הכנסת האחת עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 263

ועדת החוקה חוק ומשפט

יום ג' כ"ג באייר התשמ"ח, 10 במאי 1988, 11:30

נכחו; חברי הועדה!

אליעזר קולס - יו"ר

רפאל איתן

יצחק ארצי

שמעון בן-שלמה

שבח וייס

מרדכי וירשובסקי

מיכאל חריש

גד יציב

גאולה כהן

מאיר כהן-אבידב

דוד ליבאי

אוריאל לין

אמנון לין

דוד מגן

עובדיה עלי

אבנר ח. שאקי

מוזמנים;

ש. גוברמן - משרד המשפטים

י. צ ו ר - " "

ע. רוזן - " "

ד"ר א. מרינוב - משרד הפנים

ר. רוטנברג - " "

מ. קוק - משרד הכלכלה והתכנון

פרופ' א. רייכמן- אוניברסיטת תל-אביב

מזכירת הועדה; ד, ואג

יועצת משפטית; ר. מלחי

קצרנית; א. אשמן

סדר היום; א. חוק יסוד; הכנסת (תיקון)(שיטת הבחירות), התשמ"ה-1985

ב. הצעות לסדר היום



א. חוק יסוד; הכנסת (תיקון)(שיטת הבחירות), התשמ"ה-1985

היו"ר א. קולס!

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט. על סדר היום שלנו מספר

נושאים, וברשותכם, נקדים את הנושא שהופיע אחרון בסדר היום - התיקון בחוק יסוד:

הכנסת. כדי לרענן זכרונם של חברי הכנסת, הכנסת קיבלה בקריאה סרומית הצעת חוק

לשינוי שיטת הבחירות, שחתמו עליה חברי כנסת רבים. הנושא נדון בועדה פרק זמן

ארוך מאד, בישיבות רבות, ולאחר שמיעת גורמים רבים ושונים, החלטנו להעביר את הצעת

החוק, בנוסח מסוים, לקריאה ראשונה. כבר במהלך הדיון חברי כנסת רבים, גם מיוזמי

החוק, אמרו שנוסח החוק לא עונה על כל הבעיות להן רצו לתת פתרון, אבל הוא מקובל

עליהם כמסמך ראשון שאפשר לדון עליו בקריאה ראשונה, ואחרי הקריאה הראשונה נדון

בנוסח החוק שיביע רצונו של המחוקק ויקבע איך ייעשה השילוב בין בחירות אזוריות

ובחירות רוביות. רצינו לעשות את הצעד הראשון, שהכנסת תביע בקריאה ראשונה שרצונה

בשינוי שיטת הבחירות, ושרצונה ששיטת הבחירות החדשה תהיה מבוססת, לפתות בחלקה, על

בחירות יחסיות. על שתי הנקודות העלה, להערכתי, היה קונסנסוס רחב מאד בועדת החוקה

חוק ומשפט.

לאחר הישיבה שבה התקבלה ההחלטה ולפני שהנחנו את הצעת התוק על שולחן הכנסת

לקריאה ראשונה, קיבלתי בקשה ממספר חברי ועדה לערוך רביזיה על ההחלטה. בשלב זה של

בקשת רביזיה אנחנו עומדים כרגע. אם בהצבעה, שנקיים בעוד מספר דקות, תתקבל הבקשה

לרביזיה, פירוש הדבר יהיה שאנחנו חוזרים אחורה ומתחילים מחדש את הדיון, ארוך או

קצר, ואפשר להציע נוסחים חדשים. מכיוון שלא נותר עוד זמן רב לעבודתה של הכנסת

הזאת, אינני יודע איך נעמוד בלוח הזמנים.

אני מבין שלמספר חברי כנסת, ביניהם גם מהמציעים של הצעת החוק המקורית, יש

מחשבות חדשות והצעה של נוסח חדש. מכיוון שהנוסח לא כל כך קובע, כי ממילא זהו

נוסח פרילימנרי, ולאחר הקריאה הראשונה, בהכנה לקריאה שניה יכולה הועדה להכניס בו

שינויים, לא היה מפריע לי לאמץ נוסח חדש, אבל אני חושש שבניסיון שלנו לאמץ ניסוח

חדש נפתח מחדש את כל הדיון, ושוב יהיו דיונים ממושכים. העלאת הנושא בכנסת ממילא

תאפשר לחברים, ביניהם גם יוזמי הנוסח החדש, להופיע במליאת הכנסת בקריאה הראשונה

ולהציע את הצעת הנוסח שלהם, ולאחר מכן בועדה, בשלב שבין הקריאה הראשונה ובין

הקריאה השניה והשלישית, נוכל לשנות ולקבל כל נוסח שיהיה מקובל על החברים. לפיכך

אני מציע בשלב זה לא לקבל את ההצעה לרביזיה. יש מי שתומכים ברביזיה מכל מיני

סיבות, יש מי שרוצים ברביזיה כדי לטרפד בכלל את הצעת החוק.

אם יש הצעות לסדר, בבקשה.

אוריאל לין;

השאלה שעומדת לפנינו היא פשוטה; אם אנחנו רוצים למזג את שתי ההצעות, אם

רוצים לשנות את ההצעה שכבר אושרה בקריאה טרומית, או שרוצים להעביר לקריאה ראשונה

הצעה מקבילה לאותה הצעה. כמי שנמנה עם חמשת מגישי ההצעה החדשה - נקרא לה כך

לצורך הדיון - אני חושב שאסור לנו בגלל פורמליזם לעכב את הדיון בנושא. כדאי

שנחליט מהי הדרך הטובה בה תלך הועדה, כדי שלא לגרום עיכובים פרוצדורליים

פורמליים, אם מוטב לנו לשנות כבר היום, לפני הקריאה הראשונה, את ההצעה שאושרה

בקריאה הטרומית, או שנגיש לקריאה ראשונה את ההצעה החדשה. לפי התקנון, אדוני

היושב ראש, שתי הדרכים אפשרויות. אני מציע שנבחר בדרך הטובה ביותר.

אולי אין צורך לשנות היום את ההצעה הקיימת, אולי גם חלק ממגישי ההצעה החדשה

יחשבו שכדאי להגיש לקריאה ראשונה שתי הצעות ולא לעכב את הנושא בגלל ענינים

פרוצדורליים. הרי בסופו של דבר תקיים מליאת הכנסת דיון רחב על שתי ההצעות, הנושא

יחזור לועדה להכנה לקריאה שניה ושלישית, ואז תעשה הועדה את עיקר העבודה..



ר. מלחי;

אני לא חושבת שאפשר להגיש לכנסת לקריאה ראשונה, בשם הועדה, שתי הצעות באותו

נושא.

ר. איתן;

אני מציע להעביר את הצעת החוק בנייר הכחול לקריאה ראשונה, וההסתייגויות

יעלו בדברי חברי הכנסת בדיון בקריאה הראשונה. צריך לקדם את הנושא, להתגבר על

תכסיסים בהצעות לשינויים בנוסח, לחצים של מסגרות שלא כל כך מרוצות משינוי שיסת

הבחירות. הועדה צריכה להגיש את הצעת החוק לקריאה הראשונה, ומי שירצה להסתייג -

יסתייג; יצביעו על ההסתייגויות ומה שיתקבל - יתקבל.

ד. ליבאי;

השאלה הראשונה היא אם אנחנו בעד שינוי שיטת הבחירות או לא. אם רוצים בשינוי

שיטת הבחירות, צריך לקדם מה שכבר יש - הצעת החוק שכבר עברה קריאה טרומית. כפי

שאמר היושב ראש, בפרטים אפשר לדון גם לאחר הקריאה הראשונה, זה שלב מתאים ומקובל.

