הכנסת האחת עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוסוקול מס' 260

ועדת החוקה חוק ומשפט

יום ב', טו' באייר התשמ"ח, 2 במאי 1988, 11:30

נכחו; חברי הועדה!

אוריאל לין - מ"מ יו"ר הועדה

יצחק ארצי

שמעון בן-שלמה

מרדכי וירשובסקי

גד יציב

גאולה כהן

אמנון רובינשסיין

אבנר ה. שאקי

מוזמנים;

מ. ארן - משרד ראש הממשלה

א. רובינשסיין - מזכיר הממשלה

ר. גאון - משרד האוצר

א. כהן _ " "

ג. ויסמן - משרד המשפסים

ל. נדב-ברקמן - משרד החינוך והתרבות

דייר י. סנסו - משרד הבריאות

מ. ציליק - משרד העבודה והרווחה

י. שץ - מרכז ההסברה

ד. ואג

ר. מלחי

א. אשמן

חוק הרשות למאבק בשימוש לרעה בסמים, התשמ"ח-1988



חוק הרשות למאבק בשימוש לרעה בסמים, התשמ"ח1988-

היו"ר אוריאל לין;

אני מתכבד לפתות את ישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט. על סדר היום שלנו חוק

הרשות למאבק בשימוש לרעה בסמים. קיימנו כבר דיון ראשוני במסרות החוק ויעדיו,

שמענו הערות כלליות על מגמות התוק. אם אין עוד הערות כלליות, אני מציע שניגש מיד

לקריאה של סעיפי החוק.

א. רובינשטיין;

אדוני היושב ראש, תורשה לי הערה אחת. קודם כל אני מודה לועדה שהחליטה לפתוח

את הדיונים בכנס הקיץ בנושא שלנו. לדאבוני, לא נכחתי בישיבה הקודמת, אבל קיבלתי

דיווח מחברי ואני רוצה להתייחס לדברים שאתה אמרת בישיבה הקודמת, כפי שנמסרו לי.

עלתה השאלה מדוע בחרנו בנוסחה הזאת, רשות מתאמת יותר מאשר רשות אופרטיבית עם

שיניים. אני רוצה להגיד בגילוי לב שאילו יכולנו לעשות כפי שרצינו, יכול מאד

להיות שהיינו מציעים נוסחה יותר אופרטיבית. אבל אנחנו חיים במציאות הקיימת

ואנחנו מאמינים, נדמה לי שזה היה הקונסנסוס בועדה אחרי דיונים די ארוכים, אנחנו

מאמינים בתהליך חינוכי. אני מאמין שאם הרשות תצליח בפעולתה, אחרי תקופה מסוימת

יהיו שינויים, יהיה חיזוק של הרשות. כדי להשיג קונסנסוס ממשלתי, כדי לא ל"איים"

על המשרדים השונים, כדי לזכות בהבנה ושיתוף פעולה מצד השרים, שלכל אחד מהם יש

סמכויות סטטוטוריות משלו, אם מדובר על המשטרה, משרד הבריאות והגורמים האחרים,

חשבנו שמוטב להתחיל בנוסחה שאולי איננה אידיאלית אבל אם הפעולה של הרשות תצדיק

את התקווה שתולים בה, אחרי שנה או שנתיים תבוא הרשות לכנסת ותבקש הרחבת

הסמכויות. זו האמת לאמיתה. לא שמישהו ביקש דרך להקל עלינו, אלא להיפך, אנחנו

ביקשנו להשיג הבנה ותיאום.

מ. וירשובסקי;

שמעתי כבר כמה פעמים את החשש שאם יהיו לרשות יותר שיניים, יהיה קושי בתהליך

החקיקה. יכול להיות שהדבר נכון בדרג הממשלתי, אבל הועדה יכולה לשנות. יכול

להיות שהועדה, לאחר שתעבור על החוק סעיף סעיף, תהיה סבורה שכדי שהמחוקק יוציא

מתחת ידיו דבר שיש לו משקל ומשמעות צריך לעשות שינוי בחוק. בוודאי שלאחר זמן

יכולים להיות תיקונים בחוק, אין חוק שאיננו מחייב תיקונים בשלב זה או אחר, או

רוויזיה, או ביטול. אני מדבר על שינוי שנעשה היום כדי שתהיה לנו תחושח שאפשר

באמצעות החוק הזה לבצע משהו. לפי הדברים ששמעתי גם בדיון במליאה וגם בדיונים

המוקדמים בועדה, מה שמוצע היום זה פחות מדי ומאוחר מדי. אני שואל, אם אנחנו נרצה

לשנות אם לא תבוא התנגדות מצד הממשלה, שתגיד שיש לה הסכם שצריך לכבד אותו.

הייתי פעם עובד מדינה ואני יודע שהאינטרסים הפרטיקולרי ים של המשרדים הם

חזקים. אבל אני חושב שאנחנו בועדת החוקה חוק ומשפט חייבים להתגבר על זה, ואני

מבקש שאתה, כחוד החנית של הייצוג הממשלתי, תאפשר לנו להתגבר, שלא יטענו שזה נושא

חדש, וזה יותר מדי. החוק הזה כוונתו רצויה, אבל יהיה זה אסון אם בעקבותיו לא

יבואו מעשים.

