הכנסת האחת-עשרה
מושב רביעי
נוסח לא מתוקן
פרוטוקול מסי 268
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
מיום ג', ט"ו בסיוון התשמ"ח - 31.5.88, שעה 11.30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-11 מתאריך 31/05/1988
חוק הרשות למלחמה בסמים, התשמ"ח-1988
פרוטוקול
חברי הוועדה;
א' קולס - היו"ר
שי אלוני
אי רובינשטיין
מוזמנים;
אליקים רובינשטיין - מזכיר הממשלה
חי עמר - יועץ רה"מ לענייני רווחה
רי גאון - משרד האוצר
אי הכהן - משרד האוצר
ד"ר יי סנטו - משרד הבריאות
גי ויסמן - משרד המשפטים
א' בריק - היועץ המשפטי למשרד
החינוך והתרבות
לי ברקמן-נדב -- משרד החינוך והתרבות
לי משיח - משרד המשפטים
מי צי ילק - משרד העבודה והרווחה
ני מימון -
ני לבון - המוסד לביטוח לאומי
אי הופמן - מנכ"ל הרשות לשיקום האסיר
שי שפירא - אגודת אל-סם
די בר - אגודת אל-סם
שי קרון - צה"ל, חיל רפואה
מזכירת הוועדה; די ואג
קצרנית; חי בנקין
סדר היום;
א. תקנות סמכויות שעת חירום (מעצרים) (סדרי דין ומועדים להגשת ערעורים)
(תיקון), התשמ"ח-988ו.
ב. הצעה לסדר של חבר-הכנסת אי רובינשטיין לגבי ביטול הסמכות המקבילה של
הבקרה המשפטית בשטחים.
ג. חוק הרשות למאבק בשימוש לרעה בסמים, התשמ"ח-1988.
א. תקנות סמכויות שעת חירום (מעצרים)
(סדרי דין ומועדים להגשת ערעורים (תיקון), התשמ"ח-1988
היו"ר אי קולס;
אני פותח את הישיבה.
על סדר שלנו היום שני נושאים. נתחיל בתקנות סמכויות שעת תירום (מעצרים)
(סדרי דין ומועדים להגשת ערעורים (תיקון), התשמ"ח-1988.
אבקש מנציגי משרד המשפטים להציג את הנושא.
לי משית;
התיקונים המוצעים הם תיקונים של תקנות לצורך התאמתן למצב החוקי שהשתנה
בנושאים אלה מאז התקנת התקנות. הנושא הראשון הוא תיקון תקנה 4. אלה תיקונים פחות
או יותר פורמליים. בשנת 1980 תוקן סעיף 4 לחוק, אשר עניינו ביקורת שיפוסית על צו
מעצר מינהלי. התיקון ב-1980 בא למחוק את דרישת החוק שצו מעצר מינהלי יובא
לביקורת שיפוסית לנשיא בית המשפס המחוזי שבאזור שיפוסו נעצר העציר. הדרישה
הנובעת מהמלים "שבאזור שיפוטו נצעצר העציר", אך התקנות אשר העתיקו את הסעיף
שהיה קיים בחוק לא תוקנו באותו זמן. לכן אנו באים לתקן את הליקוי הזה ולמחוק את
התוספת הזו בתקנות כשם שהיא נמחקה בחוק. זה באשר לתקנה 4.
תקנה 9 עניינה הגבלת זכות הייצוג של עציר מינהלי. תקנה זו הזכירה צו שנתן
שר המשפסים בשנת 1980 ושקבע כי הזכות לייצג עציר מינהלי בבית המשפס נתונה אך ורק
לעורך דין הנהנה מרשות להופיע בבתי דין צבאיים באופן בלתי מסוייג. צו זה שונה
לאחרונה על ידי שר המשפסים, כשהמסרה היתה להרחיב את המסגרת ולצמצם את ההגבלה.
לכן ראינו לנכון להתאים את סעיף 9 של אותן תקנות שאנו דנים בהן לתוכן של הצו
החדש. זה מה שעושה תקנה 9 כפי שהיא מונחת עכשיו בפניכם.
היו"ר אי קולס;
אני מציע שנאשר את בקשת שר המשפסים לתקן תקנות 4 ו-9.