אני חושש שכל ניסיון לרביזיה היום יהיה עיכוב בלתי תכליתי של החקיקה.

נכון הדבר שהוצעה הצעה שניה, וגם אני חתום עליה. כשראיתי את העבודה שעשו

הפרופסורים ואת ההצעה שלהם, אמרתי שיש מקום להכניס שינויים ותיקונים ברוח

המסקנות. מה שנראה מאד מפתה בהצעות של הפרופסורים הוא שהם שומרים בכנסת על היחס

בין הדעות והרעיונות השונים, בין המפלגות השונות, קולות לא הולכים לאיבוד כפי

שהם הולכים בשיטה שבהצעה הראשונה. מרכיב שני טוב בהצעה של הפרופסורים הוא שעם

שמירת היחסיות למעשה מאפשרים לבוחרים לבחור נציגים באופן אישי. מה שקצת מפריע לי

בהצעה של הפרופסורים הוא שלכל מחוז יהיה נציג אחד. בענין זה הייתי מבקש עוד

לשקול.

לדעתי, הועדה צריכה היום להחליט שהיא מעבירה לקריאה ראשונה את הצעת החוק

כפי שהיא בנייר הכחול, אבל מאחר וגם לחברים שחתמו על הצעת החוק בזמנה יש הערות

והסתייגויות ומחשבות נוספות, אני חושב שאפשר במקביל להביא לקריאה טרומית בכנסת

את ההצעה השניה.

אוריאל לין;

לקריאה ראשונה - כהצעת ועדה.

היו"ר א. קולס;

צדק תבר-הכנסת לין. כשמדובר בחוקי-יסוד, יכולה הועדה הזאת להביא חוקים

ביזמתה ישר לקריאה ראשונה. אם חברי הכנסת הנכבדים שחתמו על ההצעה החדשה יביאו

אותה לועדה, אפילו בשבוע הבא, והועדה תאמץ את ההצעה, תוכל להעביר אותה למליאה

לקריאה ראשונה, בשם הועדה, בלי שהמציעים יעברו את הויא דולורוזה של הצעת חוק

פרטית שעוברת קריאה טרומית.

אם הצעת הפרופסורים תקבל כאן רוב, האם אתה מתכוון להציע אותה מטעם הועדה

לקריאה ראשונה, במקביל להצעה הקודמת?

אני מציע שנלך בשני מישורים, כדי לא לסבך את הענין. נצביע על הבקשה

לרביזיה. אם תידחה הבקשה, הצעת החוק הקיימת מוגשת מיד לקריאה ראשונה, ואני

מבטיח להמתין. אם תבקשו, במהלך השבוע הבא אוסיף ישיבה ותוכלו להביא לדיון את

ההצעה החדשה. אם הועדה תאמץ את ההצעה, גם ההצעה החדשה תוגש לקריאה ראשונה, ואז

אבקש לערוך דיון משולב בקריאה ראשונה בשתי ההצעות גם יחד.

ד. ליבאי!

ואחרי הקריאה הראשונה להעביר את שתיהן לועדה.

ר. מלחי;

יש לי ספק גדול אם אפשר שועדה להגיש לקריאה ראשונה באותו נושא שתי הצעות

שונות זו מזו. מה שהיא כן יכולה זה להגיש הצעת חוק שבה יש שתי גירסאות בענינים

שונים ובסעיפים שונים. לא רק שיש לי ספק אם אפשר להגיש שתי הצעות באותו נושא, גם

אם הדבר אפשרי, נראה לי מאד לא יפה שועדה תגיש לכנסת שתי הצעות שונות באותו

נושא.

ד. ליבאי;

הרעיון להגיש שתי גירסאות בנושא כל כך רציני הוא די הוגן, כי לשתי ההצעות

יש מרכיבים משותפים ויש מרכיבים שונים. אפשר לקבל היום החלטה שתוגש לכנסת הצעה

שבה שני ניסוחים. היושב ראש יכול למנות שנים או שלושה חברים שיכינו, בשם הועדה,

את הצורה שבה תוגש ההצעה בשם הועדה.

מ. וירשובסקי;

אם יש שתי הצעות, אף אחת לא תקבל בכנסת 61 קולות, ואז הכל נופל.

אדוני היושב ראש, הבעיה המרכזית היא להשיג במליאת הכנסת תמיכה של 61 חברי

הכנסת, משום שהברירה היא בין שינוי השיטה ובין השארת השיטה הקיימת. הכנסת מסיימת

בקיץ את כהונתה, הזמן שעומד לרשותנו הוא קצר מאד. אם לא תהיה תמיכה של 61 חברי

הכנסת, תשאר שיטת הבחירות הקיימת, ואנחנו נשאר אם הצעת חוקה שהתקבלה בקריאה

טרומית והועברה לועדה, וכאילו לא עשינו שום דבר.

אני חושש מכל פרוצדורה שנותנת מקום לפיצול קולות בכנסת, היא תפגע בסיכוי

להשיג 61 קולות בעד שינוי שיטת הבחירות. צריך לפעול כך שמי שבעד שינוי שיטת

הבחירות יצביע בעד, ומי שמתנגד לשינוי יצביע נגד. כל אלטרנטיבה אחרת היא גרועה,

בעיני. אם יהיו שני נוסחים, כל אחד יוכל לצאת ידי חובה כלפי מי שפונה אליו

אני הצבעתי בעד הצעת החוק הזאת, ההצעה השניה לא מקובלת עלי. אם בקריאה

ראשונה יהיו שתי הצעות חוק, זה יהיה תירוץ לא להצביע בעד אחת מהן. במקום לרכז את

המאמץ להשגת 61 קולות, הצעה מקבילה תביא אולי לכך שכל אחת מההצעות תקבל תמיכה של

50 קולות ואף אחת מהן לא תתקבל. לכן אני בעד הגשה של נוסה אחד.

לקריאה השניה אפשר יהיה להגיש שתי גירסאות אלטרנטיביות. אבל לקריאה הראשונה

צריך לרכז את כל המאמץ כדי שאדם שהוא בעד שינוי שיטת הבחירות יצביע בעד שינוי,

ולשם כך צריך להגיש גירסה אחת.

נכון מה שאמר חבר-הכנסת חריש, צריך לרכז את המאמץ ולגבש את המחנה של ו6

חברי כנסת שמוכנים לשנות את שיטת הבחירות. כשהתקבלה הצעת התוק בקריאה הטרומית

היתה לה תמיכה של 64 חברי כנסת, בהצבעה במליאה היו רק 50 חברי כנסת. נס קרה לנו

שנקבע כי מספר זה מספיק בהחלטה בקריאה טרומית, לפי חוות דעתו של היועץ המשפטי

לממשלה.

אני מציע לרכז את המאמץ בהבטחת תמיכה של 61 חברי כנסת. לקחת את ההצעה שכבר

קיבלה רוב בקריאה טרומית ולהביא אותה לקריאה ראשונה. כשיושב ראש הועדה יביא את

הצעת החוק לכנסת, יאמר בנאומו שבועדה יש גם הצעות אחרות, שאפשר לשלב אותן במסגרת

הצעת החוק לשינוי שיטת הבחירות, כאשר תעביר הכנסת את הצעת החוק לועדה להכנה

לקריאה שניה ושלישית. בהחלטתה תגיד הכנסת שרוב של 61 חברי הכנסת רוצים לעבור

מהשיטה היחסית לשיטה האישית; מחלקים את הארץ לאזורים ויהיו בחירות אזוריות, בין

שחלק ייבחרו באופן ישיר וחלק באופן סיעתי על ידי רשימות. אם הרוב במליאה יקבל את

זה, נוכל בועדה לגבש את הנוסח הסופי.

