הכנסת האחת עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 274

ועדת החוקה חוק ומשפט

יום ג', כ בתמוז התשמ"ח, 5 ביולי 1988, 30; 11

אוריאל לין - מ"מ יו"ר הועדה

שולמית אלוני

מרדכי וירשובסקי

דוד ליבאי

מוזמנים;

, ' חה"כ ר. איתן

ת. אדרי - מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית

ש. גוברמן - משרד המשפטים

י. לוי - " "

א. שיל"ת - משרד הפנים

א. שפט - " "

מזכירת הועדה; ד. ואג

ר. מלחי

קצרנית; א. אשמן

א. הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות)(תיקון), התשמ"ח-1988 -

הצעת חה"כ מ. וירשובסקי

ב. הצעת חוק לתיקון דיני בחירות (הוראת שעה)(מיהו בן שמונה עשרה),

התשמ"ח-1988 - הצעת חה"כ ר. איתן



א. הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות)(תיקון), התשמ"ח-1988-

הצעת חה"כ מ. וירשובסקי

היו"ר אוריאל לין;

גבירותי ורבותי, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט. אני רוצה

לציין בפתח הישיבה שאתמול קבעו כמעט כל חברי הועדה שדיברו במליאת הכנסת עקרון,

שאינני יודע אם הוא רצוי לנו, שאנחנו לא נכנט לחוקים חדשים שהם פרובלמטיים,

חוקים מורכבים, שדורשים דיון, ניתוח והעמקה, כי נותר רק זמן קצר לעבודת הכנסת.

נראה אם החוקים שעל סדר היום בישיבה זו אם הם חוקים מורכבים או שהם חוקים

פשוטים. נתחיל בהצעת החוק של חבר-הכנסת וירשובסקי, בבקשה.

מ. וירשובסקי;

החוק שאני מציע הוא פשוט מאד, מבחינה עקרונית. אני מודה שיכולות להיות

בעיות טכניות בביצוע החוק, אבל לדעתי אפשר להתגבר עליהן. אני לא חושב שהחוק הזה

נכנס לקטגוריה שהיושב ראש דיבר עליה, בין שאני מקבל אותה ובין שאינני מקבל אותה,

של חוקים מסובכים ושנויים במחלוקת.

היו"ר אוריאל לין;

הגישה הזאת לא היתה שלי. זו היתה הגישה של מרבית חברי הועדה שדיברו אתמול

במליאת הכנסת בדיון על חוק יסוד; השפיטה.

אני אמרתי דברים בענין אותה הצעת חוק שנידונה אתמול, והם יפים גם להצעות

חוק אחרות. אבל אני חושב שאותן אמות מידה שהיושב ראש דיבר עליהן אינן צריכות

להשפיע על החוק שאני מציע.

מאחר שיתכן מאד שלא ידחו את הבחירות לרשויות המקומיות אלא הן יתקיימו

במועדן הקבוע בחוק, ב-1 בנובמבר, יש חשיבות-משנה לכך שאנחנו נתמודד עם הבעיה

הקיימת ונפתור אותה.

אני מבקש להחיל את העקרון, שהכנסת קיבלה לפני כשלוש שנים, שאפשר לפסול

רשימות מהתמודדות בבחירות לכנסת, אם בגלל גזענות ואם בגלל שלילת האופי של מדינת

ישראל או שלילת היותה מדינת היהודים, להחיל את העקרון גם בבחירות לרשויות

המקומיות. אני מציע להעביר את העקרון, כלשונו, בלי להוסיף ובלי לגרוע, עקרון

שהתקבל בכנסת ברוב עצום, גם לבחירות לרשויות המקומיות. אני מציע שמאותם טעמים

אפשר יהיה לפסול רשימות גם לבחירות ברשויות מקומיות.

יכול להיות שרשימה גזענית תרוץ לכנסת, רשימת כך של כהנא, ואם ועדת הבחירות

המרכזית תפסול רשימה זו, אם לא יצליח להכנס בדלת הראשה של הכנסת, הוא יוכל להכנס

דרך אלפי חלונות וצהרים של רשויות מקומיות. במדינת ישראל יש 250 רשויות מקומיות.

הפעילות של הרשות המקומית נוגעת לחיי היום יום של אזרח אולי אף יותר מפעולתה של

הכנסת. חבר במועצת עיריה שיש לו דעות גזעניות, שהכנסת מצאה לנכון לפסול, יכול

לגרום נזק גדול לאין ערוך במועצה המקומית מאשר בכנסת. אני מייחס אותו משקל גם

לאלמנטים האחרים הכלולים בחוק יסוד; הכנסת - שלילת אופיה הדמוקרטי של מדינת

ישראל והיותה מדינת העם היהודי.

אני חושב שצריך להכניס עקרון זה בחוק. כאשר חוקקנו את חוק יסוד;הכנסת, עמדו

לעינינו הבחירות לכנסת ולא חשבנו על השלטון המקומי. הגיע הזמן לתקן את המעוות.

הדבר מחייב חקיקה מיוחדת. זה באשר לעקרון, שלפי דעתי לא יכולים היום להיות עליו

חילוקי דעות בכנסת, ברוב המפלגות, כי כבר התקבל העקרון ונקבע באיזה מקרים אפשר

לפסול רשימה לבחירות.



אשר לטכניקה, אני מודיע מראש שהפרוצדורה והתאריכים שכללתי הם בבחינת הצעה

בלבד ואני לא דבק בהם. אני מוכן לקבל כל תיקון שיעשה את הפיקוח אפשרי ויעיל.

אחת האפשרויות היא שאת הבדיקה תעשה ועדת הבחירות המרכזית, שהיא ממילא

מופקדת על הבחינה של הרשימות שרצות לבחירות לכנסת לפי הקריטריונים הקבועים בחוק

יסוד: הכנסת. אפשר לתת לה את הטמכויות גם לענין הבחירות לשלטון המקומי. המועדים

שאני קבעתי בהצעתי כאילו לא נקבעו, וכל מועדים שהיועץ המשפטי למשרד הפנים יאמר

שהם המתאימים, מקובלים עלי. ניטיתי רק להגיש עבודה שלמה, אבל יתכן שהגזמתי.

אני מבקש שלעקרון יהיה ביטוי בטפר החוקים לקראת הבחירות לרשויות המקומיות,

שקרוב לוודאי יתקיימו ב-1 בנובמבר.

היו"ר אוריאל לין;

אמנם אם התיקון דרוש זה לא צריך לפסול אותו, אבל יש קושי בכך שלא ביקשת

לכלול את זה בזמן שחוקקנו את התיקון לחוק יסוד: הכנסת. ויש גם קושי בכך שאתה

מגיש את הצעת החוק טמוך לגמר הקדנציה של הכנטת וקרוב מאד ליום הבחירות.

אני מבקש לשאול את נציגי משרד הפנים, כמה רשויות מקומיות יש ברחבי הארץ

שבהן יש התמודדות של רשימות?

א. שיל"ת;

יש 168 רשויות מקומיות. בחירות ייערכו בכ-160 רשויות.

האם היום בודקים את הרשימות שמתמודדות בבחירות לרשות מקומית? בודקים את

כשרותן? מי בודק? איך נעשית הבדיקה?

א. שיל"ת;

לכל רשות ממנים פקיד בחירות, שהוא נציגו של שר הפנים. פקיד הבחירות בודק

את כשרות הרשימות לפי הקריטריונים שקבועים בחוק הבחירות לרשויות המקומיות: מטפר

החותמים, אם החותמים בפנקט הבוחרים, גיל המועמדים וכוי, הנקודות הטכניות האלה.

אלה התנאים הבלעדיים שאפשר וצריך לבדוק, לפי החוק.

יש דברים שמובאים לידיעת פקיד הבחירות, והוא צריך להחליט לפיהם. למשל, אם

יש בין המועמדים אדם שעבר עבירה שיש עמה קלון ומאז לא עברו חמש שנים. זהו דבר

שהוא לא בידיעתו, אבל זהו תנאי לכשירות.

