מועדים

שונים מבחינת העלויות וכוח האדם. למרות שאנו ערב פיזורה של הכנסת לא הייתי רוצה

שנקבל החלסות בחסף או חוקים לא סובים ולאחר מכן נצסער על כך. לכן אני מציע

שנקיים דיון מעמיק ויסודי ביותר, אבל באופן אינסנסיבי.

אם כן, אנו מסכמים שעד יום שני יכינו חברי הוועדה את רשימת האנשים שהם

מציעים להזמין לישיבת הוועדה שתתקיים, כאמור, ביום שלישי בשבוע הבא.

אמנון לין;

כיוון שהייתי עד עכשיו בוועדת החוץ והבסחון אני מבקש לדעת, לפני שאתה מסכם,

על מה מדובר.

היו"ר א' קולס;

הועברה אלינו לוועדה הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (הוראת שעה),

התשמ"ח-1988, מאת חברי הכנסת רפאל אדרי ועוזי ברעם, העוסקת בהפרדת הבחירות

לרשויות המקומיות מהבחירות לכנסת. אמרתי שכללתי נושא זה בתוספת לסדר היום של

ישיבה זו ושאני רוצה שנדון בו בצורה יסודית ומעמיקה, אבל מהירח - יסודיות לא על

חשבון המהירות ומהירות לא על חשבון היסודיות. נקיים ישיבה ביום שלישי בשבוע הבא

ואפילו נוסיף ישיבה ביום רביעי אם יהיה צורך בכך, הצעתי שעד יום שני יציעו

חברים בוועדה את מי להזמין לדיון. אם זה מקובל, סיכמנו את סדרי הדיון בנושא

הזה.

(ראה המשך ההתייחסות לנושא זה בעמי 13 לפרוסוקול)

ד. ש ו נ ו ת

ד' מרידור;

עד שחבר-הכנסת וירשובסקי ייכנס ונתחיל לדון בהצעת חוק סדר הדין הפלילי

(תיקון) אני רוצה להעלות בפני מליאת הוועדה עוד ענין אחד, אני חושב שבמצב הנוכחי

נעמוד בפני קשיים רבים ביום הבחירות ב-1 בנובמבר. יהיו הרבה מאד ערעורים מפני

שנושאים רבים נשארו עכשיו בלתי מוסדרים. הצבעת חיילים אינה מוסדרת על פי החוק.

אפשר לקיים את הבחירות כשהצבעת חיילים אינה מוסדרת, אבל התוצאה תהיה חמורה מאד.

בכל מערכת בחירות נהגנו להכניס תיקונים דרך הוראת שעה, ולפני חצי שנה

החלטנו - בוועדה הזאת במליאתה ואחר כך בוועדת המשנה לחוקי בחירות - לקבץ את כל

החוקים האלה בקודיפיקציה מיוחדת ולהכניס אותם לחוק העיקרי. הענין נדון היסב

בוועדת המשנה, עבר קריאה ראשונה, חזר לכאן, נדון שוב בוועדת המשנה, הגיע למליאה

ושם נתקע, הוספו, בדרך שהיא לא תקינה בעיני, שני תיקונים, אחד מהם ללא כל דיון,

והענין הועבר למליאה. ביקשתי מיושב ראש הוועדה לקיים רביזיה על ההחלטה ההיא

והובטח לי שהיא תקויים.

בינתיים ביקשתי לבדוק את הבעיות האלה. קיבלתי חוות דעת מפורטת ממשרד

הפנים, מהממונים על הבחירות, שאם החוק הזה לא יועבר ייתכנו מצבים חמורים מאד

ביום הבחירות, אני חושב שכבר היום אנחנו באיחור. אני מדבר אחרי שיחת עם יושב



ראש ועדת הבחירות המרכזית, עם סגניו, עם הנשיאות. יהיה, כמובן, בזבוז גדול של

כסף, כי אנחנו הולכים להדפיס פעמיים - פעם אתת במצב הנוכחי ופעם אחת במצב

שיתוקן, אם יתוקן.

לכן אני מבקש שהוועדה תעשה רביזיה, תקבל את הצעת החוק כפי שוועדת המשנה דנה

בה וכפי שהוועדה במליאתה דנה בו, בלי השינויים הנוספים שלא נדונו בוועדה - אהד

מהם לא נדון לחלוטין והם נתקבלו בישיבה בלי יושב ראש ועדת המשנה - כדי שנוכל

להחזיר מיד את הצעת החוק לקריאה שניה ולקריאה שלישית במליאה, עם כל התיקונים

הסכניים. אני מתרה בכולנו שאחרת אנחנו נביא למצב לא תקין - אני משתמש בביסוי

עדין - לקראת יום הבחירות. אנחנו גם מקשים מאד על ועדת הבהירות לתפקד. לדעתי,

כבר היום אין היא מתפקדת כמו שצריך וכבר היום אנחנו עומדים בפני פיגור בהדפסות.

אני מבקש בכל לשון של בקשה לגמור את זה היום, מחר נוכל להביא את זה מחדש למליאה

ולהעביר את החוק, כי אם לא נגמור את זה עוד השבוע, אנחנו פשוס לא נמלא את

תפקידנו כראוי, ואינני רוצה להשתמש בביטוי יותר חמור.

אני מבקש לא להיכנס עכשיו לנושא הזה, כי אני יודע מה יהיו בערך התוצאות אם

נקיים עכשיו הצבעה על רביזיה בסוגיה הזאת.

די מרידור!

אני מציע בכל זאת לדון ברוויזיה.

היו"ר אי קולס;

אני מציע שנשאיר את זה כטעון עיון.

אם כבר מדברים אנו במסגרת "שונות" הייתי רוצה להעלות פה עוד סוגיה. בשבועות

האתרונים הגיעו אלי לוועדת ההוקה, חוק ומשפט הרבה מאד הצעות הוק פרטיות שעניינן

בחירות.

די מרידור;

אני מודיע שאני לא אעסוק בהן.

לפי איזו פרוצדורה צריכים אנו לנהוג בענין זה? מדובר בהצעות חוק פרטיות,

למשל בנוגע לגילאי 18, רשימות, פתקי הצבעה, זמן ההתפתטרות של עובדי מדינה לפני

יום הבחירות. האם היית רוצה לדון בהצעות חוק אלה בוועדת המשנה ולהעביר אלינו את

המלצות ועדת המשנה, או שאתה מעדיף שנעמיס אותן על שולחן מליאת ועדת החוקה, חוק

ומשפט?

די מרידור;

אינני רוצה לדון וגם לא להגיש שום נושא למליאה, כי אני חושש מתיקונים שאינם

נוגעים לענין. כל חוק כרוך בתיקונים בנושאים אחרים. אני רוצה לגמור תחילה את

התיקון שעליו דיברתי. הרי לא יהיה טעם בדיון בוועדת המשנה, כי הדיון הטכני ישמש

מנוף להכנסת עניינים פוליטיים, ושוב ניתקע. אין טעם בעבודה של ועדת המשנה אם אין

מתחשבים בה. אינני מתכוון לדון בשום נושא אחר בוועדת המשנה עד שנושא זה ייגמר.

זה הנושא הדחוף ביותר שאותו צריך להבטיח כדי שהבחירות יהיו תקינות. גם הובטח לי

לפני חודשיים שהענין ייסגר, אך הוא לא נסגר,



היו"ר אי קולס;

מבחינת הפרוצדורה אם אתה מוכן שנדון בזה במליאת הוועדה, אין לי שום

התנגדות. בסך הכל אנחנו יכולים לדון בחקיקה הזאת במליאה.

ה. חוק סדר הדין הפלילי (תיקון), התשמ"ז - 1987

(מאת חברי-הכנסת מ' וירשובסקי ו-א' אולמרט)

היו"ר אי קולס;

אישרנו כאן בוועדה להנחה לקריאה שניה ולקריאה שלישית את התיקון לחוק סדר

הדין הפלילי, ומתברר שיש איזו שהיא בעיה טכנית. לא היתה כוונה שבמקרה של רצח,

למשל, שעליו חלה חובה של מעצר עד אחרי המשפט, תהיה סמכות לבית המשפט לצוות שלא

יהיה מעצר עד תום ההליכים. זאת לא היתה כוונת המציעים. נשמע דברי הסבר מנציגי

משרד המשפטים.

אוריאל לין;

אדוני היושב ראש, אינני רואה את הנושא הזה על סדר היום הכתוב. אנחנו

מתכוונים לדון בכך היום?

היו"ר אי קולס;

אני הוספתי את הנושא הזה לסדר היום. הבעיה היא טכנית, כי איני רוצה לדחות

את הנחת החוק על שולחן הכנסת.