היו"ר אוריאל לין;

בישיבה קודמת בא לביטוי תשש של החברים, מבוסס על ניסיון בתחומים שונים. אם

ניקח לדוגמה את המינהל לבטיחות בדרכים, הוא נמצא במשרד התחבורה, השפעתו על המאבק

בתאונות הדרכים היא מועטה ביותר, כי הוא גוף מתאם ותקציבו מוגבל. לא חשבנו שפה

צריך לשנות סדרי עולם, רשות כזאת לא צריכה לקבל סמכויות של המשטרה, אף אחד לא

מעלה זאת על דעתו, היא לא צריכה לקבל סמכויות של הפרקליטות או של בית משפט. אבל

רצינו שכרשות לאומית מתאמת יהיה לה כוח מכוון, שיאפשר לה למקד את המאמץ הלאומי

במאבק נגד השימוש לרעה בסמים.



המאבק בסמים הוא אחד הנושאים הראשונים במעלה בחברה הישראלית. החברה צריכה

להערך למלחמה בסמים. אנחנו יודעים את ההשפעה השלילית המקיפה והמעמיקה של השימוש

בסמים, ההשפעה על הפשיעה הפלילית, ההשפעה על הנוער, היום ההשפעה היא משני צידי

הגבול, לכן חשבנו שכאן צריך להיות ביטוי קצת יותר חזק למקומו של הנושא בסדר

העדיפויות הלאומי, גם כשאנחנו יודעים שזה קשור בסמכויות של משרדים שונים וכוי.

חבר הכנסת וירשובסקי, בסופו של דבר אנחנו מעצבים את החוק. מהדיונים הקודמים

הבינותי שאין בועדה כוונה לשנות את החוק באופן מהותי ותכליתי. נאמר כאן שנרצה

לתת יותר כוח לרשות, יותר כוח לכוון, יותר כוח לגבש הצעות וגם לתת תוקף לדברים

שהיא עושה, שהרשות תהיה גם בעלת יכולת פעולה אופרטיבית. אנחנו לא באים כאן לעשות

שינוי קיצוני אלא קצת לשנות דגשים.

אני מכבד ומבין את הדברים של היושב ראש ושל חבר-הכנסת וירשובסקי. הכנסת

סוברנית. אנחנו רק נרצה במהלך הדברים בועדה להסביר מדי פעם מה היה השיקול בכל

ענין וענין. יש סיפור ידוע על שני תנאים שהלכו בגליל באחת הבקעות וראו את אילת

השחר שבקע אורה. אמר האחד מהם לחברו: כך גאולתם של ישראל, ההתחלה היא קמעה קמעה

ואחר כך היא ממשמשת ובאה. חשבנו שגם בנושא זה הגאולה ראשיתה קמעה קמעה, אבל אולי

באמת כאשר נעבור לשאלות הספציפיות נראה איך הדברים עומדים.

ברשותכם, ניגש עתה להצעת החוק ונעבור סעיף סעיף, נשמע את ההערות ונאשר את

הסעיפים.

פרשנות. (קורא סעיף ו - הגדרות)

לדעתי, השר הממונה על הרשות לא צריך להיות ראש הממשלה. מדובר על רשות

מתאמת, ועל כך אי אפשר כבר היום לערער. אני לא הייתי בעד הקמת רשות כזאת, אבל אם

כבר מדובר על רשות מתאמת, צריך לפחות להקטין את הנזק או להגדיל את היעילות של

הרשות. היושב ראש כבר הביא לדוגמה את המינהל לבטיחות בדרכים. קשה בכלל למצוא

דוגמה של רשות מתאמת שיכולה גם להיות יעילה. צריך לפחות לקבוע שהפיקוח והתיאום

צריך להיות בידי שר שבתוקף תפקידו קשור לנושא הזה יותר מכל השרים הנוגעים בדבר.

נכון שלמילה של ראש הממשלה, מכוח תפקידו ומעמדו, יש משקל גם בענין התקציב וגם

בנושאים אחרים, אבל ראש הממשלה בוודאי לא יהיה די פנוי לטיפול בנושא הזה.

איזה שר היית מציעה?

התלבטתי אם להציע את שר המשטרה או את שר העבודה והרווחה. עדיין אינני בטוחה

בענין זה. אני מבקשת שעוד נחשוב בדבר, ואם נחליט שיהיה שר ממונה אחר, נציע

הצעות.

אני חשבתי שטוב הדבר שראש הממשלה יהיה השר הממונה. יש מקרים שענינים

מתמסמסים בין כמה משרדים, כל משרד סבור שמשרד אחר יטפל בענין, יש כפל סמכויות,

כפל תפקידים, כפל תקציבים. אני מבין שבחרו במשרד ראש הממשלה כמשרד מתאם, ואין

משרד שיכול ומוסמך לתאם, שיש לו הכוח המדיני והמוסרי והפוליטי לתאם כמו משרד ראש

הממשלה.

היו"ר אוריאל לין;

משרד הממשלה לא יתאם. הרשות תתאם.

א.ח. שאקי;

נכון, אבל הרשות תהיה על יד משרד ראש הממשלה.

ג. כהן!

יכול להיות סגן שר במשרד ראש הממשלה שיטפל בנושא זה.