לכל רשות יש ועדת בחירות. לרשויות המקומיות אין ועדת בחירות מרכזית.

ערעורים על החלטות של ועדת הבחירות נדונים בבית המשפט המחוזי, כערכאה טופית.

היו"ר אוריאל לין;

צריך לחשוב גם על הפרובלמטיקה במערכת כולה ולמה זה יכול להביא, כי מדובר על

160 רשויות.

א. שיל"ת;

מדובר ב-1200 רשימות מועמדים. בבחירות האחרונות היו 1200 רשימות, הפעם

בוודאי יהיו יותר.

שאלתי רק כדי לקבל אינפורמציה, לא כדי להביע דעה על הצעת החוק עצמה.

ביקשתי מהיועצת המשפטית לועדה גב' מלחי לבדוק את החוק הזה עבור הועדה,

ונשמע הערותיה.

ר. מלחי; ;

יש לי שתי הערות לסעיף 2(ב), שמדבר על פסילת רשימה שנפסלה בבחירות לכנסת

לפי סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת. שאלה אחת שמתעוררת היא ניסוחית-משפסית. מדברים

כאן על פסילה על ידי ועדת הבחירות המרכזית, והרי זו איננה פסילה סופית, יכול

לבוא אחר כך בית משפט ולבטל את הפסילה של ועדת הבחירות המרכזית. אני חושבת שצריך

פשוט, למחוק את זה, או אפילו להגיד את ההיפך. אפשר להגיד פסילה סופית, או להגיד

שום. דבר, כי לא יתכן שרשימה נפסלה על ידי ועדת הבחירות, בית המשפט יבטל את

הפסילה, אבל לצורך הבחירות לרשויות המקומיות היא תהיה כבר פסולה מכוח הפסילה של

ועדת הבחירות המרכזית.

בזה את צודקת.

יש גם שאלה ענינית. אין שום הגבלת זמן, לא נקבע במשך כמה זמן תהיה רשימה

שנפסלה בבחירות לכנסת פסולה לבחירות ברשויות המקומיות. לגבי הכנסת לא נאמר שום

דבר. אם רשימה נפסלה בכנסת קודמת, לא נאמר שתהיה פסולה גם בכנסת הבאה מפני שפעם

אחת נפסלה, הפסילה צריכה להעשות מחדש. כאן מסתמכים על פסילה בבחירות לכנסת.

יכול להיות שזה נכון, אבל נדמה לי שיש צורך להגביל את הזמן. אם עברו ארבע שנים,

אפשר יהיה להגיש אותה רשימה לכנסת הבאה, והיא תצטרך מחדש לעמוד למבחן אם היא

עדיין פסולה לפי אותם מבחנים או לא, לעומת זאת מה שנאמר לגבי הרשויות המקומיות

הוא שאם פעם אחת נפסלה רשימה - היא פסולה תמיד. נדמה לי שלא זאת הכוונה.

לא. צריך לקשור את זה מדי פעם.

אם לקשור, צריך לקשור לתקופה מסוימת, כי הבחירות לכנסת יכולות גם להיות

מוקדמות.

אני מציע שנתחיל בהערות לשאלה אם יש בכלל מקום להעביר את חצעת החוק הזאת

לקריאה ראשונה. אם נחליט שיש מקום, נדון ונחליט איזה תיקונים צריך לעשות בהצעת

החוק.

אני רוצה להביע דעתי. אני רואה קשיים רבים בהצעת החוק. אני לא פוסל את

המטרה של הצעת החוק, אבל אני חושש שהחוק הוא כן פרובלמטי, גם בצד העקרוני

ובוודאי בצד הביצוע.

סעיף 2(א) מדבר על רשימת מועמדים לרשות מקומית. האם זוהי רשימה שבאה לציבור

עם מצע שמדבר על מדינת ישראל כמדינת העם היהודי, או שהיא שוללת את האופי

הדמוקרטי של המדינה, או שהיא עוסקת בהסתה לגזענות? הקריטריונים שעל פיהם אנחנו



רוצים לפסול רשימה הם לא עניניים לגבי רשימה שרצה לרשות מקומית, אין לה צורך

בקריטריונים האלה, הקריטריונים האלה בכלל לא נוגעים לרשימות שרצות בבהירות

לרשויות מקומיות. איזה ענין יש להם בכלל להכניס את כל הדברים האלה?

בסעיף קטן (ב) מדובר על רשימה מסונפת. אז היא לא תהיה מסונפת. איך תקבע

שהיא מסונפת? מי שרוצה לרוץ לבהירות, לא ירוץ תחת הכותרת של כהנא, הוא יכול

להיות שייך לכך ולרוץ תחת כותרת אחרת. איך נעשה את הבירור העובדתי וההוכחה

שרשימה מסוימת מסונפת לרשימה מסוימת, אלא אם היא עצמה תרצה להצהיר על כך. אם לא

תרצה להצהיר על כך, אנחנו נצטרך להכנס לבירור ענינים עובדתיים, שהוא די קשה

ומורכב. זה לא כמו כל מה שנוגע לאדם שהורשע בדין.

המגמה בהצעת החוק הזאת ברורה לי, אבל הנחיצות בחוק כזה או האפשרות הרצינית

ליישומו נראים לי מאד מאד רעועים. אני חושש שאנחנו כותבים חוק שישיג רק מטרה

אחת, שלא תוכל רשימה מקומיות לרוץ לבחירות כשהיא באופן מוצהר מסונפת או קשורה

לרשימה שנפסלה בבחירות לכנסת. אם זו הכוונה, הייתי מעדיף לומר את זה בצורה ברורה

ולא ללכת לחוק רחב שלא ישיג את מטרתו. זו רק הערה מיקדמית.

למה השתמשתי בהגדרה הרחבה שיש בחוק יסוד; הכנסת? כדי שלא יגידו לי שאני

מכניס רק את האלמנט של גזענות ולא מכניס אלמנטים אחרים. אם הועדה תמצא לנכון

לצמצם, אני לא אתנגד לזה. אני רציתי פשוט להגיד שמה שטוב לפסול בבחירות לכנסת,

טוב גם לפסול בבחירות לרשות מקומית.

א. שפט;

אדוני היושב ראש, האמת היא שמאד מאד התלבטנו כשחבר-הכנסת וירשובסקי הציע את

ההצעה הזאת, מטעמים דומים מאד לאלה שאמרת בדברי הפתיחה שלך. עד כדי כך שבנושא

הזה היו דין ודברים עם חבר-הכנסת וירשובסקי, הסברנו לו את חששותינו, או הרהורינו

אם אנחנו מסוגלים לבצע ביעילות את הצעתו. בשלב זה אני פטור מלשאול את השאלה אם

הנורמה היא נכונה, כי הכנסת קבעה שהנורמה הזאת נכונה לגבי רשימות מועמדים לכנסת.

דין ודברים אלה באו לביטוי גם בועדת השרים. החלטת ועדת השרים לעניני חקיקה

- ככל שזה יענין את הועדה הזאת, יש גישות שונות בשאלה אם מה שנעשה בועדת שרים

מענין או לא מענין את ועדת הכנסת - אבל החלטת ועדת חשרים היתה שאין התנגדות

להעברת ההצעה לועדה, על מנת לבדוק אם יש דרך נאותה ליישום העקרון, וכל עוד לא

תימצא דרך כזה - ההצעה הזאת לא תתקדם. עשיתי פראפרזה, אם תרשו לי אקרא את נוסח

ההחלטה; ועדת שרים לענין תקיקה רושמת לפניה את הודעתו של השר קורפו, כי סוכם עם

חבר-הכנסת וירשובסקי שהצעת החוק הנ"ל תועבר לקריאה טרומית בכנסת במגמה למצוא דרך

מעשית ונכונה לרעיון מימוש הפסילה של רשימות גזעניות בבחירות לרשויות המקומיות,

וכי לא יהיה המשך טיפול בהצעה כל עוד לא נמצא פתרון כאמור.