מ' וירשובסקי;

מליאת ועדת החוקה, חוק ומשפט בראשותי, בהסכמת היושב ראש, אישרה את התיקון

הזה פה אחד.

אוריאל לין;

אני רוצה להוסיף הסתייגות לתיקון הזה, אדוני היושב ראש, כי אני מתנגד לכל

התיקון. אני מודיע בזה לפרוטוקול שאני מתכוון להגיש הסתייגות.

היו"ר אי קולס;

מאחר שהתיקון אושר בוועדה אין לנו ויכוח על הענין העקרוני, ואתה רשאי להגיש

והסתייגויות. התעוררה רק בעיה טכנית מסויימת, והגבי צור תסביר אותה. החלטתי

להוסיף את הנושא הזה לסדר היום כדי לראות את הניסוח. כאמור, העיקרון עצמו אושר

ואין בעיה,

אבל נושא זה לא היה על סדר היום ולא היה בתיקון האחרון לסדר היום. אני

מתנגד לדיון בשלב זה ואני מעדיף שהדיון יתקיים מחר או בשבוע הבא כדי שתהיה לי

שהות ללמוד את הענין.

הוועדה סיימה את הדיון לגופו של ענין. כשמתעוררות בעיות שחן רק ניסוחיות

הנוהג בוועדה הוא שאפשר לדון בכך בלי לקבוע את זח במיוחד על סדר חיום, כי אין

שינוי ענייני במה שהוועדה החליטה.



אוריאל לין;

איר אני יכול לדעת אם הבעיה ניסוחית אם לאו? אולי היא מהותית? איך אני

יכול לקבוע זאת? זה חוק מאד חשוב.

היו"ר אי קולס;

למען האמת לולא הטעות הטכנית חוק זה היה מונח כבר על שולחן מליאת הכנסת

לקריאה שניה ולקריאה שלישית, וסביר להניח שאתמול היתה הכנסת מצביעה עליו בקריאה

שניה ובקריאה שלישית. לכן הדיון הוא כדין. תרשה לגבי צור להעיר את מה שיש לה

להעיר בנושא זה, ואז נחליט מה לעשות עם זה.

יי צור;

אציג את הבעיה שהתעוררה. התגלתה סתירה בין הנוסח המוצע בתיקון סעיף 21 לבין

סעיף אחר בחוק סדר הדין הפלילי, סעיף 34 הקובע עבירות שבהן אין לשחרר בערבות,

כלומר בית משפט אינו מוסמך לשחרר את החשוד. אלה עבירות על בטחון המדינה, עבירות

לפי פרק זי בחלק בי לחוק העונשין ועבירות רצח שהעונש עליהן הוא מאסר עולם חובה.

בתיקון סעיף 21 כפי שהוצע על ידי הוועדה נתנו לבית משפט שיקול דעת. כלומר,

בכל האופציות שהוצעו בסעיף הכוונה היתה שבית המשפט יהיה מוסמך לצוות על מעצר או

על שחרור. אחת האופציות - כוונתי לזו שבסעיף (א2) - מדברת על אותן עבירות שסעיף

34 מתייחס אליהן, דהיינו עבירות של רצח שהעונש עליהן הוא מיתה או מאסר עולם חובה

ועבירות על בטחון המדינה.

יש כאן אי-התאמה נוספת כי בעוד שסעיף 34 מדבר על כל פרק זי לחוק העונשין

הרי סעיף (א2) מדבר על סימנים בי ו-די שעניינם בגידה וריגול. התוצאה היא שכאן

אנחנו מעניקים סמכות, בעוד שלפי סעיף 34 אי אפשר בכלל לשחרר. משמע שבסעיף אחד

אנחנו נותנים לבית משפט בעבירות מסויימות, דחיינו - אני אומרת זאת בצורה כללית -

עבירות על בטחון המדינה ועבירות רצח, שיקול דעת לעצור או לשחרר בכלל, בעוד

שבסעיף אחר אנחנו מצווים עליו לא לשחרר בערבות. יש כאן סתירה.

יש שתי אפשרויות לתקן את הסתירה הזאת, ואני ניסחתי את שתי האופציות. אנחנו

מדברים כאן על השלב של מעצר עד תום ההליכים, בעוד שסעיף 34 מדבר על כל השלבים,

גם על המעצר המשטרתי וגם על כל שלבי המעצר עד להגשת כתב אישום. אופציה אחת היא -

אינני מנסחת כרגע אלא מציגה את הענין העקרוני - להשאיר את המצב הקיים ובחלק של

עבירות על בטחון המדינה ועבירות רצח לא לתת שיקול דעת לבית המשפט, דהיינו אם

קיימת תשתית ראייתית - וההנחה היא שקיימת תשתית כזאת, כי זה לאחר הגשת כתב אישום

- בית המשפט יהיה מצווה להורות על מאסר. אופציה שניה היא ללכת בעקבות אותם

העקרונות שהינחו בעצם את מתקני סעיף 21 ולומר: כיוון שמדובר על שיקול דעת בשאר

העילות צריך לתקן את סעיף 34 ולכתוב שגם בעבירות אלה יש שיקלל דעת לבית המשפט.

אבל אז צריך לומר שסעיף 34, ככל שהוא מדבר על מעצר עד תום ההליכים, לא יחול על

סעיף 21. כלומר, זח יגבר.

אני חושבת שיש כאן אי-התאמה טכנית, ומן ההכרח להתייחס לסתירח הזאת, אבל

הוועדה צריכה לתת דעתה במובן ערכי מה היא רוצה.

ר' פנחסי;

לא היתח רוויזיה בענין חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (הוראת שעה), אדוני

היושב ראש.



היו"ר אי קולס!

נכנסת לוועדה אחרי שקיימנו את הדיון. אנחנו דנים עכשיו בנושא אחר,

חבר-הכנסת פנחס-.

היושב ראש הודיע אתמול בפירוש שהדיון יתנהל ביום - - -

היו"ר אי קולס!

על איזה דיון אתה מדבר? כאן זאת לא ועדת הכנסת. אתה מתפרץ באמצע הדיון

בנושא אחר. תחילה נסיים את הדיון בנושא זה.

קודם נקבע בסעיף 21(א) שיקול דעת לעצור עד תום ההליכים בשלב שלאחר הגשת כתב

אישום. באה הכנסת וקבעה לבית המשפט מספר עילות שבהן הוא יהיה מוסמך לעצור עד

תום ההליכים. אם כן, מצד אחד קובעים עילות, ומצד אחר אומרים שבאותן עילות

משאירית את ענין השחרור או המעצר לשיקול בית המשפס. אחת העילות שנקבעה לפי

התיקון היא! עבירה על סעיפי בסחון המדינה ועבירות רצח. לפי המצב הקודם לא היה

שיקול דעת לבית המשפט בעבירות אלה ובעצם הוא לא היה יכול לשחרר את הנאשם.

והתיקון נועד לקבוע שגם לגבי עבירות אלה יהיה שיקול דעת?

לא. לא היתה בשום אופן כוונה להחיל את התיקון על עבירות מהסוג הזה. לכן

ההערה של גבי צור במקומה.

יי צור!

גירסה אחת שמחילה את התיקון גם על עבירות על בסחון

המדינה ועבירות רצח, וזה נוסח בי, ונוסח אי משאיר בעצם את המצב הקיים אבל מוסיף

הבהרה שהיא מחוייבת המציאות.

אבל למה חיה צורך לעשות את כל התיקון הזה?

היו"ר א' קולס;

אבל הצעת התיקון נתקבלה כבר פה אחד בוועדה. על מה אתם מדברים?

אוריאל לין;

השיטה הזאת של חסיפת חוקים צריכה להיפסק. בדיון שבו לא נמצאים חברי הוועדה

מעבירים חוק מחותי נזה.



די מרידור!

לא השתתפתי בדיון בוועדה על התיקון עצמו.

אוריאל לין;

חבל מאד שלא השתתפת.

די מדידור;

ישבתי באותו הזמן בוועדת החוץ והבטחון ואני מצטער שלא השתתפתי בדיון בתיקון

כי הנושא קרוב ללבי, אבל היום אנחנו דנים בשאלה אחרת לגמרי. הענין הוא טכני.

הוועדה כבר אישרה את התיקון הזה. יש שני נוטחים שהגבי צור הציעה. הנוטח האחד הוא

באמת התאמה טכנית, ואילו הנוטח האחר הוא ענין מהותי ביותר. דומני שנוטח אי תואם

בדיוק את כוונת המציעים. כלומר, אין פוגעים בכלל שנקבע, שבעבירות שעונשן מיתה או

מאטר עולם אין משחררים. הכוונה היתה שבעבירות אחרות שבהן אולי 0%ו מהעצורים

מגיעים אחר כך למשפט ייקבע טדר מטויים - לא כל אחד ייעצר, אלא יהיו מעצרים

בתנאים שהחוק קובע. לכן אין לי טפק שאם אנו מתייחטים לענין הטכני אין לנו אלא

לקבל את נוטח אי של גבי צור ולומר שטעיף 34 גובר, לא היתה כוונה לגעת בו ואיננו

נוגעים בו, ובכל העבירות האחרות יחול הכלל החדש שבטעיף 21. לדעתי, אין דרך אחרת.

