הכנסת האחת עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 264

ועדת החוקה חוק ומשפט

יום ב', כ"ט באייר התשמ"ח, 16 במאי 1988, 11:30

נכחו! חברי הועדה!

א. קולס - היו"ר

ש. בן-שלמה

מ. וירשובסקי

ג. יציב

נ. אסיא - ארגון בתי תוכנה

ב. לבנפלד - " " "

ע. בן-כוכב - איגוד ישראלי לעיבוד אינפורמציה (איל"א)

ל. חורב _ " " "

א. מנוסביץ

ע. אליצור - משרד המשפטים

א. זיסבלט - " "

יהודית צור - " "

יואל צור - " " רשם הפטנטים

ע. רוזן - " "

ד. ואג

יועצת משפטית! ר. מלחי

א. אשמן

סדר היום! א. חוק לתיקון פקודת זכות יוצרים (מסי 5), התשמ"ח-1987

(עמודים 4-2, 7-6)

ב. תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי - חיקוקי מסים)(תיקון)

התשמ"ח-1988

ג. צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - שמירת נקיון)(תיקון),

התשמ"ח-1988

ד. תקנות סדר הדין הפלילי (חיקוקים לענין סעיף 240 לחוק)(תיקון),

התשמ"ח-1988



א. חוק לתיקון פקודת זכות יוצרים (מס' 5), התשמ"ח-1987

היו"ר א. קולס;

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת חחוקח חוק ומשפט. בישיבה בשבוע שעבר ביקשנו

ממשרד המשפטים לשקול את עמדתו להצעה להוסיף לחוק לתיקון פקודת זכות יוצרים

התייחסות לתוכנה. הבנתי ממנכ"ל משרד המשפטים שאתם מוכנים להוסיף התייחסות כזאת,

ואני מבקש לשמוע הצעת נוסח.

א. זיסבלט;

אנחנו מוכנים לקבל נוסח צנוע יותר, ואנחנו חושבים שמוטב להכניס אותו

בתור תיקון לפקודת זכות יוצרים ולא לחוק. תנוסח המוצע: לענין זכויות יוצרים יראו

תוכנה כיצירה ספרותית, כמשמעותה בחוק זכויות יוצרים 1ו9ו.

היו"ר א. קולס;

לדעתי, ההצעה הזאת היא המעט שאני מוכן להסתפק בו בשלב זה, ולא לעשות הרבה

כי האויב הכי גדול של הטוב הוא הטוב מאד. אני פונה, בשם הועדה, למשרד המשפטים

ולשר המשפטים בבקשה לזרז את הכנתו של חוק זכויות יוצרים שיקיף את כל נושא

התוכנה. זו המלצה פה אחד של ועדת החוקה חוק ומשפט. אנחנו מסתפקים בהוספת הסעיף

הזה היום כדי שלא יהיה פתח למי שפוגע בזכויות יוצרים, משתמש שלא כדין. אבל אנחנו

חושבים שבתקופה זו של התקדמות טכנולוגיה גדולה, לא יתכן שמשרד המשפטים לא יצעד

עם ההתפתות הטכנולוגית בנושא כה קארדינלי. ואם לא ממש יחד ובאותו זמן, לפחות

קצת אחרי. "קצת אחרי" כבר עבר. אני רוצה לומר על דעת כל חברי הועדה שנמצאים

בחדר ואני בטוח שגם על דעת החברים שלא נמצאים כאן, שבוודאי מראש מצטרפים לכל מה

שאנחנו אומרים כאן כי אחרת היו באים להתנגד, ועדת החוקה חוק ומשפט ממליצה לקדם

את החקיקה בתחום זה.

ל. חורב;

עמדתה של איל"א היא שהתיקון הזה הוא רק בבחינת פסיק ראשון בתהליך.