הצבעה
ההצעה לאשר תקנות סמכויות שעת חירום (מעצרים) (סדרי דין ומועדים להגשת ערעורים)
(תיקון), התשמ"ח-1988, כהצעת שר המשפסים נתקבלה
היו"ר אי קולס;
פה אחד הוחלט לאשר את התקנות. תודה רבה.
בבקשה, חבר-הכנסת רובינשטיין.
ב. הצעה לסדר של חבר-הכנסת א' רובינשסיין לגבי ביטול הסמכות
המקבילה של הבקרה המשפטית בשטחים
א' רובינשטיין;
אינני חושב שוועדת החוקה, חוק ומשפס יכולה להתעלם מהענין של ביסול הסמכות
המקבילה של הבקרה המשפסית בשסחים. יש היום בעתון "הארץ" מכתב של לשכת עורכי הדין
הקוראת גם היא לרוויזיה בענין זה. אני מדבר על כך שלפני כמה חודשים -
גי ויסמן;
במרס.
א' רובינשטיין;
- ביטל שר הבטחון את זכות הערעור המקבילה, דהיינו זכות הבאה לפני שופט
למעצר מינהלי תוך 96 שעות. אני מבין - וגם שוחהתי עם מפקדים צבאיים בשטת - את
הבעיה המינהלית של בקרה כזאת כאשר יש לנו קרוב ל-2,000 עצירים מינהליים, אבל
דווקה ריבוי המעצרים המינהליים מחייב, לדעתי, התלה ביתר תוקף של העיקרון הזה
שהכנסת קיבלה אותו.
אילו שר הבטהון היה אמר שבשל הכמות העצומה של מעצרים מינהליים בשטחים אינו
יכול להספיק להגיע לבקרה תוך 96 שעות, אני חושב שכל משפטן היה מכבד את רצונו,
אבל אין הוא יכול לבטל במתי יד אתת דבר שאנחנו, בצדק, התגאינו בו גם בפנים וגם
בארגונים בין-לאומיים, וזאת בלא לומר לנו מה יבוא אחריו. המצב כיום הוא שיש לנו
למעלה מ-1,900 צירים מינהליים, מכל הגילים, בלי שום בקרה שיפוטית, פרט לוועדה
המייעצת.
גי ויסמן;
הביטול הזה הוא רק לששה חודשים.
אי רובינשטיין;
ששה חודשים אלו הם קריטיים כאשר מדובר בביטול מוסד שהכנסת קיבלה לגבי
ישראל, ואנחנו קיבלנו אותו בברכה בשנת 1979 כאשר הוא הוחל על השטחים.
כאשר שינינו בכנסת את סעיף 112 התתייב שמואל תמיר בפני מליאת הכנסת ובפני
הוועדה שהדבר יאומץ לגבי השטחים, וכך זה נעשה. כלומר, זה לא נעשה כחסד. זה נעשה
מתוך הכרה שכך זה צריך להיות. לכן אי-אפשר לבטל את זה שרירותית.
אי רובינשטיין;
לכן אני מבקש להזמין לכאן את שר הבטחון או נציגו, או מי שמערכת הבטחון
רוצה. לא ייתכן שצעד כזה יעבור ללא דיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט.
היו"ר אי קולט;
חבר-הכנסת רובינשטיין, אני מודה לך שהעלית את הנושא. אני אשקול אותו
ואתייעץ גם עם שר הבטחון וגם עם שר המשפטים.
ג. חוק הרשות למאבק בשימוש לרעה בסמים, התשמ"ח-1988
היו"ר א' קולס;
רבותי, אנו עוברים לנושא הכבד שעל סדר היום; חוק הרשות למאבק בשימוש לרעה
בסמים, התשמ"ח-988ו, ואני מקווה שנזכה לסיים היום את החוק. הגענו לסעיף 23 ושם
נעצרנו. לאחר שנגמור את החוק נחזור לאותם סעיפים שנשארו פתוחים ונסכם אותם.