זה יהיה לשיקול דעתו של ראש הממשלה.

אם האחריות תהיה במשרד אחר, לדוגמה משרד המשטרה או משרד הבריאות, אם כי יש

להניח שהטיפול יהיה יותר מקצועי עניני, הוא יחסר את האלמנט החשוב כל כך של תאום

בין כל הזרועות כדי להגיע למכסימום של הישגים.

מ. וירשובסקי!

אני מציע שנדון בסעיף הזה בסוף הדיון בחוק. אם ניתן יותר שיניים לרשות,

יכול להיות שצריך יהיה באמת למנות שר ספציפי שיהיה אחראי לנושא. אם החוק יהיה

במתכונת אחרת, יתכן שהאחריות צריכה להיות בידי ראש הממשלה, כפי שאמר תבר-הכנסת

שאקי. אני מציע שלא נחליט על כך לפני שאנחנו עוברים על כל סעיפי החוק, כי אני

חושב שהקביעה של השר הממונה צריכה במידה רבה להיות פועל יוצא מהמתכונת שניתן

לחוק הזה.

הערה מתודולוגית. נראה לי שלא יפה לקבוע פרק שיש בו רק סעיף אחד של הגדרות.

זה לא ענין לדיון בועדה, אני רוצה רק לומר למנסחים שההגדרה יכולה להיות בפרק

ראשון של עקרונות יסוד והקמת הרשות.

י. ארצי!

בדרך כלל מקימים רשות כדי לרכז כל אותם גורמים שפועלים בתחומים מסוימים,

לפעמים בצורה לא כל כך מסודרת. אנחנו יודעים שבתחום חמאבק בסמים היו הרבה יוזמות

והרבה כוונות טובות, גם כוונות טובות שמובילות לגיהינום. הצעת החוק באה להקים

מסגרת שתרכז את המאמצים ואולי גם להגיע לשיטה. אם נסתפק בדברים כלליים ולא

נרמוז גם לשיטת הלחימה בנגע הסמים, כיצד לגבש מדיניות בתחום הזה, לדעתי, לא נעשה

הרבה.

אני תומך בהצעה שהשר הממונה על הרשות יהיה ראש הממשלה. בזה אנחנו מעניקים

חשיבות ומעמד לנושא. גם בשירותי הבטחון אין ראש הממשלה עצמו עוסק יום יום, או

בענין המיעוטים, הוא מאציל סמכויות. אבל העובדה שמקור הסמכות הוא ראש הממשלה

מסמלת את משקלו של הנושא.



אני מחייב את החוק, אבל הייתי רוצה שנערוך דיון, ואולי אפילו דיון

פרילימינרי, על שיטות הלחימה, כיצד נעשית היום הלחימה נגד הסמים, ובעקבות זאת

הצעות לשיפור המצב, לא רק מבחינה אדמיניסטרטיבית ארגונית אלא גם מבחינה מהותית,

היו"ר אוריאל לין;

יש שני אלמנטים חשובים בשיקול מי יהיה השר הממונה: מעמדו של השר בממשלה

ויכולתו של השר למעורבות אישית בנושא. אם הבינותי נכון את חברת הכנסת גאולה כהן,

היא הסתייגה מקביעת ראש הממשלה כשר הממונה לא מבחינת מעמדו אלא בגלל מידת יכולתו

להיות מעורב אישית בנושא.

אני מקבל את ההצעה של חבר-הכנסת וירשובסקי, שאת ההצבעה בענין זה נדחה עד

תום הדיון בחוק. לפי דעתי לא יהיה לנו מנוס אלא לקבוע שהשר הממונה יהיה ראש

הממשלה, כי אין מעמד מיוחד של ממלא מקום או סגן ראש ממשלה לנושאים מסוימים. מאחר

שמדובר על תאום פעולה בכמה וכמה תחומים, אין ברירה אלא לקבוע את ראש הממשלה. אם

נקבע שהשר הממונה יהיה שר המשטרה, הוא ממונה על אכיפת החוק, ומכיוון שהרשות

עוסקת לא רק באכיפה, הנושא לא יקבל את המקום המרכזי הראוי לו. אם הממונה יהיה שר

העבודה והרווחה, ענין האכיפה עלול להפגע. ההשפעה של שר אחד על שרים אחרים בממשלח

היא קטנה מזו של ראש הממשלה. הקביעה של ראש הממשלה כשר ממונה מבטאת שהמלחמה

בסמים עולה כנושא מרכזי אינטרדיסציפלינרי של הממשלה. נחזור לענין זה בתוך הדיון.

ההגדרה השניה בסעיף זה היא ל"שימוש לרעה בסמים": "שימוש לרעה בסמים מסוכנים

לרבות כל עשיה אחרת הקשורה בהם, שלא לצורך מטרות רפואיות או שלא לפי הרשאה

כדין". ההגדרה היא על דרך השלילה. כל שימוש בסמים שלא לצורך מטרות רפואיות נכלל

במסגרת ההגדרה.

למה לא לומר: שימוש בסמים שלא לצורך מטרות רפואיות או שלא לפי הרשאה כדין?

הכוונה היתה לתת את הקונוטציה השלילית. בעברית אין אקויולנט למושג האנגלי

ABUSE - שימוש שלילי. זו כנראה הגדרה שרווחת בחוגי המקצוע.