אוריאל לין;

מדובר בנושא כבד משקל, ואני מציע שנשמור על כבודה של ועדת החוקה, חוק

ומשפט. נכון שפורמלית אפשר לקבל חוקים גם כשלא משתתפים בדיון חברי ועדה פעילים,

כמו חבר-הכנטת דן מרידור וחבר-הכנטת אוריאל לין וחבר-הכנטת אמנון לין. יחד עם

זאת החוק הזה עוטק בנושא מאד עקרוני: מחי נותנים לאדם החשוד בביצוע עבירה, לרבות

מי שחשוד בביצוע עבירת הריגה, להתהלך חופשי עד שעת הדיון. אני לא השתתפתי בדיון.

אני רואה לפני מטמך שהגישו לי עכשיו. תאמינו, אפילו אינני יודע מה הוא המטמך

הזה.

מי וירשובסקי;

הוא ניתן לך לפני חודשים.

אוריאל לין;

אני מצטער מאד, חבר-הכנטת וירשובטקי, הוא לא ניתן לי. אני אף לא יודע מה

משמעות המטמך הזה שהוגש לי עכשיו. הבעיה שהעלתה גבי צור היא לדעתי בעיה מורכבת.

לפחות אני לא הבנתי אותה עד הטוף, ואנחנו כן מתבקשים להחלטה. אני מבקש שהוועדה

תחליט על פי טעיף 124 לתקנון להחזיר את הדיון לוועדה, כדי שחברי ועדה שחוק זה

חשוב להם ישתתפו בדיון, ואני גם רוצה לתת טיבה נוטפת. אני תושב שלא טוב הדבר

שתגרי כנטת המציעים הצעת חוק פרטית ינהלו את הדיון באותה הצעת חוק בנוכחות מיעוט

משתתפים בוועדה. אני יודע שמבחינה פורמלית זה בטדר, אבל מבחינה עניינית לא טוב

הדבר שאותם חברי כנטת המציעים הצעת חוק פרטית בוועדת החוקה, חוק ומשפט ינהלו את

הדיון במצב של מיעוט משתתפים. לדעתי, זה מאד לא בריא. החוק הוא חוק רציני. אני

גם רוצה לרשום בו הטתייגויות, אני רוצה להתעמק בבעיה שהועלתה היום, אני רוצה

להיות בטוח במה שהוועדה עושה. אני מבקש מאד שנשמור על מטורת של דיונים רציניים

בוועדת החוקה, חוק ומשפט ושנחזיר את הנושא הזה לדיון בוועדה.



מי וירשובסקי!

ראשית, חוק זה מתגלגל בוועדה חודשים ארוכים. התקיימו בו הרבה דיונים,

בהשתתפות היועץ המשפטי, פרקליט המדינה, המשנה לפרקליט המדינה, פרופי פלר,

והבר-הכנסת אולמרט ואני שינינו את הגישה הכללית בחוק ובמקום הפירוט בטעיפים

התייחטנו לאי-אלו עקרונות כלליים.

אוריאל לין;

אני השתתפתי בכל הדיונים ובטיכום לא השתתפתי, כי בתרתם לכם מועד שבו לא

יכולתי להשתתף בוועדה. בחרתם דיון בתקופת בחירות כדי לגמור את החוק הזה.

מי וירשובטקי;

כאן נעשה אחד הדברים המכוערים ביותר כי, ראשית, היושב ראש הקבוע של הוועדה

ביקש ממני לנהל את הישיבה.

היו"ר א' קולס;

אמת.

מי וירשובטקי;

והוא אמר איזה חוק להביא. הוא אמר; קח ותגמור את החוק הזה. כינטתי את

הוועדה. היו ארבעה חברי ועדה; חברי הכנטת דוד ליבאי, אמנון לין - - -

אוריאל לין;

אותם חברי ועדה שלא השתתפו בדיון בדרך כלל. זאת לא המטורת של הוועדה הזאת.

אנחנו מלווים חוק בעבודה קשה ובטוף מעבירים אותו ברגע האחרון.

אמנון לין;

אני לא השתתפתי.

מ' וירשובסקי;

לאחר דיון ממושך התקבל החוק פה אחד והוא כלל תיקונים רבים שהוצעו על ידי

משרד משפטים ואחרים. למעשה היום חוק זה כבר היה צריך לחיות חלק מטפר החוקים.

אוריאל לין;

עובדה היא שלא הכנתם את החוק כפי שצריך, ולא, לא היו באים לתקן אותו.

לא התקיימה ישיבה אחת בהעדר נציגי משרד המשפטים. אם משרד המשפטים מעיר היום

הערה, אני שמח שחוא מעיר אותה, אגל הוא היה יכול להעיר הערה זו לפני גן.

אני מציע לקבל את התיקון בגירטה שאימץ כאן חבר-הכנסת מרידור ולהעביר את

החוק לקריאה שניה ולקריאה שלישית, כאמור, זוז חוק שאושר כאן פה אחד, לאחר דיונים

ממושכים. זה שחבר-הכנסת אוריאל לין אינו יכול להעלות בדעתו שישחררו חשודים



בערבות - אני יכול להבין, אבל מדובר בחוק טוב שנתמך על ידי לשכת עורכי הדין ועל

ידי כל חברי הוועדה שהשתתפו בדיון. החוק נדון זמן ממושך ולא נחטף, והוא לא נדון

מאחורי גבו של מישהו, אלא לפי בקשת היושב ראש הקבוע של הוועדה.

אוריאל לין;

אבל זה נעשה בהעדרם של חברי ועדה פעילים.

היו"ר אי קולס;

חבר-הכנטת אוריאל לין, עם כל הכבוד וההכנעה, אם חבר הכנטת לא לבא לישיבת

ועדה, זו אחריותו, ואומר גם מה הטיבה. הנה גם היום חטרים כמה חברי ועדה, וזה

המצב בכל ישיבה.

אוריאל לין;

לא צריך לעשות זאת ביום של בחירות.

לא נקבע שהכנטת אינה פועלת בחודשים שלפני הבחירות הפנימיות, וביום הבחירות

הפנימיות לא היתה ממילא ישיבה של הוועדה.

הנושא הזה נדון למעלה משנה או שנתיים בוועדת החוקה חוק ומשפט. אני אישית,

יחד עם גבי מלחי, הזדמנו גם ללשכת היועץ המשפטי לממשלה לדיון מעמיק מאד, כהכנה

לדיונים פה בסויה זו. אני חושב שהסוגיה של מעצר עד תום ההליכים היא אחת הטוגיות

הכבדות ביותר שהעטיקו אותי במהלך הקדנציה הזאת, ואין טפק שנושא העטיק גם את

המערכת המשפטית של מדינת ישראל, אם בגין עבירות של בעלי צווארון לבן ואם בגין

עבירות אחרות, כאשר אנשים ישבו במעצר עד תום ההליכים ופתאום הטתבר שאין שום טיבה

להחזיק אותם במעצר, וזאת בתנאים המיוחדים של המעצר בישראל, ואל נתעלם לרגע מתנאי

המעצר.

כשהועבר החוק לוועדה לאחר קריאה טרומית, הוועדה אימצה את העיקרון המונח

ביטוד הצעת החוק של חברי-הכנטת אולמרט ווירשובטקי. בכמה פגישות שקיימתי במשרד

המשפטים התברר לי שמשרד המשפטים רצה לאמץ את הצעת החוק בצורה זו או אחרת.

ההתלבטות היתה כל הזמן לא טביב העיקרון אלא טביב ניטוחו, כלומר מתי יכול בית

המשפט להחליט, איך, מה יהיו החריגים וכן הלאה.

כשבאתי וביקשתי מחבר הכנטת וירשובסקי להעלות את הנושא ולסיים אותו ידעתי

שאין זה ענין שבעיקרון אלא ענין שבניטוח.

אוריאל לין;

אני רוצה לתקן את דבריך, לי היתה התנגדות עקרונית ומהותית.

היו"ר א' קולס;

עם כל הכבוד לכל אחד מחברי הוועדה ולמשקל הטגולי שלו, עדיין הוא רק אחד

מתוך ארבעה-עשר. היה רוב מוחלט ומוצק בוועדה הזאת בעד העיקרון. הוועדה לא תמנע

מחבר ועדה שיש לו הסתייגות להגיש הטתייגותו ולנטות לשכנע את חברי הכנטת במליאה.