לדעתנו, התיקון הזה איננו מספיק ואיננו מספק, אבל אנתנו מקבלים בברכה את

ההתקדמות שבעצם ההתייחסות לנושא הזה. לאתר שיושב ראש הועדה אמר, וגם נציג משרד

המשפטים הסכים אתו, שאין לראות בדבר תזה סוף פסוק, זה בוודאי לא יותר מפסיק,

אנחנו רק מבקשים לקדם את התהליך כי נראה לנו שאת החוק בצורתו הנוכחית יהיה קשה

מאד ליישם, ובוודאי שאין הוא מספיק. אם משרד המשפטים לא יכנס לנושא הזה בזמן

קרוב, והכוונה היא לחודשים ולא לשנים, הרי התיקון הזה לא ישיג את מטרתו.

אני מבקש להפריד בין גיבוש תפיסה כוללת בתחום זה, שהוטל בזמנו על פרופסור

ויסמן, ובין הפרק הספציפי בתזכיר הצעת חוק המחשבים. אנחנו מקווים שתהיה התקדמות

בהכנת חוק המחשבים ובאותו פרק שעוסק בזכויות, שיוצא מנקודת מוצא שתוכנה היא אכן

יצירה ספרותית במובן של חוק זכויות יוצרים, וינתן לה ייחוד המתאים לאופיה, כגון

דגש על השימוש ומניעת שימוש של פרטים. אם זה יהיה התהליך, נברך עליו. אנחנו

מבקשים שיהיה ברור שזו הסיבה להסכמתנו לנוסח המוצע היום. אם זה יהיה התהליך

נברך עליו מוצע, אם כך יהיה התהליך אנחנו מברכים ומבקשים שזו הסיבה שהסכמנו

לתיקון כפי שהוצע.

נ. אסיא!

אנחנו שמחים מאד לתיקון הזה. אני מצטרפת למה שאמר עו"ד חורב, שזאת רק

ראשיתו שלו תחליך. אנחנו מבקשים ממשרד המשפטים שיקרא לארגון בתי התוכנה, לאיל"א,

ולכל הארגונים שאנחנו מוכנים לרכז בענף המחשבים, וישתמש בשרותינו בהכנת הצעת חוק

המחשבים.

כל התיקון הזה הוא בבחינת שק, שהכיסוי שלו יהיה כשמשרד המשפטים יביא את

החוק עצמו. נתנו לכם משהו על החשבון. הכנסנו משהו על החשבון בספר החוקים, כדי

להראות שאנחנו מתכוונים לענין ברצינות ושבתחום החשוב הזה צריך לעבור לא שנות דור

אלא כמה דורות. עשינו פסיעה אחת קטנה אבל כהתחלה לדרך ארוכה.

א. זיסבלט;

בוודאי שאנחנו מסכימים שזה רק פתרון ביניים, רק התחלה, או כפי שאמר מר חורב

- רק פסיק. אבל עדיין איננו יודעים מה יהיה גורלה של הצעת חוק המחשבים. יכול

להיות שבסופו של דבר יחליטו שמוסב בשלב הבא ללכת לחוק זכויות יוצרים חדש כללי

ומקיף. אבל בוודאי שאנחנו מסכימים שיש לזרז את ההכנה ולהגיע בעתיד הקרוב להצעה

כוללת.

ע. אליצור!

אני רוצה עוד לשאול שאלה לפני שאתם מחליטים סופית על הנוסח. לי עצמי היה

ספק אם המילה תוכנה בלבד אומרת כל מה שרוצים, או שצריך לדבר על תוכנה של מחשב,

כי אין כאן שום הגדרה.