סעיף 23
גי ויסמן;
נתבקשתי להביא תמונת מצב לגבי החסיונות השונים החלים היום בדין שלנו. יש
לנו בעצם שני סוגים של חסיונות-. ראשית, חסיון כללי לפי מהות הנושא. מדובר בחסיון
לטובת המדינה - סעיף 44 לפקודת הראיות; חסיון לטובת הציבור - סעיף 45 לפקודת
הראיות; וראיה מפלילה, היינו האפשרות שאדם לא יפליל את עצמו - סעיף 47 לפקודת
הראיות. לגבי שני החסיונות הראשונים, כלומר חסיון לטובת המדינה וחסיון לטובת
הציבור, בית המשפט - ואיני נכנסת עכשיו לפרטים - יכול בעצם לקבוע שעל אף הבקשה
של ראש הממשלה, של שר הבטחון או של שר החוץ שלא לגלות את הראיה, הצורך בעשיית
צדק מחייב את גילויה.
שנית, יש לנו רשימה די ארוכה של חסיונות לפי מיהות בעל ההגנה. שלושה מהם
נותנים לאותו עד חסיון כללי שבית המשפט אינו יכול לכרסם בו, גם לא לשם עשיית
צדק, ואני מדברת על עדות של עורך-דין לגבי מסמכים ודברים שהוחלפו בינו ובין
לקוחו בענין מקצועי, על עדות של חוקר פרטי בענין מקצועי בקשר ללקוחו ועל עדות של
כהן דת.
הזכות לא להעיד נתונה גם לרופא ולפסיכולוג. הם יכולים לבקש שלא להעיד ולא
למסור ראיה, אבל בשני המקרים האלה רשאי בית המשפט לחייב אותם במסירת הראיה אם
עשיית הצדק מחייבת זאת.
חוק רשות הבזק וחוק רשות הדואר, וגם שם
נקבעו חסיונות לגבי מסר שהועבר דרך רשות בזק או מברק שהועבר דרך רשות הדואר
ונאמר ששר התקשורת יכול לקבוע שעובד בזק לא ימסור מידע על אותו מסר.
שי אלוני;
אינני מבינה על איזה מסר את מדברת. יש שני מסרים אפשריים; האחד אינפורמציה
על האדם המשתמש, והאחר - אינפורמציה שבאה מהאדם המשתמש לגבי אחרים העוסקים בסחר,
בהפצה וכוי. כשאת מדברת על מסירת אינפורמציה, אינך מחלקת את זה לשניים? אני
מבקשת שתחלקי את זה לשניים מפני שאינני חושבת שאנחנו יכולים לתמוך במסירת
אינפורמציה על משתמש שמבקש סעד.
גי ויסמן;
בפקודת התעבורה ובחוק הנוער (טיפול והשגחה), למשל, נקבעת חובת מסירת ידיעות
או גילוי מידע.
היו"ר אי קולס;
בזמנו התנגדתי לענין זה בפקודת התעבורה, וזה עבר למרות התנגדותי. זו היתה
היזמה של חברת-הכנסת נאוה ארד.
גי ויסמן;
נתתי לכם עכשיו תמונה מי יכול לומר; אני זכאי שלא למסור את הראיה המסויימת.
בעצם החסיון הכללי יחול רק לגבי עורך דין, חוקר פרטי ואיש דת. לגבי כל היתר תמיד
בית המשפט יכול לקבוע שהצורך בעשיית צדק מחייב גילוי הראיה.
היו"ר א' קולס;
את מדברת על בית משפט, אבל סעיף 23 מדבר על מנהל הרשות.
אתעלם לרגע מהטיפול והגמילה ואתייחס רק לשיקום. שיקום יכול גם להתבטא בכך
שמעביד נותן עבודה למישהו. סעיף 23(א) מעניק למנהל הרשות או למי שהוא הסמיך לכך
לדרוש דין וחשבון הנוגע בעצם לעסקיו של המעביד. נניח שבעל חנות מעסיק אדם שהשתמש
לרעה בסמים והוא רוצה לשקם אותו. פתאום פותחים כאן פתח לכך שכל עסקיו של אותו
מעביד יהיו גלויים בפני מנהל הרשות. כשמדובר בשיקום אתם פותחים כאן פתח גדול
מאד, ואני בטוח שלא לזה התכוון הסעיף.
אולי האנשים המטפלים בנושא יוכלו להסביר יותר טוב ממני למה דרושה מסירת
המידע.
יש לנו גם הוראות המחייבות מסירת ידיעות או גילוי מידע ברשימה כמעט
חוקי פיקוח, חוקי מסים וחוקים שונים, כגון חוק הגנת הצרכן,
פקודת התעבורה (נוסח חדש), חוק הנוער (טיפול והשגחה), פקודת הסטטיסטיקה, חוק
מרשם האוכלוסין, פקודת הסמים המסוכנים) (נוסח חדש).