כמובן שועדת השרים היתה ערה מאד, לאחר שדאגנו לכך שתהיה ערה מאד, שהבעיה

היא קשה ומסובכת בכל הנוגע לשני ענינים; א. איך אתה מזהה את הרשימות האלה; ב.

מי עושה את הזיהוי, איזו היא הסוכנות שמסוגלת לעשות את הזיהוי ב-60ו רשויות -

האם פקיד בחירות, שהוא בדרך כלל עובד מדינה לא מהדרג הבכיר? או אולי ועדת

הבחירות המקומית, שבדרך כלל מורכבת מנבחרים ברשויות מקומיות, שמטבע הענינים חלקם

מהמערכת הפוליטית? ואם לא, איך מוצאים מוסד אחד? מהו אותו מוסד? שמא בית משפט

או מוסד אחר שיכול לבחון איזו היא הרשימה שלפי הקריטריונים האלה טעונה פסילה.

בעיה שניה קשורה במגבלות הזמן. היום יש 33 או 35 ימים לפני הבחירות שבהם

מגישים רשימות מועמדים. ברשויות מקומיות מגישים את הרשימות יומיים לפני שמגישים

את הרשימות לכנסת. חבר-הכנסת וירשובסקי כבר ראה שאם מתקבל העקרון שהוא מציע, זה

מאריך את מערכת הבחירות. זה לא מקרה שחבר הכנסת וירשובסקי הציע את אשר הציע

להארכת התקופה, כי אם מישהו צריך לבדוק, ומי שאינו שבע רצון מההחלטה יוכל ללכת

לבית המשפט, ואחרי כן בית המשפט מכריע - זה בהכרח מאריך את מערכת הבהירות, לפי

הצעתו של חבר-הכנסת וירשובסקי לפחות בשבועיים, אני לא מניח שפחות מזה.



להארכת התקופה, כי אם מישהו צריך לבדוק, ומי שאינו שבע רצון מהההלטה יוכל ללכת

לבית המשפט, ואחרי כן בית המשפט מכריע - זה בהכרה מאריך את מערכת הבחירות, לפי

הצעתו של הבר-הכנטת וירשובטקי לפחות בשבועיים, אני לא מניח שפחות מזה. שאלה

גדולה היא אם הצער שווה בנזק המלך. כלומר, האם הדבר הזה לא מכביד מדי על מערכת

הבחירות.

יש פה הצעה להאריך את תקופת הבחירות?

א. שפט;

כן. אלא מאי, חבר-הכנטת וירשובטקי הטכים אתנו שזה קצת יותר מדי, וביקש

שאנחנו נמצא דרך טובה יותר שלא מצריכה הארכת התקופה והוא יסכים לכך. הוא אמר גם

כאן בפתח דבריו, שאין הוא עומד על כך שיהיה דווקא כפי שהוא מציע, אין הוא עומד

על כך שתהיה דווקא הארכה, אם נמצא דרך טובה יותר.

אני מודה ומתוודה, חשבנו ועד עכשיו לא ראיתי דרך טובה יותר. הרהרנו בכמה

אפשרויות, יש פלוטים ומינוטים. אגב, לא חשבנו על ועדת הבחירות המרכזית. ועדת

הבחירות המרכזית עוטקת בבחירות לכנטת, להכביד עליה בתקופה שהיא בלאו הכי עמוסה

בבחירות לכנטת עוד צרות צרורות של 160 רשויות מקומיות, שביניהן יש לפחות 60 או

70 שבהן הבעיה הזאת מעשית, לפי ידיעותינו מנטיון העבר, לא חשבנו שזה אפשרי.

אנחנו הרהרנו באפשרות שבית המשפט יעטוק בזה ישירות. לא מצאנו פתרון מניח את

הדעת.

אפשר אולי לקבל את טעיף קטן (ב), עם התיקון של גבי רחל מלחי, כדי להדגיש

שהנורמה חלה גם בבחירות לרשויות מקומיות, שיהיה ביטוי למגמה. אני מבין שחבר

הכנסת וירשובסקי מעונין שתתקבל הנורמה, שיהיה ברור שדבר כזה פטול גם ברשויות

המקומיות. לפיכך, אני חושב שאנחנו יכולים אולי למצוא דרך נאותה לטעיף קטן (ב).

אני מתקשה לראות איך נמצא את הדרך הנאותה לגבי טעיף קטן (א).

כמובן שכל רשימה, ותהיה גזענית ככל שתהיה, מכל הכיוונים, היא יכולה לקרוא

לעצמה הברוז הכחול ולהכניט במצעה את כל הדברים היפים בדבר שימור פרחים בשדות

ישראל ואף על פי כן כולי עלמא שצריכים לדעת יידעו במה מדובר. אנחנו צריכים

להיות ערים לכך שאם נקבל פתרון של טעיף קטן (ב), זו מעין הכרזת כוונות, וכמעט

שהייתי אומר ותו לא. הא ראיה, שכבר היו דברים מעולם, רשימות שרצו בכנסת תחת שם

זה או אחר, ברשויות מקומיות, במיוחד בסוגים מסוימים של רשויות מקומיות, יש להם

בדרך כלל הדרך והאמונה עד הטוף, לפי ההוד וההדר והשוויון והנופש, ועוד כל מיני

שמות, ואתה מתקשה מאד לקשור רשימות כאלה לרשימות אחרות,

היו"ר אוריאל לין;

החוק שפוטל רשימות גזעניות לרוץ לכנטת הוא חוק יטוד. כאן מדובר בהרחבח של

חוק יטוד בחוק רגיל. האם אין בזה בעיה? האם לא צריך היה לתקן בחוק היטוד עצמו?

ר. מלחי;

לא, כי חוק היטוד עצמו הוא לענין הכנטת.

מ. וירשובטקי;

אילו היה חוק יסוד כוללני, לא היתה לנו בעיה.

אדוני היושב ראש, אני לא חושב שיש בעיה כלשהי, מפני שלעת עתה אין לחוקי

יסוד כהוא זה עדיפות על חוקים אחרים, אם כי גם זה בצריך עיון,

התשובה היא פשוטה, מאחר שחוק היסוד עוסק רק בבחירות לכנסת, אין כאן סתירה

לחוק יסוד.

לא רק זה, כאן נאמרים אותם דברים שנאמרו בחוק היסוד. יכולה היתה להיות בעיה

אילו נאמרו כאן דברים אחרים.

מ. וירשובסקי;

זה עוד מחזק את הצעתי. אם זה נקבע בדרגה של חוק יסוד, בוודאי אפשר לקבוע

זאת בחוק רגיל.

יש לי גם הצעה. אני מתנצל מראש שלא סיכמתי את הדברים עם חברי שפט, רק מקוצר

הזמן, אבל אני מקווה שנוכל להגיע להבנה. זה לא מקרה שההוראה בדבר פסילת רשימות

מועמדים מסוימות מלהתמודד בבחירות לכנסת לא הוחלה בעת החקיקה ההיא על רשויות

מקומיות. הבעייתיות, לא רק הטכנית אלא גם העקרונית, עלתה גם אז. זה לא נשמט מן

העין.

אמנון רובינשטיין;

בועדת השרים לעניני חקיקה זה עלה וירד.

ש. גוברמן;

כאשר מסתכלים בסימנים שעל פיהם רשימת מועמדים פסולה מלהשתתף בבחירות לכנסת,

נמצא; א. שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי; ב. שלילת אופיה

הדמוקרטי קול המדינה; ג. הסתה לגזענות. הסימן הראשון והסימן השני מתאימים רק

בדוחק גדול מאד לרשימת מועמדים המשתתפת בבחירות לרשות מקומית. די לקחת רשות

מקומית ממוצעת - - -

הם לא מתאימים במידה שמתאים הקריטריון השלישי?

ש. גוברמן;

יכול להיות. הקריטריון השלישי יכול להתאים בהחלט גם למקום קטן.