אם נצטרך להצביע עכשיו על שיטה אחרת, שהיא שונה במהותה מזו שעברה קריאה

טרומית, זה סיפור חדש. הכל יתחיל מחדש, מפני שיש הבדל עצום מבחינה ענינית

ובהתייחסות של אנשים שעובדים בנושא זה, בין ההצעה של הפרופסורים, שיש בה אלמנטים

טובים אבל יש בה גם אלמנטים לא טובים, ובין ההצעה הקודמת שגם בה אלמנטים טובים

ולא טובים, אבל היא כבר עברה אח המבחן.

אני חושב שצריך להביא את הצעת התוק הקיימת לקריאה ראשונה, לרכז מאמץ כדי

לקבל תמיכה של 61 חברי כנסת, תוך התחייבות שגם ההצעה החדשה תהיה נשוא הדיון

בועדה לקראת הקריאה השניה והשלישית. אני חושב שבדרך זו נוכל להתקדם, ואולי

לעשות משהו עוד בכנסת הזאת. אם יהיו שתי הצעות, אני חושש שתהיה התפצלות גדולה

של קולות, כי יש הבדל אם באזור בוחרים רק איש אחד או יותר מאיש אחד. יתחיל דיון,

נצטרך להכנס לעומקם של הדברים, ולדעתי, חבל עכשיו על הזמן.

היו"ר א. קולס;

אני רוצה להבהיר את ההצעה בדבר הגשת שתי גירסאות, כי הדבר לא כל כך

פרובלמטי כפי שהוא נראה לאחדים מהחברים כאן. אנחנו עוסקים בנושא רציני וחשוב

מאד לדמוקרטיה הישראלית, ואני מניח שמרבית חברי הכנסת ישתתפו בדיון במליאת

הכנסת, וזה לא ענין לישיבה אחת ולא לשתי ישיבות. בקריאה הראשונה הכנסת מחליטה לא

אם לקבל גירסה זו או גירסה שניה אלא על הרעיון המרכזי של שינוי שיטת הבחירות.

לאחר מכן תעבור ההצעה לועדה, שתחליט באיזו צורה ייערכו הבחירות. אומרת לי היועצת

המשפטית גבי מלחי, שאין בעיה להגיש למליאה שתי גירסאות, בהנחה שמקובל הרעיון של

שינוי שיטת הבחירות, שכבר אושר ברוב בועדה. אם כך, למה לא ניתן למליאת הכנסת

אפשרות לקיים דיון רציני ומלא על שתי הגירסאות?

חבר הכנסת חריש, בקריאה הראשונה מצביעים על העקרון, לא מצביעים סעיף סעיף.

מצביעים על העברת הצעת החוק לועדה, לא מחליטים איזו משתי הגירסאות מקובלת. נגיש

לכנסת הצעת חוק אחת, שבה שתי גירסאות, ונבקש שהכנסת תחזיר את הצעת החוק לועדה

להכנה לקריאה שניה ושלישית.

מ. חריש!

אם מגישים הצעת חוק אחת, זה בסדר.



היו"ר א. קולס;

השאלה שעומדת כאן להכרעה היא אם תהיה השיטה הקיימת או תהיה שיטה אחרת. אם

רוצים בהמשך השיטה הקיימת, כל היתר לא מענין. אם רוצים בכל זאת לשנות, ואם יש

קונסנסוס על שתי גירסאות - גירסה אתת שבה דנו בהרתבה, וגירסה שניה שנולדה תוך

כדי הדיון - נעביר את שתי הגירסאות ביחד למליאה.

י. ארצי!

אנחנו עומדים בפני מהפכה, כי אם נצלית לעשות שינוי, הרי יהיה זה שינוי

דרסטי שהכנסות במשך השנים ניסו ולא הצליחו לעשות. אני רוצה לעשות צדק עם

הפרופסורים ולומר שהם תרמו תרומה חשובה, ביתוד בתחום יחסי הציבור, בעשית נפשות

לנושא, ביצירת לחץ מלמטה למעלה. יכול להיות שבלי המסע הגדול והנרחב שלהם, לא

היינו מגיעים לדיון הזה.

אבל אני אינני רוצה לשים לעצמי מוקש. בשביל מפלגות קטנות ובינוניות שינוי

שיטת הבחירות הוא בבחינת התאבדות. אם מפלגות קטנות הולכות לשינוי עקרוני, הן

צריכות לדעת שהשיטה בכל זאת תשאיר להם איזה שהוא סיכוי של קיום. השיטה המעורבת,

נדמה לי שהיא נקראת הצעת יעקבי, שמשלבת אלמנט אזורי עם אלמנט אישי, היא שיטה

שאפשר לחיות אתה, ומי שאצלו השיקול העקרוני חזק יותר מהשיקול האגואיסטי ילך

לקראת השיטה הזאת. אם מביאים כאפשרות גם את השיטה הבריטית, שהיא קיצונית, נדמה

לי שאנחנו מחטיאים את המטרה ומקטינים את הסיכויים.

ד. ליבאי!

חבר-הכנסת ארצי, לפי השיטה שמציעים הפרופסורים מצבן של הסיעות הקטנות הרבה

יותר טיב, כי הם מקבלים נציגות בכנסת בדיוק לפי מספר הקולות שקיבלו במדינה, כמו

היום.

י. ארצי;

אם כך, מה ההבדל בין שתי השיטות?

היו"ר א. קולס;

בקביעת רשימת חברי הכנסת.

י. ארצי;

אם באמת ההבדלים אינם כל כך משמעותיים ויש אפילו חיוב בהצעה של הפרופסורים,

נוכל לדון בהצעה לאחר הקריאה הראשונה. למה שנגיש לכנסת הצעה שעלולה, כפי שנאמר

כאן, להוביל לפיצול קולות ובריחה? השיקול הוא יותר טקטי מאשר עקרוני.

אוריאל לין;

ההבדל העיקרי בין שתי השיטות הוא שבאחת 80 חברי כנסת נבחרים בבחירות

אזוריות, זאת אומרת שהבחירה האזורית קובעת את תוצאות ההצבעה, ואילו בשיטה המוצעת

על ידי הפרופסורים, שחברי הכנסת ליבאי, מגן, עלי, אולמרט ואנוכי אימצנו אותה,

הייצוג היחסי נקבע בבחירות הארציות ולא בבחירות האזוריות. זאת אומרת שהייצוג של

מפלגות קטנות בכנסת נחתך בבתירות הארציות היחסיות, כל מפלגה תקבל את הייצוג

היחסי כפי שהיא מקבלת היום, אלא שב-60 אזורי בחירה יצביע הבוחר ישירות בעד

המועמד וישפיע על ההרכב האישי של הרשימה.



לי נראה היה עלהצעה החדשה סיכוייים טובים יותר לעבור בכנסת, כי היא מבטיחה

למפלגות הקטנות שהייצוג היחסי שלהן בכנסת לא ייפגע, אבל לבוחר תהיה השפעה ישירה

על הבתירה של 00 חברי כנסת. אני לא מתנגד לרעיון להגיש עתי גירסאות, אבל אני חושש

שהמתנגדים להצעה הראשונה יחששו לאמץ את השניה, . . ויהיה לנו קשה לקבל רוב של 61

חברי הכנסת. חברי הכנטת שמתנגדים להצעה הראשונה, גט אם יהיו שתי גירסאות , יחששו

ויעדיפו שלא להצביע בעד הצעת החוק - -

ג. כהן;

נבון, ואני דוגמה אחת.

- - בעוד שאם תהיה הצבעה על שחי הצעות מקבילות, אני תושב שקל יהיה יותר לקבל רוב.