שי אלוני;
כל האזכורים לצורך צידוק הענין הזה? אולי נחליט קודם מה אנחנו רוצים בענין
זה.
גי ויסמן;
ברור שלמסירת מידע צריכה להיות הצדקה עניינית. אני רק מציגה כאן בפניכם את
התמונה המשפטית לגבי מסירת מידע מצד אחד ולגבי הגנה על העד, כלומר חסיון של ראיה
מצד אחר. למה צריך את זה - אנשים המטפלים בענין יוכלו להסביר יותר ממני.
אליקים רובינשטיין;
הגישה הכללית היתה שבגלל רגישות הנושא ובגלל הבעיה החברתית - יש הרבה אנשים
המעורבים בסמים והאינפורמציה לא נמסרת - צריך שכל מיני אלמנטים יידעו שהאיש הזה
מכור לסמים. ד"ר סנטו, שהוא הממונה על הנושא במשרד הבריאות, אולי ירצה להוסיף
דברים להבהרה.
ד"ר סנטו;
אני רוצה להציג סצנריו שהוא מעשי; אדם פונה למרפאה ומקבל מירשם לאדולן.
בעקבות קבלת המירשם הזה האדם פונה לביטוח לאומי והוא עשוי לקבל הבטחת הכנסה.
אדם מעורב בתאונת דרכים ויש לו בעיות בקבלת רשיון. בכל אחד מהמקרים האלה יכול
האדם לטעון לחסיון רפואי, ואם נרצה לטפל בו, ייתכן מצב שלא נוכל לקבל את המידע
בטענה שהמידע חסוי מבחינה רפואית.
שי אלוני;
בדוגמה שלך אותו אדם בא ומבקש בעצמו את האדולן, ואתה אומר שאינך יכול לטפל
בו כי הוא מבקש חיטוי. נניח שאדם אינו מבקש מכם דבר והוא במצוקה. האם אתה יכול
לאנוס אותו לקבל את עזרתך? אתה חושב שמותר לך לכפות את עצמך על אדם שאיננו רוצה
את עזרתך?
ד"ר סנטו;
לכפות לא, אבל אני יכול להציע את שירותי.
שי אלוני;
אבל אם אותו אדם טוען חסיון, משמע שאינו רוצה את שירותיך.
היו"ר א* קולס;
אני רוצה להתחיל דווקה מהסוף, מהשיקום. נניח שמדובר בשיקום בעבודה. סעיף זה
מעניק למנהל הרשות סמכות לדרוש מכל אדם העוסק - בין בשכר ובין בהתנדבות, כלומר
זה מעביד רגיל - בשיקום של משתמש לרעה בסמים כל ידיעה ומסמך או דין וחשבון
הנוגעים לעיסוק האמור. זה פתח עצום לכניסה לתחום הפרט, ומעביד כזה יטען; לא די
שאני עושה טובה ומעסיק אדם כזה ורוצה לשקם אותו, אלא דורשים ממני גם למסור דין
וחשבון יום-יומי על כל מהלך עסקי. למה לי להיכנס בכלל לענין הזה?
ני מימון;
כתוב "והדרושים לרשות לצורך מילוי תפקידיה".
היו"ר אי קולס;
מי יקבע את זה? בחוק זה פותחים אנו פתח גדול, והרשות היא שתמלא את החלל הזה
תוכן. גם לא נאמר ששר המשפטים יקבע בתקנות מה הם הדברים הדרושים לרשות לצורך
מילוי תפקידיה. לו היתה לפחות איזו שהיא מיגבלה בענין זה - וברור שהשר יקבע
תקנות רק באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט - ניחא, אבל אתם מדברים על סדרי העברת
מידע, קבלתו ושמירתו בלי להתייחס להיקף או לטיב המידע.
אליקים רובינשטיין;
אולי הצעתך, אדוני היושב ראש, תפתור את הבעיה פרקטית. כלומר, אפשר לכתוב;
השר, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט, יקבע בתקנות סדרי העברת מידע, קבלתו
ושמירתו.