היו"ר אוריאל לין;

גם שני הקריטריונים הראשונים יכולים להתאים באותה מידה.

מכל מקום, הסימן הראשון והסימן השני רק בדוחק רב יכולים להכנס לאיזה שהוא

בוחן לגבי זכותה של רשימת מועמדים מסוימת להתמודד בבחירות לרשויות המקומיות.

מי שולל את קיומה של מדינת ישראל כמדינת היהודים תיתן לו להתמודד לרשות

מקומית?

לא. הטענה היא שלא תמצא זאת במצע של רשימה מקומית.

במצע גם לא בהכרח תהיה הסתה לגזענות.

אני מסכים בהחלט לחבר-הכנסת וירשובסקי, שלא יעלה על הדעת שרשימת מועמדים

שנפסלה מלהשתתף בבחירות לכנסת היא תתייצב בבחירות מוניציפליות ברחבי המדינה,

במין חריצת לשון גדולה כלפי המדינה כולה. יחד עם זאת, הרי יכולות גם להיות

רשימות שאינן מסונפות למפלגות ארציות. אם פוסלים רשימה מפני שהיא סניף, מן הראוי

היה לפסול רשימה גם כשאיננה סניף, כשהיא רק מתחילה לגדול ברשות מקומית מסוימת.

יש פה דילמה, שהבסיס שלה הוא טכני.

אני רוצה להציע לועדה פתרון, שאיננו מכסה את כל האפשרויות, אבל לפחות באופן

זמני וכצעד ראשון אולי יש בו משום פתרון. הקושי לתאר רשימה מקומית כסניף של

רשימה ארצית שנפסלה הוא עצום, משום שרשימה שנפסלה יכולה לכנות את עצמה במקום אחר

וללבוש אדרת אחרת. אבל אני סבור שמי שמכיר ויודע ח"ן בנושאים הללו זה לא בית

המשפט אלא ועדת הבחירות המרכזית. רשימה מקומית שטוענים כלפיה שהיא סניף של רשימה

ארצית שנפסלה בבחירות לכנסת, אפשר יהיה לפסול מלהשתתף בבחירות ברשות מקומית

פלונית אם קבע זאת פקיד הבחירות במקום, באישור של נשיאות ועדת הבחירות המרכזית.

היום קובעת המערכת המשפטית שעל פסילת רשימת מועמדים יש ערעור לבית משפט

מחוזי, והחלטתו היא סופית. אני מציע שהאישור או הפסילה של רשימת מועמדים, אם היא

נעשית באישור של נשיאות ועדת הבחירות המרכזית, שבראשה עומד שופט של בית המשפט

העליון, כאשר יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית שהוא שופט נועץ בחבריו בנשיאות, אלה

האנשים שיש להם הידע הפוליטי על מהות הרשימות המתמודדות במדינה. ועדת הבחירות

המרכזית היא שיודעת ולה יש הכלים וההבנה הפוליטית לדעת אך רשימה פלונית במקום

אלמוני היא סניף של אותה רשימה שנפסלה.לדעתי, על ההחלטה של נשיאות ועדת הבחירות

לא צריך להיות ערעור נוסף, משום זה יאריך את הזמן מעבר למה שמתקבל על הדעת.

היו"ר אוריאל לין;

החלטה אדמיניסטרטיבית תהיה סופית?

החלטה של פקיד הבחירות באישור נשיאות ועדת הבחירות המרכזית, שבראשה עומד

שופט של בית המשפט העליון. זה אקויולנטי לפסק דין של שופט מחוזי,, שלפי החוק

הקיים הוא שרשאי לפסול רשימת מועמדים בבחירות מקומיות.

נראה לי שהכיוון שמסתמן כאן הוא שאנו אנחנו מאשרים, אנחנו מאשרים רק סעיף

קסן (ב). זאת אומרת, אם רשימת מועמדים לכנסת נפסלת לפי סעיף 7א לחוק היסוד,

רשימות מקומיות ששייכות אינטגרלית לאותה מפלגה או רשימה, לא יוכלו לרוץ לרשות

המקומית,

יש מושג של סיעה-אם.

א. שפס!

אין. עדיין אין חוק רשויות מקומיות (בחירות).

יש מושג כזה בחוק הזמני,

השאלה היא אם אנחנו רוצים לקבוע בדיקה עובדתית, או שההצהרה של הרשימה

המקומית היא שקובעת, אם נכנסים לבדיקה עובדתית אם הרשימה המקומית היא חלק

אינסגרלי מרשימה ארצית, אנחנו נכנסים לבעיות מסובכות מאד, נניח שקבוצת אנשים

ששייכת לרשימה שנפסלה רוצה לרוץ ברשות מקומית, והיא לא מצהירה על עצמה ככזאת,

האם אנחנו נכנס לבדיקה העובדתית אם הם שייכים או מסונפים לאותה רשימה או מפלגה?

הייתי מסתפק בכך שנאמר שאם הם במוצהר, על פי עדותם הם, שייכים לאותה רשימה-אם

שנפלסה, לא יוכלו לרוץ בבחירות לרשות המקומית, כי בלאו הכי אם ירצו, יוכלו

להופיע כרשימה נפרדת מבלי שאנחנו נוכל לפסול אותם, בדיקת הצד העובדתי, אם הם לא

מצהירים על הקשר שלהם לאותה רשימה שנפסלה, היא מורכבת מאד, ההחלסה היא מעין

שיפוסית, וחשיבותה גדולה מאד, אני לא יודע אם אנתנו צריכים להכנס לדבר כזה,

לו היה לנו חוק קבוע לבחירות ברשויות המקומיות, לא היתה בעיה,

הדרך שבה הולך היושב ראש, נראית לי נכונה, כלומר, רק פסילה של סיעה-אם

פוסלת, ואם כי זה לא שלם, אני לא רואה שום דרך סכנית ומבחינה הבקרה השיפוסית

להתעסק עם עשרות רשימות כאלה, יהיו צוי מניעה לדחיית הבחירות לרשות המקומית, גם

כך תהיה בעיה,

אנחנו יודעים באילו רשימות מדובר, השאלה של כשרותן להשתתף בבחירות לכנסת

עומדת על סדר היום, היא נמצאת בתודעה, אם נתחיל לפסול רשימות מקומיות בגלל

יריבות עם רשימות אחרות, אנחנו נכנס למכלול של בעיות שלא נוכל להתמודד אתן, לכן

נראית לי הדרך שהציע היושב ראש,

יש בעיה טכנית, אין חוק קבוע לבחירות לרשויות המקומיות, אפשר לאמץ את החוק

הזמני, אבל הוא לא חל על הבחירות הבאות, בינתיים הוא חל רק על הבחירות שהיו,

משרד הפנים מתכוון להגיש הצעת חוק כזאת,

א, שפס!

אנחנו מצפים ליזמה של מי שמתענינים בזה, חוק בחירות בדרך כלל מתקבל לפי

הסכמות בין סיעות,

אתם לא יזמתם בפעם קודמת את החוק לבחירות ברשויות המקומיות?

אף פעם לא. הצעה כזאת הלחה תמיד הצעת חוק פרטית של מספר סיעות שהיו

מעונינות בכך.

חבר-הכנסת רובינשטיין, האם אתה רוצה שאנחנו נכנס לבדיקה עובדתית אם רשימה

מסוימת מסונפת למפלגה-אם או לא, או שנהספק בהצהרה שלהם?

אם החוק הזמני יוחל גם לעתיד, אין שום בעיה, אין צורך בהצהרה, כי אז נכנס

המכניזם של סיעה-אם על כל המשתמע ממנו, גם לענין מימון, ערבויות, איסוף חתימות

והכל. אנחנו צריכים לעשות כאילו השראה מהחוק הזמני. ואם אין חוק זמני, לעשות

איזו שהיא אנלוגיה, אם כי יש בעיה קשה של ניסוח, אבל אפשר להתגבר עליה.

אני מקבל את העקרון שלך, שההחלטה אם זו סיעה-אם או לא צריכה להיות אוטומטית

על פי חוק, היא לא יכולה להיות ענין לבדיקה עצמאית.