בתחילה נאמר "שימוש לרעה בסמים", ואחר כך - "שימוש לרעה בסמים מסוכנים".

האם יש הגדרה של סמים מסוכנים?

כן. בפקודת הסמים המסוכנים נאמר: סם מסוכן - חומר המפורט בתוספת הראשונה.

בתוספת לאותה פקודה יש רשימה של כל הסמים.

לא צריך להוסיף כאן: סם מסוכן כהגדרתו בפקודה...

היתה סיבה לנוסח שהוצע. התוספת לפקודת הסמים המסוכנים מתייחסת אך ורק לסמים

ולא לאלכוהול, והיא עדיין לא כוללת חומרים מסוימים שאנחנו כבר רואים אותם כסמים

אבל הם עדיין לא נכללו ברשימה. אם לא מדברים בחוק הזה על סמים מסוכנים כהגדרתם

בפקודה, אפשר להוסיף גם חומרים אחרים שהם סמים מסוכנים.



היו"ר אוריאל לין;

איך ידעו מהו סם מסוכן? בעצם מתחמקים כאן מההגדרה של סם מסוכן. האם הכוונה

היא להשאיר את הענין לשיקול דעתה של הרשות, שהיא תחליט מהו סם מסוכן?

מ. ארן;

מדובר כאן לא בהוראות חוק פליליות שצריכות הגדרה מדוייקת. הכוונה היתה לא

להגביל את הרשות עד כדי כך שתהיה צמודה דווקא לפקודת הסמים המסוכנים.

היו"ר אוריאל לין;

זאת אומרת שהרשות תיקבע מהו סם מסוכן.

א. רובינשסיין;

לענינה. הרי היא עצמה איננה רשות פלילית.

היו"ר אוריאל לין;

כן, אבל היא יכולה לכוון גם רשויות פליליות.

ד"ר י. סנטו;

ההגדרה של סמים מסוכנים נתונה בידי משרד הבריאות. אגף הרוקחות הוא שמציע את

הרשימה, בהתאם לאמנה הבינלאומית ובהתאם להתפתחות בשטח הרפואה ובשטחים אחרים. אין

כוונה שהרשות תהיה מוגבלת לטיפול בשימוש לרעה בסמים שמוגדרים כמסוכנים. הבעיה

הזאת הועלתה בהכנה של טיוטת החוק. הכוונה היא שהרשות תוכל לטפל במכלול הבעיות

שקשורות בשימוש לרעה בסמים, חלקם סמים מסוכנים, חלקם סמים שיש בהם סיכון אבל

שאינם מוגדרים בפקודת הסמים המסוכנים.

היו"ר אוריאל לין;

לפי מה שאתם אומרים לנו, הרשות עצמה תגדיר מה הם סמים מסוכנים. שים לב שכאן

ההגדרה של "שימוש לרעה בסמים" היא כל שימוש שלא לצורך מטרות רפואיות, כלומר

התחום הרחב. השאלה היא אם זו הדרך הנכונה לפעולתה של הרשות, כי היא עלולה אולי

להכנס לנושאים גבוליים, לא אלכוהול אבל לא בדיוק הסמים אליהם אנחנו מתכוונים.

למה לא להגדיר בצורה יותר מדוייקת טמים מסוכנים?

א.ח. שאקי;

אפשר לומר; סמים מסוכנים כמובנם בפקודת הסמים המסוכנים, לרבות סמים שייקבעו

מפעם לפעם כסמים מסוכנים. אני מבין שרוצים לתת בידי הרשות את הסמכות לקבוע.

א. רובינשטיין;

זה נראה לי.

י. ארצי;

באיזה מקרים תיתכן הרשאה כדין לשימוש בסמים מסוכנים ולא למטרות רפואיות?

ד"ר י. סנטו;

לדוגמה, לצרכי מחקר וניסוי, כמובן, בנהלים מבוקרים.

אפשר להגיד: לצרכי רפואה ומחקר מדעי.

א. רובינשטיין;

יכול להיות גם שימוש תעשייתי.

ג. ויסמן!

פקודת הסמים המסוכנים דנה בזה. היא נותנת היתר למהקר רפואי, היא נותנת היתר

לרופאי שיניים וכוי. יש רשימה שלמה של איסורים על גידול, ייצור, הפקה, הכנה

מחומר אחר, שימוש, ויש היתרים שונים.

ג. כהן;

בדברי ההסבר נאמר "הגדרת השימוש לרעה בסמים הינה רחבה וכוללת והיא חובקת

הן את השימוש בסמים והן את הפקתם, מכירתם, הפצתם וכיוצא באלה". אני לא מבינה את

הביטוי "לרבות כל עשיה אחרת הקשורה בהם". אם השימוש לרעה כולל כבר הכל, מהי "כל

עשיה אחרת"?

א. רובינשטיין;

בדברי ההסבר מעתיקים פחות או יותר מה שיש בהגדרה עצמה. המלים "שימוש לרעה

בסמים מסוכנים" בעצמן אינן מספיקות כדי להסביר למה מתכוונים, לכן מוסיפים בהגדרה

"לרבות כל עשיה אחרת", אבל בהמשך החוק לא אומרים בכל פעם "שימוש לרעה בסמים

מסוכנים לרבות כל עשיה אחרת", אלא אומרים רק את הנוסחה המקוצרת "שימוש לרעה

בסמים" והקורא יידע שזה כולל את הכל, כולל כל העשיות האחרות.