היו"ר אי קולס;
אבל אני רוצה שהגבלה זו תחול לא רק על סדרי העברת מידע.
אליקים רובינשטיין;
אפשר לכתוב "סוג המידע, סדרי העברתו, קבלתו ושמירתו".
היו"ר אי קולס;
תיקון זה מצמצם מאד את הפתח הרחב שנפתח בנושא זה.
שי אלוני;
אני מוכנה ללכת בכיוון זה אם נשאיר בכל זאת כמה סייגים. לא מדובר כאן על
בית משפט אלא על מנהל הרשות.
היו"ר אי קולס;
אני מציע להחליף את המלים "לעיסוק האמור" המופיעות בסעיף קטן <א) בביטוי
אחר שיגביל קצת את הענין ויבהיר למה דרוש המידע. אני תושב שעדיף למחוק את המלים
"הדרושים לרשות לצורך מילוי תפקידיה".
"מילוי תפיקידיה" מוגדר במדוייק בחוק.
שי אלוני;
אולי נכתוב "הנוגעים לאופי העיסוק והדרושים...".
היו"ר אי קולס;
לא, אני חושב שאפשר למחוק בכלל את התוספת הזאת.
הצבעה
ההצעה לאשר סעיף 23 תוך תיקון סעיף קטן (א) כדלהלן;
אחרי "או דין וחשבון" יבוא "הדרושים לרשות לצורך מילוי תפקידה.
השר יקבע בתקנות, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט, סוג המידע,
סדרי העברתו, קבלתו ושמירתו" - נתקבלה
סעיפים 26,25,24
אליקים רובינשטיין;
סעיף 24 הוא בסך הכל סעיף טכני מקובל בכל הרשויות. הוא הדין לגבי סעיפים 25
ו-26.
הצבעה
ההצעה לאשר סעיפים 24, 25 ו-26 כמוצע בחוברת הכחולה נתקבלה
סעיף 27
היו"ר אי קולס;
אני מציע שהתקנות יהיו באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט כדי שתהיה לנו בקרה.
הצבעה
ההצעה להוסיף "באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט"
אחרי המלה "להתקין" נתקבלה
סעיפים 29-28
גי ויסמן;
זה תיקון עקיף לפקודת בריאות העם והוא נועד לאפשר לשר הבריאות להכריז על
מקום כמוסד לטיפול וגמילה מסמים.
היו"ר אי קולס;
בסעיף 29 כתוב "תחילתו של חוק זה, למעט סעיף 28, בתום ששה חדשים מיום
פרסומו".
שי אלוני;
זאת משום שצריך להקים מוסדות מתאימים. היום מחזיקים אותם בבתי משוגעים
ובבתי סוהר.
הצבעה
ההצעה לאשר סעיפים 28 ו-29 כמוצע בחוברת הכחולה נתקבלה
היו"ר אי קולס;
נחזור עכשיו לסעיפים שנשארו פתוחים.
סעיף 1
גי ויסמן;
אנחנו צריכים לקבוע מי הוא "השר".
היו"ר אי קולס;
השר הממונה הוא ראש הממשלה. אני חושב שזה מקובל עלינו.
שי אלוני;
אולי ניתן את הסמכות הזאת לנשיא.
ד"ר יי סנטו;
קשה לעשות זאת מבחינה קונסטיטוציונית.
הצבעה
ההצעה לכתוב בהגדרה של "השר" בסעיף ו "ראש הממשלה" נתקבלה
סעיף 5
גי ויסמן;
הוועדה צריכה להצביע על סעיף 5 כפי שהוא מנוסח בנוסח הלבן שהנחתי היום
בפניכם, מה-30 במאי 1988.
היו"ר אי קולס;
אני מעמיד להצבעה את סעיף 5 כפי שהוא מופיע בנוסח שלפנינו.
ח צ ב ע ה
ההצעה לאשר סעיף 5 כניסוחו בנוסח הלבן מה-30.5.88 נתקבלה
סעיף 11
גי ויסמן!
סעיף 11 לנוסח הכחול אושר בתיקון מסויים, ואני רוצה להביא עכשיו לאישור
את הנוסת כפי שהוא מופיע בנוסח הלבן. לתשומת לבכם (3) מקבץ יחד שני סעיפים קטנים
ואומר "לדון בהצעת התקציב השנתי כאמור בסעיף 18, בדין וחשבון השנתי ובכל ענין
אחר הנוגע לפעילותה של הרשות", נוסח זה שונה במקצת מהנוסח שאושר בוועדה.