אני תמיד הנחתי שהחוק הזמני הזה יהיה בסיס לחוק של קבע. הרי בדרך כלל

הבחירות לרשויות מקומיות הן לא ביחד עם הבחירות לכנסת. לפי החוק החדש שקיבלנו,

רק פעם בעשרים שנה ייערכו הבחירות המקומיות ביחד עם הבחירות לכנסת. הייתי משוכנע

שמשרד הפנים הכין הצעה להפוך את החוק הזמני לחוק של קבע.

ש. אלוני!

ראשית, אני מקבלת את הגישה של היושב ראש, הפסילה תהיה שהרשימה היא במוצהר

סיעה-בת. אם מופיעה רשימה שמטרותיה מנוגדות לחוק, יש כלים אחרים לפסול אותה,

אפשר לפנות לבית המשפט.

ש. גוברמן!

לא תהיה עילה.

ש. אלוני!

אם יש עילה של ניגוד לחוק. יש חוקים לאיסור גזענות, איסור ערעור הדמוקרטיה.

ש. גוברמן;

לעניות דעתי, שום בית משפט לא יפסול רשימת מועמדים אם לא תהיה לו הסמכות.

הוא לא יהיה מוסמך.

אם עומד בראש רשימה עומד אדם שעבר עבירה שיש עמה קלון, יש היום אפשרות

לפסול אותו. אם אנשים מצהירים על דברים שהם בבחינת עבירה על דיני עונשין, יש

כלים.

אדם שמצהיר על כוונותיו, על הפרוגרמה שלו, אי אפשר בשל כך בלבד אי אפשר

לפסול רשימת מועמדים שהוא משתתף בה.

על סמך מה פסלו את אל-ארד? וזה היה עוד לפני שהיו לנו התיקונים לחוק.

שאלה גדולה היא אם היום הוא פוסלים את אל-ארד.

כפי שסבר חבר-הכנסת רובינשטיין, אני חושבת שרובנו סברנו שאותו חוק זמני הוא

למעשה קיים.

הוא לא קיים.

שאלתי היא אם אנחנו יכולים לקבל את נוסח החוק הזמני, לבדוק כיצד לשלב בתוכו

את הסעיף הנוסף שבהצעת חבר-הכנסת וירשובסקי, ולקבוע אותו כתוק לבחירות הקרובות

או להציע אותו כחוק בשם הועדה. אנחנו כאן מספר סיעות, ומותר לנו להציע חוק בשם

ועדת החוקה חוק ומשפט, כי החוק הזה מסדיר את כל האלמנטים שדרושים בבחירות

לרשויות המקומיות. בלי החוק הזה יש לאקונה, לכן בבחירות הקודמות צריכים היו לחוק

הזמני.

סליחה, את מתכוונת למימון?

המימון קבע את הזיקות. הבחירות לרשויות ולכנסת הן בדרך כלל נפרדות. משמע

שצריך חוק כזה. אני מציעה שהועדה תקרא את החוק הזמני, תראה אם אנחנו רוצים לצרף

אליו סעיף זה, ואולי עוד סעיף או שנים שייראו לנו חשובים. ועדת החוקה חוק ומשפס

יכולה להגיש הצעת חוק משלה. בזה נשלב את שני הדברים שזקוקים להם בבחירות לרשויות

המקומיות.

מדינת ישראל זקוקה לחוק כללי, לא רק לענין רשימות מסונפות. אבל לפי הלך

הדברים כאן, אני מבין שלא נספיק לעשות זאת. אבל יחד עם זאת, חיוני יותר מחיוני

שאנחנו נעביר את החוק לפחות לגבי רשימות-אם. תראו מה יקרה, ועדת הבחירות

המרכזית אולי תפסול את הרשימה של כהנא, והוא יודיע בריש גלי, בשמחה ובשקיקה: הם

לא נתנו לי להבחר לכנסת, אני הולך עכשיו למאה רשויות מקומיות. הוא ילך תחת הדגל

שלו, וכל המתוסכלים שלא יכלו להצביע בשבילו לכנסת, יתנו לו קול בבחירות ברשויות

המקומיות. צריך לפחות לקבוע שרשימח שנפסלה בבחירות לכנסת לא תוכל להכות שורשים

ברשויות המקומיות. זה תיוני. לאור הדברים ששמעתי כאן, אני מוכן להסתפק בזה, אם

כי לדעתי דרוש תוק כללי.



לדעתי, הבעיות הטכניות מצטמצמות. בחוק הרשויות המקומיות (בחירות) (מימון)

הזמני קבעו קריטריונים ברורים לטיעח-אם וטיעה קשורה. נכון שהחוק הזה היה קיים

רק בבחירות האחרונות, אבל טעיפי החוק קיימים, אנחנו יכולים להכניט אותם במטגרת

החוק המוצע. כשאנחנו נכין את החוק הזה לקריאה ראשונה, נוכל למחוק את כל הטעיפים,

להשאיר רק את הסעיף בענין רשימה שקשורה ברשימה שנפסלה, ולהעביר את ההגדרות מחוק

חוק הרשויות המקומיות (בחירות)(מימון) הזמני לתוך החוק הזה. זה פותר את הבעיה.

בזה אנחנו לפחות אומרים שהמחוקק הישראלי קבע שהגזענות ויתר הדברים הפטולים

נפטלו לא רק במישור הממלכתי אלא גם במישור המקומי. אם לא נעשה את זה, פשוט נעודד

רשימות גזעניות במישור המקומי.

הברת הכנטת אלוני טועה בדבר אחד. נכון שאפשר לפטול אדם שהורשע בעבירה שיש

עמה קלון, אבל אין בחוק שום טעיף שמאפשר לפטול אדם לרוץ לרשות המקומית, גם אם

היה עבריין הרשימה עדיין יכולה לרוץ, אפשר לפסול מועמד רק אם הורשע בעבירה שיש

עמה קלון. אנחנו חייבים להכניס את התיקון לספר החוקים שלנו.

ת. אדרי;

אם מתקבלת ההצעה האחרונה של חבר-הכנסת וירשובסקי בקשר לרשימה שנפטלה לכנטת,

אין בעיה. אבל אני חושבת שלא די בהחלטה של נשיאות ועדת הבחירות. זה יצור בעיה

המורה.

לפי חוק הבחירות לכנטת, כדי לפטול רשימה מוכרח להיות דיון, הדיון הוא רציני

ונמשך הרבה שעות. מגישי הבקשה, מאחת הטיעות, צריכים להביא את ההוכחות, וצריך

להיות רוב בועדת הבחירות המרכזית. בנשיאות ועדת הבחירות יש בטך הכל נציגים של

ארבע טיעות של הכנטת. אינני חושבת שדי בכך. שלא לדבר על כך שיכולות להיות המון

בקשות כאלה, והשאלה איך נעמוד בכך. אם זה בשנה שאין בחירות לכנטת, אולי זה עוד

אפשרי. אבל אם הבחירות לרשויות המקומיות הן ביום הבחירות לכנטת, לא יהיה זמן

אפילו לנשיאות ובוודאי לכל ועדת הבחירות לדון בענין.

היו"ר אוריאל לין;

דומני שהגענו למטקנה שלא כדאי במישור המקומי להכנט לבדיקה אם רשימה שרצה

לרשות המקומית שוללת את קיומה של המדינה או שהיא מטיתה לגזענות. אבל אנחנו

יכולים להחליט שאם רשימה שרצה לכנטת נפטלה לפי טעיף 7א לחוק יטוד;הכנטת, לא תוכל

אותה רשימה, או אנשים מהרשימה-האם לא יוכלו לרוץ לרשות המקומית תחת הדגל של אותה

רשימה. אותו דגל לרוץ בבחירות לרשות מקומית. נצטרך לנסח את הדבר מחדש. נצטרך

גם לתת להבטיח את ההליכים הפנימיים של הבחירות, כדי שהדבר לא יגרום עיכובים.