ל. חורב;

המילה עצמה לא מגדירה. יש לנו הצעות. הנושא הזה הועלה בכל הועדות, ומשרד

המשפטים יודע זאת, רק ביום ששי האחרון דנו בענין בקשר לנזיקין. יש הכרח להגדיר

את המושג תוכנה ואת המושג מחשב, כי יש בזה בעיותיות. זה חלק מהבעיותיות

שבלקוניות של חוק. אנחנו הגשנו הצעות, גם הצעה מטעם איל"א, גם הצעה שלי אישית,

וביקשנו ממשרד המשפטים להכניס את ההגדרה בפקודת הפרשנות או בחוק הפרשנות, ולא

במסגרת ספציפית של חוק מחשבים. אם תהיה הגדרה בחוק הפרשנות, כי אז הכל יבוא על

מקומו בשלום.

כרגע אנחנו מדברים על תיקון פקודת זכות יוצרים. השאלה שלי היא אם הנוסח

שמופיע בהצעת החוק הוא מספיק.

ל. חורב!

לא מספיק.

היו"ר א. קולס!

בהצעת חוק המחשבים יש הגדרה של תוכנה! תוכנה, תוכנית, תיקון תוכנית וחומר

עזר לתוכנית.

הועדה תקבל את התיקון העקרוני, ואת ענין הניסוח אשאיר לשיקול נציגי משרד

המשפטים עם היועצת המשפטית לועדה.

ר. מלחי!

ההגדרה של תוכנה כאן תלויה בהגדרה קודמת של תוכנית, אין לה שום ערך בלי זה.



היו"ר א. קולס;

נתספק בזה שנגיד תוכנה. השפה העברית עצמה מגדירה את המושג תוכנה. הרי

אנחנו אומרים שזהו חלק מתיקון. אני רוצה רק לומר שחוק המחשבים, בלבוש כזה או

אחר, יגיע לחקיקה, כי אין ברירה. כמו שחוק כרטיסי חיוב הגיע בסופו של דבר כי לא

היתה ברירה, הציבור השתמש בכרטיסי אשראי לסוגיהם השונים ואז החליט משרד המשפטים

להביא את החוק, ואז באמת צעד עם הזמן.

אני מעמיד להצבעה את ההצעה לתיקון הצעת החוק והוספת התייחסות לתוכנה, בנוסח

שהציע משרד המשפטים.

הצבעה

הוחלט פה אחד לתקן הצעת החוק ולהוסיף ההתייחסות לתוכנה

על הגדלת העונש כבר החלטנו-. מאסר ארבע שנים במקום שלוש שנים.

הוחלט פה אחד להעביר הצעת החוק, בנוסח המתוקן, לקריאה שניה ושלישית.

מ. וירשובסקי;

בישיבה קודמת ביקשתי לבדוק את ההצעה לקבוע אגרה מיוחדת על קסטות ריקות כדי

לפצות בעלי זכות יוצרים על חהפסד שנגרם להם בגלל העתקות.

היו"ר א. קולס;

הכסף יכנס לאוצר וישמש למטרות שונות.

א. זיסבלט;

ההצעה היא מענינת. אנחנו חייבים לבדוק אותה ולהתייעץ עם הגורמים השונים

הנוגעים בדבר. אין ספק שההצעה תזכה לבדיקה ולטיפול המתאים.

היו"ר א. קולס;

בנושא זה סיכמנו. אני מודה לכל האורחים שבאו מרחוק.

ב. תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי - חיקוקי מסים)(תיקון), התשמ"ח-1988

ע. רוזן!

מדובר בתקנות העבירות המינהלית בחיקוקי מיסים,שהיו הראשונים שהפעלנו בהם את

השיטה של עבירות מינהליות, ביולי 1987. אלה הן התקנות היחידות שבהן נקבסעה

מיגבלת זמן. תוקף התקנות עד 30 בספטמבר 1988.

היו"ר א. קולס!

אתם מבקשים הארכת תוקף התקנות?

משרד המשפטים מבקש להפוך אותן לתקנות של קבע.



היו"ר א. קולס;

אני מעמיד להצבעה את ההצעה לאשר מחיקת תקנה 6 המגבילה תוקפן של התקנות,

ולעשותן תקנות של קבע.