היו"ר אי קולס!
אני חושב שהנוסח הזה יותר טוב ואני מציע לאשר אותו.
הצבעה
ההצעה לאשר סעיף 11 כפי שהוא מנוסח בנוסח הלבן מה-30.5.88 נתקבלה
סעיף 18
גי ויסמן!
(א) נשאר כפי שהוא מנוסח בנוסח הכחול. הוועדה שינתה את (ב) ו(ג), ונוסתם
כפי שהוא מופיע בנוסח הלבן הוא עכשיו: "(ב) המועצה תדון בהצעת התקציב ותעביר
אותה לשר בשינויים שייראו לה. (ג) השר יאשר את תקציב הרשות בשינויים שייראו לו".
השאלה היא אם רוצים רשות חזקה יותר או חלשה יותר. למעשה ניתנת כאן לשר
אפשרות לקבוע את תקציב הרשות. אולי נכתוב! הצעת התקציב תוגש על ידי השר לממשלה.
אי בריק!
(ג) שונה מסיבות אחרות. התברר שלפי חוק יסודות התקציב, שהתקבל לאחרונה על
כל השינויים בו, כל שר צריך ממילא לקבל אישור של שר האוצר לגבי אישורים של
רשויות מהסוג הזה שאנחנו מקימים כאן. לכן אמרו שאין צורך שזה יובא לאישור
הממשלה.
היו"ר אי קולס!
אני מדבר על השר. אני רוצה לחזק במקצת את הרשות, והשאלה היא כיצד עושים
זאת.
אני מציע למוק את המלים "בשינויים שייראו לו", כדי שהשר יוכל להחזיר את
התקציב למינהלה אם יש לו הסתייגויות.
הנוסח בסעיף לא ברור. אולי נכתוב: התקציב מחייב אישור השר.
אליקים רובינשטיין!
אני מציע לכתוב בסעיף קטן (ב): המועצה תדון בהצעת התקציב ותעביר אותה
בשינויים שייראו לה לאישור השר.
היו"ר א' קולס;
המלים "בשינויים שייראו לה" מיותרות גם כאן. נוסף לכך לא די לכתוב "תדון"
כי אם המועצה דנה בתקציב היא גם צריכה להחליט לגבי התקציב. לש היררכיה מסויימת:
המינהלה מכינה את התקציב, מעבירה אותו למועצה, המועצה רואה את האספקט הרחב של
כל הצעת התקציב ומציגה את התקציב כפי שהוא נראה לי, ולאחר מכן דרושה מעין חתימת
קיום של השר, אם אפשר לקרוא לזה כך.
שי אלוני;
אולי נאמר שהמועצה תדון בהצעת התקציב ותעביר אותה לשר, לא בשינויים שייראו
לה, אלא בשינויים המומלצים על ידה. אחר כך התקציב מחייב אישור השר, וזה נותן לו
פתח להעיר את כל ההערות שלו. מכל מקום הנוסח כפי שהוא מופיע עכשיו לא ברור.
בעקבות הצעתה של חברת-הכנסת אלוני אני מציע להשאיר את סעיף קטן (ב) כמות
שהוא ולכתוב בסעיף קטן (ג): תקציב הרשות טעון אישור השר.
אני מקבל את ההצעה הזאת לגבי (ג) ואת (ב) נשאיר כמות שהוא למרות שהייתי
מציע לחשוב בעת ניסוח החוק על לשון קצת יותר מדוייקת.
הצבעה
ההצעה לאשר סעיף 18 כמוצע בנוסח הלבן תוך תיקון
סעיף קטן (ג) כדלקמן: " תקציב הרשות טעון אישור השר" - נתקבלה
סעיף 20
כבר הסברתי שבכל הענין הזה הלכנו על החבל הדק שבין סמכויות הרשות ובין
סמכויות המשרדים, כי איננו מוציאים מידי שר הבריאות, למשל, את הסמכות שיש לו על
פי פקודת הסמים המסוכנים. לכן חייבנו קודם כל את המשרדים לשתף פעולה עם הרשות.