אני מציע שברוח זה, חבר-הכנסת וירשובסקי עם נציגי משרד המשפטים והיועץ

המשפטי של שר הפנים יכינו הצעה קצרה לישיבת הועדה ביום שני בשבוע הבא, ואז נוכל

לאשר את ההצעה.

מ. וירשובטקי;

מקובל עלי.

ת. אדרי;

שמעתי כאן שהגשת רשימות המועמדים לרשויות המקומיות נעשית עוד לפני הגשת

רשימות המועמדים לכנטת. צריך יהיה להקדים הגשת רשימות המועמדים לכנטת, או לאחר

הגשת הרשימות לרשויות המקומיות.

היו"ר אוריאל לין;

אינני חושב שיש צורך בשינוי התאריכים, אבל אם תשתכנעו שיש צורך, תגידו לנו

זאת בישיבה הבאה. אני חושב שאפשר לפסול כל רשימה ואפילו יום אחד לפני הבחירות.

אם רשימה הוגשה קודם ונפסלה כבר על ידי ועדת הבחירות, אפשר מראש לא לקבל

אותה.

היו"ר אוריאל לין;

נכון. אנחנו רוצים להמנע מאד משינוי המערכת הקיימת ולא לסבך אותה בגלל

התיקון הזה. אבל על הנקודה הזאת בההלט צריך להשוב.

א. שפט;

חוק הרשויות המקומיות (מימון בהירות) מיועד למימון בהירות, לפיכך יש שם

הגדרות מהגדרות שונות של סיעות-בת שקיימות ברשות מקומית, ושל רשימות-בת שאינן

קיימות ברשות מקומית. יתכן שבמשך השבוע נגיע לאיזה שהוא טיכום, ויתכן שנתקשה

להגיע לטיכום, רציתי להזהיר, כל הבדיקה הזאת עד היום לא נעשתה, ואני מתקשה

להתתייב שבעזרת מימון בהירות נמצא את הנוטהה הגואלת.

ש. גוברמן;

הנוטתה של הוק המימון. אין צורך לשם כך לתוקק את תוק המימון.

א. שפט;

הבינותי. אבל המטבוליזם של תוק המימון הוא כל כך מטובך וכל כך כרוך ביעד

שטיעות גדולות תקבלנה כטף מהר ככל שניתן, שהכל מיועד ומכוון למטרה זאת. לפיכך

נצטרך לבדוק טוב טוב אם בעזרת החוק הזה ניתן או לא ניתן להגיע לפתרון. הבינונו

את המגמות של הועדה, נשתדל לעשות כמיטב יכולתנו.

י. לוי;

הערה להדגשה. אני מבין שהועדה תושבת לשקול את הכשרות של רשימה לפי

רעיונותיה, ולא לפי שיקולים פרטונליים.

היו"ר אוריאל לין;

לא, אין שום כוונה כזאת. לא יהיו שיקולים פרטונליים ולא שיקולים רעיוניים.

אם רשימה תפ]טל בבחירות הארציות, אוטומטית זה יחול גם על רשימות מקומיות. צריך

יהיה רק להוכיח את הקשר בין הרשימות, ואנתנו טוענים שנסתפק בהצהרה של הרשימה. זו

פשוט תוצאה של החלטה שהתקבלה בחוק יסוד. אנחנו רק מסיקים את המטקנות למישור

המקומי.

הצעת הסיכום התקבלה.

ב. הצעת חוק לתיקון דיני בחירות (הוראת שעה)(מיהו בן שמונח עשרה),

התשמ"ח-1988 - הצעת חה"כ ר. איתן

היו"ר אווייאל לין;

אנחנו עוברים לסעיף השני על סדר היום, הצעת החוק של חבר-הכנסת רפאל איתן.

בבקשה.

ר. איתן;

הצעתי הצעת חוק זו כדי לאפשר השתתפות בבחירות למי שימלאו להם שמונה עשרה

שנים עד 1 בנובמבר 1988 . לפי החוק הקיים זכאים להשתתף בבחירות רק מי שמלאו להם

שמונה עשרה עד 29 ביולי. מדובר ב-20 אלף איש ואולי יותר. חלקם יהיו חיילים

בנובמבר, גיוס אוגוסט, ואם החוק הזה לא יתקבל - יהיו חיילים בלי זכות הצבעה.

האם זה ניתן לביצוע?

א. שפט;

בתנאים; מסוימים זה ניתן לביצוע, אם נמהר מאד מאד. התנאי הוא שנוסיף את רבע

המחזור הזה, שלהערכתנו הוא בסדר גודל של 15 אלף בוחרים, בלי כל התהליכים

המתלווים בדרך כלל להכנת פנקס בוחרים. כלומר, אם אנחנו לא נודיע, לא נפרסם, לא

ניתן אפשרות לערור, לא ניתן אפשרות לערער, לא ניתן אפשרות לפנות לבית המשפט, אלא

באופן מיכני-טכני ניקח מהמירשם רבע מחזור שבין טו באב ובין יום הבחירות, אם נמהר

מאד - זה עדיין ניתן.

אם זה מקובל עליכם שבשלב זה אין כבר זמן לכל התהליכים של עררים, ערעורים,

פניה לבית משפט וכל ביוצא אלה דברים שהם לעתים חלק אינטגרלי של הכנת פנקס

בוחרים, ולעתים לא - כבר היו דברים מעולם שהכנו פנקס מקוצר, שבו או שצמצמנו מאד

את ההצגה, העררים והערעורים, אני לא זוכר שהיה מקרה שויתרנו עליהם לחלוטין, אבל

קיצרנו מאד, אם אתם תחליטו - זה ניתן.

א. רובינשטיין;

בלי בקרה שיפוטית?

כו.

לזכותו של חבר הכנסת רפאל איתן ייאמר, שהוא את הצעתו הגיש בפברואר. אילו

נדונה ההצעה באותה עת, זה היה ניתן עם כל התנאים.

היו"ר אוריאל לין!

למה זה לא נידון עד היום?

א. שפט;

אינני יודע. מה שאני יודע, שלצערי הרב זה נידון הרבה יותר מאוחר.

ר. איתן;

גם בועדה הזאת נדחה הדיון חמש פעמים.

א. שפט;

אם החוק רצוי או לא רצוי, בזה אנחנו לא מביעים דעה.

ד. ליבאי;

מדוע לפי החוק הקיים גם מי שמלאו לו שמונה-עשרה עדיין לא זכות בחירה?

היו"ר אוריאל לין;

אולי העדר חשיבה.

לא, אדוני, זאת חשיבה תאורטית נקיה. פנקס הבוחרים נכנם לתוקפו בט"ו באב. מכיוון שלא

מתקבל על הדעת, או לא התקבל על הדעת בשנים עברו שהפנקס יכנס לתוקפו ואפשר יהיה, אפילו

תאורטית, לקיים בחירות על פנקס שיתכן שיהיו בו אנשים שכאשר יתקיימו הבחירות עוד

לא יהיו בני שמונה-עשרה - - -

מה פירוש "יתכן"? הרי זה ענין כרונולוגי, הזמן יחלוף, לצערנו, את הזמן אי אפשר

לעצור-

א. רובינשטיין;

צריך היה לדאוג לכך שפנקס הבוחרים ייערך כך שיצפה את הדבר הזה מראש ויתן זכות

הערר וכל המכניזם הזה לפני שאדם מגיע לגיל שמונה עשרה. הנחמה היחידה היא שגם במדינות

אחרות יש אותה בעיה. באנגליה, למשל, שם יש פנקס בוחרים שוטף ואפשר לגשת לבחירות תוך

שבועיים, גם שם חלק גדול מהאנשים שניגיעים לגיל בחירה לא נכללים בפנקם הבוחרים. אבל

אצלנו, כש תאריך הבחירות קבוע בחוק , אפשר בהחלט להתגבר על הבעיה.