אשר לניסוח, אני מציע שגב' מלחי וגבי צור יכינו עד לישיבה הבאה ביום שני

נוסח לפי העיקרון שהביע חבר-הכנסת דן מרידור ושמשקף אח דעת חברי הוועדה כאן. לא

נקיים אח הדיון ביום שני, כי אני רוצה שלרשוח הברי הוועדה יעמדו לפחות

עשרים-וארבע שנוח מרגע קבלח הנוסח ועד ההחלטה. אם חבר-הכנסת אוריאל לין ירצה

להעלות טיעונים מסויימים, הוא יוכל לעשות זאת ביום שלישי בשבוע הבא.

מ' וירשובסקי;

רק הוכחתי לחבר-הכנסת אמנון לין שהוא היה בישיבה.

מתי יגיע החוק לקריאה שניה ולקריאה שלישית?

היו"ר אי קולס;

בשבוע הבא. תוך יום הוא יכול להגיע לקריאה שניה ולקריאה שלישית. אין בעיה

טכנית. נסכם את הענין בקדנציה הזאת.

אולי איני מחדשת דבר בכך, אבל אני רוצה לומר שהנושא שעמד לדיון בוועדה

לא חיה מעולם נגיעה באותם סעי0ים הקובעים במפורש שאין שחרור בערבות. היקף הנושא

היה מוגבל תמיד לאותם תחומים בהם יש שיקול דעת לבית המשפט. מבחינת זאת הצעתה של

גבי צור היא רק ניסוחית. חיא אינה נוגעת לשום דבר מהותי.

אוריאל לין;

לא, אני מצטער מאד, היא לא ניסוחית. זו תפיסח צרה של החוק. נעשה פה מעשה

חמור.

היו"ר אי קולס;

חברי הכנסת, אני כבר סיכמתי את הענין הזה.

אמנון לין;

אדוני היושב ראש, לפני שאתה עובר לנושא הבא, אני מבקש להעיר הערה. כשבאתי

היום לכאן מוועדת החוץ והבטחון הייתם כבר באמצע הסיכום בנושא חוק הרשויות

המקומיות (בחירות) (הוראת שעה), מאת חברי הכנסת עוזי ברעם ורפאל אדרי. אני מבקש

רוויזיה של הצבעה או של הדיון.

היו"ר א' קולס;

לא היתה החלטה. אין על מה לעשות רוויזיה. אינך רוצה לדון בצורה אינטנסיבית

בהצעת חוק זו? החלטנו לדון בהצעת החוק בשבוע חבא וביקשתי מחברי כנסת חרוצים

שנזמין מומחים לנושא להעלות את הצעותיהם עד יום שני, כי לאחר מכן לא אקבל בקשות

להזמין אנשים לוועדה בנושא זה.

כלומר, אתת קבעת את הדיון לשבוע חבא.



היו"ר א' קולס;

חבר-הכנסת אמנון לין, אנחנו דנו בבעיות המתעוררות כתוצאה מהצעת תוק זאת.

ר' פנחסי;

גם אני מבקש להתייחס לענין זה. אני ממלא מקומו של חברי, חבר-הכנסת שמעון

בן-שלמה, בוועדה. בתוספת לסדר היום של ישיבה זו נכללה הצעת החוק בענין הפרדת

הבחירות. לידיעת היושב ראש, היום הועלתה בוועדת הכנסת השאלה לאן להעביר את הצעת

החוק. אני חבר ועדת הכנסת ואני רוצה שהדברים יהיו ברורים. אנחנו הגשנו בקשה

לרוויזיה בנושא הזה - - -

היו"ר אי קולס;

תבר-הכנסת פנחסי, אני מצטער, את כל הטענות האלה תטען בוועדת הכנסת. הצעת

החוק הועברה כדת וכדין לוועדת החוקה, חוק ומשפט כדן וכדין, וסדר היום של

הישיבה נקבע לפי תקנון הכנסת.

רי פנחסי!

אדוני היושב ראש, לפי תקנון הכנסת צריך לקבל את אישור המליאה ולא לנהוג

כגנבים, להעמיד את החוק להצבעה כשהוא לא היה על סדר היום.

היו"ר אי קולס!

אתה מתפרץ לדלת פתוחה, חבר-הכנסת פנחסי. אתה לא השתתפת בדיוני הוועדה הזאת.

נושאים מועברים אלינו מוועדת הכנסת, במכתב של יושב ראש ועדת הכנסת, או שמזכיר

הכנסת מעביר אותם אלינו. משהועבר נושא לוועדה אני קובע מתי הוא יעמוד על סדר

היום, ולפי התקנון יש לי זכות מלאה לקבוע את סדר היום של ישיבות הוועדה.

הנושא שהעלה חבר-הכנסת פנחסי אינו נוגע לענייננו, אך מאחר שהוא כבר העלה

אותו אני רוצה להעיר שהמשכן הטבעי של הצעת חוק זו הוא ועדת החוקה, חוק ומשפט.

ר' פנחסי;

אני בעד זה שהוא יעבור לוועדת ההוקה, חוק ומשפט, אבל צריך לנהוג על פי

הפרוצדורה המקובלת. אתם טוענים שאתם רוצים לנהוג על פי התקנון, ולפי התקנון כל

החלטה של ועדת הכנסת מקבלת את אישור המליאה.

אמנון לין;

כשנכנסתי לחדר הוועדה כבר הייתם באמצע הסיכום. אני חשבתי שוועדת הכנסת

קיבלה החלטה.

ואכן ועדת הכנסת קיבלה החלטה. אני קיבלתי מכו1ב.



ו. חוק הרשויות המקומיות (בחירות - תיקון), התשמ"ח - 1988

(מאת חבר-הכנסת מ' וירשובסקי)

מי וירשובסקי;

בשבוע שעבר סיכמנו את חעקרונות ובעקבות זאת הוכנח חצעה. נוסח חחוק חיח חרבה

יותר רחב, אדוני היושב ראש, אבל בעקבות דיונים שהתקיימו כאן בראשתו של חבר-חכנסת

אוריאל לין - זה לא חיה בתטף, זה היה דיון מסודר וענייני - סוכם על עקרונות

מסויימים, כלומר להגביל את הצעת החוק לרשימת מועמדים ברשות המקומית שיש לה קשר

עם רשימת מועמדים לכנסת. אמרנו שאם פוסלים רשימה לכנסת מהסעמים שחוק יסוד: הכנסת

מאפשר לפסול על פיהם - גזענות וכוי - אפשר גם לפסול את כל הרשימות ברשויות

המקומיות הקשורות לאותה רשימה, מתוך הנחה שאם המחוקק קבע עילות מסויימות שבגינן

אפשר לשלול ממישהו את הזכות לרוץ לבחירות, זח נכון גם לגבי הבחירות לכנסת וגם

לגבי הבחירות לרשויות המקומיות. החוק צומצם לנקודה הזאת.

שנית, נקבע שאלה תהיינה הוראות שעה מפני שאנו רוצים להספיק לחוקק חוק זח

לבחירות הקרובות, בין שתתקיימנה ב-ו בנובמבר ובין שתתקיימנה לאחר מכן אם יתקבל

חוק הפרדת הבחירות. בבוא הזמן אפשר יהיה חוק יסודי. כל המועדים שנזכרו בהצעת

החוק שלי בוסלו ונעשתה התאמה לנקודה הספציפית הזאת שאני דיברתי עליה.

אני מבין שהחוק הזה הוכן על דעת משרד הפנים, על דעת משרד המשפסים וגם מתוך

שיתוף פעולה עם היועצת המשפטית של ועדת החוקה, חוק ומשפט ואני מבקש שחוועדח תאשר

אותו כדי שאפשר יהיה לקבל אותו בקריאה ראשונה במהירות האפשרית, אני רק רוצה לומר

שאם לא נתקן את החוק ברוח זה - בצורה מצומצמת - הרי למשל רשימתו של כהנא, אם

תיפסל לכנסת, תוכל לרוץ ללא הגבלה בכל אתר ואתר ברשויות המקומיות. כך נימצא

סוגרים את הדלת בפני גזענות ופותחים את החלון. לכן חשוב שהצעת החוק חמצומצת

תעבור.