הצבעה

הוחלט פה אחד לאשר את התיקון

ע. רוזן;

למכתב שר המשפטים מצורף נטפח טטטיסטי על הפעלת השיטה.

היו"ר א. קולט;

אני שמח לראות שהשיטה מופעלת ועובדת יפה. יש עוד בעיה עם המיחשוב, אבל זה

ענין אחר.

ג. תיקון צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - שמירת נקיון), התשמ"ח-1988

ר. רוטנברג;

חוק שמירת הנקיון קובע בטעיף 2 איטור על השלכת פטולת, פטולת בנין או גרוטות

רכב לרשות הרבים, או מרשות הרבים לרשות היחיד, ועל לכלוך רשות הרבים. החוק הוא

משנת 1984, ובשנת 1985 קבע שר המשפטים, בתאום עם משרד הפנים, כמובן, את צו טדר

הדין הפלילי (עבירות קנט - שמירת נקיון), באישור הועדה הזאת, שבו פורטה רשימה של

מעשים שהם עבירות לפי טעיף 2 לחוק, כמו השלכה של פטולת בכמות גדולה, או השלכת

בדלי טיגריות, ובצד כל אחד מהם קנט.

משום מה נשמטה מהרשימה הזאת השלכה של גרוטות רכב, והדבר הזה מפריע לנו עד

יום. אמנם מצאנו דרך, כי נאמר שם גם פטולת שלא פורטה במקום אחר, אבל מן הראוי

לקבוע גם השלכה של גרוטות רכב. בזמנו לא חשבנו שיהיה צורך לקבוע כעבירת קנט את

הטיפא של טעיף 2 - איטור לכלוך רשות הרבים. זו הגדרה רחבה. אבל לאחרונה נתקלנו

בכמה מקרים שלא נופים באף אחת מן הקטגוריות שפורטו, ושתי הקטגוריות שאנחנו

מבקשים להוטיף נחוצות כדי להשלים את מערכת ברירות הכנטת.

בהקשר זה אני מבקשת לציין שבשנה שעברה היו יותר מחמשת אלפים ברירות קנט,

ובארבעת החודשים הראשונים של השנה היו כבר אלפיים ברירות קנט.

היו"ר א. קולט;

מהו עכשיו הקנט לפי שני טעיפים אלה?

ר. רוטנברג;

הקנס קבוע כפונקציה של הקנט המירבי בצו סדר הדין. הקנס המירבי, א' - 150

ש"ח; ב' - 75 ש"ח; ג' - 37 ש"ח.



היו"ר א. קולס;

אני מציע לאשר את הצו.

הצבעה

הוחלט פה אחד לאשר צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - שמירת נקיון)(תיקון)

א. חוק לתיקון פקודת זכות יוצרים (מס' 5), התשמ"ח-1987

א. זיסבלט;

אדוני היושב ראש, סליחה, אני רואה שהגיע מר מנוסביץ, שמייצג את אנשי

הוידאו. הוא ביקש שבתיקון לפקודת זכות יוצרים תהיה התייחסות מפורשת גם לוידאו.

אנחנו רואים בזה בעיה. אנחנו חושבים שהענין של קלטות וידאו הרבה יותר מורכב

ומסובך, ואיננו חושבים שיש טעם לתקן את החוק בכיוון זה. רשם הפטנטים מר צור יוכל

בוודאי להוסיף בענין זה.

היו"ר א. קולס;

אני מצטער, גמרנו את הדיון בנושא זה. מר מנוסביץ, חזקה עלי מצוות התקנון.

אני לא יכול לעשות שום דבר בנושא זה. אני יכול רק לומר שהזמן לדיון בנושא היה

קודם. אני מצטער מאד שאחרת.