הצעת החוק עברה קריאה טרומית, עכשיו תוגש לקריאה ראשונה, הלחצים יותר חזקים, הריאליזם

הפוליטי בכנסת גובר. אני מעריך שיש סיכוי טוב יותר להצעה החדשה אם תוגש כהצעה נפרדת,

ואני מציע שוב להרהר בענין.

אני לא מבין את ההיגיון בהצעה להגיש קיתי גירסאות. הרי גם לפי הדברים של חבר-הכנסת

לין ההבדל בין שתי ההצעות הוא לא רק פרוצדורלי אלא הבדל עקרוני. ואם ההבדל הוא עקרוני,

אתה לא יכול להעמיד לפני חברי הכנסת, אפילו בקראה הראשונה, אם להצביע בעד עקרון אי או

בעד עקרון בי, כאשר עקרון בי כשלעצמו סומן בחובו שני עקרונות שונים לחלוטין. ב(1)

ו-,ב(2) שונים זה מזה באופן משמעותי. אחה מביא אותם למצב שיצטרכו להכריע בעד משהו, שבעצם

אין לו מכנה משותף עקרוני, משותף עד כדי כך שהוא יכול להיות הצעה אחת. חבר-הכנטת לין

עמד על ההבדל, ונראה לי שתאר נכונה את ההבדל בין שתי הגירכאות. להבדל הזה אני מייחס

חשיבות עקרונית.

אתה מוכן לקבל את הגירסה השניה, או שאתה מתנגד לשתי הגירסאות?

אחה יודע מה דעחי.

היו"ר א. קולס!

חבר-הכנסת יציב, בקריאה ראשונה יכולה להתקבל ההצעה החדשה, ובהכנה לקריאה השניה

והשלישית יכולה הועדה לשנות ואף להפוך אותה ולהביא את ההצעה : הקודמת, או כל הצעה

אחרת. זאת הטכניקה של החקיקה.

גם האפשרות הזאה קיימח, וגם האפשרות הזאת לא נראית לי. הדיון עכשיו הוא

פרוצדורלי, ואני מתייחס להיגיון של הפרוצדורה. אני מבין את הבהילות שלכם לעשות את

זה מהר, אבל אני חושב שהיגיון הדברים מחייב שהועדה תגיש גם לקריאה ראשונה את ההצעה,

לא רק את העקרון, את ההצעה שבה היא תומכת. אני מבין שעדיין לא ברור לועדה עצמה באיזו

משתי ההצעות היא תומכת, גם אם אולי ברור שרוב החברים תומכים באיזה שהוא שינוי, אבל זה

דבר מעורפל מאד. צריך קודם כל להחליט כאן בועדה. אני מבין את הבהילות, אבל נקיים דיון

בשתי ההצעות או באפשרות השארת המצב כפי שהוא, זה יקה עוד קצת זמן, אבל לפחות נביא

הראשונה דבר מגובש, לא שתי גירסאות, ולא בידיעה שלקראת הקריאה השניה עתידה הועדה או עשרים

אני רוצה לתת דוגמה איך תנועה שנחשבת לא גדולה הגיעה היום, בגלל ההצעה של

הפדופסורים, הגיעה למהקזבה שניה בענין קימה הבחירות. אין ספק, יכולים להיות אגשים

יותר גדולים ופחות גדולים במפלגה גדולה יותר או קטנה יותר, יחד עם זה אין ספק

שמנגנונים גדולים כמו שיש במפלגות הגדולות ימחקו את המפלגות הקטנות. יש לנו אנשים

בעלי הכרת עדך עצמם גבוהה מאד, ויחד עם זה אנחנו עומדים בפני בעיה גדולה ששצריך לעמוד

מול מנגנונים עצומים. אנחנו לא רוצים להעלם" תנועה שיש לה מסר אידאולוגי בוודאי לא

רוצה להעלם. התנועה שלנו, כמו מ"פם ואחרים, תנועה שיש לה בסיס אידאולוגי, ואנחנו לא

רוצים להמחק. צדק, כן, אבל כשאנחנו קיימיים. צדק בלעדינו - זאת בעיה.

ההצעה של הפרופסורים נתנה לנו בכל זאת יסוד לחשוב שאפשר להתגבר על המצוקה,- אס כי

עוד נשארות בעיות, חצי מחברי הסיעה שלנו כבד השתכנעו להצביע בעד הצעת הפרופסורים.

יש לנו עוד בעיה, אבל אני מקווה שנלך לקראת הצבעה בעד ההצעה הזאת כשתגיע למליאה.

נכון אמר תבר-הכנסת אוריאל לין, שאם יוגשו שתי גירסאגת, לא נתמוך בהצעת החוק.

ובפרט לאחר שהיושב ראש הוסיף ואמר שיכולה להתקבל הצעה אחה, ולאחר מכן בדיון בועדה

אפשר להפוך אותה. אם הצעה ככד התקבלו? בקריאה ראשונה, זה בכל זאת מחייב.

אני מציעה, כמו שאמד חבר-הכנסת יציב, שאולי נתאחד על הצעה אחת - הצעת הפרופסורים,

גם אם זה יקח עוד שבוע, כי אחרת שום דבר לא יעבור. מחוך הכרת הדברים אני חושבת,

לצערי, שהאיחור בהגשת ההצעה הזאת יעלה בהפסד האפשרות להעביר את ההצעה בכנסת הזאת-

אני רוצה כאן לשאול למה לא הועלתה עד היום הצעת התחיה בענין אחוז החסימה, שהוא חלק

בלתי נפרד גם מהצעת הפרופסורים? אס רוצים לעשות מאמץ ורוצים לעשות איזה שהוא עינוי,

למה לא להעלות את אחוז החסימה? זה לא מבטל מפלגות קטנות.

היו"ר א. קולס!

י27 גם הצעות להעלות את אחוז החסימה ל8%-10%.

אני מדברת על הצעת התחיה - 2.5%. ההצעה עברה קריאה טרומית, ולא הועלתה בועדה.

בוודאי אין זה מקרה שההצעה לא הועלתה בועדה.

היו"ר א.קולס;

ההצעה נדונה, והיו הצעות שונות בענין גובה החסימה. כנראה שלא היית באותה ישיבה,

ג. כהן;

אם כך, למה לא הסתיים הדיון?

היו"ר א. קולס;

אילו התקבלה כאן ברוב הצעה שהחסימה תהיה 10%---

ג, כהן;

הייתי מתנגדת, אבל מה שהיה מתקבל - היה מתקבל.



ג. כהן!

הייתי מתנגדת, אבל מה שהיה מתקבל - היה מתקבל.

אני מציעה שתי הצעות: א. לנסות להתאחר על הצעה אתת. אני רואה בתנועה שלנו נטיה

להצביע בעד הצעת הפרופסורים, ואני חושבת שגם מפלגות קטנות אחרות יחשבו על זה. יש מצוקות,

אבל לא שאלת הקיום והייצוג גכגכת. יש בעיות של יוקרה ועוד. ב. אני מבקשת להעמיד

להצבעה את ההצעה לדון שוב בהעלאת אתוז ההסימה.

היו"ר א. קולס!

אל נערבב מין כשאינו מינו. את סדר היום קובע היושב ראש. תברת הכנסת גאולה כהן,

צריך לזכור שאם קיימים דיון זה עוד לא אומר שההצעה מתקבלת. יכול להיות דיון ושההצעה

תיפול. מכיוון שאני אישית בעד העלאת אתוז החסימה, אני מתפש דרך להביא את ההצעה לדיון

בצורה כזאת שהיא תעבור. זו עמדתי האישית, לא כיושב ראש הוערה.