היו"ר אוריאל לין!

חבר-הכנסת שאקי הציע שנאמר; שימוש לרעה בסמים מסוכנים כהגדרתם בפקודת הסמים

המסוכנים, לרבות כל עשיה אחרת וכוי, בסוף הסעיף אפשר יהיה לומר שהרשות, באישור

ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, תוכל להוסיף סם אחר לרשימת הסמים המסוכנים.

הרשות תוכל, באישור הועדה, להרחיב את הרשימה במידת הצורך.

ד"ר י. סנטו;

מה יהיה אם הרשות תיקבע סם מסוים כמסוכן, ואילו משרד הבריאות או ארגון

הבריאות הבינלאומי יקבע שאותו סם איננו מסוכן? איזו הגדרה תתפוס?

היו"ר אוריאל לין;

בוודאי שתופסת ההגדרה שבחוקי מדינת ישראל. יתכן שסם מסוים במציאות הישראלית

הוא מסוכן, ו נכלול אותו ברשימת הסמים המסוכנים. נקודת המוצא היא ההגדרה בפקודת

הסמים המסוכנים, ויש אפשרות דינמית של הרחבה על פי הצורך.

י. ארצי;

מדוע דרושה כאן הועדה? האם הרשימה הנוכחית נקבעה על ידי ועדה או שנקבעה על

ידי גוף אכסקוטיבי?



היו"ר אוריאל לין;

הרשימה הנוכחית כבר קבועה בחוק, ואנחנו מקבלים אח החוק כנקודת מוצא. אם רוצים

להרחיב אח הרשימה, צריך לשכנע אוחנו שסם מסוים הוא אכן מסוכן במידה שמצדיקה טיפולה

של הרשות.

למשרד הבריאוח יש היוט מנגנון לקביעה הסמים המסוכנים. מדוע צריך להרחיב אח

המנגנון שכבר קבוע בחוק, כאשר נותנים לרשות את הסמכות להגדיר סמים מסוכנים?

לצורך פעולחה של הרשות.

ג. ויסמן;

יש הבדל. לשאלה של חבר-הכנסח ארצי, למשרד הבריאוח , לפי פקודת הסמים המסוכנים,

יש סמכות להוסיף לרשימה, באישור ועדת הפנים של הכנסח. אבל ברשימה שבחוספח לפקודח

הסמים המסוכנים מדובר על דבריס שעלולים להיות איסורים פליליים, ואילו כאן מדובר על פעילותה

וחיפקודה של הרשות.

אין חפיפה מדוייקח ומלאה בין סמים מסוכנים במסגרח עבודתו של משרד הבריאוח

ובתחום עבודתה של הרשות. יכולים להיות שיקולים שונים.

הפסיק לאחר המלים "הקשורה בהם" הוא מיותר. הוא משנה אח הוראת המשפט.

ג. יציב;

הפסיק במקומו, אבל צריך היה גם להיות פסיק לפני המלים "לרבות כל עשיה".

היו"ר אוריאל לין;

לא נעסוק כאן בפיסוק.

ג. יציב;

עדיין אינני מבין מהי "כל עשיה אחרת".

ג. ויסמן;

למשל, גידול סמים - החזקת הצרים. ייבוא, ייצוא, הפקה, הובלה.

היו"ר אוריאל לין!

עשיה אחרח יכולה להיות גידול. יכול להיות ויכוח אם המגדל עשה בסם שימוש לרעה או

לא. יכול להיות גידול לצורך מחקר, לצרכי תעשיה. יכול להיוח שטוב שהרשות חראה אח כל

הדברים האלה ביחד, וחראה גם את יחסי הגומלין בין הפעילויות האלה ובין שימוש לרעה.



ג. יציב;

מבחינה הלוגית ההגדרה לא תקינה. בדרך כלל לא מכניסים בהגדרה את המוגדר.

שימושו לרעה בסמים - כל עשיה הקשורה בהם שלא לצורך מטרות

רפואיות וכו'. לא נאה שבחוק יהיה המגדיר בתוך המוגדר.

נביא גס הערה זו בחשבון. אנחנו לא רוצים עכשיו בועדה לאבד זמן על העיצוב הסופי

של הנוסח. יש לנו נסחים טובים, הם מביאים בחשבון את הערות חברי הכנסת.

אני מציע לקבל את ההצעה של חבר-הכנסת שאי, ולקבוע שסמים מסוכנים הם לפי ההגדרה

בפקודת הסמים המסוכנים, והרשות יכולה, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט, להוסיף לרשימת

הסמים המסוכנים.

להגדרה הראשונה - השר הממונה, עוד נתזור בסוף הדיון בחוק.

הוחלט בסעיף 1 לאשר את ההגדרה של "שימוש לרעה בסמים" עם התיקון של חבר-הכנסת א.שאקי.

הרשות. סימן אי: הקמת הרשות ותפקידיה.

(קורא סעיף 2 - הקמת הרשות.)

השם "רשות למאבק בשימוש לרעה בסמים" הוא מסורבל מדי.