יחד עם זאת אני רוצח לומר, אין דבר מסוכן יותר מאשר לקבוע כעת הקרים שאפשר לערוך

פנקס בוחרים בלי מערכת הבקורת השיפוטית. זאת פגיעה חמורה ביותר באחד הדברים הבסיסיים

ביותר בדמוקרטיה.

אני חושב שהיה לזה תקדים.

בכנסת התשיעית היה תקדים של קיצור תקופה, ותנו אז שבועיים או שלושה שבועות לפניות לבית

המשפט. אבל אף פעם לא ביטלנו את זה.

ביטול הבקורת השיפוטית הוא תקדים מסוכן מאד. אני לא מחשיד חס וחלילה אף אחד במימשל

הנוכחי, אבל נתאר לעצמנו אפשרות ששר פנים משתמש בסמכותו, מנפח את פנקפ הבוחרים, מכניס

אנשיט שאינם אזרחי ישראל, או שלא הגיעו לגיל בחירה. זו דוגמה תאורטית השאובה מן הדימיון,

אכל הרי אנחנו יוצרים סייגים למקרים תאורטיים כאלה.

אם אפשר להכניס את התיקון הזה עם קיצור תקופת הערעור, לא אתנגד לזה. אבל ביטול

הבקרה השיפוטית, גם למי שלא נכלל בפנקם וגם למי שנכלל שלא כדין, זה לא נעשה במדינת ישראל,

היו"ר אוריאל לין;

אני קיבלתי את הרושם שמר שפט תומך בתיקון י המוצע.

א, שפט;

אני ניטרלי לחלוטין.

אני משום מה חשבתי שכל מי שמלאו לו 18 שנים , יש לו זכות בחירה במדינה. חייתי בטעות.

עכשיו אני מבין שזה לא אוטומטית, אלא אם מלאו לו 18 שנים והוא נכלל בפנקס הבוחרים.

תרשה לי לקרוא את הסעיף הרלוונטי. סעיף 5 לחוק יסוד: הכנסת קובע: "כל אזרח ישראלי

בן שמונה עשרה שנה ומעלה זכאי לבחור לכנסת, אם בית משפט לא שלל ממנו זכות על פי חוק;

חוק הבחירות יקבע את המועד שבו ייחשב אדם בן שמונה עשרה שנה לענין השימוש בזכות הבחירה

לכנסת."

חוק הבחירות ולא תעורת הלידה.

הייתי ער לחלק הראשון וההצהרתי של הסעיף, והנחתי שבן שמונה עשרה הוא לא רק לתופה

אלא גם לזכות בחירה, וחשבתי שגיל שמונה עשרה הוא הגיל הכרונולוגי. אני מופתע שזה לא כך.

לו ניתן היה להסדיר את הענין, כפי שאמר חבר-הכנסת אמנון רובינשטיין, בדרך הבדוקה והמנוסה,

למנוע לזות שפתיים ואפשרויות הכי דימיוניות ותאורטיות של ניצול לרעה, כולל טעויות בתום

לב, הייתי אומר שמבחינה עקרונית יש לתת לבן שמונה עשרה זכות הצבעה - כי זה מה שחוק היסוד

נימה לומר לעם.

אבל אם השעה היא מאוחרת והשינוי באמת יגרום פגיעה במערכת הבקרות, אני תושש לתת יד

להצעת החוק. לא הייתי רוצה בחפזון לעשות משהו בחוסר אחריות וליצור גם תקדים רע.

לאור דבריו של חבר-הכנכת רובינשטיין וההערה של מר שפט, מכיוון שאי אפשר היום להבטיח

אה מערכת הבקרה הסדירה, כולל בקורת שיפוטית, אני נאלץ לומר שטוב שחבר-הכנסת רפאל איתן

העלה את הנושא, אבל אולי התיקון שהוא מציע לא יעזור כבר לבני שמונה עשרה ושלושה חודשים

בבחירות הקרובות.

כמה זמן דרוש לבקורת השיפוטית? אולי אפשר לתת זכות בחירה לא לכל מי שימלאו לו שמונה

עשרה עד 1 בנובמבר, אלא רק עד 15 באוקטובר 1988. אני רוצה לדעת איך אפשר להגיע לכך שגל!

תהיה איזו שהיא בקורת שיפוטית ולגם לאפשר השתתפות בבחירות לאנשים, שלפי הרישא של הסעיף

יש להם זכות בחירה.

אס תהיה בקורת שיפוטית, אתה תומך בהעברת החוק לקריאה ראשונה?

אני תומך בהעברת החוק כמו שהוא, אבל טוב שנדון בשאלה הזאת.

אני תומכת בהעברת החוק. אני רוצה לשאול את מר שפט, בזמנו כבר קיצרנו תקופות לעררים,

מה היה המינימום? מספר פעמים קיצרנו את התקופה לעררים, ונתנו לזה פרסום גרול.

אני לא זוכר, אני חייב לבדוק. אבל לא זו השאלה כאן. השאלה היא גם בעניז ההצגה.

כדי שבקורת תהיה בקורת, צריך גם להציג. הרי חשובה לא רק האפשרות התאורטית, אם רוצים

לתת אפשרות אמיתית לבקרה אמיתית, צריך להציג. מערכת ההצגה היא בכל הארץ לגבי כל מי שצריך

להוסיף ולצרף אותם. מערכת הצגה שלימה פרושה שליפה, משלוח, הצבה, ואז ניתנת אפשרות ריאלית

לעררים, ערעורים. חוששני שב-6 ביולי, אפילו כדי שהפנקס יכנס לתוקף מאוחר יותר מט=ו באב,

השעה מאוחרת. כי אחרי כן תבאונה הסיעות ותשאלנה אותנו למה עוד לא מקבלים פנקס בוחרים לקראת

מערכת הבחירות. הסיעות שרוצות לעבוד עם פנקסי בוחרים מעודכנים, יעמדו בפני שוקת שבורה.

היו"ר אוריאל לין;

הפנקס הכללי ליום 29 ביולי כבר הוצג לציבור במאי. אנחנו מדברים כאן רק בחוברת נספח.

מה צריך כדי להוציא חוברת נספח, להפיץ אותה לציבור, לאפשר עיון והגשת השגות? אני מעריך

שכל זה לא צריך לקחת יותר מאשר מקסימום 45 יום.

זה לא כל כך פשוט. זאת שאלה של טכניקה. אני חושב שמישהו העלה בדעתו ששוב נעשה נספח

נוסף לפנקסי בוחרים. יש לי רושם שזמן הנספחות כבר חלף. זה מסוכן ביותר. (ש. גוברמן;

זה משפח). נכון. היום הנטיה בנושאים אלה היא לעשות פנקס אחד כולל כוללני לגבי כל ועדת קלפי.

אני כבר לא מדבר על הכסף שזה יעלה, כי בעניני בחירות אין בעיה של כסף. אנחנו עוד לא

הדפכנו את הטופס הסופי של הפנקס, לכן אמרתי שטכנית אנחנו עדיין מסוגלים להכניס מיכנית

מה שאתם מבקשים מאתנו, בשילוב עם התוספת.

היו"ר אוריאל לין;

אני חושב שהרבה יותר טוב להוציא נספח, כי אם אתה עושה פעולה נוספת - כדאי שהיא

תובלט כפעולה נוספת.למה הפחד הגדול מנספח? אנחנו רוצים להבין את הצד הטכני, ולא להשתמש

בצד הטכני כדי לפסול את החוק. אני לא יודע מה רע בכך שלפנקס תגרול יוצא נספח קטן שבו

שמות 15 אלף הצעירים שישתתפו בבחירות אלה לראשונה, ומי שרוצה - יבדוק ויגיש השגות.

מה הבעיה המיוחדת? אני חושב שמוטב שזה יהיה בנספח, כדי שלא אצטרך לנבור ברשימות

כלליות שעליהן כבר עברנו וביקרנו אותן? אילו הייתי מתרשם שמרבית חברי הועדה לא

מעונינים בהצעת רחוק, זה היה ענין אחר. אני מתרשם שחלק נכר מחברי הועדה כן מעונין

בחוק הזה, ולכן אנחנו צריכים להכנס קצת יותר לעומק הבעיה.