יש שתי סוגיות שהן אתת: העלאת אחוז החסימה ושינוי שיטה הבחירות. למעשה, העלאת

אחוז החסימה היא עצמה שינוי שיטת הבחירות, כי היא הצמצם את מספר הסיעות בכנסת. המפלגה

הדתית הלאומית דנה בשתי הסוגיות, והיא נוסה לקבל את ההצעה להעלאת אחוז החסימה. אני יודע

שההצעה הזאת היא חלק אינזגרלי מהצעת ידידי הפרופסורים מאוניברסיטת תל-אביב. (קריאה: איזה

אחוז אתם מציעים?) הבעת החוק של חבר-הכנסת גרשון שפט מציעה 2.5%.

מבין שתי ההצעות, ברור שהצעת הפרופסורים טובה לאין ערוך מן ההצעה האחרת, כי היא

לוקחת בחשבון את המציאות היק,ראלית, את המצוקות, את הצרכים, ומנסה לעשות את המכסימום כדי

שבכנסת ייוצגו לפחות ההשקפות העיקריות שרווחות בציבור, ולא להביא לידי חיסול מיגזר שלם

של רעות על ידי אחוז חסימה מופרש, או על ידי שיטת בחירות אזורית קול 80 חברי כנסת שתפגע

במיוחד במפלגות קטנות.

אני עצמי מניתי את שבחיה של ההצעה של ידידיי פרופסור רייכמן וחבריו, ביחד עם הסר

שפירא, בסיעה שלנו. אבל היינו במיעוט, שבעה או שמונה היו נגד. החשש - אומר זאת בגלוי

ובפומבי - שבשיטת הבחירות האזוריות הדגש בכל אזור יהיה ממילא על המועמד האזורי, שבדרך

כלל לא יהיה אדם דתי, או לא דתי מוצהר, כי לצערי, רוב הציבור עדיין מגדיר עצמו בחילו!'-,

ממילא אין סיכוי סביר שבין 60 הנבחרים באזורים יימצאו אחד או שנים מועמדים דתיים שייל

על עקרונות דתיים. כאשר אדם יגש להצביע בקלפי השניה, לאחר שהצביע בעד המועמד האזורי,

חזקה שהפסיכולוגיה תפעל כך שיאמר! אם אני כבר תומך במועמד זה ששייך למפלגה פלונית, אתן

לאותה מפלגה את הכוח גם בהצבעה הארצית. זה יקצץ בכוחן של המפלגות הדתיות, אם כי לא בהכרח

במכוון אלא כתוצאת לווי.

יחד עם זאת, אנחנו רוצים עדיין להמשיך ולדון. יעי נקודות חיוביות בהצעה של פרופסור

רייכמן וחבריו, אבל המהירות בענין זה איננה במקומה. אם יעלה רק אחוז החסימה ויופרד

מן הכלל

לא.

אם לא, נתנגד לשתי ההצעות.

אמרה חברת הכנסת גאולה כהן שלה יש פחות היסוסים לגבי ההצעה השניה. לי יש לגבי

ההצעה השניה הרבה יותר היסוסים. אני לא יודע אם הרווח לא ייצא בהפסד. צריך לבדוק אח הדבר.

-מן שלנו

בשביל מה אנחנו רוצים לשנות את שיטת הבחירות? כדי שיהיה לנו בכל אזור קו מגרש

אם בכל אזור ייבחר רק חבר כנסת אחד.- - -

הדיון עכשיו הוא פרוצדורלי או לגופו של ענין?

זה שינוי מהותי, זה לא ענין טכני.

אנחנו מדברים עכשיו על הטכניקה, לא על המהות.

מ. וירשובסקי;

יש אפשרות, כמו שאני הצעתי, שנגיש את ההצעה הראשונה ונודיע על ההצעה השניה.

אני מוכן להסכים גם להגשת הצעה ובה שתי גירסאות. אבל אני לא חושב שאנחנו יכולים

היום להתאחד על גירסה אחת. זה פשוט לא הולך.

היו"ר א. קולס;

אני רוצה לערוך עכשיו ; כמה הצבעות נסיוניות, לא מחייבות, כדי לעמוד על הלוך הרוחות.

היו מי שאמרו שההצעה הראשונה נראית להם יותר טובה, היו מי שאמרו שההצעה השניה עונה יותר

לדרישותיהם, וחברת-הכנסת גאולה כהן סיכמה את זה בצורה טובה ואמרה שיש סבירות רבה שהסיעה

שלה תסכים להגעה השניה, ויש סבירות רבה שלא תסכים להצעה הראשונה, כולנו יודעים את

הפרוצדורה בכנכת, מביאים הצעה לקריאה ראשונה והיא לא חייבת להשאר כפי שהוגשה, בין

הקריאה הראשונה והקריאה השניה יכולים לחול שינויים אפילו עד כדי שבסופו של התהליך תתקבל

הצעה הפוכה.

אני חושב שתהיה זו מתנה גדולה לכנסת האחת-עשרה אם עוד בתקופת כהונתה נקיים דיון

במליאה בנושא זה ונשמע אח דעות תברי הכנסת. לכן ההצבעה הנסיונית הראשונה שאני רוצה

לעשות היא בשאלה אה מביאים מגישים לכנסת הצעה אחת עט שתי גירסאות, או גירסה אחת.

ג. יציג;

שתי הצעות.

היו"ר א. קולס!

לא. אני מביא הצעה אחת שבה נוסח אי ונוסח בי. הכנסת תצביע אם היא רוצה בעקרון

שינוי שיטת הבחירות או לא.



ג. יציב;

שינוי שיטת הבחירות לשיטה כלשהי,

היו"ר א. קולס;

לשיטה אחרת. השיטה האחרת היא שיטת בחירות משולבת אזורית-יחסית, בנוסח כזה או אחר.

לא צריו לזהות אותה,לעשות. ספציפיקציה?

היו"ר א. קולט;

את הספציפיקציה נעשה לקראת קריאה שניה ושלישית, וגם אז יש מקום להסתייגויות,

יש מקום לשתי גירסאות, ואז הכנסת בוחרת בגירסה, מה שאיננה עושה בקריאה הראשונה.

כבר היו מקרים שהעברנו למליאה מספר גירסאות. בענין גיל האתריות הפלילית העברנו למליאה

שתי גירסאות, היה גם מקרה שהעברנו למליאה שלוש גירסאות.

ג. יציב;

כאן לא מדובר על גירסאות אלא על קוני עקרונות שונים.

היו"ר א. קולם;

נניח שאנחנו מביאים היום לכנסת את ההצעה הישנה, לפיה 80 חברי כנסת נבחרים

באזורים. לקריאה שניה ושלישית אפשר להציע ש--120 חברי כנסת נבחרים באזורים, או אפשר

להגיד שחבר כנסת אחד נבחר באזור. אפשר לעשות שינויים רבים בתוך ההצעה. לפי תקנון הכנסת,

ועדה מוכמכת לשנות סעיפים שבהצעת חוק. אפשר לטעון נושא חדש, חולבים לועדח הכנכת, חוזריס

לועדה. אני מדבר על סוף ההליך. אנחנו יכולים להביא למליאת הכנסת את ההצעה הראשונה,

זו שבדף הכחול, ולהגיד; אנחנו מציעים לקבוע שיטה מעורבת אזורית-יחסית. יהיה דיון בכנסת,

ואם ההצעה לא תקבל רוב מוחלט של 61 חברי הכנסת, ההצעה נופלת. אנחנו יכולים לבוא

למליאת הכנכת ולהציע את ההצעה השניה שלפנינו, או הצעה אחרת. אנחנו יכולים גם להגיד

שמכיוון שעלו שני רעיונות, אנתנו מציגים את שניהם, והדבר המשותף לשתי ההצעות הוא שקודם

כל משנים את השיטה הקיימת, ומחפשים שיטה מעורבת כזאת או אחרת. על זה תביע הכנסת דעתה

בקריאה הראשונה.