אני מסכים שהשם מסורבל, אבל לצערנו לא מצאנו שם פשוט ממנו.

אני מציע שחברי הועדה יחשבו ואולי יציעו שם טוב וקצר יותר. בינתיים נאשר

את הסעיף כפי שהוא, ואם לא תהיה הצעה אחרת - ישאר כך.

יש ליגה למלחמה בשתפת, אגודה למלחמה בסרטן.אפשר לקרוא לרשות בסם: הרשות למלחמה בסם.

אני רואה שהשם "הרשות למלחמה בסמים" מקובל על כולם. נחליט עכשיו על תיקון.

הוחלט לקבוע בסעיף 2: מוקמת בזה רשות למלחמה בסמים (להלן - הרשות).

אני מברך על השינוי בשם.

(קורא מעיף 3 - הרשות תאגיד)

אושר סעיף 3

(קורא סעיף 4 - הרשות גוף מבוקר)

אושר סעיף 4

(קורא סעיף 5 - תפקידי הרשות)

סעיף 5 הוא הסעיף המרכזי בחוק הזה.

ג. כהן;

בסעיף קטן (1) - "לגבש מדיניות" זהו תפקיד?

כן. אתד מתפקידי הרשות הוא לגבש מדיניות לממשלה כולה. התפקידים הם גם הסמכויות.

כל אתד מהדברים הנזכרים בסעיף קטן (1) מייצג פונקציה של אתד הגופים שעוסקים

מניעה - חינוך והסברה; טיפול - משרד הבריאות; שיקום - משרד העבודה

והרוותה; ענישה ואכיפת חוק - משרד המשטרה ומשרד המשפטים. כך בכל הארצות וגס בישראל,

אלה ראשי המאבק בשימוש בסמים.

שאלה כללית. מה מקומה או כוחה של הרשות בקביעת התקציב או בקביעת עדיפויות בתקציב?

הרשות יכולה לגבש כל מדיניות שבעולם, ואם לא יהיה לה תקציב - הועלנו מעט מאד. מתוך הרצון

לתת לרשות יותר שיניים, צריך לדבר גס על אמצעים הדרושים למלחמה בסמים, בין שהאמצעים

יהיו ברשויות המקומיות, בממשלה המרכזית או במשרדים השונים. אנתנו מוכרתים להתמודד עם

הבעיה של גיוס משאבים, אחרת כל הדברים היפים האלה ישארו בגדר משאלות חסודות.

למעשה משעינים את כל הפעולה בתחום הזה על שני עמודים; האתד - השירותים הממלכתיים;

והעמוד השני - שירותי הרשויות המקומיות. מכירים במעמד המיוחד של הרשויות המקומיות ורואים

אותן כגורם במלחמה בסמים. החוק הזה קובע מסגרת גג למשרדי הממשלה שעוסקים בנושא, אבל נדמה

לי שהוא לא מתערב כלל בתחום הפעולה של הרשויות המקומיות. אם כך, תהיה מסגרת אחת שאיננה

עומדת תחת בקורת. או אולי החוק מתכוון לכך שכל הכללים הנוגעים למשרדים הממשלתיים יחולו

אוטומטית גם על הרשויות המקומיות? עדיין לא קראתי את החוק בעיון, ואני מבקש לדעת אם

יש בחוק תשובה לשאלתי.

אחד הסעיפים המשמעותיים ביותר צריך להיות המעיף בענין החינוך וההסברה. סעיף(6)

כפי שהוא מוצע הוא יותר מדי כללי. אני מציעה להפריד בין ענין החינוך לתלמידים ונוער

בבתי הספר ומניעת השימוש בסמים, ובין ההסברה והעמקת המודעות הציבורית בכלל האוכלוסיה",

באמצעות בלי התקשורת ועוד. אלה צריכים להיות אולי שני הסעיפים החשובים ביותר.

בכל הסעיפים האחרים יש איזו שהיא צורה של הנתייה לפיקוח על פעולותיהם של הגופים

הקלובים, ולעומת זאת ענין בחי הספר, שהוא כל כך חשוב, נשאר באויר.

י . , ? י

אני מציעה לקבוע סעיף מיוחד לענין החינוך והפעולה בבתי הספר , ולהוסיף הנחייה

לפיקוח. סעיף נפרד יהיה בענין הרתבת ההסברה והעמקת המודעות הציבורית. יש גם גופים

שעוסקים בזה, ישנו מרכז ההסברה וכוי, לא רק גופים מתנדבים.

יש תחומים שהיום הס מכוסים על ידי משרדי הממשלה, מבחינת הסמכויות בחוק ומבחינת

העבודה. הדוגמה המובהקת היא המשומרת. כמובן שאין כוונה לקחת מסמכויות המשטרה ולהעביר

לרשות, או להעביר פעולות מן המשטרה לרשות. יש תתומים שהם בכלל לא מכוסים. תחום הפעולה

בבתי הספר הוא אולי במסגרת משרד החינוך, אבל הוא מכוסה בצורה כל כך קלושה שאנחנו

איננו רואים בו תחום מכוסה. הרשות צריכה למלא כל חלל שקיים היום בתחומי המאבק בסמים-

אם יש היום תחום חשוב שהטיפול בו היום איננו כפי שצריך להיות, זה צריך לקבל ביטוי

ברור בסמכויות הרשות.