אני רוצה לומר מספר דברים בקצרה, אבל הנושא רציני בעיני. ראשית, כיוון

שהייתי בין היוזמים בזמנו של התיקון לחוק יסוד: הכנסת וחוק הבחירות כדי לאפשר

פסילת רשימות השוללות את אופיה הדמוקרטי של המדינה או את קיומה של ישראל כמדינתו

של העם היהודי או שמסיתות לגזענות - אני חושב שחבר-הכנסת וירשובסקי עשה נכון

שניסה לסתום את חמוצות האלה ב-160 רשויות מקומיות בארץ. גם ראינו בעבר

התחכמויות כאלה וראינו מקרים שבהם רשימות כאלה, שכל אחד מאתנו חושב לפי חשקפתו

שהן צריכות להיפסל, רצות גס לרשויות המקומיות, ולא צריך להרשות את הפריצה הזאת.

לכן אני מברך על התיקון המוצע,

אגל אני שואל כמה שאלות מעשיות. שאלה מעשית אחת נוגעת ללוח הזמנים. אם אני

זוכר נכון, לפי חוק הבחירות החלטה של ועדת הבחירות המרכזית, הנתונה לערעור לבית

המשפט העליון, תינתן 14 יונו לפני הבחירות. זאת אומרת שהרשימה הופכת להיות רשימה

מנועה ביום ה-14 לפני יום הבחירות. אני מאמין שיחיו בערך 700 ערעורים, ואם לא

700, אז 400, אולי 200, מכל מקום יחיו הרבה מאד ערעורים.

אתן דוגמה. נניח שרשימה בכפרים הערביים תחיה קשורח לרשימה מרכזית שתיפסל.

אני מגיא את זח כדוגמה תיאורטית, אגל היא לא רחוקה מהמציאות, ויש נניח 100 או

150 רשויות מקומיות גאלה. אני מניח שיחיו 150 ערעורים כאלח. אם רשימת כחנא או

ושימח אחות תיפסל, אני מניח שיש לה עשרות רשימות מקומיות. יכול לחיות שגס יהיו

מעבר לזה. הטענה אם ושימח קשורה או לא קשורה גס היא צריכה לחידון אחר כך. יש

רשימח מנועח ויש ושימח קשווח לרשימה מנועה. אני יכול לטעון, למשל, שושימת

האחווה המוסלמית קשורה לרשימה ערבית מסויימת שנפסלה. בכל זה יצטרך לחכויע שופט

בית המשפט העליון, יושג ראש ועדת הבחירות ,לאחר התייעצות עם סגניו.



עכשיו אני רוצה להתייחס גם לצד הפורמלי וגם לצד המהותי. פה אנו דנים -

ועשינו את זה במודע - בשלילת זכות מאד יסודית של האזרה. לא יעלה על הדעת, גם

בגלל כללי הצדק הטבעי וגם בגלל כל מה שאנחנו עושים פה, שבההלטה כזאת לא תינתן

זכות שמיעה לצדדים.

שי גוברמן;

זה נאמר.

די מרידור;

אני חושב שלהחליט ב-100, 200 או 300 ערעורים במשך ימים ספורים, עם זכות

שמיעה ליועץ המשפטי לממשלה, ואולי גם עדויות, תצהירים ודרכים אחרות של שירות

הבטחון או של מי שיהיה קשור לענין הזה ושל 100 או 200 מערערים - זה דבר בלתי

אפשרי, ואם יומיים לפני יום הבחירות תהיה החלטה אם הרשימה יכולה לרוץ אם לאו, זה

דבר בלתי סביר לחלוטין. לכן השאלה שלי היא טכנית לגמרי: האם החוק הזה ישים, או

שהוא יכניס אותנו למצב בלתי אפשרי לחלוטין.

אם החוק הזה מכניס אותנו למצב בלתי אפשרי לחלוטין, השאלה הנוספת היא מה

הפתרון. אינני מציע לוותר על התיקון הזה. אני מציע לחשוב אולי על לוח זמנים

שיאפשר החלטה אחרת. אולי זה מחייב גם תיקון של החוק היסודי - אני קצת נזהר, אני

רק מעלה את זה כרעיון. אולי זה מסוכן, אבל אפשרי שההחלטה תהיה בידי בתי משפט

מחוזיים. אני חושש פה מהחלטות שונות בבתי משפט מחוזיים שונים . אני יודע את

הבעיה אבל מצד אחר, כיוון שאלה רשויות מקומיות ייתכן שדי בבית משפט מחוזי.

לצערי, אינני רואה פתרון. אני מעלה בעיה שאני מציע שנחשוב עליה לפני שאנו

מחוקקים את החוק הזה, כי מי יודע מה יהיה באותם שבועיים מטורפים. אגב, בשבועיים

אלה יושב ראש ועדת הבחירות וועדת הבחירות עסוקים מאד מאד בהרבה דברים אחרים חוץ

מאשר ערעורים.

היו"ר אי קולס;

העיקרון של ההצעה ברור, אבל שורש הבעיה הוא כצורה בה כתובה הצעת החוק.

מנסים להצמיד כאן את הבחירות לרשויות המקומיות לבחירות לכנסת. אנחנו צריכים

לראות את מלאכת הבחירות לרשויות המקומיות כמיקשה נפרדת ממלאכת הבחירות לכנסת.

הרי חוק זה צריך לעמוד לא רק כשהבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות מתקיימות יחד

אלא גם כשהן מתקיימות בנפרד.

נניח שתקום מחר רשימה שעוד לא התמודדה לכנסת. בינתיים היא מתמודדת לרשויות

המקומיות. אתה אומר, חבר-הכנסת וירשובסקי; איני רוצה שבבחירות לרשויות המקומיות

תתמודד רשימה שיש לה מצע גזעני או שהיא קשורה או עשויה להיות קשורה לרשימה שיש

לה מצע גזעני. אני יכול להקים מחר רשימה מקומית שזה יהיה הדגל שלה. אם אתה כבר

מגיש הצעת חוק כוללת שבאה להשלים את התיקון שקיבלנו בחוק יסוד: הכנסת, צריך לדון

גסוגיה זו.

זה היה בהצעה המקורית של חבר-הכנסת וירשובסקי.

היו"ר א' קולס;

חבר-הכנסת מרידור העלה כאן מספר בעיות.



מי וירשובסקי;

הוא לא העלה בעיות, הוא הזכיר בעיות שאנחנו דנו בהן בוועדה.

היו"ר אי קולס;

אתה מציע הצעת חוק שהיא בגדר הוראת שעה לכנסת אחת ובכך אתה פותח מיקשה

גדולה של בעיות טכניות.

אולי רק הבהרה. הצעת החוק שלי כללה התייחסות נפרדת עם מועדים, ואני הצעתי

לשנות מועדים כדי לענות על הבעיות שמעלה חבר-הכנסת דן מרידור, כי היינו ערים להן

גם כשהצעתי את החוק.

אדוני היושב ראש, אינני יודע מה יקרה עכשיו, אם יקיימו את הבחירות יחד או

בנפרד. אם יתקיימו יחד ולא תהיה שום הוראת שעה, התוצאה תהיה שאם כהנא, למשל,

ייפסל בבחירות לכנסת, הוא יוכל לרוץ ברשימות המקומיות. אני רוצה למנוע זאת. לכן

צומצמה הצעת החוק תוך התחשבות בכך שאפשר יהיה להתגבר מבחינה פורמלית על הקשיים

שעורר חבר-הכנסת דן מרידור על ידי הוראת שעה. אם תהיה הפרדה והבחירות לרשויות

המקומיות יידחו עד אחרי ה-ו בנובמבר, ייתכן שלא צריך לקדם את התיקון הזה ואפשר

לפעול בקצב איטי יותר, אבל אם לא תהיה הפרדה, אנחנו עלולים להגיע ל-1 בנובמבר עם

פירצה שכולנו רוצים לסתום אותה.

לכן הצעתי היא להעביר את החוק הזה לקריאה ראשונה כהוראת שעה. בינתיים

נחכים יותר בסוגיה של הפרדת הבחירות או אי-הפרדתן. אם תהיה הפרדה - אני אישית

מקווה שאכן כך יהיה, אבל אין זה נוגע לכאן - כי אז אפשר אולי לחשוב על פתרון לא

כהוראת שעה אלא על חוק ממשי כפי שחבר-הכנסת דן מרידור היה רוצה. אם יתברר

שהבחירות לרשויות המקומיות יתקיימו ב-ו בנובמבר, הרי עם כל הקשיים שהעלה

חבר-הכנסת דן מרידור נצטרך לקבל את החוק הזה פחות או יותר כפי שהוא מנוסח עכשיו.

די מרידור;

אני שואל אותך ברצינות; מה יעשה השופט גולדברג? יהיו 1,000 שעות שימוע.

מ' וירשובסקי;

דגו כאן בזח.

אבל מה התוצאה של הדיון?