שנית, חשבנו שצריך להיות בכל זאת איזה שהוא תיאום. נניח ששר העבודה והרווחה רוצה
להתקין תקנות בעניינים הקשורים לסמים מסוכנים, בנושאים בהם יש לו סמכות חוקית.
הוא צריך לעשות זאת בהתייעצות עם ראש הממשלה, היינו עם השר הממונה על החוק הזה.
היו"ר א' קולס;
בתחילת הסעיף כתוב "משרדי הממשלה יפעלו לשיתוף פעולה עם הרשות". זו הבעת
משאלה בלבד. זה לא סעיף אופרטיבי, והרי החוק צריך לקבוע דברים תכליתיים, מעשיים
ברורים. לו היה כתוב בהלק הראשון של הסעיף שמשרדי הממשלה יפעלו בשיתוף פעולה -
ולא "לשיתוף פעולה - עם הרשות, ובחלק השני היינו מסבירים כיצד מתבצע שיתוף
הפעולה הזה, הייתי עוד שוקל להשאיר את המבוא, ולא, הייתי מציע לבטל את המבוא
שהוא כאמור הבעת משאלה בלבד.
ש' אלוני;
על משרדי הממשלה לפעול בשיתוף פעולה עם הרשות.
היו"ר אי קולס;
אבל במשטר שלנו כל משרדי הממשלה צריכים לפעול בשיתוף פעולה. זה אלף-בית.
מכל מקום אם כותבים "בשיתוף פעולה" במקום "לשיתוף פעולה" זה יותר טוב, והייתי
מציע להוסיף; בתפקידים שהרשות ממונה עליהם, או בעניינים שבתחום סמכותה של הרשות.
בהמשך יבוא; תקנות שיתקין שר בעניינים שמתפקידי הרשות יהיו בהתייעצות עם השר
הממונה על ביצוע החוק.
אליקים רובינשטיין;
השר הממונה על ביצוע החוק הוא ראש הממשלה.
היו"ר אי קולס;
עדיף לפרט באיזה שר מדובר. בניסוח זה אני מציע שנאשר את הסעיף.
במקום "בתחום סמכותה" הייתי מציע לכתוב "בתחומה של הרשות".
שי אלוני;
לא, צריך לכתוב "בתחום סמכותה", אבל נראית לי ההצעה לכתוב "בהתייעצות עם
השר הממונה על ביצוע החוק".
ני מימון;
עלולים לחשוב שמדובר בשר אחר, כי יש הגדרה של "השר".
הצבעה
ההצעה לכתוב בסעיף 20; "משרדי הממשלה יפעלו בשיתוף פעולה עם הרשות
בעניינים שבתחום סמכותה. תקנות שיתקין שר בעניינים שמתפקידי הרשות
יהיו בהתייעצות עם שר הממונה על ביצועח חחוק" - נתקבלה
סעיף 9ו
גי ויסמן;
סעיף 19 אושר על ידי הוועדה, אבל אני שיניתי את הנוסח. אקרוא אותו בפניכם;
"תקציב הרשות ימומן מאוצר המדינה וממענקים ותרומות שתקבל הרשות".
היו"ר אי קולס;
אנו מאשרים את הנוסח הזה.
רבותי, בזה סיימנו למעשה את חקיקת החוק הזה. אני חושב שעשינו כאן עבודה
טובה למרות שזו היתה עבודה מהירה.
תבוא עליכם ברכה.
היו"ר אי קולס;
אני מבקש את אישור הוועדה להגיש את הצעת החוק לקריאה שניה ולקריאה שלישית
בכנסת.
דייר יי סנטו;
בסעיף 6(ג) בנוסה הכחול כתוב "לבקשת שר", ואילו בנוסח הלבן כתוב "לבקשת
השר".
גי ויסמן;
זה צריך להיות "לבקשת שר". הסעות היא בנוסח הלבן.
היו"ר אי קולס;
אני רוצה להודות לכולכם. בימים הקרובים אביא את החוק לקריאה שניה ולקריאה
שלישית בכנסת. אני מקווה שהרשות הזאת אכן תפעל להוציא את נגע הסמים מקרבנו.
בהזדמנות זו אני גם רוצה להודות לכל המתנדבים העוסקים מדי יום ביומו בעבודה הקשה
הזאת.
הישיבה ננעלה בשעה 12.25