אחרתי בגלל עיכובים שאין לי שליטה עליהם. כבוד היושב ראש, יתכן שאבקש

להעלות את הנושא לדיון מיוחד, משום שקרתה תקלה, עקב תיקון שהועדה הנכבדה הזאת

תיקנה, אני כבר לא מדבר על וידאו, בנושא אימפלמנטציה של תיקונים ספציפיים שהובאו

בפני הועדה הזאת. אחד התיקונים שהועדה הזאת ראתה, לפי בקשת משרד המשפטים, כדבר

שצריך לעזור הרבה באכיפת החוק,היה קביעת פיצוי ללא הערכת נזק. הנוסח בחוק הוא

"רשאי בית המשפט...", וזה הפך את הדבר לחסר כל משמעות. השופטים מפרשים את המילה

"רשאי" כאילו הם יכולים בכלל לא להתייחס לענין, ולא שהמחוקק נתן לשופט רשות

לקבוע בין המכסימום למינימום, ולא שהוא יכול בכלל להתעלם מהענין. למעשה לתיקון

כולו אין משמעות לחלוטין.

את הנושא הזה, כבוד היושב ראש, הבאתי מספר פעמים לועדה הזאת, הבאתי אותו גם

בכתב, הבאתי אותו למשרד המשפטים. הנושא היה לפני הועדה, אינני יודע אם הועדה דנה

בו.

היו"ר א. קולס;

לא דנה. אבל אם משרד המשפטים מוכן לתקן

אתה מציע למחוק את המילה "רשאי" ולקבוע חובה?

א. מנוסביץ;

לא. הרשות היא בין לקבוע בין מכסימום ומינימום. כל הכוונה בתיקון היתה שמי

שמגיש תביעה לזכות יוצרים, אם הוא לא רוצה להוכיח את הנזק הממשי, אחרי שבית

המשפט קבע באופן חד משמעי שזכות היוצרים הופרה, תהיה אפשרות בידי בית המשפט

לקבוע פיצוי בין המכסימום והמינימום שקבע המחוקק. זאת היתה המטרה. בגלל הביטוי

"רשאי", למעשה לא נעשה שום דבר. אני הצעתי לכתוב בסעיף 3(א}; יפסוק בית המשפט.



היו"ר א. קולס;

יש כאן בעיה של פרוצדורה. אני מבקש לשמוע מה דעתם של אנשי משרד המשפטים.

יואל צור;

לא היה לנו דיון פנימי, אבל אני יכול להגיד דעתי האישית. אני חושב שזאת

קודם כל שאלה של פירוש של בית המשפט. הנושא ידוע ומוכר, אבל הוא לא הגיע לערכאה

העליונה, הוא התברר בבית משפט שלום ולכל היותר בבית משפט מהוזי. הביטוי "רשאי"

הוא אופייני למערכות שונות בהוק. אנהנו מוכנים לדון במשרד בענין הזה, אבל נראה

לי שזה לא מסוג התיקונים הדתופים.

א. מנוסביץ;

זה בדיוק מסוג הענינים הדחופים שאני נתקל בהם ומתמודד אתם. אני אומר לכם

באופן חד משמעי שבתי המשפט לא מתייחסים כלל לסעיף הזה.

היו"ר א. קולס;

רבותי, את הצעת החוק לתיקון פקודת זכות יוצרים, שאישרנו אותה היום, אניח על

שולחן הכנסת רק ביום שני הבא. אם עד יום שני הבא יהליט משרד המשפטים שהוא רוצה

להוסיף עוד הצעת תיקון בנוסח שהציע מר מנוסביץ, לא נניח את הצעת החוק על שולחן

הכנסת ביום שני הבא אלא נעלה אותה מחדש על סדר היום בועדה. אם תגיעו למסקנה שאין

צורך בתיקון, נניח את הצעת החוק על שולחן הכנסת ביום שני הבא. אני מציע שתבדקו

את הנושא, כי אנחנו באמת רוצים שיהיה חוק יעיל שאפשר להפעיל אותו.