אני השתתפתי בדיון הקודם ואפילו היתה לי הזכות לנחל את הדיון, בהצעת החוק

הפרטית חיו שני חלקים, חלק אחד עסק בפסילה, כאשר ההכרעה אם לפסול מחייבת קביעה

באשר לאופיה של הרשימה, והחלק השני דן בפסילה מעצם היות הרשימה קשורה לרשימה

לכנסת שנפסלה על פי סעיף 7, עמדת הוועדה היתח שאסור לנו להכניס עכשיו שינויים

העלולים לסרבל מאד את חליפי הבחירות לרשויות המקומיות - כוונתי לשינויים בכל

הליכי הבחירות הקיימים לגבי השלטון המקומי - משום שהזמן קצר מאד.



אתן דוגמה. בעיריית תל-אביב, למשל, טוב שיש נציג של מפלגת כהנא. אני חושב

שזה יעלה את איכות הניהול של עיריית תל-אביב אם יהיה בה נציג של רשימה זו.

כלומר, הרשויות המקומיות אינן מתנהלות כיום בצורה כזו שאנו נאמר שאם, חלילה,

ייכנס אליהן מישהו שיש לו זיקה לרשימה של כהנא הן תיפגענה. לפי דעתי, החשש

שרשימה שנפסלה לכנסת תוכל לרוץ לרשויות המקומיות אינו איום יותר מדי גדול, אבל

יש פסול עקרוני בכך שאותה רשימה שנפסלה לכנסת תרוץ לרשות המקומית. לכן רצינו

באמצעי שיהיה אוטומטי ככל האפשר ושלא ישפיע על אופי ההליכים וביקשנו מהיועצים

המשפטיים הצעה שתאפשר הליך אוטומטי כזה שלא יסרבל את ההליכים. זה היה פחות או

יותר הכיוון בוועדה כפי שהבנתי אותו.

אצביע על הבעיות שאני רואה בנוסח המונח לפנינו. ראשית, בהגדרה של "רשימה

"רשימת מועמדים שיוזמיה... כולם או חלקם". כלומר, אם קבוצת אנשים

רוצה לרוץ כרשימה לרשות המקומית ו-ו מתוך 10 או 2 מתוך 5 רשימת המועמדים יש להם

זיקה לרשימת כהנא, לפי הדוגמה שנתן חבר-הכנסת וירשובסקי, על פי הנוסח הזה אנחנו

פוסלים את הרשימה כולה. האם זה מה שאנחנו רוצים? האם איננו מרחיקים לכת?

די מרידור;

זה יותר חמור. חבר-הכנסת אוריאל לין, בהמשך כתוב "שמת או סימונה, כולם או

בחלקם", כלומר "הרשימה המתקדמת לחיים" תהיה פסולה למרות שהיא עוסקת באיכות

הסביבה, וזאת משום ש"הרשימה המתקדמת" היא חלק מהשם.

אוריאל לין;

יש עוד בעיה. הרשימה הארצית טרם נפסלה סופית בהחלטה של בית המשפט העליון -

הרי יש זכות ערעור לשם - וכבר פוסלים את הרשימה הקשורה, זה מעורר בעיה חוקתית

מדרגה ראשונה. הרשימה המקומית נפסלה, הרשימה הארצית טרם נפסלה סופית. לאחר מכן

הרשימה הארצית לא תיפסל, ואילו המקומית כבר נפסלה.

ר' מלחי;

זו פסילה על תנאי.

אוריאל לין;

אם תאמרו שבמקרה כזה מכשירים את הרשימה המקומית רטרואקטיבית, אתם שוב

יוצרים בעיה לאותה רשימה, זה לא כל כך פשוט,

אינני מעלה את חשאלות האלה כדי להכשיל, חלילה, את העיקרון שכולנו הסכמנו

עליו, אבל הסכמנו שנאמץ את זח בבחירות הקרובות אם זה ניתן להפעלה שאינה יוצרת

בעיות, אני מתאר לעצמי שכאן נעשה מאמץ אמיתי להגיע לפתרון טוב, אבל נוכח הבעיות

שאני מצביע על חלקן אני שואל עכשיו בכל הרצינות אם לא רצוי שנחכה ונראה אם תהיה

הפרדה בין הבחירות הארציות לבין הבחירות המקומיות, ואם יתברר שתחיה הפרדה, נביא

את החוק הזה,

השאלה היא אם יחיה זמן לכך.

אם לא יהיה זמן לכך, ייתכן שאנחנו צריכים לוותר על החוק חזה בבחירות האלה,

ייתכן שזח מאוחר מדי מכדי לבצע את חחוק הזח, אולי שעתו של החוק הזה טובח חיום רק

אם תחיה הפרדה.



שי גוברמן!

הוטל עלי להכין את הנוסח על פי ההצעה של חבר-הכנסת וירשובסקי ובעקבות הדיון

שקיימה ועדת החוקה, חוק ומשפט בשבוע שעבר. אעמוד על העקרונות. כפי שציינתי את

דעתי האישית, לא בכדי הכנסת, כאשר היא קיבלה את העיקרון של איסור השתתפות של

רשימות מסויימות בבחירות לכנסת, לא קבעה בחוק מקביל את איסור ההשתתפות בבחירות

לרשויות המקומיות. לא שהנושא הזה נעלם מעיני הכנסת, והבעייתיות היתה קיימת כבר

אז. לכן סביר להניח שהסיטואציה אינה זהה, הרקע והנתונים הפועלים במיגזר של

הבחירות לכנסת אינם זהים לאלה הפועלים במיגזר של בחירות מקומיות.

כפי שהעיר חבר-הכנסת וירשובסקי, היתה רק בעיה אחת: אם נפסלה רשימה לבחירות

לכנסת, הנערכות ביום מסויים ביחד עם הבחירות לרשויות המקומיות, הדעת אינה סובלת

שאותה רשימה תשלח את שלוחותיה לבחירות לרשויות המקומיות. זו היתה הסיטואציה, כי

צודק היושב ראש שמעיר שיש בזה סתירה. זאת אומרת שאם לאמץ את עיקרון הכלליות, הרי

על פי אותו העיקרון גם מין רשימה פשיסטית גזענית שצומחת בתחום רשות מקומית

פלונית אינה צריכה לקבל את ההיתר ללכת לבחירות.

אבל חבר-הכנסת וירשובסקי רצה לתקן את העולם במקצת ואמר לפחות נסתום פירצה

אחת, ולכן נקבע העיקרון של הוראת שעה. ההצעה מנסה להתמודד עם הבעיות. מובן

שצודק חבר-הכנסת מרידור באמרו שהצד הלוגיסטי דחוק, ודחוק גם הצד של זכויות האדם

וזכותה של רשימת מועמדים להתמודד בבחירות. כאן אין מנוס, הוועדה והכנסת יצטרכו

להתמודד עם בחירה ברע במיעוטו.

די מרידור;

השאלה בעיני אינה כל כך בחירה ברע במיעוטו. אני מקווה שנסכים על מערכת

ערכים שיהיה רע במיעוטו וטוב במיטבו. השאלה היא אם זה אפשרי טכנית-פיסית. אני

רוצה לומר עוד דבר אחד. ההחלטה היא קשה מאד. אולי גם מיגוון השיקולים

הלגיטימיים והשאלה מי ייבחר בכפר מסויים ומה הנזק שהוא יכול לגרום שונים מאשר

בכנסת. לכן השופט יצטרך לשבת ולדון בזה ברצינות, ואני לא רואה איך הוא יכול

לעשות זאת בשבוע אחד.

ש' גוברמן;

אבל הרע במיעוטו הוא לבחור בין פסילת רשימת מועמדים בהליך מאד מאד מזורז

ומקוצר לבין מתן היתר ואפשרות להשתתף בבחירות לרשויות המקומיות לרשימה שנפסלה

בבחירות לכנסת.

די מרידור;

אגל חאלטרנטיבה הראשונה אינה קיימת כלל, מר גוברמן. השופט לא יוכל לשבת

לשמשוע 100 ערעורים.

אני אענה על השאלה הזאת, היא לא נעלמה מעינינו.

לכן רצינו מין מערכת של בקרה; רק ועדת הבחירות המקומית, ברוב מוחלט של

חבריה, יכולה להעלות את הטענת שרשימה המשתתפת בבחירות לרשות מקומית פלונית קשורה

לרשימה ארצית שאסור לה להשתתף בבחירות לכנסת. אם נאפשר לכל בוחר או לכל רשימת

מועמדים לטעון את הטענה הזאת, אכן נהיה צפויים לא רק למאות אלא גם לאלפי

ערעורים, ואז שוקן מנגנון לא יוכל להתגבר על המכשלה הזאת. אם אנו דורשים רוב

מוחלט של חברי ועדת הנחירות ברשות המקומית, יש להניח שרוב כזה יושג רק במקרים

נדירים, לכן נדמה לי שדרישה של רוב מוחלט יש בה כדי למנוע חגשת ערעורי סרק.