א. שיל"ת;

אני מתנצל שעזבתי את הדיון כאן. בועדת הפנים היה דיון בחוק מקומות קלפי, והייתי מוכרח

להיות שם.

עם ההקדמות הטכנולוגיה, הצלחנו להשתחרר מהנספחים למיניהם. הפנקס שאנחנו מספקים היום

לועדת קלפי הוא רשימה אחת , שלא מופיע בה שמו של מי שיצא מהרשימה הזאת, ומי שנכנס 8

נכנס למקומו לפי סדר האלף-בית. הרשימה היא אחת, מעודכנת ומשולבת. בבחירות לרשויות מקומיות

יש נספח ובו שמותיהם של מי שאינם אזרחים והם זכאית להצביע רק לרשות המקומית. ועדת הקלפי

בודקת ברשימה ואחר כך בנספח. מעבר לזה אין כיום נספחים.



בבחירות 1973 היו חמישה נספחים. זה מאט את העבודה של ועדה הבחירות. אם לא מוצאים

שמו של אדם ברשימה אלף, עוברים לרשימה בית, ואחר כך לרשימה גימל. מה שבילבל עוד יותר

שנספח הכיל שמות גם של מי שיצאו מאותה קלפי ועברו לקלפי אחרת, לא שמו לב שכתוב שיצא

מהקלפי ואין לו כבר זכות לבחור באותה קלפי, כי זה רשום למעלה במקום שיש סיכות. משעה

שעזבנו את הנספחים, אני לא חושב שכדאי לחזור לשיטה הזאת.

נספח משמש לשתי מטרות: א. אדם יכול לבדוק אם הוא נכלל ברשימת הבוחרי ם או לא;

ב. למנוע אפשרות תאורטית שיכניסו מאסה של אננשים שאין להם זכות בחירה. כלומר, יש בקורת

מהצד השלילי ומהצד החיובי.. מדובר פה בציבור מוגדר ביותר, צעירים שימלאו להם טמונה עשרה

שנה מ-29 ביולי עד נובמבר. אני תושב שבמקרה כזה הנספח דווקא מקל את הבקורת.

אם נקבל את החוק, צריך יהיה לעשות פעולה נוספת. השאלה היא כיצד ומהי הדרך הטובה

בי ותר.

השאלה היא אם אפשר מבחינת לוח הזמנים מיני-הצגה, מיני-ערר, מיני-ערעור.

א. שיל"ת;

דרושים 64 ימים מיום שהחוק מקבל תוקף בכנסת כדי להגיע לשלב הסופי ו-15 או 20 אלף

הצעירים האלה יוכלו להצביע. אם תתחיל למנות 64 ימים מעוד שבוע או עוד עשרה ימים, אם

החוק הזה יעבור בקריאה שניה ושלישיה במליאה, נגיע לכך שהפנקס הזה יגיע לתוקף אחרי

זה ענין אחר. בזה נדון בהכנת החוק לקריאה שניה ושלישית. בדיון באותו שלב נביא

בחשבון אם החמצנו או לא החמצנו את המועד. זה כרגע לא בידינו. השאלה היא אס זה צריך

להיות נימוק לא להעביר את החוק. אין לי דעה אישית בנושא זה, אבל לא הייתי רוצה שהבעיות

המכניות יהיו תירוץ לא לאשר את החוק.

אנחנו צריכים להתקרב להכרעה. אנהנו לא מכינים את החוק לקריאה שניה ושלישית, החוק עבר

רק קריאה טרומית ואנחנו צריכים להעבירו לקריאה ראשונה. כשהוזוק יגיע לועדה להכנה לקריאה

שניה ושלישית, נבדוק באופן יותר ספציפי את לוח הזמנים.

אני מציעה שאנחנו היום נחליט להעביר את הצעת החוק לקריאה ראשונה. אם הדבר הוא בר-

ביצוע, אם נקבל היום את ההחלטה נזרז את ההליכים. בהכנה לקריאה שניה ושלישית נצטרך עור

לבדוק הרבה מאד כרטיס. עד אותו שלב אני מבקשת ממשרד הפנים להביא לנו אינפורמציה על קיצור

זמן עררים בעבר, לבדוק איך בונים את הדברים על מנת שלא יהיו לא זיופים ולא העלמות.

אני מבינה את החרדה. כשיש חוברת נוספת באיזה קלפי, יכול לקרות שהנספח נעלס לגמרי, או

שמחליפים אותו. בתוך עמנו אנחנו יושבים, ועומרת השאלה כיצד מתגברים על הבעיות. אבל אנחנו

לא יכולים לעבוד מתוך חזקה של רמאות וגניבה. אנחנו צריכים לתת את כל הכלים הפומביים

והאחרים כרי למנוע עיוותים, וצריך לדעת שזה יכול להיות. אבל האימה מפני תופעות כאלה לא

צריכה להיות מעצור.

אני תומך בהצעה של חברת הכנסת שולמית אלוני. אוסיף רק שלוש הערות. א. לדעתי

צריך להיות פנקס בוחרים שוטף, שיאפשר ללכת לבחירות תוך זמן קצר, כמו שמקובל

בדמוקרטיות אחרות. אני חושב שבהזדמנות זו משרד הפנים אולי יבדוק אפשרות זאת.

ב. נספח הוא טוב לבקורת, אבל לועדת קלפי זה אסון. זה פתח להרבה מאד דברים

לא כשרים, בעיקר במקומות שאין בקרות.

ג. בקרה שיפוטית חייבת להיות, אפילו אם פרק הזמן יהיה קצר.

היו"ר אוריאל לין;

אני חושב שאם לא נגיש את החוק לקריאה ראשונה נעשה עוול לחבר-הכנסת רפאל איתן,

כי הוא הגיש את הצעת החוק עוד בפברואר והדיון נדחה עד היום. נדמה לי שננהג כשורה אם נאשר

היום העברת הצעת החוק לקריאה ראשונה, ולכל הפרטים האופרטיביים נכנס כשנראה מתי יגיע

החוק לועדה להכנה לקריאה שניה ושלישית.

ר. איתן;

אני רוצה להגיד לאנשי משרד הפנים, אתם מחפל.-ים נוחיות של ועדות הבחירות. אתם צריכים

לשרת את הציבור. קחו את זה בחשבון. מדובר בציבור של אנשים, שאם לא יצביעו בבחירות אלה,

יצביעו רק בגיל 22 לראשונה, אם לא יהיו בחירות מוקדמות. בעת הבחירות בנובמבר כל אלה

יהיו כבר חיילים.

אם יש בעיות סכניות, תפתרו אותן. זה התפקיד שלכם. אתם משרתים את הציבור, ואתם לא

צריכים לחפש נוחות. יש לכם ארבעה חודשים. תפתרו את הבעיה.

אני כמובן לא רוצה להגיב, אבל אפשר היה לקבוע כבר לפני הרבה שנים שפנקם הבוחרים יהיה

עד ליום הבחירות.

ר. איתן;

כל דבר בא בזמן מסוים. הצעת החוק הזאת הונחה בפברואר על שולחן הכנסת. התהליך יכול

היה להיות יותר מריר. בועדה הזאת נדחה הנושא חמש פעמים. הנושא צריך היה להיות נידון

בועדה לפני חודש וחצי. כולנו משרתי ציבור, ולא צריך לחפש נוחות. תמצאו פתרון.

היו"ר אוריאל ליז;

כולנו מקבלים ברוח טובה את ההערות של חבר-הכנסת רפאל איתן, כי הן נאמרות ברוח טובה.

הוחלט להעביר את הצעת החוק לקריאה ראשונה

לפי חוק יסודות התקציב יש לקבוע איך ימומן התיקון הזה. אני מבקש לשאול אח חברי

במשרד הפנים אם יש סעיף תקציבי לענין זה.

אינני יודע.

תודה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 13:00)