אני רוצה לשאול אם חברי הועדה חושבים שיש טעם להביא הצעה אחת שבה שתי גירטאות.

למה נתווכח כאן ולא ניתן לכל חברי הכנסת להביע דעתם? הדי אילו היתה זו הצעת חוק

ממשלתית, היא היתה מגיעה ישר לקריאה ראשונה,

ג. כהן;

למה מתנגדים להצעה של הפרופסורים?

היו"ר א. קולם;

נניח שקיבלנו את הגירסה השניה, אחרי הקריאה הראשונה אפשר להפוך את הדברים. ישנה

הדרך הרגילה של הסתייגויות.

ג. כהז;

אם רוצים, מעבירים חוק בשלוש קריאות בשבוע אתר.

גם אם רוצים, הצעת חוק בנושא כזה אי אקשר להעביר בשבוע אחד.

אני מבקשת להצביע גם על הגדלת אחוז החסימה.

זה לא עומד על סדר היום.

אני מעמיד להצבעה נסיונית את ההצעה להגיש שתי גירסאות מול ההצעה להגיש גירסה

אחת.

הצבעה

בעד ההצעה להגיש שתי גירסאות - 5

בעד ההצעה להגיש גירסה אחת - 1

הרוב בעד הגשת שחי גירסאות.

יש נקודה נוספת שאני רוצה לבחון בהצבעה נסיונית. אם מגישים גירסה אחת, אני

רוצה להעמיד אח הנוסח החדש להצבעה מול הנוסח הישן, רק כדי לעמוד על הגישה של החברים.

לא) רבותי, אנחנו בשלב של הצבעות נסיוניות. אני רוצה בכך הכל לראות מה הם

יחסי הקולות.

בשביל מה זה סוב?

אני לא יודע איך להעמיד את הדברים להצבעה והכרעה. אם אראה שיש רוב גדול ומוחלט

של חברים שאומרים שאם יוגש הנוסח החדש - הם יתמכו בו, וקודם לכן היו נגד שתי גירסאות

ובעד גירסה אחת, אערוך את ההצבעה בהתאם לכך.

אני מבקש שתצהיר לפרוטוקול שהצבעה זו פירושה שהכל פתוח, מבחינה מהותית, במסגרת

שתי ההצעות. בהצעה הראשונה היה דיון נרחב ויש לה מעמד, היא עברה בכנסת בקריאה רוב

ואילו ההצעה השניה, עם כל הכבוד לפרופסורים, היא בכל זאת הצעה שבאה מבחוץ - - -

היא באה מבפנים. חמישה חברי כנסת תמכו בה, פתוכם שנים חברים בועדה.

על ההצעה הראשונה קיימנו שש ישיבות.

מוסב להשאיר הכל פתוח לדיון במליאה.



מ. חריש;

אני תמכתי בהצעת היושב ראש מתוך הנחה שאס לגירסה אחת יש 60 קולות ולשניה 60 קולות,

כל מי שיכול להזדהות עם אחת הגירסאות יצביע בעד ההצעה. אני לא רוצה להבהיר כרגע מי

לא יכול להזדהות עם אחת משתי הגירסאות. אני רוצה שכל אלה שהם בעד הגירסה הראשונה

או בעד הגירסה השניה, יצביעו בקריאה הראשונה בעד העברת הצעת החוק לועדה להכנתה

לקריאה שניה ושלישית.

כל הדיון הטכני בא לשם דבר אחד. חבר-הכנסת ארצי, עומדת לבנינו בקשה לרביזיה של

תברי הכנסת שאקי ובן-שלמה. ההצבעה האמיתית תהיה בשאלה אס לקבל את בקשת הרביזיה או לא.

אם לא תתקבל בקשת הרביזיה, תונח על שולחן הכנסת ההצעה הישנה, ובזה גמרנו את הענין.

באו הנה הברים, וכדי ליצור קונסנסוס יותר רחב, אמרו שהם מוכנים לקבל את בקשה הרביזיה

אבל מיד להצביע הצבעה נוספת ולהעביר לקריאה ראשונה שתי גירסאות, השניה היא ההצעה

שחתמו אליה חברי הכנסת אולמרט, ליבאי, לין, מגן, עלי. (מ. וירשובסקי: שחתמו גם על

ההצעה הראשונה). כן. זה היופי שבדבר, תוך כדי דיונים בועדה הס הגיעו למסקנה מסוימת.

אני לא רוצה להגיע לכן שאלה שרוצים בכלל , לטרפד את הרעיון יביאו לפתיחה של דיון

חדש, לאחר שאנחנו עסקנו בחוק הזה שנתיים וחצי. אם נקבל את בקשת הרביזיה, יפתח כאן הדיון

מחדש, כי מצד חלק מהחברים אין נכונות להגשה שתי הצעות.

אני מציע שהיום נסתפק בהצבעה אחת בלבד: אס לקיים או לא לקיים רביזיה. אם לא תתקבל

הבקשה לרביזיה, נניח אח הצעת החוק על שולחן הכנסת בנוסח הקיים. תארתי מה יקרה אם אנסה

להגיש שתי גירסאות. יש כאן חברים שעקב הנסיון להגיש שתי גירסאות, ינסו לפתוח את הדיון

מחדש, ופירוש הדבר שלא נביא אח החוק לקריאה ראשונה בכנסה זאת.

י. ארצי;

גם אם הדיון יהיה מוגבל?

היו"ר א. קולס;

בדיון הממושך שקיימנו, אף פעם לא נכנסנו לפרטי השיטה, דיברנו רק על העקרונות.

כשהתחלנו לדון בנושא ב-1985, הצעתי שבשלב זה נדון בעקרון; צריך לשנות את שיטת הבהירות

או לא צריך לשנות את שיטת הבחירות. אחר כך נדון איך לעשות. גם חברי הכנסת הרבים שחתמו

על הצעת החוק בשעתה ניסו למצוא דרך שאפשר להשלים אתה בשלב הראשון.

אני מנסה להביא לקונסנסוס רחב ככל האפשר. אין ספק 27-שיש רוב בעד הנחתה של הצעה

לשינוי שיטת הבחירות על שולחן המנסח. אם החברים חושבים שאפשר להניח שתי גירסאות

מבלי לנסות למשוך עוד ישיבה ועוד ישיבה, אני מוכן להעביר ישר את ההצעה בשתי גירסאות

אם לא, נניח אה הנוסח החדש. זאת הברירה. אני חושב שלטובת הדיון במליאה, וגם לטובת

הדיון הציבורי, כדאי להניח על שולחן הכנסת הצעה אחת בשתי גירסאות.

י. ארצי;

אס יודעים שהכל פתוח, זה מקל על ההחלטה.

היו"ר א. קולס;

הכל פתוח. אני רואה שכמעט כל הנוכחים בחדר תומכים בהגשת שתי גירסאות. אני

מציע שנחליט להניח על שולחן הכנסת שתי גירסאות.

אני מבקש עצת היועצים המשפטיים, איך להעמיד את הענין להצבעה. מאחר שהיה גם בג"צ

בנושא זה, אני צריך להיות מוגן.



ש. גוברמן;

קודם כל הייתי מציע שהגירסה השניה תונח לפני הועדה.

היא מונחת לפני חברי הועדה.

אני מבקש את הצעת החוק, שחתומים עליה חברי הכנסת אולמרט, ליבאי, לין, מגן ועלי,

להכניס לפרוטוקול, כדי שתהיה חלק מן הפרוטוקול.

(הצעת החוק מצורפת לפרוטוקול, ראה נספח בעמודים 17 - 20)

מכיוון שהועדה החליטה להניח על שולחן הכנסת לקריאה ראשונה את הנוסח הראשון,

זה הנוסח שיש לו גיבוי של החלטת הועדה. אס רוצים לשנות נוסח זה, אזי צריכה הועדה

למשוך חזרה את הנוסח הזה ולהחליט על תיקונו על ידי הוספת הגירסה השניה.