ליתר בטחון גם הצענו שבאותם מקרים בהם זה זועק לשמים שמדובר בהשתתפות של

רשימה כזאת יוכל היועץ המשפטי לממשלה להגיש את הערעור. הצענו שהערעור הזה יוגש

ליושב ראש ועדת הבהירות המרכזית משום שחשבנו שדרושה הכרעה שיפוטית אחידה מצד

אחד, ונוסף לכך מדובר כאן בגוף שיש לו המידע לגבי הרשימה הארצית שנפסלת, כל מה

שיושב ראש ועדת הבחירות המרכזית יצטרך לקבוע זה הלינקייז' בין הרשימה המקומית

לבין הרשימה הארצית, וקביעה זו יכולה להעשות עוד לפני תום ההכרעה בבית המשפט

העליון. אם אותה רשימה לכנטת לא תיפטל בערעור לבית המשפט העליןן, לא יקרה שום

דבר למרות הקשר, כי אם הרשימה לכנטת כשרה, כל בנותיה ברשויות המקומיות כשרות.

ואם היא נפטלת, נפטלות גם כל הרשימות שנקבע לגביהן מבעוד מועד כי הן קשורות לה.

אמנון לין;

נניח שפטלו את הרשימה הארצית של כהנא, אבל מטפר אנשים בעיריית חיפה הגישו

רשימה מקומית, שמצעה הוא בדיוק כמו זה של רשימת כהנא לכנטת, אבל אלה לא אותם

אנשים.

אנחנו חיים במדינת ישראל, וכפי שאומרים: בתוך עמנו אנחנו יושבים, ואני טבור

שלא קיים דבר כזה, היינו שתהיה רשימה כל כך זהה לרשימה של כהנא ויוזמיה לא יהיו

אנשי כהנא. הביטוי "יוזמיה" בא מפטק הדין של "אל-ארדיי. כדי להשיב להשגה של

חבר-הכנטת אוריאל לגבי "כולם או חלקם", אני רוצה לומר שביטוי זה מתיייחס לאו

דווקה ליוזמיה, אלא לרשימת הקריטריונים.

נכון, ומבחינתי זה יותר חמור.

מצד אחד צריך גם לשמור על זכותה של רשימת מועמדים לחתמודד בבחירות ומצד אחר

צריך גם למצוא איזה שהוא בוחן.

יי ארצי;

כיוון שאני דחוק בזמן אנקוט עכשיו רק עמדה עקרונית. יש לנו כאן אפשרות

להתעלם מהבעיה, ואז ניקלע למצב מצחיק ביותר שיש מערכת אחת וטדר אחד לגבי הבחירות

לכנטת והתעלמות טוטאלית מהבעיה הזאת במישור המוניציפלי. במצב זה צריכים אנו,

לדעתי, להבין שאנו הולכים בכיוון של חוק בלתי מושלם. אפשר לפתור בקלות את הבעיה

של של רשימה מנועה. אפשר לערוך את הבדיקה מראש.

די מרידור;

מדובר ברשימה קשורה, לא מנועה.

י' ארצי;

אם רשימת כהנא לכנטת נפטלח והוא מגיש רשימות בשמות שונים בבחירות לרשויות

המקומיות, אפשר לפטול אותן כי יש נקודת אחיזה.

חברי-הכנטת מרידור וחברי כנטת אחרים העלו כאן את בעיית ההצפה, כמות של

ערעורים שאי-אפשר יהיה לטפל בה. אני מציע לא להרתע מפני החשש הזה ולחפש, באמצעות

המומחים, את הפתרון הטכני, אפשר לקבוע, למשל, מועד אחר ולאו דווקח אותו המועד



של שבועיים, משום שכאן איננו זקוקים לבדיקה המתבססת על רשימה ההולכת לכנסת, אלא

אנהנו יכולים לערוך את הבדיקה המהותית לגבי הרשימה המקומית, ואז יהיה יותר קל,

כפי שנרמז כאן, להביא את הענין כדבר שאינו שנוי במחלוקת ואינו מעורר ויכוחים

גדולים באינסטנציה שצריכה לאשר או לפסול. יכול להיות שלגבי הרשויות המקומיות

צריך ליצור מין אינסטנציה מקבילה השואבת את השראתה מיושב ראש ועדת הבחירות

המרכזית והיא תוכל לטפל בענין במקביל. אני יודע שיש קשיים, אבל אפשר להתגבר, מה

עוד שאנו מדברים על הוראת שעה.

המצב הקיים הוא מצחיק ביותר בייחוד כשהבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות

מתקיימות באותו יום. שתי המערכות נבחרות באותו יום, ובכל זאת יחול כלל אחד על

מערכת אחת ויחול כלל אחר על המערכת המקבילה. יותר קל יהיה מכל הבחינות אם תהיה

הפרדה, אבל אני מסכים שלא השיקול הזה יקבע בהחלטה.

לכן אני מציע ליושב ראש להביא את הענין להכרעה במישור העקרוני ולעשות הכל

כדי לזרז את קבלת החוק על סמך אותן ההצעות המעשיות אשר הובאו לנו ואשר אינן

עונות לא לכל השאלות של חבר-הכנסת דן מרידוד ולא לכל השאלות של חבר-הכנסת אוריאל

ליו.

אוריאל לין;

שהדבר לא יובן לא נכון, בצד העקרוני הוועדה היתה תמימת דעים עם מגישי

ההצעה, כך שלא בענין זה צריך לשכנע את הוועדה. הבעיה היא של הגדרת הקשר, ואין זו

בעיה טכנית. מה שמפחיד אותי הוא שחושבים שזה עין טכני. יכולה הוועדה לקבוע

שהקריטריונים על פיהם קיים קשר בין רשימה מקומית לבין רשימה ארצית הם כאלה

וכאלה, ויכול בית המשפט העליון לקבוע לאחר מכן קריטריונים שונים לגבי הרשימה

הארצית. אם כן, לא מדובר כאן בענין טכני אלא בהגדרות מהותיות שונות לחלוטין.

רשימה מקומית יכולה להיפסל על פי עקרונות וקריטריונים מהותיים מסוג אחד, ובית

המשפט העליון יכול להחליט שהוא פוסל רשימה ארצית על פי קריטריונים מסוג אחר,

והתוצאה היא שהרשימה המקומית יכולה להיפסל על פי קריטריונים שונים מאלה שעל פיהם

נפסלת הרשימה הארצית, בגלל קשר שקיים כאילו בין השתיים.

לדעתי, לא הקדשנו מחשבה מעמיקה די הצורך לנושא. לכן אני חוזר ואומר: אל

תהיה האימה הזאת כל כך גדולה עלינו ואל נעשה מעשה חקיקה חפוז. הכנסת מספר אנשים

מהרשימה המתקדמת ומהרשימה של כהנא לרשויות המקומיות ייתכן שהעלה את איכות הניהול

ברשויות המקומיות, ולא צריך להיבהל מכך.

די מרלדור;

מכל דבריו הנוכחיים של ידידי אוריאל לין לא הבנתי איך מדיניות הרשויות

המקומיות תשתפר באופן זה, אבל את זה אני משאיר לדיון אחר.

כמו שאמרתי קודם, ההחלטה היא החלטה קשה. ההחלטה מה היא רשימה קשורה אינה

עוסקת באופן צר בקשר בלבד. נכון אומר ידידי חבר-הכנסת אוריאל לין שפה ייקבעו

קריטריונים, אגל קריטריונים אלה, גם אם הם כלליים, יצטרכו להיבדק ולהיבחן מחדש

בכל מקרת ומקרה. נניח שבמטרותיה של רשימה ארצית שנפסלה כתוב: אנחנו בעד מניעת

זכות אזרחות מערבים, אין ספק שזו גזענות. אם ברשימה המקומית יהיה כתוב משהו

בנוסח אחר, תתעורר שאלה אם זו גזעות אם לאו.

חבר-הכנסת מרידור, על פי ההצעה אי-אפשר לפסול רשימה מקומית לגופו של ענין.

אפשר לפסול אותה רק אם יש קשר בינה לגין הרשימה הארצית.



די מרידור;

את זה בדיוק אני אומר. זו הבחנה קצת קשה, כי איך ייקבע אם יש קשר? הקשר הוא

לא רק טכני, היינו אם אדון אברהם שהיה יוזם הרשימה המנועה הוא גם יוזם הרשימה

ברשימה הארצית יש ניסוח אחד וברשימה המקומית יש ניסוח אחר. פה

יורדים כבר לשאלה המהותית אם זה גזעני גם לגבי הרשימה הארצית וגם לגבי הרשימה

המקומית. איך יודעים אם אותה רשימה בחלקה היא עם מטרות זהות, כפי שכתוב כאן?