עולה השאלה בדבר יחסי הגומלין בין הרשות ובין המשרדים שיש להם כבר סמכויות בחוק

ויש להם מנגנונים לטיפול בנושא. מה יהיו יחסי הגומלין, האם הרשות רק תיקבע מדיניות,

רק תייעץ? ואם הרשות קובעת מדיניות, האם המדיניות הזאת מחייבת או שהיא בגדר המלצה

בלבד? האם יכולה הרשות לגבש גם קוי פעולה, גם תוכניות פעולה, או רק לגבש מדיניות

והמלצות? בתחום שאינו מכוסה השאלה ניתנת לפתרון ביתר קלות. התחום שכן מכוסה נראה לי

יותר רגיש מבחינת יתסי הגומלין בין הרשות והמשרדים השונים, והוא מחייב יותר ליטוש

בניטות.

אליקים רובינשטיין;

אני מבקש להעיר הערות אחדות בתשובה לשאלות שנשאלו. בצורה זו או אחרת, כל ההערות

צודקות במובן זה שאנחנו הצענו יצירה, וכפי שאמרתי בראשית הישיבה, אנחנו מניחים שעפ הזמן

ועם הנסיון שיירכש תשתנה, תתפתח, וצורתה הראשונה היא כזאת שהממשלה יכולה לחיות אתה.

ועתה כמה הערות ספציפיות, ואתחיל בזו של היושב ראקי. בסעיף 5(2} נאמר "לגבש

מדיניות שיתוף פעולה בין משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות" וכוי. ובסעיף 20 להצעת

"משרדי המכשלה יפעלו לשיתוף פעולה עם הרשות". גם על זה היה לנו די

ויכוחים. יתכן שזה נראה מוזר, אבל הרי אנחנו חייט במציאות שמוכרת לכולנו. בסעיף 20

קבענו שמשרדי הפעולה יפעלו לשיחוף פעולה עם הרשות", וכן קבענו שתקנות שיתקין שר כלשהו

בתחום בענינים שקשורים בתפקידי-הרשות, יהיו בהתייעצות עם השר הממונה על הרשות, כדי

להבטיח שהדברים יעברו את המסננת של הדשות. אבל זה לא מושלם.

חבר-הכנסת וירשובסקי העיר בענין האמצעים. מבחינה פילוסופית, הערה מוצדקת. אילו

יכולנו לומר שהרשות היא באמת בעלת הבית, להלכה היה יותר טוב. הסברתי בתחילה מה היתה

האידאולוגיה. אני רוצה להפנות את תשומת הלב לכך שבמסגרת הכוללת של מדיניות, יכול

להכנס גס ייעוץ תקציבי. שנית, אני רוצה להפנות את תשומת הלב לסעיף קטן (10), אמנם זה

עונה לכל הדברים שחבר-הכנסת וירשובסקי מעונין בהם, אבל בסעיף זה יש התייחסות לקביעת

כללים להקצבות. וכמובן, יש סעיף תקציבי לרשות, בסימן די בפרק בי, והוא מדבר על מימון,

גם מאוצר המדינה וגם מתרומות - סעיף 19.



אנחנו מניחים שהתוצאה נטו מכל התבשיל התקציבי הזה תהיה - א. הרשות תוכל לייעץ

למשרדים האחרים במסגרת מריניות כוללת; ב. היא תיקבע כללים באותם החומים שהיא מופקרת

עליהם ישירות במובן תקציבי; ג. הקציב הרשות יממומן מאוצר המדינה ומתרומות שתשיג הרשות,

והכוונה היא למענקים בינלאומיים, תרומות מארגונים בינלאומיים, ותרומות ציבוריות בישראל.

זה טחות משליטה על התיקצוב הכללי לנושא, אבל כאן אנחנו חוזרים לשאלה הראשונה שנוגעת

לסמכויות משרדי הממשלה.

חבר-הכנסת ארצי שאל בענין הרשויות המקומיות. אני צריך להודות שהמיקוד של העבודה

שלנו היה על הממשלה, אבל בדור לכל אהד שחלק מהפעילות הכללית בנוקא הזה נעשה בידי

הרשויות המקומיות, בשירותי הרווחה שלהן. לכן ציינו את הנושא בהקשר של מדיניות ונתנו

ביטוי, אמנם צנוע, לשיתוף של הרשויות על ידי ייצוג של מרכז השלטון המקומי במועצה.

יש דיספרופורציה.

אפשר לטעון שזה לא ממפיק. אפשר עוד לחשוב בענין, וכמובן שהועדה היא סוברנית, אבל

אני הושב שהמחשבה בדבר התפתחות אבולוציונית מתאימה גם בענין זה. אם נצליח לעשות סדר בבית

של הממשלה, זה כשלעצמו יהיה הישג גדול.

י. ארצי;

הרשות המקומית היא המכשיר שמבצע בשטח. נכון שלממשלה יש בתי ספר, אבל יש לה מעט

מאד בתחום שירותי הסעד, מעט מאד בשירותים שבאים במגע עם הנוער, מהלקות נוער, מחלקות

רווחה, נוער שוליים.בכל אלה נעשית הפעולה על ידי הרשויות המקומיות. עלול להווצר מצב כזה,

יש לר ממגרת למשרדי הממשלה, אבל הרשות שהיא במגעי יומיומי עם הנעשה בשטח היא מחוץ לענין.