לא. המצב הפורמלי הוא שהועדה החליטה על הגשת הצעת החוק בנוסח הראשון לקריאה

ראשונה, אבל היא לא הגישה אותו. היא לא הניחה אותו על שולחן הכנסת. בין ההחלטה ובין

ההנחה באה הבקשה לרביזיה. המצב הפורמלי הוא שעדיין לא הוגשה הצעת החוק לכנסת, אלא

רק התקבלה החלטת הועדה להגיש. והועדה על ידי החלטה כענין רביזיה יכולה לשנות את המצב הזה.

מה צריך לעשות כדי להגיש שתי גירסאות?

ר. מלחי!

אחרי שהועדה תחליט על רביזיה על החלטתה הקודמת, כל החלטה אחרת שהיא תקבל תהיה

תקפה.

אם היא מחליטה על רביזיה, היא לא מבטלת את הגירסה הזאת!

לא. הכל פתוח.

רבותי, אנחנו ניגשים להצבעות. אערוך את ההצבעות בזו אחר זו, ולא אתן זכות

דיבור באמצעי הצבעה ראשונה היא על הבקשה לרביזיה. אם תתקבל הבקשה לרביזיה, נצביע

בעד נגד שינוי שיטת הבחירות . אם תתקבל ההצעה לשינוי שיטת הבחירות, נצביע אם להגיש

את הצעת החוק בגירסה אחת או בשתי גירסאות.

כשאתה מדבר על גירסה אחת לאיזו הצעה אתה מתכוון?

ההצעה הדף הכחול, שעברה קריאה טרומית.

אני מעמיד להצבעה את הבקשה לרביזיה בהחלטה הקודמת של הועדה.

הצבעה

בעד רביזיה - רוב

נגד

התקבלה הבקשה לרביזיה

אני מעמיד עכשיו להצבעה אה ההצעה להעביר לקריאה ראשונה אח ההצעה לשינוי שיטת

הבחירות.

הצבעה

בעד ההצעה - 8

נגד - 2

הוחלט להעביר לקריאה ראשונה את הצעת החוק לשינוי שימת הבחירות

אני מעמיד להצבעה את ההצעה להגיש גירסה אחת מול ההצעה להגיש שתי גירסאות.

אם נחליט להגיש גירסה אתת, נצטרך להחליט איזו מן השתים להגיש.

הצבעה

בעד הגשת גירסה אחת - אין

בעד הגשת שרי גירסאות - רוב

הוחלט להניח על שולחן הכנסת הצעת חוק שבה שתי ? גירסאות.

רבותי, הנושאים האחדים שהיו על סדר היום כבר לא יידונו היום.

ב. הצעות לסדר היום

אוריאל לין!

אני מוכרח להביע מורת-רוח על החלטתו של מבקר המדינה להתפטר מתפקידו לאחר שהוא

מכהן תקופה קצרה בתפקיד. אני חושב שזו דוגמה פסולה להתנהגות אדם שמכהן במשרה רמה -

לקבל על עצמו משרה רמה על-תנאי, עד שיקבל הצעה שבעיניו היא טובה יותר. לדעתי, מי שמקבל

תפקיד מבקר המדינה צריך לכהן מלוא תקופת הכהונה. חבל שדו"ח מבקר המדינה, שצריך לקבוע

דוגמה ונורמות לציבור הרחב, הוא ככר פסול היום בכל 17מי שחתום עליו קבע נורמה ציבורית

פסולה ביותו.

אני רוצה להביע מחאתי. אני חושב שזה ענין חוקתי ממדרגה ראשונה, ואני מציע שנחזור

ונדון בו בכובד ראש. עם כל הכבוד למשרת שופט עליון, אם אדם אינו מתכוון למלא את מלוא

תקופת הכהונה, יאמר זאת לכנסת קודם שהכנסת נותנת בו אמון ובוחרת בו להיות מבקר המדינה,

ולא לקבל תפקיד ולאחר מרן להגיד: מוצע לי תפקיד שיותר מוצא חן בעיני. חבל שזה קרה,

ואי אפשר לעבור על זה לסדר היום.

מאחר שכל הדברים האלה נודעו רק מכלי התקשורת, מאחר שמבקר-המדינה עדיין לא

הוריע על התפטרותו, וועדת המינויים לשופטים עדיין לא בחרה אותו לבית המשפט העליון,

הועדה כיום יכולה דק להתייחס למצב היפוטתי. ברגע לתה יקרה, אם זה יקרה, תעמוד ההצעה

של חבר-הכנסת לין.

חבר-הכנסת וירשובסקי ביקש אחמול תשובה על הצעתו לקיים דיון בתקנות שעת חירום

והשימוש בהן. אני חושב שמן הראוי הוא שועדת החוקה חוק ומשפט תקיים דיון בסוגיה הזאת.

מ. וירשובסקי;

ותזמין את היועץ המשפטי לממשלה.

היו"ר א, קולס;

נזמין אה היועץ המשפטי לממשלה ואת כל הנוגעים בדבר.

רבותי, אני מודה לכם. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 12:45)

(רצון נספח, עמודים 17 - 20)

הכנסת (תיקון מס' )�
�
�
1. אחרי סעיף 3 לחוק יסוד; הכנסת יבוא:

בכפוף לאמור בסעיף 4ב (ד).�
תיקון סעיף 3�
�
2. במקום סעיף 4 לחוק יסוד הכנסת יבואו:�
תיקון סעיף 4�
�
4. (א) הכנסת תיבחר בבחירות כלליות, ישירות, שוות

וחשאיות, לפי חוק,

(ב) ששים חברי הכנסת ייבחרו אישית בבחירות אזוריות

בששים אזורי בחירה, שאר חברי הכנסת ייבחרו

בבחירות יחסיות-ארציות. הבחירות האזוריות

והבחירות הארציות שלובות זו בזו ויערכו באותו

מועד, י

(ג) אין לשנות סעיף זה וסעיפים 4א עד 4ב, אלא

ברוב של חברי הכנסת.�
שיטת הבחירות�
�
4א. (א) מועמד באזור בחירה יהיה תושב האזור וישתייך

למפלגה המתמודדת בבחירות הארציות.

(ב) מועמדות באזור תוגש על ידי תושבים מאותו אזור,

מכוח הליך דמוקרטי שיקבע בחוק.

(ג) הזוכה בבחירות יהיה המועמד, מבין המועמדים

שמפלגתם השיגה את אחוז החסימה בבחירות הארציות

כאמור בסעיף 4ב(ג), שקיבל את מספר הקולות הרב

ביותר באזור. רק תושבי האזור בעלי זכות

הבחירה זכאים להצביע בבחירות באזורם.

(ד) ועדה מתמדת לעניין אזורי בחירה, שהרכבה ודרש

פעולתה יקבעו בחוק ומרבית חבריה יהיו שופטים

תקבע את אזורי הבחירה ותהא רשאית לשנותם.

השטח. של אזור בחירה יהיה רצוף ומספר הבוחרים

בכל אחד מאזורי הבחירה יהיה שווה ככל האפשר.�
הבחירות האזוריות�
�
4ב. (א) בבחירות הארציות תגיש כל מפלגה רשימת מועמד

לפי סדר שיקבע על ידה בהליך דמוקרטי שיקבע

בחוק,

(ב) מפלגה תיוצג על ידי מספר כולל של חברי כנסת

מתוך מאה ועשרים חברי הכנסת, יחסית למספר

הקולות שקיבלה בבחירות הארציות, מתוך כלל

הקולות הכשרים, פחות מספר מועמדי המפלגה�
הבחירות הארציות�
�




שנבחרו באזורים. חברי הכנסת שייצגו. את המפלגה

יקבעו על פי הסדר ברשימה הארצית תוך דילוג על

שמות מועמדים שנבחרו באזורים.