ד. תקנות סדר הדין הפלילי (חיקוקים לענין סעיף 240 לחוק)(תיקון), התשמ"ח-1988

יהודית צור;

סעיף 240 מדבר על פרוצדורה מיוחדת, שניתן להחילה על חיקוקים ששר המשפטים

קובע, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט. עיקרה של חפרוצדורה המקוצרת הוא שנאשם שלא

התייצב ולא מסר הודאה, יראו אותו כמודה בכל העובדות שנכללו בכתב האישום, וניתן

לדון אותו שלא בפניו וכן לגזור את דינו, פרט לעונש מאסר או מאסר על תנאי, שבית

משפט אינו מוסמך להטיל על נאשם בהעדרו. צריך לציין שהפרוצדורה הזאת ניתנת

לביטול. פסק דין מרשיע שניתן בהעדר נאשם ניתן לביטול על פי דרישה.

ההמלצה להרחיב רשימת החיקוקים בהם ניתן להפעיל פרוצדורה זאת היא פרי עבודה

של ועדה לסדר הדין הפלילי, בראשותו של שופט בית המשפט העליון גולדברג, שבה

יושבים נציגים של משרד המשפטים, הפרקליטות, המשטרה, לשכת עורכי הדין, שופטים.

אציין בקצרה את הקריטריונים שהנחו את הועדה בקביעת החיקוקים. ראשית, מדובר

בעבירות שהן קלות יחסית, עבירות שאין בהן קלון, ועבירות שבהן בתי המשפט בדרך כלל

אינם נוהגים להטיל עונשי מאסר או מאסר על תנאי, אלא בדרך כלל מטילים קנסות,

התחייבויות, פסילות, ביטול רישיון וכוי. ההנהה היתה שלא כדאי להחיל את זה על

אותם חיקוקים כשיש סיכוי שבתי המשפט מטילים עונשי מאסר, כדי לא לפצל את הדיון,

זאת אומרת שבית משפט יוכל לדון את הנאשם ואחר כך צריך יהיה לדחות כדי להכריע את

הדין.

יש כיום תופעה רחבה מאד של אי התייצבות נאשמים לדין, והדבר מקשה על ניהול

תקין של בתי המשפט. הפרוצדורה הרגילה לגבי עבירות אתרות היא בעייתית והיא מקשה

על ניהול משפטים בהעדר נאשמים, והנאשמים עושים בזה שימוש לא ראוי.



הועדה סברה שכאשר מדובר בעבירות שהן קלות יחסית, מן הראוי להחיל עליהן

פרוצדורה מקוצרת, שאין בה כדי לפגוע בזכויות הנאשם, כדי לייעל את הדיון.

רבותי, רשימת ההיקוקים מונחת לפנינו. שמות החוקים מדברים בעד עצמם, מהם

אנחנו למדים על סוגי העבירות.

אני מניח שהרשימה נעשתה בקפדנות ובסדר. אני רואה ברשימה את פקודת המשקלות

והמידות, פקודת הצופים (נוסח חדש). אבל בפקודת הכלבת ובפקודת הדייג, למשל, יש

עבירות די חמורות וגם עונשים חמורים.

יהודית צור;

בסך הכל אנחנו באים לומר שנאשם שהוזמן כדין ולא הופיע, ולא בחר בפרוצדורה

להודות או לא להודות, בית המשפט יהיה רשאי לדון אותו שלא בפניו. ואם נגרם לו

עוול, בית המשפס יכול לבטל את פסק הדין. אנחנו לא מורידים מערך העבירות.

לא מורידים מערך העבירות, אבל יכול מאד להיות שהעונש הצפוי ואולי גם העונש

הראוי, גם לפי פקודת מחלות בעלי תיים, שאם לא שומרים עליה כהלכה עלולות להיות

תקלות קשות

היו"ר א. קולס;

חבר-הכנסת וירשובסקי, המטרה היא לייעל את הפעלת החוק.