תאורטית, היא יכולה אפילו לגבש לעצמה מדיניות אתרת. הייצוג קול הרשויות המקומיות הוא חלש

מאד, הן פרטנר, אבל לא פרטנר שיש לו מחוייבות רבה. אני לא מציע להטיל עליו איזו שהיא

מהוייבות ספציפית, אבל צריך לחזק את החיבור בין שתי הרשויות, כי אחרת אנחנו עלולים

להחטיא את מטרתנו ולמעשה נוציא מהפעולה את הגורם הפעיל בשטח.

אם מותר לי להעיר הערה אישית, אני מקבל את ההערה הכללית מל חבר-הכנסת ארצי על יסוד

המציאות. יתכן שאחד הפתרונות יכול להיות שאחד מנציגי הציבור במינהלה יהיה נציג הק.לטון

המקומי. המינהלה תהיה הגוף הפעיל, גוף שבו תשעה אנשים ואהד מהם יהיה נציג השלטון המקומי,

לא אהד מתוך ארבעים ושלושה חברים במועצה. יש גם אפשרויות נוספות. לדעתי, אפשר להגביר

את המשקל של השלטון המקומי,

חברת-הכנסת גאולה כהן דיברה על החינוך. בסעיף שמדבר על חינוך כלולים שני הראשים

א. פעולה שהיא בראשיתה אבל היא בתהליך של התפתחות -

המניעה בבית הספר. בתקופה האחרונה יש מאמץ של משרד החינוך בתחום זה ומינו לכך אנשים;

ב. מזה שנים יש פעילות של מרכז ההסברה בתחום של הסברה לציבור רחב יותר. אנחנו נמצאים

עכשיו בעיצומו של ריון בועדה שלנו בשאלה אם ההכבדה צריכה להיות הסברה מוחצת, טלוויזיונית,

ויש מי. שטוען שהסברה כזאת מגבירה את התאבון לשימוש. יש פנים לכאן ולכאן. הועדה לא דנה

בענין, אבל אני כשלעצמי חושב שאם ועדת החוקה חוק ומשפט תרצה לחלק את הסעיף הזה כדי

להדגיש כל אהד מהאלמנטים, גם את החינוך בבתי הספר וגם את ההסברה, אני לא רוצה סיבה

להתנגד.



היו"ר אוריאל לין;

אני לא חושב שנחליט היום בסעיף 5, שהוא הסעיף המרכזי בחוק. אני מציע שמזכירת

הועדה תמציא לחברי הועדה את שני הפרוטוקולים מהישיבות הקודמות, כי הישיבה הקודמת היתה

עוד לפני הפגרה, כדי שבישיבה הבאה ניגש להצבעה על סעיף 5 . אני לא חושב שכדאי לגשת

להצבעה מבלי שנהרהר עוד פעם על הסעיף הזה ונעיין בחומר.

אני מסכים עם מה שאמר חבר-הכנסת ארצי בענין שיתוף השלטון המקומי. אבל זה אולי לא

אני חושב שאפשר לתת ביטוי בחוק למה שאמרה חברת-הכנסת גאולה כהן ואמרו גם חברים

אחרים, מדובר על מדיניות, יכולים להגיד שיש מדיניות של הרשות, אבל יש ענינים של משרד

הבריאות, של המשטרה, של משרדים אחרים, ולכל אחד עדיפויות שלו. אני חושב שבחוק הזה

צריך לקבוע שהרשות תגבש מדיניות, תביא אותה לאישור הממשלה, ולאחר שהממשלה תאשר אותה -

זו תהיה מדיניות מחייבת. זה גם יחזק את הרשות בהשגת תקציבים ממלכתיים.

לדעתי, סעיף 5 צריך להתחיל בענין זה, ואולי כל יתר הדברים צריכים לבוא בסעיף

קטן (ב). בסעיף קטן (א) צריך לקבוע: הרשות תגבש מדיניות ממלכתית למלחמה בסמים.

אישור המדיניות בממשלה יתן הרבה יותר שיניים. אם תהיה סתם מדיניות של הרשות ואילו

משרד הבריאות יעשה את שלו ומשרד הרווחה יעשה את שלו, והמשטרה תגיד שבראש סולם

העדיפויות שלה היום יש נושאים אחרים, לא הועלנו כלום. אם מקימים רשות מתאמת,

לשיטתכם, היא צריכה לפחות לקבוע מדיניות. צריך לתת לזה ביטוי בסעיף.

היו"ר אוריאל לין;

אני נוטה לקבל את ההצעה של חבר-הכנסת וירשובסקי, שהמדיניות, ואולי אפילו

תוכניות פעולה ממלכתיות יבואו לאישור הממשלה ויקבלו תוקף מחייב. אבל אני מציע להשאיר

את הנושא לישיבה הבאה. בישיבה הבאה ניגש להצבעה על סעיף 5.

רציתי להעלות לדיון את נושא צוי החירום, אבל חזקה עלי מצוותו של היושב ראש

לעשות זאת בנוכחותו של היושב ראש הקבוע של הועדה.

תודה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 12:40)