(ג) מפלגה שלא זכתה בשניים וחצי אחוזים לפחות מכל'

אחוז

החסימה;) - תיפסל ומנין המצביעים עבורה לא יכל

בחישוב על-פי סעיף קטן (ב).

(ד) עלה מספר נבחריה של מפלגה באזורים על מספרם של

חברי הכנסת המגיעים לה יחסית למספר הקולות

שקיבלה בבחירות הארציות מתוך כלל הקולות

ההפרש), תיוצג המפלגה, למרות

האמור בסעיף קטן (ב), על ידי כל נבחריה

באזורים. במקרה זה יגדל מספר חברי הכנסת

בהפרש ולא ייערך חישוב יחסיות נוסף בין

המפלגות.�
�
�
3. במקום סעיף 43(א) לחוק יסוד:הכנסת יבוא:

(א) נתפנתה משרתו-של חבר הכנסת, בין אם נבחר באזור

ובין אם נבחר בבחירות ארציות, יבוא במקומו

המועמד ששמו נקוב ראשון אחרי שמו של אחרון

הנבחרים ברשימה הארצית של המפלגה, אליה משחייו

חבר הכנסת.�
תיקןן סעיף 43�
�




דברי הסבר

א. שיטת הבחירות המוצעת

- - בחירתם של 60 חברי כנסת בבחירות ישירות באזורי בחירה.

- שמירה על השיטה היחסית במלואה, בכפוף לקביעת 2.5 אחוזי חסימה.

המדינה תחולק ל-60 אזורי בחירה. בכל אזור בהירה יצביע הבוחר בשני פתקים

בפתק האחד הוא יבחר אישית מועמד אחד שייצג את אזורו בכנסת. המועמד שיזכה במספר

הקולות הגדול ביותר יהיה חבר כנסת מאותו אזור. בפתק השני יצביע הבוחר עבר

רשימה ארצית בדיוק כפי שהדבר נעשה בבחירות הנ.והגות כיום בישראל.

ההצבעה הקובעת לגבי כוחה של המפלגה בכנסת היא ההצבעה בפתק השני עבור הרשות

הארצית. ההצבעה בבחירות האזוריות משפיעה על איוש חברי הכנסת.

כל רשימה הזוכה ב-2.5 אחוזים מכלל הקולות הכשרים ויותר תהיה מיוצגת בכנסת

ידי מספר חברי כנסת השווה לאחוז שזכתה בו בבחירות מתוך 120.. ההסדר הקבוע בחול,



בדבר עודפי הקולות ישאר בעינו, לגבי ממלגה שלא זכתה באף לא אחד מאזורי הבחירה לא

יתול כל שינוי משיטת הבחירות הנוהגת כיום בישראל (פרט להעלאת אתוז החסימה). זכו

מועמדי מפלגה מסויימת בבחירות באזורים, תיוצג אותה מפלגה בכנטת על ידי הנבחרים

באזורים, בתוספת אותו מספר מועמדים מהרשימה הארצית עד להשלמת המספר הכולל של חברי

הכנסת המגיעים לאותה מפלגה, בחתאם לאחוז שקיבלה בבחירות הארציות מתור 120. מועמד

באזור יכול להיות גם מועמד ברשימה הארצית, אלא שאם נבחר הוא באזור ידלגו על שמו

בקביעת מועמדי המפלגה מתוך הרשימה הארצית.

היחסיות המלאה של הסיטה המוצעת עלולה להיפגע במקרה נדיר אחד והוא כאשר מפלגה

זוכה בבהירות באזורים יותר מסך כל המקומות המגיעים לה בכנסת על פי הבחירות

הארציות. התוצאה במקרה זה תהיה שכל המועמדים שנבחרו באזורים ייצגו את מפלגתם

בכנסת ומספר חברי הכנסת יגדל בהפרש שבין מספר הנבחרים באזורים לבין מספר חברי

הכנסת המגיעים למפלגה על פי הבחירות הארציות. כדי שתתרחש תוצאה זו חייבת מפלגה

לזכות ביותר מפי שניים מהאזורים מאשר האחוז שקיבלה בבחירות הארציות.

לאור תיקון חוק יסוד; הכנסת יתוקן חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב],

תשכ"ט- 1969.

ב. יתרונות השיטה המוצעת

(1) קשר ישיר בין הבוחר לנבחר. בשיטה הנוהגת כיום קיים ניכור בין אזרחי המדינה

לחברי הכנסת. חבר כנסת שיבחר באזור יהיה חייב לשמור על קשר עם בוחריו, ולא

רק עם חברי המרכז סל מפלגתו. לאזרח תהיה הרגשה שהוא מיוצג במישרין על ידי

חבר הכנסת מאזורו ובצר לו הוא יוכל לפנות אליו.

(2) שיפור איכות חברי הכנסת ודרך תיפקודם. בחירה באזור למועמד מפלגה יריבה אין

בה כדי לפג.וע במלוא היצוג של המפלגה בה דוגל הבוחר בהתאם לתוצאות הבחירות

הארציות. כתוצאה מכך עשוי להבחר המועמד הטוב ביותר באזור הבחירה ולאו דווקא

נציג המפלגה הגדולה (אם אין הוא ראוי לשליחותו). שיטה זו תאפשר למועמדים

להתמודד שלא דרך המנגנון המפלגתי. לחבר הכנסת מהאזור תהיה מידה גדולה יותר

של עצמאות, שכן הוא מייצג גם בוחרים שאינם ממפלגתו. יחד עם זאת, לא יהיה

חבר הכנסת עצמאי. לחלוטין ומנותק ממפלגתו. המועמדים מהאזורים חייבים לייצג

מפלגות שעברו את 2.5 אחוזי החטימה.

(3) הקטנת מספר המפלגות בכנסת. מספר המפלגות המיוצגות בכנסת יקטן בכמחצית.

המספר המינימלי של חברי הכנסת המייצגים מפלגה יהיה שלושה. תופעות של חבר

כנסת בודד המכתיב מדיניות לאומית - תמנענה. יחד עם זאת, ישמר הייצוג של

השסעים האתניים והאידיאולוגיים המשמעותיים במדינה.

(4) שמירת יחסיות הייצוג. שיטת הבחירות הנוהגת כיום בישראל היא הוגנת מבחינת

מתן יצוג מלא לאינטרסים כל-ארציים. השיטה המוצעת שומרת על עקרון זה שהפך

להיות חלק ממסורתה הדמוקרטית של מדינת ישראל. המעבר לשיסה המוצעת עשוי



להיות קל יחסית ויתפש כהוגן על ידי אזרחי המדינה. מבחינת הייצוג בכנסת ישמר

איזון מלא בין אינטרסים מקומיים ולאומיים. מועמדים ראויים, שאינם מסוגלים

להבחר בבתירות אישיות באזורים, עשויים להבחר לכנסת בבתירות הארציות.

(5) מניעת עוות תוצאות באמצעות מיפוי אזורים. בשיטה בה הייצוג בכנסת מבוסס כולו

או חלקו על אזורי בחירה בלבד - עלולות התוצאות הסופיות להתעוות בגין טעות או

התוויה מפלה של אזורי בחירה. בשיטה המוצעת לא יפגע כוחה של מפלגה גם אם

הפסידה מספר אזורים בשל התווית גבולות לא ראויה. מאחר וכלל היצוג בכנסת

נקבע על פי הבחירות הארציות, יקוזז ההפסד באמצעות הגדלת היצוג מתוך הרשימה

הארצית.