מ. וירשובסקי;

אני לא שקט כשאנחנו במכה אחת מאשרים תקנות כאלה, כי אני רואה הבדל בין חוק

המועצה ליצור ושיווק אגוזי אדמה וחוק מועצת חפירות (יצור ושיווק), ובין שלוש

הפקודות שהזכרתי קודם לכן. אני יכול לסמוך על משרד המשפטים, אבל לא בדקתי את

הרשימה.

יהודית צור;

לא על משרד המשפטים. את ההמלצה הגישה ועדה לסדר הדין הפלילי, בראשותו של

שופט בית המשפט העליון גולדברג, שבה יש נציגות לכל מי שיש לו מה לומר בנושא זה,

כולל משרד המשפטים, פרקליטות המדינה, שופטים, שופטים עליונים, משטרה, ולשכת

עורכי הדין שאמונה על זכויות הנאשם. הועדה הזאת מינתה גם ועדת משנה ששמעה את כל

הגורמים הרלוונטיים.

ג. יציב;

חבר-הכנסת וירשובסקי, מה החשש שלך?

מ. וירשובסקי;

יש כאן עבירות חמורות שבמקרים מסוימים יש עליהן עונשים קשים. אני יודע

שבפקודת הדייג וגם בפקודת מחלות בעלי חיים יש עבירות חמורות עם עונשים חמורים.

אילו דיברו על סעיפים מסוימים בפקודות אלה ואחרות, היה זה ענין אחר. אבל כאן

מדובר על הפקודה כולה, שבה יש עבירות טכניות ויש עבירות רציניות. אני לא שקט

כשאני בא לאשר בלי לבדוק. אבל לאחר שישבה ועדה מכובדת



יהודית צור;

אתה מדבר על עבירות תמורות, עונשים חמורים. אבל מה שקורה היום הוא שמרוב

חומרה לא עושים כלום. בית המשפט משותק. נאשם לא מופיע, ולפי הפרוצדורה הרגילה,

אפשר לדון אותו רק אם לא הודה, לא הוסיף עובדות נוספות, ואז בכלל לא קובעים

כלום.

לפי הפרוצדורה המוצעת, תהיה ההרתעה גדולה יותר. נאשם פוטנציאלי שרוצה לא

להופיע בבית המשפט ועל ידי זה להשיג יתרון שלא ידונו, יידע שאם לא יופיע - אפשר

יהיה לדון אותו גם בהעדרו. מה מפסידים בזה? אם נגרם לו עוול, בית משפט יוכל

לבטל את ההרשעה. בדרך הקיימת נותנים פרס לאנשים שלא מתייצבים, והיום זו תופעה

נפוצה מאד.

לקחנו רשימה של חוקים שיש סיכוי קטן מאד שעל העוברים עליהם יטילו מאסר.

לנוכח ההסבר הזה, אני מקבל את ההצעה.

היו"ר א. קולס;

רבותי, אני מעמיד להצבעה את אישור התיקון לתקנות.

הצבעה

הוחלט פה אחד לאשר תקנות סדר הדין הפלילי (חיקוקים לענין סעיף 240 לחוק (תיקון)

רבותי, אני מודה לכם.

את הישיבה מחר ינהל חבר-הכנסת וירשובסקי.

החוק נגד רשימה גזענית לרשות מקומית עבר קריאה טרומית.

החוק עדיין לא הגיע אלי. כשיגיע, נדבר.

מ. וירשובסקי;

בחוק הזה יש שתי נקודות. נקודה אחת עקרונית, שכבר הוכרע בה בועדה. ויש

נקודה טכנית שקשורה בפיקוח. כשתגיע הצעת החוק לועדה, אני מבקש להעמיד אותה בהקדם

על סדר היום ולהקים ועדת משנה.

חבר-הכנסת וירשובסקי, אם אתה רוצה לקדם ולזרז את הענין, אל תקים ועדות

משנה. נדון בנושא כאשר יגיע אלינו.

הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 12:10)