איך קובעים את הקשר. אם המטרות זהות, הקשר לפחות משתמע. נקבע שהרשימה לכנסת היא

גזענית, כי היה כתוב בה שערבים לא יקבלו אזרחות. ברשימה המקומית כתוב שמי שאינו

משרת בצה"ל אבל אינו בן ישיבה לא יקבל זכות בחירה. האם זו גזענות? אם זו גזענות,

יש קשר על פי ההגדרה פה. לכן אין זו רק השאלה של הקשר במובנו הצר, אלא גם של

הקשר במובנו הרחב יותר הנוגע גם למהות.

כל זאת אני אומר כדי להראות כמה קשה יהיה הדיון באותם 300-200 ערעורים. אני

מדבר על מספר כזה של ערעורים מפני שאם מדברים על שתיים-שלוש רשימות העלולות

להיפסל לפי הערכתנו היום, בהנחה שהן יודעות שהן עלולות להיפסל ויודעות את הבעיה

הן ינסו לרוץ לרשימות המקומיות, א. כי הן רוצות לרוץ; ב. משום שזאת דרך

אלטרנטיבית אם תיפסל הרשימה העיקרית. לכן הן ירוצו בהרבה מקומות, ועלולות להיות

מאות רשימות כאלה. בכל מקום יצטרך השופט לדון לעומק בשאלה מאד קשה של שלילת זכות

ההשתתפות בבחירות. הוא יצטרך הרבה יותר זמן מאשר ששה או שבעה ימים שיעמדו

כאן לרשותו.

שי גוברמן;

ברגע שמגישים רשימת מועמדים אפשר להגיש ערעור.

די מרידורק;

אבל כתוב שעד היום ה-9ו לפני הבחירות אפשר להגיש ערעור. בתוך עמנו אנחנו

יושבים ואנחנו יודעים שביום ה-19 זה ייקבע. ביום ה-19 יוגשו 200 או 300 ערעורים.

אני רוצה לדון בהצעת חוק זו בהנחה שבבחירות האלה לא תהיה הפרדה. אנחנו בלחץ

של זמן. הבחירות צריכות להתקיים בעוד שלושה חודשים וחצי, וצריך לסיים את החקיקה.

אם אנחנו רוצים לשמר את העיקרון הזה - ואני בעדו - אנחנו מוכרחים לחשוב על

אפשר להרחיב מאד את מסגרת הזמן, להכריח להגיש ערעורים עד היום ה-60

או היום ה-30 לפני הבחירות - אינני יודע מתי.

אי רובינשטיין;

לא, זה בלתי אפשרי להקדים את הגשת הערעורים ליום ה-60 לפני יום הבחירות.

אני מודע לכך שיש כאן בעיה,

פה לא עומדים בפני סתירה בין שתי מערכות, אחת עקרונית ואחת טכנית. פה

עומדים בפני מצב שהענין הטכני עלול למנוע לחלוטין את אפשרות המימוש של הענין

העקרוני, כי השופט לא יעשה צחוק מעצמו, הוא אינו יכול לדון ברצינות בפרק זמן כה

קצר ב-200 ערעורים, שהם רציניים מאד, עם 200 עורכי דין, עם תצהירים, עם עובדות.

הרי השאלה של הקשר אינה שאלה תיאורטית. זה ענין רציני מאד שאי אפשר לדון בו ב-10

ימים, זה פשוט לא יעלה על הדעת,



לכן הפתרון האפשרי, אם זה בא בחשבון, הוא אולי להסתכן בכל זאת בכך שתהיינה

מסקנות קצת שונות ולהוריד את זה לבתי המשפט המחוזיים. אם יפזרו את זה על פני

חמישה בתי משפט מחוזיים, אולי יהיה יותר קל להתפנות לענין. מכל מקום אין זו שאלה

טכנית צדדית. זו שאלה טכנית העלולה לבטל לחלוטין את מימוש הענין העקרוני.

היו"ר אי קולס;

יש הסכמה לגבי העיקרון, אין הסכמה לגבי דרך הניסוח. אני גם רוצה לשמוע את

עמדת נציגי משרד הפנים ולתאם אתם פגישה לפני הישיבה הבאה. אני מציע שנפסיק עכשיו

את הדיון בנושא הזה, כי כבר עברנו את השעה בה נוהגים אנו לסיים בדרך-כלל את

הישיבה.

ז. חוק הבחירות לכנסת (נוסח משולב)(תיקון)

(התפטרות עוהדי מדינה וקציני צבא), התשמ"ח-1988

(מאת חבר-הכנסת א' ורדיגר)

היו"רא אי קולס;

אנחנו צריכים עוד לדון בהצעת החוק של חבר-הכנסת ורדיגר שלא היתה על סדר

היום ואני מבקש להעלות אותה.

אוריאל לין;

עם כל הכבוד לחבר-הכנסת ורדיגר, אי אפשר להעלות נושאים שהם לא על סדר היום.

כבר דיברנו על כך בתחילת הישיבה. חבר-הכנסת פנחסי התייחס לכך ואני תמכתי בו.

היו"ר אי קולס;

אני רק מבקש לאפשר לחבר-הכנסת ורדיגר להציג את הצעת החוק שלו. על פי

הפרוצדורה אני רשאי להוסיף נושאים לסדר היום.

אוריאל ליו;

אבל חיום אי-אפשר לקיים דיון ולקבל החלטה בנדון. אין להפתיע את הוועדה

בנושאים חדשים שחברי הכנסת אינם מוכנים להם. אני מאד מבקש לא לקיים היום דיון

והצבעה בנושא שתגרי הוועדה לא ידעו שהוא יהיה על סדר חיום. אינני מתנגד

שחבר-הכנסת ורדיגר יציג עכשיו את הצעת החוק.

בהצעת החוק שלי מדובר בקיצור תקופת הצינון לגבי עובדים בכירים בשירות

המדינה וקצינים גבירים בצה"ל חמעוניינים לרוץ לכנסת. היום קובע החוק תקופה של

100 ימים לפני יום הבחירות, ואני מציע לקצר תקופה זו ל-45 יום.

אבל אתה תחיה מוכן להתפשר על כל מועד שבין 45 יום לבין 100 יום?

אם זה יהיה סביר.

בפעם שעברה קיצרנו את חתקופה ל-60 יום במסגרת הוראת שעה.

למה רוצים לקצר את תקופת הצינון?

יש מקרה קונקרטי.

רי פנחסי;

לא מקרה אחד אלא חמישה מקרים.

יש לי שאלה לנציגי משרד הפנים, ועדת הבחירות המרכזית ומשרד המשפטים. בפעם

שעברה היתה מערכת בחירות יותר קצרה ובכך הסבירו את הצורך לקצר את תקופת הצינון.

נתקלנו בכמה בעיות שקיצור התקופה עלול לעורר. לישיבה הבאה ביום שני, בה נדון

בנושא זה ונסכם אותו, אבקש התייחסות לבעיות האלה.

צריך לבדוק את כל ההשלכות, גם את הצד העקרוני. בכל אופן התפיסה המקובלת

י היתה שאין למשוך עובדי מדינה בכירים עמוק מדי למערכת הבחירות, כי זה כרוך גם

בניצול ציוד משרדי ומשאבים משרדיים. לכן נקבעה תקופת צינון לגבי עובדי מדינה

בכירים, ואני עמדתי בזה, אלא שאז היה קיצור התקופה. הדבר אינו פשוט. צריכים

לחשוב על כל ההשלכות.

אם גם השרים יתפטרו 100 יום לפני יום הבחירות, אהיה מוכן לחשוב על זה גם

לגבי עובדי מדינה בכירים.

חבר-הכנסת רובינשטיין, צריך לחשוב גם על שני מסלולים: מסלול אחד לבחירות

מוקדמות ומסלול אחר לבחירות שמתקיימות במועדן. קראתי בעתונים בשבועות האחרונים

כמה כלי רכב ודברים אחרים נוצלו לצורך הבחירות הפנימיות. אם הזכרת שרים, אולי

הם מנצלים את מעמדם במשך כל תקופת כהונתם, אבל כשאומרים שאסור לעובדי מדינה

לעסוק בפעילות פוליטית בצורה מפורשת ולמעשה מכריחים אותם לפרוש, זה קצת לא

מתיישב אצלי עם הקונסטלציה,

א' רובינשטיין;

אדוני היושב ראש, אני נגד פיקציות וכל האיסור חזה הוא פיקציח. יש

פוליטיזציה מוחלטת של צמית שירות המדינה,

אני מודה לחבר-הכנסת ורדיגר. נדון בזח בשבוע הבא,